|
||||
|
||||
"לא ברור לי בכלל למה הם ממשיכים לבוא לעבודה ולא שורפים את משרדי הממשלה" - לדעתי: בגלל שאין מי שיארגן אותם; אין מי שיקשר בין מצבם הנוכחי למצב הכלכלי והחברתי הכולל במדינת ישראל (יחבר בין התיאוריה למעשה, בין ההוויה לתודעה); ואין להם בכלל שותפים למאבק זה, בין היתר בגלל שמרבית הסטודנטים בישראל שקועים באוננות אינטלקטואלית או מנסים להשתלב במערכת ולהיות בורגנים טובים. (ראו למשל מה קרה בשביתת עובדי הנמלים בקיץ זה, כאשר עובדים במפעלים שנפגעו כלכלית - כלומר, שבעליהם הפרטיים נפגעו כלכלית - באו להתעמת עם השובתים, במקום לתמוך במאבקם ולהשבית את מפעליהם כליל עד להשגת פיתרון.) |
|
||||
|
||||
במקרה של עובדי הרשויות שלא מקבלים משכורות אלו לא נראים לי נימוקים מספיקים. ההתארגנויות אמורות להיות ספונטאניות, ותוצאה של תסכול או אפילו חוסר יכולת להמשיך ולא של חשיבה לטווח רחוק. גם לא נראה לי שצריך כאן מישהו שיקשר בין הוויה לתודעה (כרגע הם לא מקבלים משכורות כי המדינה לא מעבירה את הכסף. זה די ברור). בגדול, ואם לא נקשר זאת דווקא לעובדי הרשויות, זאת באמת תעלומה. לא מובן מדוע כל הנפגעים מהמדיניות הכלכלית לא פועלים ע"מ לשנות את כיוון ההתנהלות (ואם נדבר בכנות: יצביעו שוב לביבי). המצב הזה לא אופייני רק לישראל, כך שזהו אינו ליקוי-מאורות מקומי. גם אני חושב שחלק מהאשמה היא בשמאל, שלא מציע פרדיגמות חדשות ורק עסוק בביקורת, ומעמיד בראשו אנשים מנותקים ויהירים. (איך אתה חותר? ולאן?) |
|
||||
|
||||
איך מצביעים ל"ביבי"? אני לא מכיר את המפלגה הזאת. וברצינות, אני מאמין שאנשים מסוגלים לחשוב לטווח רחוק, ולהבחין בין השפעה מיידית לבין השפעה מאוחרת של מדיניות כלכלית, ובין צעדים אחראים לבין זריקת כספים מטורפת. בכל מקרה, הטענה השגורה הזאת (שאמנם ניסחת אותה בזהירות) נגועה בהתנשאות כה רבה שהיא פשוט מגעילה אותי. |
|
||||
|
||||
במובן מסוים, אני שמח שאתה משתף אותי בתחושות שלך. זה כנראה אומר שאני מצטייר כאן כאדם קשוב ומתעניין. אבל בכל זאת, אני חושב שהדיון יהיה יותר רציני אם לא תעשה זאת. איפה ראית התנשאות? |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה שמח (רגע, שמחה זו תחושה, לא?). ההתנשאות היא בגישת ה"אנשים לא יודעים מה טוב בשבילם והם מצביעים למי שפוגע בהם". |
|
||||
|
||||
אתה מייחס לי דברים שלא כתבתי וגם לא התכוונתי אליהם. זה מיותר. שמחה זאת אכן תחושה. כמו גועל. אתה רואה איזה יופי זה כשחושפים רגשות: אתה נותן אמון, ומקבל אמון בחזרה. זאת אותה הדדיות שכה אוהבים כאן באתר. |
|
||||
|
||||
אם טענתך שונה מהטענה שניסחתי, אני לא מבין מדוע אתה נעלב. קצת איבדת אותי עם עניין האמון: איזה אמון הענקת, ואיזה לא קיבלת בחזרה? |
|
||||
|
||||
לא נעלב. הסבר: אתה הענקת אמון, ושיתפת אותי בתחושותיך (גועל). אני החזרתי לך באותה מטבע, ושיתפתי אותך בתחושותי (שמחה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |