 |
רפואה מבוהלת | 2164 |  |
||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מאמר מעניין ומעורר מחשבה. ככול שהמדע והטכנולוגיה מתקדמים (בכל התחומים) מביא הדבר לשיפור באפשרויות האבחנה והריפוי. מאחר ובמקרים רבים אבחנה מוקדמת מאפשרת ריפוי מלא, עולה חשיבותה של האבחנה בשלב מוקדם (כשהגידול במוח גורם לכאב ראש, ולפני שהחולה רואה כפול או מאבד תחושה בחלק מהגוף). שיטות אבחנה רבות מבוססות על ציוד משוכלל שתחזוקתו יקרה (כמו MRI) וגם הטיפול מתייקר ונעשה ממושך יותר. מכאן הדילמה : כיצד יכולה החברה לתמוך במערכת בריאות שדורשת משנה לשנה יותר אמצעים במיוחד כאשר מרבית מהמחוקקים והאחראים על תקציבי הבריאות משתמשים ברפואה פרטית יקרה וטובה יותר. את החולה לא מעננינת הסטטיסטיקה והוא רוצה לגלות את הגורם למחלתו ולטפל בה. אכן מרבית כאבי הראש נגרמים ממתח שרירי, עייפות , תזונה לא מאוזנת (עודף מלח שגורם ליתר ל"ד וכו'). אבל בחלק מהמקרים כאבי הראש מעידים על בעיה רצינית. בזכות אותם נחילים של עורכי דין בזויים, ששורצים בכל פינה ומחפשים שגיאות של רופאים ושל המערכת, גוברת המודעות לרמת השירות. על שגיאות משלמים וביוקר. הדבר גורם להגדלת תקציבי המוסדות ולהכנסת תרופות נוספות לסל הבריאות, שמקדמת מחקר ופיתוח של תרופות ושיטות ריפוי ואבחנה חדשות. המערכת לא מבזבזת מליונים על עו"ד. היא משקיעה את הכסף הזה בגורם היעיל ביותר בקידום ושיפור מערכות - החשש מעונש. כמו שלאוכלי הנבלות בטבע יש תפקיד אקולוגי חשוב כך גם עורכי הדין המתפרנסים משגיאות של מערכת הבריאות הציבורית והפרטית, תורמים רבות לבריאות הציבור, אולי אף יותר מהרופאים עצמם. הערה: כותב שורות אלו אינו עו"ד ואף מתעב את עורכי הדין לסוגיהם בכל מאודו, אבל מכיר בחשיבותם ותרומתם לחברה. ובמיוחד אוכלי הנבלות שביניהם. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאתה מבין קצת בהסתברות. לפיכך, אני בטוח שאתה מבין את הסכנה לתוצאות חיוביות שגויות, שעולה ככל שמספר ההפניות המיותרות עולה. אם תשלח כל אדם עם כאב ראש ל-MRI, מספר גדול מאוד של אנשים יקבלו תשובות חיוביות (כלומר, שיש להם גידול במוח) בטעות. אני חושב שהמצב הזה הוא לא פחות מסוכן, ואולי הרבה יותר, מאשר המצב שמספר קטן של אנשים לא יגיעו לבדיקה למרות שיש להם גידול. הדבר לא גורם לגידול בתקציבי המוסדות, אלא להפניית תקציבים ממקומות חשובים ומועילים לסעיפי כסת"ח למיניהם. הפגיעה, יותר מכל, היא בי ובך. הערה: כותב שורות אלו אינו עו"ד, ואין לו שום דבר נגד בעלי המקצוע הזה באופן הכללי, אלא מכיר בכך שמדובר ב-95% תפוחים רקובים שמוציאים שם רע לכל היתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור ולא קשור (פרסומת עצמית): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה, כמו שאני מבינה אותה, היא יותר בכך שהסכנה הלא סטטיסטית מתביעה גורמת לבזבוז כספים, לא בהכרח למספר גדול מאד של False Alarms (שולחים פרי כתום ועגול לבדוק אם הוא במקרה בננה, לא כדי לבדוק אם הוא תפוז רגיל או קלמנטינה ענקית) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה וגם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי שלום רציתי לשאול מהיכן נלקחו הנתונים הכלכליים המצויינים בכתבה ואם יש גישה ישירה לאינפורמציה הזו (אני עושה עבודת מחקר בנושא רפואה מתגוננת והייתי יכולה להעזר בנתונים מהסוג הזה) תודה.. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר ממידע המופץ על ידי הסתדרות הרופאים ומנתונים המצויים ברשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבוז הכספים, עושה רושם, לא מדאיג את החולים שדורשים יותר ויותר בדיקות. אני חושב שהדרך הטובה ביותר להבהיר לאלו שיוצאים נגד הנאמר במאמר של טלי, מדוע המצב הנוכחי הוא בעייתי, היא להראות להם כיצד המצב הקיים מסכן אותם עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, יש צורך לדרוש השתתפות עצמית ממשית מהחולים על הבדיקות שלהם. אז הם יתחילו לקחת אחריות ולחשוב סיכויים מול סיכונים. בלי זה, הצרכנים משחקים בנדמה לי והרופאים בצדק טוענים שאין עם מי להתייעץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות בתחום ההריון, שהוזכר גם במאמר, המציאות מוכיחה את ההפך מהתחזית שלך: רוב הבדיקות בתחום נעשות בצורה פרטית על חשבון האשה. הבדיקות שקופת חולים נותנת או משתתפת במימונן הן מועטות - והנורמה היא לעבור כמה שיותר בדיקות, בשביל הביטחון בבריאות העובר. כך יוצא שאשה ממוצעת מוציאה 500-1,000 שקל על בדיקות גנטיות (אם היא ובעלה אשכנזים, שאז הסיכון לנשאות גנטית הוא הגדול ביותר), שקיפות עורפית (500-800 שקל), מי שפיר (2,000-2,500 שקל), סקירת מערכות מורחבת מוקדמת (850-1,200 שקל) ולפעמים גם סקירת מערכות מורחבת מאוחרת (שוב 850-1,200 שקל), למרות שקופ"ח מממנת סקירה מצומצמת. ממה שאני קוראת ושומעת מסביבי, נשים בהריון בד"כ מתלבטות לגבי נחיצות הבדיקה בעיניהן ולא לגבי מחירה. כמובן מחפשות דרכים שונות לחסוך, אבל בצורה של "קומבינות" והחזרים ולא בוויתור על הבדיקות. קשה מאוד להבין את משמעות הבדיקות מבחינה סטטיסטית (למשל שקיפות עורפית מנבאת תסמונת דאון בדיוק של כ-80% בלבד) ולחשב את הסיכון והסיכוי שבהן. ולכן הרבה נשים, אלא אם הן נולדו עם גנים שלווים במיוחד, יעדיפו לשלם עוד אלף שקל ולדעת שהן נושאות עובר בריא. אני לא נכנסת כעת לשאלה אם זו תופעה "חיובית" או לא. אז נכון שהנושא הזה רגיש במיוחד, אבל אני מעריכה שגם בשאר תחומי הבריאות התמונה לא תהיה רחוקה מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם נשים לרגע את המרכיב הכלכלי בצד (ולדעתי, לא נכון להתעלם ממנו, משום שהרפואה אמורה לתת בסופו של דבר מענה לאנשים רבים תוך שימוש בתקציב מוגבל) - ריבוי הבדיקות עשוי להוביל לא פעם לרפואה גרועה יותר ולא טובה יותר. במקרה של הריון, מדובר בעיקר בהפלות מיותרות (כאמור, לא מזמן היה מקרה כזה, שבו נתבעה קופת חולים "מכבי" על הפלה שבוצעה לתאומים בריאים, עקב ממצא שגוי בבדיקה (שהוא במסגרת ה false positive המתועד על הבדיקה). כמובן הבדיקה לא היתה בדיקה הנמצאת בסל), ואני יכולה לדמיין נשים שיעדיפו להפיל תינוק בריא בסיכוי גבוה על פני הסיכוי ללדת תינוק חולה, אבל במקרים אחרים הסיכונים עשויים להיות אפילו חמורים יותר ובעלי תועלת שולית נמוכה יותר. וסתם נזכרתי בדוגמה קיצונית, אבל אמיתית: קיימת קבוצה בדרום אפריקה שבה כל כלה עוברת עקירה של כל שיניה בטרם החתונה, כדי להימנע מן הסיכון של בעיות שיניים בהמשך (נדמה לי שזו מתנתו של האב לחתן, כדי שלא יצטרך לשאת בעלויות בהמשך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא נכנסתי לשאלה אם ריבוי הבדיקות הוא מצב רצוי או לא. אני מסתכלת מצד החולים ולא מצד המערכת, ואכן יש מקרים של false positive. זה בולט במיוחד בבדיקות חלבון עוברי ובמימצאים נקודתיים בסקירות אולטראסאונד, כמו ציסטות וכולי. אבל האנקדוטה שאת מביאה לא מספיק מייצגת - היא נקדוטה, וממילא מולה אפשר להציב את האנקדוטה ההפוכה, זו של התינוק שנולד ללא ידיים. במקרה זה האם עברה סקירת מערכות מצומצמת בלבד, בקופת חולים, שם לא תמיד "סופרים אצבעות" אלא בעיקר מודדים היקפי ראש, בטן וכולי. אין ספק שלו היתה עוברת סקירה פרטית, המום הבולט הזה היה מתגלה בתוך שנייה. אם כבר, שווה להזכיר שמעבר ל-false positive, יש בדיקות מסוכנות לביצוע, כמו מי שפיר או סיסי שיליה. יש כמה וכמה סיפורים על הפלות של עוברים בריאים בעקבות הבדיקות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה מדר"אפ לא נכונה. הצִבעוניים (התוצאה של שילוב הולנדים והוטנטוטים) באזור Cape Town נהגו (לא כל כך נהוג היום) לעקור 2, 3 שיניים קִדמייות עליונות. הסיבה היא האמונה שזה נִראה יותר סקסי. המִנהג היה נפוץ גם בין זכרים אבל בעיקר בין נערות בגיל הנשויים. אני משאיר לדימיונך להחליט איך חוסר שיניים קידמיות הופך גבר או אשה ליותר סקסיים...LOL |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהולכת לגדל ילד אחד או שניים בימי חייה והיא עדיין צעירה בגיל 30-35 יכולה להרשות לעצמה כמה הפלות ולא להתקע עם ילד שיש לו חיך שסוע. זו בחירתה. מבחינתה שווה להשקיע 10000 ש"ח בבדיקות (סכום זניח לעומת עלות ילד) ולא להוליד ילד עם תסמונת דאון. איני יודע אם מישהי שהולכת לגדל 10 ילדים תעשה שיקולים אחרים באופן משמעותי - אלא אם היא מאמינה שלא עושים הפלה על חיך שסוע / חרשות / תסמונת דאון. לעומת זאת, בדיקות CT על כאב ראש אינן כלכליות שכן אפשר להוציא את הכסף בצורה יותר חכמה על אופני כושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם יש לי כאב ראש וחשד לגידול *עכשיו*, מה יעזורו לי אופני הכושר? זה כמו הסיפור עם אשמדאי שצחק על ההוא שנכנס לסנדלריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבהרתי את עצמי. הסיכוי שכאב ראש חולף נובע מגידול במוח הוא קטן מאוד. עדיף להשקיע את הכושר בעשיית כושר, יש לזה אפקטיביות להצלת חיי אדם של עשרות מונים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכוי קטן מאוד? כמה קטן? סיכוי קטן יותר או גדול יותר מהסיכוי ללדת חו"ח תינוק בעל מום? ובהנחה שבסקירת המערכות התגלתה נקודה בעייתית בלב - שיכולה להיות, או לא להיות, סימפטום של מום אחר, בהסתברות של 60%, נניח? עד כמה הסיכון גדול/קטן יותר מהסיכון לגידול במוח? ועל סמך מה אפשר לקבוע זאת? ואם הסיכון הוא 1:6000, והסיכון לגידול הוא 1:7000, האם אפשר לקבוע בבטחה שהסי.טי מיותר אבל בדיקת מי שפיר היא חיונית? מה שאני אומרת הוא, שאין לך כלים לשפוט לגבי כל מקרה מתי הסיכוי ממשי, מתי הוא סיכון ומתי הוא עורבא פרח. זה דורש חישובים סטטיסטיים (הסתברויות), חישובים כלכליים (כמה יעלה לצרכן או למדינה לגדל ילד פגוע או לטפל בגידול סרטני), שיקולים פילוסופיים (האם לקבל ילד עם תסמונת דאון 1), ושיקולים "הוליסטיים" (האם להשקיע ברפואה מונעת או בטיפול שלאחר מעשה). אמרתי "אין לך כלים" - והתכוונתי שגם לך וגם לי, וגם לכל צרכן בריאות אחר, מלומד ככל שיהיה, אין כלים לשפוט ולהחליט במאה אחוז. כל אחד עושה את שיקוליו הוא, אבל לא תוכל לומר שהתעלמות מכאב ראש כרוני (לא כאב חולף כמו שאתה מנסה להציג) היא מעשה חכם יותר מאשר התעלמות מקיומה של בדיקת מי שפיר. בסופו של דבר ההחלטה להשקיע בבדיקה מתקבלת על סמך השיקולים שהצגתי לעיל, ואף פעם - אף פעם - אינה ודאית. תמיד ניתן לסייג אותה. 1 אגב, מנית קודם חרשות, תסמונת דאון וחיך שסוע - כל אלה הם לצערנו המומים הקלים ביותר מתוך הרשימה הנוראה של מומים כאלה. וכשנולד ילד פגוע, עבור משפחתו אין משמעות ליחס 1:6000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת. אין לאף אחד יכולת להחליט לכן צריך לתת לאנשים להחליט לבד והחלטתם היא ההחלטה הנכונה. בתנאי שהם גם משלמים את מחירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמר שמשפחתו של התינוק שנולד לאחרונה ללא גפיים חיה במציאות שאתה ממליץ עליה. האם תגלגל על המשפחה את כל הוצאות הטיפול בו, מפני שהאם לא עברה את סקירת המערכות המורחבת באופן פרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והמשפחה לא משלמת היום את המחיר? זה דווקא מקרה מצוין שבו גם הבדיקה וגם התוצאות הן בעלות השפעה גדולה מאוד על המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש לסייג. המדינה ממליצה על סט של בדיקות ונותנת אותן בחינם. היא קובעת לאנשים שזה מה שצריך ולא יותר ובכך מטה את הפעולות של אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי על המצב הקיים, אלא על המציאות הרצויה כפי שתיארת אותה. כמו כן, התייחסתי להוצאות כלכליות ולא למחיר הנפשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שידידיה או מישהו אחר שבקיא יספר. אני צריך לרענן את זכרוני בספר האגדה. בגדול, אחרי ששלמה המלך תופס את אשמדאי בכל מיני טריקים מלוכלכים ( נדמה לי שטבעת זהב עם השם המפורש היתה מעורבת בעניין וגם חרק בשם "שמיר" שיכול לכרסם כל חומר), הוא1 מסתובב איתו ברחבי ירושלים והם עוברים ליד סנדלריה. בדיוק כשהם עוברים, נכנס לשם לקוח ומבקש "מנעלים לשבע שנים" ואשמדאי צוחק. אחר כך יש עוד כמה סיטואציות בהם אשמדאי עושה דברים מוזרים ( בוכה, יורק) ובסוף שלמה מבקש ממנו שיפרש את המוזרויות שלו. במקום לפטור הכל בחוסר נימוס של שדים, מסתבר שיש לאשמדאי סיבות טובות לכל. בעניין הצחוק הוא אומר "זה מבקש מנעלים לשבע שנים והרי לשבת זאת הוא מת" או משהו כזה. מתנצל על הסגנון, אני מתאושש ממיגרנה. 1 או אחד היועצים שלו, אולי בניהו בן יהוידע2 2 או שאני מתבלבל עם אחד המפקדים של חלי האוויר שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תולעת זה באמת לא חרק (אלא אם כן זאת תולעת עם שש רגליים). מעבר לזה אין לך מה לתקן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מה זה תולעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה עוד נצר לאנטימולוגים (אמנם אנטימולוגית שמתעסקת עם ביצי לטאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב נוטים לבלבל ''זחל'', שזהו שלב בהתפתחותו של החרק, עם ''תולעת''. מה שעלול להיות לך בתפוח, זהו זחל. מה שעלול להיות לך במעיים, זוהי תולעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אני לא מהמתבלבלים, אבל משום מה סברתי שהתולעים נחשבות לחרקים. יפה, למדתי משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עכביש זה לא חרק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הייתי צריך לחשוב על זה. גם עקרב ושאר בני המשפחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רימותיהם של חרקים נקראות בלשון העם ונדמה לי שגם בלשון חכמים, ''תולעים''. מכאן הברכה המקובלת ''שיאכלו אותך התולעים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל תולעת השמיר היא בריה משונה בזכות עצמה, ולא נצר לאף משפחת חרקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותולעת יעקב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צהלה ושמֵחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור מופיע בניהו בן יהוידע, המחסל הנאמן. אפשר לקרוא כאן http://hcc.haifa.ac.il/~deamon/stories/ahmadai.html , אבל אני ממליץ בחום על "ויהי היום" מאת ביאליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, איזה סיפור! מוסר השכל: לתת לתרנגול לשמור על תולעת זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך חשד לגידול יותר משיש לך חשד לסרטן הדם או חשד לעורק סתום. אתה צריך לבחור אלו בדיקות אתה רוצה לעבור ובאיזו תדירות. הסיכוי שתמות מכך שלא התעמלת גדול בהרבה מהסיכוי שתמות בגלל שלא חיפשת גידול במוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה, בסוף השבוע, סבלתי ממיגרנה איומה מלווה בהקאות, בעוצמה שכמוה לא היתה לי עד היום. אקמול לא הועיל בכלום, וכששכבתי במיטה, הדיון הזה נתקע לי בראש, וכל הזמן חשבתי לעצמי האם לגשת למיון כדי שיעשו ל סי-טי, או לשכב בשקט ולקוות שזה יעבור. בכל אופן, היום אני מרגיש קצת יותר טוב. אולי יש לך אופני כושר למכירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא עליך. חשוב בהיגיון: או שיש לך גידול ממאיר, ומה כבר יעשו היורשים שלך באופני הכושר שאתה מתכוון לקנות, או שהמיגרנה האיומה והמלווה בהקאות תחלוף, ועוד שבועיים תשכח מכל העיניין. עדיף לחפש למי יש אופני כושר *להשכרה*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל מי שסובל ממיגרנה מתקשה לחשוב בהיגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנוע מלתת ייעוץ רפואי כלשהו. ______________ אין בדברים הנכתבים כאן המלצה להשתמש בתרופה או בבדיקה רפואית כלשהי. התגובות הנכתבות כאן הינם לידע כללי בלבד ומומלץ לפנות לעורך דין ורופא בכל בעייה ספציפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומלץ לפנות לעורך דין בכל בעייה ספציפית ע"מ לתבוע את הרופא, או כדי לנסח צוואה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל בעיה? אני חושש שאת הבעיות שלי לא רופא ולא עו"ד יכולים לפתור. אני חושב שאני זקוק לפסיכולוג, לרוצח שכיר, ליועץ בענייני משכנתאות וסוכן ביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רוצח שכיר? לא יותר פשוט להתגרש? (אבל קודם להגיד לאמא שתפסיק לנהל לך את החיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הרוצח זה בשביל האמא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמנקת מגירות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה? גם בחור שעובד עימי סבל בסופ"ש מהתקף קשה במיוחד של מיגרנה. בתקופה בה סבלתי אני ממגרנות רציניות (בערך עד לפני כ10 שנים) שמתי לב שבד"כ כשחטפתי אני התקף, היה עוד לפחות אדם אחד ובד"כ יותר, במצב דומה, גם בסביבת עבודה קטנה. או שאני זוכר מקרים אלו באופן סלקטיבי. ולא, לא עבדתי באזור רמת חובב או חיריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! אלא שכוונתי היתה פשוטה הרבה יותר. חשדי היה שמיגרנה קורית אצל הנוטים לכך, בסיכוי גבוה, כתוצאה מגורם סביבתי: למשל עקב שילוב של שינויים בטמפ', בלחות, ביוניזציה או בתכולת האוזון באויר. אצלי אגב הגורם היה בד"כ נפילת מתח, והכרה בעובדה זו היתה גם תחילת הפיתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאשים את התיבול של מרק הבקר התימני במסעדת "מזעקי" + ריחות של צבע טרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הגורם היה בד''כ נפילת מתח, והכרה בעובדה זו היתה גם תחילת הפיתרון, אני מניח שסיום הפיתרון היה התקנת מערכת אל-פסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: זה עובד למחשב. עבור אדם הפיתרון הוא חיים של מתח מתמיד: לבחור במקצוע מלחיץ (סניטר בכלוב אריות), לקחת הלוואות בשוק האפור ולא להחזיר, לשכוח את יום הנישואים, לקחת על עצמך עוד ועוד מטלות בעבודה ולפשל בכולן כדי לקרוא את האייל ולא לצאת לחופשות (יש לי עוד רעיונות). זה עובד! (סתם כמובן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשב שלך סובל ממיגרנה? מזכיר לי את הסיפור על אחייניתי, שיום אחד, כשהיא היתה בכיתה ג' או ד' (היום היא לומדת בטכניון), בא חבר לבקר אותה כאשר היא שכבה חולה במיטה. גיסי, שפתח לו את הדלת, היסס בקול רם האם לאפשר לו להכנס, שכן "לנועה יש וירוס, ואולי זה מדבק." "מה?!" התלהב הילד, "לנועה יש וירוס, כמו למחשב?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא נהנה ממנה. בטח שהוא סובל, אך לא ממיגרנה, אלא מברקים והפסקות חשמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתווכח עם אורי פז משיג אותן תוצאות בפחות מאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה: מיגרנה היא מחלה מדבקת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנל"ר, אבל אילו היית אישה, הייתה ממליצה לך ללכת לגניקולוג לבדוק אם אפשר להחליף את אמצעי המניעה הפומי בו אתה משתמש (יש כדורים שמעוררים מיגרנות) :-) וברצינות- מנסיון, אקמול אף פעם לא עוזר למיגרנה. אספירין לפעמים כן, ויש גם את אימיטרקס (Sumatriptan) שיעילה *מאוד* נגד מגרנות חזקות (במרשם רופא בלבד, לא בסל התרופות). החסרון- החפיסה מגיעה עם שני כדורים בלבד, ועולה 44 ש"ח (אחרי הנחה לבעלי ביטוח משלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.בוא לא נשווה בין תסמונת דאון לחיך שסוע, 2 בעיות שונות לחלוטין... ב. "יכולה להרשות לעצמה כמה הפלות?" זה אולי הניסוח הכי קר ואדיוטי ששמעתי. להרשות איך? כלכלית? נפשית? מבחינת סיבוכים לרחם? אנא האר את עיני... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי דובי, ראשית אעיד על עצמי שאיני מבין הרבה בהסתברות,ובכל זאת סבור שהסיכוי שאדם הסובל מכאבים ממושכים ועובר בדיקת MRIיאובחן בטעות, קטנים מהסיכויים שיאובחן כראוי. מכאן שמידת ההפניות המיותרות היא הגורם המכריע. למרבית הצער בדיקת MRI כ"כ יקרה שהיא מבוצעת רק לאחר שבדיקות אחרות (אולטרה סאונד, CT) אימתו ממצע בעייתי. עלות הבדיקה (וזה נכון גם בבקרת איכות של רכיבים אלקטרוניים) יורדת עם עליית מספר הבדיקות עקב שיפור השיטה וייצור המוני של ערכות בדיקה ומכשירים. לדעתי אין שום דבר רע בהמון בדיקות רפואיות. לו היה אפשרי הייתי מציע לבצע בכל תושב בדיקות מקיפות כל מספר שנים: 1. בדיקה כללית של רופא: דופק, לחץ דם, בדיקה גופנית. 2. בדיקות דם מקיפות (לתפקודי כבד וכליות, רמת שומנים, רמת סוכר, בדיקות הורמונליות - בלוטת התריס וכו') 3. צילום חזה למעשנים. 4. בדיקות ראיה ושמיעה (לא יזיק לצימצום תאונות דרכים) 5. מעל גיל מסוים: אולטראסאונד של הבטן, ממוגרפיה לנשים ולגברים. כך יתאפשר לטפל במחלות כגון: רמת שומנים גבוהה, יתר ל"ד סוכרת ועוד, ועוד לפני שהן הופכות לדיאליזה, ניתוח מעקפים או צורך בהשתלת לב, כבד כליות, סרטן, קטיעת גפיים, עיוורון (סוכרת) ושאר טיפולים מלבבים. רפואה מונעת - מונעת מחלות ומקטינה את עלויות הטיפולים בעתיד, ותרומתה הקולקטיבית גדולה יותר מטיפול סופר מתוחכם במחלות לאחר שהופיעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. זה לא ממש בדיקות מקיפות. אלה בדיקות סקר רגילות. 3. הסיכוי לגלות סרטן ריאה בצילום חזה נמוך. וכאשר הוא מתגלה בצילום חזה, זה בד"כ מאוחר מדי. למה לא CT? 5. ממוגרפיה לגברים? שכיחות סרטן השד לדברים 1% מהמקרים. ממוגרפיה לנשים מומלצת היום לכל הנשים מעל גיל מסוים, אגב. למה אולטרא סאונד ולא CT? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. המקבילה הגברית לממוגרפיה לגילוי סרטן השד היא בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. נשמעות עכשיו המלצות לאפשר בדיקה כזו לכל גבר בגיל העמידה (אגב, משום מה שכיחות המחלה בארה"ב גבוהה יותר אצל גברים אפרו-אמריקאים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם סרטן הערמונית היא שאין הסכמה כללית על כך שגילוי מוקדם משנה לטובה את איכות חייו או את תוחלת חייו של החולה. מה פשר המשפט "המקבילה הגברית לממוגרפיה לגילוי סרטן השד היא בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית"? מישהו מחוייב לסימטריה? סרטן ערמונית מתרחש בגיל מבוגר ומתקדם באיטיות רבה. רוב החולים הסובלים מסרטן הערמונית מתים מסיבות אחרות ולא מהסרטן עצמו. סרטן ערמונית הוא יוצא דופן מעוד כמה בחינות. אחת המעניינות שבהן היא שניתן, ברוב המקרים, לגלות אותו בבדיקת דם פשוטה. אז מדוע לא עושים את הבדיקה הזו לכולם? אז יש כאלה שכן עושים לכולם, אבל עדיין לא החליטו מה לעשות עם התוצאה. כדי שתהיה איזו משמעות לבדיקה, אם כבר טרחו ועשו אותה, ממשיכים כבר בכל ההפקה, כולל אולטרא־סאונד רקטלי לערמונית, קביעת גבולות הגידול, הסרה של הערמונית וחלקים סביבה תוך פגיעה כמעט ודאית באיכות החיים של המטופל מבחינת השתנה ותפקוד מיני וכן הלאה. האם זה טוב? בינתיים אין תשובה מובהקת דיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המידע. "מקבילה", פשוט כי התייחסתי ל"ממוגרפיה לנשים וגברים" בסעיף 5 של נעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם CT למעשנים לא הוכח כבדיקת סקר יעילה. הנושא נבדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפואה מונעת היא אכן זולה יותר, אבל לא בכך עוסק המאמר. אם כבר נכנסנו לשטח הזה, יש קריטריונים ברורים לבדיקות מונעות. כדי שבדיקה תהיה אפקטיבית כבדיקה מונעת (כלומר: שמומלץ לבצעה לאנשים בריאים ללא תלונות), היא צריכה להיות במחיר סביר, לא להיות כרוכה באי־נוחות גדולה מדי, לזהות מחלה שבה יש משמעות לגילוי מוקדם ושיש לה טיפול, וגם לזהות מחלה שכיחה. לכן יש להתאים את המחלה שאותה מחפשים לאוכלוסיה הנבדקת. כך, לדוגמא - אין טעם לחפש איידס בבית אבות בבני־ברק, אך יש טעם לחפש אותו באוכלוסיית ההומלסים בניו־יורק. יש מעט מאד רפואה מונעת שניתן לעשות עם תפקודי כבד. מספר גורמים שגיבשו המלצות לעניין רפואה מונעת ממליצים בדרך־כלל על הבאים: 1. שיחה עם רופא אחת לשנה. 2. מדידת לחץ דם אחת לשנה. 3. מדידת שומנים בדם. הדעות נחלקות מאיזה גיל כדאי להתחיל. יש הבדלים בהמלצות בין גברים לנשים. כנראה שהקונצנזוס המתגבש הוא סביב גיל 35. 4. ממוגרפיה. גם כאן יש חילוקי דעות בעניין הגיל. המלצה מקובלת היא מגיל 50, אחת לשנה. למטופלות שלי אני ממליץ מגיל 35 אחת ל-5 שנים, ומגיל 50 אחת לשנה. סל הבריאות מכסה אחת לשנתיים מגיל 50, והביטוחים המשלימים מאפשרים תכיפות גבוהה יותר. 5. קולונוסקופיה מגיל 50. הבדיקה כרוכה באי־נוחות גופנית. היא מומלצת אחת ל-5 שנים. בדיקות ראיה ובדיקות שמיעה מומלצות באופן שגרתי לקשישים. חלק מרופאי העיניים ממליצים על מדידת לחץ תוך־עיני החל מגיל 40 לאיתור מוקדם של גלאוקומה. צילומי חזה למעשנים היו נהוגים בעבר והופסקו, היות שגילוי מודקם של סרטן ריאות ברוב המקרים אינו מביא להחלמה, כפי שציינה ד"ר וישנה. בילדים מומלץ לבדוק באופן תקופתי גובה ומשקל, אך אינני מטפל בילדים ולא אוכל לחוות דעה מעבר לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז מינויו של השופט בדימוס ורדי זיילר לקביעת עונשם של רופאים שכשלו ברשלנות רפואית: "... מאז שזיילר נכנס לתפקידו, הוא החמיר מאוד בעונשם של רופאים. מהחלטותיו משתמע, כי עד עתה משרד הבריאות נהג בסלחנות באופן שיטתי ומתמשך כלפי רופאים רשלנים, שהביאו לפגיעה בחולים או אף למותם; המשרד התעלם מחובותיו הבסיסיות להגן של בריאות הציבור, להרתיע רופאים מלחזור על רשלונתם ולנסות ולמגר את הטעויות הקטלניות בטיפול הרפואי בישראל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי 8 מתוך 10 רופאים הלכו לרפואה בגלל הכסף שאפשר לעשות במגזר הפרטי. גם אלו שעובדים בבתי חולים צבורים ומרפאות מנצלים את הזמן לרכישת ניסיון וקשרים. התופעה הנ"ל מובילה לשיקולים אופרטיבים שלא תמיד הם לטובת החולה מפני שהם לטובת הרופא, או המוסד בו הוא עובד. ריבוי הבדיקות היא לא רק בגלל הצורך להשיג "שמיכה" כנגד תביעות עתידייות...זו גם דרך לספק עבודה ולרכוש קשרים עם מעבדות ומכוני מחקר שיעזרו בעתיד כאשר הרופא שלנו יצא לשוק הפרטי. האם מִשהו בדק את אופי היחסים בין רופאים ומעבדות? האם יש נוהג של Kick-Backs לרופאים מָפְנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי 19 מתוך 20 רופאים הלכו ללמוד רפואה (בארץ - אי שם בגיל 18 כעתודאים או בגיל 21-25, לאחר השירות הצבאי) כי זה פשוט תחום שמעניין אותם, או שהם היו חובשים בצבא, או שהתנדבו במד"א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיי שאני רוצה להאמין לך! הניחוש שלי הוא שאני נִתקלתי ביותר רופאים ממך וזה לא הניסיון שלי. אם הכן חל מהפך בגישה של הנוער היום, אני יכול רק לשבח אותם על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן שהם הלכו ללימודים מסיבה אחת, אבל אחר כך, בפרקטיקה, הסתאבו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שרופאים הרבה יותר טפשים ממה שחשבתי, כי יש דרכים יעילות ומהירות יותר להרוויח כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה דרכים? "דרכים יעילות ומהירות להרוויח כסף"... נושא חשוב בפני עצמו. אי אפשר לומר דברים סתומים וקצרים וללכת בלי לפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הכללי הוא שרופא (שסיים שבע שנות לימוד ונבחן על כמויות חומר שבני תמותה רגילים מקבלים מהן שבץ) יכול - לו הכסף בראש מעייניו - למצוא עבודה ששכר היסוד בה גבוה מ-4000 ש"ח לחודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה... 7 שנים לימודי רפואה, 7 שנים התמחות, עוד X שנים (5? 10?) עד לקבלת מעמד של סגן ראש מחלקה (רק משם עושים כסף, בעיקר בשל מדיניות קופ"ח), וגם זה - רק בהתמחויות מסוימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא צריך להרחיק: רופאי שיניים, באופן מסורתי, מרוויחים הרבה יותר (והרבה יותר מהר) מחבריהם שלא פרשו בזמן לתחום צדדי אך רווחי זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשניים האחרים? *** איך יכולים קשרים עם המעבדות ומכוני המחקר להועיל לרופא בשוק הפרטי? (ומה רלוונטיים מכוני המחקר לבדיקות?) בשנים שעבדתי כרופאה זכורה לי שיחה יחידה עם רופא מעבדה. שלחתי ספירת דם שגרתית לחולה ונמצא בבדיקה חשד ללאוקמיה. הרופא במעבדה התקשר למחלקה לידע את הרופא המטפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השניים האחרים אפשר לפגוש עובדים בעיקר בהתנדבות, או עבור שכר סִמלי, באפריקה, הודו, או כל מקום אחר בעולם שבו זקוקים לרופאים. במכוון התאלמת מהשאלה שלי על Kick-Backs. כרופאה מעולם לא שמעת על טובות הנאה שמקבלים רופאים שמפנים חולים או בדיקות למעבדה זו או אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך, או שרופא הוא מושחת או שהוא עובד בהתנדבות? כרופאה, מעולם לא שמעתי על טובות הנאה שמקבלים רופאים שמפנים חולים או בדיקות למעבדה זו או אחרת. אני עובדת בבית חולים, והבדיקות מופנות תמיד למעבדות בית החולים, או במקרים נדירים למרפאה ארצית מרכזית שמבצעת בדיקה מסוימת. מעולם לא נתקלתי בהכרת תודה מסוג כלשהו על הפניית מטופלים, בוודאי שלא על טובות הנאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך את מסבירה את היאכטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את היאכטה שחונה בסלון קיבלנו תמורת משוואות דיפרנציאליות חלקיות שמכרתי בשוק השחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי על היאכטה הזאת, אלא על השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שקיבלתי 72 במד"ח התחלתי להתכונן למועד ב'. עשיתי זאת ביחד עם סטודנט שביקש ממני שיעורים פרטיים במד"ח, כך שלמדנו יחד למבחן. בכסף שהרווחתי יכולתי לקנות חסקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היית מקבל ציון טוב יותר יכולת לגבות כסף רב יותר, ומי יודע, אולי מספיק בשביל יאכטה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<או! כמה חיפשתי את התגובה הזאת! כשקראתי אותה לא היה לי לינק, וכשכבר מצאתי את הלינק המנוע לא מצא לי "דיפרנציאליות". > המזל שלך שלא נתקלת בחייזרים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד, כך בדיוק אני מרגיש בקורס ''מבוא לחשבון פשוט למיקרוביולוגים''... (הפרטים המזהים שונו כדי למנוע חשיפת המעורבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שהכוונה לחקירה שמבצע עכשיו מבקר המדינה בקשר לטובות הנאה שקיבלו פונקציונרים במערכת הבריאות מחברות המשווקות ציוד מעבדה, על מנת שירכשו ציוד מחברה איקס ולא מחברה וויי. אני מניחה שזה נוגע לבכירים מאד, ואולי אפילו לא רופאים אלא אחראים על רכש במערכות הגדולות.זה לא אופייני דוקא למערכת הבריאות כמובן, אבל יתכן ששם זה קצת יותר חמור כיון שאולי עקב השוחד גם ''מחליקים'' באיכות המוצר, וזה כבר יותר רציני מסתם העדפה פסולה. היה גם עניין חמור לפני כמה שנים שעבר עכשיו לפסים של חקירה פלילית בקשר לחיסונים מהודו, שנרכשו אגב הפרת זכויות פטנט של חברת אגיס. לשם כך אפילו שכרו מחסנים אפלים בקפריסין (לא בטוחה, אבל באיזה מקום נידח) כדי שהעבירה לא תתגלה. כמובן, שתמורת הרכישה הזו מישהו כניראה קיבל קצת טובות הנאה מהחברה שמכרה את הציוד. הוטל גם ספק בקשר לאיכות המוצר שנרכש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרשה השניה שאת מזכירה מעורב מנכ''ל משרד הבריאות לשעבר, בועז לב. בלי להכיר את כל הפרטים (נדמה לי שהם לא פורסמו), הפרשה נראית מאד מוזרה. זה נראה כאילו מנכ''ל המשרד פעל בדרך מתוחכמת, במטרה לחסוך לאוצר המדינה כחצי מליארד שקל. הלוואי שכל המנכ''לים היו מסורים לתפקידם באותה מידה, ומשונה מאד שהוא מוצא את עצמו נחקר בחשדות פליליים. לא היו שום טענות ש''כנראה'' הוא קיבל טובות הנאה. הספק בקשר לאיכות המוצר קשור לבעיות מסויימות באחסנה שלו, ולא לאיכות הספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמנם לא חסידה שוטה של פרקליטות המדינה, אבל בדרך כלל הם לא פותחים בחקירה נגד מנכ"ל משרד אם אין חשד לטובת הנאה אישית מאד, כלומר שחיתות לשמה. יתכן שיימצא זכאי (אבל לאחר תקדים שבס, שהפסיד היום במאבק נגד הפרקליטות - הסיכויים קטנים יותר) - אבל בינתיים הוא חשוד בפלילים חמורים ביותר. לפי מה שהבנתי מן הכתבה - העיתונאי חלק קודם כל על הצורך לרכוש חיסונים בכלל - נידמה לי נגד אנתרקס או משהו כזה, וגם על תבונת הרכישה ואופן התרמית נגד אגיס. אם זה היה נובע מרצון לחסוך לקופה, אני מניחה שלא היתה חקירה פלילית. מעבר לזה, לא מקובל שמדינה מבצעת עבירות פליליות "כדי לחסוך" כסף, וזה מעורר חשש לגבי שיקול הדעת של האיש הזה. אני מקווה שזה לא מאבק בין שני תאגידי ענק, שאחד "קנה" את משרד הבריאות והשני - את הפרקליטות...הכל אפשרי בימינו, וגם משרד המשפטים לא חסין מבעיות, אם כי לא נטען עדיין שיש שם מקבלי שוחד מתאגידים כמו אגיס או אחרים. (לגבי שופטים דוקא ציבור עורכי הדין השיב בשאלון ברוב מוחץ שלדעתו חופשי השופטים מקבלים שוחד). אגב, האם זה משנה אם לוקחים פעמיים ביום 5 מ"ל פנצילין או פעם אחת 10 מ"ל ? :-) יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לגבי השאלה האחרונה: כן. מספר הפעמים ביום שיש לקחת תרופה קשור בזמן מחצית החיים של התרופה בגוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, פישלתי בעניין התרופה במשך חמשה ימים. תודה על ההסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שביקרת כאן היתה לך שפעת. הפעם משהו שמצריך פנצילין. אני ממש פוחד מהפעם הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום דר' טלי (או שזה ד'ר וישנה, אני לא מצליח להחליט מה הזם הפרטי ומה שם המשפחה), אני מצטער שאני מפנה אליך שאלות רפואיות בנסיבות הלא כל כך מתאימות האלו אבל את הרופאה היחידה שאני מכיר בנסיבות, שמזכירות במשהו נסיבות חברתיות, ואני חש שאת באמת נחמדה ואני באמת נואש, אז אולי תוכלי קצת לעזור לי. לאחרונה אני משתעל קשה ויש לי ליחה ורודה. קצת קשה לי לנשום ואני מתעייף בקלות אבל אין לי חום. הלכתי אל הרופאה שלי והיא אמרה שאין לי דלקת ראות אלא דלקת ויראלית בדרכי הנשימה העליונות וחירחורים, בכל זאת היא רשמה לי אנטיביוטקה בכמויות גדולות ושלחה אותי לבדיקה של תיפקודי כבד, ספירת דם, צילום ריאות ועוד כמה דברים. השאלות שלי הן האם אני הולך למות? האם יכול להיות שיש לי שחפת? חוץ מזה, כבר מזמן אני חושד שאשתי מנסה להרעיל אותי, האם זה עשוי לעלות בבדיקת הכבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום אלחנן, אולי מוטב שנשוחח באמייל. האמייל שלי מצוי כאן בכותרת. תודה (טלי - שם פרטי, וישנה - שם משפחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזמן לא צחקתי כל כך........ :))) טלי, תאשפזי אותו בכפיה. לא חראם? ואני רוצה להוסיף אנמנזה משלי: בזמן האחרון ייבשתי ביצה בעמק החולה, כשהלכתי לישון הכילה החליקה מהכלונסאות ויתושה מהגזוזטרה עקצתני ומאז אני מקיא ומשלשל ללא הרף, קודח והוזה. ד"ר אלתמן שם לי לחה מטלית לך וחבש את ליבי באספלניט. אבל אני מרגיש צורך נפשי עמוק לחוו"ד שניה: יכול להיות שאני חי בתחילת המאה? יכול להיות שהיתושים מתכוונים לזרוק את כל היהודים לים???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לפתיל שהיה כאן על פתרונם של עורכי הדין לבעית הפונים אליהם בנסיבות חברתיות, גם לרופאים יש פתרון כזה: תתפשט בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור על עו''דים מסקרן אותי מבחינה אישית (''שמע, יש לי בעיה עם המחשב...''), אך דמיוני אינו יצירתי מספיק לקישורית. לעזרתך אודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה הולכת בערך כך (יותר קל להקליד אותה מאשר לחפש את הלינק): אחד נפגש עם עו"ד במסיבה. "שמע" הוא אומר לו "כמה לוקח עו"ד בשביל ייעוץ?" "תמורת חמש מאות שקל הלקוח יכול לקבל שלוש תשובות" "וואו" אומר השואל "זה לא קצת הרבה?" "כן" עונה העו"ד "ומה השאלה השלישית שלך?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכלי לצרף קישור לכתבה בנושא? אני לא רוצה לסמוך על "בדרך כלל לא פותחים בחקירה סתם". ממה שאני יודע על הפרשה, ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית (בניגוד לבירור של מבקר המדינה) היא מוזרה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה אין לי מושג איפה קראתי את זה, ואני משוכנעת רק שלא חלמתי את זה, כיון שיש שם יותר מידי פרטים אובייקטיבים שאין לי עליהם שום מושג, ובטח לא קשר אישי. זה היה בערך לפני חודשיים ואני מקווה שדיווחתי נאמנה את תוכן הכתבה. נכון שלא תמיד הפרקליטות הגיונית בהחלטות שלה, אבל בדרך כלל, יש דברים בגו. אני דוקא הוטרדתי מהשאלה שהועלתה שם לגבי עצם ההחלטה לרכוש חיסונים, כחלק מההיסטריה של טרום כיבוש עירק, שהתבררה כעורבא פרח ויחסי ציבור למען ג.דבליו.בוש. שוב, לא הייתי בארץ, אבל נידמה לי שהגזימו עם המסכות והכל, ודרך אגב מישהו גזר קופון. יכול להיות שזה הרקע להתחשבנות עם המנכ''ל. מי אנחנו שנדע מה באמת קורה במסדרונות השלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההחלטה לרכוש חיסונים באה אחרי שלמדינה *היה* מאגר של חיסונים, שנגנב ממחסן במרכז הארץ בשלמותו (נזק של כ- 400 מליון ש"ח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמי שגנב מן הסתם הבריח את החיסונים לחו"ל. איך מייצאים כזה דבר בלי להיתפס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. כל הנושא הזה מאופיין בתת-כיסוי תקשורתי תמוה למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה ההסבר לאישום הפלילי נגד המנכ"ל ?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה שם גם פנצילין במינון 10 מ"ג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-0( לא רע ומזכיר שהגיע הזמן לפרוש מן הדיון. תודה על התזכורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יתכן שאלישע קרא (זה שהורשע בגניבת דרכונים) שיווק את התרופות בניו זילנד ובגלל זה מינו אותו בויזה לנהל את השיווק שלהם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כמו שמיבאים לארץ סמים בלי להתפס - על גמלים בנגב, במכולות רהיטים בנמל אשדוד או במסוף המטענים של נתב''ג עם מעטפה שמנה לפקיד המכס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי בדואר קישור לכתבה על בועז לב. דעתי בנושא לא השתנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עמדת הפרקליטות נוכח קריאת כל חומר הראיות בתיק היתה כי על אנשי משרד הבריאות המעורבים בפרשה הוטלה משימה קשה, בשעה שריחף על מדינת ישראל איום של התקפה ביולוגית, והם מבחינתם פעלו למען אינטרס הציבור במטרה להיות ערוכים כלפי האיום כמיטב היכולת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, את לא מצפה לתגובה להכרזה כזאת, אמת? אני בטוח שבבתי חולים האפשרויות של הרופאים להתברבר הן יותר מוגבלות אבל בשוק הפרטי אין מִגבלות כאלו, ואם את לא שמעת על כך זה לא בגלל שזה לא קיים אלא בגלל שבחרת לא לשמוע. ----------------------–––––––––––––– Freddy שאמא שלו כמעט חטפה התקפת לב בגלל שבחר ללמוד הנדסה ולא רפואה ושלא מִצטער על כך אפילו יום אחד בחיים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין, כאן לא זקוקים לרופאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? לא כל כך, ובטח לא כל כך הרבה מהם. אני לא בדיוק זוכר את הסטטיסטיקה כמה רופאים יש בארץ לכל אזרח אבל המִספר הוא בטח מהגבוהים בעולם. הבעיה היא שהם מרוכזים קרוב לכסף ולתנאים הנוחים ולא איפה שבאמת זקוקים להם כמו בישובי הבדואים בנגב או בין הערבים בגליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? הבדואים חולים יותר מהיהודים? יש יותר אנשים למ"ר בגליל מאשר בגוש דן? למה הבדואים בנגב או הערבים בגליל צריכים יותר רופאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה רופאים על הנייר, בגלל העלייה מברה"מ, אבל רבים מהם כלל לא עובדים במקצוע - ובהרבה מקרים, בצדק1. ממה שאני מכיר בבית חולים במרכז הארץ, הרופאים עובדים במשמרות מטורפות, ובכלל לא נראה כאילו יש להם עודפי רופאים שם. אבל אולי אתה יודע משהו שאני לא יודע. 1 אין בכך כדי להטיל דופי ברופאים העולים שכן מועסקים במקצוע, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבתי החולים, לדעתי, יש תת תקצוב משמעותי של רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק כל הרופאים מושחתים... אני אישית ידעתי תמיד שאני רוצה להיות רופאה. מה היתה הסיבה? תערובת של מס' סיבות - אף אחת מהן לא כלכלית. כי ד"ר וישנה צודקת - הפקולטה לרפואה מלאה באנשים שמבחינת יכולות יכלו לעסוק במגוון תחומים אחרים ולקבל את ההחזר להשקעה שלהם מהר יותר וטוב יותר. אם משהו חושב שאנשים נכנסים למקצוע הזה בגלל כסף - אין להם מושג... נמאס לי לשמוע את כל השטויות האלה על האנטרסים של רופאים. תראה לי עוד מקצוע תובעני כ"כ, מבחינת המאמץ והשעות שהוא דורש. תראה לי עוד מקצוע בו אנשים בגיל 35 עדיין קורעים את התחת בהתכוננות למבחנים. תראה לי עוד מקצוע שבגיל 30 בעקבות הגרלה אתה נשלח לארוז את חפציך ולעבור למקום בארץ שמחשב בחר עבורך? תראה לי עוד מקצוע של 9 תורנויות בחודש + הצורך להתעדכן כל הזמן וללמוד. עכשיו, רופאים הם לא קדושים. אבל מכאן ועד ההשמצות שנשמעות כאן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית אומר כבוד או סטטוס, הייתי מבין. אבל כסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, על איזה ירח של שבתאי אתה גר? ראית לאחרונה רופאים בתור בלישכת העבודה? אתה מכיר איזשהו רופא, מעל גיל 40, שלא חי מעבר לרמת החיים הממוצעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביחס להשקעה, המשכורות ברפואה רחוקות מלהיות גבוהות. עיקר המשכורת שלי, אגב, היא מתורנויות, שאני ורבים אחרים היינו מוותרים עליהן בשמחה. אגב, כמה בוגרי תואר ראשון במקצועות מדעיים אתה מכיר שחיים מתחת לרמת החיים הממוצעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך ללא תנאי שרופאים בבתי חולים ומרפאות עובדים מאוד קשה ובהחלט לא מרויחים בהתאם להשקעה. מה לגבי אלו עם מרפאות פרטייות? איתם יש לי בעיה! אני מנחש שאת רופאה צעירה ובתחילת דרכך בעסק, או אולי אחת מתוך השניים/שתיים שהלכו לרפואה שלא מתוך רדיפת בצע. בכל מִקרה יום אחד תִתפקחי ותגלי שיש רופאים אחרים...ועוד איזה אחרים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו לדעתך אחוז הרופאים העוסקים ברפואה פרטית מתוך כלל הרופאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה ובִמקומה. קודם כל אין לי שום מידע סטטיסטי רק הרגשה. התשובה לדעתי תלויה בגיל הרופא: - עד גיל 30; 35 אולי 10 אחוז...אלא מבית של רופאים (אלא שאבא או אמא סידרו להם כליניקה ופציאנטים) - מעל גיל 45...80 אחוז (השאר הם אלו שבאמת רוצים לִתרום לרוחת החולים) . אבל אני בטוח שלך יש מספרים יותר מדויקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד גיל 30? רופא שמתחיל את הלימודים בגיל 21 לא מסיים התמחות לפני גיל 31-2. כנראה שההורים של הרופא הפרטי הזה הם קצת לא חכמים. בהרבה פחות כסף הם היו יכולים לפתוח לו משרד עורכדין, גם היו חוסכים לו 5 שנים לימודים לפחות, גם היה מרויח יותר כסף, גם לא צריך לקנות כל מיני ציוד יקר, וגם לא צריך לבוא במגע עם נוזלי גוף של אנשים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כל הרופאים מאנייקים. אם אתה נתקל באחד שהוא לא, אז הוא "אחד מתוך אחד או שניים" הבודדים (מפתיע איך יחידת הסגולה הזו נמצאת בדיוק כאן באייל). מה ידרש כדי לשכנע אותך שאתה טועה? שנכנס כנס של כל הרופאים בישראל בו יחתמו על ויתור על המשכורת שלהם לשנה לטובת הרעבים באפריקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמחזור שלי בתיכון יצאו למעלה מ20 רופאים כך שאני בהחלט מוסמך לציין ש"רבים מחברי הקרובים הם רופאים". זה גם מסמיך אותי להביע דעה כללית על מצב הרופאים בארץ. אני מקרה אבוד ומאוחר מידי לשכנע אותי שכמות הרופאים המסורים והמחזיקים את טובת החולה מעל שִקולים כספיים הוא גבוה יותר ממה שציינתי לעיל. זה גם נובע בעיקר מניסיון אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחותי ואמה של החברה שלי שתיהם רופאות. גם גיסי רופא. האם זה מסמיך אותי להביע דעה כללית על מצב הרופאים בארץ? כי מהניסיון האישי שלי, אתה טועה בגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיהן, שתיהן. אלוהים, דובי, מה קורה לח?1 1 לא יכולתי לקלקל את חוק וישנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל מה משמעות הברכה הזאת? כל מה שאני זוכר מהפרשה ההיא היא "ועיני לאה רכות". או אולי אתה מאחל לי לגלות שהתחתנתי עם אחותה של החברה שלי? אני מקווה שלא, בעיקר כי יש לה רק אח, ואני חושש שלא אשרוד את ההלם של הגילוי המאוחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור הברכה במגילת רות: "יתן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל" הברכה היא על כן שתזכו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות האחוזים בנצח. ואכן רות זכתה שיצא ממנה דוד מלך ישראל משיח אלוקי יעקב ונעים זמירות ישראל. וכך אומרות הנשים המיוחסות: תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים וחבל לפספס את סוף המסכת: "אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' (ישעיהו כה) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אז הוא מקלל אותי שילדי יחזרו בתשובה? נו, שוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה כותב בלשון סגי נהור המקובל כשמדברים על ברכה וקללה. למשל דברי אשתו של איוב - ברך אלוקים ומות. אב למה אתה מייחס את התשובה רק לילדיך? גם אתה יכול לזכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, בוא נשמור על טונים נעימים. חבל לרדת ללכלוך כזה בפורום ציבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכה דומה בתגובה 150448 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם טעות, או שיש מיני פרשנויות? (יש אסכולה לפיה בתורה אין טעויות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקדמיה כבר התירה זאת. ואכן, מבחינת העברית בתנ''ן אין טעויות אלא יוצאי דופן. כל מה שכתוב בתנ''ך מותר בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת התנ"ך כבר היו יוצאי דופן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופת המשנה. תבקש ממני ואחפש לך מחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנ"ן = "תורה, נביאים, חוק וישנה"? אל תיעלב, אבל לדעתי העניה מעוני, להפוך כל טעות סופר היסטורית לחוק לשוני ייחודי זו גישה טיפשית. לגיטימית, בוודאי, אבל טיפשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת חלש בעברית. מה הטעות הנוראה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שתיהם'' הוא יציר לשוני וולגרי, כמו שאמרו רבננו הגשש. או ''שניהם'' או ''שתיהן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שהכוונה היתה ל''בנו'' במקום ''בנתנהנה'' או משהו כזה. אם כך, נראה לי שההתפתחות בין ה ם ל ן סופיות היא קצת מאוחרת ובימיהם היה נהוג להחליף ביניהם חופשי. מדליקים - מדליקין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנ''ך, לא תנ''ן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עוד פוסחים על שתי הסעיפים בעניין זה: תגובה 210455 והמשך הפתיל מ תגובה 210490 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בכל לב עם דברי האלמוני מתגובה 210490 . אני חולק על ה"כלל" שבתגובה 210523 ובתגובה 266137 . לא כל מה שנאמר במקורותינו כתוב בעברית נכונה, ולא כל מה שהיה נכון בזמן שנכתב מתאים לימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים כדרבנות. אם חזרנו לנושא, תוכל אולי לאשר או להפריך את הנאמר בתגובה 195699, פסקה ראשונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 267277 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלשון המקרא, ובייחוד במגילת רות, יש פעמים רבות נטייה לסיים מלים בם' במקום בן'. בפרט, יש לא מעט מקומות בהם מתייחסים לנקבה בלשון זכר: "יעש ה' עמכם חסד", "יתן ה' לכם", "והמה באו בית לחם". בלשון חכמים יש נטיה הפוכה, ומלים מסתיימות בן' במקום בם'. אין כאן טעות של ממש; ההבחנה הברורה של ימינו היתה ברורה פחות באותה תקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמונת חכמים פירושה שאתה סומך על האנשים ולא מתייחס לדבריהם כאל שטויות. אין זה אומר שהם לא טועים - זה רק אומר שצריך לייחס רצינות לדברים שלהם ולבדוק היטב האם באמת יש טעות או חוסר הגיון. מנסיוני אני יכול להעיד שרוב הטעויות שאני מוצא במבט ראשון מתבררות כלא נכונות אחרי בדיקה מעמיקה. אפילו כאן באיל יש בעיה כזאת. אנשים לא מייחסים מספיק רצינות לעמיתם לויכוח ולכן טועים בהבנתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. השאלה היא מתי הופך הנסיון להבין לרצון עז להצדיק טעות שטעו חכמים, וכה עז הרצון עד שהרצפה מתחילה להתעקם ולגנוח. יש בתורה, ובשאר התנ"ך, טעויות - טעויות פשוטות, אנושיות, סתמיות. לפחות בחלק מהמקרים יצאו פרשנים מאוחרים להגנתן, לפעמים תוך הפגנת מקוריות רבה ותחכום מרשים. ולפעמים סתם בוחרים בדרך הקלה: כך כתוב, כך נכון. אין בזה טעם. (יש פרשנויות לפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה"? מסיבה כלשהי אני מוצא שזה פשוט פסוק יפהפה; משהו בצליל שלו, בפגם המסתורי, ממש יפה בעיני. ברור למדי, עם זאת, שסתם נשמט פה דבר מה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפה לא מתפתחת מחוקים, היא רק קובעת אותם עם הזמן, ומשנה אותם כשהיא משתנה (או במילים אחרות החוקים לא מגדירים את השפה אלא להיפך). אז אי אפשר ממש לקרוא למשהו מתקופת התנ''ך או המשנה ''יוצא דופן'', זה פשוט משהו שקבע חוק חדש בשפה. המון טעויות נפוצות היום מן הסתם יראו כ''יוצאי דופן'' בעוד כמה מאות שנים, אבל יהיו מקובלות בתור עברית תקינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם אתה משקיע מספיק מאמץ כדי להסביר את מה שכתוב. במקרה של קין זה נראה לי מאוד פשוט, התורה רצתה להשאיר את מה שהוא אמר פתוח כי זה לא חשוב או בגלל סיבה ספרותית אחרת. זה לא שפרשנים אינם משאירים דברים ב''צריך עיון'' או ''תלמיד טועה הגיה בדברי רבינו''. אבל אם נפתור כל בעיה באמירה הסתמית שהם טעו נמצא את עצמינו לא לומדים כלום. מנסיוני האישי אני יודע שבהרבה מקרים בהם הנחתי שפשוט נפלה טעות, שמעתי אחר כך הסברים יפים שסברו את אזני מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזהו הבסיס לבלבניזם על רגל אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שהם למדו משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלכל אחד יש ניסיון פרטי עם רופאים...הם עונש בלתי נמנע כמו מִסים או דוחות חניה. תאמין לי שאני רוצה, מאוד רוצה, להאמין שאפשר לִסמוך על רופאים (בעיקר כאשר אני מתקדם בגיל והבלאי מראה נוכחות). זה אולי ישמע מוזר או אפילו שִקרי אבל אין לי רופא משפחה איפה שאני גר. עד כה הביקורים שלי אצל רופאים היו רק עבור חִסונים למיניהם ובדיקות כושר שאני צריך בהקשר לעבודתי. במיקרים הבודדים בהם הזדקקתי לרופא פשוט הרמתי טלפון לחבר או נִבדקתי על ידו . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החבר הזה הוא אחד מהשמונה או אחד מהשניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך משתמע מסקנה אחת. צריך להיות קשר ישיר בין המשכורת של הרופאים לאיכות השרות שהם נותנים. כלומר יש להפריט לפחות חלקית את מערכת הבריאות. זה נכון גם אם 100% מהרופאים הם מלאכים אולם זה עוד יותר נכון אם יש אחוז נכבד מהרופאים שהם אמשים ישרים והגונים הרוצים לקיים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מוזר בעומס התורנויות המוטל על הרופאים. לי היה רושם שבישראל מספר הרופאים לנפש גבוה למדי (וזו יכולה להיות הסיבה למשכורות הלא גבוהות). במצב כזה, הייתי מצפה שעומס התורנויות יהיה נמוך ורופאים יתחרו על התורנויות המוצעות. יש לך מושג איך נוצר העומס הזה? אני יכול להציע 2 סיבות אפשריות: א. תת תקצוב של תיקני רופאים בבתי החולים. ב. עוד דוגמה של עודף ייעול (חסכון במספר הרופאים) שמוציא לעובדים הנותרים את הרוח מן המפרשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להבדיל בין (א) ל(ב)? מכל מקום, יש תת תקצוב של תקני רופאים בבתי החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש תת תקצוב בתקני האדמיניסטרציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסח זאת אחרת. האם, לדעתך, יש מחסור/עודף/מספיק באדמיניסטרציה של בית החולים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אחזור על התשובה: אני באמת לא יודעת. המגע של הרופאים עם ההנהלה הוא מצומצם למדי. נוח לומר "יותר מדי", אבל זו תהיה תשובה חסרת משמעות, משום שאני לא מרגישה שאני מסוגלת להעריך את התפקידים המוטלים על ההנהלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי בדיוק בא במגע עם האדמיניסטרציה. יצא לי "לבלות" בבתי חולים תקופות ארוכות ושמתי לב, במיוחד בבית לווינשטיין, שכמות הפקידים היא די מפלצתית ואני תוהה, לשם מה הם נחוצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המגע שלי עם האדמיניסטרציה מועט למדי. המרכז הרפואי שבו אני עובדת הוא בין הגדולים בארץ אם לא הגדול בהם (נדמה לי שבבית החולים יש את מקסימום המיטות המותרות במרכז רפואי אחד). אני מניחה שכאשר באים לטפל בגוף גדול, זקוקים לסגל ניהולי/פקידותי. אבל אין לי כלים לשפוט אם הסגל הזה הוא גדול מדי, קטן מדי או מתאים. (לעומת זאת, יש כמה גופים סמי-קליניים שעסוקים בלהציק לצוות המטפל (למרות שבמקור תפקידם לגבות ולעזור). הייתי שמחה לו היו מורידים מעט מהתקינה שלהם...) ואחרון, פעילות רבה של הצוות היא עיסוק בשמירה מפני תביעות, כאשר בית החולים מחזיק צוות שתפקידו לזהות מקרים בעייתיים מראש ולטפל בהם. אבל גם הצוות הקליני צריך למלא דוחות על ימין ועל שמאל הקשורים בנושא זה בדיוק. (כל נפילה של חולה במחלקה, כל חולה שלא נמצא בדיוק בשעה שחיפשו אותו, וכדומה, מצריך מילוי של "דוח אירוע" על ידי האחיות והרופאים, שעובר למרכז מנהלתי כלשהו שעובר על כל הדוחות ומזהה את אלה שבהן יש חשש לתביעה). על זה בעצם המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור ללשכת העבודה לא ראיתי כי רופאים זה בלישכה של האקדמאים ואני בלישכה של הלא אקדמאים. אבל אח שלי, הוא מהנדס, הוא היה בלישכה של האקדמאים והוא אמר שכולם שם תואר ראשון ממכללות, יש כמה עם תואר של אוניברסיטה שרוצים לצאת לחופש על חשבון האבטלה ויש בודדים בודדים עם תואר שני שאומרים להם שהם אובנקווליטי או משהו כזה. דוקטורים אין. אבל הוא קצת טמבל, יכול להיות שדוקטורים זה בתור נפרד ובגלל זה הוא לא ראה. בכל זאת, דוקטורים, לא יעשו להם כבוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיכרותי עם סטודנטים לרפואה בהווה, אף לא אחד מהם בחר בתחום זה משיקולים כלכליים (בניגוד להרבה מאוד סטודנטים בהרבה פקולטות אחרות שאני מכיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל יותר שירותים, אני מקבל יותר מידע, אני מקבל יותר אחריות על גופי - אבל מה אני הקטן מפסיד? ואגב, מה עיסוקה של כותבת המאמר? רופאה? עו"דית? אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלחיצה על שם המחבר/ת, בכל מאמר, מופיע דף מחבר/ת ובו פרטים על המחבר/ת, עיסוקיו/יה וכו'. טלי נידבה עוד פרטים בתגובה 264248. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותבת טוענת(אאל"ט) שהרפואה המתגוננת גורמת לבזבוז וכך כסף שהיה יכול להיות מושקע במיכשור חדשני או בהוספת תרופה לסל הבריאות הולך על בדיקת CT לכל הסובל מכאב ראש הנכנס למשרדו של הרופא. ובנוסף בשל פסיקות בית המשפט נפגמה עבודת הועדות הרפואיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה. רפואה מונעת היא רפואה פחות טובה. כשהרופא עסוק במחשבות על איך לא להיתבע, המחשבה על טובת החולה עלולה להישכח מאחור (זה לא משהו שקורה תמיד - יש הרבה רופאים ששמים את טובת החולה במקום הראשון, אבל זו סכנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אסור לי לכתוב תגובות בבוקר. מתגוננת, לא מונעת. רפואה מתגוננת זה רע, רפואה מונעת זה יופי של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Getting information and becoming an active participant in one's treatment is a source of empowerment to the patient; I think the place where I was most exposed to the change is in gynecological practice. The entire way women are treated at the doctor's office has been modified for the better. The information you are provided with and the tools to take your health into your own hands have really transformed the experience - positively.
That said, whenever there is empowerment, some will misuse it. Frankly, I think these lawsuits don't really make anyone happy; naturally, the compensation is helpful, but I'm not sure that even for the patient it's worth the mental and emotional saturation in the details throughout the legal process. This is another case where both for the doctors and the patients, the process is the punishment. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה זו נכתבה ללא סימוכין וקישורין ואשמח ללמוד אחרת. ישראל נמצאת עתה בתקופת מעבר בכל הקשור למימון ובעצם גם לעלות שירותי הבריאות. בארה"ב, לעומת זאת, המצב כבר די התייצב, ולא לטובה. הפחד מתביעות שם 1 גרם להאמרת עלותם של הטיפולים הרפואיים, חלקם מיותרים מבחינת רובם של החולים, אך נעשים בשל אימת הדין, ללא כל הצדקה רפואית הולמת (ולעיתים אף בניגוד לטובת החולה). מצב זה תובע קורבנות רבים - רוב תושבי מדינה זו(?), שאינם יכולים לשאת בעלות ביטוח הבריאות, הנגזרת במידה לא מבוטלת מגורם זה. זוהי לדעתי צריכה להיות נקודת המבט של החולה, בהנחה שיש משהו בנתונים שהמצאתי. ותודה לטלי על המאמר החשוב מאוד, והלוואי והנושא היה עולה לדיון ציבורי, עוד לפני שאנו מגיעים למצב השורר בארה"ב. -------------------------------------------------- 1 בזאת אני מאשים את שיטת המושבעים, שהיא סובלימציה של תרבות הלינץ' הישנה והטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל באמת שבמאמר לא התייחסו לנזק הנגרם כתוצאה מבדיקות מיותרות, ובמיוחד צילומי רנטגן שבשימוש נרחב מדי. כידוע זוהי קרינה מייננת שמעל רמת חשיפה מסויימת הופכת להיות מסוכנת( אם ניקח את הדוגמא על החולה עם המיגרנות: אם בכל פעם שהחולה ההיפוכונדר הגיע לרופא עשו לו צילום רנטגן אז ייתכן והגידול בראש נובע מסיבה ותוצאה...). לדעתי רוב הרופאים ששולחים לבדיקות אלו לא מודעים לכמויות של קרינה שיכולות לסכן את החולה. בקשר למושבעים השיטה דווקא התחילה במגנה כרטא כדרך להבטיח משפט הוגן ע"י המדינה באמצעות אנשים שווי מעמד (PEERS)במקום משפט המלך ג'ון שהיה שרירותי לגמרי. גם היום יש הצדקות לשיטה, לא בטוח ש"דיקטטורת בג"ץ" שקיימת היום היא שיטה עדיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בעניין בג"ץ: בכללי אני מעדיף את האקטיביזם הבג"צי כדי לתקן עוולות ועיוותים שיוצרים ח"כינו הנאורים. יש שם אנשים הגונים וחכמים שעדיפים בעיניים על הכרעותיה של אוכלוסיית בית המחוקקים. במצבה של המדינה, השאלה העקרונית כאן בטלה לדעתי מן הסכנה שבהשתוללות בית המחוקקים שלנו במצבו דהיום. אני גם מעדיף את בג"ץ מאשר את האלטרנטיבות המוצעות מדי פעם, שיביאו מתנחלים, אדמורים, אנשי מרכז הליכוד ועוד גורמים שליליים, לצומת מרכזי זה של דמותה של המדינה. זאת למעט עניין השטחים, שם הייתי מעדיף שלבג"ץ לא תהיה סמכות (לא על הפלשתינים ולא על המתנחלים). אבל כאמור, עדיף המצב הקיים על רוב האלטרנטיבות, כך שאיני שותף לסלידתך ממוסד זה. ובחזרה לנושא הדיון: הדגש שלי אינו על הנזק הרפואי לחולים בשל בדיקות מיותרות, אם כי גם עניין זה חמור כשלעצמו וראוי לדון בו, אלא יותר על חסרונן של בדיקות נחוצות וזולות, עקב התייקרותה של הבדיקה (או טיפול) ה"מלאה" ההופכת לסטנדרט. דוגמא היפוטטית, הקשורה לתמורה השולית הפוחתת, או איך שקוראים לזה: בדיקה פשוטה לאיתור סוג נפוץ של גידול סרטני עולה 50 שקלים ומסוגלת לגלות מראש ולאפשר למנוע 90% של מקרי המחלה. לאחר כמה שנים בהם נבדקים 70% מאלו הנמצאים בקבוצת הסיכון של המחלה, מפותחת בדיקה שעולה 15000 שקלים לשם איתור עוד 9% מן המקרים. בשל הפחד מתביעות של אי גילוי מוקדם עקב התרשלות, מחיר בדיקה סטנדרטית לאותו סוג של גידול עולה עתה 15050, מה שמביא בסופו של דבר שרק 20% מן האוכלוסיה יעשה אותו (ישנם מנגנונים שונים היכולים לגרום לכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאתה צודק. אם משרד הבריאות לא מכניס את הבדיקה הנוספת לסל שירותי הבריאות הכלולים בביטוח הממלכתי (משיקולים אפידמיולוגיים-כלכליים שונים), התוצאה היא שמי שמעוניין בה יממן אותה מכיסו. בכל מקרה חובת הרופא המטפל תהיה לתאר לחולה את כל הנתונים. כמדומני במצב כזה רופא לא יחוב ברשלנות לגבי אי-ביצוע הבדיקה, רק לגבי אי-גילוי מכלול הנתונים אם לא יגלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי יותר למצב בארה''ב, עליו אני לא יודע מספיק, מאשר לזה שבישראל. אשמח לדעת קצת יותר על מה שקורה שם בתחום ביטוחי ושרותי הבריאות, ואיך זה קרה, בטרם אשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבארה''ב יש בעיה בהטלת אחריות-יתר. עד עכשיו ישראל לא הדביקה את הקצב, אנחנו עדיין סובלים מתת-אחריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה על סמך מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך מה אתה סובר שאנחנו עדיין סובלים מתת אחריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך רן רזניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, לאו דווקא בנושא הרפואי: יש לנו כשל אכיפתי בכל נושא שבו יש רגולציה; שלטון מקומי מושחת ושלטון מרכזי "תקוע"; בתי המשפט איטיים ויקרים, מה שמשרת נתבעים מוסדיים; בתי המשפט עויינים לנושא התביעות הייצוגיות, ולפיצויים עונשיים גם במקום שהם הכרחיים; הביקורת השיפוטית על המינהל היא מאוד רכה; הפרקליטות קורסת תחת הנטל, לא יעילה בטיפול במשימותיה, ונעדרת כל אפקטיביות במלחמה בעבירות "קלות"; המשטרה עסוקה בגבולות. איכות השירות הרגולטורי שמקבל האזרח היא בסך הכל נמוכה, ואיכות השירות מבתי המשפט היא גם נמוכה, גם אוהדת לממסד הרגולטורי, וגם לא מספקת בהיבטים התוכניים (תוכן הפסיקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תנסח לי את זה בצורה קצת יותר ידידותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסבבה עם רפואה, בנאדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במערכת הבחירות האחרונה ג'ון קרי טען שתביעות מופרזות frivolous הן בערך 1% מעלות הרפואה (או אולי זה היה 1% מהעליה במחיר), ושקשה לראות איך הן תרמו בשנים האחרונות לעליה של עשרות אחוזים בתעריפי הביטוח הרפואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטוח בריאות בארה"ב הוא באמת מאוד יקר, אבל אין הסכמה על הגורמים לכך. תביעות על רשלנות והביטוח נגדן הן אחת הסיבות לכך, אבל לא ידוע אם זו הסיבה המרכזית. סיבות נוספות שמועלות היא שהאנשים שאינם מבוטחים מגיעים לחדר מיון (שמחויב לקבל אותם ללא קשר לתשלום) במקום לרופא כללי, וזה סוג הטיפול הכי יקר. כמו כן, בארה"ב איכות הטיפול שאתה מקבל תמורת הכסף (מבחינת סל תרופות, חדרים פרטיים, וכו') היא באמת גבוהה יותר מאשר בישראל. משכורות רופאים בארה"ב הן גם הרבה הרבה יותר גבוהות מאשר בארץ אבל קשה לי להאמין שזה הגורם ליוקר שירותי הבריאות. לגבי שיטת המושבעים. הדרך להחליט האם שיטה היא נכונה היא לא דרך איזשהו מקרה קיצוני כמו של OJ או כמו איזושהיא תביעה שבה המושבעים נתנו סכומי עתק לאיזשהו חולה מסכן. צריך לזכור שגם השופטים הם רק בני אדם, שככלל לא מבינים כלום בשום תחום מקצועי, ולכן במיוחד בתביעות שבהם צריכים להסתמך על עדים מומחים, אין סיבה שיהיה להם ייתרון על המושבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופטים הם אנשי מקצוע המיומנים בהפרדה בין עובדות ורגשות ויש להם אחריות חברתית וגם מוניטין מקצועי לשמור עליו בפני שופטים אחרים. מושבעים לעומת זאת נתונים במידה רבה ליכולת עורך הדין המיומן לשחק ברגשותיהם, מבלי שיש להם פרספקטיבה הנובעת מטיפול במקרים דומים בעבר. כן, גם שופטים טועים ומעוותים דין, אבל בוודאי פחות מאלו שכלל אין להם ניסיון מקצועי בתחום עשיית הצדק, שהאיזונים, הדקויות והמשמעויות הנגררות בו עושים אותו לאחד התחומים האנושיים המסובכים והקשים להכרעה - כאשר עושים אותו כהלכה, וביחד עם זאת הוא אחד התחומים בהם כל אחד חושב שהוא מבין כמו כל אחד אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה אחת: הנוסח הנכון יותר הוא "800 מיליון שקל בשנה מוציאים המבוטחים ומשלמי המסים בשנה..." ולא כפי שנכתב. בל נשכח על מי מתגלגלת ההוצאה הזו בסופו של דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני קורא את פסקת הפתיחה: בבית החולים מועסקים עורכי דין... קונים ביטוח נגד נזק שייגרם ברשלנות... יש ביקורת ציבורית על טעויות של רופאים... ויש רישום מדוקדק בתיקים... נשמע נורא. 2. מובאת דוגמה, של התביעה נגד הרופא בעניין הגידול במוח. לא כתוב שהרופא הפסיד, אלא שהוא נשבר מוראלית. עינויי הדין של מערכת בתי המשפט היא תופעה קשה ובעייתית. כל מגזרי המשק סובלים ממנה באופן חריף. אין בה שום ייחודיות. בתי המשפט אינם עושים "סינון ראשוני" של תביעות, וכל תביעה נדונה, באריכות יתירה ותוך גרימת הוצאות. אגב הביטוח הרפואי מכסה גם את זה. 3. מובא הנתון של 800 מליון שקל לשנה, אבל אין לנו שום דבר לבקר אותו או להתעמת עם הטוען, שהוא, אסור לשכוח, בעל אינטרס. 4. מוזכרת הבעיה העתיקה של ועדות החקר הפנימיות. היא קיימת בממסד הרפואי, גם בצבא וגם בדין המשמעתי של גופים שונים, כמו לשכת עורכי הדין. אלה אליטות ישנות שרצו זכות להסדיר את ענייניהם באופן פנימי ("משפט חברים") כשהם אומרים לאזרח הקטן "סמוך". המציאות מוכיחה שהגישה הזו בגדול נכשלה (או נכשלה בגדול). כל הגופים האלה מתבררים בשנים האחרונות כמי שחיפפו. אני חושב שההסתדרות הרפואית, שהמליצה לחבריה לטייח ולא לשתף פעולה עם ועדות הבדיקה הפנימיות האלה, מוכיחה את זה. אה, כן: זו אותה הסתדרות שסיפקה את הנתון של 800 מליון שקל בשנה. 5. אגב, לא אמרנו כלום על שיטות ההתגוננות האחרות של הרפואה המתגוננת. למשל קשר השתיקה בין רופאים מומחים, שגורמת לזה שתביעות רבות מצריכות מומחים מחו"ל (או מומחים גרועים שחוות הדעת המשפטיות שלהם הם עיקר עיסוקם). אולי ראש הלשכה לאתיקה, פרופ' אבינועם רכס, יודע להעריך כמה מאות מליונים של שקלים נאמד הנזק שגורם קשר השתיקה הזה? הכשלת התביעות המוצדקות גורמת לכך שהכסף הזה נשאר בידי המערכת ולא עובר לניזוקים. אולי הוא מקזז את ה-800 מליון שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של ועדת חקירה פנימית אינה "להסדיר את העניינים באופן פנימי" כפי שכתבת, אלא כדי שהמערכת, כארגון לומד, תוכל להפיק לקחים ולתקן ליקויים בצורה אמיתית, מבלי שהמעורבים יצטרכו לחשוש לעורם, וזאת לעומת הליך חיצוני, שמטרתו מיצוי הדין עם האשמים. אסור שקיום ועדה פנימית ימנע קיון בירור חיצוני (משמעתי או פלילי), ומצד שני אסור שממצאי הועדה הפנימית יהוו ראיה, או אף קצה חוט לחוקרים חיצוניים, מכיון שאז הנחקרים בועדה הפנימית יחששו לספר את האמת כולה, וכך תיפגע המטרה שלשמה היא הוקמה. אי לכך חייבים לשמור על 2 השיטות נפרדות לחלוטין, והסרת החסיון היתה משגה חמור, והוא שהוביל (כפי שהיה צפוי מראש) להמלצת הטיוח של ההסתדרות הרפואית. זה נכון במערכת הרפואית כפי שזה נכון בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח שההגדרה שלך נכונה: "שהמערכת, כארגון לומד, תוכל להפיק לקחים ולתקן ליקויים בצורה אמיתית, מבלי שהמעורבים יצטרכו לחשוש לעורם". גם בתחקיר צבאי מוסקות מסקנות "פיקודיות", הכוללות השפעה על קידום של המעורבים ועד הדחתם. 2. אתה יוצא מנקודת הנחה ששני המסלולים מצליחים להתקיים זה לצד זה. קרי שהמערכת מסוגלת לחקור את עצמה ולצאת מזה מתוקנת, ולצד זה מתנהל הליך תקין של חקירה ותגובה משמעתית. זה עלול היה להצדיק הקרבה של הפרט במקרה הספציפי (שלא יקבל פיצוי על נזקיו) לטובת הכלל. אבל הטענה הזו טעונה הוכחה, לגבי המערכת הצבאית כמו הרפואית. אני לא מתיימר לקבוע עמדה בעניין, אני רק חושב שלתת למערכת, שמטייחת את החקירות החיצוניות שלה, את הפריבילגיה לנהל הליכים פנימיים חסויים מקבילים אשר בתוצאותיהם ספק אם נעשה שימוש, זה אולי קצת מוגזם. 3. מצער שאתה מתייחס להמלצת טיוח של ההסתדרות הרפואית כאילו היא צפויה מראש. החלטה אינדיבידואלית של רופא לא לשתף פעולה יכולה אולי להיות מוצדקת לפעמים, אך לרוב היא ראויה לתגובה חריפה, עד פיטורים. קל וחומר קריאה "קיבוצית" לסרב לשתף פעולה, שהיא שערוריה ציבורית. זוהי הצהרת האיגוד המקצועי של הרופאים, לפיו רופאים אינם accountable, ואינם חייבים תשובות למעסיקיהם. סלחנות כלפי עמדה כזו, כפי שהפגנת, היא מדאיגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בנזק שעלול אדם להביא על עצמו, בין פגיעה בקידום, לבין אפשרות של בילוי מספר שנים בכלא. בהתאם, גם הנכונות של אותו אדם לשתף פעולה על ועדת חקירה שונה בתכלית. אי לכך בועדות חקירה פנימיות, בניגוד לחקירה פלילית, אין זכות שתיקה, אין חזקת חפות ואין אפשרות להנות מייצוג של עו''ד. מבחינת הארגון, חלק מהפקת לקחים היא גם הצבת האנשים בתפקידים שמתאימים להם, אך הכנסתם למאסר אינה אינטרס ישיר שלו. לסיכום, קיומה של חקירה פנימית לא צריכה להשפיע כלל (לא לחיוב ולא לשלילה) על קיומה של חקירה חיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקן אותי אם אני טועה, אבל אף רופא לא מועמד לדין פלילי על רשלנות רפואית רגילה. לכן אין מקום לדבר על בילוי בכלא, וגם לא על זכות שתיקה, חזקת חפות וכיו''ב. לגבי עו''ד הזכות קיימת (או אמורה להיות קיימת) תמיד. הסנקציה החריפה ביותר שרופא צפוי לה על רשלנות היא אי הצבה בתפקיד (לעיתים נדירות שלילת רשיון). ככל שאתה מסכים שזהו גם אינטרס של הארגון, נותר רק לשקול למה המערכת לא באמת מתפקדת כיאות, ועסוקה בחיפוי ולא בטיפול ברופאים גרועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב בפועל הוא שבשנים שלפני אותה החלטת בית משפט נוהלו ועדות בדיקה פנימיות רבות. למשל, אני זוכרת ישיבות משותפות של מספר מחלקות כירורגיות השייכות לאותו מרכז רפואי שבו עבדתי, שבו העלו מקרים קשים, הציעו הצעות שונות לפתרון, ומומחים הציגו דרכים שונות שבהן היו מתמודדים עם הבעיה. הוודעות היו בעלות מטרה לימודית וטיפולית מוחלטת. לא דובר שם על ''מה נכתוב בתיק'' אלא על ''איך נטפל טוב יותר'' במקרה הזה, או בעתיד. אגב, ברובם המכריע של המקרים אין שום סיכון לתביעה אזרחית או לתביעה פלילית, וברוב המקרים אין רשלנות אלא דרכים שונות לטפל בבעיה מורכבת. משמעות הוועדות היתה שיפור תהליכים פנימיים ותו לא. אם היה עורך דין בקהל, התוצאה היתה שאנשים היו מגישים נתונים חלקיים, מייפים את הנתונים, או חוששים להציג נתונים (שומרים על זכות השתיקה). כמובן, היעילות והמשמעות של הוועדות היתה מתפוגגת. לצערי, זה לא ניחוש. זהו המצב בפועל. רשלנות כן יכולה להוביל להעמדת הרופא לדין פלילי, ולכן האופציה של ישיבה בכלא קיימת. הדוגמה של יקירביץ היא קיצונית, אבל בהחלט עונה לקריטריונים. אגב (ובתשובה למשהו שכתבת במקום אחר), יש לא מעט מקרים בהם רופאים מעידים נגד רופאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המאמר. רציתי להעיר שהבעיה הנידונה במאמר היא במידת מה נגזרת של תופעה נרחבת ממנה. אם לנסות לתאר בקוים כלליים את התופעה אפשר לאפיין אותה ע"י 2 מאפיינים ותוצאה אחת. המאפיינים הם עודף המשפטזיציה של החיים ויחס העוינות והבוז לעובדי ציבור (במובן הרחב של המילה הכולל רופאים, קציני צבא ועובדות סוציאליות) והתוצאה היא הבריחה מן האחריות הופכת את התחומים הציבוריים לאזורי הפקר (תוצא נוסף בעולם הרפואה הוא העובדה שבמקומות רבים מחלקות בבתי החולים נראים כשטחים ציבוריים פתוחים שאיש אינו ממונה עליהם או אחראי לנעשה בהם). נראה שבתי המשפט שוכחים לעתים שחובתם הראשונה היא לחברה שהקימה אותם ולא לצדק מופשט כלשהו עבור פרטים בחברה שנפגעו מפעולות לא אופטימליות של רופאים או קציני צבא או מורות כיתה ב'(הצהרה זו היא בודאי מאוד שנויה במחלוקת אך זהו חלק מן הבעיה). לדעתי המצב שנוצר היום הוא טרגי-קומי. "בכירים" בעלי אחריות כלשהי, בד"כ טורחים למזער את פעילותם ואת תחומי אחריותם, כדי להרחיק עצמם מכל תקלה אפשרית ונראה שהם מסתפקים בתפילה שהתקלה הבאה לא תקרה במשמרת שלהם. ה"פעילות" הזו עצמה אינה "קונסטרוקטובית", שכן בתי המשפט קובעים את אחריותם לפי "כללים" אדמיניסטרטיביים אפילו אם הללו אינם אלא פיקציה בירוקרטית. למרות שהציטוט במאמרך טוען שבתי המשפט מבינים שלא כל רופא הוא הרמב"ם או אלברט שוויצר ולא כל מורה הוא יאנוש קורצ'אק, נראה שהבנה זו אינה משתקפת במציאות המשפטית-תקשורתית שלנו. תחילתה של דרך מציאותית(?) לצאת מן המצב שנוצר (שנראה כמעט חסר פתרון), הוא שהרשויות השלטוניות ינסו לדלל את כמויות המנהלים, הממונים וראשי המחלקות למיניהם, בפרט אלו שתחומי פעילותם אינם חורגים מגבולות משרדם. אפשר וצריך להחזיר את האחריות גם לעובד מן השורה (הש"ג) כאשר יהיה ברור שהמערכת המשפטית תדע להבדיל היטב בין פעולה לא אופטימלית או לא חכמה לבין פעילות מושחתת או זדונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. הפתרון פשוט מאוד. הרופא מחוייב כלפי בית החולים, ובית החולים בלבד. בית החולים הוא שמחוייב כלפי הלקוח, המאושפז. אם יעלה הרצון (או הצורך) מלפני הלקוח לתבוע את נותני השירות, אסור שיוכל לתבוע את הרופא באופן אישי. אם יש צורך בכך, יוכל בית החולים לעשות זאת בעצמו. לאנשי המקצוע יש לתת שקט נפשי, בין אם הם רופאים, שפים, או טכנאי מזגנים. כל אחד יכול לפשל ולגרום נזק, אבל האחריות היא של הגוף המעסיק. או לפחות כך צריכה היא להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות לתשלום (בפועל, לא מהבחינה המשפטית העיונית) מוטלת רק על בית החולים. את ההגנה אי אפשר לנהל בלעדי הרופא. את ההשלכות של הפסד על הקריירה שלו אי אפשר לנטרל. אם תמחק אותו מרשימת הנתבעים, דבר לא ישתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ככל שהרפואה הופכת מתגוננת יותר, מוצגים בפני החולה יותר ויותר נתונים לפני ביצוע של כל הליך רפואי". אולי, אבל יש פה בעצם תהליך הרבה יותר גדול מאשר "רפואה מתגוננת" לבדה. בשנים האחרונות התרחשה מהפכת מידע רפואית שבמסגרתה הרבה יותר מידע רפואי זמין להרבה יותר חולים (או צרכני מערכת הבריאות). זה קשור כמובן להטמעת האינטרנט והאתרים הרפואיים, כמו גם לשינוי התפיסה של רופא המשפחה כ"נותן שירותים" (לפעמים אחד מני רבים, שאפשר להחליף אותו במידת הצורך) ולא כ"אבא גדול" שעל פיו יישק דבר. מצד שני, המידע הזמין לא תמיד מבוסס, מעודכן או רלוונטי, ופתאום המערכת אמורה לתפקד בתנאים שבהם החולים מצוידים בחצי-מידע, בפסאודו-מידע ואף במידע שקרי. ראיתי אנשים שמקבלים תוצאות בדיקת דם, בודקים באינטרנט מה משמעותו של כל ערך, נכנסים לחרדות ומחליטים שיש להם אנמיה, סכרת או איידס, בלי שום ביסוס. צורת החשיבה הזו מקשה מן הסתם על עבודתם של הרופאים, גורמת להם להרגיש פחות יעילים, יותר מתוסכלים. אבל אם מסתכלים על טובת החולה, מה האלטרנטיבה? לגבי יידוע החולים על הסיכונים הסטטיסטיים בבדיקות - גם כאן יש מילכוד גדול. אכן, חולים נכנסים ללחץ ולעיתים מקבלים החלטות שגויות בגלל מידע סטטיסטי מיותר לכאורה. לי זה מוכר מבדיקת מי השפיר - אין הריונית שלא התלבטה איזה סיכון משמעותי עבורה יותר, הסיכון שבבדיקה או הסיכון שבתוצאה, כאשר הראשון מדויק ב-100% והשני רק ב-60% (בדיקת חלבון עוברי). מדובר בכלל בשאלה פילוסופית ולא סטטיסטית, אבל ההתלבטויות כוללות תמיד סיכון של 1:200. וגם כאן, כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחור - אם הרופא לא יידע חולים על הסיכון שבבדיקה פולשנית מסוימת, הוא לא רק יהיה חשוף לתביעות, אלא מעשית לא יוכל להמשיך בתפקידו בתוך השוק הפתוח של הרפואה היום. החולים פשוט יקומו ויילכו משם לרופא אחר. הגישה הפטרונית כבר לא עובדת היום - וזה כנראה גם לטוב וגם לרע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג הביא לא מזמן לינק שמראה שאנשים לא יודעים מה לעשות עם עודף אינפורמציה רפואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמרו של ד"ר יובל רבינוביץ - "מי יגן על החולים": דיון 325 (שיש אליו קישור במאמר) עסק בנושא זה במידה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רופא קשיש וחכם, כלומר - רופא שהיה חכם גם במובן הכללי, לא רק בעניינים רפואיים נטו - אמר לי פעם כי בעניינים אלה, "הרופא צריך שיהיה לו אף". הוא התכוון לכך שצריך כעין "חוש ריח", או פשוט את היכולת להסתכל על האדם שלפניו ולקלוט מהם מאפייני דמותו - וכך יחליט הרופא אם יש טעם לתת לחולה נתונים אותם יוכל הנ"ל לעבד ע"מ שיחליטו שניהם, בעצה משותפת, על המשך הטיפול - או שהרופא בעל ה"אף" יחליט שבמקרה שלפניו - מוטב להימנע מעודפי אינפורמציה מבלבלים ופשוט להגיד לחולה הקשיש שלמד פעם, לפני שישים שנה, בחדר בורשה, או בחדר במרקש, ולא יותר מכך - "זה בסדר, מר קפלנוביץ', זה בסדר, מר בוטפליקה, הניתוח הוא בטוח ויעבור בשלום ואין לך מה לדאוג" -- דרוש "אף" ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 325 עסק בכך שה"אף" אינו חוקי כיום. אסור לרופא להתאים את הגישה למטופל. החוק גוזר גזירה שווה לכל החולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופאים אולי נותנים היום הרבה יותר מידע, אבל איני חושב שמטרת המידע שהם נותנים היא לתת לי יכולת לבחור. נראה לי שהם נותנים את המידע על מנת לכסות את עצמם ו/או על מנת לנתב אותי לבחור את מה שהם רוצים. בעצם, הרושם שלי הוא שהם רוצים להשיג הסכמה בכל מחיר, וזאת הסיבה היחידה שהם מוכנים לתת מידע. ואני, מה לעשות, רוצה להחליט. אני רוצה לדעת מה מגוון האפשרויות העומדות בפני כשכל אחת מהם מלווה בסטטיסטיקה או במידע רלוונטי אחר שאני יכול להבין כדי להחליט. אני גם מאוד אשמח לקבל את המלצתו של הרופא. לדוגמא: פעם כשהייתי חולה בשפעת מאוד קשה הלכתי בעוונתי לרופא. הוא רשם לי אנטיביוטיקה. נסיונות להבין למה הוא נתן לי את המרשם עלו בתוהו. איני יודע אם הוא מנסה להפטר מנודניק או שמא יש סכנה רצינית לחיי. איני יודע אם אפשר לחכות שלושה ימים או שצריך להתחיל בטיפול מיד. אין בידי פתרונות. ברור לי שהחוק (כל חוק) אינו פתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מצויינת שנוגעת לעניין חשוב שלא נדון מספיק בציבור. אמנם דעתי היא שבארץ אין מספיק עוצמה בידי הלקוח (פציינט, מבחינת הרופא) כנגד הרופא, אך כמובן שעצם חשיבות המאמר בפתיחתו לדיון, מצד הקהילה הרפואית עצמה. כרגיל בהשוואה למדינות אחרות, למשל ארצות הברית, מעמד הרופא בישראל עדיין מיוחס מידי, ולדעתי יש מקום להעצמת הצרכנים כך שיחסי הרופא-חולה יהיו כמו אלה שבין כל צרכן/קונה ובין ספק שירותים. יתר על כן, משום שהשירות הניתן הוא מסובך במיוחד להבנה, יש ליצור עוד איזון לטובת החולה ההדיוט לעומת המומחה שמספק לו את השירות. בעייה דומה קיימת במישור היחסים שבין לקוחות ועורכי דין בישראל, שוב בהשוואה לארצות הברית. האמת היא שהמקצועות האלה היו ראויים למעמד מיוחס בעידן שלפני הקפיטליזם בתצורתו הנוכחית. כיום, נמדד הכל בכסף, גם התועלת, הנזק, העלויות, ואין לכן שום סיבה לייחד איים מוגנים מפני הקומודיפיקציה הזו, עם כל הצער שבזה. בארצות הברית החוויה בבית חולים, או בביקור אצל רופא היא שונה לחלוטין מאשר כאן. הרופא נזהר בכבוד הלקוח, מתייחס אליו כאל לקוח באמת, מי שמשלם לו ולכן ראוי לשירות טוב. יש חשיפה מוחלטת של כל החלטה, בדיקה, אפשרויות...ומסתבר שכאשר רוצים אפשר להסביר גם לאידיוטים כמוני את האלטרנטיבות הרפואיות. האמת מאחורי זה היא שהשירות יקר רצח, והמחיר של המערכת הזו הוא נתח ענק של אוכלוסיה שגווע מחוסר טיפול רפואי. לכל דבר יש מחיר, אבל מאחר שפה כבר ממילא המערכת הכלכלית היא קפיטליסטית לחלוטין אין טעם להותיר איי "היסטוריה" או נוסטלגיה. השירות הרפואי בארצות הברית, אגב, הוא מעולה, חרף המגננתיות שלו, וזאת בהשוואה לישראל ולקנדה שבהם רפואה מסובסדת. בקיצור, כמו שאמרה סבתא שלי, עדיף להיות בריא ועשיר...מאשר עני וחולה. וברצינות, השאלה סבוכה וצריך למצוא פורום נאות שבו יוכל הציבור להשפיע על ההחלטות החשובות הללו, מעבר לדיוני אינטרנט. אולי איזו מועצה ציבורית שבה נציגות משמעותית גם לארגוני צרכנים, משפטנים וכמובן כלכלנים בנוסף לרופאים עצמם ולקופות החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כרגיל בהשוואה למדינות אחרות, למשל ארצות הברית..." אפשר לקבל השוואה למדינות אחרות שאינן ארצות הברית? כלומר, "כרגיל" כאשר מביאים דוגמאות מארצות העולם הנאורות (לפחות בהשוואה אלינו, המשתרכים מאחור), נוהגים להביא את ארה"ב כדוגמא. לא מכבר התחוור לי, להפתעתי, שפרט לישראל וארה"ב (ומיקרונזיה) יושבים בני אדם בעוד מקומות על פני הגלובוס. חלקם אפילו פונים לרופא מפעם לפעם, חלקם גולשים באינטרנט, יש בהם סטודנטים, יש אנשים העובדים לפרנסתם, יש אפילו משלמי מיסים רחמנא ליצלן. ממש עולם ומלואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הקבוצות זרות או שיש בהם פריטים משותפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות ואת כולנו שלחו לעבודות פרך דוקא בארה''ב ולא בשוודיה או דנמרק.אבל דוקא הבאתי דוגמא מקנדה, מדינה שהיא לכל הדעות לא ארצות הברית ואמרתי ששם הרפואה מסובסדת ומנסיוני האישי פחות טובה מזו שבאימפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שיש מחקרים בנושא, שהיו נותנים תמונה קצת יותר ברורה מהניסיון האישי של כל אחד מאיתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי טיק בעין שמופעל כל פעם שאני רואה את המילה "העצמה" (או empowerment). עושה לי רע לראות את זה. משמעות המילה הזאת, בדרך כלל, היא "לגרום לאדם להרגיש כאילו הוא המחזיק בכוח", למרות שבדרך כלל הוא לא. כל המידע הרפואי שבעולם לא באמת נותן להדיוט המצוי את היכולת להחליט איזה טיפול עדיף, ונראה לי שרק ההשפעות השליליות של מעין אפקט מלפלצבו שיש לכל המידע הזה, הופכות את הפרוצדורה ללא כדאית. את התוצאות של המשפוט של החברה האמריקאית אפשר לראות במגוון ההתראות המטומטמות שחברות מצמידות למוצרים שלהם בגלל שאיזה אדיוט אחד הצליח לפגוע בעצמו בעזרתם (זכורה לטובה בעיקר האזהרה "זהירות, חם!" על כוסות קפה של מקדונלדס, שזה בערך כמו לכתוב "זהירות, גבוה!" על סולם). אז מקדונלדס יכולים לסגור עסק עם איזו מדבקה מטופשת על כוסות הקפה שלהם. מה יעשו הרופאים? הם נמצאים במצב של "damned if you do and damned if you don't" - לא משנה מה יעשו, אפשר לתבוע אותם. אז הרופאים עושים את הדבר היחיד שאפשר לעשות: מחתימים את החולה על טופס ויתור לפני כל פרוצדורה. ומה אם החולה עשה החלטה שגויה? מה אם איזו חרדה מטופשת שלו גרמה לו לוותר על טיפול מוצלח בעבור טיפול פחות טוב? אז, למרבית השעשוע, הרופא דווקא לא יואשם ברשלנות. למה? כי החולה חתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, לפי מספר המילים המעוצבנות (אידיוט וכולי) אני מבינה ששוב לא לקחת את הולריאן...(זה עם האזהרה לא לנהוג ולא לכתוב באינטרנט חמש שעות לפחות). כן, יש פנים לכאן ולכאן לכל ביטוי ולכל עניין, כמו גם למחוז הדמיון המכונה אמריקה. יש מי שאוהב מישפטיזציה ויש מי שלא, ויש פנדולומים ובק לשים לכל דבר. אני לא משוחרי המשפט (הראיה, הייתי שם ועזבתי מרצוני...וחרף מחאות הקהל), אבל למדתי גם שהרבה מהשינאה לעורכי הדין היא השלכה של אגרסיות על ''שכיר החרב'' שבסך הכל עושה מה שהלקוח אומר לו או רוצה ומתבייש להגיד. עדיף פסק דין מאשר משהו יותר גרוע. הציבור היחיד שאינו זקוק להגנה מפני עורכי דין זה הרופאים, לדעתי. שני המקצועות הללו הם פרובלמטיים וכבר חז''ל אמרו ''הטוב ברופאים לגיהנום'' ו''היזהרו מעורכי הדיינים הללו''...וגם הזהירו כבר מהביורוקרטים (המלכות...יענו) כך שלא חידשנו כלום. (קוהלת...). בכל זאת, אני מ ר ג י ש ה שבארץ המטוטלת עדיין יותר מידי מוטה לטובת הסמכותניות, ולכן דרושה ''העצמה'' (אופס, סליחה) למי שנתון לכל בעלי השררה, החל ממורים, עובר דרך בעלי מקצוע ומומחים וכלה ברבנים וגנרלים. אני בהחלט מוכנה לדון פה בבעייה של עורכי הדין מול קהל הלקוחות שלהם, ולא ברופאים, אלא שזה לא הדיון פה. כתבתי מהחוויה שלי כאדם פרטי וכמשפטנית, ולא ראיתי שהחתימו אותי על טפסי ויתור כלשהם, כולל לא בבית חולים ובחדר מיון, בארצות הברית. מאחר שהרופא מודע לאפשרות שייתבע הוא יותר ''שקוף'' בהחלטות ויותר משתף בקול רם בהתלבטויות שלו, ונוטה - זה נכון - לטיפול מאד פרופילקטי, במקרה שלי זה היה חכם, כיון שעודף הטיפול התברר כנכון. אני מניחה שבמקרים אחרים זה יכול לגרום נזק מצטבר. דוקא בארץ, על שולחן הניתוחים כאשר הייתי כבר חצי מורדמת רץ אלי המנתח ב''שערי צדק'' והחתים אותי על ויתורים ואולי על ערבות כללית למשכנתא שלו, לאחר ששמע שאני עורכת דין. במקרה הזה, הניתוח היה מעולה, אבל אח''כ נודע לי שהוא היה בעיצומו של משפט פלילי על רשלנות שגרמה למות חולה, וזה היה מקרה די מפורסם בעיתונות בזמנו. האזהרה של כוס הקפה החמה מוכרת לי וזה אכן דבילי כבר, אבל ככה זה בכל דבר, תמיד יש מקרים קיצוניים ומטופשים שלא מלמדים על הכלל אלא על עצמם בלבד. בתחום רפואת הנשים תהליך ה''העצמה'' עשה פלאים, והתברר ש(א)נשים בסך הכל יכולים לקחת אחריות על הבריאות שלהם, אם משתפים אותם ועושים דה מיסטיפיקציה של מונחים מסובכים כביכול. העמדה שלי, כידוע, מבוססת על הזיקה הקרובה מידי שנוצרה בין מקצוע הרפואה ובין תעשיית התרופות ולכן הפיקוח דרוש היום יותר מתמיד. אני שמחתי לקרוא במאמר את האופן שבו נתפסים הדברים על ידי הרופאים עצמם, לפעמים שווה להקשיב לומדים משהו פה ושם. איר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמ... יש הבדל בין הדיוט (layman, לא מומחה) לבין אידיוט (Idiot, טיפש מופלג). פירושים בחסות בבילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אופס. אני רואה שהיה שם גם "אידיוט". פויה דובי, שוב לא לקחת ולריאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. החלטתי להעצים את עצמי חרף עצותיו של הרופא חדל האישים שלי. אגב, איפה אפשר להפטר מכמה שקי זבל שחורים גדולים בלי שאף אחד יראה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(''אל תעש עצמך כעורכי הדיינים''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון, אשמור את הציטוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז שמרי גם את הציטוט שבכותרת, הלקוח מתוך מתוך ''הנרי השישי'' של שייקספיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שהם הלכו לפי עורכי דין פעילים ולא בעלי רשיון שהגיעו במקרה ויצאו בהזדמנות הראשונה :-)...(וזה פתח לדיון בשאלה "מיהו עורך דין"). כן, זה מקצוע שאף פעם לא סבל מעודף אהדה אבל משום מה הפקולטות והמכללות מוצפות בסטודנטים שרוצים להצטרף לקהל שנוא זה. וכל השאר זה קנאים שלא התקבלו...כך אומר המיתוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לפני שנים לא רבות לא ידעתי כלל על דימוי זה של עורכי הדין. עד שפגשתי בירושלים בחורה עדינה, נעימה וטובת לב שניסתה להסתיר את מקצועה. כשלבסוף נאלצה לגלות לי היא הוסיפה התנצלות שהתחילה ב''אבל אני לא מה שאומרים על עורכי דין'', מה שעורר את שאלתי לגבי ''מה אומרים על עורכי דין''. כמה שנים לאחר מכן יצאתי עם מישהי (כמובן, לא בעיר קודשנו, אלא בעיר החטאים כולם - ת''א) ממשפחה אמידה ומשכילה במיוחד, שאמרה לי שהיא שקלה ועודנה להיות זונה. אבל זה כבר סיפור אחר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן שמעתי על זה כמה וכמה בדיחות כבר. כלומר, לא על הדייטים שלך, אלא זונות ועו''ד, ומה יותר מכובד מביניהם. ויש בכלל ענף שלם של בדיחות עו''ד לא רעות. בשני המקרים הלקוחות הם כמובן צדיקים שהגיעו במקרה. נו אז ספר מה קרה בסופ, או שיש דייט שלישי בנצרת עלית שהוא השורה התחתונה של כל זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר כרגע אף בדיחה מן הסוג שהזכרת. דוגמא? בכך אופן, בשני המקרים לא הייתי מעוניין בהמשך הקשר, מסיבות שאינן קשורות לעניינים המקצועיים לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת שאני מכיר (אזהרה: בדיחה לא מצחיקה בכלל, הקורא מבזבז את זמנו): אחד שאשתו בהריון הלך אצל רואה עתידות לגלות את מין הולד המיועד. חשב המגיד וחשב, ובסוף פסק: יהיה לך בן, והוא יהיה גנב. ליתר בטחון הלך אותו אדם אצל פותחת בקפה, וההיא לאחר שקלא וטריא יסודיים אמרה: תהיה לך בת, והיא תהיה זונה. ...בלה-בלה-בלה-בלה... (הארך כאן כיד הדמיון הטובה עליך) בסוף יצא עורך דין: גם גנב, גם זונה. __________________ ושאלת השבוע: אתה בחדר סגור עם נחש ארסי, אריה מורעב ועורך דין. יש לך אקדח עם שני כדורים. מה אתה עושה? (תשובה: יורה בעורך דין. פעמיים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את "מה זה שחור ונראה טוב על עורכי דין?" רמז: יש לו 4 רגלים ויד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוטווילר כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זאת היד של העו"ד, שהרוטווילר תלש. (ומה זעק העו"ד באימה כשזה קרה? תשובה: אוי! הלך לי הרולקס!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הבדיחה עם הנחש והאריה צחקתי. דווקא השבוע העברתי איזה עניין לטיפולו של עו''ד. אבל הוא בירושלים אז הוא בטח אדם הגון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שתיים?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היכרתי את האתר ההוא. הרבה בדיחות על עו''ד אני מכיר, אבל תסכימי שגם שתיים זה יותר מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הבדיחה על הנחש האריה ועורך הדין אני מכיר בווריאציה אחרת עם ביל גייטס, בן לאדן וסדאם חוסיין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות: זרקו אותך, הה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן קרה לא פעם, מה שמעיד על טעמן האיכותי של היוצאות עימי, אך לא בשני מקרים אלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כעת, כשקראתי את הפתיל הזה, התחוור לי שהמקצוע נכתב ''עורך דין'', ולא כפי שחשבתי, ''עוכר דין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, לפי "מעריב" היום (עמ' 24), אחד לכל 200 איש בישראל הוא עו"ד, יותר מבכל מדינה אחרת. מעניין מה שיעור הרופאים באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח גם משהו כזה. מה אתה רוצה? על _קצת_ זיקה יהודית במדינה הרי צריך לשמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אומנם מדובר "רק" בפתולוגים ורק בחלק מן המובאות הבאות, אבל זה גילגל אותי מצחוק אתמול: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתימה לא משחררת מתביעה. גם אם החולה חתם על טופס הסכמה נשאלת השאלה האם ההסכמה הייתה מדעת. החולה יכול לטעון שהוא חתם, אך ללא הסבר ואולי אפילו שהסבירו לו אבל הוא לא הבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל סביר להניח (יתקנו או יאשרו המשפטנים) שאם אין חתימה, אז נטל ההוכחה על הרופא שהחולה הסכים. אם יש חתימה, אז נטל ההוכחה על החולה שההסכמה לא היתה מדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא כתבתי לך תשובה משפטית מפורטת אבל היא משום מה לא עלתה כפוסט, אז הלך...אין לי חשק לשחזר. בכל מקרה מה שכתבת לא בהכרח נכון, תלוי באיזה הליך מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, הדגש אכן צריך להיות על האבחנה בין ''טעות רפואית'' לבין רשלנות. טעויות קורות, ולמיטב הבנתי לשם כך קיימים מנגנונים הבאים להבטיח כי החלטה רפואית תתקבל לאחר התייעצות של הרופא עם עמיתיו. להבדיל מרשלנות, כפי שניתן לראות במספר מקרים בפורסמו לאחרונה בתקשורת בהקשר של בדיקות אולטראסאונד לנשים הרות, שלא גילו מומים גופניים (בשלב סריקת המערכות) (יש להתייחס לפירסומים אלו בערבון מוגבל משום שלא ניתן לדעת האם אכן האמור בהם אמת הוא). מקום בו לדעתי מצויי הרופא בבעיה גדולה יותר הוא הצבא. הרופא מחוייב למערכת הצבאית, אך הוא עדיין חייב לייצג את האדם שבא להיבדק על ידו. במקרים רבים נוטים הרופאים לייצג את עמדת המערכת ולהעדיפה על עמדת החולה. כך, רופא במילואים אשר תחום התמחותו היא למשל אורולוגיה, לוקח על עצמו את האחריות לקבל קביעות רפואיות בניגוד לחוות דעת מומחים אזרחיים. מצב כזה לעולם לא היה מתקיים במערכת האזרחית בה עובד אותו רופא. לדעתי, אין כל בעיה בהפנייה של חולה לבדיקות נוספות. ייתכן ויש לחייב עם זאת את החולה בעלות הבדיקה - מלאה או חלקית - וזאת על פי הסתברות הבעיה אותה באה הבדיקה לאתר. עשיתי קצת מיש-מש בתגובותי, וסליחתכם על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהנסיון שלי רופאים בצבא, ובעיקר המילואמיניקים שבהם, מעדיפים לרוב להקטין ראש ולשלוח את המתלונן למגוון בדיקות מיותרות, אשפוזים חסרי שחר וכן הלאה. לשיטה זו יש את התוצאה המבורכת הכפולה הן של כיסוי תחת מצד הרופא, והן של צמצום התועלת שבתלונות רפואיות כוזבות מצד נצנצנים למיניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, הניסיון שלי הפוך לגמרי. כך לדוגמא אני יכול לספר לך על חייל שלי (במילואים) שסובל מפריצת דיסק בגב, והגיע עם צילומים, עם חוות דעת של שני פרופסורים בכירים ועוד טובין, ולמרות זאת החליט רופא היחידה במילואים לקחת על עצמו את האחריות לחייב את החייל לבצע פעילות רפואית בניגוד מוחלט להמלצות המומחים. והוא אינו מומחה בתחום זה. לעניות דעתי, אם יקרה משהו לחייל יש כאן רשלנות. הלוואי וזה היה הסיפור היחיד. לדעתי, מה שקורה בצבא משקף בקיצוניות את מה שקורה לעיתים במערכות אזרחיות, בהן מתחבא הרופא מאחורי המערכת, שבדרך כלל תעדיף לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית. החיסרון - אנחנו כלקוחות של אותו רופא לא יכולים לדעת על ההיסטוריה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה שאתה מתאר הוא המקובל פחות, נפוצים יותר המקרים העונים לתאור של דובי. בכל מקרה, אני מניח שמה שעומד מאחורי אותה החלטה (תמוהה על פניה לפי תאורך) של אותו רופא, נובע יותר מהיותו בעל שררה (אם תרצה - מהיותו קצין) מאשר מהיותו רופא, או אולי מעודף הזדהות עם המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזהו בדיוק ניגוד האינטרסים עליו אני מדבר. אבל הטיפול הרפואי בצבא הינו מקרה קיצוני, שלדעתי עדיין לא הגיע לכדי מבחן משפטי אמיתי. כבר היום ניתן לראות בפורומים שונים, בעיקר של אנשי מילואים, ביקורת חריפה על דרך הטיפול הרפואי. אתה מוזמן לקרוא שם מגוון סיפורים מסמרי שיער על ארועים שהינם לכאורה בגדר רשלנות רפואית. צריך לזכור שישראל מדינה קטנה אחרי הכל, ומרבית הרופאים בה משרתים בצה''ל שרות מילואים, או שעשו כן. כפי שההתנהגות הצבאית השתרשה למערכות אזרחיות אחרות, כך גם בתחום הרפואה. מעל הכל מרחפת העובדה שמערכת הרפואה בישראל אינה פרטית, ולפיכך אין בפועל כל סנקציה על התנהלות לא תקינה. אין כל אינטרס מערכתי לייעל את השרות ולראות בחולה לקוח - למעט מבמספר תחומים בהם ניתן להרוויח מהחולה (כגון נשים יולדות). מערכת פרטית חייבת להיות שקופה יותר מטבעה, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה התייחסות לעניין הרשלנות בקישור המצ"ב - אנא התעלם מהלשון המתלהמת. הניתוח המשפטי נכון בעיקרו והוא רלוונטי בעצם לכל העוסקים בתחום הרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, *לי* אתה לא צריך לספר על רשלנות רפואית בצה"ל. (סטודנט מסתמך על ידע אישי). נשאלת השאלה האם עצם פינויו של חייל שנפצע בפעילות מבצעית ברצועת עזה לביה"ח ברזילי, ולא לסורוקה, היא בפני עצמה רשלנות רפואית? אם לא, אז במקרה זה רופא צבאי (מילואימניק) אחד יצא בסדר. הרופאים האזרחים קצת פחות. לא נורא, הפצוע עדיין לא מת, לרופא הצבאי (גניקולוג בהתמחותו) ניתנה אפשרות למקצה שיפורים. בסיוע החובש הגדודי הוא מגיע לפרוגנוזה הנכונה. הפעם הרופא האזרחי עושה את מלאכתו נאמנה. רופא צבאי אחר (איש קבע, רופא ברשיונו, פקיד במקצועו, רס"ר בנשמתו) הוא זה שמנסה לקבוע דיאגנוזה באמצעות הטלפון. הפצוע (מילואימניק, אמרנו?) נוקט יוזמה פרטית, ומבצע איגוף עמוק לרופא הצבאי, ופונה למקביל(ה) לו בפיקוד צפון (קרוב לבית). קר"פ פעילה (כך קוראים לתפקיד) פצ"ן, שילוב מנצח של נכונות וסמכות מבצעת בקרת ומיזעור נזקים. מחלקה אורטופדית א' ברמב"ם, אוסף פיזיוטרפיסטים והזמן משלימים את המבצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרים אינה תלונות של נצנצים אלא תלונות של מתחזים (''להוציא גימל''). זה גורם ברוב המקרים לרופאים הצבאיים לחשוד אוטומטית ב''מטופלים'' שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלא משלמים לחיילים זה מה שאתה מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופא עדיין יהיה רופא של הצבא ולא יהיה לו אינטרס לטפל בבעיות ה"חולה" שלו. למישהו יש נתונים על תפקוד הרפואה הצבאית בצבאות יותר "מקצועיים"? לא נראה לי שהרופא הופך להיות יותר סימפטי. בקיצור: השוקיסטים מתבקשים להתאפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון לא היה על הרופאים אלא על המתחזים. הרופאים בצבא דווקא כן מקבלים משכורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הרופאים הצבאיים היא לא משכורת או חוסר זמן. הבעיה היא שמדובר בעתודאים. וילד בן 18 גם אם הוא יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים, לא צריך להתחייב למסלול כ"כ ארוך (6 שנות לימודים + שנה סטאז' + תקופת שירות ארוכה). כשהבחור מגיע לגיל 25 וכל החברים שלו מתחילים לפנות לתחומים שמעניינים אותם באמת ומתחילים בקריירה שלהם, הוא צריך להפסיק את המסלול הטבעי של חייו ולשבת בבסיס כמה שנים ולחלק אקמולים. זה פלוס העובדה שרוב האנשים שמגיעים לרופא בצבא לא עושים את זה משיקולים טהורים הופכים אותו ליצור מריר ומתוסכל ולכן לרופא לא טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק במערכת הצבאית ירשה לעצמו רופא לראות במי שבא אליו מתחזה. הרי כל המאמר נוגע בנקודה שאותו אדם במערכת האזרחית היה מפנה את אותו חולה (מתחזה) לכל הבדיקות. זאת משום שהוא אינו יכול להסתתר בצורה כה בוטה מאחורי המערכת. רופא אמור להיות מספיק מיומן כדי לאבחן כי האדם שלפניו איננו חולה, או שבעייתו אינה כה רצינית עד שהיא עשויה להפריע לו. אבל הוא חייב לעשות כן מתוך נאמנות לחייל שלפניו, ולו בלבד, מבלי שום התחשבות במערכת. הבאתי את הנעשה במערכת הצבאית כמקרה קיצון למצבים בהם שיקולי המערכת קודמים לשיקולי החולה. במאמר מוסגר, הטכנולוגיה הרפואית כיום מתמקדת בעיקר בהבאת פתרונות שנחשבו עד היום כ- high-end לשוק ה- low-end. היינו, פיתוח אפליקציות המוניות למיכשור רפואי שעד כה היה יקר במיוחד או שהשימוש בו עלה הרבה. לדוגמא, הגלולה של גיוון אימג' באה להחליף פרוצדורה פולשנית שעלות ביצועה הייתה גבוהה. באמצעות פיתוח כזה ניתן להפנות חולים רבים יותר לבדיקות שעד כה נמנעו לשלוח חולים במצבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק במערכת הצבאית? כנראה שהתמזל מזלך, ולא נזקקת לטיפולם של רופאי השב"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להם יש הרבה מה ללמוד מהרופא של המוסד לביטוח לאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשבתי גם עליו, אבל הרופא של המוסד לביטוח לאומי, כמו זה של אגף השיקום במשהב''ט, יכול רק להוציא לך את הנשמה, הוא לא יכול להרוג אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למזלי אכן לא נתקלתי בהם. אבל האם ניתן ללמוד משהו מהתנהלות הרופאים בכל המערכות האלו? בכותרת המאמר נאמר שהבדיקות מיותרות ונעשות לשם כסת"ח. אבל נראה שלאור התנהלות כלל המערכות (אני מודע להכללה הבוטה), הדרישה לבדיקות מצד החולה היא יותר בגדר הגנה עצמית מפני המערכת, ותביעות הנזיקין הן הכלי להעמדת המערכות במקומן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא החולים דורשים את הבדיקות. הם בסך הכל תובעים בדיעבד, בחוכמה שלאחר מעשה, על כך שלא נשלחו לבדיקות שלא נראה היה שיש צורך בהן. דוגמת כאב הראש והגידול במוח שהועלתה בדיון, למשל, היא דוגמא טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא בדיוק אמור להבדיל? בחמש דקות שיש לו לבדוק את החייל? מתחזים שמגיעים מתודרכים היטב יצליחו ברוב המקרים לזייף סימפטום "רציני" מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שישלח אותו לסידרת הבדיקות המקיפה ביותר הנדרשת בהתאם לפרוגנוזה. היה ויוכח כי מדובר במתחזה - לצבא יש מספיק כלים משמעתיים ומשפטיים לגרום לו להתחרט על נסיון ההתחזות. מעניינת במיוחד יכולה להיות תוצאת הדיון בתביעה (אזרחית) של הצבא כנגד מתחזה, שישא בעלויות הברור שהעיד על היותו מתחזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מתלונן על כאבי גב או קשיי נשימה איך תוכיח שאני משקר? הדרך היחידה היא לשכור בלש פרטי (חוקר מצח?) שיצלם אותי משחק כדורסל או מעביר מקרר שעתיים אחרי שיצאתי מהרופא הצבאי והתלוננתי על כאב גב משתק. אבל בדיקה רפואית שלא מצאה שום דבר בעייתי, זה לא מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה בקיום הכאב, אלא בהפרעות שהוא עשוי לגרום למילוי התפקיד. גיסי לדוגמא, החליק ונפל על גבו עם תחילת שרותו הסדיר ביחידת שדה. רופא היחידה הורה לו לשכב לנוח. מה לעשות ותנאי המנוחה היו כאלה שרק הרעו את מצבו - מיטת שדה בתנאי שטח. רק לאחר התעקשותו והתעקשות המשפחה הוא הופנה לבדיקות מקיפות יותר. בבדיקות אלו התברר כי נגרם לו נזק שיש להוריד לו פרופיל בגינו. לגישתך, הוא נתפס מלכתחילה כשקרן ולא עומדות לו זכויות זהות לשלך לקבלת טיפול רפואי נאות בהתאם לתלונתו. הרי הוא אינו יכול בשטח להחליט כי הוא רוצה להתייעץ עם רופא מומחה לבעיות גב (אני מניח שאנחנו יכולים להסכים שרופאים גדודיים בסדיר אינם עדיין מומחים בתחום כלשהוא). ברור כי תמיד יהיו מתחזים ומתחלים - אבל עם כאלו מתמודדת מערכת הבריאות בכל מקום. טענתי העיקרית היא שמגוון אפשריות הבדיקה הולך וגדל, ועלותן הולכת ופוחתת. טכנולוגיות שבהם שימשו בבתי חוילם בלבד זמינות היום במעבדות פרטיות - ראה לדוגמא את השימוש במכשירי האולטראסאונד ואת איכות התמונה המתקבלת בהם. לכן יש מקום לבצע בדיקות נוספות לחולה מתלונן. אלוי על החולה לשאת בחלק העיקרי של מימון הבדיקה - אבל זו סוגיה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הסלנג הצבאי שלי לא משופשף מספיק. אני חשבתי שהמושג ''נצנצנים'' כולל את מיני אלו המחפשים גימ''לים להנאתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא לחשוד אוטומטית ולא לתת ימי חופשה, אבל בפעם האחרונה שאני הגעתי לרופא צבאי1 הוא הסתכל עלי במבט מבין, רשם לי 13(!) כדורים ליום למשך שבוע2, ושלח אותי בחזרה לצבא. נניח שאני עובדת עלייך - זאת סיבה להפוך אותי לפילה נרקומנית?! 13 כדורים ביום, הייתי בהלם מוחלט. שבועיים אחר כך דיברתי עם מישהו ממקרפ"ר, ותהיתי לגבי הסוגייה. הקצין טען בתוקף שמי שסיפר לי את זה עבד עלי. אז אחרי שהתעקשתי שמדובר בסיפור מגוף ראשון,התנדבתי לפקסס לו את המרשם. אבל התעצלתי. ממילא לא היו עושים עם זה כלום.3 1אחרי שבוע וחצי של שוטטות ברחבי הארץ עם חום כי "יש עומס ואין לי זמן להיות חולה עכשיו". 2 שלוש פעמים ביום נגד שיעול, שלוש פעמים נגד כאב גרון, שלוש פעמים נגד צינון וארבע פעמים אקמול. אמ'שלי, המזועזעת, אסרה עלי בכל תוקף לקחת את השילוב החצי קטלני בטענה שבמשקל שלי זה קטסטרופה מוחלטת, ובכלל - הכדורים האלו סותרים אחד את הפעולה של השני. 3 וכבר הייתי בריאה. עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שנשאר, התקשרתי למפקדת שלי ואמרתי לה שאני לוקחת יומיים חופש על חשבון הרגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בניו-יורקר כתבה מעניינת מאוד על רפואה שקצת קשורה לדיון הנוכחי: מתברר שההבדל בין רופאים טובים לרופאים מצוינים יכול להיות מאוד משמעותי. אצל חולי CF ההבדל הוא בין תוחלת חיים של 33 שנה אצל חולים שמטופלים במקום ממוצע לבין תוחלת חיים של 47 שנה אצל החולים שמטופלים במקומות הטובים ביותר. מעניין מה היא תוחלת החיים לחולי CF בארץ? ע"פ הכתבה יש מגמה עכשיו לפרסם את הנתונים ההשוואתיים האלה, וליידע את החולים בנתונים. זה נשמע כמו "רפואה התקפית" יותר מאשר "מתגוננת". ראו גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכות הטיפול מושפעת מהרבה גורמים אחרים מלבד איכות הרופא. יש את המשאבים הזמינים לרופא. יש גם כמה אנשים אחרים מלבד אותו רופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיש מתאם משמעותי בין איכות הרופא שעומד לרשות החולה, לבין המשאבים הכלכליים שעומדים לרשות אותו חולה. מן הסתם, חולה עם משאבים כלכליים מרובים יותר, יוכל להרשות לעצמו טיפולים מאריכי-חיים רבים יותר מאשר מי שיכול להרשות לעצמו רק רופא ממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו דרך לצמצם את העוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופא ממומן ע"י חברת הביטוח, כך שעלות כל רופא למטופל זהה. כ"כ לפחות במקרה של CF, רופא טוב יהיה דווקא זול יותר מאחר והחולים שלו יזדקקו לטיפולים דרסטיים כמו השתלת ריאה בתדירות נמוכה יותר. בנוסף עד לפרסום הכתבה הזו אף אחד לא ידע איפה המרכז הטוב ביותר לCF בארה"ב כך שחולים עשירים לא הלכו דווקא לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חולים עשירים נהנים מהרבה יתרונות אחרים שקשורים בתוחלת חיים, כך שיכול להיות שבמקרה אנשים עשירים הלכו לאותו רופא (שקרוב לאזור המגורים של העשירים, למשל) אבל ההשפעה האמיתית על תוחלת החיים היתה קשורה בתנאי חיים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייו של חולה עשיר שנפגע בתאונת דרכים באישון לילה באזור הפריפריה תלויים ברמת הרופא (בד"כ מתמחה טרוט עיניים בבית חולים ציבורי) ורמת המערכת הרפואית. רפואה לעשירים היא לרוב רפואה מונעת או משלימה וביצוע טיפולים יזומים. רפואת חירום לעומת זאת היא עדיין ברובה ציבורית. הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאותו אדם עבר את הלילה בשלום, מצבו הכלכלי עשוי להשפיע על המשך דרכו, בפרט על תהליך השיקום. העושר לא ישפיע רק על מניעה ראשונית, אלא גם על מהלך המחלה (האם חולה הסוכרת יוכל להרשות לעצמו את הטיפול הטוב ביותר? את המאכלים המתאימים ביותר? האם יהיה לו בכלל זמן לטפל בעצמו או שהוא יהיה חייב לעבוד לפרנסתו 15 שעות ביממה, וכן הלאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם תלויי באיכות ומספר כריות האויר שברכב ובחוזק השילדה גם כאן יש לעשירים יתרון בולט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם תלויים בשאלה האם הוא טרח לחגור את חגורת הבטיחות. כאן אני לא בטוח במובהקות של יתרון העשירים.1 ___ 1 תחושת הבטן שלי, המבוססת על תצפית בלתי מדעית בעליל, היא שכאן היתרון הוא למעמד הבינוני-גבוה. העניים דופקים את המדינה ואינם מקימים את מצוות החוק להחגר. העשירים נמצאים מעל החוק, ואינם מחויבים להחגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרכז שמדובר בו במאמר נמצא במינסוטה, שאינה נחשבת מדינה עשירה במיוחד. היא מדינה קרה למדי - אולי זה קשור? הטענה העיקרית של המאמר (שנכתב ע"י רופא) היא שברפואה, כמו בהרבה דברים, איכות הביצועים מתנהגת כמו עקומת פעמון, כאשר יש מעט רופאים טובים במיוחד שלמי שמטופל על ידם יש יתרון גדול על מי שמטופל ע"י רופא ממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כחצי שנה קראתי שבקליפורניה יש מחסור ברופאים בגלל שעלות הביטוח נגד תביעות רשלנות רפואית מאוד גבוהה. זה נבע מכך שאוכלוסיית עורכי הדין גדלה מאוד. מה שמעלה את השאלה - כדי להחזיר את האיזון האקולוגי - מי נמצא מעל לעורכי הדין בשרשרת המזון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוטוויילרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. כבר דנו בזה קודם. לא שמתי לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט ראוי שתהיה רפואה מתגוננת ולו רק כדי שיידעו הרופאים שלמרות שחיקת המקצוע והפעולות היומיומיות השוטפות - עדיין מדובר בבני אדם עם רגשות, משפחה, תקוות ושאיפות. תג מחיר של 800 מליון אינו כה גבוה אם הוא גורם להצלת נפשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ראוי שיידעו זאת הרופאים, שכן הם עצמם אינם בני-אדם עם רגשות, משפחה, תקוות ושאיפות, וצריך להזכיר להם שאנחנו כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שבמקום להשתמש באותם 800 מליון להתגוננות היה אפשר להשתמש בהם להצלת יותר נפשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלי, האם אפשרי שרופא יאבחן מחלה מסויימת ובמקום לתת לחולה הפניות לכל הבדיקות שעולות בדעתו, הוא יזין את האבחון לתוכנה מתאימה, התוכנה תעבד את נתוני האיבחון וההסתברויות לטעות, תעביר את הנתון למחלקה המשפטית של בית החולים, והמחלקה המשפטית תיתן את ההחלטה המנומקת להפנית/אי הפנית החולה? תשובת המחלקה המשפטית יכולה להיות כזו: ------------ הרופא חושד שיש לך סרטן מוח, על פי התסמינים עליהם התלוננת, ב-97% מהמקרים הרופא טועה. במסגרת התקציב אין קופת החולים יכולה להקצות את המשאבים הדרושים לביצוע הבדיקה, עבור הסתברות כל כך נמוכה. קופת החולים תתיחס אליך כבריא, אלא אם יוכח אחרת. ------------ אובחנת כחולה סרטן, עם סיכויי החלמה של 0.03% עלות הטיפול (שמשכו כשלוש שנים) היא 230 אלף ש"ח. תוחלת עלות הריפוי שלך היא: 229931. ברשימות ביה"ח מופיעים כעשרים חולי סרטן בעלי תוחלת עלות ריפוי נמוכה יותר. במסגרת התקציב של המחלקה האונקולוגית אנו יכולים לנסות ולהציל רק את 16 החולים בעלי תוחלת עלות הריפוי הנמוכה. אנא פעל להגדלת התקציב של המחלקה האונקולוגית או חפש את החברים שלך. באיחולי נס רפואי עו"ד, דוחה על הסף המחלקה המשפטית בי"ח כסתח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח כבר הבאתי את הציטוט הזה באייל פעם: A new car built by my company leaves somewhere traveling at 60 mph. The rear differential locks up. The car crashes and burns with everyone trapped inside. Now, should we initiate a recall? Take the number of vehicles in the field, A, multiply by the probable rate of failure, B, multiply by the average out-of-court settlement, C. A times B times C equals X. If X is less than the cost of a recall, we don't do one. (מועדון קרב)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה למכוניות מודעת לזה שבבית משפט הם יפסידו. לעומת זאת החישובים הסטטיסטיים של בית החולים נועדו לאפשר לשאול את השופט: "על חשבון איזה חולה לבדוק את התובע?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא מפחידה ל-80% ניבוי: כיון שאשתי היתה כבת שלושים וחמש כשנשאה את ילדנו נשלחנו לבדיקת שקיפות עורפית. תוצאות הבדיקה ניבו 92% שלילדנו דאון סינדרום. עברו עלינו מספר שבועות מבעיטים עד שבדיקת המי-שפיר הראתה שהכל תקין. אני לא באמת מבין את הטעם בבדיקה שהטעות הסטטיסטית שלה כ"כ גדולה כך שכל החלטה שבאה בעקבותיה תהיה נמהרת. אבל סוף טוב הכל טוב - הילד נולד בריא כשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שבועות מבעיטים" זה כשהעובר מרבה להשתמש ברגליו כדי להכריז על קיומו? (צ"ל "מבעיתים", ואכן אני לא מקנא בכם. סוף טוב...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לחלוק על האינטפרטציה שלך: בדיקת השקיפות העלתה שיש *סיכוי* גבוה לדאון? המסקנה לא צריכה להיות להפיל ומיד, אלא- עכשיו יש הצדקה לבדיקה פולשנית אבל ודאית יותר, שסיכוניה בצידה ( אותו אחד ל200 המפורסמים), שבנסיבות אחרות אולי לא הייתם עושים. בקיצור- פעלתם נכון, אבל לולא תוצאות הבדיקה הראשונה, אולי לא הייתם מסתכנים בשניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה נוספת אפשרית לעליית עלויות הרפואה המודרנית, האפשרות לשיפור הבריאות מעבר לנורמה 1: "תרופות המורידות את רמת הכולסטרול מאריכות חיים וגורמות לירידה בתחלואה, גם כאשר רמות הכולסטרול הבסיסיות (לפני התחלת הטיפול) של המטופלים נמוכות למדי, הרבה מתחת לרמה הנורמלית (הממוצע באוכלוסייה)." "החידוש בהשערות שאוששו במחקרים הנוגעים ללחץ הדם ולכולסטרול הוא ביצירת נתק בין הטיפוסי לרצוי. המחקרים המבקשים לדחוק את גבולות הנורמה הם צעד משמעותי בדרך למתן לגיטימציה לשימוש באמצעים רפואיים, כדי להעצים את תכונותיו של האדם במקום לשמר את הקיים." "חברות התרופות הגיבו מיד לשינוי, והחלו לפתח תרופות לאנשים המוגדרים נורמלים, למשל, תרופות לשיפור הזיכרון. גם הממסד הרפואי מראה, כאמור, סימנים ראשונים כי הוא מוכן לשינוי הפרדיגמה המסורתית של "האדם הנורמלי"." "ואולם, הסכנה החמורה מכל היא, שרפואה המיועדת להעצמת תכונותיו של הפרט, אשר תנוהל בתנאי שוק חופשי, תהיה נחלתה של שכבה צרה ביותר. בעלי האמצעים ישיגו שיפור נוסף ביכולותיהם, והקיטוב החברתי יגדל עוד. המעמד ה"חזק" יהיה חולה פחות, יאריך ימים וישפר במידה ניכרת את מצבו הכלכלי והחברתי." סוף ציטוט. לגבי הפסקה האחרונה, מאז ומעולם המעמדות ה"חזקים" חולים פחות ומאריכי ימים יותר. לא ברור לי בכלל אם יש כאן בכלל משהו חדש, הלא כבר הרבה שנים ישנם למשל ניתוחים פלסטיים המשפרים את איכות החיים ושאינם זמינים למי שאין הפרוטה מצוייה בכיסו. ובכ"ז, חשיבות העניין היא שעם התרבות הטיפולים משפרי הבריאות מעבר לנורמה, יהיה צורך להגדיר נורמה זו, כך שתבטיח איזשהו מינימום זמין לכל ובמחיר סביר של שירותי בריאות. והנה סיפור מרשים של החלמה מוצלחת, הנותע תיקוות בלב כל: http://www.ebaumsworld.com/beatanorexia.html . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Bush pushes for limit to medical malpractice awards הכתבה המלאה כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוש: יש להגביל את הפיצויים על נזק לצרכן הרפואה נשיא ארה"ב דוחק בקונגרס, לחוקק גבול עליון לסכומי-הכסף - אשר הגיעו לרמה גבוהה עד כדי כך שבעלי-המקצוע אינם מסוגלים לתפקד, עסקית "יש לשים גבול להישגים של תובעים, בתחום הטלת פיצויי-נזיקין על מי שגרמו נזק בעקבות פעולה רפואית" - אמר אמש (ד') נשיא ארצות-הברית, ג'ורג' בוש. הנשיא האשים את התביעות המשפטיות באחריות לשני מצבים: הן גורמות לכך שבעלי-מקצוע בתחום הרפואה נאלצים לעזוב את פעילותם העסקית; והן גורמות לייקור הטיפול הרפואי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה באמת לג'ורג' דאבליו בוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן אדם מסוגל בכוחות עצמו לקשור סיבה לתוצאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסוגל. כעת הוא עובד על שרוכי הנעליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילך המתקדם אתה כנראה לא מודע לכך שג'רלד פורד כבר לא יושב בבית הלבן. הבעיות של הנשיא הנוכחי הן קוגניטיביות, לא מוטוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מוטוריות. כזכור, הנשיא המדהים הזה הצליח לדפוק לעצמו את הפרצוף כשנפגש בעצם קשה יותר ממה שיש לו בין האוזניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'רלד פורד? בכלל לא ידעתי שהוא הפסיק לייצר מכוניות ועבר לפוליטיקה. חבל. מודל טי משמש אותי בנאמנות כבר די הרבה זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מתפרסם ב"הארץ" מאמר מאת יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל1. גם הוא מתריע על קריסת ועדות הבדיקה הרפואיות בארץ והיעדרו של תהליך הפקת הלקחים שנגזר מכך: בפסק דין ידוע משנת 1994, כי יש לחשוף לפני משפחתו של חולה שהתאבד בבית חולים מסוים את דו"ח ועדת הבדיקה שהקימה הנהלת בית החולים כדי לחקור את המקרה. ועדות הבדיקה של בתי החולים זכו עד לאותו מועד לחסינות מלאה, ואיפשרו לכל הנוגעים בדבר לבחון את טעותם מתוך חשבון נפש גלוי ונוקב בתהליך הדומה לזה שנערך עתה בחיל האוויר. הכל דיברו ברצון ונידבו מידע רגיש ויקר - מתוך ידיעה, כי בכך הם מונעים תקלה דומה בעתיד וכי לעולם דברים אלה לא ישמשו נגדם. כך שמרה בידיה המערכת הרפואית בארץ כלי בקרה יקר ערך שאין לו תחליף. החלטת בית המשפט הכניסה את הרופאים למצב בלתי אפשרי. מחד גיסא, פסק הדין חייב את הרופאים לגישה אלטרואיסטית, הדורשת מהם, בשם ערכים נעלים של צדק ויושר, גילוי מלא של כל הידוע להם. מאידך גיסא, ההחלטה לא הותירה לרופא כל הגנה, והוא מצא את עצמו פוגע אנושות בזכותו האזרחית הבסיסית שלא להפליל את עצמו. בניגוד לציפיותיו של בית המשפט, קרסו כל ועדות הבדיקה מיד לאחר פרסום פסק הדין, והרפואה בארץ איבדה כלי בקרה חיוני ונחוץ. הרופאים חדלו לשתף פעולה עם אותן ועדות, וכאשר הופיעו בפניהן היו מלווים בעורכי דין כשהם מאופקים, זהירים, מסוגרים ואינם מנדבים מידע. החמירה את המשבר העובדה, כי ועדות הבדיקה אינן פועלות על פי כללי הצדק הטבעי בהליך שיפוטי כמקובל - הרופא "הנאשם" אינו זוכה לשמוע את שאר העדים, ואין מנגנון שבו הוא יכול להעמידם לחקירה נגדית, או להשיב לטענות המועלות נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב- 23.3.2005 דחה בית-המשפט הארצי לעבודה את ערעור אוניברסיטת בר-אילן על פסיקה שחייבה אותה לחשוף פרוטוקולים של ועדת מינויים. (לערעור הצטרפו גם שאר האוניברסיטאות, למעט מכון וייצמן). במקרה שאליו התייחס בית המשפט, חוייבה האוניברסיטה לחשוף את הפרוטוקולים (כולל שמות המשתתפים בישיבה), לאחר מחיקת שמות הדוברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קשר אתה רואה בין הפסיקות? והאם יש סיבה אמיתית לשמור את הפרוטוקולים של ועדות המינויים בסוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שראוי שאתייחס לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע לא ראוי (אלא אם הייתה לך מעורבות אישית בעניין). אבל אולי לא כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה לי שום מעורבות אישית במשפט שהתייחסתי אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הבנתי את הסיבה בשלה הבאת מקרה זה. רמז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתם מתממים? המקרים אינם זהים, אבל הקשר ברור. בשני במקרים מדובר בועדה פנימית של המוסד שאמורה לקבל החלטות לצרכים שאינם קשורים ל"צדק" ולכן הפרוטוקולים חסויים. בשני המקרים בית המשפט החליט שהצדק חשוב יותר, תוך פגיעה (?) במטרות הועדות. ההבדל (המשמעותי) הוא שהפגיעה במטרות הועדה הרפואית ברורה ומשמעותית בעוד שחשיפת הפרוטוקולים (האפשרית) של הועדה האקדמית רק תדרבן את משתתפיה לנהוג כשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! לא, לפחות מצידי אין זו היתממות. פשוט המפריד בין המקרים כה גדול, עד שחשדתי שמסתתר כאן בהם דמיון נוסף שחמק מהבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התממות. השאלה הייתה אם עוזי רואה גם במקרה זה השלכות בעייתיות לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הועדות. אחרי הכל, הנושא אינו ''רשימת מצאי של ועדות סודיות'' או ''ועדות סודיות ופסקי דין'', אלא ''השלכות לא רצויות של חשיפת הדיונים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההשלכות שאני צופה היא חיזוק הנטיה לכיוון קריטריונים ''אובייקטיביים'', הווה אומר ספירת מאמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קריטריונים אתה מעדיף? כלומר, מה רע במדד מספרי שישקלל את חשיבותו של כתב העת (כלומר, 250 מאמרים ב"בטאון ביה"ס לרפואה של בת-ים עילית" יהיו שווים קצת פחות ממאמר אחד בנייצ'ר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב החוקרים לא מפרסמים ב- Nature, וגם לא בבטאון רשות המים של עירית נהריה. הם מפרסמים במקומות טובים עד טובים מאד. לא אתפלא אם תצליח למצוא חוקר מצוין שפרסם 12 מאמרים במקומות טובים, וחוקר בינוני שפרסם 27 מאמרים במקומות טובים. אם סופרים מאמרים במקום להעריך את המשקל שלהם, לאנשים יש אינטרס לפרסם את אותם דברים שוב ושוב (בשינוי הכותרת והוספת קישוטים, אם יש צורך) במקום להוציא מתחת ידם עבודות גמורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא יודע איך זה במדעים המדוייקים, אבל במדעי החברה ההנחה המקובלת היא שמאמר שלא מחדש יותר מדי לא יתפרסם בכתבי העת הטובים יותר. אחרת - למה יש את כתבי העת הפחות נחשבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקריטרריון מקובל הוא "פונקציית הציטוט": מאמר הזוכה לציטוטים רבים במקומות נחשבים, אמור לזכות את בעליו הקרדיט גדול בהרבה מכזה שאיננו מצוטט. (בערך כמו באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה גם קריטריון, רק שהוא בדיעבדי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה לנו תכנון לפרסם איזה טקסט (ספר או מאמר, לא לגמרי זכור לי), עוד לפני שהוא ייכתב - ''להסתמך'' על דבריו ולהביא ציטוטים נבחרים ממנו באקסאים אחרים, כך שכשאותו פתשגן עצמו ייכתב- כבר יהיה לו ביקוש רב. איכשהו לא ביצענו את זה אז, אבל דוקא היה מעניין לנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי במציאות: שלחתי שני מאמרים לפרסום, לשני מקומות שונים. מאמר א' כלל התייחסות למאמר ב'. מאמר א' התקבל לפרסום, מאמר ב' לא (ולא פורסם באף מקום אחר בהמשך, בשל נטישת כיוון המחקר הספציפי שהוצג שם). למעשה, נדמה לי שמקרים מעין אלה אינם מאוד נדירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיש לא הגיע אליך תוך חיפושים אחרי מאמר ב'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני קיבלתי שני מאמרים לשיפוט, עבור אותו עיתון, מאת אותו מחבר. השני מסתמך על הראשון. המלצתי לדחות את הראשון ולקבל את השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נוסחה ההתייחסות למאמר ב' בביבליוגרפיה? "forthcoming" או "unpublished"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
submitted to, מה שהופך את כל הענין למביך במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
to be published
unpublished in preparation |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את yet unpublished, אבל אני לא יודע אם זה מקובל במיוחד. אני חושב שראיתי את זה פעם באיזה פרסום קיקיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי מאמר בו המחבר מתייחס לעבודות קודמות שלו כ- Journal of X (rejected)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבריק. אפשר להרחיב את זה גם ל-Journal of X (not submitted), ואפשר אפילו (not yet written). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אותו דבר. זה כמו ההבדל בין "לחשוב על משהו" ו"לתכנן משהו" : במקרה אחד, באמת הגשת את המאמר לעיתון, הם קראו אותו ( במובן הרחב של המונח) ופסלו אותו. במקרה שלך, מדובר על פנטזיות גרידא1. שמעתי שיש אנשים שמסתובבים עם כרטיסי ביקור: אוניברסיטת בומבי (נכשל). 1 מוקדש לשכ"ג: מישהי שחולמת על הפלות עוסקת בפנטזיות גרידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש פוליטיקאית ישראלית1 שהואשמה באימוץ תואר אקדמי שאין לה. להגנתה טענה כי מעולם לא הציגה עצמה כבעלת תואר שכזה, אלא רשמה ברזומה שלה, תחת הסעיף השכלה: "החוג לתורת הספרות הכללית - אוניברסיטת תל אביב" ___ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו הקשר, היום: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/933/936.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ארנס, כמדומני, לא הקפיד לתקן את העיתונאים שהצמידו לשמו את התואר ''פרופסור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה שהוא לא קטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שופטת בבית המשפט העליון, אשר הועדה לבחירת שופטים בחרה בהסתמך על דיווח שגוי לפיו היא סיימה לימודים לתואר שני. תגובה 258847 סעיף ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו על זה קצת כאן: תגובה 136891. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לאחר מחיקת שמות הדוברים" - אולי זה יכול דוקא להציע כיוון לפתרון לבעיית הועדות הרפואיות? החסינות הפרטית תישמר, אבל המוסד לא יהיה פטור מאחריות משפטית במקרה של רשלנות או כשל מערכתי. ברור שזה לא פותר את הבעיה לגמרי שכן מי שעדותו בועדה מסכנת את המוסד בו הוא עובד בטח לא יזכה לצל"ש, אבל אולי זה יקהה קצת את חודו של העוקץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא יהיה קשה לקשר בין מי שהעיד על עצמו שהיה הרופא המנתח (למשל) וביצע כשלים, גם אם שמו ימחק, לבין הטופס שעליו כתוב שמו של הרופא המנתח בניתוח שדובר עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הממסד הרפואי, כמוקד כוח פוליטי, לא מיהר להכריז על הקזת דם כתפישה מוטעית. הודאה בטעות כל כך חמורה, כך חששו, עלולה לגרום לפגיעה אנושה באמון הציבור בשיקול הדעת המקצועי, ולסכן את סמכותו ואת מעמדו הציבורי של מקצוע הרפואה. אבל לאחר שהשינויים בפרקטיקה הרפואית הפכו למציאות גלויה לעין, נדרש הממסד הרפואי לתת הסברים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה, לדעתי, מביא יותר נזק מתועלת. גם אם בסופו של דבר הכותב מתלונן על כך שאנשים הולכים ונוטשים את הדרך המדעית (לי לקח זמן להבין אם תלונה היא, ציון עובדה, או אות לשבח), הרי שרוב המאמר דוחף את האנשים לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקולציה שהמאמר דוחף אנשים לזרועות תחליפי הרפואה אינה סיבה שלא לפרסם אותו. עם זאת, חבל שהוא לא מתפרסם במסגרת כמו „האייל הקורא”, המאפשרת דיון אינטראקטיבי. למרות שלא מצאתי שגיאות גסות במאמר, יש היבטים שאינם מוזכרים בו כלל. אחד מהאספקטים שמהם נהוג להתעלם בדרך כלל, הוא מעבר תרופות מהמטפלים המסורתיים אל הרופאים. אם טיפול כזה מוצא בהמשך מהארסנל הטיפולי, נחשב הדבר לכשלון הרפואה, היות שהרפואה חוקרת את עצמה וגם מפרסמת, להבדיל מהמטפלים בתחליפי הרפואה. ניקח, לדוגמא, תרופה כמו דיגוקסין. במקור זו היתה תרופה עממית אנגלית לטיפול באי ספיקת לב. החומר מופק מצמח האצבעונית והוא אכן יעיל במצבי אי ספיקת לב מסויימים. הוא אומץ בהתלהבות על ידי הממסד הרפואי. כיום השמוש בו ירד מאד. התברר שיעילותו היא הגבוהה ביותר במצבי אי ספיקת לב שבהם יש גם פרפור פרוזדורי הלב. במצבי אי ספיקת לב שבהם קצב הלב הוא סדיר השפעתו היא מועטה. זו גם תרופה שקל, יחסית, להיכנס בה למצב הרעלה, בשל היחס הגבוה בין הרמה הטיפולית לרמה הרעילה. בשנים האחרונות יש נסיגה מהטיפול הזה. האם התרופה „נכשלה”? לא. היא הוחלפה בטיפולים יעילים יותר ומשמשת לפחות מצבים מאשר בעבר. האם הכשלון הזה מיוחס לשימוש בצמחי מרפא בריטיים? חלילה. צמחי מרפא בשימוש שאמאני לא נבדקים לעולם על ידי המטפלים ולכן גם אינם נכשלים. בסך הכל יש לנו כאן תרופה עממית צמחית שאומצה על ידי הרופאים ולאחרונה החלה להיזנח. תרופה אחרת שהתגלתה על ידי החולים ולא על ידי הרופאים היא כינידין. זוהי תרופה להסדרת קצב הלב הקרובה במבנה שלה לכינין, תרופה ידועה וותיקה נגד מלריה. חולים שקיבלו כינין נגד מלריה שמו לב לכך שהדופק שלהם נעשה סדיר יותר. התצפית הזו היתה נכונה והוחל להשתמש בכינין - ובהמשך בכינידין - להסדרת קצב הלב. בזמן שבו התחילו להשתמש בכינידין לא היה קיים מכשיר האק"ג ולא היתה שיטה מסודרת לסיווג הפרעות קצב הלב. לאחר כ-30 שנה בא האק"ג לעולם, ולאחר כ-55 שנים נוספות התגלה שבדרך כלל עדיף שלא לטפל בהפרעות בקצב הלב. טיפול בהפרעות כאלה במרבית המקרים הוכח כמקצר חיים. בשל ההבנה שלנו בהפרעות הקצב, עדיין יש הפרעות שבהן נדרש טיפול. כינידין הוא עדיין תרופה שניתן להשתמש בה, אך שימוש כזה הוא נדיר. יש ברשותנו תרופות מוצלחות יותר. היות שגם הכינין המקורי הוא תרופה עממית צמחית (החומר מופק מקליפת עץ), ניתן להתייחס לזה כאל „כישלון” של המטפלים העממיים. האמת היא הרבה יותר פשוטה. הידע מתרחב כל הזמן, ועימו היכולת שלנו להתאים את התרופות למטופלים. בכל שלבי המחקר, כולל המחקרים המושמצים בכתבה שעניינם אי ספיקת לב, הביא המחקר להארכת תוחלת החיים של החולים. אז נחמד שהתגלה שמותר - ואף רצוי - להשתמש בחוסמי β, אך הגישה השלטת עד אז לא היתה שגויה לחלוטין. עם הבנת מורכבות התהליך הובררה גם הסיבה מדוע כדאי להשתמש בחוסמי β. אותו יוג'ין בראונוואלד ש„שגה” כביכול כשכתב שאסור להשתמש בחוסמי β באי ספיקת לב היה זה שהוכיח שכדאי להשתמש בחוסמי ACE באוטם שריר הלב כדי למנוע אי ספיקת לב עתידית. בסך הכל תוחלת החיים של חולי אי ספיקת לב השתפרה מאד בשל כל התגליות האלה, ובכלל זה אלה שבהמשך נעשה כיוונון עדין שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי, המאמר פשוט מבולבל רעיונית. הוא מתאר את הצורה שהמחקר הרפואי מתקדם (אם אני מבין נכון, הדגמה של הרעיונות של קון לתחום המחקר הרפואי). ואז הוא עובר ללא כל הצדקה ל''התהליך המואץ של כרסום האמת מבשר את תחילת קץ הרפואה המודרנית המאופיינת בהגמוניה מוחלטת של השיטה המדעית''. במאמר אין כל ראיות לכך שיש קשר בין דרך התנהלות המחקר לבין דעות הציבור, אין גם שום ראיות רציניות ל''קץ הרפואה המודרנית''. סתם ספקולציות פרועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי נראה שהשורה התחתונה מנותקת ולא נובעת ישירות מגוף המאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...ממסד רפואי גברי פטרוני, שתחת אצטלת האובייקטיביות המדעית שהוא מתהדר בה (פרדיגמה שקרית להפליא, ולא רק ברפואה) רוחשות ציניות, מניפולציות, שיקולים כלכליים קרים והרבה שוביניזם. טובת האשה עצמה, כך נדמה, היא אך שיקול משני בכל המארג הזה". ביקורת על הספר "פגומות": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורמים לא אינטרסנטים מספרים לי שאחוז הנשים בקרב ציבור הגניקולוגים עומד על כ-30 עד 40. איפה היו כל הנשים הללו בתלאותיה של ליברמנש? לאן הן נעלמו? הכיצד היה שכל הזמן היא עמדה מול גברים שוביניסטים ("חבושי מסיכות ניתוח", לא פחות!)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על *מנתחים* בתחום הזה, להבנתי. יכול להיות שיחס הגברים/נשים שם שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שסיים התמחות בגניקולוגיה יכול לעסוק גם בניתוחים גניקולוגיים. זה חלק הכרחי בהתמחות. רק אחר כך אנשים מתפזרים לפי תחומי העניין שלהם. כך שבמערכת הציבורית היא היתה פוגשת, לפחות בין המתמחים, את היחסים ה''נכונים'' של מתמחים ומתמחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אגיד שזה לא אפשרי, אבל מאוד לא סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והספר עצמו: יחד עם הדף של ההוצאה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר שפורסם בעיתון "הרפואה". חתומים שישה ראשי מחלקות פנימיות בבית החולים תל השומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רק היה אפשר לקיים שוק חופשי בבחירת בתי חולים, אני חושב שהמגמה הזאת היתה נחלשת. אנשים שבוחרים מחלקה יותר מרוצים מכאלו שהמחלקה נכפתה עליהם. איני מסכים שיש קשר ליחס העיתונות העוינת. והם לא הביאו שום הוכחה שיש קשר. אני מסכים שיש לאפשר הפעלת צווי הרחקה מבית החולים לקרובים בעייתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חופשי לבחור איזה בית חולים יטפל בך. נכון, את המחלקה לא משאירים לבחירתך, כי הרופאים חושבים שהם יותר חכמים ממך וכמה שלא תבקש לטפל בתוספתן שלך במחלקה הגניקולוגית, הם יתעקשו לאשפז אותך במחלקה פנימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה חופשי לבחור איזה בית חולים יטפל בך." האם אכן כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט כן. חלק מזכויות החולה. (בפסיכיאטריה המצב מורכב מעט יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבין: אותה משפחה יכלה באותה מידה (מבחינת קופ"ח) ללכת להתאשפז באיכילוב, וולפסון, תל השומר או בילינסון והם בחרו את תל השומר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. וגם בתוך תל השומר הוצע להם לעבור למחלקה אחרת, והם סירבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שוק חופשי בבחירת בתי חולים קיים, ועדיין התופעה קיימת (ומתחזקת דווקא, לדעתי). יותר מכך, גם כאשר מציעים למשפחות כאלה מחלקה אחרת (נגיד מחלקה פנימית אחרת באותו המוסד), הרושם הוא כי החולים מעדיפים להישאר באותה המחלקה. 2) עיתונות עוינת הופכת להיות כלי משחק בידיהן של משפחות כאלה, משום שהאיום על הדלפה לעיתונות הופך לאיום ממשי. נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם העיתונות הציגה תמונה מעוותת מאוד של אירועים, הרופאים היו מנועים מלהגיב בגלל סודיות רפואית 1, בעוד שהפציינט ובני משפחתו יכלו לספר לכתב ככל העולה על רוחם (ולצאת צודקים). 1 מסיבה זו לא אתן דוגמאות קונקרטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) משהו בשוק החופשי הזה מוזר בעיני. אני לא רואה פרסומות כמו שראיתי בהגיעי לפלורידה 1. 2) כלי משחק כן, כמו שמערכת המשפט בהרשיעה את הפרופ' הפכה כלי משחק בידיהם. אבל איני חושב שזאת הסיבה להתנהגות, אולי הסיבה לחומרתה. 1 אם חס וחלילה תצטרך בא לבית חולים שלנו. ביקור נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה לגבי כללי הפרסום של מוסדות רפואיים בארץ, אבל בהחלט קיימת תחרות בין המוסדות השונים. ולפחות בחלק מהמקרים הצרכנים מנצלים היטב את התחרות, מה שמגביר את המוטיבציה של בית החולים להשתפר (ראה למשל את מחלקות היולדות באזור המרכז היום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע לגבי יולדות, אבל משום מה אני לא מודע לגבי תחומים אחרים. אדם שחולה בסרטן יודע שהוא יכול לבחור בית חולים? מה שנדרש יותר, זה רמות שונות של מחיר. אם היו מחלקות יוקרתיות במחיר גבוה, בהם האחות ניגשת לחולה כל עשר דקות (או שיש אחות לכל שני חולים כמו בבית חולים קרדיולוגי בפולין 1) אנשים היו נדרשים לעשות את הבחירה שלהם. 1 כך ספרה מושתלת לב ברדיו 2. 2 אין פלא. תמורת 200 אלף דולר שווה להתאמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שירותים שאפשר לקבל בבתי חולים פרטיים תמורת תשלום נוסף, למשל לבחור מנתח. יש שירותים שאפשר לקבל בבתי החולים הכלליים תמורת תשלום נוסף (לפחות במחלקות יולדות במקרה זה). רוב בתי החולים מאפשרים להביא לחולה מלווה חיצוני בתשלום. חולים אונקולוגיים בהחלט יכולים לבחור לעצמם את בית החולים, ואפילו לבחור לעשות חלק מהטיפול בבית חולים אחד (למשל הניתוח) וחלק (הקרנות, כימותרפיה) בבית חולים אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נכנע. הבעיה אינה במערכת הבריאות, אלא במודעות הצרכנית שלנו והלאמת ביטוח הבריאות. ואם כבר אינפורמציה: עד כמה הצוות הרפואי והנהלת בית החולים לחוצה בגלל היכולת של הצרכן לבחור? עד כמה הם יכולים להחליט לעשות דברים אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שההסבר שלך לא נכון וצריך לחפש הסברים אחרים. למשל: הבעיה היא בתרבות ולא קשורה לבחירה, צרכנות, שוק חופשי והלאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל קשור לבחירה, צרכנות, שוק חופשי והלאמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על סוג מאוד מסויים של אנשים אשר פועלים כך. אלו מן הסתם יעשו זאת ללא קשר לתרבות, צרכנות וכו'. השאלה היא מה מייצר אנשים כאלו, וכיצד ניתן לבודד אותם ולהעלים את הלגיטימיות שלהם. אני עדיין חושב שמדיניות שוקחופשיסטית תוריד מאוד את הלגיטימיות של אנשים כאלו. ולגבי מה מייצר אנשים כאלו - זו שאלה הרבה יותר קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שמדיניות שוקחופשיסטית תוריד מאוד את הלגיטימיות של אנשים כאלו. לדעתי, היא בכלל תוריד את הלגיטימיות של כל מה שלא נכנע לקריטריונים של יעילות, תפוקה, חיסכון ורווח, וממילא תוריד גם את הלגיטימיות של התייחסות לא עניינית לבעלי מקצוע. אנחנו רואים את התהליך מתרחש כבר עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להחליף את העם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או להחליף את האם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך תשכח להוסיף למשוואה את הקשר העיסקי של בית החולים עם חברה קדישא, כגורם מקזז את הלחץ להיטיב את השרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית חולים וחבר'ה קדישא הם מתחרים די צמודים על חלק ניכר מפלח השוק שלהם. במסגרת השוק החופשי לא נראה לי שתיתכן סינרגייה ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בכלל לא מתחרים. זה ניזון משאריותיו של זה, ומובטח לחברה קדישא כי תעביר לרשימת לקוחותיה (כמעט) כל אחד מלקוחותיו של בית החולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שיש תחרות לא אומרת שאיש לא מנצח. ברור שחברה קדישא מנצחים בתחרות הזאת גם בידיים קשורות, אבל בסוף.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בחברה קדישא אין לקוחות חוזרים, בעוד בבתי חולים כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא שאתה כותב דבר כזה ערב תוכנית הגירוש של יהודי עזה ומחוזותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המטרה היא להגביר את תחושת האמפתיה של הרופאים על ידי כך שיביעו את רגשותיהם ויתמודדו עמם, ויפתחו כישורי האזנה מתוחכמים, או אוזן רגישה, לגילויים החבויים בדימויים וברמיזות. לתחום יש כמה שמות המשקפים את הגישה: רפואה סיפורית, ספרות ורפואה או לימודי רפואה הומניים, והוא החל להתפתח, לדעת רבים, לפני כ-30 שנה. כיום נכלל הנושא בתכניות הלימודים של רבים מבתי הספר לרפואה ברחבי ארצות הברית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מזה מספר ימים אנחנו מקבלים דיווחים על תפוקת שתן של קשיש בבית חולים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למדתי מהר גם שהיכולת שלי מוגבלת. משהו שבבית הספר לרפואה לא לומדים. לפעמים יש את הכלים לעזור לאדם חולה אבל משהו לא עובד. הוא לא מוכן, אתה לא מצליח לגעת, הזמן לא נכון. צריך ללמוד לסגת לאחור, לתת לדוקטור זמן לעבוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמוד הבחור הזה, כבר מזמן שמתי לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" לא הצלחתי לקבל את המצב של חולה בא חולה הולך. חולה מת, מתפנה מיטה, חולה מגיע. אדם הופך חולה. חולה נעלם. הביתה או באיסוף מהיר אל אבותיו. פנים, ועור וידיים וורידים ולב וריאות, בלי נשמה. רוב הרופאים לא יודעים במי הם מטפלים. מה אהבותיו, תשוקותיו, במה הוא גאה. מי האנשים האהובים עליו ביותר. מה הטרגדיה הגדולה של חייו. מה ההישגים. איך היה רוצה למות... ולחיות?" כרופא, ד"ר סיקורל מן הסתם יודע שאם הוא רוצה לטפל במספר גדול של אנשים (וזו המציאות המודרנית - אין רופא לכל שלושים משפחות שחיות בקומונה), הוא צריך להתמקד בעיקר ולהזניח את הטפל. מבחינתו, העיקר הם הורידים והלב והריאות, שאותם הוא יכול לאבחן ולהם הוא יכול לסייע. עיסוק בתחביבים של החולה הוא מותרות. תחביב. וכחולה, צריך לקחת בחשבון שאנשים באים לבית החולים כדי לקבל טיפול ולא כדי להרחיב את חוג המכרים. החולה ישמח להודות לרופא בנימוס על המאמץ שהוא משקיע בו, אבל הוא לא בהכרח רוצה שהרופא יהפוך לידיד נפש שלו. הקשר עם הרופא הוא מטבעו חושפני ולא נעים, ואני מנחש שרוב החולים יעדיפו לשמור על ריחוק עד כמה שאפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לגמרי לא בטוח שהעיקר הם הלב והוורידים והריאות. יש נם רבים שמצבם מתדרדר ברגע שהם מתאשפזים, *משום* שהם מתאשפזים, *משום* שהם נקלעים למקום שבו הם פשוט "חולים". לא *אנשים*, לא *אינדיווידואלים*, "חולים". ב. החולה אולי לא בהכרח רוצה את הרופא כידיד נפש שלו, אבל לפחות אם לשפוט על פי נסיוני - לא ניחוש - רוב החולים אינם מעדיפים ריחוק. נהפוך הוא, יחס אישי ואוהד יכול לחולל פלאים בדרך להחלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי על איזה פרטים אישיים מדובר. ישנו הסיפור הקלאסי על הרופא שאמר לחולה: אחרי הניתוח הכל יהיה בסדר, אומנם לא תוכל לנגן בכינור למשל, אבל חוץ מזה תתפקד כרגיל. והחולה היה, כמובן, כנר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה (שהיא גם רעיון לא רע לסקר): על איזו יכולת את/ה לא מוכן לותר, כלומר מעדיף להיות מת מאשר חי ובלעדיה? כשרון אומנותי? אחד מהחושים? זיפזופ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שרק על היכולת להיות מאושרת. 1 כל שאר היכולות - אני מניחה שבאיזשהו שלב אני אצליח למצוא תחליפים. אני מניחה אבל שהיכולת שהיה לי הכי קשה לוותר עליה הייתה היכולת להשתמש בידיים שלי. 1ובהתחלה גם הוספתי, כמעט אוטומטית, "והיכולת לחשוב בצלילות" אבל (א) גם היום אני לא תמיד חושבת בצלילות ו(ב)אני לא בטוחה אם במצב כזה באמת הייתי מתוסכלת מזה כל כך כמו שהמחשבה הנוכחית על כך מתסכלת-עתידית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי. את מעדיפה מוות על פני חיים לא מאושרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאושרים ובלי סיכוי לאושר? כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Happiness is highly overrated. ('צטער, בעברית זה נשמע גרוע)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אושר זה לא כזה שוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארוך מעט אבל שווה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שווה, וגם מתקשר קצת עם כמה דברים שכהנמן אמר וכמה דברים שעלו במאמר ''איפכא מסתברא'' ובדיון שהתפתח (שנאת הסיכון למשל). תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אף אחד אינו נוגע, אף כי בין השורות זה בולט לטעמי מאוד, ברכיב היחסי של האושר? אז הנה... מהות האושר אינה הטוב אלא השיפור ביחס לקו בסיס מסוים. והמקור העקרי ממנו משוערך קו הבסיס לאושר הוא מעגל היחוס החברתי (מעמדי, מקצועי וכו') וההויה האנושית העכשוית המוכרת. גם הכתבה בניו יורקר (אם מפרשים אותה כעין נזיפת "מה אתם מתלוננים") מנסה בסך הכל להרחיב את מעגל היחוס של הקורא ליריעה הסטורית רחבה יותר (וזה כמובן לא אפקטיבי במיוחד). אין שום קשר בין אושר לבין רמת רווחה מוחלטת שכולם זוכים לה. שיפור חומרי לפרט יכול להוביל לתחושת אושר, אך גם האושר הזה בהכרח חולף וכבר איננו כי צפי הרווחה ומעגל היחוס משתנים בעקבותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר למצוא אושר באהבה. אפשר למצוא אושר בילדים. אפשר למצוא אושר במראות יפים במיוחד, בגילוי של איזו יכולת חדשה, בתחושה מסוימת של כח, אפילו בחיוך לא צפוי שמופנה אליך. במיליון דברים שאינם קשורים כלל למעמדך החברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות יפות ונכונות חלקן (חיוך לא צפוי, אהבה...) ממחישות יפה את דברי אם מסתכלים עליהן מהזווית המתאימה. כולן מתבטאות בחריגה ממה שקראתי קו הבסיס לאושר שמתבסס על מעגלי יחוס והכרות עם ההויה האנושית העכשוית. למעמד חברתי יש מן הסתם קשר מסויים (בלבד...) לקו הבסיס הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת חושב ככה, או שזה רק לשם ההקנטה שבדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלהקניט אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אבל גם סבל זה לא גליק גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם דרגות לסבל - יש סתם חוסר-אושר רגעי, למשל כשפתאום נזכרים שמזמן לא היינו בחו''ל וכמה אנחנו צריכים חופשה עכשיו. יש סבל מתמשך בדרגה נמוכה, כמו למשל להעביר חיים שלמים בעבודה מפרכת ללא תגמול הולם, חיי משפחה לא מספקים, דלות אסתטית, הצטברות של טינה וכעס, וחוסר אהדה כללי בין הבריות. ויש סבל-סבל, הדבר האמיתי, כמו למשל להסתתר מהגרמנים ביערות ולהתגעגע לקליפות של תפוחי אדמה, שלא לדבר על דרגות חמורות יותר. אני מנחשת ששכ''ג היה מעדיף על פני מוות את הדרגה הראשונה, ואולי אף את השנייה, ועוד כמה שלבי ביניים אחריה. מעבר לרף מסוים, נקרא לזה ''גטו פלוס'', למרות שאנשים מצאו טעם בחייהם גם בנסיבות כאלה, ייתכן שהיה עדיף לא לחיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפרוניתנו דיברה על חוסר אושר, לא על סבל. סבל זה עניין אחר לחלוטין, אולי בקצה השני של הסקאלה ואולי בכלל במימד אחר. אגב, אותו ''סבל מתמשך בדרגה נמוכה'' שאת מתארת תואם להפליא את סיפור חיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אפשר בהחלט ליהנות מהחיים (לפחות על הנייר, או מבחינת ההישגים הנראים לעין) ולא להיות מאושרים. הייתי אומרת שאושר הוא ההערכה ורגש התודה שלנו (למי?) על ההנאה מהחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך לקרא את ספריו של הפסיכולוג ההונגרי מיחיי צ'יקסנטמיהיי (כך לפי ההגיה באנגלית), כמו הספר הזה "זרימה, הפסיכולוגיה של החוויה האופטימלית." צ'יקסנטמיהיי מתמחה בפסכולוגיה חיובית, כמו הספר של ג'ונתן האידט שמוזכר במאמר בניו יורקר שאסתי הפנתה אליו (למרות שמה שמשך אותי להאידט היא העבודה שלו בנושא הפסיכולוגיה של המוסר). צ'יקסנטמיהיי שאל את אצמו איך זה שאנשים בתופת של אוושויץ סיפרו על רגעי שמחה (לא לבלבל עם אושר), בעוד אנשים שלכאורה יש להם הכל מכל מדווחים על הרגשה של מלנכוליה, יאוש וחוסר אונים. הוא (ואחרים) אספו נתונים מלמעלה ממאה אלף בני אדם ברחבי העולם בנסיון לשאול שאלה פשוטה - מתי את מרגישה שמחה. הם ציידו אנשים בביפר שציפצף בשעות שונות של היום ואז הם מלאו שאלון קטן המתאר את הרגשתן ואת מה שהן עושות באותו זמן. הצטייר למשל שאנשים אמנם מעדיפים שעות פנאי על עבודה אבל הם מרגישים הרבה יותר שמחים בעבודה מאשר בשעת הפנאי. אם כן, מהי אותה שמחה? בקיצור, המצב האופטימלי הוא כאשר הכישורים והיכולות שלך מתמזגים עם מה שאתה עושה במצב שבו אתה עושה דבר מה מאתגר, שמותח במעט את היכולות שלך (לא יותר מדי שלא לתפוס יאוש ולא פחות מדי שלא להשתעמם). זה לא חייב להיות דבר מה גרנדיוזי. גם מטרת חיים כמו טיפול בילדים, או לקרא ספר, או עבודה בפס יצור של טלויזיות יכולים להוות מנוע לחווית "שמחה אופטימלית." שוב, שמחה זה לע מצב הדוניסטי של התעלות הרוח, של אושר אלא זה יותר מושג טכני שמתאר שילוב של מוטיבציה, יכולות, אתגרים ואפשרויות, כולל כמובן נקודת השקפה ואישיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה מעניינת ששיאה הוא ללא ספק: "אני מציע לך לקרא את ספריו של הפסיכולוג ההונגרי מיחיי צ'יקסנטמיהיי", המזכיר את ימיו הטובים של הגשש (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה, אפופידס, מוצא בשמות זרים סיבה לשעשוע? הליאצפן דמית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים. לא רק בזה - גם אני וגם הלז נהנים מאכילת מלפפונים לעיתים. ליתר ביטחון בדקתי שוב את הציטוט המדובר: הוא אכן מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין באמת צורך "להגן" על אנשים ששמתיהם מצחיקים את דוברי העברית. שמי האמתי, למשל, אולי לא "מצלצל" מוזר במדינות שונות (או שכן, אין לי מושג), אבל אני יודעת שבשפות מסוימות יש לו משמעויות מגוחכות ואפילו משפילות. אז? לא נראה לי שעליי להתרגש מהעובדה. (ואני די משוכנעת שפסיכולוג כמו זה שהזכרת ודאי לא היה מתרגש מזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמפתיע אותי הוא שתוצאות המחקר לא הראו, בצורה בולטת, ש''אנשים לא שמחים כאשר הביפר שלהם מצפצף והם צריכים לעזוב הכל ולמלא שאלון מטופש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, אמרת מטופש אמרת הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לא התכוונתי לחוסר אושר ברמה של "לא שכבתי על ערסל על חוף קריבי כבר חמישה חודשים"1, אלא ברמה של חוסר היכולת המוחלטת לחוות אושר,ולו הקטן ביותר. אם הייתי חיה ביערות פולין אי שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת, אני מניחה שלמצוא חצי תפוח אדמה רקוב היה גורם לי אושר. לא התכוונתי, מן הסתם, לאופוריה מטורפת של זיקוקים וניצוצות עשרים וארבע שעות ביממה. אם לא אושר, אז מה מניע אותך? 1באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תואם להפליא את סיפור החיים של כולם (כמעט). לכולם (כמעט) לא משלמים מספיק ואת כולם (כמעט) האישה מתחילה לעצבן בשלב מסויים (סליחה, איילות, זה בטח נכון גם לצד השני), כולם (כמעט) מרגישים שלא מעריכים אותם כערכם וכולם (כמעט) צוברים טינה וכעס. זה נקרא the human condition. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא על זה דיברתי. דיברתי על מישהו שאלה הרגשות היחידים(!) שהוא חווה במשך כל(!) חייו. חשוב על דמות טיפוסית ממחזה של חנוך לוין למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתי הספר לרפואה בישראל הגיעו למסקנה שמלבד ציון פסיכומטרי גבוה, חשוב שלרופא תהיה גם יכולת לחוש חמלה. בשל כך, החליטו באחרונה לשנות את שיטת הקבלה, כך שתבדוק גם כישורים כמו רגישות, יושר ותקשורת בין-אישית. "...השיטה כרוכה בבעיות. התברר שהיא פועלת לרעת מועמדים ערבים. מלבד זאת, היא מעלה שאלות מהותיות, בהן אם הגישה המדגישה את אנושיות הרופא תחלחל גם אל תוכנית הלימודים וההכשרה או שתיעצר במבחני הקבלה; ואם ניתן בכלל לנבא מי יהיה רופא טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי רעיון לשאלה בבחינה. זה מתחיל ככה: You're in a desert walking along in the sand
when all of the sudden you look down- You look down and you see a tortoise, it's crawling toward you- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אספר לך על אמא שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... שהיתה עושה מהצב מרק צבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צוחקת, נכון? ממך ציפיתי שתזהי את הציטוטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח משהו שקשור לדגלאס אדאמס. קראתי רק חצי ספר שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, לא צפית בבלייר ראנר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, באלוהים. גיגלתי את זה עכשיו ומה אומר - נפלתי חזק. אני זוכרת - מהספר - דווקא את החידה על ארנק שעשוי מעור של ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה על: You're in a desert walking along in the sand
when all of the sudden you look down- You look down and you see a runaway trolley headed for five people who will be killed if it proceeds on its present course... ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שסוכם שיש נושאים שאסור לדון בהם באייל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני האישי ומניסיון רב מאוד של כמה אחרים, בכל הקשור לאיכות היחס לחולה בבתי חולים בישראל, רופאים ערבים לוקחים בגדול. מעניין איך עושים את המבחנים הללו. מצד שני...בעזה, כמו במדינות ערב, היחס של הרופאים המקומיים לחולים אינו מן המשובחים. ------------------------------------------------------------------------------- תוך כדי הבירור, תשאלתי את מי שהיה הממונה על שירותי הבריאות בשטחים ואזור הגדר הטובה1 וגם ניהל בי"ח בישראל והוא סיפר לי על טקס העברת התפקיד למחליפו באחד התפקידים אותם מילא הוא בעזה. המחליף כינס את הצוות הרפואי ופתח בדברים: "אתם יודעים, כשאני רואה אשה ערביה באוטובוס, אני קם לה כאילו היא היתה יהודיה". ד"ר ח'יירי, ידיד המשפחה שהיה האחראי על הבריאות בעזה בתקופת המצרים שאל בתמיהה את המוחלף: "זה מה שאתה שולח לנו במקומך?". המוחלף ענה לו (או חשב לעצמו. לא זוכר כרגע) "בטח כשהוא רואה יהודיה הוא יושב כאילו היא היתה ערבייה (:". 1 שאת מחצית מן הגנים שלו אני נושא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני האישי, שנראה לי מטבע הדברים רב יותר משלך, אין שום קשר בין מוצאו של הרופא לבין היחס שהוא נותן למטופליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיונך כרופא או כמטופל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרופא וכמדריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קשה להאמין, אבל 60% מהישראלים מעולם לא ביקשו Second Opinion ". (פרסומת עצמית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. יש לי בעיה עם הסקר הזה. מה לגבי אותם אנשים שלא ביקשו דעה שניה כי מעולם לא עלה בכך צורך? אנשים שאינם סובלים ממחלות מעבר לשפעת פה ושם, ושעבורם גם דעה ראשונה היא מיותרת או קרוב למיותרת? הם לא מטים קצת את הסטטיסטיקות? אני, למשל, נופל בקטגוריה הפסיבית ביותר של כל אחת מהשאלות (חוץ מ"מידע"), למרות שנראה לי שאם יהיה צורך בזה, אבקש דעה שניה, וגם שלישית ורביעית. צריך לספור קבלת דעה שנייה עבור מקרים רפואיים, לא עבור אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השיעור של אנשים כאלה באוכ' גדול מספיק כדי ליצור הטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט כן, לשמחתנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודע. את העיתונאית1. היה יכול להיות נחמד לראות איזה "X% מהעונים לסקר אושפזו בבי"ח בחמש השנים האחרונות", או משהו בסגנון. עד כמה שאני יודע X יכול להיות כל דבר בין 10 ל80. 1 _שיואו_, איזה כיף! בד"כ אני מסתפק בלהתלונן לאנשים שלא קשורים לעניין בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק המשלים של אותה בעיה (אני לא יודע אם מישהו הזכיר אותו) הם אלה שלא ביקשו חוות דעת שניה והפסיקו לענות על שאלות סוקרים. ולנשום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זאת לא חוכמה. חוות דעת שניה היא כידוע צדקה (אתה משלם מרצונך החפשי עבור סחורה שכבר קנית בעבר). וצדקה תציל ממוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, בין אלה שכן ביקשו את חוות שבעא, למשל, יש גם די הרבה שהפסיקו כל פעילות קונסטרוקטיבית מסוג זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני העורכת, לא מבצעת הסקר1 :-P ומה שאתה אומר נכון, אבל אני לא חושבת שצריך מחלות הרות גורל כדי להיוועץ ברופא נוסף. זאת ועוד, דווקא בסיטואציה של אשפוז או רפואת חירום, קשה יותר או בלתי אפשרי לקבל דעה שנייה - האם באמת תדדה אל מחוץ לבית החולים אחרי ניתוח באיבר פנימי, רק כדי לוודא שמינון האנטיביוטיקה שנתנו לך הוא נכון? 1 שיואו, הפלתי מעלי תיק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי, סביר להניח באמת שחולה מאושפז במצב בעייתי לא ידדה מרופא לרופא בלווי האינפוזיה והקטטר, אבל קרוביו המסורים עשויים בהחלט להזמין אליו רופא מומחה לחוות דעת נוספת. לעומת זאת, ייתכן מאוד גם שחולה הזקוק לניתוח וממתין לו בביתו יבקש חוות דעת כזאת. מה שדי ברור הוא שאין רבים שיבקשו יותר מחוות דעת אחת בענייני שפעת/כאב ראש/כאב גב שגרתי או מיחושים אחרים שונים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה הדיכוטומיה בין ניתוח לבין שפעת/כאב ראש? יש הרבה מצבים רפואיים שאינם אקוטיים או כרוניים, אבל בהחלט אפשר לתת בהם חוות דעת שגויה (סוג ומינון של אנטיביוטיקה, התאמת תרופות מותרות לנשים בהריון או מיניקות, הצורך בביצוע בדיקות מכאיבות בילדים, וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש הרבה אנשים שמבקשים חוות דעת שניה אבל לא ממש מודעים לזה. אבא שלי רופא שיניים והרבה חברים וקולגות ניגשים אלי עם שאלות כמו: "תגידי, עדיף כתר או תותבת?", "יכול להיות שיש שבר בשן שלא רואים בצילום?", "עשיתי תותבת אבל היא לא החזיקה מעמד, כדאי לנסות שוב?". שאלות קלאסיות לחוות דעת שניה, אבל שלא מתבצעת רשמית. גם הפורומים הרפואיים (נניח בYNET) מוצפים בשאלות דומות. אולי הישראלים לא פאסיביים אלא מאמינים בערוצי מידע אלטרנטיביים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם רבים שפונים לרפואה אלטרנטיבית (כמו דיקור או הומיאופתיה), למעשה זונחים את המלצות הרופא של קופ''ח, ולא מחשיבים את זה כדעה שנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר שתי בדיחות בנושא: רופא ועורך דין נפגשים במסיבה. שואל הרופא את העו"ד "גם אותך מטרידים בשאלות מקצועיות בארועים חברתיים?" "כבר פחות" עונה העו"ד, "מאז שהתחלתי לשלוח חשבונות עבור ייעוץ." למחרת קיבל הרופא חשבון מהעו"ד. ושוב רופא ועורך דין נפגשים במסיבה. "גם אותך מטרידים בשאלות מקצועיות בארועים חברתיים?" שואל העו"ד את הרופא. "כן" משיב הרופא. "וזה לא מפריע לך?" שואל העו"ד. "להיפך" עונה הרופא "מאז שהתשובה הסטנדרטית שלי הפכה להיות 'תתפשט' " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הראשונה אני מכיר בנוסח אחר (ומשופר, לדעתי). הרופא שואל את עו"ד איך הוא מתמודד עם הניג'וסים החברתיים האלה, והעו"ד עונה לו שהוא מודיע לכל מי שפונה אליו שהוא מוכן לענות לו על שלוש שאלות תמורת אלף דולר. "וואו" מתפלא הרופא, "זה לא קצת יקר מדי?" "זה כן" עונה העו"ד, "ומה השאלה השלישית שלך?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת פחות קשה להאמין אם זוכרים שחוות דעת שניה היא פתח להתלבטויות וללקיחת אחריות בתחום שהחולה לא מבין בו הרבה1. לצערי שני ידידים שלי היו לאחרונה בדיוק במצב הזה בקשר לעניין של חיים ומוות, ושלישי עדיין במצב הזה לגבי עניין של איכות חיים. מה אמור החולה המסכן לעשות כאשר רופא אחד אומר "לנתח!" והשני הקרין!"? יילך לשלישי, מן הסתם, אבל זרעי הספק כבר נטמנו. ספק הוא הדבר האחרון שחולה, בעיקר במחלה רצינית, מעוניין בו, ויש לו גם השפעה שלילית על סיכויי החלמה, בגלל ביטול אפקט הפלסבו2. אם השלישי בכלל יגיד "כמותרפיה" צריך כבר חוות דעת רביעית, והחולה עלול לשים לב שהתשובות משתנות בהתאם לעיסוק העיקרי של המומחה הנשאל: כירורגים ממליצים הרבה פעמים על ניתוח, וכד'. ובכן? צריך מומחה שיפסוק בין חוות הדעת של המומחים השונים ואולי גם יהיה זה שממליף באילו מומחים להתייעץ. ברור שאחרי שהמומחה פסק, כדאי לקבל עוד חו"ד, ליתר בטחון. המצב שתיארתי כאן אינו הגזמה בנוסח החביב עלי, הוא מתאר ממש את מה שעבר אחד מאותם שני ידידים שלי3. ____________ 1- אני יודע שהקורא הטיפוסי באייל חושב שלקיחת אחריות היא בדיוק הדבר הנכון, ואני מאחל לאותו קורא טיפוסי שלא יעמוד במצבים בהם הדחף החזק ביותר הוא לתת למישהו אחר להכריע. 2- שהוא לכשלעצמו משונה מאד. 3- למען האמת התואר "חבר" מתאים הרבה יותר במקרה זה, וככל הנראה הטיפול שנבחר בסוף היה מוצלח, כך שיש סוף טוב לסיפור, ומי שרוצה להקיש בעץ, שיקיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומרים שבשביל זה יש את הרב פירר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם נעזרו בו. (ובהזדמנות זאת חובה להגיד מילה טובה *מאד* עליו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ההערה שלי היתה סתם, די בבדיחות, אבל במקרה התגובה שלך היא דווקא רלוונטית בשבילי, כך שרשמתי לפני את המילה הטובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט הקשתי בעץ. וכמובן אתה צודק: כל מומחה מזהה את הבעיה בתחום העיסוק שלו. שו כתב על כך מחזה משכנע מאוד, ומהנה. בחיים ההנאה קצת נפגמת, אפשר לומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בבתי המשפט נדונות היום תביעות בגין רשלנות רפואית בהיקף של מיליארד דולר, והסכומים רק הולכים וגדלים. זה גורר רופאים שמנסים להתגונן באמצעות בדיקות מיותרות ומרשמים לא נחוצים ובסופו של דבר כולם ניזוקים. איך מתמודדים עם הבעיה שהחמירה דווקא עם ההתפתחות הטכנולוגית?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק, לא ברור איזה, של התביעות הן באמת על רשלנות רפואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ynet: "במהלך הבדיקה בעודו מורדם, הצוות הרפואי החל ללעוג לחולה ולספר עליו בדיחות. הם רק לא ידעו שמכשיר הסלולר שלו נשאר פתוח על הקלטה. המטופל תבע את בית החולים וזכה בחצי מיליון דולרים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו מאד מטריד אותי בסיפור הזה. בעצם זאת בעייה קלאסית של Too much information: מצד אחד הוא קיבל כלקוח שירות מצוין מבית החולים - הטיפול עבר ככל הנראה בשלום ובהצלחה - מצד שני הוא נעלב עקב ידע שהוקלט שלא אמור היה להיות ברשותו, ונאמר בזמן שברור שהוא איננו יכול לשמוע אותו. האם בית החולים מחויב לאורך כל שעות היממה, 365 ימים בשנה, לא להתיר ולו התבדחות קלה בין אנשי הצוות על הלקוחות, גם כשאלו נמצאים בביתם ונמים את שנתם? הרי באותה מידה מכשיר הקלטה שהיה נותר בחדר המיון בשעות הלילה יכול היה לחשוף שיחות מסדרון אחרות שאינן מנומסות למדי. לדעתי בית החולים צריך היה לתבוע אותו בחזרה על ביצוע הקלטה בהסתר מעיני הצוות הרפואי, והוצאת דיבתו של בית החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם החוק בישראל היה רואה בהקלטה האזנת סתר אסורה. כידוע, די שאחד הצדדים יהיה מודע להקלטה כדי להתירה, אבל מה הדין כשהמקליט ישן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הסיפור נשמע כמו א"ב של האזנת סתר: השיחה לא כללה את המטופל, היא הייתה שיחה פרטית בין אנשי צוות רפואי. האם שוטר ששוכח/"שוכח" מכשיר הקלטה פועל בסלון שלי יכול להשתמש בעדויות המוקלטות הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המכשיר פועל בזמן שהשוטר ''נרדם'' על הכורסא אצלך בסלון, אז כנראה שכן. ע''ע מדובבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אי אפשר להיות בטוח ששוטר ישן באמת ישן, להבדיל במקרה של הרדמה בו יוצרים שינה אקטיבית. ב. מדובבים הם הרי צד בשיחה, ולכן זו אינה האזנת סתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, יש משהו בדבריך. האם אדם תחת הרדמה יכול להחשב צד בשיחה? ד"א, כמדומני שבארה"ב שני הצדדים צריכים להיות מודעים להקלטה כדי שתיחשב כחוקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ניטור של רמת ההכרה( בלי להכנס לשאלה הפילוסופית)של מורדמים לפי פעילות מוחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איפה. החוק בוירג'יניה, אשר בה היה האירוע המתואר, דומה לחוק הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הסיפור המקורי כולל ההקלטה. אחרי ששמעתי הכל: לו הייתי השופט לא הייתי פוסק לו פיצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הצוות הרפואי יכול להיות בטוח שהחולה רדום? מה ההסתברות שהחולה לא רדום לחלוטין? למיטב זכרוני יש מקרים כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתבדחת היתה הרופאה המרדימה. אם היא לא הרדימה אותו לגמרי אולי יש כאן מקום לתביעה אחרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי על זה אצל גלעד דיאמנט. הוא מסתמך על מאמר שתוכנו לא זמין. לפי מה שהוא כותב מדובר על מצב שקורה בשכיחות של 1-2 מקרים לאלף (אם כי יכול להיות שמדובר על מקרים קלים יחסית). המאמר המקורי מתייחס לתופעה כהסבר אפשרי למקרים שונים של חוויית סף מוות (near death experience). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכוונתי לקרוא את המאמר, אבל נראה שאתה יכול לקרוא אותו כאן, אם תרצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתקציר: We argue that the experimental investigation of the interactions between these multisensory and cognitive mechanisms in OBEs and related illusions in combination מישהו יודע משהו על אותן תובנות שעלו מהמחקרים בעניין כאבי פנטום שמוזכרות כאן?
with neuroimaging and behavioral techniques might further our understanding of the central mechanisms of corporal awareness and self-consciousness much as previous research about the neural bases of complex body part illusions such as phantom limbs has done. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפט של 59 מילים בלי אף סימן פיסוק. סחתיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מכיר? מי יודע? איפה צבי? the old windows of the posadas 2 glancing eyes a lattice hid for her lover to kiss the iron and the wineshops half open at night and the castanets and the night we missed the boat at Algeciras the watchman going about serene with his lamp and O that awful deepdown torrent O and the sea the sea crimson sometimes like fire and the glorious sunsets and the figtrees in the Alameda gardens yes and all the queer little streets and the pink and blue and yellow houses and the rosegardens and the jessamine and geraniums and cactuses and Gibraltar as a girl where I was a Flower of the mountain yes when I put the rose in my hair like the Andalusian girls used or shall I wear a red yes and how he kissed me under the Moorish wall and I thought well as well him as another and then I asked him with my eyes to ask again yes and then he asked me would I yes to say yes my mountain flower and first I put my arms around him yes and drew him down to me so he could feel my breasts all perfume yes and his heart was going like mad and yes I said yes I will Yes.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלי קלות (לא ידעתי שאתה חובב פופ מהניינטיז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 658156 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |