 |
ועדת האתיקה תדון בהצבעה הכפולה של ח''כ גורלובסקי | 1488 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זיוף הצבעה של ח''כ בבית המחוקקים היא מעשה חמור ביותר, ואין ספק כי ועדת האתיקה של הכנסת תתיחס למעשה בחומרה הראויה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יקבל עונש חמור (לא יעיפו אותו מהכנסת, מן הסתם...), הייתי שמח לו היה נקנס בסך שלוש משכורות, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך! מכיוון שנטל על עצמו מטלה נוספת, וביצע עבודתו של אחר, מגיעה לו משכורת כפולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה כל כך עצוב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנייתו הכמעט פאבלובית של רן כהן ליועץ המשפטי נראית לי נלעגת משום שחסינות חברי הכנסת אפילו בפירוש הצר ביותר אמורה להגן על עבירות שנעשו במסגרת התפקיד. אם הצבעה במליאה, אפילו תוך רמיה במתכוון ("היסוד הנפשי" - דבר שלא פשוט להוכיחו), אינה מוכלת בחסינות המהותית, אז מה כן? אם נניח שלא יצר הפרסום הדריך פניה זו, האם חבר הכנסת באמת סבור שהפרלמנט בו הוא מכהן הוא כה נלעג עד שאין ברירה אלא שבית המשפט יטול עליו גם את תפקיד ועדת המשמעת לח"כים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הפעם הוא צודק. הוא הח''כ היחיד בינתיים שחושב שצריך לעשות משהו בעניין. אני מציע להתעלם מהשטויות שח''כ כהן מייצר בדרך כלל, ולזקוף לכותו, אך הפעם, מעשה טוב שעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע צודק? אם אופן הצבעתו של חבר כנסת היא נושא שפיט אז איזו משמעות יש לחסינות המהותית? ואם הוא הצביע באופן שסתר הבטחה קודמת - גם אז תרצה לתבוע אותו (נניח על מרמה או הפרת חוזה)? האם הפרת הבטחת בחירות תישפט מבעד לפריזמה הזו? יש דברים פוליטיים שבמובהק אינם צריכים להיבחן בבתי המשפט אלא לעמוד למבחן ציבורי. מדבריך כי ח"כ כהן הוא "היחיד שחושב שצריך לעשות משהו בעניין" עולה כי כל פעולה אחרת שאינה באמצעות היועץ המשפטי אינה בגדר מעשה. אגב, היועץ המשפטי גם הוא כמובן בעל דעה בנושא ואני מניח כי יתעלם לחלוטין מפניה זו (בהנחה שההודעה שיצאה לתקשורת בכלל נשלחה אליו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדק של ח"כ כהן הוא בכך שהוא היה היחיד שבכלל פתח את הפרשה לדיון משמעותי. אני האחרון לסנגר על מערכת המשפט הישראלית (די לי בכך שאינה רשות הנבחרת באופן ישיר על ידי העם) ואין לי בעיה אם זה שמי שיטפל בפרשה בסופו של דבר תהיה הכנסת עצמה. בעניין המבחן הציבורי: האפשרות קוסמת לי. למה בדיוק אתה מתכוון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לאכזב אותך, אבל נדמה לי שב''יעמוד למבחן ציבורי'' יובל מתכוון שבפעם הבאה אנשים לא ירצו להצביע לחבר-הכנסת הזה, ולא לשישפטו אותו בככר העיר כמו בזמנים הטובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם החסינות המהותית מגנה על הח"כ מפני עבירות על הכללים שנקבעו בתקנון הכנסת עצמו. אני תוהה אם היית חושב שאין זה מקומו של ביהמ"ש להתערב אם, למשל, ח"כ מסויים היה כופת ח"כ אחר במחסן כדי למנוע ממנו להצביע, וזאת כדי למנוע הצלחתה של הצעת חוק גורלית - הרי גם זה במסגרת תפקידו! ומה אם הוא היה יורה בו למוות? מה שהח"כ הנכבד עשה (לכאורה) הוא לא סתם נתעב, אלא פלילי ממש, ואין שום אפשרות שבעולם לכלול את המעשה תחת החסימות המהותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מדוע אתה טוען כי מה שעשה ח"כ גורולובסקי צריכה להיות מוכלת, לדעתך, במסגרת החסינות המהותית. אפשר להביא זאת לידי אבסורד ולטעון כי חבר כנסת שיכניס סם שינה לכוסותיהם של כל חברי הכנסת, כדי להצביע במליאה במקומם בזמן שישנו שנת ישרים, יהנה אף הוא מהחסינות המהותית. אלע"ד, ובטח שלא עורך דין שמתמחה במשפט חוקתי, אבל להבנתי החסינות המהותית נועדה לשם מילוי תפקידו של חבר הכנסת לטובת הציבור *בדרך ראויה* ולא ברמיה. כלומר, חבר כנסת שיחשוף דו"ח סודי שהגיע לידיו למרות שאסור היה שיגיע אליו ממלא את חובתו לציבור כחבר כנסת למרות שאולי בעצם השגת המסמך או פרסומו יש משום עבירה, וחבר הכנסת לא יסתיר את העובדה הזו. אבל, להבנתי, זה לא המקרה כאן. ח"כ גורולובסקי *הונה* את הכנסת ואת הציבור, וסביר להניח שלא היה מתוודה על מה שעשה לולא הדבר היה מתגלה. יתרה מזאת, אני לא יכול להבין כיצד יכול חבר כנסת להצביע פעמיים, בעמדות הצבעה שונות, ולא להבין מה שהוא עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, בדוגמה, כדי שזה לא יהיה כל-כך בולט, אפשר להחליף את ''סם שינה'' ב''סם משלשל'' ולדמיין את התורים בשרותי הכנסת בזמן שהח''כ הפוחז שלנו והיו''ר חוגגים בהצבעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי (והמשפטנים מוזמנים לתקן) שאליבא דכולם כל פעולה בתוך המליאה נעשית במסגרת התפקיד. ברור שאפשר להביא דברים לידי אבסורד כמו שעשית לעיל אבל בפרלמנט יש גם טריקים מלוכלכים שונים שיש בהם משום הונאה כמו נסיון ''לגנוב'' הצבעות ע''י הגנבת ח''כים למליאה, הפרת הסכמי קיזוז, הטעיה לגבי תוכן הסעיף עליו מצביעים ומחטפים פרלמנטרים שונים ומשונים. מבלי להתפעל מדוגמאות אלו, עדיין הדמוקרטיה יכולה לעמוד בהם בנקל. הריצה לבית המשפט תוך עקיפת מוסדות הכנסת שנועדו במפורש לטיפול בהתנהגות פרלמטרית בלתי נאותה מהווה בטווח הרחוק סכנה הרבה יותר ריאלית לחוסנה של הדמוקרטיה. ואגב לפני מספר שנים כבר היה מקרה דומה של הצבעה כפולה של אחד מחברי המפד''ל (נדמה לי יהלום או יצחק לוי) שהצביע גם עבור הח''כ מסיעתו שהתנמנם לצידו. המצביע הכפול נימק זאת בכך שאחרי הצבעות מרובות שגלשו לשעת לילה מאוחרת הוא פשוט חס על חברו לסיעה ולא העיר אותו להצבעה אלא לחץ על הכפתור שלו בידיעה ברורה שזו גם עמדת הסיעה וממילא כך היה מצביע הח''כ המנמנם. ולגבי הדוגמא הפיקנטית שלך אודות סמי הרדמה - אני מניח שיש אפשרויות תקנוניות מספקות לפסול הצבעה פגומה מיסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מוצא הבדל עקרוני, לשיטתי, בין מה שעשה ח"כ גורולובסקי לבין הדוגמאות האחרות, ואני אפרט: "טריקים פרלמנטריים": במסגרת המשחק הדמוקרטי. לכל ח"כ קול אחד בהצבעה והוא רשאי להשתתף בה או לוותר. דוגמת ח"כ מהמפדל: גבולי ביותר. ח"כ נכח במליאה אבל ישן, אז חברו, מאותה סיעה, ראוי שיעיר ישנים כדי לא ליצור מראית עין. אם היו שואלים אותי הייתי בפירוש מעלה את זה לוועדת האתיקה. אבל לא שואלים אותי. אבל העניין המהותי הוא שח"כ הישן אכן נכח במליאה בזמן ההצבעה, ואפילו בכיסאו. ח"כ גורולובסקי: ח"כ ארדן נעדר מהמליאה. מבחינתי קולו "אבוד". אחרת, נרשה באותה מידה לחברי כנסת להפקיד את אופן הצבעתם במעטפה חתומה בידי יו"ר הכנסת שיפתח אותה בהעדרם ויוסיף למניין הקולות. זה כמובן מצטרף לפעולה שאני פוסק שהיא מודעת - הצבעה בשתי עמדות הצבעה שונות. מדוע, אם כן, לא להשאיר את הטיפול למערכת הפרלמנטרית? כי המערכת הפרלמנטרית לא ערוכה, כנראה, עדיין, לטיפול במקרה הזה. חוק חסינות חברי הכנסת http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/mk_immuni... מזכיר כבר בסעיף הראשון את ההצבעה כפעולה שחסינה מאחריות פלילית או אזרחית. אבל נדמה לי שהכוונה אינה למקרה שלפנינו. גם אני לא מחבב במיוחד את הפניה האוטומטית למהפכן השקט היושב בבית-המשפט העליון בירושלים אולם במקרה הנוכחי לא קיימת, להבנתי, הלכה אחרת. אתה מוזמן גם להסביר כיצד תתמודד הדמוקרטיה כפי שאתה מבטיח מזה מספר תגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק לכנסת; גם לרופאים, עורכי דין, פסיכולוגים ורואי-חשבון יש ועדות אתיקה. הצד השווה שבהן, שהן אינן יכולות להפקיע את הטיפול מרשויות החוק במקרים פליליים, אלא רק לדון בעניינים אתיים (שלא כל אזרח מחוייב בהם). ועדת האתיקה של הכנסת אמורה לדון בעבירות על תקנון האתיקה, ולא על עבירות על החוק (שאז צריך היועץ המשפטי לממשלה להחליט אם העבירה מצדיקה בקשה להסרת החסינות). המקרה של חה"כ גורולובסקי נראה לי גבולי (מכיוון שמדובר בחבר מאותה סיעה), ולכן הפנייה של חה"כ כהן ליועץ המשפטי לממשלה ראויה. אם היועץ יקבע שאין כאן עבירה על החוק (או שהחסינות המהותית חלה, מה שלא סביר בעיני), הטיפול יועבר לועדת האתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין חושב שיש משהו מהותי בשאלה האם ח''כ מצביע במקום ח''כ שנוכח במליאה או במקום ח''כ שלא נמצא במליאה. במקרה של ח''כ גורולובסקי, לדעתי הוא לא רק נגע בקו אדום. הוא רמס אותו. בל נשכח - הצבעה בבחירות בשמו של מישהו אחר היא עברה פלילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שבמקצועות החופשיים שהזכרת כללי האתיקה המקצועית אינם רק קובעים כללי עשה ואל תעשה בין העוסק ללקוחו או בין חבר אחד במקצוע למישנהו אלא במקרים רבים בעל מקצוע המכבד את כללי האתיקה של מקצועו מצפה כתוצאה מכך לזכות בהגנה של הקולגות שלו אפילו אם מדובר בקונפליקט עם החוק. דוגמאות: -עתונאי החושף מסמכים סודיים או מגן על מקורות המידע שלו -עורך דין שאינו מסגיר מידע מפליל על הלקוח שלו אליו נחשף במסגרת תפקידו -רופא שבשם עקרון הסודיות הרפואית מאפשר לפציינט (למשל נשא איידס או פסיכופט) להוות סיכון לחיי אחרים. במקרים אלה עומדת לבעל המקצוע הגנה מסוימת שלא תעמוד לסתם אדם מן הישוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מכיר כללי אתיקה שיוצרים קונפליקט עם הדין1 - ועם יוצרים, ככל שאני יודע, הרי שאינם יכולים לעמוד. שתי הדוגמאות הראשונות שהבאת הם מקרים המוגנים על ידי עקרון החסיון: חסיון (מקור) עיתונאי הוכר בפסק דין ציטרין, בו נקבע שעיתונאי, על דרך הכלל, אינו חייב בגילוי מקורותיו וחיסיון עו"ד לקוח קבוע הן בחוק והן בכללי האתיקה. הדוגמא השלישית אינה מוכרת לי: האם תוכל לפרט אימתי פטור רופא מגילוי מחלה של אדם פרטי המסכנת את שלום הציבור ומכוח מה. _________________ 1 דין = חוק + פסיקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא 1: סטודנטית שהשתתפה ברצח נהג מונית ערבי בירושלים התוודתה באזני המטפל הפסיכולוגי שלה שדיווח על כך למשטרה. האם הייתה כאן חובת דיווח? דוגמא 2: לפני מספר שנים נרצח עובד במעבדה בטכניון שהיה נשא איידס וגם זונה ממין זכר. בשל הסבירות הגבוהה שנדבקו ממנו אחרים פורסם הדבר בהבלטה בכלי התקשורת. רופאה טענה באזני בכל תוקף כי החלטת המשטרה לפרסם פרטים רפואיים על קרבן הרצח היא שערוריתית ושוברת כל נורמה של סודיות רפואית אפילו במקרה קיצוני כזה בו הפציינט אינו בין החיים וסכנת חיים מרחפת על מאות אנשים! לדבריה הסודיות הרפואית היא דבר מקודש שנרמס כאן ברגל גסה. ד"ר רבינוביץ?? אשר לחסיון מקורות עיתונאי: מהדרך בה הגדרת "דין" עולה כי החוק היבש אינו מכיר בכך. הכנסת מקצוע העיתונות למסגרת החוק נראית לי בעייתית מאוד כי להבדיל מעו"ד, רופא או רו"ח - אין בחינות הסמכה למקצוע העיתונאי, העיסוק בו אינו מחייב רשיון (וטוב שכך), וממילא אין סנקציה של שלילת הרשיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא 1: 1. הכלל – החובה למסור מידע לצורך גילוי האמת. החסיון הוא חריג. 2. ישנם חסיונות קשיחים (עו"ד, כהן דת)– אינם ניתנים להסרה. ישנם חסיונות גמישים (רופא, פסיכולוג, עו"ס, בנקאי, עיתונאי)– נתונים לשק"ד בימ"ש מתי גילוי האמת או הצורך הציבורי יגבר על החסיון. 3. בעל החיסיון הוא הלקוח/החולה. הנהנים מהחיסיון הוא הן הרופא והן הלקוח. ההנאה איננה שווה. 4. רק הלקוח כבעל החיסיון יכול לוותר עליו. 5. החיסיון חל על מידע שרלוונטי לשירות והתקבל אגב השירות, בנסיבות הרגילות לשירות. 7. מסירת מידע על ידי בעל מקצוע בניגוד לחיסיון מהווה עבירת משמעת. יתכן שהיא אף מהווה עבירה פלילית – מסירת סוד מקצועי. שאלה : האם תוכל לאור העקרונות הנ"ל לענות על שאלתך. דוגמא 2: אינני בקיא בחסיון רפואי אבל החסיון הרפואי הוא מוגבל. ישנם מקרים בהם הוא יוסר בהתאם לאיזון האינטרסים. יש אף מקרים בהם החוק מחייב מסירת פרטים החוסים תחת חיסיון רפואי והחסיון אכן ידחה מפני הוראת החוק. למיטב ידיעתי ישנה הוראת בפקודת בריאות העם שעוסקת בזה. אנסה לבדוק. חיסיון עיתונאי (בקצרה): חיסיון עיתונאי כמו גם בנקאי הם חסיונות שהפסיקה יצרה מקורו בזכות הציבור לדעת. חסיון זה הוא מוגבל וישנם מקרים בהם הוא יסוג מפני אינטרסים אחרים.בשנת 1994 הוקמה ועדה לבדיקת החיסיון העיתונאי שהמליצה, כמודמני, על עיגון החיסיון בחקיקה, דבר שלא נעשה עד היום אינני מבין את הערתך בדבר הקשר בין העמדה לדין משמעתי 1 לבין קיומו של החסיון. העובדה כי עיתונאי אשר יפר את החיסיון לא יהיה נתון לשיפוט משמעתי איננה שייכת לעובדה כי מקורותיו זכאים לחיסיון והוא יכול להינות מכך. גם שאלת הרישוי איננה רלוונטית לדעתי לקביעה שעיתונאי2 זכאי להנות מחיסיון מקורותיו. . ____________ 1 הגם שלעיתונאים יש את כללי האתיקה (הוולנטרים) של מועצת העיתונות. 2 תן אתה את ההגדרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן על ההסברים המפורטים והמאלפים. מפרטי המקרה הראשון - הסטודנטית שלקחה חלק ברצח נקלעה למצוקה נפשית ועקב כך פנתה לטיפול נפשי והתוודתה על מה שעשתה כך שזה בהחלט עומד בתנאי 5. הפנייה למשטרה נעשתה ע"י המטפל וביוזמתו. כיוון שהרוצחת לא היתה יעד לחקירה ממילא לא יכול היה להיות צו בית משפט שייחלץ את המטפל מקרני הדילמה. בקשר לחסיון עיתונאי - הוא בהכרח מוליך לשאלה "מיהו עיתונאי?". בעוד שלגבי "מיהו עו"ד?" או "מיהו רופא?" יש תשובה חותכת, לא ברור כלל אם לטענת "הגנה על מקורות המידע" צריך להיות תוקף שווה כשמדובר למשל בזאב שיף מ"הארץ" לעומת בעל טור באתר אינטרנט זניח. האם העיתונאים שדורשים בתוקף את עיגון החיסיון העיתונאי בחוק אינם מובילים למצב בו כל מקצוע העיתונאות יוסדר בחוק על כל המגבלות הנגזרות מכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא של מי היתה ההחלטה לפרסם. כאשר רופא נתקל בנשא של מחלה מדבקת הוא חייב לדווח על כך ללשכת הבריאות. אסור לו לדווח על כך לגורמים אחרים ללא הסכמת החולה. למי מדווחת לשכת הבריאות? אינני יודע, אך היא אינה כפופה לאותם חוקים המחייבים את הרופא. אינני יודע כיצד הגיעו הפרטים למשטרת ישראל, ולכאורה נראה לי שהמשטרה עברה על החוק, אך לא על חוק החיסיון הרפואי. אינני יודע מה מותר למשטרה לפרסם על אודות נרצחים. שני מקרים נוספים בהם החיסיון אינו מוחלט: 1. רופא חייב לדווח למשרד הרישוי אם מצבו הרפואי הכרוני של אדם אינו מאפשר לו לנהוג. 2. רופא חייב למסור לבית משפט את הפרטים המלאים על אודות מצבו של מטופל על פי דרישה. כאזר פירסם בזמנו רן רזניק ב'הארץ' שעופרה חזה נפטרה מאיידס, הדבר התאפשר רק משום שאחד המטפלים עבר על החוק וגילה לעיתונאי פרטים חסויים על אודות מטופלת. העיתונאי פרסם זאת בשפלותו, והסתתר מאחורי החוק בסרבו לגלות את זהות העבריין ששיתף איתו פעולה בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נחבר את הפסקה האחרונה למה שנכתב ב תגובה 150054 וכן ב תגובה 150070 נראה כי לאור הפסיקה המקובלת או החוק המוצע הוא בהחלט יכול לישון בשקט... אבל כדי לחדד את השאלה שהעליתי: אם אתה היית מפרסם ב"אייל" מידע דומה האם היית יכול לטעון להגנתך שפעלת בכובעך כעיתונאי?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהייתי יכול לטעון משהו מעין זה, ובית המשפט היה חייב להכריע בשאלה 'מיהו עיתונאי' וגם בשאלה 'מהי עיתונאות'. כלומר - אם רן רזניק היה מפרסם זאת ב'אייל הקורא' ולא ב'הארץ', האם זכות החיסיון העיתונאי תקפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטרנט זה בעיה, אבל ההגדרה החוקית של ''עיתון'' בעולם הלא-וירטואלי היא מאוד מרחיבה. מכיוון שיש הגדרה חוקית לעיתון, הרי שמי שמפרסם דבר מה בעיתון הוא בהכרח ''עיתונאי'', והחיסיון, אני מאמין, יחול עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "בבועה" בטאונם של מחלקי הסודה(1), נחשב ע"פ אותה הגדרה ל"עיתון"? ___ (1) כל הזכויות שמורות לאפרים סיפון(2) ולzoo ארץ zoo. (2) סידון, סידון, גם הבדיחה הזאת מאותו מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא זוכר בעל-פה, אבל ההגדרה היא פחות או יותר כל פרסום שיוצא, בין אם באופן סדיר או לא. פקודת העיתונות הבריטית, אתה מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להדפיס אחת לשבוע קטעים חדשים שהופיעו באייל, נאמר ב-4 עותקים, ולחלק למקורבים. זה כבר עיתון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המשפטית הקלוקלת - כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה יכול לפרסם מה שאתה רוצה. בעבר הדפסתי מאמרים מסויימים כדי להראותם לאנשים. לדעתי הדפסתי עד כה 7 דפים בשלוש שנים. ההפצה לא מסודרת, אבל היא התקיימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה תלויה האם תדפיס במכבש דפוס1. ראה ההגדרות שהובאו בתגובה 150969 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה ההגדרה מפקודת העיתונות: עתון" פירושו כל דבר-דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות, או כל הערות, ציונים, או ביאורים בקשר עם אותם חדשות, ידיעות או סיפורי מאורעות, או על כל ענין אחר בעל חשיבות צבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת חינם, לעתים קבועות או בלתי קבועות, אך אין הוא כולל כל דבר דפוס היוצא לאור ע"י ממשלת ישראל או למענה; "נדפס" פירושו הועתק במכבש דפוס; "מכבש דפוס" כולל מכונת דפוס ומכשיר דפוס שסוגלו והיעודים כנראה לשמש להעתקת מלים, תמונות, או אותות על גבי הנייר, או על הבד או על חומר אחר כיוצא בזה, אך אין הוא כולל כל מכשיר המכוון והמשמש רק להעתקת תרשימים או כל מכשיר פוטוגרפי גרידא הנועד והמשמש רק להעתקת צילומים, או כל מכונת כתיבה או כל מכשיר מיטלטל אחר המכוון והמשמש להעתקת מלים או אותות שאותו מכשיר או אותה מכונה אינם משמשים אלא להעתקת מסמכים שהם באמת ובתמים מסמכים מסחריים או פרטיים; |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בנוגע ל: "מכתבים אל חברים במזרחי (פנימי)"? עלון זה מראשית שנות החמישים היה מופץ בירושלים באמצעות הדואר בכמה מאות עותקים בתדירות בלתי סדירה. המו"ל והעורך, מר מ. גרינוואלד, נהג לפרסם בו מאמרי פרשנות על המצב במדינה וחשיפת פרשיות עבר שונות. היועץ המשפטי באותם הימים סבר כנראה כי יש להתיחס על פי אותה מידה אל פרסום פרשיה סנסציונית שחשף עתון זה כאילו היה מדובר בכלי תקשורת מוביל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבהיר, לטובת אלו שלא יודעים, שמדובר בפרשת קסטנר, ושכל ''משפט קסטנר'' היה למעשה משפט ''מדינת ישראל נגד מלכיאל גרינוולד''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מוזר בכתבה הבאה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזה שהכתבה היא מאת "שירות הארץ"1? כי אני לא מוצא שום דבר מוזר אחר. 1 קרי: "לפניכם פקס שקיבלנו ממשרד התחבורה. אחד העורכים שלנו פיזר את הביטוי "ממשרד התחבורה נמסר" ברחבי הידיעה, אבל אנחנו לא נותנים קרדיט על דבר כזה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתמטיקאי, הוא מיד עשה חשבון ש 4000 ש"ח כפול 500 נקנסים, זה 2,000,000 ש"ח. יש תעריף אחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת מספרת על נהג מונית שנקנס ב-4000 ש"ח, והכתבה מפרטת את הסיפור באריכות. אלא שלפי כותרת המשנה, מדובר בכלב שנשך אדם: 500 נהגים נקנסו, בסכום כולל של שני מליון ש"ח; כמה יוצא לכל נהג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, משרד התחבורה מנסה להזהיר נהגים שזה די נפוץ, ולהתגאות בפני הציבור שהנה הוא עושה משהו לרווחתנו, ולא רק תופס אותנו נוסעים 120 בכביש ישר וריק ממכוניות כדי לדפוק לנו 750 ש"ח. כאמור, פקס ממשרד התחבורה. אין לך מושג כמה מערכת עיתון מקבלת ביום, רובם לא הרבה יותר מעניינים1. לפעמים, אני מניח, הם משמשים כפילרים כשאחד הכתבים לא מספק את הסחורה, או כשאין מספיק פרסומות למלא חללים. 1 כל כמה חודשים אנחנו מקבלים מחברת החשמל פקס עליז על איך שהם חיברו עוד כפר ערבי למערכת החשמל בהשקעה של שניים וחצי שקל או משהו כזה. הם מאוד גאים בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשור: מישהו שם לב שאתמול התפרסמו בשני חלקים שונים של "הארץ" שתי כתבות כמעט זהות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תעיין למשל, בהודעות דובר משרד התחבורה 1 תוכל לראות שלא מדובר בקנס אחיד: דוגמאות: הודעה 347: אי הסעת עיוור - 1,000 ש"ח. הודעה 428: אי הפעלת מונה - 5,000 ש"ח ופסילה הודעה 426: אי הפעלת מונה - 5,000 ש"ח + 500 ש"ח פיצוי לנוסע הודעה 416: קנס לתחנת מוניות בסך 10,000 ש"ח אגב, יש לך קרבה לממונה החדש על אגף המוניות? [הודעה 421] __ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאול את עוזי אם הוא קרוב של הממונה החדש על אגף המוניות זה לא כמו לשאול את אלי סוויסה אם הוא קרוב של אלי ישי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה, האם אתה קרוב של ערן צור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקרים שבני דודים נקראים על שם אותו סבא. ------------------- החזיר האלמוני, לא קרוב של אף חזיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______________ אליהו בדרך לאזכרה של סבא שלו1, שבכל אחת מהמשפחות של ילדיו יש מישהו שנקרא על שמו 2 1שלא קראו לו אליהו3 2 עוד בחייו 3 זה סבא-רבא אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
------------------- האיל המייסד, לא קרוב של אף אייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה ב"הארץ" על קווי רכבת חדשים 1, כתוב "בקו ינועו 54 רכבות ביום, שתי רכבות בשעה בשעות השיא". מעניין. איילים שלקחו קורס בתורת המידה אולי יעריכו פנינה נוספת: בכתבה אחרת ב"הארץ" שעסקה בתיקוני הגבול לאחר הנסיגה מלבנון (לצערי אין לי לינק), דובר על "שטח באורך 200 מטר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיאמרו, שמיקום התחנה החדשה סינגולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, עד אשר "בקו ינועו 54 רכבות ביום, שתי רכבות בשעה בשעות השיא", יעברו עוד אלפי שנות אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה בידיעה הזאת? בבדיקה זריזה באתר של רכבת ישראל http://www.israrail.org.il קל לראות שיש ביום 27 רכבות בכל כיוון ובסה"כ נעות בקו 54 רכבות ביום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא שביממה יש רק 24 שעות, כך שגם אם בכל אחת מהן תעבורנה שתי רכבות, לא נגיע ל- 54 רכבות ביום. אם כותב הידיעה התכוון ל"שתי רכבות בשעה *בכל כוון* בשעות השיא", אז לא הצלחתי להבין זאת עד שקראתי את הודעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תטייל קצת באתר של רכבת ישראל, תראה שזה הניסוח הקבוע שלהם - מספר הרכבות היומיות בקו הוא הסכום של שני הכיוונים בעוד שתדירות הרכבות ניתנת בכיוון אחד. אני לא יכול להשבע על זה, אבל נדמה לי שככה זה גם הניסוח המקובל בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי, תודה. עדיין, אני חושב שעקביות היתה יכולה למנוע בלבול - שלי, ואולי גם של אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח, לטובת הרכבת והארץ, שגם בשעות שאינן שעות שיא נוסעות 2 רכבות בשעה, ונגיע ל 54/2=27 שעות ביום. כמובן שהבעיה היא בניסוח, שלא מציין ששתי הרכבות האלה, שינועו בשעת השיא, ינועו באותו כיוון, ומולן ינועו עוד שתיים. מהרבה בחינות הניסוח הזה יותר מוצלח מניסוח חלופי מדוייק יותר, כי למי שמשתמש ברכבת ממש לא אכפת מה תדירות ההגעה של רכבות לתחנה משני הצדדים: הוא מתעניין רק בצד שלו. ואם מדברים על ניסוחים מחורבנים, הנה סיפור מוזר, מעניין ומטריד. בווינט פרסם היום כתב הרכב הנודע אלי שאולי1 היום סיפור על פורד מודל טי, תחת הכותרת "ליזי הרזה", שזה תרגום של "thin lizzy", שזה שיבוש של "tin lizzy". שלחתי להם תגובה שמציינת את השגיאה ומקורה. כמה שעות מאוחר יותר (עכשיו) בדקתי וראיתי שהם לא פרסמו את תגובתי, ושינו את הכותרת ל"ליזי של פורד". חבל שלא עשיתי פרינטסקרין או משהו. 1 הייתי מת לעבודה כמו שלו, וכפי הנראה היא לא דורשת שום כישורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ליזי הרזה" היא תרגום מופת, לעומת היצירה ששודרה בערב שבת בערוץ "מצו". במדריך התכניות של YES צוין "באך". מעבר לפרוט גילה שמדובר ביצירה "תשוקתו של הקדוש ג'אן"1 מאת באך. לא צוין איזה באך, וההנחה היתה שמדובר ביוהאן סבסטיאן. מכיוון שאינני מומחה בכל יצירותיו, הנחתי שמדובר ביצירה שאינה מוכרת (לי). לחיצה על המקש המתאים בשלט הבהירה כי מדובר ב"יוהאנס פסיון". ____ 1 או אולי "התשוקה ע"פ הקדוש ג'אן", אני לא זוכר בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי שם פעם משהו דומה. כתבתי תגובה שביקשה לתקן טעות בנושא היסטוריה של המונדיאלים(לקראת מונדיאל 2002) ואחרי חצי שעה(!) בערך ראיתי שהתגובה לא פורסמה, אבל ההערה שאותה ביקשתי לתקן, תוקנה בהתאם. כנראה שזאת המדיניות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונאי איננו יכול לישון בשקט (או כל בעל חיסיון אחר). הזכות שלא לגלות מידע שחוסה בצל החיסיון היא גם חובה 1. אם הוא חובה הרי שלא תוכל למסור מידע אימתי שיהא זה אינטרס של בעל המקצוע למסור את המידע. דוגמא: עיתונאי מפרסם מידע. הוא נתבע בגין הוצאת לשון הרע. במסרת התביעה הוא רוצה להתגונן בהגנת "אמת דיברתי". ובכן הוא איננו יכול להביא את המקור להעיד או אפילו לגלות את מקורותיו. נמצא כי צריך להסתמך על ראיות אחרות כדי להוכיח את אמינות הפרסום. לא תמיד זה אפשרי. דוגמא חיה: לעיתון כל העיר זה קרה בפרשת הפרסום על שרה נתניהו 2 וזה עלה לו לא מעט כסף 3 1 לכל הפחות אתית יתכן אף פלילית ראה סעיף 7 בתגובה 150054 2 ראה פסקה 14: 3 למי שמתעצל ללכת לקישור - העיתון חויב ב 90 אלף ש"ח + 20 אלף ש"ח הוצאות משפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בהנחה שאכן יש כאן עבירה על החוק, המקרה של ח"כ גורולובסקי הוא גבולי - לדעתי גם במישור של החסינות המהותית. חסינות זו עומדת גם (או בעיקר) מפני מעשים פליליים. לצורך דיון זה 1 נאמר כי המבחן שנקבע בעניין זה הוא מבחן "הסיכון הטבעי" - דהיינו החסינות תעמוד כל אימת שפעולותיו הפליליות של חבר הכנסת נעשו כתוצאה (או מתאוצה) של מעשיו המקצועים-פרלמנטרים. הדוגמא המובהקת: השתתפות בהפגנה חוקית שהופכת ללא חוקית. האם הצבעתו של ח"כ גורולובסקי נופלת בגדר "הסיכון הטבעי"? דומני כי ניתן למצוא דעות לכאן ולכאן. כך למשל העובדה כי מדובר בהצבעה ובמעשה (שככל הנראה) איננו מתוכנן מושכת לכוון הסיכון הטבעי בעוד שמנגד ניתן לומר, כי המרמה הנגועה במעשהו של גורולובסקי והמודעות למעשה זה מוציאות מתחולת החסיון. על כל פנים לטעמי יש בהחלט לקחת בין השיקולים, בעת בחינת השאלה האם להעמידו לדין, את השאלה - האם הדין המשמעתי יתן מענה הולם - הן מבחינת ההרתעה והן מבחינת העונש. ______________ 1 ישנם כמובן אבחנות נוספות ורכיבים נוספים, אבל דומני שההגדרה בשלב זה מספקת. אם יהיה צורך ארחיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא לדיון, אליהו! השאלה היא האם תקנון הכנסת הוא בגדר "חוק" ולכן פעולה בניגוד לו היא עבירה. בניגוד לדוגמאות היפותטיות שהובאו כאן (למשל ח"כ שמונע מאחר להצביע על ידי חניקתו) בהם אין ספק שמדובר בפעולה שהיא בגדר עבירה בכל מקום בו היא מתבצעת, האם תקנון ההצבעה אינו בגדר נוהל עבודה שקובע גוף אוטונומי עבור עצמו? האם התנהגות לא ישרה ומנוגדת לתקנון דינה כדין רמאות על פי חוק? דוגמא מתחום שונה לגמרי: לכדורגל יש חוקת משחק ודרכים לאכוף אותה (שופט המשחק, ועדת משמעת, התאחדות הכדורגל). נניח שמשחק הוכרע ע"י שער שנכבש ביד ושופט המשחק לא הבחין בכך ואישר את השער הלא חוקי. האם ניתן לתבוע בבית משפט את מבקיע השער על מרמה (נניח ע"י מהמר שהפסיד הון עתק)? אני מניח שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל ומערב תחומים. תקנון איננו חוק. עבירה על התקנון איננה עבירה על החוק. מעשה אחד יכול ליפול למספר קטגוריות. הוא יכול להוות מעשה פלילי, עולה אזרחית או עבירת משמעת. הוא יכול להיות גם וגם. הבדיקה האם המעשה מהווה אחת מהקטגוריות האמורות צריכה להיות בכל אחת מהן בנפרד, כאשר לגבי כ"א בודקים את התקימות היסדות הצריכים. למשל בעבירה פלילית נבדוק האם רכיבי המעשה 1 מקיימים את העבירה. בד"כ, בגלל מדרגיות החומרה - מעשה שהוא פלילי יהווה גם עוולה אזרחית וגם עבירת משמעת (במידה שמדובר בבעל מקצוע הכפוף לכללים מקצועיים). ניישם את האמור על שתי דוגמאות שבתגובתך. אשר להצבעה הכפולה: המעשה עצמו מהווה עבירת משמעת שכן בהתאם לתקנון הכנסת אסור להצביע בשם ח"כ2, אבל הפליליות שבמעשה ההצבעה הכפולה איננו נובע מעבירה על התקנון אלא, מהמעשה עצמו: התחזות, הפרת אמון, זיוף או מרמה. גם לגבי דוגמאת הכדרוגלן הטכניקה היא זהה - יש לבדוק, במנותק לשאלה האם מדובר בעבירת משמעת, האם מעשיו של הכדורגלן יוצרים עילת תביעה בידי המהמר: רק לשם הדיון קרוב לוודאי שעילת התביעה תצמח במישור הנזיקי 3. במישור זה יש לבדוק האם מעשיו של אותו כדורגלן נכנסים לאחת מהעוולות המוכרות שבדין. לדוגמא: האם ניתן לתבוע אותו על רשלנות. 1 מעשה פיזי + כוונה פלילית 2 ראה הערה 16 לפרק הרביעי שבתקנון הכנסת: http://www.knesset.gov.il/rules/heb/Template.asp?sFi... 3 קשה לראות קיומה של התחיבות חוזית בין השחקן לבין המהמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לעניין הבקעת שער ביד - כבר היו דברים מעולם. אני מקווה שאינני טועה בשנה, אך הפרטים העיקריים הם נכונים: בשנת 1983 זכתה הפועל תל-אביב בגביע המדינה משער שנוי במחלוקת במשחק מול מכבי תל-אביב. בהקלטת הטלוויזיה הודגם בבירור שגילי לנדאו מהפועל תל-אביב כבש את השער בידו. הרוחות סערו אך עמדת ההתאחדות לכדורגל היתה חד-משמעית. תוצאת המשחק נותרה בעינה, והגביע הוענק להפועל תל-אביב. מבחינת השחקן - לא נראה שמישהו ציפה ממנו להתוודות בזמן אמת על כך שהשער נכבש בצורה לא חוקית. מעולם לא שמעתי על מקרה שבו קבוצה ביקשה לפסול שער לזכותה. לא ידוע לי על תביעה שהוגשה, ואני מניח שאם היתה מוגשת, היו פוסלים אותה באופן מיידי ("אין אדם משים עצמו רשע"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמת ממנו היא ''יד האלוהים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא שמעת על קבוצה שביקשה לפסול שער לזכותה. ארסן וגנר (ג'נטלמן צרפתי) מאמן ארסנל,כמו גם קבוצתו,התחננו לשופט לבטל את בעיטת ה-11 מ' שפסק לטובתם בטעות. לצערי אני לא זוכר מעבר לזה.1 (עונת 99 לדעתי).אולי האלמוני המקורי יכול לעזור בפרטים. 1 ביטל? בעטו?מה היתה התוצאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תמיד אני יכול לענות בצורה נדושה: תכתוב מכתבים לעיתונות, תפגין, תשבות רעב, תקים תנועה חוץ פרלמטרית. צריך לזכור שלעתים הפעולה המשפטית ניזקה רב מתועלתה: הכנסת יכולה לא להסיר את חסינות הח"כ או חלילה בית המשפט יזכה אותו. בשני המקרים עלולה להשתרש נורמה פסולה - ע"ע אישי ציבור שנחלצו בעור שיניהם מהרשעה פלילית (רשימה חלקית: שמחה דיניץ, צחי הנגבי, שמעון שבס) ובמקום לכבוש פניהם בקרקע מופיעים מאחורי כל מיקרופון רענן ושירת "שפכו את דמי" על שפתותיהם. לכן במקרה דנן יש מספר מישורי פעולה: א. ציבורי-תדמיתי - אני מאמין שההצבעה הזו תרדוף את גורלובסקי כצל עוד שנים רבות. לרוני מילוא לקח שנים להשתחרר מהאמירה על שלום עכשיו הממומן ע"י הסי.איי.איי. ב. סנקציות ע"י גוף משמעתי של הכנסת - למשל איסור לנאום במליאה מספר חודשים או לכהן בתפקידים נחשקים בוועדות. גם אם זה נראה עונש פעוט הרי זוהי הפלטפורמה עליה בונה חבר כנסת את בחירתו מחדש. ג. פגיעה לא פורמלית במעמדו בקרב שאר חברי הכנסת שלמעשה, עד כמה שזה ישמע מפתיע, הם הנפגעים העיקריים בפרשה: ניצול לרעה של שיטת ההצבעה האלקטרונית עלול לגרום לביטולה ולחזרה לשיטות מיושנות ומייגעות יותר. אגב, כשדנו לראשונה בהנהגת שיטת ההצבעה האלקטרונית עלה החשש שחבר כנסת אחד יצביע במקום אחר. הפתרון אז היה מתקן הצבעה המחייב לחיצה בשתי הידיים למשך מספר שניות. אם זה מתברר כלא מספק ניתן יהיה כמובן להחמיר ולדרוש בו בזמן גם מגע של ישבן פרלמנטרי בכסא וכן הלאה. כלומר, לחברי הכנסת מכל הסיעות יש אינטרס אישי מובהק למנוע הישנות המקרה. וחוץ מזה, לא הייתי פוסל את האפשרות שמדובר כאן פשוט בליקוי מאורות מפני שלא ברור מה ניסה גורלובסקי להרוויח - בכל שרשרת ההצבעות האינסופיות היה לקואליציה רוב די יציב גם בלי קולו הכפול. זאת בניגוד לפרשת קולו של ח"כ ורדיגר בעת ההצבעה על חוק הבחירה הישירה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועץ המשפטי רובינשטיין מגיב על פניית יו"ר הכנסת: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/299968.html הוא אינו שולל את האפשרות לחקירה פלילית אך אומר כי הוא סומך את ידיו על ההליך הפנימי בו נקט ריבלין (ועדת האתיקה) "משום שמדובר בנעשה בלב לבה של העבודה הפרלמנטרית, דבר המחייב זהירות מופלגת בהפעלת הליכי חקירה פליליים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במקום חברת הכנסת גבריאלי (ליכוד, כמה מפתיע) הצביעו, הפעם, אף אחד לא מודה. תגובותו של ח"כ חזן (כן, כן, שוב, ליכוד), החשוד העיקרי: "יכול להיות שבטעות הצבעתי המקומה. אני לא בטוח בכך. בהחלט ייתכן שתוך כדי הצבעה על אלפי ההסתייגויות נשענתי על שולחנה של גבריאלי או שלקחתי חומר השייך לי. אני משוכנע שביסוד הדברים ישנה אי הבנה וברור ששום דבר לא נעשה, אם נעשה בכלל, במכוון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש לא לבד עפ"י דן תיכון: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/496/153.ht... גם השר פורז (שינוי, בשמו של השר כ"ץ, שתיקן אותו במקום), סגן השר אדרי (ליכוד, בשמו של ח"כ יתום) וח"כ טאהא (בל"ד בשמו של ח"כ זחאלקה, מכחיש וטוען ש"סימן לחברו") מצטרפים לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה מה שיש להם להגיד. היום, בוועדת האתיקה. ח"כ אדרי: "במצלמות רואים שאני כביכול מצביע, אבל הוריתי לאהוד יתום, שהגיע בריצה, להצביע בעד" ח"כ טאהא: "רק הדגמתי לח"כ זחאלקה, ובבירור קבע הדו"ח כי ההצבעה לא נרשמה. הטענות כלפי חסרות שחר". השר פורז: לטענתו, הצבעתו הכפולה לא מופיעה בדו"ח הממוחשב שמפיקה מערכת ההצבעה האלקטרונית, וגם אם הצביע במקומו של השר ישראל כץ, הרי שעשה זאת בתום לב משום שישב בטעות על כסאו של כץ בעת ההצבעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשל כל החשדות, הוחלט היום ע"י יו"ר הכנסת וע"י היועמ"ש לבדוק את חוקיותן של כל אלפי ההצבעות בנושא התקציב. החקירה תעשה בעיקר ע"י הצלבת קלטות משלוש עמדות הצילום של ערוץ 33 המוצבות במליאה - אחת על לוח התוצאות, אחת על המליאה עצמה ואחת על נקודות ההצבעה, כפי שתיאר הבוקר רזי ברקאי בגל"צ. עוד על החקירה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרחקה מפעילות פרלמנטרית למשך של כארבעה חודשים וחצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא לא יעבוד, ימשיך לקבל משכורת, וגם יעשה נזק כי הוא יצביע על החלטות אותן הוא לא מבין (כי הוא לא היה בישיבות). בחיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מטרידה אותך הצבעה על החלטות שאותן לא מבינים, מומלץ שתקרא את התיאור שלו לאותו ליל-הצבעות שבו החליטה הכנסת 2000 החלטות (בערך החלטה ב-20 שניות; סופרמנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחלטה היא להרחיק "לתקופה שתחילתה ביום י' בסיון התשס"ג (10 ביוני 2003) וסיומה עם תחילת כנס החורף התשס"ד של הכנסת ביום י"ג בתשרי התשס"ד (19 באוקטובר 2003)", אלא שי"ג תשרי תשס"ד נופל ב- 9 באוקטובר, ולא ב- 19. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה הועדה מספקת נתון שלישי (תחילת מושב החורף), שיכול לברור בין התאריך העברי והתאריך הלועזי. אולם, נניח שלא היה נתון כזה, וההחלטה היתה סתמית: השעיה עד "י"ג תשרי (19 באוקטובר)" - איזה תאריך גובר? ראה גם תגובה 107416. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי הינה, כי מכיוון שהחלטת הועדה הינה החלטה שיפוטית הרי שהיא רשאית לתקן1, את החלטתה ככל שמדובר בטעות2. לפיכך יש צורך בפניה לועדה כדי לדעת למה התכוונה במקרה של סתירה בין תאריכים. ____________ 1 הדבר נלמד מהיקש ממסכמות בית המשפט וכן מפקודת הפרשנות המסמיכה כל רשות מנהלית (כמו הכנסת במקרה הזה) לתקן החלטות שהיא נתנה. 2, טעות לשון, השמטה, פליטת קולמוס, אך לא ענינים מהותיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאין צורך לפנות אל הוועדה, אלא מספיק יהיה לעיין בפרוטוקול הדיון שקדם להחלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוטוקול הועדה יכול להוות אינדקציה לכוונת הועדה, אבל יש צורך בתיקון ההחלטה ולשם כך יש צורך בפניה לועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז יש חשש שהוועדה (שאפשר שהרכבהּ השתנה בינתיים) תחליט מחדש, במקום לתקן את ההחלטה בהתאם לכוונתה המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. גם בתיקון שהרכב הועדה לא השתנה יש חשש כזה. כאמור הפרוטוקול מהווה אינדקציה. הוא אינו יכול להוות תחליף להחלטה. כל עוד לא תשונה הטעות ההחלטה כוללת טעות. אם על פי הפרוטוקול יחשוב מאן דהוא כי אין המדובר בתיקון טעות אלא בשינוי ההחלטה הוא יהיה רשאי לפנות בהליך המתאים לתקיפת ה''תיקון''. אוסיף, כי פרוטוקול איננו תמיד בנמצא, ניהולו אינו מחוייב בכל הליך, וגם כאשר מנהלים פרוטוקול הוא אינו משקף באופן מלא את הלך הדברים, כך שבהחלט יתכן שאף אם קיים פרוטוקול הוא לא ישקף את נסיבות הדברים הקשורים ל''טעות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להתייחס ל"ראה גם" עמך הסליחה. בהחלטות בקשר עם מופז, הן ההחלטה של יו"ר ועדת הבחירות1 והן בהחלטה של בג"צ2 נקבע כי מועד שחרורו היה 11.8.02 ולפיכך גם חישוב לפי הלוח העברי לא היה בו כדי להועיל למופז3. אך גם אם היה נקבע כי מועד שחרורו הוא 31.7.02 שאז לפי הלוח העברי היו עוברים ששת חודשי הצינון לעומת הלוח הגריגוריאני מופז היה נפסל. זאת, שכן בחוק הבחירות נקבע כי תקופת הצינון, לגבי אלה שהשתחררו מהצבא בדרגת אלוף ומעלה היא "ששה חודשים". לפיכך חלה ההגדרה בחוק הפרשנות4, כי, הביטוי "שנה" ו"חודש" - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי; _________________ 1http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/cec/view_a... 3 ולכן בשתי ההחלטות לא דנו בשאלה האם חל הלוח העברי.2http://62.90.71.124/Files/03/920/000/f06/03000920.f0... 4סעיף 3 לחוק הפרשנות: http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/explain_l... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות, הוא הורחק מפעילות פרלמנטרית מעתה ועד סיומה של הפגרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ"ש החליט לערב את המשטרה בחקירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מצפה שח''כ פורז יתפטר מהכנסת ומהממשלה. מי שמסוגל להצביע פעמיים בטעות, מוטב שיסיק מסקנות לגבי כשירותו לקחת חלק פעיל בפעילויות מסובכות יותר מלעיסת מסטיק. שינוי רצה, במידה רבה, על הטיקט של מלחמה בשחיתות. עצוב מאד לחשוב שתא הכלא שפינה האדון דרעי יוקצה לאחד מאבירי השלטון החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקראתי איפשהו שההצבעה הספציפית הזו בוטלה על-ידי ריבלין אחרי שהפנו את תשומת ליבו לטעות. מישהו יכול לאשר/להפריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוטלה, אבל מסיבה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלב ראשון, מעניין לראות את ועדת האתיקה מפעילה את הסטנדרטים שקבעה בעצמה: גם הפעולה המיידית (וודאי לפני שתתפוס חקירת המשטרה תאוצה), וגם רף הענישה (הרחקה של 4 חודשים מתוך המקסימום של 6 שמאפשר החוק, במקרה של ח"כ גורלובסקי). או שמדובר ביחס מיוחד לחברי כנסת טריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם ארבעה חודשים, אלא ארבעה חודשי פגרה, לא לשכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבמהלכם מותר לו להצביע. בקיצור, אסרו עליו לנאום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורלובסקי הודה, אך טהא ואדרי מכחישים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שהם מכחישים, אלא שחרי הכנסת שבמקומם הם כביכול הצביעו היו נוכחים במליאה, והיו יכולים לתקן את ההצבעה (שבמקרה של טהא לא נקלטה, משמע אפילו לא הייתה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסגן השר אדרי השעה עצמו מתפקידו כסגן שר הבטחון והחידה השבועית: מי אינו משעה עצמו, ילדים, כיוון שהוא בטוח בחפותו1? _________________ 1 מה שמזכיר לי, באמת לא בשביל משהו, את מורגן פרימן מסביר לטים רובינס, בחומות של תקוה, כי כאן, בכלא, כולם חפים מפשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון לשר הפנים, נדמה לי שהחמצת נקודה (כפי שמשתקף גם בכך שכתבת "סגן שר הבטחון"): אדרי הוא סגן שר במשרד *לבטחון פנים*, הממונה על הגוף החוקר אותו, ועל כן ההשעייה. נדמה לי שהנוהג שנקבע לגבי השעייה של שרים וסגניהם הוא שהאירוע הקובע הוא הגשת כתב אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שהחמצתי אכן הייתה המילה ''פנים'' במשפט סגן שר בטחון הפנים''. אשר לפורז לא יצאתי כנגד אי ההשעייה אלא כנגד הנימוק. ביני לבין עצמי אני סבור, כי למרות שהשעיה הינה רק במקרים של הגשת כתב אישום הרי שבמקרה זה, בו החשדות הינן בעבירות הנוגעות לעבודת חברי הכנסת בכנסת עצמה, יש נימוקים כבדי משקל בעד ההשעיה ולפיכך לא הייתי ממהר להשתיק את אלה הקוראים להשעיתו של פורז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השעיה היא עניין בעייתי מלכתחילה, שהרי היא פוגעת בחשוד באופן מהותי (וגם שוחקת את חזקת החפות שלו מהבחינה הציבורית), ולכן אני חושב שהנימוקים להשעייה צריכים להיות אך ורק נימוקים המציגים נזק סביר באי-השעיה (כך, למשל, במקרה של מורה החשוד באלימות כלפי תלמיד, מקרה אלימות נוסף הוא נזק סביר מספיק, לטעמי, כדי להצדיק את השעייתו). לפי שעה, לא שוכנעתי שבשלב מוקדם זה, יש נזק סביר באי-השעיה. אתה מוזמן להציג את נימוקיך הכבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מעשה העבירה צולם ואין כל מחלוקת כי נעשה. השאלה, האם להגיש כתב אישום או לא, ומאוחר יותר האם להרשיע או לא, נופלת איפוא אך ורק על המחשבה הפלילית. חזקת החפות, מן הבחינה הציבורית (שלה כיוונת, אני מניח), פגומה איפוא ממילא. נוסיף, כי נבחר ציבור זכאי ל"פריויליגיות" שונות. כך למשל נקבע שהרף להגנה על עניניו הפרטים של נבחר ציבור, נמוך יותר. יתכן איפוא שהמחיר של פגיעה בחזקת החפות הינו מחיר שעל נבחר ציבור לקחת בחשבון. 2. כאמור בתגובתי לעיל, העבירה עצמה, ככל שנעברה, נוגעת באחד מהיסודות של המשטר הדמוקרטי אם לא "ה"יסוד - הכרעת הרוב. הנקיון הציבורי הנדרש במעשים כגון אלה יכול וצריך להיות גבוה יותר ממעשים אחרים, לגביהם נקבע כי רק הגשת כתב אישום גוררת השעייה. 3.הנזק הסביר איננו חייב להתמצא בקיום חשש לשניות מעשה העבירה. הנזק הסביר יכול ואולי צריך להימדד גם בפגיעה במעמדה הציבורי של הכנסת ושל השלטון. עוד - שהרי מי יתקע כף לידנו כי מעשה העבירה לא יישנה בעתיד (אלא אם תחשיב את הפגרה הקרבה). כאמור בתגובתי לעיל, אלו הם רק הרהורים ביני לבין עצמי ואין זה אומר כי אין בלתם - למשל כפי שהצגת אתה. עוד אזכיר את המובן מאליו - השר פורז איננו אלא חשוד בלבד ומשכך יש להתייחס אליו בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חושב שכל הסיפור קצת מוגזם ומנופח. ישב פורז במושב לא נכון, לחץ על הכפתור, ומשהתבררה טעותו, חזר לכסאו. בכל מקרה היו פורז וכ"ץ מצביעים באופן זהה, ובכל מקרה השתתפו שניהם בהצבעה. האם מכאן נגזרת עבירה פלילית? לא "מסופקני", בטוחני שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...משהתבררה טעותו, חזר לכסאו" והצביע פעם נוספת. אתה ישבת פעם על כסא של מישהו אחר בלי להרגיש? אני לא. מכל מקום, בפעם הבאה שיעצרו אותי על כיוס אטען שלא שמתי לב לכך שהכיס שייך למישהו אחר, ומשהתבררה טעותי תיקנתי אותה ללא שיהוי, והחזרתי את הארנק לכיס הנכון - כיסי שלי. ח"כ (ושר) שלא יודע איפה הוא יושב, צריך לשבת במקום אחר. כמו שנאמר: אדם ניכר בכסאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה רצית? שלא יצביע? שיבקש מכ"ץ ללחוץ על הכפתור שלו? כ"ץ אינו חבר האופוזיציה. זו היתה סדרה של הצבעות אוטומטיות. כן, ישבתי על כסא אחר, כשמדובר בשורת כסאות זהים. מעולם לא התישבת בקולנוע בכסא המסוך לכסאך? לחתימת הודעתך, :-) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רציתי שאם כבר הצביע בטעות, יתכבד לפנות ליו"ר ולהודיע על הטעות הזאת. לא רק שהוא לא עשה את זה, הוא טרח להצביע פעם נוספת - שוב בתום לב, אני בטוח: איך אפשר לצפות ממנו שיזכור מה הוא עשה לפני שתי דקות תמימות, או על איזה סעיף הוא מצביע בכלל, ואיך נקלע לאולם המשונה הזה עם המון אנשים זרים ולחצנים משונים? טענת "תום הלב" מקוממת אותי במידה רבה, כאילו מדובר כאן בחבורת ילדים חדשים בגנון של צילה שעוד לא למדו איפה הכסא שלהם. אני לא מוכן שח"כים יקבעו את גורלי כאן ב"תום לב" של מטומטמים. ואחרון, ח"כ שמתייחס לכסא שלו בכנסת באותו כובד ראש שאתה מתייחס לכסא בקולנוע, שיילך ליומיות ולא לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכסאות אינם מחוברים לרצפה. פורז ישב בכיסא שלו, אבל קצת הצידה מהמקום שלו. כשכ''ץ הזיז אותו, הוא לא עבר כסא, הוא גלגל את הכסא למקום הנכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ומר פורז המופתע מהדחיפה פשוט לחץ על מה שנראה לו באותו רגע כלחצן מצוקה. הבנתי. הוא זכאי, הוא זכאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ''ץ עמד לצידו. סביר להניח שהוא ראה את פורז מצביע. אם פורז היה מצביע נגד דעתו של כ''ץ, אני יכול רק להניח שהוא היה מבקש לבטל את ההצבעה ולחזור עליה. לא שזה משנה. מצידי שיפטרו את פורז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שהוא עושה עבודה טובה במשרד הפנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא עושה הרבה רעש ומביא מעט תועלת. פלוס, היום מדווח במעריב על בג''ץ שהוגש נגד מינוי אנשי שינוי לועדת התכנון של קרית אונו, ואני נאלץ להתחיל לתהות. נראה מה בג''ץ יחליט. בכל אופן, בהנחה שמשרד הפנים לא יצא מידיה של שינוי, לא ממש אכפת לי מי מחזיק בתיק. שיתנו למלי פולישוק בלוך, מצידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היועמ"ש ופרקליטת המדינה החליטו היום (ה') על הגשת כתבי אישום בפרשת "ההצבעות הכפולות" נגד חברי הכנסת מיכאל גורלובסקי ויחיאל חזן מהליכוד. ההחלטה טעונה עדיין הליך של שימוע מול היועץ המשפטי לממשלה וכן דיון והצבעה בוועדת הכנסת על הסרת החסינות. עוד הוחלט כי תיק החקירה נגד סגן השר יעקב אדרי ייסגר מחוסר ראיות מספיקות, ותיקי החקירה נגד השר אברהם פורז וח"כ וואסל טהא ייסגרו מחוסר אשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעיר --- לעזאזל. שעיר --- לעזאזל. שעיר לעזאזל. שעיר לעזאזל. שעיר לעזאזל. חשו-וד מ-א-ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחיאל חזן הוא מקסימום קירח לעזאזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת הכנסת החליטה היום, בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין ולבקשתו של ח"כ חזן, לא להסיר את חסינותו של ח"כ חזן. זו הפעם הראשונה בתולדות הכנסת שהוועדה אינה נענית לבקשתו של ח"כ להסרת חסינותו. המשמעות המעשית של ההחלטה היא שלא ניתן יהיה להעמיד לדין את חזן כל עוד הוא מכהן כחבר כנסת. התנועה לאיכות השלטון הודיעה שתעתור לבג"ץ נגד החלטת ועדת הכנסת. מחר תדון הוועדה בבקשה להסרת חסינותו של ח"כ גורולובסקי. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין מה התנועה לאיכות השלטון רוצה מבג''ץ. ככל שההחלטה הזו אינה סבירה, קשה להניח שבג''ץ יכריע שהחלטתה של ועדת הכנסת אינה חוקית. אחרת - אין שום משמעות לחוק החסינות. נראה לי גם לא נכון לטעון ש''המשמעות המעשית של ההחלטה היא שלא ניתן יהיה להעמיד לדין את חזן כל עוד הוא מכהן כחבר כנסת''. המשמעות היא שלא ניתן יהיה להעמיד אותו לדין לעולם. חסינותו של ח''כ בעניין דברים שעשה במהלך כהונתו אינה פוקעת עם סיום הכהונה. היא נמשכת כל חייו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון כבר הוכיח שאינו נרתע מלרוקן חוקים מתוכנם. כאשר דן בעתירות כנגד החלטותיו של חשין אשר כיהן כיו''ר ועדת הבחירות המרכזית, ביטל למעשה סעיף בחוק המציין במפורש שאין ערעור על החלטות יו''ר הועדה. כאשר התיר את הקרנת ''ג'נין ג'נין'', מחק את משמעותו של חוק הצנזורה. אם ברצונך להתערב, אפרסם את כתובתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התערבות היא סוג של ספורט שאני עושה לעתים רחוקות עם מכרים או חברים. התערבות עם מישהו לא מוכר נראית לי מסוכנת. קל וחומר מישהו שמוכן להזדהות בכתובתו (לא בשמו!) רק אם יצא לו משהו מזה. אני מציע שתישאר באלמוניותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן גם לשלוח לך את שמי במייל פרטי. לא חשוב, אני מוותר ומקבל את הצעתך. אסתפק ב''אמרתי לך'' לאחר שיפרסם בג''ץ את החלטתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא לצטט את הכותרת של Ynet: "והפעם: ועדת הכנסת הסירה את חסינותו של ח"כ חזן". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ פסל היום את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי (ליכוד) בפרשת "ההצבעות הכפולות". "החלטת ועדת הכנסת בעניין זה, אינה נופלת למתחם שיקול הדעת של הוועדה, אלא חורגת ממנו במידה רבה", קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, בפסק הדין." מעריב: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/874/166.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בג"ץ דחה הבוקר (יום א') את עתירת התנועה לאיכות השלטון שדרשה להורות לוועדת הכנסת לדון בפעם השלישית בהסרת חסינותו של ח"כ מיכאל גורלובסקי. העתירה נדחתה בשל התיקון שאושר בחוק, המאפשר הסרת חסינות של חבר כנסת מבלי להזדקק לדיון בוועדת הכנסת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, כי בכוונתו להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי (ליכוד), בגין בזיוף הצבעה בכנסת. גורלובסקי הודה שהצביע פעמיים בהצבעות על התוכנית הכלכלית ב-2003, ואף נענש על כך בוועדת האתיקה של הכנסת בהרחקה מדיונים לארבעה חודשים, אך הוא התנגד להסרת חסינותו. לפי החוק החדש, כתב האישום מוגש ישירות לבית המשפט. לגורלובסקי מוקצים כעת 30 יום כדי להגיש התנגדות מנומקת להסרת חסינותו. אם יעשה כן, תובא התנגדותו לדיון בועדת הכנסת, אך זו רק תגבש המלצה. לאחר מכן תובא הסוגיה להצבעה גלויה במליאת הכנסת. טיפול בוועדת האתיקה הוא אחד הנימוקים הנקובים בחוק, המאפשרים לחבר כנסת לבקש שחסינותו לא תוסר." הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאב סגל כותב על היבטים משפטיים/חקירתיים של פרשת ההצבעות הכפולות. הארץ: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבר בקריאה ראשונה: במקום דיון בוועדת הכנסת על החסינות, תוסר החסינות באופן אוטומטי אלא אם יבקש הח"כ את הדיון. "היועץ המשפטי לממשלה אשר החליט להגיש כתב אישום נגד חבר כנסת יעבירו לידי הח"כ ולידי יו"ר הכנסת. חבר הכנסת יהיה רשאי בתוך 30 יום להודיע שהוא מבקש חסינות מפני דין פלילי. רק אם יודיע הח"כ כי ברצונו לקבל חסינות יובא הנושא לדיון בפני ועדת הכנסת. אם הח"כ לא ביקש את הדיון האמור, יוכל היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב האישום לבית המשפט. ההנחה היא שהבושה תמנע מחברי הכנסת המואשמים לבקש את הדיון בוועדת הכנסת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר את ההנחה? יש שם מלה שלא מסתדרת עם ההקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול. לכן ציטטתי את Ynet ולא כתבתי בעצמי. שהם יסבירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא עבור איזו מטרה צריך לעשות מעשה אקטיבי, או, במילים אחרות, מה ברירת המחדל של המשטר. בשיטה הקיימת, ברירת המחדל היא חסינות, וצריך פעולה מיוחדת מצד ועדת הכנסת או מצד הנאשם (וגם אז לא תמיד ''ירשו'' לו להסיר את החסינות). בהצעה החדשה, ברירת המחדל היא אי-חסינות, והנאשם צריך לעשות מעשה כדי להתחבא מאחורי החסינות (ומן הסתם גם להסביר לציבור מדוע הוא חושב שמגיעה לו החסינות). אם אדם לא צריך לעשות דבר וחצי דבר כדי לקבל חסינות, אז יש סבירות גבוהה שהוא פשוט יאפשר לדברים לקרות באופן טבעי וישאר עם החסינות. אם הוא צריך לעשות משהו בשביל לקבל את החסינות הזו, זה כבר מתחיל להראות רע (כמו שאמרתי - כאילו הוא מתחבא מאחורי החסינות), וזה כבר יותר בעייתי (בתאוריה) עבור נבחר ציבור. כמובן שהמחסור בבושה בכנסת שלנו כבר מזמן דילג על הרף הנדרש כדי לדרוש חסינות בלי שאף אחד יניד עפעף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיק תיילר, יחד עם עמוס טברסקי ודניאל כהנמן (כן, ההוא) כינה את זה ''אפקט הבעלות''. גם ניוטון ייחד חוק (שהוא בסה''כ מקרה פרטי של חוק אחר שלו) לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו, סר אייזיק, זה עם התפוח. החוק הראשון שלו אומר (בערך) שכדי להזיז גוף ממצבו הקבוע, צריך להפעיל עליו כח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היו שמועות כאלה. כנראה הייתי צריכה לשאול, אם כך, מה זה "אפקט הבעלות". אני לא רואה את הקשר. (אלא אם כן רצית לרמוז לי משהו על הדרך היחידה לסלק את הדייר שלי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, איך עם כזה וותק באייל, טרם קראת את ספרו של כהנמן? אפקט הבעלות אומר (בערך) שאם יתנו לך לתמחר חפץ מסוים (טכנית - לקבוע את גובה הסכום שיגרום לך להיות אדישה האם לקבל את החפץ או את הסכום במזומן), המחיר שתנקבי בו יהיה נמוך מהסכום שתדרשי עבור החפץ אם יתנו לך את החפץ, אבל יציעו לקנות אותו ממך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כי הפרה האדומה היא שלי...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החומה הייתה שחורה. (או סינית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצלמה נסתרת קלטה את הח"כ נכנס למחסן בלא היתר ויוצא ממנו עם ציוד בידיו. יו"ר הכנסת וקצין הכנסת בודקים האם ניסה לשבש את החקירה שמתנהלת נגדו בעניין ההצבעות הכפולות. דוברות הכנסת: הוא הלך למחסן בליווי קצין משמר, נותר שם לבדו - וחמישה פאנלים של הצבעה נעלמו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די להכפיש את שמו ולשפוך את דמו. הוא הסביר במסיבת עיתונאים את כל שהתרחש שם: ראשית, הוא לא היה במחסן כלל. שנית, הוא רק הסתכל בציוד שבמחסן ושלישית כבר בצהריים הוא החזיר את מה שלא לקח בבוקר. מבולבלים? לא תהיו אם תשמעו את הטענה האחרונה בשרשרת: הוא נשבע שלא לקח את המוח. למישהו יש ספק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יקרה קודם: 1. פנינה רוזנבלום תחליף את עמרי שרון. 2. פנינה רוזנבלום תחליף את יחיאל חזן. 3. הכנסת תתפזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הצעיר על 3 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה מתכוונים כשמדברים על לשים כסף על קרן הצבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה האבא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא 1, סתם משתלב בטרנד החדש (תגובה 346399). 1 עכשי"ל וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמוזר במיוחד בסיפור הזה זה שמסתבר שבכנסת יש מצלמות נסתרות בכל מיני פינות. אולי גם מאזינים לשיחות של חברי הבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא היה איזה סיפור עם ח"כ אפללו (אא"ט) שאמר כל מיני דברים בשירותי הגברים בכנסת, שהגיעו לאוזניים הלא-נכונות (ביבי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זהנ "פאנלים של הצבעה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד כל מושב במליאת הכנסת ישנו פאנל - לוח שעליו שלושה (או ארבעה?) כפתורים וכן שם חבר הכנסת שאליו משוייך המושב. שלושת הכפתורים משמשים להצבעה (באצבע אחת לוחצים על כפתור אחד, ובאצבע השניה לוחצים על כפתור "בעד" או "נגד" (או "נמנע"?). הכפתור הראשון, כמובן, נמצא שם כדי למנוע ממישהו להצביע פעמיים...1). 1 מיותר לציין שאנחנו המדינה היחידה שיש לה מערכת כזאת. לשאר המדינות אין אמצעים כדי למנוע מנציגי העם לרמות בהצבעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה מה שחשבתי. אבל אז - מה הם עושים במחסן? הם לא אמורים להימצא בקביעות ליד הכסאות הרלוונטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החליפו את המערכות במערכות חדשות. ההצבעה הכפולה נעשתה עם הישנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל הפנל הוא רק האינטרפייס, כלומר לוח עם לחצנים ותו לא. יש להניח שספירת הקולות ורישום ההיסטוריה (אם נעשה) נעשים במערכת המרכזית, ולא בפנל שהוא יחידה "טיפשה". מה הטעם מצא ח"כ חזן ליטול את הפנל? __ זה לא שאין לי איזו תאוריה בנושא, אבל היא נשמעת לי מופרכת למדי. האם ייתכן שח"כ חזן חש זיקה מיוחדת לאותה יחידה טיפשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות הן שהוא רצה לשנות או לרופף את החיווט. טענה נוספת היא שהוא רצה להעלים את הפאנל, ואז לטעון במשפט שהפנאל יכול לזכות אותו, אבל בגלל שהמשטרה הפאשלונרית לא מוצאת את הפאנל, יש לו ספק סביר. לאחר האזנה לחזן, אי אפשר לשלול את האפשרות שהוא פשוט טיפש מכדי לחשוב כל כך הרבה צעדים קדימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם טביעות אצבעות? לא חיפשו על הפאנלים? האם לא בדקו אם יש טביעות אצבע של מר חזן על הכפתורים הרלוונטיים על הפאנל של גב' גבריאלי, האם לא יהיה בכך משום ראייה מפלילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הלך לשם עם כפפות שעליהן טביעות האצבעות של אהרון ברק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שטענת ההגנה של הח"כים שמואשמים בהצבעות כפולות היא שהרישום של הצבעה כפולה נובע מתקלה במערכת ההצבעה (כלומר בפאנלים). מכאן שח"כ חזן רצה א) להעלים ראיות (ואז לטעון שהראיות הללו דרושות לזיכוי) או לחילופין ב) לתת את הפאנלים לאדם מומחה ש-"ישתיל" בהם תקלה וכך לספק ראיות מבססות לטענות ההגנה. כל הנכתב לעיל אין בו כדי להטיל חשד בח"כ חזן, גורולבסקי או אחרים, ולרמוז שהם הצביעו הצבעות כפולות, לא הצביעו הצבעות כפולות, גם וגם או אף אחת מהאפשרויות לעיל (אני מאמין בשלישי נמנע כשזה מגיע לכסת"ח משפטי). כמו כן אין בכך כדי להעיד שבעל המחשב בעל כתובת ה-IP ממנה נשלחה הודעה זו קשור להודעה זו בקשר כלשהו. הצילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'חבר הכנסת לשעבר הורשע בזיוף, מרמה והפרת אמונים ב"פרשת ההצבעות הכפולות", לאחר שהצביע נגד תקציב המדינה בשנת 2003 גם בשמו וגם בשמה של ח"כ גבריאלי. השופט: "מדובר בפגיעה חמורה בהליך החקיקה ובאמון הציבור בכנסת". חזן, שעשוי לספוג עונש של עד שמונה שנות מאסר: "שלוש שנים שותים את דמי" '. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ח"כ לשעבר מיכאל גורלובסקי נידון היום (ב') בבית משפט השלום בירושלים לחודשיים עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי לשנתיים לאחר שהורשע בהפרת אמונים. בחודש ספטמבר האחרון הודה גורלובסקי בהצבעה כפולה במסגרת עסקת טיעון. בתמורה להודאתו, נאותה הפרקליטות להסיר מכתב האישום את סעיף הזיוף והמרמה שיוחס לו, והותירה על כנה רק את הפרת האמונים. גם יחיאל חזן הורשע באותה פרשה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז נס פך השמן לא ארע לנו פלא כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... מעניין. באיזה קצב מיוצר הדם בכבד? אם, נגיד, שותים ליחיאל חזן כוס דם (200 סמ"ק) ביום, הוא ישרוד או שכמות הדם בגופו תרד אט-אט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתביישו לכם. את דמו של ישו אוכלים כבר אלפיים שנה, והוא הולך ומתרבה מדור לדור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שבקצב שתיארת הבחור לא יאריך ימים, אם כי הסיבה תהיה מחסור בכדוריות אדומות (אנמיה) תוצרת מח העצמות ולא בחלבוני הדם שנוצרים בכבד. רופא! רופא! ממלכה תמורת רופא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להציעאת זה כווריאציה על סיפור "צינור הדם" בטכניון: תגובה 11145 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר ביטחון כדאי להתאפק קצת עכשיו, ולוודא שיישאר דם למצות של פסח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |