 |
קודם כל, קטונתי. אין ספק ששליטתך בחומר ההלכתי עולה על זו שלי עשרות מונים (כאילו שהיה ספק מראש).
ובכל זאת:
אתה בוחר לצטט את הרמב"ם מהלכות תשובה פ"ט ה"ב, אבל אין להתעלם (ויש האומרים שרצוי להדגיש דווקא) את תפיסתו בבהלכות מלכים פרק י"א-י"ב. אתה מציג גם את זו (בחלקה), אבל לא מתייחס כלל לעובדה שהרמב"ם פוטר כמעט בלא כלום את עיסוקו של המשיח בתורה, ומתרכז בהנהגתו המדינית - הוא יכריח את ישראל (ואח"כ את שאר העולם) ללכת בדרך התורה, אבל אף אחד לא דיבר על הדרכה או הוראה: הוא יכוף אותם, בכוח מדיני וצבאי.
לגבי כל הפירושים שאתה מביא שמראים שהרמב"ם לא אמר את מה שהוא בעצם אמר (לגבי אותות ומופתים, נסים, הוראת התורה וכדומה), קשה לי מאוד לקבל אותם. הרמב"ם לא היה אורתודוקס גדול, מה לעשות, ותפיסת ימות המשיח שלו לא תואמת את הנורמה הנהוגה ביהדות.
שים לב, טענתי שהרמב"ם מתנגד לתופעה משיחית - הוא אינו מתנגד לציפייה למשיח. הרמב"ם היה מאמין גדול בחוקים חברתיים, המשאירים את המוני העם בדרך הישר עד (או שמא אם) שילמדו את האמת הסבוכה יותר, כדי שלא ילכו בדרכי מינות עד אז. נראה לי שהכנסתו את האמונה במשיח לי"ג עיקרים באה בעיקר מסיבות אלו - האמונה במשיח ובגאולה עתידית היא ציווי דתי-חברתי חיוני, כמו האמונה בעולם הבא.
אגב, שמי קלין, לא קליין.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש