 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראש בני ישראל בארץ ישראל הרבי נחמן מברסלב הביע רצונו ליפטר וליקבר בישראל אך נמנע מכך מטעמים נסתרים, והידוע לנו הוא סכנות הדרכים והקיטרוגים, בשל חשיבות הענין לאנושות כולה; וגם רצונו לישאר קיים בתוככי קהילת חסידי ברסלב דאז, אשר רובם התגוררו באוקראינה ובסביבתה. הוא נסע לישראל בשנת 1798 בהיותו בן 26, בכוונה לנסוע ישירות לירושלים, אך דרך מניעת האימפריה העותומנית נשאר בגליל, ובעיקר בטבריה, מקום שילוחו של הפתק הקדוש לרבי ישראל אודסר תלמידו. פעם שאלו את הרב אודסר על אחד הנוסעים לאומן, והשיב: זה טוב, אבל כמה יותר טוב היה, אם קברו של רבי נחמן יובא לפה ! (לישראל) בקיץ 1992 נפגש בעל הפתק עם חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל לשעבר, ושלח לו מכתב, על הכרחיות העברת קברו של הרבי נחמן לארץ ישראל, והוא ביקש אישורה ותמיכתה המלאה של ממשלת ישראל, בענין טרנספר גופתו של הרבי נחמן לישראל, להר ציון, צמוד לקבר דוד מלך ישראל. בפברואר 1993 הנשיא הרצוג הכריז על הסכם עם נשיא אוקראינה דאז, מר לאוניד קרופטשיק, בעת אחד מביקוריו הרשמיים בירושלים, הסכם על הובאת קברו של הצדיק מאומן לישראל. אז נבהלו חסידי ברסלב משכונת מאה שערים, ובהנהלת הרב יחיאל מיכל דורפמן חתמו על עצומה ויצרו קשר עם חבר הכנסת הרב מנחם פרוש, אשר תיכנן פגישה בחדר בית המלון בו התאכסן נשיא אוקראינה, וגרמו ביטול ההסכם והשלום. הרב מנחם פרוש הסביר אז, שהוא מילא בזה את ההוראות ההילכתיות של דורפמן, שאמר לו שאסור להעביר קבר מחוץ לארץ ולהביאו לישראל. הדבר הזה אינו נכון הילכתית, (ראה קונטרס "בית רבי"http://transferforpeace.tripod.com/law.html) ונעשה משיקולים אשר לפיהם גם הנסיעה לאומן אסורה לתושבי ישראל. כל הפוסק איסור הילכתי בדבר, יהיה אפילו גדול הרבנים, עובר על אחד מיסודי הדת, ועל איסור מפורש של "לא תוסיף ולא תגרע ממנו..." שהוא על פי הדת החטא הראשון שגרם לאנושות את החורבן, כמו שכתוב בספר בראשית על תשובת חוה לפתויי הנחש (ספר בראשית ב', פסוק ג' וד') "ופרי העץ אשר מתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון: ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותון" והפירוש אומר (רש"י) : "הוסיפה על הציווי לפיכך באה לידי גרעון הוא שנאמר אל תוסף על דבריו. דחפה עד שנגעה בו. אמר לה בשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה..." ויש לציין, שאפילו מתוך קיום הדת וההלכה, אחת ההזהרות של הרבי נחמן לחסידי ברסלב הוא ענין ה"חומרות יתירות". (עיין בספר שיחות הר"ן, רל"ה) רבי מאיר בעל הנס, שהיה גדול חכמי המשנה, לימד אותנו מה שהליצנות ודחיית דברי אנשי השלום, גורמת למנהיגים ואפילו לרבנים הגדולים ולצאן מרעיתם ולכל השומע להם : להגביר את המחלוקת, להשנאות את המורשת, לעקור את השלום, ולזייף את הנהלים, ובלשון התלמוד "לטהר את השרץ" הילכתית. אמונה וקיום דברי הרבי ישראל בער אודסר, תלמידו הברור של הרבי נחמן מברסלב, היא הגשמת החזון הלאומי, ועיקר ה"דעת תורה" אשר בלעדיו הכל חסר. לשמוע ולקיים, זה שורש כל ישראל, ועל זה הוזהרנו, על ענין "אמונת חכמים", הנזכר רבות בספרי ברסלב. כל מחלוקת שבעולם מקורה וסיבתה הפרוד מהצדיק שהוא בסוד קוצו של אות יו"ד על פי הקבלה; ואיך תבקשו שלום, ואיך ישמע האל לתפילות, אשר עיקרן הוא "קריאת שמע" שהיא אמונת היחוד והשלום, הרי בשיסוע היו"ד מהדל"ת נעשה אות רי"ש, ומ"אחד" כבר נעשה "אחר", ולא יתכן שלום למדינה, עד שתביאו את קברו של הרבי נחמן לישראל. כל הזכויות חופשיות... |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |