|
אתה שוכח את הצד השני של המשואה, כלומר ההוצאות. על ראשי הרשויות היה להכין תקציב מאוזן. העובדה שמענקי האיזון (אשר על פי שמם הם מענקים!) יקוצצו, היתה ידועה מספיק זמן מראש כדי לתכנן את התקציב בהתאם. במצב כזה עומדות בפני ראש הרשות 2 ברירות: או לקצץ ולהתייעל, או לא לשלם שכר לעובדים ולהטיל את האשמה על הממשלה. המטפורה שנתת אינה מייצגת את המצב לאשורו. הדבר דומה לבן תשחורת המקבל דמי כיס קבועים כל שבוע. בשלב מסויים הוריו מחליטים לקצץ את דמי הכיס באופן דרסטי. אותו נער יכול להפחית הוצאות (בילויים, בגדים וכו') או להסתמך על כך ש"אבא יכסה את המינוס בבנק". לפי ההגיון שלך, מכיוון שאבא קיצץ באופן דרסטי את דמי הכיס, הרי שאבא אחראי לאוברדראפט. בדבר אחד אני מסכים עימך - אין צורך בכפילות התפקידים בין הביטוח הלאומי לשירות הסעד של הרשויות המקומיות. הטיפול (הכספי) בנתמכים צריך להיות באחריות הביטוח הלאומי.
|
|