|
||||
|
||||
האקדמיה כבר התירה זאת. ואכן, מבחינת העברית בתנ''ן אין טעויות אלא יוצאי דופן. כל מה שכתוב בתנ''ך מותר בעברית. |
|
||||
|
||||
בתקופת התנ"ך כבר היו יוצאי דופן? |
|
||||
|
||||
בתקופת המשנה. תבקש ממני ואחפש לך מחר. |
|
||||
|
||||
תנ"ן = "תורה, נביאים, חוק וישנה"? אל תיעלב, אבל לדעתי העניה מעוני, להפוך כל טעות סופר היסטורית לחוק לשוני ייחודי זו גישה טיפשית. לגיטימית, בוודאי, אבל טיפשית. |
|
||||
|
||||
אני קצת חלש בעברית. מה הטעות הנוראה? |
|
||||
|
||||
''שתיהם'' הוא יציר לשוני וולגרי, כמו שאמרו רבננו הגשש. או ''שניהם'' או ''שתיהן''. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שהכוונה היתה ל''בנו'' במקום ''בנתנהנה'' או משהו כזה. אם כך, נראה לי שההתפתחות בין ה ם ל ן סופיות היא קצת מאוחרת ובימיהם היה נהוג להחליף ביניהם חופשי. מדליקים - מדליקין |
|
||||
|
||||
תנ''ך, לא תנ''ן... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |