בתשובה להאייל האלמוני, 30/11/04 0:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק במערכת הצבאית ירשה לעצמו רופא לראות במי שבא אליו מתחזה. הרי כל המאמר נוגע בנקודה שאותו אדם במערכת האזרחית היה מפנה את אותו חולה (מתחזה) לכל הבדיקות. זאת משום שהוא אינו יכול להסתתר בצורה כה בוטה מאחורי המערכת. רופא אמור להיות מספיק מיומן כדי לאבחן כי האדם שלפניו איננו חולה, או שבעייתו אינה כה רצינית עד שהיא עשויה להפריע לו. אבל הוא חייב לעשות כן מתוך נאמנות לחייל שלפניו, ולו בלבד, מבלי שום התחשבות במערכת. הבאתי את הנעשה במערכת הצבאית כמקרה קיצון למצבים בהם שיקולי המערכת קודמים לשיקולי החולה. במאמר מוסגר, הטכנולוגיה הרפואית כיום מתמקדת בעיקר בהבאת פתרונות שנחשבו עד היום כ- high-end לשוק ה- low-end. היינו, פיתוח אפליקציות המוניות למיכשור רפואי שעד כה היה יקר במיוחד או שהשימוש בו עלה הרבה. לדוגמא, הגלולה של גיוון אימג' באה להחליף פרוצדורה פולשנית שעלות ביצועה הייתה גבוהה. באמצעות פיתוח כזה ניתן להפנות חולים רבים יותר לבדיקות שעד כה נמנעו לשלוח חולים במצבם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק במערכת הצבאית? כנראה שהתמזל מזלך, ולא נזקקת לטיפולם של רופאי השב"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להם יש הרבה מה ללמוד מהרופא של המוסד לביטוח לאומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשבתי גם עליו, אבל הרופא של המוסד לביטוח לאומי, כמו זה של אגף השיקום במשהב''ט, יכול רק להוציא לך את הנשמה, הוא לא יכול להרוג אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למזלי אכן לא נתקלתי בהם. אבל האם ניתן ללמוד משהו מהתנהלות הרופאים בכל המערכות האלו? בכותרת המאמר נאמר שהבדיקות מיותרות ונעשות לשם כסת"ח. אבל נראה שלאור התנהלות כלל המערכות (אני מודע להכללה הבוטה), הדרישה לבדיקות מצד החולה היא יותר בגדר הגנה עצמית מפני המערכת, ותביעות הנזיקין הן הכלי להעמדת המערכות במקומן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא החולים דורשים את הבדיקות. הם בסך הכל תובעים בדיעבד, בחוכמה שלאחר מעשה, על כך שלא נשלחו לבדיקות שלא נראה היה שיש צורך בהן. דוגמת כאב הראש והגידול במוח שהועלתה בדיון, למשל, היא דוגמא טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא בדיוק אמור להבדיל? בחמש דקות שיש לו לבדוק את החייל? מתחזים שמגיעים מתודרכים היטב יצליחו ברוב המקרים לזייף סימפטום "רציני" מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שישלח אותו לסידרת הבדיקות המקיפה ביותר הנדרשת בהתאם לפרוגנוזה. היה ויוכח כי מדובר במתחזה - לצבא יש מספיק כלים משמעתיים ומשפטיים לגרום לו להתחרט על נסיון ההתחזות. מעניינת במיוחד יכולה להיות תוצאת הדיון בתביעה (אזרחית) של הצבא כנגד מתחזה, שישא בעלויות הברור שהעיד על היותו מתחזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מתלונן על כאבי גב או קשיי נשימה איך תוכיח שאני משקר? הדרך היחידה היא לשכור בלש פרטי (חוקר מצח?) שיצלם אותי משחק כדורסל או מעביר מקרר שעתיים אחרי שיצאתי מהרופא הצבאי והתלוננתי על כאב גב משתק. אבל בדיקה רפואית שלא מצאה שום דבר בעייתי, זה לא מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה בקיום הכאב, אלא בהפרעות שהוא עשוי לגרום למילוי התפקיד. גיסי לדוגמא, החליק ונפל על גבו עם תחילת שרותו הסדיר ביחידת שדה. רופא היחידה הורה לו לשכב לנוח. מה לעשות ותנאי המנוחה היו כאלה שרק הרעו את מצבו - מיטת שדה בתנאי שטח. רק לאחר התעקשותו והתעקשות המשפחה הוא הופנה לבדיקות מקיפות יותר. בבדיקות אלו התברר כי נגרם לו נזק שיש להוריד לו פרופיל בגינו. לגישתך, הוא נתפס מלכתחילה כשקרן ולא עומדות לו זכויות זהות לשלך לקבלת טיפול רפואי נאות בהתאם לתלונתו. הרי הוא אינו יכול בשטח להחליט כי הוא רוצה להתייעץ עם רופא מומחה לבעיות גב (אני מניח שאנחנו יכולים להסכים שרופאים גדודיים בסדיר אינם עדיין מומחים בתחום כלשהוא). ברור כי תמיד יהיו מתחזים ומתחלים - אבל עם כאלו מתמודדת מערכת הבריאות בכל מקום. טענתי העיקרית היא שמגוון אפשריות הבדיקה הולך וגדל, ועלותן הולכת ופוחתת. טכנולוגיות שבהם שימשו בבתי חוילם בלבד זמינות היום במעבדות פרטיות - ראה לדוגמא את השימוש במכשירי האולטראסאונד ואת איכות התמונה המתקבלת בהם. לכן יש מקום לבצע בדיקות נוספות לחולה מתלונן. אלוי על החולה לשאת בחלק העיקרי של מימון הבדיקה - אבל זו סוגיה נפרדת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |