|
||||
|
||||
מדוע אף אחד אינו נוגע, אף כי בין השורות זה בולט לטעמי מאוד, ברכיב היחסי של האושר? אז הנה... מהות האושר אינה הטוב אלא השיפור ביחס לקו בסיס מסוים. והמקור העקרי ממנו משוערך קו הבסיס לאושר הוא מעגל היחוס החברתי (מעמדי, מקצועי וכו') וההויה האנושית העכשוית המוכרת. גם הכתבה בניו יורקר (אם מפרשים אותה כעין נזיפת "מה אתם מתלוננים") מנסה בסך הכל להרחיב את מעגל היחוס של הקורא ליריעה הסטורית רחבה יותר (וזה כמובן לא אפקטיבי במיוחד). אין שום קשר בין אושר לבין רמת רווחה מוחלטת שכולם זוכים לה. שיפור חומרי לפרט יכול להוביל לתחושת אושר, אך גם האושר הזה בהכרח חולף וכבר איננו כי צפי הרווחה ומעגל היחוס משתנים בעקבותיו. |
|
||||
|
||||
אפשר למצוא אושר באהבה. אפשר למצוא אושר בילדים. אפשר למצוא אושר במראות יפים במיוחד, בגילוי של איזו יכולת חדשה, בתחושה מסוימת של כח, אפילו בחיוך לא צפוי שמופנה אליך. במיליון דברים שאינם קשורים כלל למעמדך החברתי. |
|
||||
|
||||
כל הדוגמאות יפות ונכונות חלקן (חיוך לא צפוי, אהבה...) ממחישות יפה את דברי אם מסתכלים עליהן מהזווית המתאימה. כולן מתבטאות בחריגה ממה שקראתי קו הבסיס לאושר שמתבסס על מעגלי יחוס והכרות עם ההויה האנושית העכשוית. למעמד חברתי יש מן הסתם קשר מסויים (בלבד...) לקו הבסיס הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |