בתשובה להאייל האלמוני, 22/09/04 16:52
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248387
א. לא ביבי הוא זה שיזם את השביתה.
ב. מי שהחזיק את העובדים כבני ערובה היו הרשויות ולא הממשלה. הרי אם הן היו מפסיקות לשלם חשבוניות במקום משכורות, לא היה לחץ על הממשלה לשלם את חובותיהן מכיס משלם המסים.
ג. העובדה שבית הדין לעבודה פתר את הבעיה בתוך יום (!) מראה עד כמה השביתה הזו היתה מיותרת. הרי אם ההסתדרות היתה רוצה באמת להגן על העובדים, היא היתה מגישה תביעה בשמם לבית הדין לעבודה כבר בחודש הראשון להלנת השכר במקום להשתמש בנשק השביתה המיותר והמזיק, שכל מטרתו היא לחזק את כוחם הפוליטי של פרץ והועדים הגדולים.
ד. אין כאן רצון לשבור את העבודה המאורגנת, יש כאן רצון מוצדק לחלוטין של האוצר לשבור את הפשע המאורגן של הועדים הגדולים ולהפסיק את חליבת הקופה הציבורית על ידם.
דרך אגב, בעיתונות התפרסמה רשימה של המועצות במשבר שמסרבות לחתום על הסכם ההבראה. מישהו יכול להסביר מה נווה מונוסון עושה שם לצד מועצות כמו בני ברק וקרית גת?
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248394
זה אכן מוזר, במיוחד בהתחשב בעובדה שנוה מונוסון היא כבר לא רשות עצמאית (היא התאחדה עם יהוד).
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248475
למה בית הדין לעבודה לא יכל לפתור את הבעיה תוך יום לפני חצי שנה?
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248483
מאותה סיבה שבית המשפט לא יכול להכריע סכסוך בינך לבין שכנך לפני שאחד מכם פנה אליו.
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248675
אתה בטוח?
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248682
חליבת הקופה הציבורית כאן היתה, לטענת משרד האוצר, ע''י הרשויות המקומיות ולא ע''י ועדי העובדים.

היה כאן סכסוך מתמשך בין שגי גופים שלטוניים על גבם של העובדים. העובדים נאלצו להראות שגם להם יש גב.
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248767
א. אם ההסתדרות אכן היתה "מגינת העובדים", מדוע היא צידדה ברשויות המקומיות - שהן מי שמלין את שכר העובדים - ולא באוצר? הרי היא היתה יכולה להכריז על שביתה ברשויות, בדרישה מראשיהן לחתום על הסכם ההבראה! בפועל, פרץ נהג הפוך, וצידד בראשי הרשויות - אותם אלו שהלינו את שכר העובדים.
מלבד זאת, אם פרץ היה באמת נקי כפיים, הוא היה צריך לדאוג לתביעה בבית הדין לעבודה בשם העובדים כנגד הרשויות, בדרישה לשלם את שכרם.
הוא לא עשה אף אחד מאלה, ובכך חשף את מניעיו האמיתיים - פוליטיקה ותו לא.
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248796
אם פרץ היה מגיש תביעה נגד הרשויות, הן היו הופכות לחדלות פרעון ומבקשות הגנה מפני הנושים, ראשי הרשויות היו הולכים לעשות לביתם, הייתה ממונה ועדה קרואה והעובדים היו יכולים לשכוח מלקבל את הכסף.
שביתת ''פרץ לראשות העבודה'' 248825
למה מינוי ועדה קרואה היה מונע מהעובדים לקבל את הכסף?!
כי לרשות אין ממה לשלם. 248952
לא משנה אם בראשה עומד ראש עיר או ראש ועדה קרואה.
לרשות אין ממה לשלם. 248954
זוהי אמירה פשטנית.
לרשות יש כסף (בכמות מוגבלת) ותשלומים (או התחייבויות) בכמות גדולה יותר. השאלה מה, כמה ולמי לשלם היא שאלה של סדרי עדיפויות.
לרשות אין ממה לשלם. 248961
הרשויות חייבות הרבה כסף להרבה גורמים. תביעה של העובדים נגד הרשויות הייתה מעוררת את הבנקים, הספקים וקבלני המשנה לתבוע גם כן. רשות הייתה נאלצת להכריז על פשיטת רגל ואז בסופו של תהליך לא קצר חלק מהנושים היו מקבלים חלק מהכסף.
לרשות אין ממה לשלם. 248969
במצב של פשיטת רגל, הראושנים לקבל את כספם לאחר נושים מובטחים הם העובדים - הרבה לפני הבנקים, הספקים וקבלני המשנה.
לרשות אין ממה לשלם. 248970
מה זה נושה מובטח ואיך אני יכול להפוך לכזה?
לרשות אין ממה לשלם. 248972
תלווה לי, ומובטח לך שתהפוך לנושה.
נושה מובטח 248977
נושה שיש לו בטוחה (נכס כלשהו שמשועבד לו, ערבות בנקאית וכו'). במקרה כזה, אם הלווה חדל פרעון, החוב מסולק ע"י מימוש הנכס.
אתה יכול להפוך לכזה, אם אתה מתנה את מתן ההלואה בקבלת בטוחה, והלווה מסכים. דוגמה מהחיים - כשחתמנו, בתור ועד הבית, על הסכם מול חברת האחזקה (שבין השאר גובה מהדיירים כספים עבור חשבון חשמל משותף, ביטוח וכו'), דרשנו ערבות בנקאית בסכום השווה ל 3 חודשי פעילות, כך שאם היא תפשוט רגל, כספים אלו מובטחים.
כי לרשות אין ממה לשלם. 248957
בדיוק להיפך
אם ראש הרשות מבזבז כספים מעבר ליכולתו, ולא מוכן לחתום על תכנית הבראה, הרי שמינוי ועדה קרואה יפחית את הבזבוז (פחות מחוייבויות פוליטיות למקורבים), ויאפשר תכנית הבראה, שבסופו של דבר תאפשר העברת הכסף לעובדים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים