בתשובה לאליהו, 03/06/03 8:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברוך הבא לדיון, אליהו! השאלה היא האם תקנון הכנסת הוא בגדר "חוק" ולכן פעולה בניגוד לו היא עבירה. בניגוד לדוגמאות היפותטיות שהובאו כאן (למשל ח"כ שמונע מאחר להצביע על ידי חניקתו) בהם אין ספק שמדובר בפעולה שהיא בגדר עבירה בכל מקום בו היא מתבצעת, האם תקנון ההצבעה אינו בגדר נוהל עבודה שקובע גוף אוטונומי עבור עצמו? האם התנהגות לא ישרה ומנוגדת לתקנון דינה כדין רמאות על פי חוק? דוגמא מתחום שונה לגמרי: לכדורגל יש חוקת משחק ודרכים לאכוף אותה (שופט המשחק, ועדת משמעת, התאחדות הכדורגל). נניח שמשחק הוכרע ע"י שער שנכבש ביד ושופט המשחק לא הבחין בכך ואישר את השער הלא חוקי. האם ניתן לתבוע בבית משפט את מבקיע השער על מרמה (נניח ע"י מהמר שהפסיד הון עתק)? אני מניח שלא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל ומערב תחומים. תקנון איננו חוק. עבירה על התקנון איננה עבירה על החוק. מעשה אחד יכול ליפול למספר קטגוריות. הוא יכול להוות מעשה פלילי, עולה אזרחית או עבירת משמעת. הוא יכול להיות גם וגם. הבדיקה האם המעשה מהווה אחת מהקטגוריות האמורות צריכה להיות בכל אחת מהן בנפרד, כאשר לגבי כ"א בודקים את התקימות היסדות הצריכים. למשל בעבירה פלילית נבדוק האם רכיבי המעשה 1 מקיימים את העבירה. בד"כ, בגלל מדרגיות החומרה - מעשה שהוא פלילי יהווה גם עוולה אזרחית וגם עבירת משמעת (במידה שמדובר בבעל מקצוע הכפוף לכללים מקצועיים). ניישם את האמור על שתי דוגמאות שבתגובתך. אשר להצבעה הכפולה: המעשה עצמו מהווה עבירת משמעת שכן בהתאם לתקנון הכנסת אסור להצביע בשם ח"כ2, אבל הפליליות שבמעשה ההצבעה הכפולה איננו נובע מעבירה על התקנון אלא, מהמעשה עצמו: התחזות, הפרת אמון, זיוף או מרמה. גם לגבי דוגמאת הכדרוגלן הטכניקה היא זהה - יש לבדוק, במנותק לשאלה האם מדובר בעבירת משמעת, האם מעשיו של הכדורגלן יוצרים עילת תביעה בידי המהמר: רק לשם הדיון קרוב לוודאי שעילת התביעה תצמח במישור הנזיקי 3. במישור זה יש לבדוק האם מעשיו של אותו כדורגלן נכנסים לאחת מהעוולות המוכרות שבדין. לדוגמא: האם ניתן לתבוע אותו על רשלנות. 1 מעשה פיזי + כוונה פלילית 2 ראה הערה 16 לפרק הרביעי שבתקנון הכנסת: http://www.knesset.gov.il/rules/heb/Template.asp?sFi... 3 קשה לראות קיומה של התחיבות חוזית בין השחקן לבין המהמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לעניין הבקעת שער ביד - כבר היו דברים מעולם. אני מקווה שאינני טועה בשנה, אך הפרטים העיקריים הם נכונים: בשנת 1983 זכתה הפועל תל-אביב בגביע המדינה משער שנוי במחלוקת במשחק מול מכבי תל-אביב. בהקלטת הטלוויזיה הודגם בבירור שגילי לנדאו מהפועל תל-אביב כבש את השער בידו. הרוחות סערו אך עמדת ההתאחדות לכדורגל היתה חד-משמעית. תוצאת המשחק נותרה בעינה, והגביע הוענק להפועל תל-אביב. מבחינת השחקן - לא נראה שמישהו ציפה ממנו להתוודות בזמן אמת על כך שהשער נכבש בצורה לא חוקית. מעולם לא שמעתי על מקרה שבו קבוצה ביקשה לפסול שער לזכותה. לא ידוע לי על תביעה שהוגשה, ואני מניח שאם היתה מוגשת, היו פוסלים אותה באופן מיידי ("אין אדם משים עצמו רשע"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמת ממנו היא ''יד האלוהים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא שמעת על קבוצה שביקשה לפסול שער לזכותה. ארסן וגנר (ג'נטלמן צרפתי) מאמן ארסנל,כמו גם קבוצתו,התחננו לשופט לבטל את בעיטת ה-11 מ' שפסק לטובתם בטעות. לצערי אני לא זוכר מעבר לזה.1 (עונת 99 לדעתי).אולי האלמוני המקורי יכול לעזור בפרטים. 1 ביטל? בעטו?מה היתה התוצאה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |