בתשובה לערן בילינסקי, 02/06/03 19:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, תמיד אני יכול לענות בצורה נדושה: תכתוב מכתבים לעיתונות, תפגין, תשבות רעב, תקים תנועה חוץ פרלמטרית. צריך לזכור שלעתים הפעולה המשפטית ניזקה רב מתועלתה: הכנסת יכולה לא להסיר את חסינות הח"כ או חלילה בית המשפט יזכה אותו. בשני המקרים עלולה להשתרש נורמה פסולה - ע"ע אישי ציבור שנחלצו בעור שיניהם מהרשעה פלילית (רשימה חלקית: שמחה דיניץ, צחי הנגבי, שמעון שבס) ובמקום לכבוש פניהם בקרקע מופיעים מאחורי כל מיקרופון רענן ושירת "שפכו את דמי" על שפתותיהם. לכן במקרה דנן יש מספר מישורי פעולה: א. ציבורי-תדמיתי - אני מאמין שההצבעה הזו תרדוף את גורלובסקי כצל עוד שנים רבות. לרוני מילוא לקח שנים להשתחרר מהאמירה על שלום עכשיו הממומן ע"י הסי.איי.איי. ב. סנקציות ע"י גוף משמעתי של הכנסת - למשל איסור לנאום במליאה מספר חודשים או לכהן בתפקידים נחשקים בוועדות. גם אם זה נראה עונש פעוט הרי זוהי הפלטפורמה עליה בונה חבר כנסת את בחירתו מחדש. ג. פגיעה לא פורמלית במעמדו בקרב שאר חברי הכנסת שלמעשה, עד כמה שזה ישמע מפתיע, הם הנפגעים העיקריים בפרשה: ניצול לרעה של שיטת ההצבעה האלקטרונית עלול לגרום לביטולה ולחזרה לשיטות מיושנות ומייגעות יותר. אגב, כשדנו לראשונה בהנהגת שיטת ההצבעה האלקטרונית עלה החשש שחבר כנסת אחד יצביע במקום אחר. הפתרון אז היה מתקן הצבעה המחייב לחיצה בשתי הידיים למשך מספר שניות. אם זה מתברר כלא מספק ניתן יהיה כמובן להחמיר ולדרוש בו בזמן גם מגע של ישבן פרלמנטרי בכסא וכן הלאה. כלומר, לחברי הכנסת מכל הסיעות יש אינטרס אישי מובהק למנוע הישנות המקרה. וחוץ מזה, לא הייתי פוסל את האפשרות שמדובר כאן פשוט בליקוי מאורות מפני שלא ברור מה ניסה גורלובסקי להרוויח - בכל שרשרת ההצבעות האינסופיות היה לקואליציה רוב די יציב גם בלי קולו הכפול. זאת בניגוד לפרשת קולו של ח"כ ורדיגר בעת ההצבעה על חוק הבחירה הישירה... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |