 |
|
 |
||
|
||||
 |
אשמח אם ננצל את ההזדמנות הזאת כדי לשמוע מאיילים מומחי תזונה המלצות לגבי הרכבת תפריט מאוזן ובריא עם דוגמאות ספציפיות וגם המלצות על מאכלים שכדאי לאמץ ומאכלים שכדאי להמנע מהם. יש לי מושג מאוד כללי והייתי רוצה לדעת יותר. יש הרבה מאכלים ששמעתי עלהם דיעות מנוגדות, כמו : שמן זית, חלב, גבינה צהובה, ביצים, יין, מי ברז, בשר איילים. תודה מראש למפרטים! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכל מקום, חשבתי שרק לאסקימואים מותר לאכול אותם. לפחות בארץ היבשה והרעבה הזאת הם מוגנים. ואתם חושבים יותר מ די על אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? מישהו אומר משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראו את כל תכניות הבישול בטלוויזיה המסחרית והממלכתית... את כל תחרויות ההרזיה בשידור חי, את השתלטות פולחן הקיבה על כל החגים הלאומיים והדתיים שלכם...לא משעמם קצת? לא מבחיל קצת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילים הם משפחה שלמה, חלקם, כמו האייל האציל, מוגנים. מה שמותר רק לאסקימואים (וליפנים) לאכול זה לוויתנים. אייל הצפון, זה שאסקימואים נוהגים לאכול (וגם לאפים) לא מוגן ומאד טעים. אומרים1 שגם את האייל הקורא אפשר לאכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ברז: מעדן עממי פשוט וזול. נראה לי שאין בו שום פסול, אם הוא בריא (כלומר: לא מזוהם וכד'). חלב: יש מי שרגישים לו. אבל הם יודעים על כך. מעבר לכך הוא מטרה מועדפת מכיוון שטבעונים ושות' נמנעים ממנו. אבל הוא בהחלט מזין. בשר איילים: לא בריא לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן מותר בהחלט לשתות מים מהברזים. (רק ברוסיה עדיין רווח הפתגם העממי: אם אין מים בברזים-גמרו אותם היהודונים!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכול מעט וצחק הרבה. עד מאה ועשרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלא ידע איך לבשר לחולה את הבשורה הרעה... או לפני שהזרים לתוכו גז צחוק לקראת ניתוח מוצלח מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי לכל קבוצת מזון יש מזונות בריאים יותר ופחות, בשומנים הכי לא בריא זה שומן מוקשה (מרגרינה לדוגמה) אם אתה יכול לא לאכול את זה בכלל זה הכי טוב. לאחר מכן שומן רווי (לדוגמה גבינה צהובה) והכי בריא זה שומן לא רווי, לדוגמה שמן זית. לשמן זית אבל יש בעיה שאסור לטגן איתו. בחלבונים חלבונים מהחי עדיפים על חלבונים מהצומח וביצים זה אחד המקורות הכי מוצלחים לחלבון. יין הוא דבר בריא כשהוא נלקח במינון הנכון אבל מכיוון שהוא ממכר אני לא יכול להמליץ עליו. מיים זה הדבר הכי בריא שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמן זית הוא לא לגמרי לא רווי (בהשוואה שמנים שנוהגים לטגן אתם בד''כ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי האתר הבא "בשמן זית יש את הכמות הגדולה ביותר של שומן חד בלתי רווי." ולפי המחשבון שלהם בשמן זית יש 75% שומן בלתי רווי לעומת שמן קנולה שבו יש רק 54%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הכתבה: פרופ' שטמפר טוען ש"ישנן ראיות בשפע המצביעות על כך שבריא יותר לאכול דגים ועופות מאשר בשר אדום, וזה גם מועיל יותר לסביבה". בניגוד לדעה הרווחת, המחקרים מוכיחים לטענתו שמקורות חלבוניים מן הצומח עדיפים על מקורות מן החי: "זה הכל עניין יחסי. אם תחליפי בשר אדום בקטניות ובאגוזים הרווח שלך יהיה גדול מאוד, אם תחליפי בשר אדום בדגים, הרווח שלך יהיה בינוני, ואם תחליפי את הבשר בעוף, הרווח יהיה קטן יותר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התזונאים בכתבה שבבסיס הדיון הסכימו דווקא שחלבונים מהצומח עדיפים על חלבונים מהחי. יש לציין (מה שאני יודע ממקורות אחרים) שחשוב שהחלבון מן הצומח יכיל קטניות, כי הן נותנות את כל חומצות האמינו. בתור כמעט-טבעוני מטעמי בריאות (תגובה 555770; כשקראתי את הכתבה הופתעתי לגלות שהדיאטה שלי הרבה יותר מקובלת על תזונאי הזרם המרכזי ממה שחשבתי) אהיה סקרן לראות ביסוס לטענה ההפוכה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי לLG אבל האינטרנט גנב לי את התגובה. אז הנה המקור: כתבה של ד"ר אודי בר על חשיבות החלבון המלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הוא דווקא אומר ששילוב דגנים וקטניות מספיק (אם כי לא בהכרח עדיף על חלבון מהחי), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אכן, אני תמיד שוכח את הקטע של השילוב. 2) עדיין חלבון של ביצה עדיף כי אתה מקבל את החלבון המלא תמורת מעט קלוריות וללא שומן ופחמימות 3) מעניין כמה צמחונים באמת משלבים כי על פניו זה נראה מסובך. 4) אחד הדברים שמאוד חסרו לי בכתבה המקורית זה עומס גליקמי שהוא בעצם מי שמסבך לצמחונים את החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני לא משוכנעת כמה חלבון יש בביצה, לעומת כמה שיש במנה של אורז + שעועית. שלא להזכיר את הכולסטרול וכו'. 3. לא מסובך כלל. יש מגוון לא קטן של שילובים, עדשים לא דורשות השרייה ארוכה / לא דורשות השרייה כלל, ואם מכינים כמות של שעועית ומקפיאים במנות (מה שאני עושה), אפשר בדקות להוסיף קטניות לכל דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) על פי האתר הזה בחלבון ביצה יש 91% חלבון, באורז יש 8% חלבון ובשעועית יש 24% חלבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ אוכלים שעועית בכמות גדולה הרבה יותר מאשר ביצה אחת. כלומר, שעועית שגודלה כביצה, ביצה טובה הימנה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההיגיון, אפשר הרי גם לאכול מספר חלבוני ביצה. בכל מקרה כמה שעועית עם אורז אוכלים בד"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו? 97. ובסופי שבוע חורפיים 148. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, 97 מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעועית עם אורז (לא סופרת בנפרד, עזוב אותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת גרמים? תני לי לשאול דוגרי: זאת בדיחה? כי אני לא מכיר מספיק צמחונים כדי להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן... תשובה רצינית לתגובתך: בביצים יש כולסטרול ולכן נוטים להגביל את צריכתן היומית (ייתכן שכבר יצא מחקר חדש שמפריך את זה, ועוד אחד לאחריו שמפריך את ההפרכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהאגדות הקולינריות הנפוצות ביותר. את הכולסטרול הזורם בעורקינו הגוף שלנו מייצר, לא צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי. היתה לי הרגשה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי (ודודה ויקי מסכימה), זה לא נכון. הכולסטרול בגוף (ובכלל זה בעורקים) מגיע גם מיצור עצמי וגם מהמזון. מה שכן, לא ברור האם הורדה בצריכה הכולסטרול מורידה את רמת הכולסטרול בדם, בגלל שהגוף מפצה על כך (מה שלא בהכרח נכון לגבי הורדת כמות השומן באוכל). "It is debatable that a diet, changed to reduce dietary fat and cholesterol, can lower blood cholesterol levels,4 (and thus reduce the likelihood of development of, among others, coronary artery disease leading to coronary heart disease), because any reduction to dietary cholesterol intake could be counteracted by the organs compensating to try and keep blood cholesterol levels constant."
http://en.wikipedia.org/wiki/Cholesterol#Dietary_sou... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לבוא אלי לארוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וביחד כמה יש בהם? כמדומני היתרון הוא בשילוב. עפ"י האתר שציינת, ב-1 ביצה קשה יש לך 6.3 גרם. ביצה היא דבר קטן, ואתה לא אמור לאכול ממנה המון. 4 ביצים ליום הן הרבה, ואם תאכל 4, תגיע לכמות החלבון שיש ב-100 גרם שעועית. 100 גרם שעועית זה גם לא מעט, אבל בהחלט כמות שניתן לאכול ביום. אגב, ב-100 גרם עדשים יש 28 גרם1. 1 אינפורמציה מכאן: http://www.free.org.il/nut/nut_values/protein.html. באתר הנטורופתי הישראלי מניחים שאין מזונות אחרי ח'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "וביחד כמה יש בהם?" זה תלוי מה היחס בין האורז לשעועית. את זאת שיודעת את תורת השילובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה 100 גרם שעועית יבשה. נראה לי קצת קשה לאכול ביום (מקיים הבטחה מתגובה אחרת, לשקול את מנת ארוחת הערב שלי - בערך מאתיים גרם אורז ושמונים גרם סויה; זו מנה בהחלט גדולה, אם כי אני מניח שאפשר לאכול קצת יותר קטניות, בעיקר אם זה קטנית שבאמת אוהבים1). אבל בעצם זה בכלל לא חישוב רלוונטי. הטענה היא שסתם לאכול חלבונים זה לא אתגר, והביצה לעומת הקטניות+דגן הן מקור לחלבון מלא, כלומר שמכיל את כל חומצות האמינו. אם התפלגות חומצות האמינו דומה בשניהם, אז החישוב נכון. אם לא, זה מסתבך: צריך לבדוק כמה יש בכל אחד מהם מחומצות האמינו שהכי נחוצות לגוף והכי קשה לקבל ממקורות אחרים, ושני הקריטריונים האלה עושים רושם די מסובך. 1 הגעתי למסקנה שלמרות שסויה בצורת אדממה היא אכילה, היא כבר רבע הדרך לטופו, שאינו אכיל. גם כאדממה זו הקטנית הכי פחות טעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מבשלת קטניות, אני משרה ומבשלת קילו שלם. לפעמים יותר - נניח קילו מאתיים. אחרי זה אני מקפיאה בכמויות של ספל אחד, (לפעמים יותר), בתוך שקיות. בד"ך, מסיר שבישל קילו, יוצאות לי 10-11 שקיות. מכאן - בערך 100 גרם שעועית יבשה בכל שקית. זו גם הכמות שאני משתמשת בה, כשאני באה להוסיף קטניות מוכנות לתבשיל. נראה לי לא בעיה לאכול את זה ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אוכלת את זה בארוחה אחת, או ביותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה מוסיפים לזה. אם אתה מוסיף לזה ברוקולי, קולורבי וסלק, הכמויות יהיו הרבה יותר גדולות, ולא תגמור את זה בארוחה אחת. אם אתה מגלגל את זה בתוך בוריטו, תגמור את זה בארוחה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כמו שנועה כתבה, זה דווקא פשוט - היא הסבירה למה קטניות זה קל (אני אוסיף לנימוקים קטניות קפואות מהמכולת, שממש נותנות פתרון מהיר ומיידי, יותר מכמעט כל חלבון מהחי, ובמקרה של אפונה וסויה הן גם הצורה הכי טעימה לאכול את הקטניות האלו). והשילוב עם דגן? הוא מתבקש מבחינה קולינרית. אם יש לך קטניה מבושלת ואתה רוצה לעשות מזה ארוחת ערב (בלי בשר), מה תעשה - בכלל בלי שיקולי בריאות? מן הסתם תוסיף אורז או אטריות או לחם (וירקות ותבלינים ושמן). מה שכן, הלינק שנתת עם הערכים התזונתיים מראה שמבחינת כמות קשה לקבל מדגנים וקטניות את הכמות שיש בביצה - צריך לאכול ממש הרבה מהם (האחוזים שם הם בבירור למוצר היבש; במבושל זה הרבה פחות). בלבן של ביצה, לפי מקורות אחרים, יש כ-40 ג' חלבון (פרוטאין). אני אנסה לבדוק בארוחת הערב הבאה שלי כמה יוצא לי במנה די יפה של אורז מלא וסויה. השאלה שנשאלת כאן היא אם באמת הכמות שיש בביצה היא נחוצה (ולמי), או שאפשר להסתפק בפחות (במה שנוגע לחלבון מלא; חלבון "חלקי" אפשר להשלים בארוחות נטולות קטניות, מדגנים ואגוזים וכאלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מודדים את כמות החלבון? עם אורז מלא יש בעיה - הוא ממש ממש לא טעים. אני אפילו לא מסוגל להעמיד פנים כדי לשמח את אשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקלים את האורז המבושל, את הסויה המבושלת, ונעזרים בנתוני תכולת חלבון מהאינטרנט. אתה מנסה אורז מלא עגול או ארוך? הארוך, גם לי הוא לא טעים. הצלחתי לגמור חבילה, אבל לא אחזור על הניסיון. את העגול אני מאוד אוהב. הוא לא כל כך דומה לאורז לבן, ודורש מתכונים אחרים - ינתנו לפי דרישה (אבל אני יכול להבין אם תמשיך לא לאהוב אותו). יתרון מפתיע שלו על הלבן, שההכנה שלו טריוויאלית לחלוטין, ולא דורשת את המיומנות והעבודה שהלבן דורש כדי שיצא אחד-אחד (ארוך) או עם המרקם הראוי לריזוטו (עגול). טוב, לאוהבי בישול זה אולי חיסרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, הולך לבדוק בארון... היא משתמשת בתערובת של סוגים שונים. אחד מהם, http://en.wikipedia.org/wiki/Wild_rice , הוא כנראה לא באמת אורז. קשה לי לשים את האצבע על מה שעיצבן אותי במיוחד בתערובת הזו, ולכן אשמח למתכון. האם תוכל לקשר לתמונה של העגול או למצוא את שמו? אני דווקא לא בררן בעניין הבישול, אם האורז עצמו מאיכות טובה. למעשה, כמעט כל ארוחות הצהרים שלי מתבססות על אורז בסמטי שמבלה 11 דקות במיקרו עם כף שמן, בדרך כלל בתיבול אבקת קארי. אפס טרחה. ריזוטו זו באמת אופרה אחרת (האם חילקת את המיומונות לארוך והעבודה לריזוטו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נראה כך (לעומת הארוך שנראה כך), ונקרא באנגלית whole round rice. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל מה עם המתכון? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, תגובה 332745. ותחילה, תיקון לה, כי אייל שני טעה כשהוא כתב להוסיף מים רק עד כיסוי, ואז לבשל חמישים דקות בלי לפתוח ובלי לגעת. בשלב מסוים המתכון הפסיק לעבוד לי, והאורז שלמעלה לא היה מבושל דיו. זה כנראה היה בגלל סיר לא אטום מספיק, אבל בכלל אין סיבה לבוג'ראס: אם הניסיון שלי הוא יותר מאנקדוטה בלבד, אפשר לבשל בהרבה מים, לערבב מדי פעם, וזה לוקח פחות מחצי שעה, מתקבל בדיוק אותו מרקם, ומתבשל אחיד. זה בדיוק יתרון פשטות ההכנה של אורז מלא: הקליפה שומרת את העמילן בפנים, ולכן הוא יכול לעמוד בהרבה ערבוב בלי להפוך דביק. הרבה מים - בתור התחלה, כיסוי + סנטימטר בערך, ולבדוק מדי פעם אם חסר. ומה אם בסוף נשאר עודף? אין בעיה, פותחים את הסיר, ממשיכים לבשל ולערבב מדי פעם, ותוך דקות העודף מתנדף. האורז המלא הרבה יותר סובלני מהלבן גם לזמן בישול עודף, מאותה סיבה. ומאותה סיבה, גם אין סיבה לטגן אותו לפני הבישול, אלא אם ממילא אתה רוצה בצל או גזר או שום מטוגנים שיתבשלו איתו באותו סיר. אז המתכון ההוא באמת נהדר, אבל עכשיו אני צריך להיות קצת אייל שני בעצמי, ולרדת לשורשי מהותו הגסטרונומית של אורז מלא. אורז לבן הוא כמעט חסר טעם משל עצמו, וסופג נהדר כל טעם שמוסיפים לו. המלא הוא לא כזה, יש לו טעם משל עצמו ומאידך הוא לא סופג טעמים אחרים. לכן צריך יותר לבחור בקפידה מה מוסיפים לו. כתבתי שם שמספיק הבישול עם בצל וגזר מטוגנים כדי שזה יהיה טעים. עכשיו אני חושב שזה נכון אם מדובר בתוספת למנה עיקרית, אבל אם זו המנה העיקרית, או בעצם הארוחה כולה, אז זה עדיין יוצא כבד מדי בפה ונמאס. הוא צריך תוספות שיתנו טוויסט לטעם, ורעננות. במתכון ההוא של שני, השמן והסויה והעגבניות העשירו קצת את הטעם הבסיסי, ואז העשבים הרבים והקשיו נתנו המון טעמים ורעננות. מעולה, אבל אולי יותר מדי עבודה לארוחה של ערב חולין. אז השבוע עשיתי אורז מלא ברוטב עגבניות, וזה הרבה יותר קל (אם כי לא מתחרה באורז במיקרו עם קארי. צר לי), ומקבל באהבה לפחות שני סוגי קטניות. לפני הוספת האורז לסיר טיגנתי בו קצת שום פרוס1 בטיפה שמן זית. הוספתי את האורז, עירבבתי והוספתי מים לכיסוי + ~סנטימטר. יכולתי גם להתחיל מיד לבשל את האורז במים, ובמקביל לטגן שום ולהוסיף לסיר; זה חוסך כמה דקות ומבזבז עוד כלי. לקראת סוף החצי שעה הוספתי אדממה קפואה משקית של סנפרוסט מהפריזר. ביום השני הוספתי למה שנשאר גם אפונה קפואה כנ"ל. כשכבר היה די מוכן הוספתי עגבניות מרוסקות מקופסת שימורים. כמה? שיעטוף באדום את הגרגרים אבל לא ממש יציף כמו בפסטה. ביום השני הוספתי עוד אורז ולא נשארו לי עגבניות מרוסקות, אז הוספתי קצת רסק עגבניות כשעדיין היו מספיק מים בסיר לדלל את הרסק - עבד אותו דבר. בינתיים קצצתי דק מאוד הרבה בצל ירוק (כמה? כך שבכל מזלג שאוכלים תהיינה שתיים-שלוש חתיכות). אני מניח שכאן אני מאבד קוראים רבים, אבל זה חיוני: בלי הבצל, כבד ונמאס; עם הבצל, כיף. אפשר להתפשר על דקות הקיצוץ, אבל בהחלט כמה שיותר דק יותר כיף. הוספתי את הבצל אחרי כיבוי האש, יחד עם שמן זית בנדיבות. השמן הוא רק בשביל הטעם, ומי שסופר קלוריות יכול לוותר. זהו, זה טעים ככה, אבל השקעתי בעצמי והוספתי גם צנוברים, וגם, מה שהפך את זה לממש טעים, קליפת לימון מגוררת2.3 אם נשאר עודף, משאירים בסיר. למחרת מעמידים על האש, מוסיפים קצת מים רותחים ושמן, ומערבבים עד שחם. אבל הצנוברים לא עומדים טוב בשהיה של לילה בסביבה לחה, והבצל הירוק לא עומד טוב בחימום. את שניהם כדאי להוסיף ישר לצלחת, ואם נשאר עודף - לשמור לחוד ולהוסיף אחרי החימום. מה שעוד ניסיתי בעבר בהצלחה כנותן טעם לאורז מלא, חוץ מעגבניות, זה סלק מבושל, קצוץ די קטן - אם לא אכפת לך לאכול צלחת שלמה של משהו סגול. גם זה מתאים עם אפונה ואדממה, ואולי גם עדשים חומים. אפשר עדיין להוסיף בצל ירוק, אבל הסלק די מרענן בעצמו, אז לא חובה, ולעומת זאת כן חובה מיץ לימון. אפשר פטרוזיליה בסוף, אפשר לטגן בצל בהתחלה, גזר קצוץ קטן. כוסברה למי שאוהב, קליפת תפוז לנועזים, קשיו. 1 אפשר גם כתוש. אם יש לך סכין שף אפשר למעוך את השום בשטוח של הסכין, ולא להתעסק עם המכשיר היעודי הקצת מעצבן. 2 מי שרוצה לגרר לימון יותר מפעם בשנה, שישכח מפומפיה ויקנה מגרר קליפה של Microplane או חיקוי טוב שלו - חפשו בגוגל תמונות של Microplane zester. 3 ביום השני הוספתי, עם הבצל הירוק, כמה עלים קצוצים של חובזה שקטפתי בחצר. פעם ראשונה שניסיתי. לא היתה לזה שום השפעה על הטעם, אבל יש אומרים שזה בריא, והרגשתי מה-זה קוּל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המושקעת! קניתי כזה ובהחלט אנסה ואדווח. בדיוק עכשיו הגברת קנתה גם זסטר. בסך הכל נראה שאנחנו קרובים בסגנון; אני אוהב לערבב עם סלט קטן של עגבניה מלפפון ולימון, אם יש לי זמן. אפונה קפואה זו התוספת החצי קבועה בצהרים, כשאני מבשל במשרד.\ שום אני כותש באגרוף. לשבת אני מתכוון לבדוק את המתכון של ביסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה סוגים נוספים של העשרה כייפית שגיליתי לאחרונה: 1. קוביות שומר מטוגנות קלות ושבבי שקדים (הדקיקים ההם). 2. זיתים שחורים, עגבניות מיובשות קצוצות, כוסברה וטיפת לימון. 3. שום מטוגן קלות, להוסיף למחבת קצת פירורי לחם וסרדינים מזן איכותי, לטגן רבע דקה (אופציונלי: להוסיף שמיר קצוץ ואולי גם אפונה) ולערבב את האורז/פסטה פנימה. והפטנט הכי טוב הוא לבשל את האורז המלא בכוס של ציר ירקות. אבל האמת שכבר המון זמן לא הכנתי מלא-מלא והסתפקתי בעגול מלא, הוא טעים כמעט בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הפתרון האידיאלי לנקיון כותש השום - מברשת שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. שילוב של דגנים וקטניות זה מסובך? להשיג בכל דוכן פלאפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתה רגילה שוקלת בין 80 ל100 גרם יש בה 53 גרם פחמימות ל100 גרם והאינדקס הגליקמי שלה הוא 82 לכן העומס הגליקמי של פיתה קטנה הוא: 0.8X53X0.82=35.424 כאשר כזכור העומס הגליקמי המומלץ לפי הכתבה שקישרתי אליה הוא עד 10 ועוד לא ספרתי את המרכיבים האחרים. הבעייתיות נובעת מהעובדה שאתה צריך לקבל את החלבון (או את הקלוריות) בלי עומס גליקמי ובלי "עומס שומני" (שם לא רשמי אבל התופעה קיימת. כשאוכלים בארוחה אחת יותר מדי שומן הוא הולך ישירות ל"ירכיים").
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שתופתע, אלה דברים ישנים נושנים, כל מחקרי התזונה שאינם תלויים בתעשיה הגיעו למסקנה שהדיאטה הטובה לאדם היא ללא מזון מהחי. למשל הEPIC STUDY שאסף מידע על חצי מיליון איש. ויש עוד הרבה, עוד מלפני שלושים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין איך הסקת מהקישור שלך ש"הדיאטה הטובה לאדם היא ללא מזון מן החי" לדוגמה ב "Key findings" כתוב שהסיכון לסרטן המעי הגס מוגבר ע"י בשר אדום לא מושפע מאגוזים ומוחלש ע"י דגים ומוצרי חלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, תוריד בינתיים רק עוף ובשר ואחרי זה נדבר. המחקר הסטטיסטי הגדול הזה לא בא עם אג'נדה של טבעונות ואין שם שורה שאומרת שתזונה טבעונית היא הבריאה ביותר, עליך לקרוא את הנתונים ולשקלל בעצמך את המסקנה. אולי חלב מוריד סיכון לסרטן המעי הגס ומעלה סיכונים אחרים, אני לא זוכרת, השורה התחתונה ישנה וידועה. יש מחקרים גדולים נוספים, חפש למשל את CHINA STUDY, גם הוא מחקר די גדול והוא פוסק חד משמעית בעד תזונה טבעונית, אבל באמת לא מובן לשם מה נחוצים לך מחקרי תזונה, ברור כשמש שמזון מן החי הוא רע. בעצם המחקרים נחוצים מהכיוון ההפוך, בתור קביים מוסריים. ונחוצים לתעשיינים כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור ולא קשור - קליפ בוטה של רדיוהד (תום יורק הסולן ידוע כטבעוני): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה! השיר באמת לא קשור ולא אהבתי אותו, אבל המידע הפנימי גרם לי זיע מוח חיובי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר אולי לא בא עם אג'נדה, אבל את כן. קשה לי מאוד להתייחס ברצינות לטיעונים של אדם שכותב ''ברור כשמש'' כשלי לפחות השמש ברורה וזה לא (ושוב אני אחזור על הנקודה שעדיף פחות אוכל מזיק מיותר אוכל בריא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסקימוסים חיים כמעט רק על תזונה בשרית, מהסיבה הפשוטה: אין שם מזון ממקור אחר. כלי הציד המורכבים של האדם הקדמון, מזה מליון שנה לפחות, מוכיחים שהם התקיימו על תפריט עשיר של חלבונים מבשר החי. מאז 12 אלף השנים האחרונות השילוב של דגנים + חלבונים מהחי (חלב, ביצים, צאן בקר וכו') הוכיח עצמו כמזון מנצח (זה המזון שאיפשר פיצוץ אוכלוסיה). במזרח הרחוק (במקומות מרוחקים מהים) לא צרכו מזון מהחי לא בגלל סיבות בריאות אלא מפני שלא מצאו דרך זולה לגדל בעלי חיים מבוייתים. קיטניות היו ברירת מחדל. תוחלת החיים שם לא גבוהה עד לאחרונה (למעט יפן) לכן לא ברור עד כמה המזון הצמחוני בריאותי. ביפן אוכלים דגים (כחלבון עיקרי מהחי) ומצבם הבריאותי טוב מאוד גם בגילאים מתקדמים. הבעיה עם בשרים בארץ היא שהם: או מעובדים תעשייתית (עם תוספות מגעילות) או שהם מזדהמים באיכסון גרוע. יש לזה פתרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "מזון מנצח"? אם כוונתך לומר שהמהפיכה החקלאית סייעה ליתר יציבות של התפריט ולצריכת כמויות גדולות יותר (מה שהאריך בתורו את תוחלת החיים), אז כן. אבל זה לא אומר שמבחינת בריאותו של הפרט הבודד, דיאטת דגנים+חלבון מהחי עדיפה על דיאטת לקטים+ציידים (שאגב, גם כן מכילה בשר). אמריקני בן זמננו שאוכל במזללות מזון מהיר ניזון בעיקר מדגנים ובשר, ומבחינה זו זה רחוק מלהיות מזון מנצח. וכמובן, אין להשוות את הערך התזונתי של הלחמניה העכשווית מקמח לבן ובה קציצה תעשייתית, לערך התזונתי שקיבל חקלאי מסורתי שאכל אורז/בורגול עם בשר בקר טרי, או נניח פסטה טרייה עם עוף מהתרנגולת שהילכה עד אתמול בחצר הבית. והמנות האלה תמיד לוו בכמויות גדולות של ירקות ופירות, שתמיד כיכבו באזורים החמים (במקומות קרים יותר גידלו בעיקר שורשים וירקות עליים וראו אותם כחלק קבוע מהארוחה). מלבד זאת, ככל הידוע לי, באזורים שונים של כדור הארץ היתה הסתגלות למרכיבי מזון שונים, למשל יכולת צריכת חלב בקר ועזים אצל אוכלוסיות שבייתו חיות משק, ואי-סבילות אצל אוכ' אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך מאות שנים אכלו קינואה בבוליביה אך בגלל הדרישה הגוברת בארצות המערב לקינוא, פחות בוליבים יכולים להרשות לעצמם קינואה. (לא ידעתי שהכרנו את הקינואה בזכות נאס"א). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקינואה והטפלון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזון מנצח הוא זה שמאפשר גידול במספר האוכלוסין. עד התקופה החקלאית ההערכה היא שמספר האנשים בכל העולם היה בסדר גודל של 100 אלף, לאחר המהפכה החקלאית התאפשר לפני אלפי שנים קיום אוכלוסיה של מליונים. קשה לתאר החזקת משק חקלאי כאשר חיי בוגר (מי שעבר את מחלות הילדות) אינם של 30-40 שנה בממוצע, אם הערכה זו נכונה הרי מדובר במזון בריאותי תקין. אין לבלבל ערך בריאותי של "דגנים+חלבונים מהחי" כפי שנאכל עד לפני (נאמר) 100 שנה , עם המצב היום של מזון תעשייתי. המזון התעשייתי מזיק בלי קשר למרכיבים הטבעיים שלו, כי הוא מעודד אכילת יתר וכולל חומרי שימור שעלולים לפגוע בגוף. לגבי הסתגלות. לפי התרשמותי גם קטניות (במיוחד שעועית) דורשות הסתגלות למי שלא צרך אותן (לא פחות מההסתגלות לחלב) תופעת הגזים והרגשת כבדות לאחר האכילה מבטאות לפי התרשמותי בעיית הסתגלות לקיטניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה לא באמת יכול לבודד שלל מרכיבים סביבתיים אחרים שהשפיעו על תוחלת החיים, ולטעון שהארכת תוחלת החיים נעוצה במזון בלבד. 2. כפי שאמרתי, השיקול הדמוגרפי לא קשור בהכרח לבריאות הפרט. אפשר להאריך ימים על פחמימות פשוטות. אז? 3. היתרון שאתה מונה להארכת תוחלת החיים היה נכון לזמן שלפני 100 שנה. להארכת תוחלת חיים בעולם המערבי, בעידן שלנו, כבר אבדה ההילה. כבר מזמן לא חוכמה לחיות עד גיל 90, כשרק חלק מהאיברים מתפקדים ובלי מודעות צלולה. אבל צריך גם להרגיש טוב, למנוע מחלות ולהשתלב בסביבה באופן מושכל, וזה כרגע האתגר שהציב לעצמו המערב (הדגש על מזון בריא וייצור בר קיימא שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה השניה לא מובנת לי: א. מזון תעשייתי מזיק כי הוא מעודד אכילת יתר? אבל אני יודע מה כתוב על האריזה. ב. חומרי שימור? בניגוד לכל מיני המזון החריף, בשר מעושן (ומיני מזון מעושנים אחרים), בשר מומלח, גבינה קשה וחצי קשה, משקאות אלכוהוליים (היום אנחנו שותים מים ללא חומר שימור), וריבה. הטעם של הזעתר והנענע מגיע מקוטלי חרקים. אבל הכל טבעי. כשזה מגיע ממפעל, יש לנו אפשרות לדעת פחות או יותר על מה מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תחשוב שלפני 100 ו-150 שנה המזון היה יותר טוב. לאיכר שחי מהגידולים שלו - כן, בהחלט. אבל לכל היתר, המזון היה מהול ומזוהם לא פחות מהיום, ולמעשה אפילו יותר. נכון היום חלק מהלחם שנמכר כ"מלא" הוא בעצם לבן שהוסיפו לו מולסה? במאה ה-19 האנגלים גילו את הלחם הלבן. והעדיפו, כמובן, לחם מלא-צבוע-בעופרת, על פני לחם מלא טוב ופשוט. והנה קריקטורה של פאנץ' על זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל לא לעשות פרסומות אבל פה זה כבר מתבקש מדי. אם מדברים על מסעדות מזון מהיר חייבים להזכיר את eatright, מסעדת בריאות מהירה.אפשר לראות שהמנות שלהם בריאות וצמחוני שיאכל שם יהיה לו פשוט פחות מבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, יותר מבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצמחוני שיאכל במסעדה יהיה פחות מבחר מלקרניבר כי (לדוגמה) הוא לא יוכל להזמין את "סלט השף: ירקות דגנים וחלבונים" המכיל חלבון ביצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטבעוני תהיה בעיה. אבל להם יש בעיה בכמעט כל מסעדה שלא קוראים לה 24 רופי, או בודהא, או רוגטקה. ___________ אתה יודע מה זה לטייל עם טבעונית באיטליה? נסה ותהנה. או שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה וברפרוף נוסף על התפריט: אכולנכון מציעים גם לטבעונים מבחר רחב מהרגיל. ואפשר פשוט לבקש את הסלט בלי חלבון ביצה1. 1 מה הם עושים עם כל החלמונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-1, אני מקווה שהם עובדים בשכנות לגלידריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. צודקת. הצמחוני לא יוכל להזמין חזה עוף כתוספת לסלט ואם הוא לא אוכל דגים אזי גם לא את הטונה במים (וגם לא את ה''אומגה טונה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא לא יוכל. אבל הוא יוכל להזמין כל אחד מהסלטים1 (ובזה עם העופו/טופו להזמין טופו) או להרכיב לעצמו סלט. כל אחת מהטורטיות, את החומוסים, היוגורטים, ומחצית מהסנדוויצ'ים. את כל הנשנושים ואת כל הקינוחים. בשורה התחתונה, למעט סלט אחד, שגם לו ניתנה אופציה צמחונית ו-2 סנדוויצ'ים, אפשר להזמין הכל. מה אני אגיד לך, זה מגוון אדיר וגדול בהרבה מהממוצע במסעדות, גם בארצנו הידידותית-לצמחונים. וגם בשביל טבעונים יש כאן מבחר נאה בהחלט. 1 בד"ך אני לא מתרשמת ממבחר סלטים במסעדה כאינדיקציה לידידותיות שלהם לצמחונים, אבל באכולנכון זה חלק מהעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטבעוני ולצמחוני יש יותר מבחר מאשר מסעדה "רגילה" ובטח יותר מאשר מזללות מזון מהיר אבל במסעדה יש לקרניבר יותר מבחר. כשמסתכלים על המסעדה הזאת קשה להבין מה הצמחוני והטבעוני ה"בריאותיים" (כלומר אלו שעושים את זה רק מטעמי בריאות) מרוויחים. גם ככה דיאטה או אכילה מאוזנת זה לא קל אז למה להוסיף עוד קושי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אכילה מאוזנת זה לא קל? כל אחד וטעמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) בחיים יש תסכולים, יותר קל להתמודד עימם עם בטן מלאה. 2) הגוף שולח לנו הרבה איתותים שקל לפרשם כרעב ואוכל מסלקם. 3)אוכל איכותי יקר יותר וזמין פחות. 4) כדי לדעת מהי הדיאטה האופטימלית עבורך צריך לשלם כסף ולדעת על עצמך דברים שאולי את לא רוצה לדעת (לדוגמה מה המשקל שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) אוכל איכותי בעיניי (ברמה היומיומית, בלי מסעדות שף) הוא אוכל טרי וביתי, כמה שפחות מעובד. הוא הרבה יותר זול ממוצרים בעטיפות מרשרשות. זמן ההכנה שלו כולל לרוב קיצוץ וערבוב ולא רק הכנסה למיקרו, אבל זה לא אומר שהוא פחות זמין. אפשר למלא מקרר בקלות במצרכים לסלט גדול + תבשיל עדשים + מרק מזין וכולי וכולי, ואם מבשלים ליומיים-שלושה, זמן ההכנה הממוצע למנה הוא דקות ספורות, פחות מארוחת מיקרו דוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שפחות מעובד? כלומר: זיתים דפוקים (ובכלל כל מחלקת החמוצים) אינם איכותיים בעינייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לא להתקיל אותי בכללי הגדרה מתימטיים. ברור שזיתים הם איכותיים. בוא נגיד שכללית, זיתים במצבם הרגיל עדיפים על זיתים בפשטידה או פיצה (או כל תבשיל אחר) שמכילה אותם (אם כי גם היא נחשבת למזון משובח כשהוא טרי ומוכן בבית. לכן ההבדלה שעשיתי עכשיו היא ממש דקדוקי עניות). ב''כמה שפחות מעובד'' התכוונתי שלא לקחו ירקות, קילפו אותם באופן כימי, פסטרו אותם או השד יודע מה, ערבבו עם סויה תעשייתית פלוס חומרים נלווים ומכרו את זה כקציצות ירק בריאות בנוסח גלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור? לי זה לא ברור. זיתים במצב טבעי הם מרים (רעילים? אני מניח שכן). כדי להפוך אותם למשהו אכיל, צריך לעבד אותם. מהו מצבם הרגיל של הזיתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצבם הרגיל" (לאכילה) = זיתים כבושים. יותר ברור? או שחשבת שאני ממליצה לאכול מהעץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיתים כבושים עברו עיבוד רציני שהוציא מהם רכיבים את המיץ, הוסיף להם מלח, ועוד. אם זה לא מפריע לך, מה מפריע לך בתהליכים תעשייתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלל היה "כמה שפחות מעובד", אבל אני עדיין מבשלת, אופה, מטגנת ומקפיאה (בשונה מ-rawfoodies למשל, שקיצוניים בגישתם לגבי עיבוד מזון, ועושים רק את הפעולה האחרונה שהזכרתי, משום מה). ולא, לא כל כך מפריע לי ש-3 גרם ממזוני יהיו זיתים שעברו עיבוד, ודאי אם הם מכילים גם את כל שאר הדברים הטובים שבזית ובשמנו. גם לא מפריע לי להכין פשטידת ירקות למשל. אמנם סלט ירקות טרי עדיף על פשטידת ירקות שבה הירקות גם נאפו. עדיין אני אוכלת גם את הסלט וגם את הפשטידה. ועדיין שניהם הרבה הרבה יותר טובים מפשטידה תעשייתית קפואה שהוכנה בבית החרושת, שם הירקות מטופלים בצורה אחרת ועוברים יותר שלבי עיבוד מאשר בבית, מוסיפים להם חומרים נוספים וכולי. נדמה לי שאני חוזרת על עצמי, אבל זה באמת כי נראה לי שבחרת שאלה אקראית ואתה חוזר עליה שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא ענית עליה תשובה רצינית (אם כי עכשיו זה משהו שמתקרב לזה). מה שנראה לי מוזר הוא למה יש פסילה אוטומטית של עיבוד כשהוא נעשה במפעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מעבד מזון בבית הוא בדרך כל לשימוש ברמה כזו או אחרת של מיידיות, וגם אם מדובר בהכנת שימורים כלשהם, החומרים המשמרים הם לרוב מיני מזונות שממילא מהווים חלק מהתפריט שלך. מזון תעשייתי מעובד לרוב כך שיהיה עמיד יותר וישמר לפרקי זמן ארוכים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר פסילה אוטומטית? נתתי כלל אצבע. אני אוכלת שלל מזונות מעובדים, למשל טופו, ירקות של סנפרוסט, סלמון מעושן ועוד. אבל לא מוצרי טבעול, לא מאמא עוף (כשאכלתי בשרים), לא נקניקים ונקניקיות ר"ל, לא פיצות קפואות, לא חומוס מקופסא, לא גבינות בטעם שום-שמיר וכולי (כשאכלתי מוצרי חלב) ולא כל מיני כאלה. אני חושבת שמבט ברשימת הרכיבים בד"כ יבהיר גם לך מדוע. חוץ מזה, אתה לא בדיון האיילי הנכון אם אתה מחפש פה תנאים הכרחיים ומספיקים. עורך בכיר שיתף פה במתכוני ירקות, למען השם :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמין התכוונתי לאכילה מחוץ לבית. הרבה יותר קל למצוא מסעדת פלאפל או שווארמה ממסעדה בריאה והבריאה כנראה תהיה הרבה יותר יקרה. גם באירועים או בישיבות סביר להניח שלא יוגש אוכל בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי חושב שמכל ארצות אירופה, באיטליה הכי קל לטבעונים. מה, רוב הפסטה שם היא עם ביצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אבל הם מכניסים גבינה גם לפסטו. __________ בסוף, אחרי שפסלנו פסטו אחר פסטו במרכולים, נכנסנו איתה לחנות מכולת ערבית. "אתן חושבות שתהיה כאן טחינה?" אמר בן זוגי. והמוכר הפטיר בעברית, במבטא פלשתיני ובטון של 'תעזבו אותי באמא'שלכם, עד לפה הגעתם?', "כן, יש לנו טחינה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מעולה. ולגבי פסטו, נדמה לי שהמתכון הבסיסי כולל פרמזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ____________ ועם קשר מועט לנושא: הלילה חזרתי מנסיעה עסקית לבולוניה. לדעתי קיים יחס הפוך בין מידת הנחשבות של אזור באוכל, לבין מידת הידידותיות שלו לצמחונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטו - מה שברקת אמרה, אבל ברוטב עגבניות, אלי אוליו, ועם קצת מזל גם ברטבי/מרקי שעועית (ריבוליטה!), למיטב ידיעתי לא (כלומר, נותנים את הפרמזן בצד). אולי גם בפולנטה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולנטה זה ממליגה עם יחצנות. אנחנו מדברים כאן על אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. גם ריזוטו זו יחצנות של משהו אבל אני לא יודעת של מה. עושים ממנו רעש כאילו זו אמנות הנסתר, כולה דייסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא קל בכלל לעשות אותו עם המרקם הנכון - קרמי בחוץ, נגיס אבל לא קשה בפנים. דורש גם מיומנות, או לפחות ניסיון, וגם עבודת כפיים. לא בשמיים, אבל לא לבשלנים מתחילים ולא לארוחת ערב זריזה. טעמתי בארץ ריזוטו בלא מעט מסעדות, ונדמה לי שלא טעמתי אפילו אחד מושלם, ולא רבים שבכלל עברו את סף הקביל. גם כשבישלתי בעצמי בבית הסטטיסטיקה שלי לא היתה מרשימה (אם כי בפעם האחרונה כן הייתי ממש מרוצה, ואני מעיז לחשוב שאולי תפסתי את הפרינציפ). השאלה, כמובן, מה חושב מי שאוכל ריזוטו מעולה ואין לו שמץ של מושג שמדובר באתגר כזה. יכול להיות שהוא באמת יחשוב "כולה דייסה". כך שיש מקום לטעון שזו ברכה לבטלה. מצד שני, יש הרבה מאכלים נחשבים שהם כאלה. אני נזכר בחבר לעבודה שכמתנה שלחנו אותו לסדנת שוקולד אצל מישי בלוג. הוא שמח מאוד, אבל ציין את החיסרון: עד עכשיו כל שוקולד שהוא אכל, הוא חשב "וואלה, טעים". מעכשיו, כמעט כל שוקולד שהוא יאכל, הוא יתבאס. אבל בעיני (גם אני עברתי סדנה אצל מישי) זה לא באסה, ההפך: אין סיפוק כמו להיות לא מרוצה, עם נימוקים, ממאכל שאחרים חושבים שהוא טעים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אבל החוק גם אומר שספגטי צריך להיות אל דנטה, לא? ולדעתי אל דנטה פחות טעים. האמת היא שאחרי כמה שנות טבעונות החיך שלי השתנה ואני אוכלת הכל והכל טעים לי. אני נהנית מאד מוופלה טוב טעם (הכשרה לטבעונים), החבר שלך ההוא היה מתפלץ. ובפעמים הלא רבות שאני מרשה לעצמי שוקולד חלב של ורד הגליל שעולה חמישה שקלים לחפיסה אני חווה התרוממות רוח דתית. הטעם בלתי ניתן לתיאור, הוא אלוהי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא יחצנות טובה לטבעונות, מה שאת עושה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה שיר הלל לשוקולד חלב, הדבר הטעים ביותר שיצר הבורא עד כה! אבל לא טעמו של החלב משבח השוקולד אלא המרקם שהוא יוצר. היה אפשר להחליף את החלב בדברים אחרים כמו מחית שקדים או קשיו או נוגט או איזה "חלב" אחר כלשהו, אבל התעשייה לא התפתחה ואין היצע. מה שמדכדך הוא שגם שוקולד מריר הוא לרוב "חלבי", השד יודע למה. לפעמים אנחנו מכינים בבית טראפלס משוקולד מריר ומחית נוגט וטעמם הוא חוויה אפילו עוד יותר אלוהית מהשוקולד חלב של ורד הגליל, שכאמור מדורג בעצמו בספירות גבוהות מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני מוצאת שבהרבה מקומות ואצל אנשים רבים המאכלים הטבעוניים לא מספיק טעימים בגלל המחשבה שאם זה טבעוני זה צריך להיות ''בריא'', שזה אומר גם בלי שמן, בלי מלח, בלי טיגון וקינואה במקום פסטה - הכל טוב ויפה, אבל לפעמים הנפש זקוקה לצ'יפס עם קטשופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי את מכירה כנראה בעיקר טבעונאי בריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I hear you, sister!
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |