זה גן-עדן זה? (חלק א') | 1089 | ||||||||||||
|
זה גן-עדן זה? (חלק א') | 1089 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לפי הבודהה, לא הגאולה נובעת מבערות, אלא כמובן הסבל. ארבע האמיתות הן כי יש סבל, הסבל נגרם בשל בערות ורציה, ניתן להפסיק את הסבל על ידי ביטול הגורמים לו, והדרך לביטול הגורמים לסבל היא הדהרמה, שמונת המסלולים. |
|
||||
|
||||
תוספת: הגאולה הבודהיסטית היא אישית, ובשום צורה ואופן אינה קהילתית, לאומית או עולמית. "ביטול המוות" הוא ע"י השתחררות ממעגל הלידות-ומוות. את העולם עצמו אין צורך לתקן מפני שהוא אינו אלא /אשליה/. אין "גן עדן" ו"גיהנום", יש רק הוולדות-ומוות עד השגת-הארה. היוולדות חוזרת ונשנית אל תוך עולם הסבל היא בעצם "הגיהנום", אם מתעקשים לחשוב במונחים כאלה. והשתחררות ממעגל הלידות-ומוות והתאחדות עם הברהמן היא המצב שאליו יש לשאוף, המצב ה"עדני". |
|
||||
|
||||
ניסיתי להראות שההתייחסות לרעיונות של גן-עדן או בכלל הצפיה למן גאולה קוסמית קיימים בדתות אחרות. השתמשתי בספר ''מילון הדתות'' של של אליאדה וקוליאנו ושם כתוב במפורש שהתרופה למוות היא הפסקת הבערות, כמו שכתב פילפילון. אבל זה יכול להתבצע רק על ידי אימוץ קהילית הבודהא - סאמגהא. זאת אומרת שיש פה אלמנט ציבורי ולא רק אישי. בהמשך למה שפילפילון כתב, נראה לי שהוא צודק שהגאולה לא נובעת ישירות מהבערות אבל, שוב עפ''י אותו הספר, בודהא אומר שכל התהליכים הקוסמיים נובעים מהבערות והגאולה קוראת כשהבערות נגמרת. |
|
||||
|
||||
אני בכל זאת רוצה להציע, בכל הכבוד והענווה, להשאיר את הבודהיזם מחוץ לדיון הזה. המאמר מספיק מעניין ויש בו מספיק חומר למחשבה גם בלי להתרחב לכיוון שהוא, לדעתי, לא מתאים לכאן. מעבר לשאלה של משמעות מונח זה או אחר, ה/גישה/ ה/בסיסית/ של דתות המזרח שונה מאוד מזו של הדתות המונותיאיסטיות. ועדיף לא לערבב שמחה בשמחה. |
|
||||
|
||||
שבוע טוב אסתי. ההארה היא אישית. יחד עם זאת (ואין כאן שום סתירה) אנחנו מחוייבים להקרין (נשמע מיסטי מדי, אני מתנצל. אולי צריך להגיד "לחלוק" או "לשתף") ממנה על הסביבה. הבודהה אומר לשכוח מעצמי למען המשפחה, לשכוח מהמשפחה למען הכפר, לשכוח מהכפר למען המדינה (כן כן, ממש כך) ומהמדינה למען העולם כולו. ייתכן שהבודהה נותן את זה בשלבים כדי לבנות את רמת החמלה העליונה באופן הדרגתי, ולא לקפוץ ישר לרמת "תשכח מהכל - תדאג לכולם". יתירה מכך, גם בסמגהא "האחווה", יש את האחים חסרי הבית, הנזירים מקבצי הנדבות מבחירה שוויתרו על הקהילה והמשפחה, ואת התלמידים הפשוטים, שממשיכים לחיות בתוך הקהילה והמשפחה שלהם, ויחד עם זאת שואפים להארה. מהתלמידים הפשוטים לא נדרש דבר כלפי האחווה, אלא לתת כנדבת ליבם מזון לנזירים, כמו כל אדם אחר. מבחינת כבוד ומתן מנחות למורים, התלמידים נדרשים לכך, בדיוק כמו שהם נדרשים לכבוד כלפי כל מורה, ולאו דווקא מורה רוחני בודהיסטי. כך שלמרות שההארה היא אישית (לא קיימת "כנסייה" כמו בנצרות הקתולית), הבודהה כן מראה כיצד לחיות חיי קהילה. (וגם חיי משפחה, אבל זה עניין אחר). מה זה קשור לדיון? לא בטוח. |
|
||||
|
||||
מקבלת. ובאמת, אחרי שכתבתי את תגובתי שלעיל חשבתי עוד על העניין, וראיתי שיש הבדל בנקודה הזאת בין בודהיזם-מאהאיינה לבודהיזם-תראוודה. מה שאמרת פה נכון במיוחד לגבי המאהאיינה. |
|
||||
|
||||
yup. יפאנים.למרות שיש התייחסות ללידה מחדש בארצו של הבודהה, שמתוארת בחלק מהכתובים כגן עדן (לוטוסים, בשמים, ציפורים, מוזיקה, וכו'), הבודהה בעצמו אומר שאין שני עולמות אלא רק עולם אחד. אין עולם אמת ועולם אשליה, אין ארץ ייסורים וארץ בודהה. אפשר לישב את הסתירה, הבודהה בעצמו מיישב אותה, ומסביר למה בכלל קיימים תיאורי גן העדן, אבל לא זה המקום להסביר את זה. |
|
||||
|
||||
זה בהחלט לא מדויק, ידידי... 1. הבודהא מדבר על מישורים שונים של קיום, שכוללים לבד מהמישור האנושי, מישורים נמוכים יותר, שאחד מהם נקרא (על ידו בשם שקול לגיהנום), בהם ההתנסויות של הבריות מאופיינת בעיקר בתחושות בלתי-נעימות וגם מישורים גבוהים יותר, בהם הבריות חוות בעיקר תחושות נעימות.... 2. ההתיחסות למרקם אחד של מציאות יחסית הוא נכון... אבל הוא רב-מישורי, כאמור. 3. יחד עם זאת, השאיפה בבודהיזם היא להשתחרר בכלל מלידה מחדש במציאות היחסית, ולהגיע (לממש, יותר נכון) לנירוונה, שהיא מעבר למציאות המוחלטת, וחלק מהותי מהדרך לשם, היא להבין את הריקנות, שהיא טבעם האמיתי של כל מרכיבי המציאות היחסית (הדהרמות, הצורות, התחושות, ההתניות וכו'). .... ברכות אום |
|
||||
|
||||
לגבי הסבל אין הוא נובע רק מבערות. אפשר לסבול גם מידע, מהיותך חכם, עני, עשיר ועוד. הסבל הוא תופעה ביולוגית ששייכת למבנה הגנטי שלנו ושל כול החיים האורגניים על כדור הארץ. הסבל נובע בעיקר ממערכת העצבים המגיבה לשתי תחושות: כאב ועונג, מתוכם אנו חשים כול מיני רגשות שונים שקשורים לכאב ותענוג. מבחינה ביולוגית כבר נאמר: כדי להצדיק את המבנה הביולוגי, הגנטי שלנו עלינו לחיות חיים של סבל, כאב, תסכול, הרס, ולבסוף מוות. ואין אנו יכולים לעשות. או לשנות דבר. כל אשר אנו יכולים לעשות זה למצוא דרכים לצמצם את הסבל ככול שאפשר אבל לעולם לא נוכל לשרש אותו או לגרום להיעלמותו. הסבל הוא חלק מתופעת האבולוציה. |
|
||||
|
||||
מאיפה הציטוט המובא במאמר של הנ"ל? ("מה אתה עשית בשביל גאולה" וגו') |
|
||||
|
||||
באחד מספרי הליקוטים שלו |
|
||||
|
||||
אני חושב שהבקיאות הברורה של מר בן-יעקב היא בעוכריו. ראשית, הקיבוץ של הוגים כמו הרמב"ם, הרמב"ן, הרמח"ל והרבי מלובביץ' זה לצד זה הוא, מה לעשות, שגוי. הלובביצ'ר הוא מיסטיקן מוחלט, שכל תורתו מבוססת על הגאולה והאמונה שהיא תגיע בימינו, בעוד שהרמב"ם האמין בגאולה פרקטית, בה מנהיג חזק (המשיח) ייכפה את תורת ישראל השכלית על כלל העולם - אך יותר מכך, הרמב"ם התנגד למשיחיות בכל תוקף ובכל צורה (ראה איגרתו ליהודי תימן). להציג את הרמב"ם כמי שחלק ניכר מתורתו היא אמונה בתחיית המתים ובגאולה גם היא, מה לעשות, הצגה שגויה. הרמב"ם הבדיל בין מצוות שמטרתן פיתוח השכל והתקרבות לאמת (שהוא ראה בהן את המצוות החשובות) לבין מצוות שמטרתן השארת ההמונים בתלם הדת והציות החברתי, לשם יצירת סביבה חברתית נוחה בה יוכלו הפילוסופים לפעול (מצוות אלו אינן אלוהיות בטבען). האמונה בתחיית המתים, בשכר ועונש, בגאולה - כל אלו שייכות, כמעט בלי ספק, לקבוצה השניה. היהדות אינה דת שהגאולה עומדת במרכזה יותר מהנצרות. היהדות היא דת הלכתית, המווסתת את חיי היומיום החברתיים של מאמיניה. הנצרות היא דת תיאולוגית (כאשר היא לא כנסיה ארצית ופוליטית). לכן ביהדות הלא-מיסטית אין נסיון להתחבר עם האל - האל הוא מרוחק, וטוב שכך. החטא הקדמון, בניגוד למה שנאמר בפסקה המקדימה את המאמר, חשוב בהרבה בנ צרות מאשר ביהדות. לקינוח, גם הקישור האוטומטי שמר בן-יעקב מבצע בין הנפילה והחטא הקדמון לבין הגאולה אינו ברור מאליו: הקישור מבוצע במשנתם של הוגים תיאולוגיים רבים, אבל לוגית אין שום קשר. בהחלט ניתן לצאת מנקודת הנחה שאלוהים ברא את העולם פגום (זוהי, למשל, הנחתו של ר' סעדיה גאון) על מנת שהאדם יזכה בתמורה בעולם הבא בדין, ולא בחסד. ניתן גם להניח שהעולם אינו פגום כלל, אלא רק האדם אינו מסוגל לראות אותו כיאות (הרמב"ם טוען כך). לחילופין, ניתן להניח שהעולם אינו פגום בגלל האדם, אלא בגלל בעיות באלוהות (ראה קבלת האר"י והשפעות גנוסטיות נוספות על היהדות). ושוב אדגיש - נושא הגאולה חשוב מאוד ביהדות, אבל נושא החטא הקדמון דווקא אינו מהותי כל-כך, בוודאי בהשוואה לנצרות. מר בן-יעקב כתב מאמר מעניין, אבל מבולבל - למי שאינו בקיא בחומר (ואני בקיא, וגם זאת במידה מוגבלת, רק בחלקו) נראה שהוא מציג משנה יהודית סדורה וברורה, בעוד שבפועל הדעות בנושאים אלו שונות ומגוונות מאוד. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם מה שכתבת, ורוצה להוסיף הערה לרב"י: דת היא הרבה מעבר לרשימת הוגים, ואפילו יהיו סלבס ברמת על. דת היא החוויה הדתית בפועל של המאמין. תחושותיו, הרגשותיו, הטקסטים בעל פה ובכתב אותם הוא צורך ביום יום וכו'. אם אתה רוצה לבחון דת עליך להשקיע בראש ובראשונה בקריאת הטקסטים השכיחים ביותר, בשמיעת הרצאות בבתי כנסת, בשיח הדתי היום-יומי, בחקירת נפש היהודי המאמין ועוד. על פי הפרמטרים האלה, החטא הקדמון איננו חלק אינטגרלי מחווית המאמין היהודי-דתי. הגאולה, לעומת זאת, כן. אם כי לעיתים נראה שהטקסט בנושא הוא הצהרתי ולאו דווקא מעשי להיום, למחר. וכאמור, אין בהכרח קשר בין החטא הקדמון והגאולה. |
|
||||
|
||||
קשה לי שלא להסכים עם שניכם. אבל מה שעניין אותי היה עצם העיסוק ברעיון של גן עדן שהוא באמת יחודי למסגרות דתיות. נכון שיש הבדלים רציניים בין כל מני הוגים דתיים ביהדות או בדתות אחרות אבל העובדה היא שבצורה כזאת או אחרת כולם איכשהו מתייחסים לעניין השאיפה לגן עדן. לא כתבתי על דת אלא רק על הגאולה בגן עדן ואני מעוניין להקביל את זה (בחלק השני) להגות לא דתית (וד''ל). לכן, אם הליובאוויטשר והרמב''ם כותבים על הרעיון הזה, המכנה המשותף שלהם הוא שהם יוצאים מנקודת מבט אמונית דתית ובזה נוצר, בהכללה גסה, קורפוס דתי שמקיף מכל מני זויות הסתכלות את רעיון הגן עדן. |
|
||||
|
||||
לי דווקא קשה לקבל את הטענה הזו - אם הרמב"ם והליובאוויטשר (האיות שלי ביידיש שואף לאפס) מקובצים אצלך באותו הסל רק כיוון ששניהם מאמינים באלוהות כלשהי, תוכל באותה המידה לקבץ את קאנט, אריסטו, שפינוזה וניטשה באותו הסל כיוון שכולם מאמינים במוסר כלשהו. תפיסות העולם של שני ההוגים הדתיים שלעיל שונות האחת מהשניה מן הקצה אל הקצה - קשה להכחיש, למשל, שהרמב"ם קרוב בהרבה לתומאס אקווינס מאשר לאר"י. אגב, גם בנושא גן העדן אינני (אוף, מספיק, זה מעצבן אפילו אותי).. אני לא מסכים איתך: הרבה אנשים חילוניים לחלוטין מאמינים באוטופיה, דהינו בהתפתחות/הגעה של האנושות למצב של אושר מוחלט יום אחד, או לפחות בפוטנציאל כזה. במלים אחרות, גאולה איננה עניין ייחודי לתחום הדתי. לסכם את טענותי בקליפת אגוז: המאמר מראה, כאמור, על בקיאות מצוינת (אם כי הייתי מעדיף טיפה יותר מראי מקום), ואין לי שום טענות בתחום הזה. רק ההחלטה שלך לנסות לטשטש את ההבדלים וליצור קורפוס מסודר ומקיף במקום שבו, מה לעשות, קורפוס כזה פשוט לא קיים, לא מובנת לי. למה לא לסקור פשוט כמה תפיסות שונות של רעיון גן העדן והגאולה? למה לקבץ? |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי, קשה שלא להסכים איתך. אבל הבאתי דוגמאות של אנשי רוח דתיים שמכורח אמונתם הצטרכו להתייחס לרעיון גן עדן. אני לא כתבתי על גאולה (קטונתי) אלא רק על הרעיון עצמו של גן העדן, על מרכזיותו בשיח ובחיים הדתיים (תפילות, ברכות שגורות וכו', שגם חילחלו לדיבור החילוני אבל אני חושב שללא השיכבת הנסתרת/גלויה של אמונה שאולי יום אחד זה כן יקרה). סיקרן אותי לראות מה זה הגן עדן שהפרשנים היהודים מדברים עליו. כמו שפעם כתבתי בדיון עם אדם חרדי - אחד ההבדלים העקריים בין אמונה דתית לחקירה "מדעית" או חילונית, היא שהמדע (מחוסר יכולת למצוא שם אחר) הוא עקשן ונודניק גדול ותמיד ישאל למה, איך מדוע. הדת תאמר נשמה, המדע ישאל מה זה נשמה. הדת תאמר אלוהים, אנחנו נשאל אם אפשר למקם אותו בטבלה המחזורית. הדת תאמר - בגן עדן האדם לא ידע אהבה או שנאה, אנחנו ננדנד מה זאת שנאה, איך יש שנאה באדם וכצד אני יכול להגיע למצב בו לא תהייה בי שנאה. אשר לפנייה הרשמית - אם זאת בדיחה, פג תוקפה. אם זה נסיון למתן כבוד - אני לא ראוי לו. אם זה נסיון לשמור על ריחוק צונן - האלו, פה מדברים ישראלים, לא? אם אתה מעדיף לפנות אלי בשמי, אודה לך אם תשתמש רק בשם הפרטי. מה עוד שרוב התגובות פה פונות ישר לעניין תוך דילוג על הפתיח השמי :-) |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתפיסה שאתה מציג כאן לגבי הדת היא סטריאוטיפית במקצת: הגמרא היא אוסף של נודניקים גדולים; הקבלה עשתה קריירה מלנסות ולתאר את העולם במונחים סבוכים בהרבה מאלו שרוב הפילוסופים הגיעו אליהם; רס"ג הוכיח את בריאת העולם בעזרת טיעונים לוגיים (וקרשקש הוכיח את ההפך, גם כן בטיעונים לוגיים); הרמב"ם מציע הסברים מבריקים למספר בעיות דתיות, כגון ההבדל בין טוב ורע ואמת ושקר, ובעיית הרוע בעולם. נכון שבדת יש גם הרבה בערות וחושך ודוגמא (הנחה שאין להרהר אחריה) וציות עיוור, אבל להתעלם במחי מקלדת מכמה אלפי שנים בהם מרבית היצירה האינטלקטואלית האנושית הייתה קשורה, בצורה זו או אחרת, לדת, זאת בעיה. |
|
||||
|
||||
לא היה זה הוא שכתב ש"אין בין העולם הזה לעולם הבא אלא שיעבוד מלכויות בלבד"? איפה נכנסת כאן שיבה לגן העדן האבוד? |
|
||||
|
||||
יש לי תשובה מוחצת: אין לי מושג. עד כמה שידוע לי, העולם הבא מבחינתו של הרמב"ם הוא השארות המושכלות. דהינו, אחרי שאדם מת, מה שנשאר ממנו הוא האמת (להבדיל מהטוב) שהוא הספיק ללמוד בחייו. אין כאן ממש מקום לעולם הבא. אגב, עוד נקודה שטוב שהארת - הנחת היסוד שהעולם הבא וגן העדן זהים זה לזה אינה מחויבת המציאות. |
|
||||
|
||||
שם משפחתו קלין, רון. |
|
||||
|
||||
מר בן-יעקב, אם תעקוב אחר תגובותי באייל לאורך השנים, תראה שכמעט מעולם לא קראתי לכותבים בשמם הפרטי. ניתן לראות זאת כבדיחה - ואין ספק שפרטית, כיוון שאפילו אותי היא לא מצחיקה. בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע בשום צורה, כך שאתה מוזמן לקבל את התנצלותי מראש ובדיעבד כאחד. |
|
||||
|
||||
הרבי מלובביץ' מבסס את (רוב) תורתו בנושאי משיח על 'הלכות מלך המשיח' ברמב''ם. (אם לא שמעת ע''כ אף פעם תפתח ברמב''ם הלכות מלכים פרק י''א). אם תלמד את שיחותיו של הרבי תגלה שרוב הדברים אותם אומר מבוססים על מקורות קדמוניים (ובנושא משיח - הרמב''ם הוא הפוסק היחידי). אגב, הרבי גם מכריח מהרמב''ם שבכל מצווה גם מצוות מסוג ה'משפטים' (-אלו שמובנות ע''פ השכל) קיים ציווי אלוקי נעלה, אשר הוא למעלה מאותו שכל של המצווה, ואנו צריכים לקיים את מצווה זו מצד הציווי שבה ולא מצד השכל שבה. (''ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם'' - מה ראשונים מסיני אף אלו מסיני) |
|
||||
|
||||
אני מכיר די טוב את התנ"ך (אמנם לא את הפרקים בארמית בספר דניאל) ונוהג לקרוא אותו כפשוטו, בלי פרשנות ומדרשים יתרים. כרגע לא זכורה לי שום התייחסות מובהקת בתנ"ך לעולם הבא, ובפרט לא לחלוקה לגן עדן וגיהנום במובניהם המקובלים כיום. בספר בראשית נאמר כי "מעפר אתה ואל עפר תשוב" ועל שערו של גן עדן הופקדה שמירה בטכנולוגיית החרב המתהפכת לבל יכנס אליו שום אדם. שאלותי לחכמים ולבקיאים בתחום הדת היהודית: א. האם זכרוני מטעה אותי, או שפספסתי איזה פרק, ובתנ"ך בכ"ז נזכרים הגיהנום וגן העדן במשמעות: המקומות שבהם מקבלים שכר ועונש על התנהגות בעולם הזה? (באיזה פסוקים?) ב. מתי ואיך חלחלה ליהדות תפיסת העולם הבא והחלוקה לגן עדן וגיהנום? |
|
||||
|
||||
תלות השכר והעונש בעולם הבא אינם, כמובן, עקרונות יהודיים. מקורם באפלטון והם חלחלו ליהדות יחד עם הכיבוש ההלניסטי. התלות הזאת אחראית גם להיפרדות הנצרות מהיהדות, שכן היהדות מבוססת על מושג האחריות האישית (= שכר ועונש בעולם הזה) בעוד שהנצרות מבוססת על חוסר אחריות אישית (= שכר ועונש בעולם הבא). לדעתי, עד כמה שאני מבין את ההסטוריה של היהדות והנצרות, רעיונות נוצריים כגון העולם הבא חילחלו אל היהדות מהנצרות, לאחר שהתבססו בנצרות. |
|
||||
|
||||
הרעיון התפתח בעיקר על רקע החורבן והגלות, כאשר היה צורך לספק פיתרון הולם לסוגיות אמוניות כבדות משקל (בנוסח צדיק ורע לו וכו'). לא היתה ברירה אלא לפתח מין מערכת חדשה של שכר ועונש שלא נגישה לביקורת אנושית ולכן חסינה בפניה. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבינה. האם קיים מראה מקום בו היהדות המודרנית מדברת על גיהנום וגן-עדן? |
|
||||
|
||||
יש מקום בו היא מדברת על השטן. יש את גאי הנום, אם אני לא טועה שגם כן מוזכר בתנ''ך. גן עדן הפרק הראשון בבראשית כמו שידוע. |
|
||||
|
||||
נוגה שאלה על היהדות *המודרנית* |
|
||||
|
||||
גיא בן הנום הוא מקום מסוים בעולם הזה. אמנם מקום מחריד - הקריבו שם קרבנות אדם - אבל אין לו קשר לעולם הבא. כנ''ל גן עדן - שהוא מקום גאוגרפי מדויק. כל הרעיון הוא שהמושגים גן עדן וגהינום ''נשדדו'' מהיהדות על-ידי הנצרות, שהרכיבה להם זהות חדשה. |
|
||||
|
||||
צודק בקשר לגיהנום, אבל גן העדן איפה המיקום הגאוגרפי שלו? |
|
||||
|
||||
כתוב שהיה בעדן נהר שהשקה את הגן ואז התפצל לארבעה ראשים- פישון, גיחון, פרת וחידקל. הגיחון היחיד שאני מכירה הוא בירושלים והוא ממש לא נהר גדול. פישון?... אולי הם התכוונו לקישון? :) אבל אם ניקח את הפרת והחידקל ברצינות אז אולי עדן היה איפשהו באיזור כורדיסטן, או ארמניה. |
|
||||
|
||||
כמה מפות: |
|
||||
|
||||
בבית שאן. |
|
||||
|
||||
הפרקים הראשונים בספר בראשית שואבים ממיתוסים של התרבות השומרית והאכדית. ואכן, על פי המיתוס השומרי העתיק, גן העדן, הנקרא דילמון, נמצא בין הפרת והחידקל, במקום שבו נמצאת היום נסיכות בחריין. |
|
||||
|
||||
בחריין לא נמצאת בין הפרת והחידקל, והיא גם כבר לא אמירות אלא ממלכה לכל דבר. |
|
||||
|
||||
אז שתהיה ממלכה. בכל מקרה גן עדן זה שם על פי כל העדויות הארכיאולוגיות. |
|
||||
|
||||
הרי זה נפלא. ועוד עם עדויות ארכיאולוגיות. מצאו חרצן של תפוח קדום או את השלד של אלוהים? |
|
||||
|
||||
אשתורי הפרחי - ''פתחו של גן עדן - בית שאן''. אמירה מליצית, מימי הביניים המוקדמים, ובהחלט לא מסורת יהודית בדבר מיקום גן העדן. |
|
||||
|
||||
השטן? איפה? השאלות הן באמת ובתמים שאלות תם, כיוון שאני הייתי משוכנעת שבעוד בנצרות קיימים מושגי גן-עדן/גיהנום והשטן, הרי שהיהדות מציעה גמול בצורת תחיית המתים בעולמנו-אנו, וזהו התמריץ לעשיית הטוב בעיני האל. האם אדם דתי מאמין כי יגיע לגן-עדן? מה מכיל אותו גן-עדן של היהדות? וכיצד נראה הגיהנום, אם חסר מושג השטן? |
|
||||
|
||||
השטן זה לא המאניאק הזה שעצבן את האלוהים ומי ששילם את המחיר היה איוב? או שזאת רק פרשנות? |
|
||||
|
||||
פרט לשטן במשמעות מכשול, (ויהי לי/לו לשטן) מופיע השטן כמובן בספר איוב.(בין בני אלוהים ובשליחות האל). כמה דברים בעקבות קריאה בתולדות האמונה הישראלית/ י.קויפמן. ראשית חשוב לזכור שלפי המקרא, הרע איננו עצמאי והוא פעולתו של האל, או מלאכיו הפועלים בשליחותו. כמובן שיש במקרא כוחות רעים כמו:נגף,משחית,רשף ועוד,אבל הם נתפשים כמלאכים רעים בשליחות האל, כאמור, ולא כרשות נפרדת החותרת תחתיו. שדים ושעירים לעומת זאת, כגון לילית ועזאזל הטמאים, ניתן למצוא מחוץ ליישוב,מין שריד צללים(מעין ג'ינים) לעולם אלילי קדמון, (מירושה בבלית) נטולי כוח פעולה, חיים עם חיות השדה חיי פריצות. שהחסידות ניסתה מעט "להאדירם". קידום לשטן. השדים החלו לתפוש מקום חשוב יותר בדת היהודית בימי בית שני(השפעה פרסית ואח"כ יוונית עם ביטוי מגובש בספרים החיצוניים). מאז הפך השטן למפקד המלאכים הרעים שפרשו מצבא אלוהים. לחברה הרעים הללו ניתן עתה שלטון אצלנו, כאן למטה בעמק הבכא,והשטן וחבריו היו למעין מלכות נפרדת, הקוראת תיגר כנגד אלוהים. אך מעניין שהדמונולוגיה היהודית טוותה את דמותם סביב אגדת הנחש והנפילים, ולא סביב דמויות ממיתוסים כנענים קדומים או אחרים. מה זה אומר? קודם כל שאין בעולם כוח שהאל אינו יכול לנצח,( כוח שהיה עלול להיות מקור מתמיד ליצירת רוע). והנחש במקרא הרי איננו מייצג כוח הוויה אלוהי קדמון, אלא פשוט מסית ומדיח מתועב.כך גם השטן, מסית ומדיח את האדם למרד באל. הרוע לכן איננו פרי רע אלוהי קדמוני,אלא נולד מן החטא של אדם וחווה. הרע אינו יליד כוחות ההוויה כמו במיתוסים בעמים אחרים אלא קשור למימד המוסרי. הרוע קשור לבחירה במרי באל,זה מתחיל עם התפוח** (מרי מס' 1) וממשיך אל ההיסטוריה של העם קשה העורף,("ויעשו הרע בעיני ה"' )אך אין כאן(ביהדות) דומיננטיות של תפישת חטא קדמון נוסח הנוצרים,נפילה וגו',עסיס עץ הדעת השולט בדם. הרע איננו קדמון, אלא נברא כל פעם מחדש בשל יצר לב האדם,האדם המחונן במתנה האלוהית שהיא היכולת לבחור. *תיאור פעולת השטן(מפיסטו) ע"פ גיתה. **האדם ידע על קיום החטא עוד בטרם אכילת התפוח,הוא לא עמד בניסיון.המרי הוביל אותו לדעת את עולם הרוע שהאל הסתיר מפניו- אך לא חסם את דרכו אליו,(בכדי לא לרוקן ממשמעות את חירות הבחירה שהעניק לו). |
|
||||
|
||||
להוסיף על דבריך. על פי דוד פלוסר, היהדות התחילה להתעמק במושג האמונה דווקא אחרי שהנצרות קיבלה אותו ממנה ויצקה לתוכו תכנים חדשים. האמונה היהודית איננה דבר אוטונומי והיא לא מספיקה, כמו בנצרות, להביא ישועה. לאמונה היהודית והמוסלמית יש אלמנטים של ידיעה וכמובן מצוות. בזמן המקרא לא היתה מחשבה עיונית מפותחת ורק בעקבות הנצרות התחילו ביהדות לחשוב על משמעות המושג. (אם כי המושג מופיע לראשונה קצת לפני דור הלל, ז''א לפני הנצרות). לפי דברי פאולוס אמונה בישו ובתחיתו על ידי האלוהים מספיקה לישועה. מכאן שחוסר אמונה מוביל לגיהנום, ומכאן כל הפחדים והשוטים שמאימים על הלא מאמינים והפרסים שמובטחים למאמינים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היי, רגע, שניה אחת: לפי פאולוס, אמונה בישוע, בתורתו, בתחייתו ובהיותו בן האלוהים _פלוס_ חסד אלוהי מספיקה כדי להגיע לישועה. אל תשכח את החסד - בגלל החטא הקדמון, כולנו נידונו לגיהינום, ורק החסד האלוהי (שהוא, לפי פאולוס ואוגוסטינוס כאחד, רנדומלי לחלוטין ונקבע עוד לפני הלידה) יכול להושיע אותנו. |
|
||||
|
||||
הבסיס לקביעה של פלוסר הם דברי פאולוס ''כי אם תודה בפיך באדון ישו ותאמין בלבבך כי האלוהים הקים אותו מן המתים - תיוושע''. אני לא יודע הרבה על זה, אבל מהפסוק הזה אין שום דרישה לחסד אלוהי. אולי פרשנות יכולה להוסיף שהוא תנאי משתמע שנובע מהאמונה - החסד האלוהי מכיר באמונתך ולכן מושיע אותך. בכל אופן, הנקודה היא שמצד האדם, אמונה מספקת לגאולה. |
|
||||
|
||||
אתה מצטט פסוק אחד מפאולוס ומנסה לסתור פרקים שלמים שלו. אני מצטער שאני עושה משהו מלוכלך כל-כך, ואני מבטיח לנסות להביא מראה מקום בעתיד, אבל: פלוסר מעולם לא האמין שפאולוס לא דורש חסד - איש לא האמין בכך, כי פאולוס אכן דורש חסד. זו אינה פרשנות, זה כתוב מפורשות בדבריו, כמה וכמה פעמים. מצד האדם, אמונה היא תנאי הכרחי לגאולה - היא בהחלט לא מספיקה, כי את הגאולה לא האדם מספק, אלא האלוהים. |
|
||||
|
||||
נו טוב, לא צריך להתלהב יותר מדי. אני לא מנסה לסתור אף אחד משום שכפי שכתבתי למעלה אני לא כ"כ בקי בנושא. רק הבאתי מדברי פרופ' פלוסר. ועעפ"כ נראה לי שהתגובה שלי ושלך די דומות. רק לחזור על הנקודה - פלוסר רצה להראות שני דברים: 1) מושג האמונה היהודי שונה מהנוצרי - היהודי קשור לאמת, לחקירה, לאמונה כפשוטה "פתי מאמין לכל דבר" אבל צריך לעבוד על ה"פתי". אמונה היא לא מה שמוביל לגאולה אלא ישנו גם אלמנט של עבודת השם ומצוות. הנוצרי עומד בפני עצמו כתנאי מספיק _לאדם_ כדי לזכות בגאולה, אפילו אם הוא לא יודע (קרי, מאמין בצורה היהודית). 2) מושג האמונה עבר מהיהדות לנצרות, קיבל משמעויות חדשות ועשה את דרכו בחזרה ליהדות והביא את חכמיה לידי מחשבות חדשות על מהותה. |
|
||||
|
||||
לא תאמין, אבל: אני מסכים לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אבל התפיסה הזאת קיימת רק אצל הפרוטסטנטים, לא אצל הקתולים, לא? |
|
||||
|
||||
על הנייר, היא קיימת אצל שניהם: הדוגמה של הכנסייה הקתולית תמיד כללה את הפרה-דסטינציה, דיבורים על קהילה בלתי-נראית (של נבחרים) בתוך קהילה נראית (של מאמינים נוצריים) וכדומה. אבל בשטח העניינים התמסמסו, והפרוטסטנים החזירו את הפרה-דסטינציה למרכז הבמה - בעיקר הקלוויניסטים (וראה מחקרו המפורסם של וובר על ההשפעה של הרעיון הזה על התפתחות הקפיטליזם). |
|
||||
|
||||
השיטות השונות והסותרות להגאל בנצרות: |
|
||||
|
||||
כמה דברים בקשר לבלתי נראים- גם אצל הקתולים וגם אצל הפרוטסטנטים, למיטב הבנתי, היו אינדיקציות ברורות לדעת אם זכית לחסד. אצל הקתולים העובדה שאתה מקיים מעשים טובים ותפילות מדגימה אותו,כך שזה לא כזה בלתי נראה. ואילו אצל הפרוטסטנטים אם אתה מאמין, סימן שכבר הוענק לך החסד- כלומר, הסולה פידה היא תוצר של הסולה גרטיה, והם לא נפרדים. כאן באמת יש את עניין הקהילה הבלתי נראית. אצל הקלווינסטים זה נעשה מסובך יותר, עם רשתות הזויות של רמזים קטנים וגדולים להאם אלוהים מחבב אותך או לא. אבל הקלוויניזם, בעיקרה הפוריטניזם הוא דווקא חזרה אל הרעיון שהנבחים הם נראים. למעשה, הישובים הקלוויניסטיים- פוריטניים בארצות הברית הצהירו שמי שינהלו אותם הם "קדושים *נראים* לעין". כלומר, חסד האל ניכר על הזוכה לו. |
|
||||
|
||||
בתנך כתוב ששאול המלך הגיע לבעלת האוב כדי להעלות את נשמת הנביא, ואכן הצליח ואף דיבר עמו. זה אומר בפירוש כי בתקופת התנך ולפני אפלטון ולפני הנצרות רווחה האמונה כי קיים עולם הבא - הוא עולם הנשמות. כמו כן נאמר על אחד הנביאים כי עלה בסערה השמיימה. |
|
||||
|
||||
כמובן, נצחיות הנפש (או צורה כלשהי של הרעיון הזה) קיימת בכל דת, מהפוליתאיזם הפרימיטיבי ביותר ועד המצאות ניו-אייג'יות מודרניות לחלוטין. מה שנכנס ליהדות מהנצרות הוא הרעיון של גן-עדן וגהינום, כלומר - שכר ועונש בעולם הבא. |
|
||||
|
||||
אין לי תשובה לשאלה "מתי", אבל הנה תשובה אפשרית ל"מהיכן"- פרס (עם אלמנטים שומריים קדומים יותר). לפי הספר "מיתולוגיה מערבית- מסכות האל"* מאת ג'וזף קמפבל, מקור הגישה של חטא קדמון, או "קלקול" בעולם, שעל האדם לתקן כדי לחזור אל מצב האושר הראשוני, הוא הדת הזורואסטרית של פרס. את תורת זורואסטר, מייסד הדת, אפשר לקרוא משובצת ביצירה מאוחרת יותר, ה Yasna. הקטעים המיוחסים לזורואסטר תוארכו ל 1500-700 לפנה"ס (תלוי לפי איזה מלומד הולכים). לפי זורואסטר יש שני כוחות אלוהיים יריבים: אהורה מאזדה- אל האור, החוכמה והחיים, ויריבו אנגרה מייניו שהוא שטן-השקר. שניהם היו קיימים מאז ומתמיד, ותולדות העולם הן מאבק ביניהם, שבסופו ינצח אל האור. קמפבל מצטט את י. קלאוזנר, שהבחין בין הרוע הזורואסטרי לזה היהודי כך: אנגרה מייניו הוא מקור הרע בעולם, והוא כוח שווה, או כמעט שווה לאהורה מאזדה. חטאי האדם וצרותיו נובעים מפעולותיו השטניות של אנגרה. כלומר- זו דת דואליסטית. היהדות לא יכולה לסבול רעיון של "שתי רשויות", ולכן אין אל רע שמתמודד שווה מול שווה עם אלוהים, והגירוש מגן עדן וכל הצרות שבאו בעקבותיו הם תוצאות אי הציות של האדם, תוצאות הרוע האנושי. קמפבל מצטט ארוכות מתוך יצירה זורואסטרית יותר "חזון ארדה ויראף" מהתקופה הסאסאנידית המאוחרת (226-641 לס'). בחזון מבקר ארדה ויראף במדורי גן העדן והגיהנום, ומביא תיאור מפורט שלהם, בדומה ליצירתו המאוחרת הרבה יותר של דאנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית. ב"ארדה ויראף" יש אלמנטים רבים שמזכירים את סיפורי בראשית, ואת הגישה היהודית והנוצרית המאוחרת יותר לנושא המוות. לדוגמה: באזורי המתים יש מלאך ששמו "צדק", הנושא בידו האחת מאזני-זהב. והחוטאים מוענשים בעונשים פיזיים המתאימים לחטאיהם בעודם בחיים. אגב, גם ביצירה זו וגם אצל דאנטה תיאורי הגיהנום ארוכים ומפורטים יותר מתיאורי גן העדן, שבו בעיקרון הצדיקים יושבים בשטח בנחת, ופשוט נהנים מהחיים (ושרים הלל לאלוהים). מעניין שגם בסיפור הבריאה הפרסי הנשים הן האשמות בכל- במהלך המאבק בין אהורה ואנגרה, מופיעה לפני אנגרה שדה ששמה ג'אהי (וסת) ומודיעה שהיא תגרום סבל בעולם. אנגרה מנשקה על מצחה והווסת מופיעה בה. "מה רצונך"? הוא שואל. "רצוני באיש. תן לי אותו" היא עונה. והסיפור נמשך, עם נחש ועץ-כל-הזרעים, ועץ החיים... יש גם שור-בר שחי במקום שהוא בעצם עדן, ואנגרה הורג אותו... מעניין לציין שעל זורואסטר עצמו מסופר, שהיו לו שלוש נשים, ושהוא בא אל אשתו הראשית, ששמה היה Hvov (!) שלוש פעמים, ובכל פעם הזרע חדר לאדמה. (מה שמרמז על כך שהיא בעצם גלגול מאוחר יותר של האם-האלה הגדולה, של הדתות הקדומות יותר). נולדו להם שלושה בנים, וגם כאן הסיפור ארוך מלפרט... ואם כבר הוזכרו הדתות הקדומות יותר- לפי קמפבל הנחש שזכה אצלנו לכיסוי תקשורתי עויין כל כך אינו אלא אלוהות קדומה, בן זוגה של האלה הגדולה, וקשור לירח, למים, ולמסתורין שאותו יכול כל אדם לבקש. (לא רק שאין עונש על נסיון להשיג ידע נסתר, אלא שזו פעולה חיובית ורצויה מצד המאמין). שמו השומרי של הנחש הוא "נינגיזידה"- אדון עץ האמת... * Occidental Mythology, The Masks of God- Joseph Campbell
|
|
||||
|
||||
הנחש המקורנן נינגיזידה הידוע גם בשמו נינגישזידה הוא ''גזע העץ הנאמן''. הוא אל שומרי שתפקידו לשמור על דלתו של אנו, אל השמים. על פי האמונה האכדית (באכד אגב קראו לו בסמו), אורכו שישים ליג ויש לו הרבה לשונות. נחש דומה שמקיף את העולם, או שומר על פתחי שמים, מופיע גם במיתולוגיות של עמים אחרים בהיסטוריה. בסקנדינביה הקדומה, למשל, קראו לו יומונדגנד והאמינו שהוא מקיף את העולם. אודין מלך האלים זרק אותו לים כדי שלא יזיק לאף אחד, אבל הוא גדל וגדל והצליח להקיף את העולם מלמטה כמה וכמה פעמים. |
|
||||
|
||||
הנחש מופיע גם באגדות בודהא, הוא הקיף אותו והגן עליו בזמן הסערה הגדולה שהתחוללה סביבו. גם העברים כותבי התנך לא הצליחו לקבור לגמרי את זכר הנחש- והוא הופך לאחד האספקטים של אלוהים- כמו כאשר משה משליך את המטה מידו, וזה הופך לנחש. ואז אלוהים אומר לו לתפוס בזנב הנחש, וזה הופך שוב למטה ביד משה. אח"כ, כשהעם מתמרמר נגד אלוהים במדבר, אלוהים שולח נחשים שהורגים בהם, ולאחר שמשה מתפלל ומבקש עליהם, אלוהים אומר לו לעשות דמות של נחש נחושת הכרוך על מוט, ומי שנוכש ע"י נחש חי, הביט בנחש הנחושת וחי. במלכים ב' מתברר שהעם עדיין סגד לנחש הנחושת הזה, ששמו נחושתן, עד שהמלך חזקיה שבר אותו לחתיכות. מעניין, הה?... :) |
|
||||
|
||||
אם כבר משה והפיכת המטה לנחש במצרים, הרי שבמצרים העתיקה, על חרטומיה היה פולחן נחש מפותח ואפשר למצוא הרבה אלי-נחש. |
|
||||
|
||||
אנו חייםבתקופה מהפכנית:התפתחויות מהירות ושינויים קיצוניים מתרחשים בכל משורי הקיום האנושי.שינויים אלו משקפים , בדייקנות נפלאה, את סמני ההיכר של "עקבתא דמשיחא" - סמנים שהוגדרו באופן מדויק בתלמוד, במדרשים ובספרים קדושים אחרים. כתוצאה מכך, אנשים מודעים יותר ויותר לעקרון של הגאולה העתידה ולהשלכות התגלותו הקרובה של מלך המשיח. האמונה בביאת משיח היא יסוד בתורה וביהדות. תקופתינו אינה התקופה הראשונה שזוהתה כראויה ביותר למימוש נבואות הגאולה. גם בעבר, עוררו חכמי הדור את העם- בדיבור ובכתב - להיטיב דרכם ולנצל את ההזדמנות ההיסטורית להחשת הגאולה. לדוגמא, רבינו משה בן נחמן (הרמב"ן) כתב את "ספר הגאולה" שלו על רקע ציפיותיו המיוחדות לגאולה בימיו. אף רבי יצחק אברבנאל ראה את דורו כדור ראוי לגאולה, וחיבר על כך שלושה ספרים.תופעה זו חזרה על עצמה במאה הקודמת, הפעם באמצעות רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים" ומי שהיה הסמכות המקובלת ביותר בדורו. והנה כיום- יותר מאי פעם - שוב מצביעות ההתרחשויות בעלם על כך שאכן: "קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות..." (שיר השירים). סימני ההכר של ימות המשיח, המקיפים אותנו בצורה שלא היתה כדוגמתה. עקבתא דמשיחא: התקופה שלפני ביאת המשיח: עת הגאולה, שנקבעה ע"י הבורא, היא סוד כמוס ונעלם . למרות זאת, חז"ל נתנו לנו סימנים רבים על מנת שנוכל להבחין בהתקרבותה של אותה עת.התנאיםהללו קשים הם ברובם. הם מצביעים על ירידה חמורה "שתרדו לירידה התחתונה" (פסחים נד, ב: מכילתא בשלח, מדרש תהילים ט,ב).באחד התאורים העיקריים בתלמוד, מתואר מצב העולם - באותם ימים כך - - מידה גוברת של חוצפה ועזות. - אינפלציה מכבידה. - אנשי השלטון מגלים חוסר אחריות והעדר מוסריות. - מרכזי הלימוד הופכים לבתי זנות. - אביונים רבים מתחננים למזון ואין מרחם. - החכמה תסרח. - יראי-חטא ימאסו(על כל מי שאיננו ירא חטא). - האמת תהא נעדרת. - נערים פני זקנים ילבינו. - קרעים חמורים בתא המשפחתי, מלווים שנאה הדדית. - מנהיגות גאוותנית ועזת פנים. (סוטה מט, ב) ממקורות אחרים מוסיפים: - תלמידי החכמים מתמעטים והולכים. - צרות וגזירות רעות רודפות זו אחר זו. - דור אחר דור מחרף ומגדף. - מלחמות משתוללות, האשמות הדדיות, רעב, מגיפות איומות, עוני ומחסור , מאפיינים את החברה השרויה בהתגרויות בין לאומיות ובעימותים קשים. (סנהדרין צז,א: שה"ש ב, כט) בקיצור , זאת תהיה תקופה רבת סבל, שתיצור את הרושם כאילו הקב"ה "ישן". אלו הם "חבלי משיח", הנסבלים איכשהו רק בגלל הצפיה לאושר שיבוא אחריהם: "אם ראית דור שמתמעט והולך - חכה לו...אם ראית דור שצרות באות עליו כנהר - חכה לו..." אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו - צפה לרגלי משיח".(סנהדרין,צח,א:ב"ר מב,ד). |
|
||||
|
||||
מה דברי הכפירה האלה, על ביאתו הקרובה של המשיח? המלך המשיח כבר בא, וזה עניין ידוע, ואם אתה לא מאמין לי תשאל את החב"דניקים. |
|
||||
|
||||
אשיותו של משיח. א. המשיח - בשר ודם. ימות המשיח הם המטרה הסופית של העולם - מטרה שנקבעה כבר בתחילת בריאתו - שכן למענה הוא נברא. לכן מצינו שמשיח הוא אחד הדברים ש "קדמו לעולם". ואלם, קדימה זו מתייחסת כמובן לנשמתו של המשיח. ואילו בפועל ממש, במציאות של העולם הגשמי, משיח הוא איש בשר ודם. משיח הוא איש בשר ודם שנולד באורח טבעי להורים אנושיים. התנאי היחידי לגבי מוצאו של המשיח הוא שעליו להיות צאצא של דויד המלך - דרך בנו שלמההמלך.מיום הולדתו תלך צדקתו ותגדל תמיד, ובזכות מעשיו יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית. ב. משיח בכל דור המשיח יכול לבוא בכל עת ובכל שעה. אך אין פירוש הדברים, שבבוא הזמן יופיע לפתע מן השמיים ויתגלה עלי אדמות. ההיפך הוא הנכון: משיח כבר נמצא בעולם, בדמותו של צדיק גדול החי וקיים ביניינו בכל דור ודור: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל",. (רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות.) באותו יום שבו תסתיים הגלות,היום שבו יגאלו ישראל, תרד הנשמה המיוחדת של משיח, שקדמה לעולם - שהיא גנוזה בגן עדן מאז ומקדם - ותתלבש באותו צדיק.(ארבע מאות שקל כסף עמ'רמא: אור החמה לזח"ב ז,ב.) |
|
||||
|
||||
וואלה בזול. תביא לי שתי משיח וקולה אחת |
|
||||
|
||||
כמה מביך. חבורת אינטלקטואלים לעילא מסובים להם ודנים להנאתם בנושא ברומו של עולם, ולפתע מופיע נשוא הדיון, ובעזות נפש דורש מקום על הבמה. ולמאורות הרציונליות קצת קשה עם זה. זה מזכיר לי את הדיון המפורסם בנושא "ההומוסקסואליות – מחלת נפש או מצב נורמלי" שהתנהל ע"י האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה בתחילת שנות השבעים. קבוצת פעילים גאים התפרצה לכנס ודרשה להשתתף בדיון, למורת רוחם של הפסיכיאטרים המכובדים. למתעניינים, כדאי להקשיב ל- |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תלמידי החכמים מתמעטים והולכים? למה נראה כאילו יש יותר ויותר מהם כל שנה? |
|
||||
|
||||
ישנם גם סימנים טובים ומשמחיםהמצביעם על ביאתו הקרובה של משיח: - לימוד התורה מתחדש ומתחזק -חזרה בתשובה כתופעה רבת מימדים (סנהדרין צז,א:שהש"ר ב,כט) -פתיחת"תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא" (= שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה). וכפי שהדבר בא אמנם לידי ביטוי גם בחידושים ובהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות .(זח"א קיז, א) - התגלות חלק ה"סוד" שבתורה |
|
||||
|
||||
תגיד תאמת. זה לא מהתלמוד זה מהעיתונים החרדים, לא? |
|
||||
|
||||
יש לי שתי שאלות מרכזיות: 1) האם הסימנים המעידים על בואו המתקרב של המשיח הם סימני קטטסטרופה (למשל "תלמידי החכמים מתמעטים והולכים" שהבאת כדוגמא) או דווקא סימני אוטופיה (למשל "לימוד התורה מתחדש ומתחזק", שגם כן הבאת כדוגמא)? הרי אתה לא יכול באמת להכין שתי רשימות הסותרות (ברמה העקרונית) זו את זו ולטעון שגם זו וגם זו מעידה על ביאת המשיח. לפי ההגיון הזה, _כל_ דבר מעיד על ביאת המשיח. 2) אם הבנתי אותך נכון, אין מועד ספציפי וקבוע מראש בהיסטוריה שבו תבוא הגאולה, אלא כאשר יבשילו התנאים יהפוך המשיח-בכוח (למה הוא צריך להיות מבית דוד?) שנולד בכל דור למשיח-בפועל כאשר נשמת המשיח תרד אליו. בעצמך אמרת שבכל דור, היו חכמים רבים שהאמינו שהתקופה בה הם חיים היא-היא ימות המשיח. אם כל זה נכון, מדוע אתה מאמין שהמשיח יגיע דווקא עכשיו? המצב, בישראל ובעולם, כבר היה גרוע יותר (אם אתה מדבר על קטסטרופה), ווודאי שכבר היה טוב יותר (אם אתה מדבר על אוטופיה). אין חידושים או התפתחויות מיוחדות בעולם היהודי, שבסך הכל מתנהל לו על מי-מנוחות כבר מעל חמישים שנה. אין מנהיגים דתיים יוצאי דופן בעוצמתם בדור. האם ההערכה שלך שימי המשיח מתקרבים לא נובעת, תסלח לי, מאגואיזם פשוט? מהעבודה שבניגוד לתקופות אחרות, _אתה_ חי כיום, וממש היית רוצה שימי המשיח יהיו בתקופתך, שתחזה בפלא? אנא נמק לי קושיות אלו. |
|
||||
|
||||
ברוך בואך, עמנואל. חששתי שקרה משהו משום שקצת התבוששת... בנימה קלה יותר אני רוצה לשאול שתי שאלות (אדם קלין שאל אותך משהו דומה למעלה) א. סימני ההיכר של ביאת המשיח כבר ארעו בהסטוריה אך התבררו כסימנים שיקריים. מדוע שתחשוב שדווקא עכשיו הסימנים הללו אינם שווא? או האם מוטל עליך להתייחס לסימני הגאולה שזיהו עבורך שמא הפעם לא תתבדה? במקרה זה, האם אין אתה מסתכן בהליכה אחרי משיחות שקר, פעם נוספת? ב. מדוע בכלל צריך לעבור יסורים כאלה גדולים כדי לזכות בגאולה? משל הטוטו - אדם שהרויח כספו בזעת אפיו יעריך את אוצרו יותר ממי שקיבלו באקראי - אבל ההבדל הוא כמובן, שעבודה קשה עדיין איננה משולה לקורבנות העצומים עליהם אתה מדבר, וד"ל. |
|
||||
|
||||
בהקשר לדבריו של עמנואל: תסלחו לי, אנשים, אבל מה זה הזלזול הזה? לידיעתכם, אחוזים ניכרים (סביר להניח שהרבה מעל לרוב) מהעם היהודי מאמינים בביאת המשיח; כמעט כל ההוגים היהודיים הגדולים לאורך הדורות עסקו בנושא בהרחבה; האמונה בגאולה היא מוטיב מרכזי בתרבות העולמית לאורך ההיסטוריה, וגם היום; הכתבה שעמנואל בחר להגיב אליה היא כתבה שעוסקת בצורה מפורשת בנושא האמור, כך שתגובתו ללא ספק מעשירה את הדיון. בהתחשב בכל אלו, הבוז הנוטף והיחס המתנשא ("תביא לי שתי משיח וקולה אחת". נו, באמת) שאפיינו את כל התגובות לעמנואל לא רק שאינן במקום, אלא שהן מעידות על גסות רוח שהיא אף פעם לא במקום. אז האיש כותב דברים שאתם לא מסכימים איתם. אז מה. תנסו להבין מה הוא אומר ולהגיב בצורה ראויה, או תהיו בשקט. |
|
||||
|
||||
ואת הצורה הראויה לתגובה תקבע, כמובן, אתה. |
|
||||
|
||||
אין כמו סרקזם כתגובה לטיעונים שקשה לסתור, הא? את הצורה הראויה לתגובה קובעת תרבות הדיון הנהוגה באייל הקורא, לצד נימוס אלמנטרי. אתה באמת מנסה לטעון שבוז והתנשאות נחשבים בעיניך כתרבות דיון לגיטימית? |
|
||||
|
||||
במקרים מסוימים בוז הוא תרבות דיון לגיטימית. הלגיטימיות שלו היא תלוית הקשר, ובאייל הלגיטימיות מתבטאת בעובדה הפשוטה שהוא לא נמחק ע"י העורכים. אשר להתנשאות, לא רק אני לוקה בה אלא גם אתה, כפי שהמשפט "אין כמו סרקזם כתגובה לטיעונים שקשה לסתור, הא?" מוכיח. |
|
||||
|
||||
בוודאי שבמקרים מסוימים בוז הוא לגיטמי, אבל הם מוגבלים ביותר. הודעתו של עמנואל הייתה מנומסת ולעניין - אפילו שאני לא מסכים כמעט עם אף מילה בה - ובוודאי שלא כוונה לפגוע באיש. מדוע במקרה כזה בוז הוא תגובה לגיטמית? מדוע אתה חושב שאמונתו של עמנואל ראויה לבוז כל-כך עמוק שאין טעם אפילו להסביר מה שגוי בה, אלא פשוט ללגלג עליה? (אגב, בחירתם של העורכים למחוק או לא למחוק את התגובה איננה לעניין - כמו שתמיכתם בדעה מסוימת במאמר מערכת אינה מחייבת אותי לתמוך בו) ולגבי ההתנשאות שלי: אם בוז הוא תרבות דיון לגיטימית, בוודאי שהודעה נוטפת בוז היורדת עלי ("כמובן") אישית מצדיקה תגובה דומה - ועדיין אני מתנצל על פליטת הקולמוס הזאת. לא הצלחתי להתאפק. |
|
||||
|
||||
לא, בהודעה שכוונה אליך לא היה בוז, אלא סרקזם בלבד. אין שום צורך להתנצל, אני לא חושב שאנחנו במועדון הויכוחים של אוקספורד, ולא נפגעתי כלל ועיקר. ההודעה שלי לעמנואל דיברה בעד עצמה, והסיבה לבוז היא בדיוק זאת שהובעה בה. אני בז למאמינים באמונות טפלות, ואני חי בשלום עם זה שהם בזים לי באותה מידה (או יותר). |
|
||||
|
||||
למה אתה בז למאמינים באמונות טפלות? שיאמינו, למה לבוז? |
|
||||
|
||||
טוב, בוז זאת בטח לא המילה שהייתי בוחר, אבל השתמשתי בה כי מר קלין הציע אותה והיא נראתה לי קרובה מספיק. המאמינים באמונות טפלות, מאסטרולוגיה ועד ביאת המשיח, הם אויבי החשיבה הרציונלית, המדע והקידמה. זאת סיבה מספקת בשביל שלא ארכוש להם כבוד רב מדי. |
|
||||
|
||||
כולנו יודעים שאתה לא רוכש להם כבוד רק כי אתה קמצן וחבל לך על הכסף. |
|
||||
|
||||
צודק, תודה. את הכבוד אני לא רוחש, לא ''לא רוכש''. |
|
||||
|
||||
לכבוד אין מחיר קבוע: תגובה 78813 ואולי אתה פופק? |
|
||||
|
||||
אני כבר הצעתי תאוריה יותר רחבה. תגובה 60271 אבל מאז גיליתי, שלפחות שלוש דמויות נוספות קיימות במציאות: ערן בילינסקי, עמית מנדלסון (אחי מכיר את שניהם) ודובי קננגיסר.(פגשתי אותו פנים אל פנים) |
|
||||
|
||||
אני נפגשתי עם ערן, טל, ירדן ניר ודובי. אלכסנדר מאן לא המציא כל-כך הרבה דמויות... |
|
||||
|
||||
אוקיי, כולנו יודעים שיזהר נבו קיים, ויש לו חשבון בנק שמוכיח את זה. הוא מעיד על קיומם של ערן, עמית מנדלסון ודובי. עמית מנדלסון מוסיף את החוליה הבאה: טל וירדן ניר. יש לנו, בינתיים, אישור לקיומם של ששה אנשים אמיתיים באייל. כל אחד מהם מתבקש להוסיף את אלה שהוא מכיר אישית, ונקווה שזה לא יגמר בפיצוץ. |
|
||||
|
||||
כולם, כולל א.מאן ואתה, זה דמויות שהמציא מר נבו (העשיר המשועמם). |
|
||||
|
||||
יזהר נבו הוא דמות פיקטיבית שהומצאה ע''י חברת ''רשת'' כדי להעלות את הרייטינג שלה. |
|
||||
|
||||
אני מכירה אישית את רדפיש ואת ל.ב.פ., כך שבהנחה שאני אמיתית, גם הם אמיתיים. |
|
||||
|
||||
נא לחכות בסבלנות עד שקיומך בעולם הפיזיקלי יקבל את האישור המיוחל מאחד האבות המייסדים. אנחנו נגד התפרקות ספונטנית. |
|
||||
|
||||
מכאן שאני יוצאת בבקשה - חבר המערכת הבא שמגיע לניו-יורק מתבקש לסור לפגישה קצרצרה, שתכליתה תהיה אישור קיומי הפיזי. (בוחן קצר בע''פ בנוגע ל''אייל'' יתקבל בהבנה). |
|
||||
|
||||
I am not a staff member, but I did see you in person, and therefor know that you exsist. whether or not I exsist is a different issue...
|
|
||||
|
||||
רדפיש אמיתי, וגם גל וגם ליאור. אז אני מניחה שגם אני אמיתית. ויש קומיקס שמוכיח את זה! ____ העלמה עפרונית, כל הזמן עייפה. |
|
||||
|
||||
עד שלשום בצהריים היה לי אתר מאד נחמד בשרת של הועד האירופאי למחקר גרעיני. אפילו כשהפילו לי את חשבון המשתמש, כמו גם את האתר, הייתי בטוח שמדובר בסבוטג' וירטואלי פחדני של קולגות מאיטליה, ספרד או גרמניה (!), ובהתאמה ביקשתי מהחברים בועד לספר לכווולם שאוטוטו פוקע לי וריד ואני קוטף את החרטט מהעולם הוירטואלי והאקדמי גם יחד למען יראו ויראו. איתרע מזלי, ואותה פעולה פחדנית ובלתי מוצהרת עברה ביומיים האחרונים על כל חבריי ומוקיריי ע"י הנשמות הטובות והקמצניות בשוויץ. אלפיים אימיילים, אתר מלוקק, מאמרים מדעיים ותמונות אינטימיות - הכל ירד לשאול הג'נבואי. לא פלא ששם העיר גניבה, שוויצרלאנד. |
|
||||
|
||||
עפרונית חביבה, את כולה שוחחת איתי פעם-פעמיים בטלפון ובאיציק, נו מור. אמנם יש גלריה שלמה של תמונות שלי באתר הקייצת של הועד 1, אך אין לדעת עם הסוואק או המוחאבאראט לא שתל אותי שם לצרכיהם הפנימיים. מה שידוע הוא שהנ"ל טוענים שפגשו בי בארבע עיניים, לעתים אף מספר פעמים: דובי, הרבה לפני שהקים את האייל והשתיל את כל שערות הקרקפת בנחיריו המוגבהים מאור, הרבה לפני שערן גידל ליפה וכליל נגמל מטיטולים תומר ליכטש, כשהוא עוד היה קאקר שמנגן שעות על החול ברשף לתוך הזריחה. כבר אז הוא חיבר פואמות לא ברורות והתעלם ממי שלא הבין אותו ערן בלינסקי, לפני שאיזי התחתן וכליל התחיל לחלק לכולנו ציונים ירדן ניר, בימים שעוד התלבש כמו אגזוזן, התבטא כמו קיבוצניק והרוויח כמו סטארט-אפיסט גאה (היום הסדר השתנה מעט, אבל זה רק בגלל המיתון) נטע מעיין, כשעוד היתה שביעיסטית מתורבתת ולא נערה עובדת לקראת הזדוודות במדים עודד בן-דוד, כשעוד היה אפשר לשוחח איתו בניחותא על שירה וזיונים בלי שהקלוץ יתלבט בקול בין דוקטורט בקופנהגן לפוסט-דוק בפרינסטון. עמר אורי, לפני שאבא מימן לו מאורת סמים בוהמית בחלקה המערבי מדי של ישעה"ק תושבב"א אלעד יעקבי, לפני שביתק בתולי קטינות כשם שטל נהיה אבא ואסף התֲּיְימֶן קשת, לפני שהניחה לבוהמיאנים בגרוש להקפיץ אותה מיגור למרכז כל שני וחמישי לצורך ערבי שירה בפחות מארבע עיניים. שמעון גלבץ, כשהוא עוד היה סתם איזה הומניסט תל-אביבי חצי-חירש עם ג'וב באקדמיה, ספריה ובית מעוררי השתאות חמדנית, וחיבה יתירה למוות מוקדם מסרטן הריאה גלעד דנבום, לפני שהשמאלן הרגיש חזר לאהובתו האיברית ונפרד לשלום מזכרונו לטווח הקצר משה (?) לוינסון, לפני שחמאסניק בן-גילו הרס לו את המוצ"ש והעניק לו 15 דקות תהילה בתשקורת. נחת. גלעד ברזילי, כשהוא עוד היה מלחך ניירת במשעולי פישבך ומשדל זרים לקפוץ לאליפות העולם בווכחנות סקסונית. אחד ממזילי הריר הדמגוגים, חובבי החולדות ושונאי האדם שלמד איתי לייזרים וחילק כרוזים פשיסטים של אנונימוס למ"פ סיירת מהכרמל, פרינסטון, קפלן וחאן-יונס (לא בהכרח בסדר הזה). אלכסנדר מאן - מעורב לרגל עסקיו כהרגלו מעל לצוואר בעסקנות משפטית, פובליציסטית ופוליטית בשיעורים החורגים מהתקן היהודו-קלוויניסטי לכל הדעות. שיחת הטלפון האמורה עם עלמתי העפרונית קשר איציק איתן עם מיץ פטל ויובל רבינוביץ', זה משדלני להתבטא בבהירות וזה בעברית מוקלדת וירטואלית באצבע קלה על העכבר. חילופי דברים סוריאליסטים עם טל כהן באיציק ואף מאורנג' לסלקום, בעודי מחפש מוצא נוח מן החלונות הגבוהים במאייר והוא מוודא שהאייל לא באמת נפל, זה סתם אני חסר סובלנות כוונות כנות לפגוש בכמה וכמה איילים וירטואליים בהמשך חופשת הקליטה הידועה גם בשמה הרשמי 'מועדי ב' לסמסטר אביב'. מישו בא להופעה של מיכה וברי הערב במיוזיק פקטורי? ומה לגבי רוקפור בפטיפון מחר? אולארצ'יק יום שני? אלוחת עלב במסעדה חיפאית ביום ראשון? שיפודים בנגב ביום שני? חומוס ביפו ביום ג'? חופשה משותפת בקושטא הבנויה באפריל-מאי, ככה? אולי קפיצה משותפת לגניבה השוויצרית כדי לשמוע את קית' ג'ארט או ויין שורטר במאה, מאתיים דולר החתיכה? ישיבה לתמלול הראיון עם אביב אביחליל מבארות? סוכת שלום על קו התפר לסיום הכיבוש? ישיבת מטה אצל עובד להשכנת שלום איתן בין בני אברהם לדורותיהם? |
|
||||
|
||||
תגובה 92229 |
|
||||
|
||||
טוב טוב, תרשה לי לפרוק את הרוח הנודניקית השורה עלי באיזו פינה נידחת באייל, לפני שרשמית אני מוצא זמן להציף את דובי בחמישה-שישה מאמרים ארכניים בשלושה-ארבעה חלקים על תולדות המוסיקה הערבית, פשר הסכסוך ההיסטורי בין ישראל לפלשתין, ששת הבריכות התרבותיות בעולם, חזון מגדל בבל בגניבה ותולעת יעקב הצופייה, איך לאיים על סדאם בלי להשתמש בטייסות הגרעיניות ואיך אפשר לשרוד בארצות הברית הנורדית בלי דרכון, תעודות, מזומנים, סלולרי, אוכל או איפה לישון. ובכלל שכחתי לציין שאתר הקייצת הוא 1, דף היוצר שלנו בבמה הוא 2, האתר שהיה לי ישב ב3 והכיל לינקים ל4, 5 ו6, ושנדמה לי שרוב האיילים בעדר יכולים לנחש לבד אם אני רוצה או לא לפגוש בהם במציאות, להוציא אולי דוגידוג שתמיד היה עיוור, חירש ותתרן בכל האמור ברמיזות עבות וגסות כאחד. אז חבר'ה - נראה לי שהאייל נראה טוב יותר כשאנשים מכירים זה את זה מספיק כדי לדבר לעניין ולא לשקוע להתנצחויות פורומיות שמאפיינות כל קהילה וירטואלית לחלוטין. אז הנה לכם, אחת שתיים שלוש ארבע, ואל תשכחו להוסיף http:// 1 summies2002.web.cern.ch
2 stage.co.il/a/16110 3 cern.ch/golgher 4 t2.technion.ac.il/~sheket 5 stage.co.il/a/587 6 www.bfi.org |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון נעשית פתאום.. איך להגיד את זה.. טרדן. טרחן. נודניק. ה"תגובות" (שלא היו תגובה לשום דבר שנאמר) הארוכות כאורך הגלות, ועוד באנגלית, רשימת הג'אז שהפלת על מי שכבר הצהיר שהוא שונא ג'אז, ועכשיו הפירוט הזה של אלה שאתה מכיר, פלוס פרטים אישיים עליהם, שלא מעניינים ולא מצחיקים, ואולי מישהו מהאיילים האלה אפילו ייצא מזה נבוך. אז עפרונית אמרה שהיא מכירה אותך, אז מה? היית חייב לתקן אותה ולהגיד שבעצם אתם בכלל לא מכירים (ככה מביכים בחורה?), ואז לפרט את מי אתה כן מכיר, מתי איך ולמה? תרגיע, בן אדם, תרגיע. מאת האייל שוחר-הטוב. |
|
||||
|
||||
הוא כן מדבר לעניין, הוא רק התבלבל במאמר. בעצם הוא מנסה להראות למה יכול להוביל שימוש בסמים קלים. |
|
||||
|
||||
האלו האלו, מימיי לא השתמשתי בסמים. למרות שפה ושם שתיתי קצת אלכוהול וגם קפה. וגם תה, ואולי נחשפתי ליותר מדי נוזל דוחה יתושים, ולפיח מהלבניות, וטרפנטין, ומואונים אנרגטיים הנעים כמעט במהירות האור. וככה עם כל הג'ורה שפתחתי על כל האייל ואשתו, עדיין לא יצאתי מהבית להופעה של מיכה וברי, ובכלל לא למדתי למבחן הרצחני של יום א', וגם לא פגשתי כמה מחבריי הגשמיים היקרים, ואפילו לא הקלטתי למחשב את כל הראיון עם רביע', למרות כל ההבטחות לדובי. אז כדרך האייל, תולעת יעקב כוחה בפיה, וכולנו טובים בדיבורים וסיסמאות. אבל כשזה מגיע בתכ'לס לכתיבת מאמרים או דוגמאות קונקרטיות (ותסלח לי, אבל איתי לא שונא ג'אז וגם לא אמרתי על העלמה היקרה שאין בינינו היכרות), אז פתאום כל העדר ממלא פיו עשב וקיבותיו גירה. אז לפני שאני נהיה חלוקת קשב ג'וניור והאלמוני שוחר הטוב נדמה לצנונית ויקטוריאנית בקרינולינה וסד, אני מציע שעל כל שלושה פלפלים שאני אנסה להוציא מהישבן השבוע, הנ"ל יחלוץ צנונית (או סלק) מרקטומו שלו. ויימוג מעט סומק מן העדר, ולקוראים היתה עדנה. כיף? { כבר הקלטתי 35 דקות מהראיון בפורמט מפ3. המעוניינים יכולים לשלוח אלי רץ דואל ולקבל התסכית ישירות לתיבתם. למען קירוב לבבות ושלום בית, ולמען ידע כל ליאור אריה-יהודה מרדכי מה משלוש שעות הראיון מעניין את העדר ומה לא. משקל חלק זה של התסכית כשבע מיליון בתים, שהם נ"ו מאות הרבבה סיביות כנגד נ"ו מאות הרבבה צדיקים וצדיקות בעולם הזה ובעולמות התחתונים, ובעולמות התצוגה. אך לבקשת האייל, הצבי או העגל אוכל בנקל גם לשקול לו מאה-מאתיים גרם נבחרים של פילה אביבי על מוסיקה, בן-לאדן או חמורו של מובארק. כל טוב. } |
|
||||
|
||||
תנסה לצמצם את הMP3 בעזרת yEnc, ואם יעלה מלפניך, גם את כמות העופתופיכ במאמרי. |
|
||||
|
||||
קודם כל רק כדי שיהיה ברור, האייל שוחר הטוב, הוא איננו אני. פשוט מהתגובה שלך לא ברור לי אם זה ברור לך, אז לייתר ביטחון. שנית, אם הייתי קונספירטור, הייתי עלול לחשוד בעצמי שהמצאתי אותך כדי לגרום לי ולהודעותיי ''להראות טוב''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אהובה איברית, הא? |
|
||||
|
||||
~ * ** *** **** לא לקרוא - הכל רכילויות בנות אלף פלוס שנים - שעמום תחת, ראו הזהרתם **** *** ** * ~ עכשיו שהזכרון הקצר של שנינו נפגע במרחבי היבשת, הרשה לי לרענן את זכרון הפיל הטבוע בחוטמך. גם לפני איזה שבע מאות שנה התחלת להרגיש לא טוב בחצי האי העיברי. הממלכה היתה מפולגת לנסיכויות קטנות עם שולטן ערבי כזה או אחר מושל בקסטל ברמה. וזה לא שינה הרבה אם השלטון היה בידי מוסלמי או יהודי, שניהם היו רודפי שררה, תאבי בצע ומסואבים כפי שרק הבן-דוד של המלך יכול להיות. ומתי שהוא גם אתה תפסת לך איזה רבי יקותיאל פציפיסט ומרדן 1 שהחציף פנים כנגד השלטון ומצא את קרקפתו ניתקת מיתרת גופו לבלי שוב. וגם אז היית מסתובב ברחובות והיה נדמה לך שכל הטבע מבכה איתך את מותו של המרן קותי. וגם אז גמלה בך ההחלטה למרוד במלכות ולארוז הדיסקים והספרים והגומיות לשיער, ולעקור צפונה. וככה נדדת בשקט מנסיכות לנסיכות, ודרך הקווים לגאליה הקתולית, וממנה למישורים מסבירי הפנים של הים הבלטי. ואיפשהוא בין אנטוורפן להמבורג השתקעת אתה ובניך לאיזה מאה מאתיים חמש מאות שנה. וכעתה גם אז הייתי תתרן, ואפי הליסבונאי הכביר לא הבחין בין דין מלוכה לשרירות עריץ, והעדפתי לשכון לחופי האוקיינוס ולגרגר מולים וסושי תמנונים באין מפריע, ואין רבי אנוס פוצה פה ומצפצף, פן יחשף, ואולי האמנתי שגם כשכל עיבריה תיפול לידי הקתולים ימ"ש, אני אספיק להימלט אליך לורמזיה, מסילה, גנט, קלן או סיאנה. אבל מה לעשות וידידנו אלכסנדר כבר אז היה טרוד בעסקיו וידידו דאז עידו; ואתה הטבעת יגונך באלכוהול וקטורת לבנה; וכך אני הוספתי להתגלגל ממעינץ לגליציה, ואולי ללובלין, ולבסוף לרומניע תאבת החיים, פולין הבערה וליטא גרומת הפנים. ומשם לשרגורוד, ובעקבות המלחמה לצ'רנוביץ, הפרבר התרבותי לפאתי קייב, עם חופשות קיץ באודעסה שבקרים. וכך מחציתי אחוזת שגעון הרדיפה, נצר חצרות החסידים, המתנגדים והכהונה, עקרה מצ'רנוביץ לירושלים, בהותירו ככופר את כל נכסיה מאחור. ואילו מחציתי אוהבת החיים, השינה, המולים, השיכר והים עקרה גם היא מקישינייב לערד. ואת התואר מן המכון הפוליטכני בלנינגראד, עם ספציאליטה בטלמוטוריקה (יעני, בקרה) הכירו ברחובות כתואר שני בהנדסת חשמל עם התמחות בטלויזיות, וממילא אף אחד לא מסתכל על הנייר המדופלם הזה כשאתה רוסי שמחפש עבודה במקצוע בארץ המחורבנת הזו של פוסט מלחמת יוה"כ. אבל כל זה כבר גולש לתחום הזיכרון הקצר שלך, והס מלהזכיר את הפטור מצה"ל שקיבלה אמי (העתודאית מבר-אילן) עת נכנסה להריון. אחרי הכל הקתולים בעיבריה, שלא כאחיהם (?) הטאטארים, מעולם לא ראו בעין יפה נישואי בזק הבאים מאהבה. אצלם זה תמיד היה עניין של שדכנות פוליטית מלוכלכת, וממילא אם המלך היה קופיף אימפוטנט היתה מוצאת לה המלכה איזה בן-תשחורת עיברי מתולתל שיער ותכול-עיניים, עם שפתי דבש ולשון מהירת חימה וחובבת שיכר. ואת מי זה באמת מעניין אם יקותיאל נערף בגלל עזות מצחו או בגלל ידיעותיו המופלגות ברזי דגדגנה של אחת תרזה חסודה, ואם התעברה מן הרב, הבן או רוח הקודש. העיקר שהשולטן הקוף שמע שהילד לא לו, ובחר לקבור מהר את החרפה בבית קברות כזה או אחר. מי יודע, אולי בימינו אפשר לבדוק כמה קטלונים גאים חולקים את חוטמו הגנטי של ר' קותי השובב, וכמה בסקים קיבלו את תאוותם לפלפלים אדומים חריפים מן השמאלן הפציפיסט השתיין שנתגלגל לו לאעמסטרדעם של מעלה, היא ראש פינה הבנויה. אבן מאסו הבונים גבר. \\\\\\\\\\\\\\\\ כבר אמרתי שיהיה משעמם, אז לא לבוא בטענות עכשיו אם יגעתם ולא מצאתם. מורשת של אבא אבן לא יותר מצחיק. \\\\\\\\\\\\\\\\ |
|
||||
|
||||
שאם אי פעם היה כאן משהו לא רלבנטי ומשעמם - אלה התגובות שהשארת כאן היום. |
|
||||
|
||||
די כבר! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! די! תפסיק עם זה! יצאת לי כבר מכל החורים! מספיק! רד לנו מהגב כבר! עוף מהאתר, אם הוא כל-כך מפריע לך. עזוב אותנו בשקט. אם כל מה שאתה עושה זה לשלח בלוני ניסוי, פשוט תתפוס אחד מהם ותעוף מכאן. לך לעזאזל. כשנחשיך את האתר, דע לך שזה יהיה בגלל קרציות כמוך. ואז אתה תוכל להקים אתר משלך ובו אנשים יוכלו לקלל כמה שבא להם אחד את השני. היי, אתה יודע מה? אתה יכול לעשות את זה כבר עכשיו! למה אתה מחכה? לך כבר! |
|
||||
|
||||
אח איפה איפה הימים ההם עם הקוקו בעל הטמפרמנט... |
|
||||
|
||||
אמממ... לא, דובי דווקא אף פעם לא אמר משהו כזה לאנשים כמוהו. הוא אמר את זה לאדם ספציפי מאוד (או למי שהוא חשב באותו רגע שהוא אדם ספציפי מאוד, ולאחר מכן התברר כמתחזה) שהציק לי ולמערכת באופן מתמשך ומעיק. בפעם הבאה שאני רואה דבר כזה אני מוריד אותו, סתם שתדע. |
|
||||
|
||||
אותו אדם התברר כמתחזה *עוד לפני* שכתבת את אותה הודעה רציונלית וקרת מזג1, כפי שניתן לראות כאן: תגובה 78685 צר לי שאתה חש שאני מציק (או שהצקתי) למערכת באופן מתמשך ומעיק. 1 אני עדין מוצא את דובי מאוד מאוד משעשע כשהוא מתרגז. ופמינסטיות גם. |
|
||||
|
||||
אני באמת לא יודעת מה איתך, אבל מבחינתי1 קיום שיחה עם מישהו, היא איזושהי הוכחה לאמיתותו. אני לא חושבת שמישהו ישקיע כל כך הרבה אנרגיות רק בשביל לעבוד עלי שהוא קיים בזמן שהוא באמת לא. סליחה. טעיתי. אני משוכנת עכשיו בחרפתי. אתה לא באמת קיים, הכל היה פיקציה אחת גדולה. אתה יודע מה? לצורך העניין גם אני לא קיימת. כל מי שניהל איתי אי פעם שיחה בעולם הוירטואלי או האמיתי, מתבקש לשכוח מהעניין. מדובר בעבודה של הטאליבן. ולמקרה שתהית- אני לא ממש עלמתך. אני לא העלמה של אף אחד. אני העלמה של עצמי, קצת של ההורים שלי, ושל הנוטבוקמן2. נכון שאתה לא אחד מהארבעה? אז שלום. ורק לשם הידע הכללי- כמעט והגעתי היום להופעה של מיכה שטרית וברי סחרוף (גם הם חברים שלך?). אבל עם חברים שלי. אתה יודע- אמיתיים. לא כאלו שאני אוספת באינטרנט.3 1 כנראה שזה נובע מהעובדה שאני תמימה נורא, נאיבית ברמות קיצונית,ובאופן כללי,לא חושבת שמטרת *כל* האנשים בעולם היא לתחמן אותי. 2גיבור הקומיקס בו מופיעה העלמה עפרונית. מישהו תהה פעם. 3אני לא יודעת אם יש לי הרבה, אבל לפחות אני משוכנעת באמיתות קיומם. _________ העלמה עפרונית, לא ידעה בכלל שהיא אמורה להיות מובכת, עד שלא האירו את צ'ומת ליבה לכך. ובכלל, יש לא מעט אנשים שדי שמחים עם העובדה שהיא מכירה אותם. *** ורק בגלל שממש הכנסת אותי למצב עויינות, מצאתי לנכון לציין שאת המיילים הממש ארוכים ובאנגלית שהיית שולח לי לגבי קורותיך מעבר לים? לא קראתי בשום שלב. לא ראיתי צורך לבזבז עליהם זמן נשימה. |
|
||||
|
||||
"העלמה עפרונית" זה על-שם העפרוני או על-שם העיפרון? |
|
||||
|
||||
_____ העלמה עפרונית, משתדלת שלא להיות עוד הודעה עופטופיקית בנוף. |
|
||||
|
||||
ואם כבר אז תגובה 36693 |
|
||||
|
||||
שגם אני אמיתי. ואם כבר, אם יש קון של דגים אז למה שלא יהיה קון של איילים? |
|
||||
|
||||
בקון של הדגים רואים סרטים. מה נעשה בקון של איילים נקרא הארץ? |
|
||||
|
||||
לדעתי המקבילה ה"מציאותית" של המאמרים באייל, יכולה להיות הרצאות שיועברו ע"י ברי סמכא (או סתם שרלטנים) בנושאים כגון: ניסויים בבע"ח, תורת הקוואנטים והפילוסופיה של המוסר, ולאחריהם דיון בהשתתפות הקהל1. 1 גילוי נאות: לנוחיותם של כל הצדדים, לח"מ אין שום כוונה להגיע לאירוע מעין זה, במידה והוא יתקיים. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שהצעתי להנהלה כבר לפני שנים (המודל היה "מחשבות בעל-פה" של יבמ). חשבתי שאפשר לגוון: הרצאה אחת או שתיים ופאנל אחד או שניים, או אולי אפילו ראיון אחד. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לעשות מסיבה במקום ערב הרצאות? את זה יש לנו מספיק גם כאן. |
|
||||
|
||||
נראה לי שכל אירועי האייל למיניהם נכשלו כי נתנו למערכת לחשוב עליהם, והם העלו בדעתם מין קונגרס איילי באיזה תיאטרון תמונע או מלון דניאל. ואז אם כולם משתעממים אז שמעון מתחיל לעשן בשרשרת, דובי מורט את שערות נחיריו ביאוש, ערן מתחיל... לא חשוב, העיקר הוא שאם רוצים להוסיף נופך גשמי לקהילת האייל, עדיף *להתחיל בקטן* ואח"כ לראות. אז אני מציע מפגש קטן וצנוע אצלי, ואם יותר מתריסר אנשים יענו למקום ולזמן, אפשר בשקט להעביר את המפגש לחוף אפולוניה, החורשה הבריטית בנתניה או פארק הירקון. ואם הצפונים גם רוצים לארגן משהו, אז שיתחילו לשלוח דואלים נמרצים לערן או גלעד. לא צריך לתאם הכל מעל דפי האייל, אימייל אלי יספיק. |
|
||||
|
||||
מר גולגר, אף אחד לא מונע ממך להפגש עם מי שבא לך מתי שבא לך. אם האייל (כמגזין האייל הקורא) מארגן מפגש, צריך שיהיה לו תוכן כלשהו. מפגשי במה כוללים הקראת סיפורים, מפגשים של עין הדג כוללים צפיה בסרטים. מפגשים של האייל צריכים לכלול... לא יודע. שקלנו בזמנו הרצאות וכאלה, אבל אני לא לגמרי בטוח שיש ביכולתנו בכלל לארגן משהו כזה בצורה רצינית. יתר על כן, בעוד שאני שמח שהתארגנה כאן קהילה, אני אישית חושש מהפיכתה ליותר מדי קהילתית וסגורה (כמו שקרה בדג), ולכן מפגש שכל כולו חברתי הוא מבחינתי קאונטר-פרודוקטיבי. ואני כבר זוכר איזו הצלחה היה המפגש האחרון שניסית לארגן, למרות יחסי הציבור המופרזים שהוא קיבל. אגב, הייתי שמח אף תפסיק עם ההתייחסויות האישיות המעליבות לאנשים באייל. זה קצת, איך לומר, מעצבן. שלא לומר אינפנטילי. |
|
||||
|
||||
אם אתה רוצה מסיבות אתה יכול ללכת לטוק באק של ווינט1, או משהו. כאן זה "אתר הגיקים הישראלי", וגם אם אין בתנאי השימוש של האתר סעיף מפורש אשר אוסר על קיום מסיבות, זוהי רוח הדברים. 1 נדמה לי שגם גולגר מארגן איזו מסיבה, אבל מצבו הרפואי קצת לא ברור כרגע. הרופאים מוסרים שנדמה להם כי החולה מתלוצץ עם רופאיו, רק שהם לא מצילחים להבין את הבדיחות. |
|
||||
|
||||
ואני מניח שגם לך אין שום כוונה להגיע לאירוע מעין זה. |
|
||||
|
||||
למה? דווקא יכול להיות מעניין. אם יהיה כזה דבר, והתכנית תראה לי מעניינת, וזה לא יהיה רחוק מדי, יקר מדי או מסוכן מדי, אני חושב שאבוא. |
|
||||
|
||||
ובהדמנות זאת גם "תצא מהארון"? כי אם התשובה לכך היא חיובית, אז נדמה לי שרק לשם זה, יסכימו עורכי האתר לארגן כנס. |
|
||||
|
||||
''לא''. נדמה לי שזה לא עד כדי כך מעניין אותם. מטעמי אוף-טופיק וחוסר עניין לציבור, אני פורש מהפתיל הזה. |
|
||||
|
||||
כי היה מישהו שאמר לי ''רציתי לשאול אותך, אבל בדיוק אתמול גיליתי למה עפרונית'' ורציתי להוציא את ההסבר מהתיק, ונעלמת. זה היה בדיוק כשדיברתי עם טיפטיפ על אנימציה, והרגשתי די מגוחכת לעמוד עם חולצה נטולת מטרה ביד... |
|
||||
|
||||
מצטער שהשארתי אותך כך, אבל לא ידעתי שאת עומדת להוציא משהו... |
|
||||
|
||||
טוב, רק כי אני רוצה להבין: בוא נגיד (השערה פרועה) שאני מאמינה בביאת המשיח. עכשיו: אם תגיד לי שאתה לא רוכש כבוד לאמונה שלי או אפילו בז לה - זה בסדר. זכותך. אבל למה שהכבוד שלך אלי כאדם ירד בגלל שאתה בז לאמונה שלי? האם בגלל כל דבר שאתה לא מאמין בו, ואדם אחר מאמין בו, לא תרכוש "כבוד רב מדי " לאדם האחר? |
|
||||
|
||||
ראשית, כבר העירו לי שאנחנו "רוחשים" כבוד, ולא רוכשים אותו, אז במטותא אל תפלי בפח שממנו הצלחתי לטפס החוצה. לשאלתך - כמובן שהיחס שלי לאדם לא מתבסס על דיעה אחת שלו בלבד. אני ער לכך שהנפש האנושית מורכבת מכדי שאפשר יהיה לעשות לה רדוקציה לסדרה קצרה של נתונים בינאריים, ודאי לשאלה אחת של "מאמין/לא מאמין" ב x, y או z. יש לא מעט אנשים שאני רוחש (הללויה!) להם כבוד למרות שעל דעות מסוימות שלהם יש לי עמדה מאד ברורה (ומתנשאת, ללא ספק). ובכל זאת, אם מותרת לי אנקדוטה אישית, בשעתו הייתי מעורב בחיפוש היכרויות דרך האינטרנט, והשאלה "מה המזל שלך" אם היתה נשאלת בתחילת ההיכרות היתה מספיקה כדי לפסול את המועמדת - ייתכן שפסלתי נשים מופלאות, אבל הנסיון שלי בחיים הראה ששאלה כזאת היא כעלת ערך ניבויי לא רע בכלל עבורי. את התגובה שלי בענף הזה צריך לראות כאילו היא מתיחסת להודעה שפתחה אותו, ולא לאדם שכתב אותה, שכן אינני מכיר אותו כלל. מאחר וכל מה שאני יודע עליו הוא ההודעה ההיא בלבד, אפשר להגיד שכרגע, בהעדר נתונים נוספים, דעתי עליו היא כדעתי על ההודעה, אבל זאת כמובן התרשמות מוגבלת ביותר. אותך, למשל, אני מכיר טיפה יותר, כך ששאלת האמונה שלך בביאת המשיח היא רק מאפיין אחד שלך - מאפיינים אחרים הם הפתיחות שלך והרצון שלך ללמוד ולדעת שאינם בטלים כל עיקר (שלא להזכיר את זה שאמרת פעם שאינני שוטה, מה שמעיד על אינטליגנציה, בגרות, יופי פנימי, אצילות נפש ורוממות רוח). |
|
||||
|
||||
לסעיף האחרון אתה לא יכול להכיר אותו אפילו מההודעה שלו כי לא בטוח בכלל שהוא כתב אותה. הם כבר אמרו שהם עושים קאט אנד פייסט רציני מכל הספרים או האתרים של המחזירים בתשובה. |
|
||||
|
||||
גם אני, בתקופת חיי בה הייתי מתחיל עם בנות, הייתי פוסל על הסף מערכת יחסים משמעותית (כלומר יותר מסטוץ) עם כל מי ששאלה אותי איזה מזל אני. (כמו גם "יש לך אש?") |
|
||||
|
||||
רכשת (עם כ') את ליבי לנצח. |
|
||||
|
||||
יפה וטוב, רק שאני עדיין ברשימת הממתינים של ברקת, אז תתכבדי את להכנס לרשימת הממתינות שלי. נדמה לי שזה לא ייקח עוד הרבה זמן, ברקת די קרובה לסיכום חיובי עם פופק (אם רק יגיעו להסכם מתקבל על הדעת בקשר לתכיפות ביקוריו אצל זונות), ולחתונה שלהם נוכל להופיע כזוג. |
|
||||
|
||||
פראייר. קח את עדי עכשיו, ותראה איך מיד ברקת מתחילה לקנא, זורקת את פופק לאנחות ומתחילה לנסות לפתות אותך. אז, לא רק שלא תהיה בשום רשימת המתנה - תהיה לך אפילו בחירה! (דובי, רואה הרבה יותר מדי טלוויזיה, 2002) |
|
||||
|
||||
חוצפן שכמוך! היית צריך להפסיק לכתוב אחרי "קח את עדי עכשיו". ברגע שהוא לקח אותי הרי שנעשתה הבחירה הנכונה. (ואח"כ עורכים מתלוננים על אוף טופיק). |
|
||||
|
||||
*אתה* חיפשת היכרויות דרך האינטרנט? לא יודע למה, אבל זה נראה לי מאוד לא מתאים לך. אולי בגלל שעד עכשיו קראתי רק דיונים מהחודשים האחרונים ואתה לא מצטייר כטיפוס האופייני לאתרי היכרויות. טוב, תמיד יש הפתעות בחיים. |
|
||||
|
||||
אלא יגעתי ומצאתי. תאמין. ואגב, אני בדיוק הטיפוס המתאים להכרויות מהסוג הזה. המיזנטרופיה היסודית שלי לא מאפשרת לי להנות מפגישה בבית קפה עם מישהי שעולמה התרבותי מתחיל ב''ויוה'' ונגמר ב''ויוה פלטינה'' או ויוה בראבו או מה שזה לא יהיה. אימייל אחד או שניים פוטרים אותך מהרבה ערבים משמימים. |
|
||||
|
||||
יש "טיפוס אופייני לאתרי היכרויות"? |
|
||||
|
||||
למען האמת אין לי הרבה נסיון באתרים האלה, אבל מביקורים בשניים מהם (אחד נקרא "קופידון" ושם השני אינו זכור לי, לצערי), התרשמותי היא שמדובר בלפחות 50% בעלי השכלה למטה מתיכונית, דוברי עברית לא גבוהה במיוחד ו"אוהבים שופינג, בילויים וכיף". ייתכן שטעות בידי ועם כל הנעלבים הסליחה. |
|
||||
|
||||
אני כבר לא זוכר איך בדיוק נראה הפרופיל שהצגתי שם, אבל נדמה לי שהוא היה בנוסח ''אם את אוהבת לזרום עם החיים, לרקוד עד כלות הנשימה ולצפות על הזריחה ממרומי המצדה, אם יש בליבך פינה חמה ל''עידן החדש'' ואת מרגישה שיש הרבה דברים מעבר למה שאנחנו מסוגלים לתפוס בהגיון ושלעתים קרובות הרגשות אומרים יותר מהשכל - אל תטרחי לכתוב לי''. דוקא היו לא מעט פניות, והכרתי כמה נשים מעניינות למדי. |
|
||||
|
||||
אני למשל כתבתי שאני ''יפהפייה מבריקה ושפלת רוח'' ומחפשת שמאלני דומה עתיר ידע וקפאין''. לפי מבול הפניות הבנתי שכולם הפסיקו לקרוא אחרי המילה הראשונה, אשר על כן אינני טורחת לקרוא אותן כלל. |
|
||||
|
||||
אני מאוד מתפלא עליהם. הרי זה מן הידועות שגבר בן חמישים שכותב שהוא יפהפיה מבריקה, הוא בדרך כלל גמד לא יוצלח, שמן, קירח, פוזל, בעל שיניים רקובות ועובד כשליח בדואר אחרי שהועף מעשרים מקומות אחרים. |
|
||||
|
||||
אמרתי לך שהם לא עברו את המילה הראשונה. |
|
||||
|
||||
נו, ואתה לא יודע שכל זה נכון גם לגבי המילה הראשונה, בלי השניה? |
|
||||
|
||||
מעניין אותי מנין אנחנו מכירים. תן רמז. |
|
||||
|
||||
מאז שהטלנו מימינו לתוך אותו מסטינג. תתבייש! ככה שוכחים חברים? |
|
||||
|
||||
תראה, אחרי 700 העבודות שהועפתי מהן, ובמצב בריאותי המתדרדר בהתאם לקשישותי המופלגת, גם הזיכרון כבר לא מה שהיה פעם. וכמו שהבנת, עברתי מאז ניתוח לשינוי מין, כך שאני מנסה להדחיק עכשיו את חוויותיי מימי הטסטוסטרון העליזים. |
|
||||
|
||||
אפשר לבקש הפסיק? (זה לא בדיוק מופנה אליך אלא לשאר האלמונים שבפתיל) |
|
||||
|
||||
לא הייתי מגיע לסוף ההודעה הזאת אם הייתי נתקל בה באתר הכרויות. משונה לי שיותר מקומץ מתאימות סבלו כל הדרך לפאנץ'. |
|
||||
|
||||
כנראה נשים הן באמת יותר סבלניות, או שהשוטה חיפש אישה סבלנית במיוחד ולזה בדיוק הייתה הכוונה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מה אמרה על זה אשתו? |
|
||||
|
||||
באמת מישהי סבלנית במיוחד... אני יודעת שאני לא הייתי שורדת עד הפאנץ' ועוברת ישר הלאה. ככה גם רוב האנשים שאני מכירה שלמעשה מסכימים עם הפאנץ'. |
|
||||
|
||||
אכן. כנ''ל. אני הייתי מניחה שהוא בדיוק מחפש טיפוס כפי שתיאר... ובזה עוברת מיידית לחובבי ג'ירפות, נניח. או נחשים. |
|
||||
|
||||
כאמור, היו לא מעט פניות. מאחר וזה היה מזמן אני לא בטוח, ייתכן שהטכסט המקורי היה קצר יותר. |
|
||||
|
||||
מי מאמין בביאת המשיח או/ו במושג הגאולה? התוצאות כמובן צפויות מראש |
|
||||
|
||||
אני ספרי לנו מה התוצאות הצפויות, ואנחנו נשקול לבחון את ההימור שלך באחד הסקרים הבאים. |
|
||||
|
||||
התוצאות הצפויות ואשמח להיתבדות הן שהרוב הגדול של קוראי האייל אינם מאמינים לא במשיח, לא בגאולה ולא באלוהים |
|
||||
|
||||
לסקר ממוצע באייל מצביעים 200 איש. אם היו, בכל מדינת ישראל, 150 איש שלא מאמינים לא במשיח, לא בגאולה ולא באלוהים, זה היה סימן שהמשיח כבר הגיע. |
|
||||
|
||||
ומה זה משנה מי כאן מאמין בביאת המשיח ומי לא? |
|
||||
|
||||
ומה זה משנה האם הדיונים על ניסויים בבע"ח הובילו לשינוי בדעתם של קוראי האייל? ומה זה משנה אם "ציפורי לילה מתקשות" עם ארז טל ותמר מרום, ששעשעה אותי מאוד בלילות יום א' יורדת? ומה זה משנה מה זה משנה? 1משנה עפ"י מילון "רב מילים", פירושו: "גרם למשהו או למישהו להיות שונה או אחר, הכניס בו שינויים". |
|
||||
|
||||
א. אם הדיונים על הניסויים הובילו לשינויים בדעותיהם של הקוראים - זה בטח שינה להם משהו. את הדעות, למשל. ב. בטח שזה שמשנה שהיא יורדת, כי חבל. מ מ ש חבל. זה יגרום לרדיו להיות שונה או אחר. ג. עובדה שזה משנה. ללולו, כך נדמה לי, מאוד משנה אם אנשים מאמינים בגאולה. |
|
||||
|
||||
אבל תגידי, את היית משלמת בשביל האפשרות לצפות בערוץ המסורת של אורי אורבך1, "תכלת"? 1 הוא לא באמת של אורי אורבך, הוא רק מנהל התוכניות של הערוץ. |
|
||||
|
||||
מה זה בכלל?! |
|
||||
|
||||
שאמור לעלות בקרוב בטלוויזיה הרב ערוצית הקרובה לביתך. תו"כ הראיון התברר שהערוץ לא ימומן מפרסומות אלא יהיה ערוץ שידרוש תשלום בנפרד (כמו ערוץ "החיים הטובים" נניח). אורבך טען חזור וטעון שהערוץ בכלל לא מיועד רק לדוסים, אלא לכולנו, כי כולנו יהודים1. עכשיו עם כל הכבוד לתקוותיו של אורבך, אדם חילוני ישלם על ערוץ כזה בערך כמו שעירית לינור מייצגת את השמאל (או דעה שמבוססת על חשיבה רציונלית כלשהי) כהלכה, בתכניתה המשותפת עם אורבך. לכן נראה לי שפרנסתו של אורבך תלויה באנשים כמוך. מה ישודר שם את שואלת? הדבר היחידי שהוא הסכים לחשוף הוא שבערוץ ישודר "לייט-נייט" חרדי (ועוד המון המון הפתעות). 1 הוא לא ידע שדובי לא. |
|
||||
|
||||
אז בתשובה לשאלתך הקודמת - לא, לא הייתי משלמת בשביל זה. ומעניין אותי לדעת למה פרנסתו של אורבך תלויה, לדעת כבודו, באנשים כמוני. ובכן? |
|
||||
|
||||
שמרנו אנחנו בש.ג. כי את שומרת מסורת. לא? |
|
||||
|
||||
דתיה, לא שומרת מסורת (בתי הקברות מלאים באנשים שקראו לי שומרת מסורת). אז? אתה באמת חושב שאני הולכת לשלם על זה? או לראות את זה בלי תשלום? או שאם ישלמו לי הייתי רואה את זה? ברצינות : כל שומרי המסורת/דתיים/חרדים (ממתי יש להם טלויזיה?) יצפו בערוץ הזה כי הם שומרי מסורת/דתיים/חרדים וזה מיועד להם? סה"כ זה עניין של טעם. מי שזה מעניין אותו (אם יש כאלה) יצפה בזה, ומי שלא - לא. |
|
||||
|
||||
בתי הקברות מלאים בדתיים שיש להם תחליף. כל מה שאני אומר הוא ש(לדעתי) את, בתור דתייה, מהווה חלק ממאגר הצופים הפוטנציאלי של הערוץ הזה, בעוד אני, בתור חילוני, לא נמנה אפילו על המאגר הראשוני (בניגוד לטענתו של אורבך). כמובן שמתוך המאגר (שאת כאמור נמנית עליו) חלק יבחרו לרכוש את הערוץ, וחלק יבחרו שלא לרכוש אותו. ככל שתגדל כמות האנשים שתנהג כמוך, יפחתו סיכוייו של הערוץ להתקיים, סיכוייו של אורבך לקבל משכורת וסיכוייו של משיח בן דוד להגיע במהרה בימנו (אמן!). את יודעת אולי אם דוד בס"ד מתכוון לרכוש את הערוץ? |
|
||||
|
||||
בתי הקברות מלאים באלמוניים שפעם היו מקוריים אבל היום יש להם תחליף. עכשיו גרמת לי להרגיש רע, שבגלל אנשים (כופרים) כמוני לאורבך לא תהיה עבודה. לילה טוב (שלוש?! איך הגעתי לשלוש? בוקר טוב...). |
|
||||
|
||||
1)דבר והיפוכו: במענה למר קליין על ענינים הפכיים שנאמרו. אין סתירה בין תלמידי חכמים המתמעטים לבין תקופה שיש בה התחזקות בלימוד תורה,מדובר רק בשני צדדים של סרגל. מחד גיסא ישנה דהירה,צמאון לדעת מה זאת תורה ומכאן יש לימוד מואץ ,ומאידך גיסא תלמידי חכמים מתמעטים היות והפיטויים הגשמיים של תקופתינו מפילים "חללים" המעדיפים עיר מקלט בלב ליבה של התרבות החומרית. משל למה הדבר דומה:בתחילת הלילה החושך אינו חזק דיו,הרגע שלפני הזריחה הינו החשוך ביותר בלילה ואז לעיתים מתחזקת גם השינה.בדומה האדם נמצא כעת ברגעים האחרונים לפני ביאת המשיח (עקבתא דמשיחא) חושך הגלות הינו חזק ביותר אך זמן קצר לאחר מכן יאיר השחר במלוא הדרו ויתגלה אורו של משיח. אין צדיק גמור ואין רשע גמור: בדורות הראשונים היו הצדיקים צדיקי אמת,קרובים לנבואה ורוח הקודש,ולעומתם הרשעים היו רשעים גדולים. מה שאין כן בדורות האחרונים,דרא דעקבתא דמשיחא,אין צדיקים גמורים ואין רשעים גמורים. 2)ערב שבת בין השמשות: בתשובה למה דווקא היום ולא אתמול? בריאת העולם נגמרה ונשלמה ביום השישי,שבו נאמר (בראשית א' , לא) "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ". וביום הששי עצמו נגמרה הבריאה בין השמשות,בעשרת הדברים שנבראו אז (אבות פ"ה מ"ו). וכן הוא בשית אלפי שני דהוי עלמא (תרגום:וכן בששת אלפי שנים שקים העולם) (ר"ה לא,א). הגמר והשלימות שלהם נעשה באלף הששי בכלל ,ובעיקר - ב"בין השמשות" שבו,הדור היותר אחרון. דרא דעקבתא דמשיחא (וכדוגמת הרגליים,שהם דוקא מעמידים את הגוף ואת הראש). שכן,דוקא בדורינו זה תושלם תכלית הכוונה של בריאת העולם,שהיא עשיית העולם ל"דירה" לבורא עולם ,בגאולה שדיברנו עליה.דירה אין בכך כוונה שבורא עולם ידור באופן גשמי כבני-אדם האוכלים ושותים אלא תהיה השראת קדושה בכל הדברים הגשמיים והיהודים שהם חלק אלוקה ממעל יחושו זאת בהתחשב לכלים המיוחדים שישנם בכל יהודי:נפשו האלוקית. קץ הגאולה: התאריך המדויק של הגאולה הוא כנאמר סוד כמוס,שלא נודע לאיש. הגאולה תתרחש "בעיתה"(ישעיה ס,כב),בעת שנקבעה בתחילת הבריאה. קץ סופי זה הוא מוחלט ואיננו מותנה בתנאים כלשהם:אין הוא תלוי בזכויותיהם של ישראל ,כנאמר "ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגויים"(יחזקאל ת,ט). אך בישעיה ס,כב ישנה סתירה לכאורה,למועד זה של הקץ.שם נאמר:"אני השם - בעיתה אחישנה".והרי -בעיתה-היינו זמן קבוע. -אחישנה-הוא שהגאולה יכולה להיות מוקדם יותר,גם קודם עיתה. את הסתירה הזו יישבו חז"ל באופן זה: "זכו-אחישנה:לא זכו -בעיתה"(סנהדרין צח,א:ירושלמי תענית פא,הא). משמעות הדבר ברורה :משיח יכול להגיע בכל יום,גם לפני הזמן הקבוע מראש. "היום-אם בקולו תשמעו!"(תהילים צה,ז). לכל דור ישנו קץ מיוחד משלו,שהרי המשיח חי וקים בכל דור כנ"ל אלא שהוא מוסתר ומוכן להתגלות בכל רגע. במשך כל אותם ימים שקודם עיתה ישנם זמנים הראויים ומוכשרים באופן מיוחד שבהן קל יותר להחיש את בואו. האברבאנל מחלק את ההיסטוריה של העולם לשלוש תקופות: א)זמן המנע בואו ב)גבול זמן אפשרות בואו ג)זמן חיוב בואו. אנחנו עקבתא דמשיחא נמצאים בסוף האלף הששי זהו השלב השלישי והסופי כולל את הקץ האחרון,את התאריך הודאי של הגאולה בפועל. 3)למה מבית דויד? ענוה מופלגת. מעלת המשיח היא - ענוותנותו הגדולה. אף על-פי שיהיה בתכלית הרוממות,ילמד תורה עם האבות ומשה רבינו,יהיה ענו ובטל בתכלית,וילמד גם עם אנשים פשוטים. לכן נקרא משיח על שם דוד.ככתוב(יחזקאל לז,כד) "ועבדי דוד מלך עליהם"שכן דוד מלך עליהם",שכן דוד הי' מופלא בענוה ובביטול,ולמרות היותו מלך קרא לעצמו "עני ואביון"(תהלים מ,יח). 4)רון בן יעקב,אכן התבוששתי,אני מקוה שהתגובות לא יהיו באופן גס מידי.שנה טובה ומתוקה לכל אותם היהודים האהובים הנמצאים הרחק בגולה. |
|
||||
|
||||
השבת לשאלה הראשונה שלי אך לא לשניה. לנוחיותך מצורף הקישור לתגובה המקורית תגובה 88489 אשר לאופי התגובות ,הסיכון הוא שלך. |
|
||||
|
||||
אם הרבי מלובביץ' הוא המשיח או ששיקרו אותי. |
|
||||
|
||||
המצב בו אנו מצויים כיום נקרא "גלות" .עיקר תכלית הגלות אינו ענין של עונש, כי אם צירוף וזיכוך להיות ראויים לקבל את הגילויים של המשיח- "תכלית הירידה והגלות היא לצורך עליה גדולה, שיאיר אור השם בגילוי רב לימות המשיח" (תורה אור נא, ג). כמו כן מטרה מרכזית של הפיזור בין האומות היא בירור והעלאת ניצוצות הקדושה הנימצאים בעולם. כשם שהכוונה העיקרית של גלות מצריים היתה כדי לזכות לקבלת התורה, כמו שכתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יב), כך אריכות הגלות הזו היא כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא.וכמו שנאמר: "וימררו את חייהם בעבודה קשה.."פירשו רז"ל וימררו את חייהם - היינו התורה בעבודה קשה - זו קושיא בחומר - זה קל וחומר ובלבנים - זה ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה- זו ברייתא וכשם שעל ידי שעבוד מצרים בחומר ובלבנים זכו ישראל למתן תורה, כך ע"י יסורי גלות זו ישראל מתעלים לדרגה נעלית יותר. |
|
||||
|
||||
קודם כל, הגלות הייתה תמיד המצב הפיזי של מציאות מחוץ לא''י, ולא מעבר לכך. כך היה בגלות מצרים, כך בגלות בבל (שבה, כמו בגלות הנוכחית, רק חלק מסויים מן האוכלוסיה הוגלה, ונחשב כנמצא בגלות), וכך בגלות שלאחר מכן, ה''גדולה יותר.'' אינני רואה גם מה הקינה הגדולה על עצם הגלות עצמה. כל התפתחות הדת היהודית נעשתה בגלות. דווקא בהיות היהודים בא''י, נעשו פחות דבקים באמונתם. במצרים הפך ישראל לעם, בסיני ניתנה התורה, בבבל נוסדה ההלכה כייצוג האמיתי לאמונה היהודית, בה האלוהים הוא אפיסטמולוגי ולא בעל תכונות אנוש כגון האלים באמונה האלילית, ובגלות שלאחר בית שני התפתחה הלכה זו לכדי דרך חיים. שם העם היהודי נשאר דבק בה מאות שנים, ולא ידע שינוי בדביקות זו עד תחילת תקופת ההשכלה. לא היה מצב של חוסר דביקות עמוק כל כך, כמו שקרה לאחר הקמת מדינת ישראל, בה ערכים לאומיים החליפו עבור חלק ניכר מן היהודים ה''דתיים'' את הערך היהודי האמוני כערכם העיקרי. (ואינני מבקר את היהודים החילוניים, שכן אינם טוענים לאמונה ביהדות, וממילא ערכים אחרים אצלם נמצאים בחזית.) בכל מקרה, כל דיון על נושא המשיח וגאולה כהתרחשות פיסית הוא אווילי ונובע מן הפולקלור היהודי, ולא מן ההלכה עצמה. אם אתה עובד את האלוהים כדי שמצבך יהיה טוב יותר באיזו גאולה עתידית כלשהי, הרי שאינך עובד אותו לשם עבודה, וממילא אינך יהודי מאמין. כל התושב''כ מלאה בדוגמאות של יהודים מאמינים שחייהם טובים, וכאלה שחייהם רעים, ורשעים שחייהם רעים, ורשעים שחייהם טובים, וכך גם המצב היום. שכר מצווה - מצווה, ושכר עבירה - עבירה, ומי שאומר לך אחרת מנסה למכור משהו. |
|
||||
|
||||
הגלות נמשלה לעיבור,והגאולה ללידה,ככתוב "כי חלה גם ילדה ציון את בני"(ישעיה סו,ח). רז"ל מוסרים לנו שני דברים על מצבו של העובר במעי אימו(נידה ל,ב): א)"ראשו בין ברכיו",כלומר,הראש אינו עושה תפקידו-הוא מונח בין הברכיים,שאינו חושב ומהרהר ,וכן עיניים לו ולא יראה וכו. ב)"פיו סתום וטבורו פתוח".היינו שמאכלו של העובר (שאוכל מה שאימו אוכלת)עובר דרך הטבור לבני המעיים,להגדיל את הגוף,אך אינו עובר דרך הפה,לשלוח חיות ללב ולמוח. שני פרטים אלו קיימים בבני ישראל בזמן הגלות. א)הקב"ה סילק גילוי שכינתו מעולם הזה,וכתוצאה מכך אין בני ישראל רואים אור אלוקי. ב) השפעת המצוות ומעשים טובים,שהם "מזון" לנפש,אינה עוברת דרך הפה,לשלוח חיות ללב ולמוח,לדעת את ה' ולאהבה אותו,אלא העבודה היא בדרך "מצוות אנשים מלומדה"(ש"ב ג,יא),בקרירות. ****זהו עיקר הגלות ברוחניות****. ותכלית השלימות של ימות המשיח היא בחינת "לידה"-התגלות אור ה' בקרב איש ולב עמוק,ככתוב(ישעי' מ,ה)"ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר",וכתיב(ישעי'נב,ח)"כי עין בעין יראו". (תורה אור וארא נה,א). לאור הדברים הנ"ל ניתן להבין שהגלות אינה רק ענין פיזי אלא מטאפיזי גם. לגבי קביעתך שכל ענין המשיח אין לו שחר הלכתי אלא הינו "פולקלור יהודי" אנא עיין שוב בהלכות מלכים להרמב"ם פרקים יא-יב ותגלה שזהו תורה למשה מסיני. האמונה בביאת המשיח ובגאולה העתידה היא מיסודות היהדות(רמב"ם,י"ג עיקרי אמונה,העיקר הי"ב). כל יהודי חייב להאמין שמשיח יעמוד ויחזיר את מלכות בית דוד ל"יושנה",ל"ממשלה הראשונה",יבנה את בית המקדש,יקבץ נדחי ישראל,ובימיו יחזרו כל דיני התורה כפי שהיו מקודם.(רמב"ם,הלכות מלכים פי"א ה"א). בנושא צדיק ורע לו ורשע וטוב לו,אוכל להרחיב אך כעת עיני עייפו לילה טוב ושנה טובה ומתוקה. |
|
||||
|
||||
הרמב''ם גם האמין שהמשיח לא ישנה את דרכי הטבע (דהינו, לא יחולל נסים), ייעץ ליהודים בזמנו שלא להאמין באדם שטען שהוא המשיח (כיוון שהוא התנגד נחרצות לכל תופעה משיחית), אמר שהמשיח אינו צריך להיות מנהיג הלכתי גדול אלא מנהיג מדיני גדול, התנגד לחישובי הקץ ועוד. נכון שהתפיסה המשיחית של הרמב''ם היא רסטורטיבית - דהינו, החזרת מלכות בית דוד, כולל בית-מקדש וקורבנות - אבל ההבדל העיקרי בין ימות המשיח לימינו אנו הוא א) האפשרות לעסוק בהשכלת האל בכל זמן וב) הפסקת שיעבוד ישראל למלכויות הזרות. וודאי שתפיסתו שונה מאוד מהתפיסיה האוטופית והמיסטית של הקבלה. |
|
||||
|
||||
בתחילת דברי ימי הציונות, הציבור הדתי התנגד לעליה בחומה ולא לקח חלק בבנית האומה העברית בארץ ישראל (כמובן שהיו בודדים או קבוצות כאלו או אחרות שכן השתתפו אך חלקן בטל בשישים). בהכללה גורפת, נראה לי שכיום, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים הנתפסת כ"נס" על ידי חוגים מסוימים ורבי השפעה, ישנה אולי נטיה לראות במדינת ישראל כלי שדרכו תתממש הגאולה הנכספת. נשאלת השאלה האם המדינה הזו מסוגלת למלא את התפקיד המשיחי הזה? התשובה היא, לדעתי, שלילית. כל עוד המדינה לא מקיימת את הזהות היהודית הקוסמית (מטאפיזית עפ"י ג. שלום) או ההלכתית, אין היא יכולה לשמש כלי להתחברות מחודשת עם השכינה. להיפך, חילוניותה מעכבת ומפריעה לגאולה. מכאן יכול כל אחד להסיק את מסקנותיו לגבי דרכו. אגב, לצמד המלים גלות וגאולה ישנה משמעות גם כן, גאולה כבאה מגלות וגלות המאפשרת גאולה, שלא לדבר על הדמיון בין המלים עצמן. אבל, עמנואל עדיין לא ענה על שהאלה החשובה שלי - מי יתקע לידיו שהסימנים שהוא מזהה הם מדויקים ולא שיקריים? "ערב בין השמשות" לא סיפק אותי בכלל, אבל אולי תשובה אחרת היא עניין 6000 השנה. על פי החישובים, הגאולה תבוא מקץ 6000 שנה, כך שנותרו עוד 237 שנים (אם לא טעיתי בחישוב). הזמן קצר והמלאכה מרובה, וזה אולי מתקשר לנקודה הראשונה, תפקיד מדינת ישראל בתוכנית הגאולה הגדולה. |
|
||||
|
||||
1.למה צריכה לבוא תקופה כה קשה דווקא ערב הגאולה ? המהר"ל מפראג, אחד מגדולי המחשבה היהודית, מסביר, שכאשר צריכה להתחולל "הוויה חדשה", התהוות חדשה לגמרי, אין היא יכולה לצמוח מתוך המציאות הקודמת, אלא צריך להתקיים תהליך של "הפסד הוויה ראשונה" , כלומר, ביטול המצב הישן ויצירת חלל ריק, שלתוכו פורצת המציאות החדשה. כלומר, התקופה הנוכחית היא שלב מעבר בין העולם הישן לעולם החדש. העולם הישן צריך לקרוס ולהתמוטט קודם שיוכל להבנות העולם החדש. התמוטטות כל הערכים והתקוות הרציונליות, יוצרות בתוכנו את ההכנה הנפשית לעולם מושגים חדש לעליון - העולם של תקופת הגאולה. 2. חישובי הקץ חז"ל במסכת סנהדרין צז, ב, והרמב"ם שמסתמך על חז"ל, מזהירים שלא לעסוק בחישובי הקץ, שכן אכזבה עלולה להביא ליאוש - אנשים עלולים לומר "כיון שהגיע הקץ ולא בא , שוב אינו בא" אך, למרות זאת, גדולי הדורות הציעו "קיצין" שונים כגון רבי סעדיה גאון, רש"י, בעלי התוספות, רמב"ן אברבנל, האריז"ל, ועוד. הרמב"ם עצמו , שמביא את האזהרה האמורה מזכיר קץ שקיבל מאבותיו - אגרת תימן פ"ג. הרמב"ן מסביר שאזהרת הגמרא לא היתה אלא לתקופה מוגבלת בלבד, ואינה תקפה היום , בעקבתא דמשיחא(ספר הגאולה). יש המסבירים שכל ה"קיצין" הללו היו אמנם תחזיות אמת שהצביעו על זמנים ראויים ומוכשרים במיוחד. כל זה קשור לתקופה של "גבול זמן אפשרות בואו" כפי שציינתי באחת התגובות. כפי שציינת, קיים זמן המבוא בחז"ל וגלוי וידוע לכל, שהגאולה תבוא לפניו. חז"ל אמרו שששת אלפי שנים העולם יתקיים ובשבעית יחרב (בשלב הראשון לביאת משיח ישאר העולם במתכונתו הבסיסית אבל יתנהל כעולם נכון ומתוקן ואילו בשלב בשני יהיה שינוי מהותי של המציאות הטבעית ולמעשה זה יהיה עולם חדש לגמרי). אנחנו כרגע נושקים לשנת התשס"ג-סוף האלף השישי לבריאת העולם. . |
|
||||
|
||||
אני יגלה לך את אחד מסודות הקיום בסוף כולנו נמות איך אני בתור נביא. |
|
||||
|
||||
נו טוב, עכשיו העניין פשוט וברור. כל הזמן אנשי המדע טוענים נגד אנשי הדת שהתאורית הדתית אין לה שום ערך ותקפות משום שלא ניתן להפריך אותה. על כל קושיה שישאלו את הדת תינתן תשובה מתרצת. אבל חז"ל העבירו את הדת מאמונה שניתנה על ידי הכל יכול לברואיו וכשכזו בלתי ניתנת לעירעור, למעמד של עוד תאוריה אנושית שעומדת בקריטריונים ברורים ומוגדרים מראש. כל הנבואות שעליהן אנחנו קוראים ושומעים, הן נבואות שבדיעבד. ז"א, קרה איזה מקרה מיוחד ואז אפשר למצוא את סימניו המדויקים, כולל תאריכים בכתובים. אבל עכשיו יש לדורנו הספקן תחזית מדויקת עם לוחות זמנים ברורים - ששת אלפי שנים. נותרו רק עוד כ270 שנה. אין קל מזה לאימות או הפרכה. תוצאה משנית היא, כמו שאמרתי, שהדת האלוהים מתגמדת לתוך מימד אנושי ומאבדת את המוטיב העל-זמני על-מקומי שהיא מנסה לשוות לעצמה. תאוריה העומדת כנגד תחזית אחרת. לא אתה ולא אני נהייה כאן כדי לבדוק אם התחזית התממשה, אבל האייל יהיה עדינו. אבל משום מה, יש לי הרגשה שצאצאנו יקבלו חידוש תרוצי מיוחד. |
|
||||
|
||||
"משום מה"? תמיד יש להם הסברים בדיעבד מדוע התחזיות לא התממשו. למען האמת, אני חושב שלפחות חלקם מציגים מראית עין של יותר אמונה בהתגשמות הנבואות ממה שיש להם בפועל. בזמנו חיפשתי בנרות מישהו מחב"ד שיסכים להתערב איתי על סכום גבוה שהר' מלובביץ' ילך בדרך כל בשר אבל לא הצלחתי. אבל הטענה שאמונה איננה ניתנת להפרכה גם היא לא לגמרי ברורה לי, אלא שאני לא יודע אם זה המקום לפתוח דיונצ'יק על פופר וענייני ההפרכה. אולי בא לך לפרסם מאמר שיוכל לפתוח דיון כזה? |
|
||||
|
||||
מה אני נראה לך, תוכנית בכבקשתך? לעצם העניין, אני לא חושב שמאמר על פופר יעזור כאן משום שעד כמה שאני מבין אותו, פופר מעוניין יותר בתיחום וסימון הגבול בין "מדעי" ל"לא-מדעי". לכן, דת, אסטרולוגיה נופלים בצד של ה"לא-מדעי" משום שאין הם ברי-הפרכה - למשל, בגלל שהם תאוריות חובקות כל המוציאות תרוץ אד-הוק לכל סטיה מהתאוריה המקורית. למרות זאת, ההעובדה שאליבא דפופר הדת איננה ברת הפרכה לא הופך אותה לתאוריה שגויה, למשל בגלל שהיא לא "מסתכנת בתחזית מוגבלת" (ראיתי שני דגים עם קשקשים אז לכל הדגים יש קשקשים. אם תמצא דג אחד לא מקושקש, התאוריה נופלת). פה, אולי, הדת אולי תיפול לבור שפופר כרה. התחזית שהגאולה תבוא באלף השישי לספירתם היא בחזקת "התערבות נועזת" ולא נותר אלא להמתין 270 שנה. עדיין, אני לא חושב שזה יפריך את התאוריה הדתית אלא אולי רק את האספקט המסוים הזה שלה. כי כתאוריה, _המושכל הראשון_ של הדת זה לספק הסבר _לכל_ התופעות הטבעיות (והעל/לא טבעיות) החל בטיפול בריר הנוזל מהאף וכלה במוסר על. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לפגוע בכבודך, פשוט חשבתי שאם יבוא לך לכתוב זה יהיה נחמד והעליתי את ההצעה לשיקולך. אתה יכול לקבל את זה כמחמאה. העניין עם ההפרכה כפרשת המים שמפרידה את האמונות מהמדע אינו ברור לי לגמרי. שים לב שאני אומר "אמונות" ולא "אמונה" - שכן אמונה כללית וגורפת שאומרת רק שיש איזשהו כוח עליון כל יכול אכן נראית לי חסינה מהפרכה, אבל לא כך באשר לאמונות שונות שנגזרות ממנה. למשל, שאותו כוח עליון נתן לנו את התורה, ושהיא תורת אמת. או, דוגמא שתרגיז פחות את ידידינו הדתיים, שישו הנוצרי היה בן האלוהים. הבה נניח שכוח עליון כזה אכן קיים, והוא יחליט, מסיבות ששמורות עימו, לעשות קאמבק למופע הר סיני ולהכריז בפני כל העולם כולו שישו לא היה הילד שלו, ושיש לו בדיקות ד.נ.א. שמוכיחות את זה. זה לא היה מפריך את האמונה של הנוצרים? תחילה היו ודאי טוענים שזה זיוף, שזאת מזימה של הכופרים, שזאת טעות, מה שלא יהיה, אבל הרי הבורא היה יכול לתת עוד ועוד הוכחות עד שאחרוני המאמינים היו נאלצים לזנוח את האמונה. לא שונה בהרבה מגורלה של תיאוריה מדעית מקובלת שמתגלית בה סתירה כלשהי. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהשטיון לא פוגע בדרך כלל בחוש ההומור. לחדד את הנקודה - פופר לא תיחם בין מדע לאמונה אלא בין מדעי ללא-מדעי. הרי אם תחשוב על זה, אז ה-מדע (capital מ') כאוסף של _כל_ התאוריות, גם כן מנסה לתת הסבר כולל על "העולם". לשמחתנו, או לצערנו, התאוריה-הכללית-המאוחדת נתקלת בקשיים רבים ואולי היא בעצם בגדר משאלה שלא תוכל להתממש. (אני חושב שאולי בעצם המחקר הקוגנטיבי הוא המקום בו ניתן להתקרב אליה). אבל אם נבדוק תאוריה מדעית (אחת) לעומת אמונה דתית (לא סתם אמונה) אז האמונה הזו לא יכולה להיכלל בתחום התאוריות המדעיות, ולכן היא מחוץ לתחום הנפקות (אם אםשר להשתמש פה במושג הזה) המדעי. שוב, זה שתאוריה איננה מדעית לא אומר שהיא שגויה. פופר עצמו כתב שאפשר ללמוד מאסטרולוגיה דברים מענינים על פסיכולוגיה, ולעיתים [נדירות] יש לה הצלחה. השאלה היא האם זו הצלחה כמו של בומבה צור השוער(*) או שהיא נובעת מכושרה החיובי של התאוריה. (*) בסרט הישן בלומפילד, בומבה צור היה האחראי על המגבות של קבוצת כדורגל. יום אחד השוער לא יכול היה לשחק ובומבה הוצב בשער. כשבעטו לכיוונו כדור פגז הוא ברח ממנו ובמקרה הכדור פגע בו. בומבה הפך לגיבור היום. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזה נגמר? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 89971 - מסתבר שגם אם אלוהים יופיע ויאמר שככה וככה, לא צריך להקשיב לו, כי "לא בשמיים היא". |
|
||||
|
||||
חכמים *יהודים* לא צריכים להקשיב לו, אבל הגויים כן. |
|
||||
|
||||
על כל גויים יהוה (תהילים קי''ג) |
|
||||
|
||||
ההגדרה של אמונה היא שהיא לא ניתנת להוכחה או להפרכה, לכן אם יש לך משהו שניתן להפרכה, הרי שהוא לא אמונה. נסה, למשל, לחשוב על דרך להפריך את האמונה שיש (או, אם זה יותר קל לך, שאין) אלוהים. שים לב, שלא משנה מה יקרה, תמיד ימצא לך עמנואל שיסביר למה זה מה שהיה צפוי לקרות, ואיך הרבי שלו (או הרואה בכוכבים שלו) צפה את זה עוד לפני שהוא נולד... |
|
||||
|
||||
מה שתיארת יתרחש במקרה הטוב. במקרה אחר, קבוצת מאמינים תתגבש סביב מישהו משכמו ומעלה *מהם*, ותהיה בטוחה שהם הם הנבחרים המזהים ראשונים את המשיח המיועד. המתח ילך ויגבר לקראת הזמן המשוער להתגלותו.המיועד עצמו, שיהיה ממילא אדם כריזמטי ככל הנראה,ימצא עצמו ניזון מאנרגיות הערצה שיתעצמו לקראת שנת 6000. למרבה הצער, אני חושש שהגאולה לבסוף לא תגיע דרכו,העולם יוותר מיוסר לעוד כמה אלפי שנים,הגם שתיווצר תיאולוגיה מעניינת שתסביר מדוע העולם טרם נגאל למרות המיועד. למרבה השמחה מאידך, ניתן לקוות כבר עתה שתיווצר בעקבות כך אמונה מנחמת חדשה,המבטיחה את שובו של המיועד ביום מן הימים כדי לגאול את האנושות, והפעם באמת! מסבלה. (שנת 9000?). |
|
||||
|
||||
לא תמיד ההתאוששות של דת ממשיחי שקר היא פשוטה כל-כך: בר-כוכבא לא רק הביא (בצורה עקיפה או ישירה) לריסוק האלמנטיים המדיניים שביהדות, אלא גם גרר שינויים תיאולוגיים גדולים ביהדות לפני ואחרי שהתברר כמשיח שקר; השבתאות הביאה לאכזבה עצומה מהמיסטיקה (לתקופת מה) ולמשבר חברתי עמוק ביהדות. נביאים הם בעלי כוח מהפכני עצום. |
|
||||
|
||||
מסכים עמך לגמרי. אם חלילה האירוניה בדברי לא יצאה לאור, אנסה לשנות מינון בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
תכלית הבריאה היא כאמור בשביל התיקון וזה מתאפשר מכח הבחירה ברגע שיהיה הוכחה ברורה ונראית לעין נשלל כח הבחירה נוח לך להית קוף סבבה |
|
||||
|
||||
...למי? תגיד אתה! כמה פעמים צריך להסביר לך ולשכמותך שקוראי האיל אינם מטומטמים נבובים שאפשר לעבוד עליהם עם טריקים זולים של ציידים ציניים של נשמות מבולבלות. האדם לא מוצאו מהקוף. לך תקרא קצת משהו מועיל חוץ מהשטויות שדוחפים לך לראש ושאתה בא ומקיא את זה פה. אחרי שתקרא דברים אחרים ותשווה אותם למה שלמדת מהגמרא, אדרבא, תלמד אותנו דברים מענינים. |
|
||||
|
||||
אפ כך למה בדורות הקודמים שללו מבני ישראל את "כח הבחירה", למשל במעמד הר סיני ובכל מיני אותות ומופתים אחרים? לא יפה. ועל עניין ה"נוח לך להיות קוף" לפני כמאה וחמישים שנה אמר תומס האקסלי בתשובה: If then, said I, the question is put to me would I rather have a miserable ape for a grandfather or a man highly endowed by nature and possessed of great means of influence & yet who employs these faculties & that influence for the mere purpose of introducing ridicule into a grave scientific discussion, I unhesitatingly affirm my preference for the ape. מדהים איך מאה וחמישים שנה הטיעונים הילדותיים האלה לא עברו שום אבולוציה למשהו מתוחכם יותר, וגם לא נכחדו. "מאובן חי" קוראים לזה בזואולוגיה.
|
|
||||
|
||||
מה ששוטה הכפר הגלובלי אמר. מה זאת אומרת "נוח לך להיות קוף"? רגע? ואם אני (ואתה) באמת בסופו של דבר בעלי חיים כמו קופים, פילים או דגים, אבל עם מוח גדול שמאפשר לנו לחשוב ולהחזיק בכישורי שפה וכישורים אחרים, אז יש בזה משהו רע? |
|
||||
|
||||
המשיח - דמותו וסגולותיו: "ונחה עליו רוח השם, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת השם. והריחו ביראת השם, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח. ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ: והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. והיה צדק אזור מתניו, והאמונה אזור חלציו. (ישעיה יא, 2-5) *בעל חכמה יהיה יותר משלמה - הלכות תשובה פ"ט ה"ב. *הוא יהיה גדול ומכובד יותר מכל המלכים שקדמו לו -תנחומא *נביא גדול יהיה באשר תהינה לו כל הסגולות הרוחניות והשכליות הדרושות לשם השראת הנבואה(אגרת תימן פ"ד) *משיח יהגה בתורה ויעסוק במצוות. הוא לא יהיה רק מנהיג מדיני גדול , מר קליין, אלא ילמד את כל העם ויורה אותם דרך השם. הוא יכוף את כל ישראל ללכת בדרכי התורה וילחם מלחמות השם.(ראה רש"י ומפרשים אחרים לשיר השירים). בהלכות מלכים להרמב"ם פרק יא - "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף את ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות השם - הרי זה בחזקת שהוא משיח.אם עשה והצליח (וניצח כל האומות שסביביו)ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל - הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד, שנאמר:כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעבדו שכם אחד. המשיח אינו צריך לעשות אותות ומופתים כדי להוכיח את זהותו - הלכות מלכים להרמב"ם - אך מכל מקום , הוא יעשה כן - ראה מדרש פרקי משיח ועיין פירוש אור החיים לשמות כא. לפי הרמב"ם באמת לא ישתנה טבע העולם בימות המשיח אלא "עולם כמנהגו נוהג" אולם יחד עם זאת הוא עצמו מונה ארועים ומצבים, (כשהעיקרי שבהם הוא תחיית המתים) שברור שהם מעל הטבע לגמרי. בקשר ל"תופעה משיחית", שטענת כי הרמב"ם מתנגד לה - והרי הרמב"ם פוסק כי ההמתנה למשיח והצפיה לבואו אינן בבחינת מידה טובה בלבד אלא חיוב הלכתי יג עיקרי האמונה. הכוונה של הרמב"ם בדבריו "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא ולא ישימם עיקר" היא כי לקביעת פרטי הארועים שיתרחשו אז - או סדרם המדויק - אין השלכות מעשיות , לא לגבי האמונה עצמה ולא לגבי ההנהגה בפועל. |
|
||||
|
||||
אז למה דוד (ב"ג) לא באמת מלך ישראל? הוא היה מנהיג מדיני גדול, הוא יצר את הסדר תורתו אומנותו שאיפשר, בבוא הימים, לכמות אדירה של אברכים "לעסוק בהשכלת האל בכל זמן" (למעשה, כל מי שחפץ בכך יכול לעשות זאת), ובזכותו הופסק שיעבוד ישראל למלכויות זרות. אז באו הדתיים והמציאו את התירוץ שישראל אינה מדינת הלכה, ושהשלטון החילוני הוא שלטון גויים, אבל לא ידוע לי שבאיזשהו מקום כתוב איזה חוק צריך להתקיים. מדובר על הפסקת שיעבוד למלכויות זרות. זה קרה. דוד מלך ישראל! |
|
||||
|
||||
רבותינו זכרונם לברכה? זה מה שאצל חלק מאיתנו נקרא חז"ל? ואם כן, האם זאת אופנה חדשה או שראשי התבות האלה היו מקובלים מזמן, ורק אני, בבורותי, לא נתקלתי בהם? ואם זאת אופנה חדשה, האם מסתתר מאחריה איזה מסר סובטילי ש"חכם" בלבד אינו תואר מכובד מספיק, וכדי לרוממם יש להעניק להם תואר נעלה ממנו (כי ברור ש"רבותינו" כולל בתוכו גם את עובדת חוכמתם, אבל לא בהכרח ההיפך)? |
|
||||
|
||||
אם לשפוט ע''פ התבטאויות עובדיה יוסף, המשפט האחרון שלך בסוגריים אינו נכון - לא ברור לי כלל ש''רב'' כולל גם עובדת ''חוכמה''. |
|
||||
|
||||
כיוונתי לשיטתו של עמנואל. |
|
||||
|
||||
קודם כל, קטונתי. אין ספק ששליטתך בחומר ההלכתי עולה על זו שלי עשרות מונים (כאילו שהיה ספק מראש). ובכל זאת: אתה בוחר לצטט את הרמב"ם מהלכות תשובה פ"ט ה"ב, אבל אין להתעלם (ויש האומרים שרצוי להדגיש דווקא) את תפיסתו בבהלכות מלכים פרק י"א-י"ב. אתה מציג גם את זו (בחלקה), אבל לא מתייחס כלל לעובדה שהרמב"ם פוטר כמעט בלא כלום את עיסוקו של המשיח בתורה, ומתרכז בהנהגתו המדינית - הוא יכריח את ישראל (ואח"כ את שאר העולם) ללכת בדרך התורה, אבל אף אחד לא דיבר על הדרכה או הוראה: הוא יכוף אותם, בכוח מדיני וצבאי. לגבי כל הפירושים שאתה מביא שמראים שהרמב"ם לא אמר את מה שהוא בעצם אמר (לגבי אותות ומופתים, נסים, הוראת התורה וכדומה), קשה לי מאוד לקבל אותם. הרמב"ם לא היה אורתודוקס גדול, מה לעשות, ותפיסת ימות המשיח שלו לא תואמת את הנורמה הנהוגה ביהדות. שים לב, טענתי שהרמב"ם מתנגד לתופעה משיחית - הוא אינו מתנגד לציפייה למשיח. הרמב"ם היה מאמין גדול בחוקים חברתיים, המשאירים את המוני העם בדרך הישר עד (או שמא אם) שילמדו את האמת הסבוכה יותר, כדי שלא ילכו בדרכי מינות עד אז. נראה לי שהכנסתו את האמונה במשיח לי"ג עיקרים באה בעיקר מסיבות אלו - האמונה במשיח ובגאולה עתידית היא ציווי דתי-חברתי חיוני, כמו האמונה בעולם הבא. אגב, שמי קלין, לא קליין. |
|
||||
|
||||
קטונתי ואיני יודע את זהותו הודאית של המשיח. יחד עם זאת , הטענה כי קודם יש ארוע ורק אח"כ מוצאים לו סימוכים אינה נכונה לגמרי. אינני חב"דניק אך מעלתו של הרבי מלובביץ ,התגלתה בכל כך הרבה משורים שכדאי להזהר במילים. אם ב"נבואות" עסקינן אציין כמה מקרים ידועים אותם חזה הרבי: 1. מלחמת ששת הימים - ערב המלחמה , כאשר העם בישראל ובעולם היה שרוי במתח ובחרדה, שיגר הרבי מברקי עידוד ותמיכה. הרבי כתב:"ודאי לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויבשרו טוב". לתלמידי ישיבה מחו"ל הורה להשאר בארץ, וכתב :"אין לפחד ואין להפחיד". ארבעה ימים לפני פרוץ הקרבות נשא דברים לפני רבבת ילדים והבטיח ישועה והצלה לתושבי ישראל. 2. מלחמת יום הכפורים - לעומת האופטימיות שהקרין ערב מלחמת ששת הימים, בחודשים שלפני מלחמת יוה"כ הראה הרבי סמני מתיחות ודאגה. כמה פעמים קרא במפתיע לכנס ילדים ליד הכותל המערבי ודיבר על כוחם "להשבית אויב ומתנקם". בברכתו המסורתית בערב יוה"כ השתמש בביטוי ",עם ישראל ינצח במלחמה", וזאת בשעה שבארץ שררה שאננות מוחלטת. אולם מיד עם פרוץ המלחמה ניבא כי הפעם תהיה לערבים מפלה גדולה מהפעם הקודמת. 3. העלייה מרוסיה - בשנת תשמ"ז - 1987 - קרא הרבי לממשלת ישראל להערך לקראת גל עליה גדול מברית המועצות. הוא התריע על הצורך לבנות דירות ולהכין מקומות תעסוקה . הרבי אף יזם הקמת שכונה מיוחדת בירושלים ולצידה מפעלי תעשיה "עבור העולים שיבואו". איש לא הבין על מה הוא מדבר אבל הרבי עמד על שלו, וכמובן כפי שידוע לנו צדק. 4.נפילת ברית המועצות - ערב שנת תש"נ 1990 - דיבר הרבי על הצורך להתכונן לניסים גדולים שיתרחשו בעולם "ניסים שהעולם כולו יראה" כדבריו. כשהחלו ההתרחשויות המפתיעות , ציין, שבניגוד לארועים דומים בעבר, עתה יקרו הדברים בלי שפיכות דמים. 5. מלחמת המפרץ - במלחמה זו קבע כי אין צורך להשתמש במסכות גז. הוא שלל את היציאה מן הארץ וקרא לתיירים יהודים להוסיף לנסוע לארץ ישראל. סמוך לתחילת המלחמהאמר, כי היא תביא ישועה גדולה לעם ישראל - חיסול עוצמתה של עירק. 6. מוכר הסיפור על "העשיר" של חב"ד - הרבי טען שצריך להיות עשיר לחב"ד ביקש מפה של אוסטרליה , סימן מקום מדויק ושלחו לשם על מנת לחפור מכרה. יש לציין שהרבי אף פעם לא היה באוסטרליה. אלו חלק מהדברים שהרבי מלובביץ חזה אך ישנם עוד אין ספור התרחשויות שניצפו מראש ע"י גדולי ישראל. |
|
||||
|
||||
וזה עוד כאין וכאפס לעומת מעלליו של אורי גלר. אם הוא רק היה חובש כיפה הוא היה מועמד עוד יותר טוב להיות משיח צדקנו. |
|
||||
|
||||
ראש בני ישראל בארץ ישראל הרבי נחמן מברסלב הביע רצונו ליפטר וליקבר בישראל אך נמנע מכך מטעמים נסתרים, והידוע לנו הוא סכנות הדרכים והקיטרוגים, בשל חשיבות הענין לאנושות כולה; וגם רצונו לישאר קיים בתוככי קהילת חסידי ברסלב דאז, אשר רובם התגוררו באוקראינה ובסביבתה. הוא נסע לישראל בשנת 1798 בהיותו בן 26, בכוונה לנסוע ישירות לירושלים, אך דרך מניעת האימפריה העותומנית נשאר בגליל, ובעיקר בטבריה, מקום שילוחו של הפתק הקדוש לרבי ישראל אודסר תלמידו. פעם שאלו את הרב אודסר על אחד הנוסעים לאומן, והשיב: זה טוב, אבל כמה יותר טוב היה, אם קברו של רבי נחמן יובא לפה ! (לישראל) בקיץ 1992 נפגש בעל הפתק עם חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל לשעבר, ושלח לו מכתב, על הכרחיות העברת קברו של הרבי נחמן לארץ ישראל, והוא ביקש אישורה ותמיכתה המלאה של ממשלת ישראל, בענין טרנספר גופתו של הרבי נחמן לישראל, להר ציון, צמוד לקבר דוד מלך ישראל. בפברואר 1993 הנשיא הרצוג הכריז על הסכם עם נשיא אוקראינה דאז, מר לאוניד קרופטשיק, בעת אחד מביקוריו הרשמיים בירושלים, הסכם על הובאת קברו של הצדיק מאומן לישראל. אז נבהלו חסידי ברסלב משכונת מאה שערים, ובהנהלת הרב יחיאל מיכל דורפמן חתמו על עצומה ויצרו קשר עם חבר הכנסת הרב מנחם פרוש, אשר תיכנן פגישה בחדר בית המלון בו התאכסן נשיא אוקראינה, וגרמו ביטול ההסכם והשלום. הרב מנחם פרוש הסביר אז, שהוא מילא בזה את ההוראות ההילכתיות של דורפמן, שאמר לו שאסור להעביר קבר מחוץ לארץ ולהביאו לישראל. הדבר הזה אינו נכון הילכתית, (ראה קונטרס "בית רבי"http://transferforpeace.tripod.com/law.html) ונעשה משיקולים אשר לפיהם גם הנסיעה לאומן אסורה לתושבי ישראל. כל הפוסק איסור הילכתי בדבר, יהיה אפילו גדול הרבנים, עובר על אחד מיסודי הדת, ועל איסור מפורש של "לא תוסיף ולא תגרע ממנו..." שהוא על פי הדת החטא הראשון שגרם לאנושות את החורבן, כמו שכתוב בספר בראשית על תשובת חוה לפתויי הנחש (ספר בראשית ב', פסוק ג' וד') "ופרי העץ אשר מתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון: ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון" והפירוש אומר (רש"י) : "הוסיפה על הציווי לפיכך באה לידי גרעון הוא שנאמר אל תוסף על דבריו. דחפה עד שנגעה בו. אמר לה בשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה..." ויש לציין, שאפילו מתוך קיום הדת וההלכה, אחת ההזהרות של הרבי נחמן לחסידי ברסלב הוא ענין ה"חומרות יתירות". (עיין בספר שיחות הר"ן, רל"ה) רבי מאיר בעל הנס, שהיה גדול חכמי המשנה, לימד אותנו מה שהליצנות ודחיית דברי אנשי השלום, גורמת למנהיגים ואפילו לרבנים הגדולים ולצאן מרעיתם ולכל השומע להם : להגביר את המחלוקת, להשנאות את המורשת, לעקור את השלום, ולזייף את הנהלים, ובלשון התלמוד "לטהר את השרץ" הילכתית. אמונה וקיום דברי הרבי ישראל בער אודסר, תלמידו הברור של הרבי נחמן מברסלב, היא הגשמת החזון הלאומי, ועיקר ה"דעת תורה" אשר בלעדיו הכל חסר. לשמוע ולקיים, זה שורש כל ישראל, ועל זה הוזהרנו, על ענין "אמונת חכמים", הנזכר רבות בספרי ברסלב. כל מחלוקת שבעולם מקורה וסיבתה הפרוד מהצדיק שהוא בסוד קוצו של אות יו"ד על פי הקבלה; ואיך תבקשו שלום, ואיך ישמע האל לתפילות, אשר עיקרן הוא "קריאת שמע" שהיא אמונת היחוד והשלום, הרי בשיסוע היו"ד מהדל"ת נעשה אות רי"ש, ומ"אחד" כבר נעשה "אחר", ולא יתכן שלום למדינה, עד שתביאו את קברו של הרבי נחמן לישראל. כל הזכויות חופשיות... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |