|
||||
|
||||
מי שאשם בכך היא הממשלה שמפרה חוק ברגל בוטה ומשתמשת במשכורות העובדים כבבני ערובה. רוצים להבריא את הרשויות - בבקשה. קודם כל שלמו את משכורות העובדים על עבודה שעבדו, אח"כ מנו ועדות קרואות, הסירו את עול הטיפול הסוציאלי מהרשויות המקומיות והעבירו את הטיפול לידי הממשלה ובא לציון גואל. אבל הממשלה מעדיפה לעבור על החוק, להפר הסכמים, לייצר סכסוכים, להסית ואפילו לפגוע באופן אנושות בכלכלה, רק כדי לשבור את העבודה המאורגנת. הרי אם רצו, היו יכולים להעביר את המשכורות ישירות לחשבונם של העובדים, או אפילו ישירות לחשבונם של העובדים שמשכורתם החודשים נמוכה מ-X שקלים.. |
|
||||
|
||||
כל זה אולי נכון, אבל לא אומר שהממשלה אשמה בבעיה. לכל היותר אתה מאשים את הממשלה באי רצון לפתור אותה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהוא מאשים את הממשלה באי-רצון לפתור את הבעיה, הוא מאשים את הממשלה בהתנהלות לא חכמה ולא מוסרית. הרי ברור שבעלי משכורות סבירות שעובדים באמת ברשויות המקומיות לא אשמים בכלום. הבעיה היא מי שמחליט את מי להעסיק וכמה לשלם, ומי שמקבלים משכורות מופקעות ו/או מקבלים משכורת תמורת אפס עבודה (או עבודה שאינה מצדיקה את השכר). הממשלה לא עושה אבחנה בין שני סוגי העובדים הנ"ל ברשויות הרלוונטיות, ובכך פוגעת בחפים מפשע ביחד עם האשמים, ומעוררת נגדה ונגד המאבק הצודק שהיא מנהלת כאן אנטגוניזם ומרמור. זה משמש כמסך עשן לבעיה העיקרית, ובכך תורם למטרתם של מי שהם המקור לבעיה. |
|
||||
|
||||
מישהו יודע אם ראשי הרשויות ובעלי התפקידים הבכירים ברשויות לא מקבלים משכורת? |
|
||||
|
||||
לא הממשלה חייבת משכורות לעובדים. העובדים הללו הם עובדי הרשויות המקומיות ולא עובדי השלטון המרכזי. מה פתאום שהממשלה תכסה את חובן של הרשויות המקומיות בכספי משלם המסים?! את הדמגוגיה הזולה הזו, כאילו הממשלה חייבת כספים לעובדים, שמענו כבר מפקידוני ההסתדרות. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת במה התגובה שלך נשכרת מהבחירה ב''פקידוני ההסתדרות'' במקום ''פקידי ההסתדרות''. |
|
||||
|
||||
המלה ''פקידונים'' מבהירה את דעתי עליהם בצורה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
"פקידונים" כמו נערי האוצר? |
|
||||
|
||||
אני חולק. דעתך עליהם ברורה מההקשר (למשל, שייחסת להם דמגוגיה). ההבדל הגדול ביותר ש''פקידונים'' יוצרת הוא רושם פחות רציני, ויותר של הוצאת קיטור ריקה, לתגובה שלך. |
|
||||
|
||||
אם תעיין בהודעותיי באתר עד כה (כולל זו המדוברת), אני מעריך שתבין לבד עד כמה חשוב לי הרושם המתקבל אצל אנשים אחרים לגבי הודעותיי. |
|
||||
|
||||
האם אתה סרקסטי, ומתכוון שלא חשוב לך בכלל הרושם? אני לא כל כך מבין. למה אתה כותב תגובות? טוב, זו שאלה שגם אני אתקשה קצת לענות עליה. אבל מגוון הסיבות המעורפלות שגורמות לי לכתוב תגובות, קשורות כולן קשר מאוד הדוק לאופן שבו אני צופה שהן תתקבלנה. אם אני אדיש לחלוטין לכך, כבר יותר קל לי לצעוק אותן אל פתח הכיור. |
|
||||
|
||||
מאיפה מקבלים אותם רשויות מקומיות כסף? |
|
||||
|
||||
לא משנה מהיכן הרשויות מקבלות כסף, הן בכל מקרה צריכות לפעול במסגרת התקציב שלהן (והתקציב ידוע מראש). ולשאלתך: ארנונה + תמיכה תקציבית + מקורות נוספים (קנסות וכו') |
|
||||
|
||||
יפה דרשת. אך מכיוון שאיבר B במשוואה שציינת ("תמיכה תקציבית") הוא באחריות הממשלה, ומכיוון שהממשלה הנוכחית קיצצה באופן דרסטי בתמיכה התקציבית, הרי שהממשלה אחראית לאי תשלום השכר לעובדים. ולראיה, השכר לא משולם בעיריות ובמועצות שבהן אחוזי האבטלה גבוהים מהממוצע ושאר נתמכי סעד. במילים אחרות, זה "קצת" מטעה לומר שהתקציב ידוע מראש, אחרי סדרת קיצוצים אכזרית שעברה על אותן רשויות. זה כמו לבעוט במישהו ללא הפסק ולטעון שזו בעיה שלו, מכיוון שהוא ידע מראש שיבעטו בו. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח את הצד השני של המשואה, כלומר ההוצאות. על ראשי הרשויות היה להכין תקציב מאוזן. העובדה שמענקי האיזון (אשר על פי שמם הם מענקים!) יקוצצו, היתה ידועה מספיק זמן מראש כדי לתכנן את התקציב בהתאם. במצב כזה עומדות בפני ראש הרשות 2 ברירות: או לקצץ ולהתייעל, או לא לשלם שכר לעובדים ולהטיל את האשמה על הממשלה. המטפורה שנתת אינה מייצגת את המצב לאשורו. הדבר דומה לבן תשחורת המקבל דמי כיס קבועים כל שבוע. בשלב מסויים הוריו מחליטים לקצץ את דמי הכיס באופן דרסטי. אותו נער יכול להפחית הוצאות (בילויים, בגדים וכו') או להסתמך על כך ש"אבא יכסה את המינוס בבנק". לפי ההגיון שלך, מכיוון שאבא קיצץ באופן דרסטי את דמי הכיס, הרי שאבא אחראי לאוברדראפט. בדבר אחד אני מסכים עימך - אין צורך בכפילות התפקידים בין הביטוח הלאומי לשירות הסעד של הרשויות המקומיות. הטיפול (הכספי) בנתמכים צריך להיות באחריות הביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
למה הרשויות לא מגדילות את הארנונה ומכסות את הגרעון.מה יותר פשוט מזה? |
|
||||
|
||||
ניחוש פרוע של מי שלא מבין בכלכלה: כי להגדיל את הארנונה ירגיז את התושבים, ואילו להישאר עם ארנונה נמוכה ולדרוש כסף מהממשלה לא ירגיז אף אחד חוץ מהממשלה, כי משלם המיסים שכספו מכסה את אותו כסף לא מודע לאן הוא הולך? |
|
||||
|
||||
הא לך עוד שני ניחושים למאגר שלך. הם משלימים זה את זה. א. כי אין ממי לגבות. מדובר על הרשויות החלשות ביותר. ב. כי הכסף שחסר אמור היה לבוא מהממשלה, שקיצצה את מענקי האיזון באופן דרמאטי. רשויות חזקות עמדו בקיצוץ, רשויות חלשות (שמוטלות עליהן גם יותר משימות רווחה) פשוט התמוטטו. |
|
||||
|
||||
לגבי "אין מי לגבות" - באותן רשויות כושלות, אחוזי גבייה הארנונה (אחרי שמורידים את אלו שלא יכולים לשלם) מגיעים ל20%. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, המצב שונה מהתיאור שלך. בכל מקרה, אם זה אכן המצב - בבקשה, שהממשלה תמנה ועדות קרואות שייגבו את הכסף, ויחזירו את כספי המשכורות לממשלה. אי אפשר להתחמק מהאחריות של שר הפנים למנות ועדה קרואה במקרה שהרשות מתנהלת באופן לא סביר. |
|
||||
|
||||
התיאור של 20% גביה מגיע מהעיתונות. כמו כן, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אני בהחלט בעד פיטורי האחראים - ראשי הרשויות - ומינוי ועדות קרואות תחתיהם. |
|
||||
|
||||
כי בחצור הגלילית יש יותר קשישים ומובטלים אשר לא יכולים לשלם ארנונה, מאשר סביון והוד השרון. בפ''ת, למשל, הארנונה היא יחסית גבוהה (דומה לזו שבמודיעין), מכיוון שב''פ אחוז הזכאים לפטור מארנונה הוא גבוה יותר. |
|
||||
|
||||
העלאת הארנונה טעונה אישור משרד הפנים. והארנונה עולה באופן אוטומטי משנה לשנה לא בכפוף לעליית המדד אלא בכפוף למספרים שקובע משרד האוצר. |
|
||||
|
||||
את הגרעון בתקציב המדינה אפשר יהיה לפטור על ידי הלנת שכר לעובדי האוצר,עד שתמצא כמובן תוכנית הבראה. |
|
||||
|
||||
"בכספי משלם המיסים" ואתה מדבר איתי על דמגוגיה זולה... הרשויות המקומיות חייבות כסף לעובדים. אין להם כסף כי הממשלה קיצצה להם פתאום תקציבים. בנוסף לכך, הרשויות המקומיות הן חלק מהמדינה, המנוהלת ע"י הממשלה. אם מורה לא מקבל משכורת, זו רק אשמת המנהל, או גם אשמת משרד החינוך? אין כסף, מחיר הלחם עולה, מחיר ה-DVD יורד. אין כסף, קצבאות זקנה מתקצצות, מס חברות יורד. שלב ראשון בלימה, שלב שני צמיחה. דמגוגיה זולה. |
|
||||
|
||||
"כספי האוצר" מגיעים מכיסו של משלם המסים - וזאת עובדה ולא "דמגוגיה זולה" כהגדרתך. אתה מטיל את האחריות כולה על הממשלה, שקיצצה את מענקי האיזון לרשויות המקומיות. נכון אמנם שהמענקים קוצצו, אך חלק גדול מהקיצוץ הוקצב מחדש במשך השנה, והפשרת הכסף מותנית באישור תוכניות הבראה. בדו"ח בנק ישראל, שאתה נתלה בו, נאמר, שרצוי שההקצבות המחודשות ישמשו להתייעלות בפעילות הרשויות המקומיות כך שתתאפשר בעתיד הפחתה הדרגתית ומסודרת בתמיכות הממשלה. הטענות שלך מופנות נגד הממשלה, אך האחריות האמיתית למחדלים שחוללו את המשבר מוטלת על הרשויות עצמן. במשך שנים התנהלו רשויות רבות בחוסר יעילות ובזבזנות: מנגנונים נופחו - בין היתר במקורבים פוליטיים ואישיים - והוצא כסף על פעולות בלתי חיוניות, ולא רק לקראת בחירות. מצד אחר, גביית המסים פיגרה לפעמים כדי 80 אחוזים מהפוטנציאל. ההוצאות המנופחות כוסו בחלקן במענקי הממשלה, ואם לא כוסו - הן נהפכו לגירעונות תופחים והולכים. במצב זה יש הצדקה לעמדת הממשלה - שבעצם אין היא המעסיקה הישירה של עובדי הרשויות - שהקצבות מכספי משלם המסים יותנו באישור תוכניות הבראה. רק בדרך זו אפשר לשים קץ אחת ולתמיד להידרדרות הכספית בשלטון המקומי. ההסתדרות, במקום לתמוך בהבראת השלטון המקומי כדי שיוכל בעתיד לשלם שכר לעובדיו, הטילה וטו על תוכניות הבראה וארגנה שביתה כללית, שגורמת נזק עצום למשק וסבל לציבור. השבתת המשק היא למעשה השבתה למען הנצחת משטר חוסר היעילות והבזבוז ברשויות המקומיות, על חשבון משלם המסים. |
|
||||
|
||||
עוד משהו קטן שכמעט נשכח: חלק גדול מן הרשויות שלא משלמות שכר היו בגרעון עוד לפני ביטול המענקים. מדוע רק לאחר הקיצוץ הן הפסיקו לשלם שכר? כנראה שפתאום היה את מי להאשים... |
|
||||
|
||||
אין חילוקי דעות ביננו שהייתה וישנה שחיתות גדולה ברשויות מקומיות רבות. גם אין חילוקי דעות שזה מצב רע שדרוש לתקנו. הענין המהותי הוא שלא צריך להשתמש במשכורות העובדים כבבני ערובה: צריך לשלם את המשכורות ובלי קשר לייעל את הרשויות המקומיות. החוק קבע לשר הפנים מספיק אמצעים כדי לעשות זאת, מבלי לפול לחרפה של אי תשלום שכר לקשי יום במשך תקופה ארוכה כ"כ. אני טוען שבמקרה הטוב, יהירותו של שר הפנים (שהתבטאה גם בשביתת המצילים) היא שגרמה לכך. שר הפנים יכל היה למנות ועדות קרואות בשלבים הראשונים של סכסוך העבודה, לשלם שכר לאלו שמגיע להם ולהימנע מכל הבלאגן שהתרחש. הגישה הכוחנית והיהירה שלו ושל שר האוצר הביאה אותנו לשביתה הכרחית - אבל שהייתה יכולה להיות נמנעת בקלות. במקרה הרע, מדובר בצעד ציני ומרושע שנועד לשבור את העבודה המאורגנת בדרכים לא כשרות (אי תשלום שכר לעובדים), לכפות תוכניות שמשולבים בהן לא רק צעדי הבראה אלא גם אלמנטים אחרים (החלשת מנגנונים סוציאליים, הפרטה..). |
|
||||
|
||||
א. לא ביבי הוא זה שיזם את השביתה. ב. מי שהחזיק את העובדים כבני ערובה היו הרשויות ולא הממשלה. הרי אם הן היו מפסיקות לשלם חשבוניות במקום משכורות, לא היה לחץ על הממשלה לשלם את חובותיהן מכיס משלם המסים. ג. העובדה שבית הדין לעבודה פתר את הבעיה בתוך יום (!) מראה עד כמה השביתה הזו היתה מיותרת. הרי אם ההסתדרות היתה רוצה באמת להגן על העובדים, היא היתה מגישה תביעה בשמם לבית הדין לעבודה כבר בחודש הראשון להלנת השכר במקום להשתמש בנשק השביתה המיותר והמזיק, שכל מטרתו היא לחזק את כוחם הפוליטי של פרץ והועדים הגדולים. ד. אין כאן רצון לשבור את העבודה המאורגנת, יש כאן רצון מוצדק לחלוטין של האוצר לשבור את הפשע המאורגן של הועדים הגדולים ולהפסיק את חליבת הקופה הציבורית על ידם. דרך אגב, בעיתונות התפרסמה רשימה של המועצות במשבר שמסרבות לחתום על הסכם ההבראה. מישהו יכול להסביר מה נווה מונוסון עושה שם לצד מועצות כמו בני ברק וקרית גת? |
|
||||
|
||||
זה אכן מוזר, במיוחד בהתחשב בעובדה שנוה מונוסון היא כבר לא רשות עצמאית (היא התאחדה עם יהוד). |
|
||||
|
||||
למה בית הדין לעבודה לא יכל לפתור את הבעיה תוך יום לפני חצי שנה? |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שבית המשפט לא יכול להכריע סכסוך בינך לבין שכנך לפני שאחד מכם פנה אליו. |
|
||||
|
||||
חליבת הקופה הציבורית כאן היתה, לטענת משרד האוצר, ע''י הרשויות המקומיות ולא ע''י ועדי העובדים. היה כאן סכסוך מתמשך בין שגי גופים שלטוניים על גבם של העובדים. העובדים נאלצו להראות שגם להם יש גב. |
|
||||
|
||||
א. אם ההסתדרות אכן היתה "מגינת העובדים", מדוע היא צידדה ברשויות המקומיות - שהן מי שמלין את שכר העובדים - ולא באוצר? הרי היא היתה יכולה להכריז על שביתה ברשויות, בדרישה מראשיהן לחתום על הסכם ההבראה! בפועל, פרץ נהג הפוך, וצידד בראשי הרשויות - אותם אלו שהלינו את שכר העובדים. מלבד זאת, אם פרץ היה באמת נקי כפיים, הוא היה צריך לדאוג לתביעה בבית הדין לעבודה בשם העובדים כנגד הרשויות, בדרישה לשלם את שכרם. הוא לא עשה אף אחד מאלה, ובכך חשף את מניעיו האמיתיים - פוליטיקה ותו לא. |
|
||||
|
||||
אם פרץ היה מגיש תביעה נגד הרשויות, הן היו הופכות לחדלות פרעון ומבקשות הגנה מפני הנושים, ראשי הרשויות היו הולכים לעשות לביתם, הייתה ממונה ועדה קרואה והעובדים היו יכולים לשכוח מלקבל את הכסף. |
|
||||
|
||||
למה מינוי ועדה קרואה היה מונע מהעובדים לקבל את הכסף?! |
|
||||
|
||||
לא משנה אם בראשה עומד ראש עיר או ראש ועדה קרואה. |
|
||||
|
||||
זוהי אמירה פשטנית. לרשות יש כסף (בכמות מוגבלת) ותשלומים (או התחייבויות) בכמות גדולה יותר. השאלה מה, כמה ולמי לשלם היא שאלה של סדרי עדיפויות. |
|
||||
|
||||
הרשויות חייבות הרבה כסף להרבה גורמים. תביעה של העובדים נגד הרשויות הייתה מעוררת את הבנקים, הספקים וקבלני המשנה לתבוע גם כן. רשות הייתה נאלצת להכריז על פשיטת רגל ואז בסופו של תהליך לא קצר חלק מהנושים היו מקבלים חלק מהכסף. |
|
||||
|
||||
במצב של פשיטת רגל, הראושנים לקבל את כספם לאחר נושים מובטחים הם העובדים - הרבה לפני הבנקים, הספקים וקבלני המשנה. |
|
||||
|
||||
מה זה נושה מובטח ואיך אני יכול להפוך לכזה? |
|
||||
|
||||
תלווה לי, ומובטח לך שתהפוך לנושה. |
|
||||
|
||||
נושה שיש לו בטוחה (נכס כלשהו שמשועבד לו, ערבות בנקאית וכו'). במקרה כזה, אם הלווה חדל פרעון, החוב מסולק ע"י מימוש הנכס. אתה יכול להפוך לכזה, אם אתה מתנה את מתן ההלואה בקבלת בטוחה, והלווה מסכים. דוגמה מהחיים - כשחתמנו, בתור ועד הבית, על הסכם מול חברת האחזקה (שבין השאר גובה מהדיירים כספים עבור חשבון חשמל משותף, ביטוח וכו'), דרשנו ערבות בנקאית בסכום השווה ל 3 חודשי פעילות, כך שאם היא תפשוט רגל, כספים אלו מובטחים. |
|
||||
|
||||
בדיוק להיפך אם ראש הרשות מבזבז כספים מעבר ליכולתו, ולא מוכן לחתום על תכנית הבראה, הרי שמינוי ועדה קרואה יפחית את הבזבוז (פחות מחוייבויות פוליטיות למקורבים), ויאפשר תכנית הבראה, שבסופו של דבר תאפשר העברת הכסף לעובדים. |
|
||||
|
||||
הממשלה מקצצת בשנה אחת חלק מתקציבי הרשויות, קיצוץ שאין ספק שהרשויות לא יכלו להיות מוכנות אליו, הממשלה מחוקקת חוקים הפוטרים אזרחים מארנונה ומיסים אחרים בלי להחזיר את התקציב הנגזל מהרשויות המקומיות, הממשלה גם מעבירה חלק מאחריותיה בנושאי רווחה, חינוך ושירותי דת לרשויות בבמישרין או בעקיפין באמצעות קיצוצי תקציב תקנות וחקיקה ובכך מטילה נטל נוסף על הרשויות. הממשלה גם מאשרת את המיסים והקנסות שרשאית הרשות המקומית להטיל בתחומה. בקיצור, הרשויות תלויות במדינה כמעט בכל אספקט של פעילותן. |
|
||||
|
||||
כיצד הממשלה הפרה חוק (במקרה זה)? לדעתי העברת המשכורות ישירות לעובדים תדרוש שינוי חקיקה שייקח זמן רב. תוכנית הבראה היא פתרון מהיר יותר, אך ההסתדרות מתנגדת. כדאי שתחפש את האשמים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
חוק הגנת שכר, משנת 1958: סעיף 17. פיצוי הלנת שכר (תיקון תשמ"ה) א) לשכר מולן יווסף הסכום הגבוה מבין אלה: 1) בעד השבוע הראשון שלאחר מועד לתשלום שכר העבודה- החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו – החלק העשירי מן השכר המולן. 2) הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה כאמור בעד כל חודש בתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשלום התוספת של 20% האמורה באופן יחסי. ב) פיצויי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף זה, חלק משכר העבודה. *סעיף 33. המדינה כמעביד* *לעניין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.* |
|
||||
|
||||
עובדי הרשויות הם לפי הגדרה... עובדי רשויות. עכשיו נסה למצוא שוב היכן הממשלה מפירה את החוק. |
|
||||
|
||||
כפי שהוזכר קודם, הרשויות הן חלק מהמדינה, המנוהלת ע''י הממשלה. |
|
||||
|
||||
אך הן בעלות גוף ניהולי משלהן. |
|
||||
|
||||
להבדיל מהצבא, המשטרה, בתי הספר וכו'? |
|
||||
|
||||
אתה חותר לאנשהו? |
|
||||
|
||||
אם מחר אנשי הקבע לא יקבלו כסף, האם תאמר שזאת לא אחריות הממשלה משום שיש לצבא גוף ניהולי משל עצמו? אם כן, אתה מוזר. אם לא, קיומו של גוף ניהולי משל עצמו אינו קרטריון רלוונטי בקביעת האחראי לתשלום המשכורות לעובדים. |
|
||||
|
||||
בניגוד לצבא, הממשלה לא מחליטה כיצד הרשויות יוציאו את כספן. |
|
||||
|
||||
שהצבא מחליט כיצד הרשויות יוציאו את כספן? |
|
||||
|
||||
ברור, איך אתה חושב ינהג עדי אלדר כשטנק יושב לו בחצר? :) |
|
||||
|
||||
לא נכון. *כמו* בצבא, גם לרשויות יש אוטונומיה כלכלית חלקית. |
|
||||
|
||||
כשהמדינה רוצה לא לשלם לאנשי הקבע, היא יכולה לא לכלול זאת בתקציב הביטחון(תוך עבירה על החוק שהוזכר בפתיחת הפתיל). היא לא יכולה להוריד את שכרם של עובדי רשות זו או אחרת מן התקציב (וגם אם היא יכולה, זה לא מה שהיא עשתה, כך שזה לא רלבנטי) |
|
||||
|
||||
זה כבר קרטריון אחר לגמרי. ועדיין, אם מחר הרמטכ"ל יקח את התקציב שמיועד למשכורות אנשי קבע וישתמש בו לקניית אמצעי לחימה, האם זו לא תהיה אחריותה של הממשלה (לשלם את המשכורות החסרות לאנשי הקבע)? |
|
||||
|
||||
אני כלל לא בטוח שלרמטכ"ל יש יכולת לעשות זאת (סמכות בוודאי שאין לו). בכל מקרה, גם בסיפור שלנו הממשלה מבצעת את אחריותה ומקצה כסף לשלם את המשכורות החסרות, היא פשוט מתנה זאת בתנאים שיגדילו את הסיכוי שהכסף אכן יגיע לעובדים, ושהסיפור לא ישוב. אגב, טענתך המקורית (בשבילי כל האלמונים חד הם) היתה שהממשלה אחראית ולא הרשויות. האם במקרה שתיארת הרמטכ"ל לא יהיה אחראי? |
|
||||
|
||||
שינוי החקיקה שמאפשר העברת המשכורות ישירות לעובדים נעשה לפני שלושה חודשים לערך. הוא כלל חוק ''עוקף נושים'' שהעבירה הממשלה (חוק לא הוגן בני עצמו, אך לממשלה הפתרונים). נציג הבנקים שהופיע מהבוקר בתקשורת זעם על דברי איתן רוב (איש האוצר) שאמר שאי-אפשר להעביר את הכסף לעובדים, כי הנושים ישימו עליו את ידיהם בדרך. הוא התחייב בשם הבנקים שכל כסף שהאוצר יעביר לתשלום משכורות לעובדים יגיע אליהם ללא דיחוי. כדאי שתחפש את האשמים האמיתיים. |
|
||||
|
||||
רציתי לחכות עד שיהיה עידכון בנושא השביתה, אבל אם כבר כולם התחילו- למה עובדי הרשויות לא מתפטרים? ברור שההתפטרות היא עקב הרעת תנאים, ולכן כמוה כפיטורין ללא סיבה. כמו כן, אפילו נניח שהסיבה היא החשש לא למצוא עבודה אחרת, לא עדיף לקבל דמי אבטלה? |
|
||||
|
||||
כמה זמן מקבלים היום דמי אבטלה? שלושה חודשים? לא ברור לי אם אפשר לקרוא למצב "הרעת תנאים". האמת היא שלא ברור לי בכלל למה הם ממשיכים לבוא לעבודה ולא שורפים את משרדי הממשלה. יכול להיות שיש להם (או לפחות לחלק נכבד מהם) תחושה של אחריות ציבורית, והרגשה שהם מבצעים עבודה חשובה? למשל, לעובדי-הרווחה, החינוך, התברואה וכדומה? בעצם אולי זאת תזה שאסור להעלות באייל. אני שומע את רעמי הצחוק עד לכאן. |
|
||||
|
||||
אני לא צוחקת. |
|
||||
|
||||
סליחה. מה פירוש הכינוי שבו את משתמשת? |
|
||||
|
||||
מה כאן לא ברור? |
|
||||
|
||||
''שבחי מעוז'' (השיר) |
|
||||
|
||||
יותר טוב מלא לקבל כלום שמונה חודשים. הרעת תנאים במובן הטכני. אני גם לא יודע למה הם ממשיכים לבוא לעבודה. קשה לי להאמין שמדובר באחריות אישית גדולה, הרי ראינו גם שביתות ברשויות המקומיות. בעניין שריפת משרדי ממשלה- זאת הגזמה פרועה. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה כיצד שביתות ברשויות המקומיות סותרות אחריות אישית. על שביתות מחליט ארגון העובדים, בעוד שההחלטה אם להגיע לעבודה היא החלטה אישית. אבל נדמה לי שהתשובה פשוטה יותר. גם אחרי שהמשבר הנוכחי יעבור, עובדי הרשויות יהיו זקוקים לעבודה. אני מניח שלהערכתם לא יופעל כאן בקרוב שוק-חופשי טהור (שאז תהיה עבודה לכולם), והם נאלצים לחשוב גם על העתיד. זה לא שלעובדי רווחה, חינוך או תברואה קיימות הרבה אופציות אחרות. מספר האופציות גם לא ממש עולה אם הם מתגוררים בפריפריה או אם הם בני-מיעוטים. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאני לא עוקב מספיק בדריכות אבל אני בכלל לא נתקלתי בהסברים בתקשורת למה האנשים לא קמים והולכים, אולי זה ברור לכולם חוץ ממני. אולי זה באמת תחושת שליחות ואולי זה באמת החשש שלא יוכלו לחזור אם וכאשר יתחילו לשלם שוב, ואולי זה משהו אחר, אבל למה אנחנו צריכים לעסוק בספקולציות? למה עיתונאים לא שואלים את השאלה הזאת? |
|
||||
|
||||
לא יודע. יש לי חברים במקצוע, אני אשאל אותם אם אזכור. בכלל, יש רושם שהכיסוי העיתונאי של הסוגיה הוא לא ממש רציני. אם יש לך סבלנות, ד"ר יוסי דהאן העלה כמה נקודות מעניינות כאן: http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=77... |
|
||||
|
||||
... אפילו רינו צרור, ששידר כתבה על הנושא לפני כחצי שנה (ואולי עוד מאז), לא שאל את השאלה הזו. |
|
||||
|
||||
לדעתי, גם אחרי חודשים רבים של אי-תשלום, הערכה סבירה היא שלבסוף ישולם להם שכרם במלואו (אולי לא פיצויי הלנה מלאים). לכן, גם ללא קשר לאלטרנטיבות (הלא מזהירות), העובדים מעדיפים להמשיך ולצבור ''כסף וירטואלי''. |
|
||||
|
||||
זה נראה יותר כמו גישה תיאולוגית1 מאשר נימוק אמיתי. האם שמעת מישהו ממסורבי השכר טוען את הטענה הזאת? 1 צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?- לא כך, אלא ששכרו של הצדיק יהיה בעולם הבא, בעוד שרשע אוכל את עולמו בחייו. |
|
||||
|
||||
>האם שמעת מישהו ממסורבי השכר טוען את הטענה הזאת? כמובן שלא. כמו שאמרת, העיתונאים לא טורחים לשאול. זאת פשוט נראית לי התשובה הברורה מאליה. מה להערכתך הסיכוי שבסופו של דבר תשולמנה המשכורות במלואן? לדעתי קרוב מאד ל-1 (בלי פיצויי הלנה, למרות שאני מסכים עם האלמוני שזו נקודה חשובה שיש להיאבק עליה). |
|
||||
|
||||
דווקא אני חושב שהרשויות המקומיות למדו כאן לקח חשוב- הם יכולים לעשות מה שבא להם עם משכורות העובדים, והעובדים יבלעו את זה כמו טטלך. לא רק שלא קבלו פיצויי הלנה, אני מאמין שלא יקבלו את מלוא הריבית על העיכוב. כל יום שהממשלה מתעכבת על התשלומים זה רווח נקי מבחינתה. בעניין התשובה המובנת מאליה, לו היה מדובר על חודש, חודשיים של עיכוב, זה אולי נכון, אבל בעיתונים מדברים על אנשים שלא קבלו שכר *יותר משנה*. אם מדובר באמון במערכת, כפי שאתה אומר, זה דבר שאני חושב ששווה התענינות ציבורית. |
|
||||
|
||||
אפרופו פיצויי ההלנה, זוהי נקודה חשובה ביותר. עובדים שלא קיבלו שכר כ''כ הרבה זמן נדרשו לשבור חסכונות, לקחת הלוואות (גם בשוק האפור) ונדרשים לתשלום ריבית פיגור, כלומר גם אם הם יקבלו את השכר שהגיע להם, זה לא יכסה את הנזק העצום שנגרם להם (בדומה להיוון הון). לדעתי אסור להסתדרות לוותר על הדרישה לקבל את פיצויי הלנת השכר, מה עוד שלדרישה הזו יש מימד מוסרי שנועד להרתיע מעסיקים מלהלין את שכר העובד. |
|
||||
|
||||
1. רוב השביתות ברשויות המקומיות הונחתו "מלמעלה" ע"י פרץ וחבורתו ולא היו ביוזמת עובדי הרשויות. 2. דמי האבטלה קוצצו כל-כך (ע"י אותו נתניהו) כך שקבלתם לא מפצה על אובדן העבודה. עובדי הרשויות מצפים כל חודש שבחודש הבא יקבלו משכורת, כמו שהמדינה וראש העיר מבטיחים, וחוששים שאם יתפטרו לא יצליחו למצוא עבודה בטווח הרחוק וודאי שעבודתם לא תישמר עבורם. ביישוב מוכה אבטלה (ורוב הרשויות המדוברות הן כאלה) קשה למצוא עבודה. 3. שתי שאלות מעניינות ברמה הטכנית-משפטית: א.האם עובד שמתפטר עקב אי-תשלום שכר יהיה זכאי אם כך לפיצויי פיטורין? ב. האם יהיה רשאי עדיין לתבוע את המעביד על הלנת שכר? |
|
||||
|
||||
2.תוסיף את העניין שכל כמה שבועות שר האוצר יוצא לתקשורת בהודעה שהמשבר נגמר וכבר בחודש הבא העובדים יקבלו שכר. |
|
||||
|
||||
1- כלומר, אנחנו מרגישים יותר סולידריות עם ההסתדרות מאשר עם עצמינו? 2- יכול להיות שאתה צודק, אבל כשאני רואה את הכתבות על העובדת הסוציאלית החד הורית, שלא מקבלת שכר כבר תשעה חודשים, ונגמרו לה החסכונות, בנוסף לתחושת התסכול שממלאה אותי, אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות לה עד שהיא תבין שמכאן לא תצמח לה הישועה? באמת שיש לי סימפטיה לאנשים הללו, אבל קשה לי להאמין שמה שמחזיק אותם בעבודתם כבר חודשים זה האמונה שאולי יום אחד ישלמו להם את כל המגיע להם. 3- אלע"ד אבל עכש"י התפטרות כזאת היא מוצדקת כי כפי שכבר כתבתי מדובר בהרעת תנאים משמעותית. כמו כן ברור (לי) שאפשר לתבוע על הלנת שכר, למה לא? |
|
||||
|
||||
2 - נניח שהיא מבינה, איזו אלטרנטיבה היית מציע לה? |
|
||||
|
||||
להתפטר, ולחפש עבודה אחרת. תוך כדי כך, להרשם בלישכה פעמיים בשבוע ולקבל דמי אבטלה. לפי מה שראיתי בתקשורת (עובדים סוציאליים ,וכולי), אנחנו לא מדברים כאן על אנשים חסרי כל כישורים אלא אנשים עם השכלה תיכונית ומעלה. אל תשכח שהאנשים האלה מתקיימים כרגע מחסכונות והלוואות בבנק. ייתכן שלו היו מוצאים עבודה , אפילו עם שכר הרבה יותר נמוך, שכרם היה יוצא בהפסדם, כי הם היו משלמים פחות ריבית על ההלוואות. לבסוף, השאלות שלי לא נועדו כדי להראות שאני יודע יותר טוב ממסורבי השכר מה הם צריכים לעשות, אלא להראות שבעצם לא מובן מאליו למה הם נשארים. אולי יש להם נימוקים טובים, אבל אני מניח שאם אני לא נחשפתי אליהם, יש כאן כשל הסברתי. |
|
||||
|
||||
בתחילת גל העליה הגדול מחבר המדינות, דובר רבות באקדמאים שהוציאו פרנסתם מעבודות כמו פינוי זבל 1. בתקופתנו, מסתבר שאפילו לעבודות כאלו הביקוש עולה לעיתים קרובות על ההיצע 2. אני מכיר באופן אישי מספר אנשים טובים, חרוצים ואינטליגנטים שבמשך למעלה משנה לא הצליחו למצוא עבודה, למרות שדרישותיהם לא היו גבוהות במיוחד. לגבי הכשל ההסברתי, כנראה שאתה צודק. 1 אני לחלוטין לא מתמצא בנושא, אבל אני מניח שרוב מפני הזבל הם עובדי קבלן. האם הם מקבלים משכורות? אם לא, עדיף כבר להשאר עו"ס ללא משכורת. 2 למרות שכבר נאמר קודם, אזכיר שוב שרוב הנפגעים מבעיית אי תשלום המשכורות גרים באזורים מוכי אבטלה ודלי היצע תעסוקתי. |
|
||||
|
||||
במקום עבודתי הקודם, אחד המהנדסים אכן עבד בזבל לפני שהבום של הבועה הפך את כישוריו לנידרשים. הוא היה מספר לי בהתלהבות על חוויותיו בחיריה1. 1" אחרי שמתרגלים לריח, זה מאוד נעים, יש רוח טובה, אפילו בחמסינים!" |
|
||||
|
||||
לעובדת סוציאלית בת +40, עם מעל 15 שנות וותק, אין כל כך ביקוש בשוק. אבל חמור מכך, להבדיל ממני, אותה עובדת סוציאלית אשר קמה ומתפטרת (ואפילו מוכרת כמי שפוטרה), מוותרת על הפנסיה אשר נצברה לזכותה במשך כל אותן שנות עבודה. מדובר בסכום לא מבוטל אשר פשוט ירד לטמיון. __ אני מניח שלא עולה על דעתו של איש שמדובר בתרגיל אקטוארי, ציני אך מבריק, של שר האוצר. |
|
||||
|
||||
למה הפנסיה ירדה לטמיון? רק החלק היחסי שלא שולם. אגב, האם היום, כאשר אין משלמים להם שכר, הפנסיה עדיין מצטברת? |
|
||||
|
||||
לא, אני לא מדבר על זכויות הפנסיה של החודשים האחרונים. עובד בשרות הציבורי הפורש לפני הגיעו לגיל הפנסיה (שלא במסגרת הסכם פרישה כזה או אחר) מאבד את כל הזכויות הפנסיוניות שלו. להטבה המופלגת הזאת, הנגזלת ישירות מכיסינו, משלמי המיסים, קוראים ''פנסיה תקציבית''. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי על זה, אתה צודק- זה שיקול מאוד משמעותי. השאלה היא האם הדרישה לעבוד שנה ללא משכורת אינה גם אינדיקציה למה שמחכה לעובדים גם עם ההבטחה היותר רחוקה של הפנסיה התקציבית. אגב, האם הלנת השכר גם כוללת הלנת פנסיה? כלומר, האם העיריות מפסיקות גם את התשלומים לפנסיונרים שלהם? |
|
||||
|
||||
1. לא, אבל לנציג ההסתדרות בועד המקומי יש יותר כוח לפגוע בעובד הממוצע אם לא ישבות. כמו-כן, העובדים יודעים שעל שביתה כללית אין הרבה סיכוי שייענשו, בעוד על שביתה "פרטיזנית" (נניח של עובדי רשות מקומית אחת, ללא גיבוי הסתדרותי) יש סיכוי טוב שיחטפו (פיטורין, קיצוץ בשכר וכד'). אני לא חושב שהשיקול הזה נכון, אבל ההסתדרות עושה כל שביכולתה כדי להישאר מונופול על התארגנויות עובדים בישראל, וברור לי שכל התארגנות כזו תיתקל בקשיים אדירים דווקא מצד ההסתדרות. דוגמא מאלפת הוא מאבק הועדים ברפא"ל, שם הוצבו מכשולים רבים בפני קבוצה של מרבית עובדי המחקר, שניסו להקים ועד מתחרה לועד העובדים של ההסתדרות. |
|
||||
|
||||
> 1. רוב השביתות ברשויות המקומיות > הונחתו "מלמעלה" ע"י פרץ וחבורתו > ולא היו ביוזמת עובדי הרשויות. היו קודם שביתות ברשויות מקומיות בודדות. הן הוכחו כלא אפקטיביות. הן לא יצרו מספיק לחץ על הממשלה ועל הרשויות המקומיות לפתור את הבעיה. ההסתדרות ארגנה אותם למאבק יעיל, לאחר חודשים של סחבת מצד פקידוני האוצר ופקידוני הרשויות המקומיות. אם היתה תביעה בבית המשפט על הלנת שכר, מה שה היה עוזר? האם צווי בית המשפט היו אכן מקויימים בכל הרשויות? האם אותם אילו שנקטו סחבת לא היו ממשיכים לנקוט סחבת? ובפעם הבאה שעובד עיריה מקבל שוחד, תדעו שזה גם בגלל שהמדינה הדגימה לו ששירות המדינה אינו ערובה לקבלת משכורת, ושכדאי לו לנקוט באמצעים אחרים להבטחת פרנסתו. |
|
||||
|
||||
[אלע"ד] 3. א. בדרך כלל, "התפטרות בנסיבות של פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום משכורת, דינה כפיטורים": זהו ציטוט מפס"ד של בית הדין לעבודה בירושלים. עם זאת, לעיתים נדרש העובד להוכיח כי פנה אל המעביד בדרישה לתשלום משכורתו במועד, ואיים כי יתפטר אם לא ייעשה כן. |
|
||||
|
||||
"לא ברור לי בכלל למה הם ממשיכים לבוא לעבודה ולא שורפים את משרדי הממשלה" - לדעתי: בגלל שאין מי שיארגן אותם; אין מי שיקשר בין מצבם הנוכחי למצב הכלכלי והחברתי הכולל במדינת ישראל (יחבר בין התיאוריה למעשה, בין ההוויה לתודעה); ואין להם בכלל שותפים למאבק זה, בין היתר בגלל שמרבית הסטודנטים בישראל שקועים באוננות אינטלקטואלית או מנסים להשתלב במערכת ולהיות בורגנים טובים. (ראו למשל מה קרה בשביתת עובדי הנמלים בקיץ זה, כאשר עובדים במפעלים שנפגעו כלכלית - כלומר, שבעליהם הפרטיים נפגעו כלכלית - באו להתעמת עם השובתים, במקום לתמוך במאבקם ולהשבית את מפעליהם כליל עד להשגת פיתרון.) |
|
||||
|
||||
במקרה של עובדי הרשויות שלא מקבלים משכורות אלו לא נראים לי נימוקים מספיקים. ההתארגנויות אמורות להיות ספונטאניות, ותוצאה של תסכול או אפילו חוסר יכולת להמשיך ולא של חשיבה לטווח רחוק. גם לא נראה לי שצריך כאן מישהו שיקשר בין הוויה לתודעה (כרגע הם לא מקבלים משכורות כי המדינה לא מעבירה את הכסף. זה די ברור). בגדול, ואם לא נקשר זאת דווקא לעובדי הרשויות, זאת באמת תעלומה. לא מובן מדוע כל הנפגעים מהמדיניות הכלכלית לא פועלים ע"מ לשנות את כיוון ההתנהלות (ואם נדבר בכנות: יצביעו שוב לביבי). המצב הזה לא אופייני רק לישראל, כך שזהו אינו ליקוי-מאורות מקומי. גם אני חושב שחלק מהאשמה היא בשמאל, שלא מציע פרדיגמות חדשות ורק עסוק בביקורת, ומעמיד בראשו אנשים מנותקים ויהירים. (איך אתה חותר? ולאן?) |
|
||||
|
||||
איך מצביעים ל"ביבי"? אני לא מכיר את המפלגה הזאת. וברצינות, אני מאמין שאנשים מסוגלים לחשוב לטווח רחוק, ולהבחין בין השפעה מיידית לבין השפעה מאוחרת של מדיניות כלכלית, ובין צעדים אחראים לבין זריקת כספים מטורפת. בכל מקרה, הטענה השגורה הזאת (שאמנם ניסחת אותה בזהירות) נגועה בהתנשאות כה רבה שהיא פשוט מגעילה אותי. |
|
||||
|
||||
במובן מסוים, אני שמח שאתה משתף אותי בתחושות שלך. זה כנראה אומר שאני מצטייר כאן כאדם קשוב ומתעניין. אבל בכל זאת, אני חושב שהדיון יהיה יותר רציני אם לא תעשה זאת. איפה ראית התנשאות? |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה שמח (רגע, שמחה זו תחושה, לא?). ההתנשאות היא בגישת ה"אנשים לא יודעים מה טוב בשבילם והם מצביעים למי שפוגע בהם". |
|
||||
|
||||
אתה מייחס לי דברים שלא כתבתי וגם לא התכוונתי אליהם. זה מיותר. שמחה זאת אכן תחושה. כמו גועל. אתה רואה איזה יופי זה כשחושפים רגשות: אתה נותן אמון, ומקבל אמון בחזרה. זאת אותה הדדיות שכה אוהבים כאן באתר. |
|
||||
|
||||
אם טענתך שונה מהטענה שניסחתי, אני לא מבין מדוע אתה נעלב. קצת איבדת אותי עם עניין האמון: איזה אמון הענקת, ואיזה לא קיבלת בחזרה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |