|
||||
|
||||
"כספי האוצר" מגיעים מכיסו של משלם המסים - וזאת עובדה ולא "דמגוגיה זולה" כהגדרתך. אתה מטיל את האחריות כולה על הממשלה, שקיצצה את מענקי האיזון לרשויות המקומיות. נכון אמנם שהמענקים קוצצו, אך חלק גדול מהקיצוץ הוקצב מחדש במשך השנה, והפשרת הכסף מותנית באישור תוכניות הבראה. בדו"ח בנק ישראל, שאתה נתלה בו, נאמר, שרצוי שההקצבות המחודשות ישמשו להתייעלות בפעילות הרשויות המקומיות כך שתתאפשר בעתיד הפחתה הדרגתית ומסודרת בתמיכות הממשלה. הטענות שלך מופנות נגד הממשלה, אך האחריות האמיתית למחדלים שחוללו את המשבר מוטלת על הרשויות עצמן. במשך שנים התנהלו רשויות רבות בחוסר יעילות ובזבזנות: מנגנונים נופחו - בין היתר במקורבים פוליטיים ואישיים - והוצא כסף על פעולות בלתי חיוניות, ולא רק לקראת בחירות. מצד אחר, גביית המסים פיגרה לפעמים כדי 80 אחוזים מהפוטנציאל. ההוצאות המנופחות כוסו בחלקן במענקי הממשלה, ואם לא כוסו - הן נהפכו לגירעונות תופחים והולכים. במצב זה יש הצדקה לעמדת הממשלה - שבעצם אין היא המעסיקה הישירה של עובדי הרשויות - שהקצבות מכספי משלם המסים יותנו באישור תוכניות הבראה. רק בדרך זו אפשר לשים קץ אחת ולתמיד להידרדרות הכספית בשלטון המקומי. ההסתדרות, במקום לתמוך בהבראת השלטון המקומי כדי שיוכל בעתיד לשלם שכר לעובדיו, הטילה וטו על תוכניות הבראה וארגנה שביתה כללית, שגורמת נזק עצום למשק וסבל לציבור. השבתת המשק היא למעשה השבתה למען הנצחת משטר חוסר היעילות והבזבוז ברשויות המקומיות, על חשבון משלם המסים. |
|
||||
|
||||
עוד משהו קטן שכמעט נשכח: חלק גדול מן הרשויות שלא משלמות שכר היו בגרעון עוד לפני ביטול המענקים. מדוע רק לאחר הקיצוץ הן הפסיקו לשלם שכר? כנראה שפתאום היה את מי להאשים... |
|
||||
|
||||
אין חילוקי דעות ביננו שהייתה וישנה שחיתות גדולה ברשויות מקומיות רבות. גם אין חילוקי דעות שזה מצב רע שדרוש לתקנו. הענין המהותי הוא שלא צריך להשתמש במשכורות העובדים כבבני ערובה: צריך לשלם את המשכורות ובלי קשר לייעל את הרשויות המקומיות. החוק קבע לשר הפנים מספיק אמצעים כדי לעשות זאת, מבלי לפול לחרפה של אי תשלום שכר לקשי יום במשך תקופה ארוכה כ"כ. אני טוען שבמקרה הטוב, יהירותו של שר הפנים (שהתבטאה גם בשביתת המצילים) היא שגרמה לכך. שר הפנים יכל היה למנות ועדות קרואות בשלבים הראשונים של סכסוך העבודה, לשלם שכר לאלו שמגיע להם ולהימנע מכל הבלאגן שהתרחש. הגישה הכוחנית והיהירה שלו ושל שר האוצר הביאה אותנו לשביתה הכרחית - אבל שהייתה יכולה להיות נמנעת בקלות. במקרה הרע, מדובר בצעד ציני ומרושע שנועד לשבור את העבודה המאורגנת בדרכים לא כשרות (אי תשלום שכר לעובדים), לכפות תוכניות שמשולבים בהן לא רק צעדי הבראה אלא גם אלמנטים אחרים (החלשת מנגנונים סוציאליים, הפרטה..). |
|
||||
|
||||
א. לא ביבי הוא זה שיזם את השביתה. ב. מי שהחזיק את העובדים כבני ערובה היו הרשויות ולא הממשלה. הרי אם הן היו מפסיקות לשלם חשבוניות במקום משכורות, לא היה לחץ על הממשלה לשלם את חובותיהן מכיס משלם המסים. ג. העובדה שבית הדין לעבודה פתר את הבעיה בתוך יום (!) מראה עד כמה השביתה הזו היתה מיותרת. הרי אם ההסתדרות היתה רוצה באמת להגן על העובדים, היא היתה מגישה תביעה בשמם לבית הדין לעבודה כבר בחודש הראשון להלנת השכר במקום להשתמש בנשק השביתה המיותר והמזיק, שכל מטרתו היא לחזק את כוחם הפוליטי של פרץ והועדים הגדולים. ד. אין כאן רצון לשבור את העבודה המאורגנת, יש כאן רצון מוצדק לחלוטין של האוצר לשבור את הפשע המאורגן של הועדים הגדולים ולהפסיק את חליבת הקופה הציבורית על ידם. דרך אגב, בעיתונות התפרסמה רשימה של המועצות במשבר שמסרבות לחתום על הסכם ההבראה. מישהו יכול להסביר מה נווה מונוסון עושה שם לצד מועצות כמו בני ברק וקרית גת? |
|
||||
|
||||
זה אכן מוזר, במיוחד בהתחשב בעובדה שנוה מונוסון היא כבר לא רשות עצמאית (היא התאחדה עם יהוד). |
|
||||
|
||||
למה בית הדין לעבודה לא יכל לפתור את הבעיה תוך יום לפני חצי שנה? |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שבית המשפט לא יכול להכריע סכסוך בינך לבין שכנך לפני שאחד מכם פנה אליו. |
|
||||
|
||||
חליבת הקופה הציבורית כאן היתה, לטענת משרד האוצר, ע''י הרשויות המקומיות ולא ע''י ועדי העובדים. היה כאן סכסוך מתמשך בין שגי גופים שלטוניים על גבם של העובדים. העובדים נאלצו להראות שגם להם יש גב. |
|
||||
|
||||
א. אם ההסתדרות אכן היתה "מגינת העובדים", מדוע היא צידדה ברשויות המקומיות - שהן מי שמלין את שכר העובדים - ולא באוצר? הרי היא היתה יכולה להכריז על שביתה ברשויות, בדרישה מראשיהן לחתום על הסכם ההבראה! בפועל, פרץ נהג הפוך, וצידד בראשי הרשויות - אותם אלו שהלינו את שכר העובדים. מלבד זאת, אם פרץ היה באמת נקי כפיים, הוא היה צריך לדאוג לתביעה בבית הדין לעבודה בשם העובדים כנגד הרשויות, בדרישה לשלם את שכרם. הוא לא עשה אף אחד מאלה, ובכך חשף את מניעיו האמיתיים - פוליטיקה ותו לא. |
|
||||
|
||||
אם פרץ היה מגיש תביעה נגד הרשויות, הן היו הופכות לחדלות פרעון ומבקשות הגנה מפני הנושים, ראשי הרשויות היו הולכים לעשות לביתם, הייתה ממונה ועדה קרואה והעובדים היו יכולים לשכוח מלקבל את הכסף. |
|
||||
|
||||
למה מינוי ועדה קרואה היה מונע מהעובדים לקבל את הכסף?! |
|
||||
|
||||
לא משנה אם בראשה עומד ראש עיר או ראש ועדה קרואה. |
|
||||
|
||||
זוהי אמירה פשטנית. לרשות יש כסף (בכמות מוגבלת) ותשלומים (או התחייבויות) בכמות גדולה יותר. השאלה מה, כמה ולמי לשלם היא שאלה של סדרי עדיפויות. |
|
||||
|
||||
הרשויות חייבות הרבה כסף להרבה גורמים. תביעה של העובדים נגד הרשויות הייתה מעוררת את הבנקים, הספקים וקבלני המשנה לתבוע גם כן. רשות הייתה נאלצת להכריז על פשיטת רגל ואז בסופו של תהליך לא קצר חלק מהנושים היו מקבלים חלק מהכסף. |
|
||||
|
||||
במצב של פשיטת רגל, הראושנים לקבל את כספם לאחר נושים מובטחים הם העובדים - הרבה לפני הבנקים, הספקים וקבלני המשנה. |
|
||||
|
||||
מה זה נושה מובטח ואיך אני יכול להפוך לכזה? |
|
||||
|
||||
תלווה לי, ומובטח לך שתהפוך לנושה. |
|
||||
|
||||
נושה שיש לו בטוחה (נכס כלשהו שמשועבד לו, ערבות בנקאית וכו'). במקרה כזה, אם הלווה חדל פרעון, החוב מסולק ע"י מימוש הנכס. אתה יכול להפוך לכזה, אם אתה מתנה את מתן ההלואה בקבלת בטוחה, והלווה מסכים. דוגמה מהחיים - כשחתמנו, בתור ועד הבית, על הסכם מול חברת האחזקה (שבין השאר גובה מהדיירים כספים עבור חשבון חשמל משותף, ביטוח וכו'), דרשנו ערבות בנקאית בסכום השווה ל 3 חודשי פעילות, כך שאם היא תפשוט רגל, כספים אלו מובטחים. |
|
||||
|
||||
בדיוק להיפך אם ראש הרשות מבזבז כספים מעבר ליכולתו, ולא מוכן לחתום על תכנית הבראה, הרי שמינוי ועדה קרואה יפחית את הבזבוז (פחות מחוייבויות פוליטיות למקורבים), ויאפשר תכנית הבראה, שבסופו של דבר תאפשר העברת הכסף לעובדים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |