|
||||
|
||||
אנו חייםבתקופה מהפכנית:התפתחויות מהירות ושינויים קיצוניים מתרחשים בכל משורי הקיום האנושי.שינויים אלו משקפים , בדייקנות נפלאה, את סמני ההיכר של "עקבתא דמשיחא" - סמנים שהוגדרו באופן מדויק בתלמוד, במדרשים ובספרים קדושים אחרים. כתוצאה מכך, אנשים מודעים יותר ויותר לעקרון של הגאולה העתידה ולהשלכות התגלותו הקרובה של מלך המשיח. האמונה בביאת משיח היא יסוד בתורה וביהדות. תקופתינו אינה התקופה הראשונה שזוהתה כראויה ביותר למימוש נבואות הגאולה. גם בעבר, עוררו חכמי הדור את העם- בדיבור ובכתב - להיטיב דרכם ולנצל את ההזדמנות ההיסטורית להחשת הגאולה. לדוגמא, רבינו משה בן נחמן (הרמב"ן) כתב את "ספר הגאולה" שלו על רקע ציפיותיו המיוחדות לגאולה בימיו. אף רבי יצחק אברבנאל ראה את דורו כדור ראוי לגאולה, וחיבר על כך שלושה ספרים.תופעה זו חזרה על עצמה במאה הקודמת, הפעם באמצעות רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים" ומי שהיה הסמכות המקובלת ביותר בדורו. והנה כיום- יותר מאי פעם - שוב מצביעות ההתרחשויות בעלם על כך שאכן: "קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות..." (שיר השירים). סימני ההכר של ימות המשיח, המקיפים אותנו בצורה שלא היתה כדוגמתה. עקבתא דמשיחא: התקופה שלפני ביאת המשיח: עת הגאולה, שנקבעה ע"י הבורא, היא סוד כמוס ונעלם . למרות זאת, חז"ל נתנו לנו סימנים רבים על מנת שנוכל להבחין בהתקרבותה של אותה עת.התנאיםהללו קשים הם ברובם. הם מצביעים על ירידה חמורה "שתרדו לירידה התחתונה" (פסחים נד, ב: מכילתא בשלח, מדרש תהילים ט,ב).באחד התאורים העיקריים בתלמוד, מתואר מצב העולם - באותם ימים כך - - מידה גוברת של חוצפה ועזות. - אינפלציה מכבידה. - אנשי השלטון מגלים חוסר אחריות והעדר מוסריות. - מרכזי הלימוד הופכים לבתי זנות. - אביונים רבים מתחננים למזון ואין מרחם. - החכמה תסרח. - יראי-חטא ימאסו(על כל מי שאיננו ירא חטא). - האמת תהא נעדרת. - נערים פני זקנים ילבינו. - קרעים חמורים בתא המשפחתי, מלווים שנאה הדדית. - מנהיגות גאוותנית ועזת פנים. (סוטה מט, ב) ממקורות אחרים מוסיפים: - תלמידי החכמים מתמעטים והולכים. - צרות וגזירות רעות רודפות זו אחר זו. - דור אחר דור מחרף ומגדף. - מלחמות משתוללות, האשמות הדדיות, רעב, מגיפות איומות, עוני ומחסור , מאפיינים את החברה השרויה בהתגרויות בין לאומיות ובעימותים קשים. (סנהדרין צז,א: שה"ש ב, כט) בקיצור , זאת תהיה תקופה רבת סבל, שתיצור את הרושם כאילו הקב"ה "ישן". אלו הם "חבלי משיח", הנסבלים איכשהו רק בגלל הצפיה לאושר שיבוא אחריהם: "אם ראית דור שמתמעט והולך - חכה לו...אם ראית דור שצרות באות עליו כנהר - חכה לו..." אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו - צפה לרגלי משיח".(סנהדרין,צח,א:ב"ר מב,ד). |
|
||||
|
||||
מה דברי הכפירה האלה, על ביאתו הקרובה של המשיח? המלך המשיח כבר בא, וזה עניין ידוע, ואם אתה לא מאמין לי תשאל את החב"דניקים. |
|
||||
|
||||
אשיותו של משיח. א. המשיח - בשר ודם. ימות המשיח הם המטרה הסופית של העולם - מטרה שנקבעה כבר בתחילת בריאתו - שכן למענה הוא נברא. לכן מצינו שמשיח הוא אחד הדברים ש "קדמו לעולם". ואלם, קדימה זו מתייחסת כמובן לנשמתו של המשיח. ואילו בפועל ממש, במציאות של העולם הגשמי, משיח הוא איש בשר ודם. משיח הוא איש בשר ודם שנולד באורח טבעי להורים אנושיים. התנאי היחידי לגבי מוצאו של המשיח הוא שעליו להיות צאצא של דויד המלך - דרך בנו שלמההמלך.מיום הולדתו תלך צדקתו ותגדל תמיד, ובזכות מעשיו יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית. ב. משיח בכל דור המשיח יכול לבוא בכל עת ובכל שעה. אך אין פירוש הדברים, שבבוא הזמן יופיע לפתע מן השמיים ויתגלה עלי אדמות. ההיפך הוא הנכון: משיח כבר נמצא בעולם, בדמותו של צדיק גדול החי וקיים ביניינו בכל דור ודור: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל",. (רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות.) באותו יום שבו תסתיים הגלות,היום שבו יגאלו ישראל, תרד הנשמה המיוחדת של משיח, שקדמה לעולם - שהיא גנוזה בגן עדן מאז ומקדם - ותתלבש באותו צדיק.(ארבע מאות שקל כסף עמ'רמא: אור החמה לזח"ב ז,ב.) |
|
||||
|
||||
וואלה בזול. תביא לי שתי משיח וקולה אחת |
|
||||
|
||||
כמה מביך. חבורת אינטלקטואלים לעילא מסובים להם ודנים להנאתם בנושא ברומו של עולם, ולפתע מופיע נשוא הדיון, ובעזות נפש דורש מקום על הבמה. ולמאורות הרציונליות קצת קשה עם זה. זה מזכיר לי את הדיון המפורסם בנושא "ההומוסקסואליות – מחלת נפש או מצב נורמלי" שהתנהל ע"י האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה בתחילת שנות השבעים. קבוצת פעילים גאים התפרצה לכנס ודרשה להשתתף בדיון, למורת רוחם של הפסיכיאטרים המכובדים. למתעניינים, כדאי להקשיב ל- |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תלמידי החכמים מתמעטים והולכים? למה נראה כאילו יש יותר ויותר מהם כל שנה? |
|
||||
|
||||
ישנם גם סימנים טובים ומשמחיםהמצביעם על ביאתו הקרובה של משיח: - לימוד התורה מתחדש ומתחזק -חזרה בתשובה כתופעה רבת מימדים (סנהדרין צז,א:שהש"ר ב,כט) -פתיחת"תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא" (= שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה). וכפי שהדבר בא אמנם לידי ביטוי גם בחידושים ובהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות .(זח"א קיז, א) - התגלות חלק ה"סוד" שבתורה |
|
||||
|
||||
תגיד תאמת. זה לא מהתלמוד זה מהעיתונים החרדים, לא? |
|
||||
|
||||
יש לי שתי שאלות מרכזיות: 1) האם הסימנים המעידים על בואו המתקרב של המשיח הם סימני קטטסטרופה (למשל "תלמידי החכמים מתמעטים והולכים" שהבאת כדוגמא) או דווקא סימני אוטופיה (למשל "לימוד התורה מתחדש ומתחזק", שגם כן הבאת כדוגמא)? הרי אתה לא יכול באמת להכין שתי רשימות הסותרות (ברמה העקרונית) זו את זו ולטעון שגם זו וגם זו מעידה על ביאת המשיח. לפי ההגיון הזה, _כל_ דבר מעיד על ביאת המשיח. 2) אם הבנתי אותך נכון, אין מועד ספציפי וקבוע מראש בהיסטוריה שבו תבוא הגאולה, אלא כאשר יבשילו התנאים יהפוך המשיח-בכוח (למה הוא צריך להיות מבית דוד?) שנולד בכל דור למשיח-בפועל כאשר נשמת המשיח תרד אליו. בעצמך אמרת שבכל דור, היו חכמים רבים שהאמינו שהתקופה בה הם חיים היא-היא ימות המשיח. אם כל זה נכון, מדוע אתה מאמין שהמשיח יגיע דווקא עכשיו? המצב, בישראל ובעולם, כבר היה גרוע יותר (אם אתה מדבר על קטסטרופה), ווודאי שכבר היה טוב יותר (אם אתה מדבר על אוטופיה). אין חידושים או התפתחויות מיוחדות בעולם היהודי, שבסך הכל מתנהל לו על מי-מנוחות כבר מעל חמישים שנה. אין מנהיגים דתיים יוצאי דופן בעוצמתם בדור. האם ההערכה שלך שימי המשיח מתקרבים לא נובעת, תסלח לי, מאגואיזם פשוט? מהעבודה שבניגוד לתקופות אחרות, _אתה_ חי כיום, וממש היית רוצה שימי המשיח יהיו בתקופתך, שתחזה בפלא? אנא נמק לי קושיות אלו. |
|
||||
|
||||
ברוך בואך, עמנואל. חששתי שקרה משהו משום שקצת התבוששת... בנימה קלה יותר אני רוצה לשאול שתי שאלות (אדם קלין שאל אותך משהו דומה למעלה) א. סימני ההיכר של ביאת המשיח כבר ארעו בהסטוריה אך התבררו כסימנים שיקריים. מדוע שתחשוב שדווקא עכשיו הסימנים הללו אינם שווא? או האם מוטל עליך להתייחס לסימני הגאולה שזיהו עבורך שמא הפעם לא תתבדה? במקרה זה, האם אין אתה מסתכן בהליכה אחרי משיחות שקר, פעם נוספת? ב. מדוע בכלל צריך לעבור יסורים כאלה גדולים כדי לזכות בגאולה? משל הטוטו - אדם שהרויח כספו בזעת אפיו יעריך את אוצרו יותר ממי שקיבלו באקראי - אבל ההבדל הוא כמובן, שעבודה קשה עדיין איננה משולה לקורבנות העצומים עליהם אתה מדבר, וד"ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |