|
||||
|
||||
לא הממשלה חייבת משכורות לעובדים. העובדים הללו הם עובדי הרשויות המקומיות ולא עובדי השלטון המרכזי. מה פתאום שהממשלה תכסה את חובן של הרשויות המקומיות בכספי משלם המסים?! את הדמגוגיה הזולה הזו, כאילו הממשלה חייבת כספים לעובדים, שמענו כבר מפקידוני ההסתדרות. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת במה התגובה שלך נשכרת מהבחירה ב''פקידוני ההסתדרות'' במקום ''פקידי ההסתדרות''. |
|
||||
|
||||
המלה ''פקידונים'' מבהירה את דעתי עליהם בצורה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
"פקידונים" כמו נערי האוצר? |
|
||||
|
||||
אני חולק. דעתך עליהם ברורה מההקשר (למשל, שייחסת להם דמגוגיה). ההבדל הגדול ביותר ש''פקידונים'' יוצרת הוא רושם פחות רציני, ויותר של הוצאת קיטור ריקה, לתגובה שלך. |
|
||||
|
||||
אם תעיין בהודעותיי באתר עד כה (כולל זו המדוברת), אני מעריך שתבין לבד עד כמה חשוב לי הרושם המתקבל אצל אנשים אחרים לגבי הודעותיי. |
|
||||
|
||||
האם אתה סרקסטי, ומתכוון שלא חשוב לך בכלל הרושם? אני לא כל כך מבין. למה אתה כותב תגובות? טוב, זו שאלה שגם אני אתקשה קצת לענות עליה. אבל מגוון הסיבות המעורפלות שגורמות לי לכתוב תגובות, קשורות כולן קשר מאוד הדוק לאופן שבו אני צופה שהן תתקבלנה. אם אני אדיש לחלוטין לכך, כבר יותר קל לי לצעוק אותן אל פתח הכיור. |
|
||||
|
||||
מאיפה מקבלים אותם רשויות מקומיות כסף? |
|
||||
|
||||
לא משנה מהיכן הרשויות מקבלות כסף, הן בכל מקרה צריכות לפעול במסגרת התקציב שלהן (והתקציב ידוע מראש). ולשאלתך: ארנונה + תמיכה תקציבית + מקורות נוספים (קנסות וכו') |
|
||||
|
||||
יפה דרשת. אך מכיוון שאיבר B במשוואה שציינת ("תמיכה תקציבית") הוא באחריות הממשלה, ומכיוון שהממשלה הנוכחית קיצצה באופן דרסטי בתמיכה התקציבית, הרי שהממשלה אחראית לאי תשלום השכר לעובדים. ולראיה, השכר לא משולם בעיריות ובמועצות שבהן אחוזי האבטלה גבוהים מהממוצע ושאר נתמכי סעד. במילים אחרות, זה "קצת" מטעה לומר שהתקציב ידוע מראש, אחרי סדרת קיצוצים אכזרית שעברה על אותן רשויות. זה כמו לבעוט במישהו ללא הפסק ולטעון שזו בעיה שלו, מכיוון שהוא ידע מראש שיבעטו בו. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח את הצד השני של המשואה, כלומר ההוצאות. על ראשי הרשויות היה להכין תקציב מאוזן. העובדה שמענקי האיזון (אשר על פי שמם הם מענקים!) יקוצצו, היתה ידועה מספיק זמן מראש כדי לתכנן את התקציב בהתאם. במצב כזה עומדות בפני ראש הרשות 2 ברירות: או לקצץ ולהתייעל, או לא לשלם שכר לעובדים ולהטיל את האשמה על הממשלה. המטפורה שנתת אינה מייצגת את המצב לאשורו. הדבר דומה לבן תשחורת המקבל דמי כיס קבועים כל שבוע. בשלב מסויים הוריו מחליטים לקצץ את דמי הכיס באופן דרסטי. אותו נער יכול להפחית הוצאות (בילויים, בגדים וכו') או להסתמך על כך ש"אבא יכסה את המינוס בבנק". לפי ההגיון שלך, מכיוון שאבא קיצץ באופן דרסטי את דמי הכיס, הרי שאבא אחראי לאוברדראפט. בדבר אחד אני מסכים עימך - אין צורך בכפילות התפקידים בין הביטוח הלאומי לשירות הסעד של הרשויות המקומיות. הטיפול (הכספי) בנתמכים צריך להיות באחריות הביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
למה הרשויות לא מגדילות את הארנונה ומכסות את הגרעון.מה יותר פשוט מזה? |
|
||||
|
||||
ניחוש פרוע של מי שלא מבין בכלכלה: כי להגדיל את הארנונה ירגיז את התושבים, ואילו להישאר עם ארנונה נמוכה ולדרוש כסף מהממשלה לא ירגיז אף אחד חוץ מהממשלה, כי משלם המיסים שכספו מכסה את אותו כסף לא מודע לאן הוא הולך? |
|
||||
|
||||
הא לך עוד שני ניחושים למאגר שלך. הם משלימים זה את זה. א. כי אין ממי לגבות. מדובר על הרשויות החלשות ביותר. ב. כי הכסף שחסר אמור היה לבוא מהממשלה, שקיצצה את מענקי האיזון באופן דרמאטי. רשויות חזקות עמדו בקיצוץ, רשויות חלשות (שמוטלות עליהן גם יותר משימות רווחה) פשוט התמוטטו. |
|
||||
|
||||
לגבי "אין מי לגבות" - באותן רשויות כושלות, אחוזי גבייה הארנונה (אחרי שמורידים את אלו שלא יכולים לשלם) מגיעים ל20%. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, המצב שונה מהתיאור שלך. בכל מקרה, אם זה אכן המצב - בבקשה, שהממשלה תמנה ועדות קרואות שייגבו את הכסף, ויחזירו את כספי המשכורות לממשלה. אי אפשר להתחמק מהאחריות של שר הפנים למנות ועדה קרואה במקרה שהרשות מתנהלת באופן לא סביר. |
|
||||
|
||||
התיאור של 20% גביה מגיע מהעיתונות. כמו כן, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אני בהחלט בעד פיטורי האחראים - ראשי הרשויות - ומינוי ועדות קרואות תחתיהם. |
|
||||
|
||||
כי בחצור הגלילית יש יותר קשישים ומובטלים אשר לא יכולים לשלם ארנונה, מאשר סביון והוד השרון. בפ''ת, למשל, הארנונה היא יחסית גבוהה (דומה לזו שבמודיעין), מכיוון שב''פ אחוז הזכאים לפטור מארנונה הוא גבוה יותר. |
|
||||
|
||||
העלאת הארנונה טעונה אישור משרד הפנים. והארנונה עולה באופן אוטומטי משנה לשנה לא בכפוף לעליית המדד אלא בכפוף למספרים שקובע משרד האוצר. |
|
||||
|
||||
את הגרעון בתקציב המדינה אפשר יהיה לפטור על ידי הלנת שכר לעובדי האוצר,עד שתמצא כמובן תוכנית הבראה. |
|
||||
|
||||
"בכספי משלם המיסים" ואתה מדבר איתי על דמגוגיה זולה... הרשויות המקומיות חייבות כסף לעובדים. אין להם כסף כי הממשלה קיצצה להם פתאום תקציבים. בנוסף לכך, הרשויות המקומיות הן חלק מהמדינה, המנוהלת ע"י הממשלה. אם מורה לא מקבל משכורת, זו רק אשמת המנהל, או גם אשמת משרד החינוך? אין כסף, מחיר הלחם עולה, מחיר ה-DVD יורד. אין כסף, קצבאות זקנה מתקצצות, מס חברות יורד. שלב ראשון בלימה, שלב שני צמיחה. דמגוגיה זולה. |
|
||||
|
||||
"כספי האוצר" מגיעים מכיסו של משלם המסים - וזאת עובדה ולא "דמגוגיה זולה" כהגדרתך. אתה מטיל את האחריות כולה על הממשלה, שקיצצה את מענקי האיזון לרשויות המקומיות. נכון אמנם שהמענקים קוצצו, אך חלק גדול מהקיצוץ הוקצב מחדש במשך השנה, והפשרת הכסף מותנית באישור תוכניות הבראה. בדו"ח בנק ישראל, שאתה נתלה בו, נאמר, שרצוי שההקצבות המחודשות ישמשו להתייעלות בפעילות הרשויות המקומיות כך שתתאפשר בעתיד הפחתה הדרגתית ומסודרת בתמיכות הממשלה. הטענות שלך מופנות נגד הממשלה, אך האחריות האמיתית למחדלים שחוללו את המשבר מוטלת על הרשויות עצמן. במשך שנים התנהלו רשויות רבות בחוסר יעילות ובזבזנות: מנגנונים נופחו - בין היתר במקורבים פוליטיים ואישיים - והוצא כסף על פעולות בלתי חיוניות, ולא רק לקראת בחירות. מצד אחר, גביית המסים פיגרה לפעמים כדי 80 אחוזים מהפוטנציאל. ההוצאות המנופחות כוסו בחלקן במענקי הממשלה, ואם לא כוסו - הן נהפכו לגירעונות תופחים והולכים. במצב זה יש הצדקה לעמדת הממשלה - שבעצם אין היא המעסיקה הישירה של עובדי הרשויות - שהקצבות מכספי משלם המסים יותנו באישור תוכניות הבראה. רק בדרך זו אפשר לשים קץ אחת ולתמיד להידרדרות הכספית בשלטון המקומי. ההסתדרות, במקום לתמוך בהבראת השלטון המקומי כדי שיוכל בעתיד לשלם שכר לעובדיו, הטילה וטו על תוכניות הבראה וארגנה שביתה כללית, שגורמת נזק עצום למשק וסבל לציבור. השבתת המשק היא למעשה השבתה למען הנצחת משטר חוסר היעילות והבזבוז ברשויות המקומיות, על חשבון משלם המסים. |
|
||||
|
||||
עוד משהו קטן שכמעט נשכח: חלק גדול מן הרשויות שלא משלמות שכר היו בגרעון עוד לפני ביטול המענקים. מדוע רק לאחר הקיצוץ הן הפסיקו לשלם שכר? כנראה שפתאום היה את מי להאשים... |
|
||||
|
||||
אין חילוקי דעות ביננו שהייתה וישנה שחיתות גדולה ברשויות מקומיות רבות. גם אין חילוקי דעות שזה מצב רע שדרוש לתקנו. הענין המהותי הוא שלא צריך להשתמש במשכורות העובדים כבבני ערובה: צריך לשלם את המשכורות ובלי קשר לייעל את הרשויות המקומיות. החוק קבע לשר הפנים מספיק אמצעים כדי לעשות זאת, מבלי לפול לחרפה של אי תשלום שכר לקשי יום במשך תקופה ארוכה כ"כ. אני טוען שבמקרה הטוב, יהירותו של שר הפנים (שהתבטאה גם בשביתת המצילים) היא שגרמה לכך. שר הפנים יכל היה למנות ועדות קרואות בשלבים הראשונים של סכסוך העבודה, לשלם שכר לאלו שמגיע להם ולהימנע מכל הבלאגן שהתרחש. הגישה הכוחנית והיהירה שלו ושל שר האוצר הביאה אותנו לשביתה הכרחית - אבל שהייתה יכולה להיות נמנעת בקלות. במקרה הרע, מדובר בצעד ציני ומרושע שנועד לשבור את העבודה המאורגנת בדרכים לא כשרות (אי תשלום שכר לעובדים), לכפות תוכניות שמשולבים בהן לא רק צעדי הבראה אלא גם אלמנטים אחרים (החלשת מנגנונים סוציאליים, הפרטה..). |
|
||||
|
||||
א. לא ביבי הוא זה שיזם את השביתה. ב. מי שהחזיק את העובדים כבני ערובה היו הרשויות ולא הממשלה. הרי אם הן היו מפסיקות לשלם חשבוניות במקום משכורות, לא היה לחץ על הממשלה לשלם את חובותיהן מכיס משלם המסים. ג. העובדה שבית הדין לעבודה פתר את הבעיה בתוך יום (!) מראה עד כמה השביתה הזו היתה מיותרת. הרי אם ההסתדרות היתה רוצה באמת להגן על העובדים, היא היתה מגישה תביעה בשמם לבית הדין לעבודה כבר בחודש הראשון להלנת השכר במקום להשתמש בנשק השביתה המיותר והמזיק, שכל מטרתו היא לחזק את כוחם הפוליטי של פרץ והועדים הגדולים. ד. אין כאן רצון לשבור את העבודה המאורגנת, יש כאן רצון מוצדק לחלוטין של האוצר לשבור את הפשע המאורגן של הועדים הגדולים ולהפסיק את חליבת הקופה הציבורית על ידם. דרך אגב, בעיתונות התפרסמה רשימה של המועצות במשבר שמסרבות לחתום על הסכם ההבראה. מישהו יכול להסביר מה נווה מונוסון עושה שם לצד מועצות כמו בני ברק וקרית גת? |
|
||||
|
||||
זה אכן מוזר, במיוחד בהתחשב בעובדה שנוה מונוסון היא כבר לא רשות עצמאית (היא התאחדה עם יהוד). |
|
||||
|
||||
למה בית הדין לעבודה לא יכל לפתור את הבעיה תוך יום לפני חצי שנה? |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שבית המשפט לא יכול להכריע סכסוך בינך לבין שכנך לפני שאחד מכם פנה אליו. |
|
||||
|
||||
חליבת הקופה הציבורית כאן היתה, לטענת משרד האוצר, ע''י הרשויות המקומיות ולא ע''י ועדי העובדים. היה כאן סכסוך מתמשך בין שגי גופים שלטוניים על גבם של העובדים. העובדים נאלצו להראות שגם להם יש גב. |
|
||||
|
||||
א. אם ההסתדרות אכן היתה "מגינת העובדים", מדוע היא צידדה ברשויות המקומיות - שהן מי שמלין את שכר העובדים - ולא באוצר? הרי היא היתה יכולה להכריז על שביתה ברשויות, בדרישה מראשיהן לחתום על הסכם ההבראה! בפועל, פרץ נהג הפוך, וצידד בראשי הרשויות - אותם אלו שהלינו את שכר העובדים. מלבד זאת, אם פרץ היה באמת נקי כפיים, הוא היה צריך לדאוג לתביעה בבית הדין לעבודה בשם העובדים כנגד הרשויות, בדרישה לשלם את שכרם. הוא לא עשה אף אחד מאלה, ובכך חשף את מניעיו האמיתיים - פוליטיקה ותו לא. |
|
||||
|
||||
אם פרץ היה מגיש תביעה נגד הרשויות, הן היו הופכות לחדלות פרעון ומבקשות הגנה מפני הנושים, ראשי הרשויות היו הולכים לעשות לביתם, הייתה ממונה ועדה קרואה והעובדים היו יכולים לשכוח מלקבל את הכסף. |
|
||||
|
||||
למה מינוי ועדה קרואה היה מונע מהעובדים לקבל את הכסף?! |
|
||||
|
||||
לא משנה אם בראשה עומד ראש עיר או ראש ועדה קרואה. |
|
||||
|
||||
זוהי אמירה פשטנית. לרשות יש כסף (בכמות מוגבלת) ותשלומים (או התחייבויות) בכמות גדולה יותר. השאלה מה, כמה ולמי לשלם היא שאלה של סדרי עדיפויות. |
|
||||
|
||||
הרשויות חייבות הרבה כסף להרבה גורמים. תביעה של העובדים נגד הרשויות הייתה מעוררת את הבנקים, הספקים וקבלני המשנה לתבוע גם כן. רשות הייתה נאלצת להכריז על פשיטת רגל ואז בסופו של תהליך לא קצר חלק מהנושים היו מקבלים חלק מהכסף. |
|
||||
|
||||
במצב של פשיטת רגל, הראושנים לקבל את כספם לאחר נושים מובטחים הם העובדים - הרבה לפני הבנקים, הספקים וקבלני המשנה. |
|
||||
|
||||
מה זה נושה מובטח ואיך אני יכול להפוך לכזה? |
|
||||
|
||||
תלווה לי, ומובטח לך שתהפוך לנושה. |
|
||||
|
||||
נושה שיש לו בטוחה (נכס כלשהו שמשועבד לו, ערבות בנקאית וכו'). במקרה כזה, אם הלווה חדל פרעון, החוב מסולק ע"י מימוש הנכס. אתה יכול להפוך לכזה, אם אתה מתנה את מתן ההלואה בקבלת בטוחה, והלווה מסכים. דוגמה מהחיים - כשחתמנו, בתור ועד הבית, על הסכם מול חברת האחזקה (שבין השאר גובה מהדיירים כספים עבור חשבון חשמל משותף, ביטוח וכו'), דרשנו ערבות בנקאית בסכום השווה ל 3 חודשי פעילות, כך שאם היא תפשוט רגל, כספים אלו מובטחים. |
|
||||
|
||||
בדיוק להיפך אם ראש הרשות מבזבז כספים מעבר ליכולתו, ולא מוכן לחתום על תכנית הבראה, הרי שמינוי ועדה קרואה יפחית את הבזבוז (פחות מחוייבויות פוליטיות למקורבים), ויאפשר תכנית הבראה, שבסופו של דבר תאפשר העברת הכסף לעובדים. |
|
||||
|
||||
הממשלה מקצצת בשנה אחת חלק מתקציבי הרשויות, קיצוץ שאין ספק שהרשויות לא יכלו להיות מוכנות אליו, הממשלה מחוקקת חוקים הפוטרים אזרחים מארנונה ומיסים אחרים בלי להחזיר את התקציב הנגזל מהרשויות המקומיות, הממשלה גם מעבירה חלק מאחריותיה בנושאי רווחה, חינוך ושירותי דת לרשויות בבמישרין או בעקיפין באמצעות קיצוצי תקציב תקנות וחקיקה ובכך מטילה נטל נוסף על הרשויות. הממשלה גם מאשרת את המיסים והקנסות שרשאית הרשות המקומית להטיל בתחומה. בקיצור, הרשויות תלויות במדינה כמעט בכל אספקט של פעילותן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |