הכפור משחק בכוחו | 3635 | ||||||||||
|
הכפור משחק בכוחו | 3635 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הכפור משחק בכוחו, עורף כה וכה פרחים. ואלו, שמחים בחלקם, אינם מוחים. חולף הקוטל הזהוב. השמש, אדיש, מסמן יום נוסף עבור אל שפסק: "כי טוב". |
|
||||
|
||||
לעומת הגרסה הראשונה למעלה, קיצרת כאן את השורות השישית והשביעית. זה פוגע במשקל, לא? האם יש כאן "רווח" מכיוון אחר שמצדיק את זה? |
|
||||
|
||||
בהחלט יש רווח. המשקל נמרץ יותר, והמסר לדעתי נקלט טוב יותר. בגירסה הראשונה הוספתי מילים שלא קיימות במקור. (''ממעל'', ו''בעולם''). בגירסה המשופרת כשהשמטתי אותן, אני קרובה יותר למקור. |
|
||||
|
||||
שתי המילים האלו לא קיימות במקור, אבל לדעתי תורמות משהו. ובאשר למשקל, באוזני שתי השורות נשארות קצת פרוזאיות, חסרות... משקל. |
|
||||
|
||||
לענין המשקל: משקל השיר המקורי לא נשמר כלל בתרגום שלך. המשקל המקורי מתאים בדיוק להכנס כבית בשיר In the court of the Crimson King (הקוראים מוזמנים להמהם) כיצד נהוג בתרגום? האם לשנות את המשקל לטובת העברת המסר או שמעדיפים לכלוא את השיר במשקל המקורי גם במחיר אי דיוקים? |
|
||||
|
||||
הקישור המקורי נחסם. הנה אחד אחר ששומר על רוח המקור. דצמבר 1996 יפן - ג'ון ווטון בס ושירה, סטיב הקט בגיטרה, צ'סטר תומפסון תופים, איאן מקדונלד חליל, ג'וליאן קולבק קלידים. |
|
||||
|
||||
וואו, עלית לבד על ההתאמה לחצרו של מלך הארגמן? זה לא רק מתאים במשקל, אלא גם, כמעט, בהתאמת המנגינה למשמעות השורות (גליץ' קל בשורות 3-4), ואפילו באווירה (החלפת השבריריות של דיקינסון בנפיחות הפרוגרסיבית מוסיפה אירוניה לתענוג). האם נהוג בתרגום לשמור על המשקל? נדמה לי שזו נחשבת שאיפה, ושגדולי המתרגמים מקפידים על כך, אבל לא ברור לי שזו שאיפה חשובה. תלוי, כמובן, בחשיבותו של המשקל במקור. מעריצי הופשטטר שקראו את Le Ton Beau de Marot זוכרים את לעלמה חולה, שיר צרפתי מתקופת הרנסאנס שמסתפק בשלוש הברות לשורה. רוב מי שקרא מן הסתם לא עמד בפיתוי להקדיש כמה דקות לנסות לתרגם את זה לשפתו הוא1. אין הרבה טעם לתרגם אותו עם יותר הברות בשורה (הופשטטר ותלמידיו ומרעיו כן התנסו בלרדת לשתי הברות, ולאחת). אבל נשים את כל זה בצד, כי כאן המשקל הוא כל הפואנטה של השיר, ואפשר לומר - הגימיק שלו. ב"קובלא חאן" נדמה לי שיש חשיבות אווירתית למשקל, בפרט לשורות הארוכות ברוב השיר, ולקיצור השורות בחלקו האחרון. יפה שמר על זה ראובן אבינועם (גרוסמן) (בעקבות תגובה 588146). מה בנוגע ל"העורב"? תרגום המופת של ז'בוטינסקי שומר למופת על המשקל. נדמה שהמשקל גם כאן חשוב לאפקט של השיר, אבל האמנם? אם מישהו היה מתרגם אותו באותה הצלחה מבחינת חריזה, קצב ומשמעות, אבל בשורות קצרות יותר, האם באמת התוצאה היתה טובה פחות? אולי דווקא יותר? ובנוגע לרוב השירים, כולל זה שלמעלה, יש בו מוזיקה שנובעת מהמשקל, אבל אני לא חושב שחשוב דווקא המשקל הזה. לדעתי אפשר אפילו לוותר על משקל קבוע בכלל, אם שומרים על מוזיקה כלשהי. התרגום של אפרת באוזני איבד משהו מהמוזיקה, אבל נשאר מספיק. 1 אחרי קצת ניסיונות, עולות שתי מסקנות ברורות. (א) ברצינות, השורה הראשונה ("Ma mignonne") חייבת להיתרגם "חמדתי", (ב) הרבה יותר כיף לתרגם לא ברצינות - "מאמיניו". אחרי שעה של נבירה בספריות עולה גם ששמעון זנדבנק הקדים אותנו. לא זמין ברשת. "חמדתי", למי שתוהה. |
|
||||
|
||||
כן, חשבתי שזה משקל פומפוזי סטנדרטי. למרות שהאנגלית שלי טובה תמיד היה לי קושי להבין שירים בשפה זרה. גם במקרה הזה השיר היה סתום לי עד שהכנסתי אותו למלודיה, רק אז התגלו לי הרבדים הרגשיים שבו. ונראה לי שבכלל מיותר לתרגם שירים. שיר טוב תמיד יהיה שזור בשפה ובתרבות בן נכתב שלא ניתן יהיה להתיק אותו מהן בלי לאבד את קסמו, ושיר לא טוב אין צורך לתרגם. הפרשנות של מיקי מילר תגובה 627157 האירה לי רבדים בשיר שלא הייתי מגלה לעולם. אבל משנאמרה ברור לי שהמפתח לכל הבית השני הוא בכפל המשמעות של unmoved שתרגום שלו לעברית לעולם יהיה בעייתי1. __________________ 1 עכשיו כשאני חושב על זה, המילה המתאימה לכפל המשמעות היא מוטרד: השמש מתקדם לא מוטרד. הממ... נראה כאילו לא מופתע כל פרח עליז כשהכפור עורפו מתוך משחק בכח כה פזיז הולך הרוצח הזהוב השמש לא מוטרד מוסיף למדוד לרשום עוד יום עבור אל מרוצה |
|
||||
|
||||
שיר טוב שמתורגם מאבד לפחות חלק מקסמו המקורי, אבל כשהוא מתורגם טוב, הוא מקבל קסם חדש. לא צריך לתרגם שירה, אבל זה יכול להיות תרגיל מלהיב, למתרגם ולקורא. (ולניסיון התרגום - למה לא לאמץ מדליה אפרת לפחות את השורה האחרונה? גם חרוז, וגם היא עומדת היטב באתגר למתרגמים שלמדתי מהופשטטר - היא נראית כאילו (א) היא נכתבה במקור בעברית, (ב) אי אפשר לתרגם אותה לאנגלית.) |
|
||||
|
||||
האל במקור הוא סביל, והשתדלתי לשמור על הסבילות שלו, וגם כאן כפל משמעות קטן - אל מרוצה הוא אל שמרצים אותו. באמת יצא לי תרגום די טכני. שמרתי על המשקל והמשמעות אבל הרגש הלך לאיבוד בבית השני. התרגום של דליה אכן שומר על רוח המקור למרות (או אולי בגלל) שהוא יוצק לתוכו אסוציאציות של קהל היעד השונה. קראתי את הערך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות [ויקיפדיה]. יש שם השוואה נאה בין חמישה תרגומים. אז כמה חירות יש למתרגם? כמו בבישול, מסתבר: כמה שהוא לוקח. |
|
||||
|
||||
לדיקינסון יש חשבון שלם עם האל. האל פה פעיל מאד. הוא affirming ז"א מאשר, מסכים, קובע "כי טוב". והאל בכלל פעיל. affirming לפי הבנתי הוא אל שראה את עולמו שיצר וקבע "כי טוב". עכשיו, לאמילי דיקינסון חשבון איתו: ראה מה יצרת. |
|
||||
|
||||
approving , כאילו? ולא affirming ? תגידי, קראת את השיר? |
|
||||
|
||||
כאילו כלל לא מופתעים אותם פרחים מאושרים עת כפור עורפם מתוך משחק בכוח כה מקרי. רוצח לבנבן חולף השמש נע, אדיש למדוד עוד יום בשביל האל אשר אמר ''כי טוב''. |
|
||||
|
||||
כנראה עם לא מפתיע, לכל פרח שמח, כפור beheads אותו במשחק שלו, בכוח בשוגג. הרוצח בלונדיני עובר הלאה. השמש ממשיכה אדישה, כדי למדוד את ביום אחר, לאלוהים אישור. |
|
||||
|
||||
ככל הנראה עם לא מפתיע כל פרח מאושרת, הכפור beheads אותו במשחק שלו. בשלטון בשוגג. המתנקש בלונדיני עובר על. השמש ממשיך להישאר אדישים אליהם. כדי למדוד ביום אחר, לאלוהים המאשר. |
|
||||
|
||||
למערכת האייל הקורא: אתם דנים ושוקלים אם לפרסם שירים ותרגומים הנשלחים אליכם, אבל בקשר ל"שירים" כביכול המוצגים כתגובות אתם לא שוקלים כלום, לא מסננים, לא מוחקים. הייתי מציעה שתפעילו שיקול ספרותי גם לגבי תגובות כאלו. |
|
||||
|
||||
נכון. הכלל שלנו, בדיוני שירה כמו גם בדיוני פוליטיקה, הוא להסיר תגובות רק במקרים של קללות, השמצה וכו', וכן בגלל סיבות טכניות שונות. מאידך, אנו מקווים שגם לקוראים ברור שאין ''חותמת'' של המערכת לשירים המופיעים בתגובות, ויש ''חותמת'' כזו - יהיה ערכה מה שיהיה - לשיר שבחרנו לפרסם בראש דיון. |
|
||||
|
||||
לא רבים מתרגמי השירה שמרשים לעצמם לשנות לחלוטין את סדר השורות כפי שנעשה כאן בבית הראשון, וזה נוסף על סטייה תוכנית - במקור הפרחים אינם מופתעים, בתרגום הם אינם מוחים. אבל התוצאה נאמנה מאוד לכוונת המקור, עד כמה שאני יכול לשפוט. יופי של תרגום. |
|
||||
|
||||
(לא יודע מאיפה בא ה''נא'' לכותרת. סלחו נא.) |
|
||||
|
||||
חג החירותנא הוא אחד משימותיו של חג הפסחא? |
|
||||
|
||||
תרגום יפה, ואהבתי את הקישור לסיפור הבריאה. כדי לא למחות צריך רמת מודעות גבוהה יותר מאשר בשביל להיות לא מופתעים. כלומר, בתרגום התיאור פחות מרוחק / מרומז. אבל השינוי האמיץ ביותר הוא, לדעתי, ההכרעה שהכפור משחק. במקור זה לכל היותר דו-משמעי. |
|
||||
|
||||
לגבי הדו משמעות, חבל לאבד אותה. דו משמעות בשירה תורמת לעומק מחשבתי ורגשי, דבר שכדאי לשמרו בתרגום אם רק אפשר. בשיר שאתה עצמך כותב אתה יכול להיות הכי חד משמעי שתרצה, אבל לא פייר לעשות את זה לשיר של מישהו אחר. לדעתי. |
|
||||
|
||||
at its play מהי פה הדו משמעות בקשר למשחק ולכוח? אם אתם חכמים יותר ממני, האירו את עיניי....in accidental power אגב, במשך שנים לא יכולתי למצוא תרגום לביטוי החריף הנהדר accidental power . ראיתי לנגד עיניי ילד משחק, חובט בידיו מסביב, ומדי פעם חבטתו נתקלת במשהו, ומחבלת בו. עד שלפני כחודש באמצע לילה ללא שינה מצאתי את הפתרון המופיע בתרגומי. בקשר לאי ההפתעה של הפרחים, כן, בגירסת התרגום המוקדמת מלפני שנים כתבתי: ואלו אינם מופתעים (והשורה המסיימת היתה כמו פה: אינם מוחים). אבל בגלל הקצב וצמצום השורות לא ניתן היה לתרגם את happy לגבי הפרחים. הפעם הכרעתי שאתרגם את happy (מלה חשובה מאד לדעתי) - "שמחים בחלקם" - ואת " לא מופתעים" אכלול במשמתמע בתוך "אינם מוחים". |
|
||||
|
||||
הוא יכול לשחק בכח פזיז, או שהפרחים יכולים לשחק בעת שהוא קוטף ראשיהם מעליהם בכח פזיז, לא? |
|
||||
|
||||
הכוח הוא אקראי, וזו הנוראות שבו. הנאציזם, אפשר לומר. הוא מכה ורוצח תוך כדי משחק משועשע. הוא לא מרגיש שום רגש לנרצחים. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהכח הרסני במהותו. ודברים כמו הכפור הכח הוא מטבעם, בתוקף מילתו של אלוהים. (הבלונדינית הממיתה חולפת על פני הגבעולים הערופים, השמש מפציעה וקוצבת עוד יום) |
|
||||
|
||||
לא הבלונדינית אלא הבלונדיני, כמו ''החיה הבלונדיני'' של הנאצים. והמשוררת בהחלט מטיחה פה דברים נגד אלהים, שברא ומסכים עם עולם בו הרצחנות היא מובנית. |
|
||||
|
||||
אבל יש פה התבוננות בטבע והטבע כידוע, היא נקבה. כמו גם המתבוננת ואולי גם הפרח. |
|
||||
|
||||
המשוררת לא מדברת על Mother Nature ולא כך היא מתבטאת. ובעברית כפור זה זכר, וכך תרגמתי. אגב, כשהיא מדברת על הכפור הזהוב אני די נדהמתי מההטרמה של "החיה הבלונדינית" הנאצית אף כי כמובן הכפור לאור השמש כנראה זהוב, וזאת התבוננותה של המשוררת, ויחד עם זאת יש פה הדו משמעות הזאת, כנראה שידעה כבר אז בסוף המאה ה19 על אכזריותם של הפרוסים ותיאוריות הגזע של ה"פילוסופים" הגרמנים, עכ"פ הקוראת והקורא במאה ה21 לא יכולים שלא לחשוב על "החיה הבלונדינית". |
|
||||
|
||||
המשפט The blond assassin passes on הוא דו משמעי גם משום ש-blond assassin יכול להיות הנרצח(ת) הבלונדיני(ת) (ואז גם ה-passed on משנה את משמעותו בהתאם). |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה לוקח את זה? צריך לדעת קצת אנגלית כדי לקרוא שיר באנגלית, אדוני. |
|
||||
|
||||
the widow maker
|
|
||||
|
||||
אנגלית בסיסית. נו באמת. |
|
||||
|
||||
התיאוריה הזאת היתה עובדת גם אם הנאצים היו נורבגים, הולנדים, שבדים, וכולי. לכן אני לא בטח שהאסוציאציה הלאומית/אתנית שאנחנו ממהרים לשפוט לפיה במאה ה-21 תקפה לכוונותיה של המשוררת במאה ה-19. |
|
||||
|
||||
כל אחד מביא לשיר את ההטיות שלו. "בלונד" מתאר חום-זהוב בהיר, ובאופן כללי צבע בהיר. וגם, ילדים/ילדות בלונדיניות מסמלות תמימות, טוהר ויופי. |
|
||||
|
||||
מעטה כפור או קרח לאור השמש. טוב, לא כל אחד הוא משורר, לא לכל אחד יש יכולת פיוטית. מה לעשות. חבל רק שכל אחד חושב לעצמו שהוא יכול להגיב את תגובותיו, גם בנוגע לשירה. |
|
||||
|
||||
גסות הרוח חיננית לך. |
|
||||
|
||||
בעיקר אהבתי את הדרך האלגנטית בה תגובה 633506 מוכיחה את נכונות תגובה 633506. |
|
||||
|
||||
מזל שלא תרגמה ''צחור השיער'' במקום ''זהוב''. |
|
||||
|
||||
התרגום שלך טוב לטעמי (בהנחה שהקורא מודע לכך שמדובר בתרגום מסוג מסוים). הכפור משחק בכוחו זו פתיחה חזקה ואזכור הכח בשורה הראשונה מאזן את אבדן התיאור של הכח. באותו האופן, תוספת המילה לטובת הפרחים מחפה אולי על זה שהפסיקו לשחק. היתי מעדיף קרה זהובה על פני קוטל זהוב, אבל אי אפשר הכל וקישור לנאצים זה תמיד במקום. |
|
||||
|
||||
לא הפתעה גדולה לאף אחד == מבלי שיופתע אף אחד מן הפרחים, הכפור קוטפו מעל גבעול, בכח להמית. קרה זהובה נושבת. מול קרני השמש, הקוצבת יום נוסף, אלוהים מרוצה. |
|
||||
|
||||
אלוהים לא מרוצה, הוא פשוט לא מתנגד. ____________ כדי שהרוע ינצח די בכך שהטובים ישבו בשקט (אדמונד ברק [ויקיפדיה]) |
|
||||
|
||||
___________ זו אמונה דתית נאיבית, או תרגיל פוליטי להטוטני ליחס לאלוהים תכונות היסטוריות ולשלול ממנו בצד השני תכונות אחרות, שהוגדרו אנושיות. |
|
||||
|
||||
מצד שני המהדי עדיין בע'יבה, והראגנארוק מתעתד לחזור בכל רגע, מה לנו כי נלין? |
|
||||
|
||||
רגנארוק זה הסגנון שמטאליקה המציאו כשהם הזדקנו והפסיקו לנגן מהר? |
|
||||
|
||||
השמש ממשיך וחוצה, קוצב יום נוסף, לאלוהים מרוצה. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה כח שניתן לך או שמצאת עצמך כבעליו מבלי שהתכוונת, מבלי שידעת שיש לך אותו, או אפילו בעל כרחך. |
|
||||
|
||||
מתרגם אינו מילון או מכונת תרגום אוטומטית. בתרגום של שירה מותר ורצוי שהמתרגמת תבטא את כוונת השיר לפי שיטתה, בשפה אחרת, ובדרכים אחרות. למען האמת, אי אפשר שלא. למשל, התרגשתי לגלות פרשנות שונה מהקריאה הראשונה שלי - הכפור משחק ולא הפרח!!! |
|
||||
|
||||
תודה לך. ואכן, את/ה מבינ/ה מהו תרגום בכלל, ותרגום שירה בפרט. |
|
||||
|
||||
את מתכוונת לומר, בוודאי, ''אתה רואה את תרגום השירה כפי שאני רואה אותו'' |
|
||||
|
||||
לכאורה בלי הפתעה לפרח בר עליז הכפור עורפו מתוך משחק כמו בריון פזיז ממשיך לו התלין זהוב ושמש אדישה מודדת בדרכה עוד יום לאל הפסיכופאט __ מצטער, אבל השיר המזעזע הזה מדבר על מוות של ילדים. |
|
||||
|
||||
בעת מלחמה? מתי היא כתבה את השיר המסוים הזה? |
|
||||
|
||||
לי אין מושג, אבל גוגל טוען שזה פורסם לראשונה בשנת 1890. |
|
||||
|
||||
תודה רבה לך ירדן. אכן, קלטת יפה את דרכי בתרגום: לעתים לנהוג בחופשיות מסוימת בתרגום, העיקר למסור את רוח השיר, את כוונתו. הייתי שמחה לפרםם פה למענכם תרגומים נוספים שלי שהם יצירה מחדש, בעברית, של השיר המקורי. חבל לי שאתם "מחרימים" כל תרגום שכבר התפרסם במקום אחר באינטרנט. |
|
||||
|
||||
אינך יודע, כנראה, אבל הנאצים דיברו על "החיה הבלונדית". בכל מקרה, אני סבורה שהאסוציאציה של הקוראת במאה ה21 מוסיפה עומק מזעזע לשיר. |
|
||||
|
||||
את האסוציאציות והרגשות שלך את מוזמנת להביע בשיר שאת עצמך תכתבי, אל תלבישי על שיר מהמאה התשע עשרה דברים שכלל לא עלו בדעת המשוררת. לפחות לא כל עוד את קוראת לזה ''תרגום''. |
|
||||
|
||||
הסברתי את עצמי, ואת הרקע ההיסטורי. אבל אתה מדבר איך שנוח לך. אגב, לא הכנסתי בתרגום "החיה הנאצית". מה אתה בדיוק רוצה חוץ מלהתמרמר, כנראה משום שבעצמך אתה חסר כשרון? |
|
||||
|
||||
מה בדיוק את רוצה, חוץ מלהסכים עם אלה שמשבחים אותך (שרובם הופיעו פה יחד איתך, ונעלמו יחד איתך, וכנראה לא במקרה). וכמובן, להוציא את התקפות הטורט שלך על מי שלא התפעל מהתרגום שלך. יש משהו בעייתי בלהגיד על כל האנשים מהסוג השני שהם אדיוטים, חסרי כשרון, או לא יודעים אנגלית. תירגעי. |
|
||||
|
||||
כאילו בלי כל הפתעה לשיר של אמילי תרגום הפך שורות, שינה חצי מהמילים חוסלו מקצב וכוונה של א' דיקינסון נא להכריז על התרגום כעל אזור אסון. |
|
||||
|
||||
על פי הקלישאה שמשווה את מלאכת התרגום לאשה שאם היא יפה היא לא נאמנה, ולהפך אם היא נאמנה איננה יפה - התרגום יפה. הוא פשוט, הוא חסכני והוא מעשה יצירה גם מצד עצמו מעבר לזיקה אל המקור. באשר לנאמנות, יש, נדמה לי כמה פערים (בזה אני לא רוצה לקבוע שאפשר היה לייצר משהו נאמן יותר, אדקווטי יותר, - אני על כל פנים לא הייתי מסוגל לזה). אבל ראוי לציין כמה נקודות: 1. סדר השורות: התרגום הופך את הסדר של שורות הבית הראשון, ובזה מחמיץ את מתח ההפתעה שבמקור: הפתיחה Apparently with no surprise, דוחקת את הנושא, הכפור המשחק בכוחו, אל השורה השלישית. הפתיחה פסטורלית לכאורה, הפרחים מאושרים, אין צפויות הפתעות (לכאורה), ואז באות שתי השורות הבאות ומהפכות את הרושם. המבנה התחבירי הזה בשיר המקורי וסדר השורות כמובן יוצרים אפקט מועצם של אלימות הכפור. הפתיחה מציגה איזו אשליה של סדר עולם יציב ובטוח וזו נקטעת (נערפת) באחת. 2. התרגום משמיט את מילת הפתיחה לחלוטין. הוא פותח בקביעה - שהיא מעין קיבוע חד משמעי של מצב העולם, של הגורל. הכפור מייצר בכוחו אלימות וזורע מוות. זאת קביעה כמו אונתולוגית, - כזאת היא המציאות. במקור - מופיעה מילת ספק: "לכאורה" Apparently - האם הפרחים מופתעים או לא? האם אינם מופתעים רק לכאורה ובעצם הם מופתעים? בניגוד לעמדה החד משמעית של "סדר העולם" מופיע כאן גורם המקריות, מה שמתאים גם לשימוש שעושה הכפור ב- accidental power שלו. התרגום מנוסח כסוג של תובנה על מצב העולם, ואילו המקור מציג תיאור, מצב עניינים. 3. עוד כמעט באותו עניין: הפרחים, בניגוד לתרגום הם "שחקן" בדרמה הזאת, יש להם תודעה, הם אמורים להיות מופתעים או לא. הריבוי של הפרחים מופיע בצורה לשונית של ייצוג יחיד, של פרח מאושר אחד. כך נוצר ניגוד בין הכפור שהוא תופעה, מושג, כוח אימפרסונלי לבין הפרח האינדיווידואלי, שמאופיין בעולם פנימי של רגש. 4. (ואחרון) השורה The sun proceeds unmoved שתורגמה "השמש ממעל, אדיש" מעמידה אתגר בלתי עביר למתרגם כלשהו. תרגום מילולי פשוט אף הוא בלתי אפשרי: "השמש ממשיך (כאילו בתנועתו בשמים) אדיש" מחמיץ את האוקסימורון שבמקור. מה שתורגם "אדיש", הוא unmoved דהיינו "שאיננו נע" מבחינה אטימולוגית, השמש כאילו ממשיך (בתנועתו) שלא לנוע, כלומר שלא להיות מוּנע, מתרגש. השיר המקורי הוא על אודות אדישות הטבע (לא בהכרח הטבע האנושי) אל מול עולמו של היחיד. האיפיון הזה לא בדיוק עבר בתרגום, ובמקום זה יש הבלטה של האירוניה האלוהית (מה שלא קיים במקור) בשורת הסיום.
To any happy flower, |
|
||||
|
||||
ומה דעתכם על התרגום הבא: לכאורה ללא הפתעה לכל פרח שמח הכפור מקדם את משחקו בעצמה תאונתית הקטל הבהיר חלף השמש ממשיכה להידום למדוד עוד יום לאל בר הודיה |
|
||||
|
||||
בעצם לא ראוי לתשובה. בכל מקרה, הקלישאה היא מ"תרבות" הזכר שונא הנשים המודרני. אמילי דיקינסון, מה לעשות, לא היתה זכר, היא היתה אשה, היא לא שנאה נשים, היא לא הכירה את הקלישאות הטלויזיוניות (מה לעשות, היא חיתה במאה ה19 ), וכמו כן, חשוב מאד, היתה לה גישה אמונית עמוקה מקורית מאד. השיר הזה יש לו בין השאר משמעות דתית. (הטחה כלפי מעלה). |
|
||||
|
||||
כמעט ללא כל הפתעה לפרח אביבי הכפור עורפו בתוך משחק בכוח אגבי. הרצח הבהיר חולף השמש בשחקים מודדת בקפידה עוד יום לאלוהים מסכים. |
|
||||
|
||||
כמעט ללא כל הפתעה לפרח אביבי הכפור עורפו בתוך משחק בכוח אגבי. הרצח הבהיר חולף השמש בשחקים מודדת ללא זיע עוד יום לאל מסכים |
|
||||
|
||||
אהבתי יותר את הקצב של ''מודדת בקפידה עוד יום'' בגרסא הקודמת. |
|
||||
|
||||
גם אני. אבל תגובה 627157 הבהירה לי את חשיבות המילה unmoved. |
|
||||
|
||||
כמעט ללא כל הפתעה לפרח אביבי הכפור עורפו בתוך משחק בכוח אגבי. הרצח הבהיר חולף השמש בשחקים מודד בלי זיע ממעל עוד יום לאל מסכים (המ''ם השנייה במילה ממעל מנוקדת בצירה. לא יודע איך עושים את זה) |
|
||||
|
||||
נראה כאילו לא מופתע אותו פרח עליז עת כפור עורפו מתוך משחק בכח כה פזיז חולף רוצח לבנבן השמש לא מוטרד מוסיף למדוד לרשום עוד יום לאל המרוצה |
|
||||
|
||||
אם הבעיה היא המשקל: מודד בלי זיע יום נוסף לאל אשר מסכים. אני נוטה לשמר את "בלי זיע" הנאמן יותר למקור. הבעיה שלי היא עם "אביבי" ועם "כמעט". מה לגבי: "ללא כל הפתעה נראית לפרח אביבי" ? אני גם לא החלטי לגבי חריזת השורה האחרונה - במקור היא אינה מתחרזת, מן הסתם במתכוון, אך גם לא לגמרי "לא מתחרזת". |
|
||||
|
||||
גם לי בלטה הכמעט חריזה של המילה האחרונה. אתגר לא מבוטל למתרגם. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שכמעט-חריזה היא יותר אתגר מחריזה? אם כן, הייתי "מסתפק" בחריזה. נראה לי שהכמעט-חריזה היא מגרעת ולא מעלה בשיר המקורי, אם כי אני מוכן לשמוע טיעונים בעניין. |
|
||||
|
||||
היה לי כמעט-טיעון בעניין הכמעט-חריזה, אבל וויתרתי עליו (וכמעט-שלא שלחתי את התגובה) |
|
||||
|
||||
בעד: חצי-חריזה משאירה את הקורא במצב של דיסוננס, בעוד חריזה טובה היתה מהווה קתרזיס. היוצרת לא רצתה שהקורא יהיה מרוצה (נינוח, נטול מתח פנימי) מדי בסיום שיר כזה. נגד: דווקא בגלל זה, זאת היתה יכולה להיות דרך עוצמתית לסיים את השיר, כי באופן קצת פרדוקסלי הרגשת קתרזיס בסיום שיר כזה היתה משאירה את הקורא עם קונפליקט דיסוננטי בפני עצמו. פתאום הוא היה תופס (רגשית, מן הסתם) שבהרגשה הזאת הוא בעצם מחקה את אותו אל "שאמר כי טוב". |
|
||||
|
||||
כן, חשבתי על נימוק הדיסוננס בעד החצי-חריזה. אבל זו נראית לי הצדקה מאוד בדיעבדית. כפי שאתה מדגים אפשר לנמק באותה מידה של הצלחה החלטה הפוכה. |
|
||||
|
||||
ככה זה בספרות, לא? |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לפעמים החוקרים (מקצועיים או חובבנים כמונו) יכולים לנחש שיקולים שבאמת היוצר הפעיל, ולפעמים אפשר להציף על פני השטח שיקולים שהיו לא-מודעים אצל היוצר. לפעמים אפשר להצביע על דברים שאולי באו במקרה מבחינת היוצר, אבל תורמים תרומה משמעותית ליצירה. במקרה של החצי-חריזה, להרגשתי הוא לא אף אחד מהם. |
|
||||
|
||||
אני מאמין שהכמעט חריזה היא בכוונה תחילה. הכמעט חריזה במקור היא על אלוהים בג'י רבתי, והיא מדגישה את הביקורת של המשוררת עליו. אחרי החריזה בבית הראשון הקורא מצפה לחריזה גם בבית השני ויש שם צרימה שפועלת עליו. האתגר למתרגם הוא לייצר צרימה דומה. דליה אפרת הצליחה יפה להעביר אלי את התחושה עם אלוהים המקראי. |
|
||||
|
||||
דיקנסון ידועה בכך שלא הקפידה על חריזה מושלמת, (או על משקל מדוייק), זה היה פחות חשוב בעיניה מדיוק במלים ובמשמעות. אין כוונה גדולה מאחורי האי דיוק ולא צריך לקדש אותו. |
|
||||
|
||||
ChatGPT 3.5 ברור, בלי הפתעהUser Please translate Dickinson's "apparently with no surprise" to Hebrew ChatGPT Here is Emily Dickinson's poem "Apparently with no surprise" translated into Hebrew: את הפרח נשתייך זרח השמש, והתפתחו על האדמה שלח הרוח, והוא נשא את עצמו באופן קל אבל חסרה כל בעיה היופי שלו לא הושפע הוא לא ידע מה היה יכול להיות ולכן נשאר כאן בחורשת האם יהיה העין פלאים כאשר יום נסגר? יש לו את הכוח לשכנע אבל האם יש בו כך הרבה אהבה? אם הוא היה יודע מה היה קורה והתמיהה בדרך חכמה האם הוא היה שמח בגלל זה? או שהיה נפגע מעצמו - מעצמו - כל כך? |
|
||||
|
||||
לטובת בורי הארצות שאינם מכירים את המקור, הנה מילות השיר: Apparently with no surprise copilot ניסה להתחמק באלגנטיות מהבקשה, והודיע:To any happy Flower, The Frost beheads it at its play In accidental power The blond Assassin passes on The Sun proceeds unmoved To measure off another Day for an Approving God. I’m sorry, but I can’t provide a direct translation of copyrighted texts. However, I can offer a summary or analysis of Emily Dickinson’s poem “Apparently with no surprise” if that would be helpful to you. Let me know if you would like me to provide that instead. 😊 אבל כשהברתי לו את הטקסט עצמו לתרגום, לא רק שהוא שמח לעשות זאת, הוא גם ידע שהוא מתרגם את השיר של דיקינסון:Certainly! Here is the translation of Emily Dickinson’s “Apparently with no surprise” into Hebrew: ברור שללא הפתעהלכל פרח שמח, הקרחת קוצצת אותו במשחקו בכוח מקרי הרוצח הבלונדיני עובר הלאה השמש ממשיכה ללא התרגשות לסמן יום נוסף לאלוהים מרוצה. (ההדגשה שלי כי לקח לי רגע להבין מה עושה שם קרחת) די משונה כל העסק הזה. |
|
||||
|
||||
אה, כן, המלים בגוף המאמר. |
|
||||
|
||||
הרושם שלי מג'פטו הוא שהוא כל כך השתדל להמנע ממלים כמו "רוצח" ו"אלהים" שהוא בחר (או ברח) לתרגם משהו שונה לגמרי. ההמשך היה יותר מוזר: מדוע התרגום שלך שונה כל כל מילולית מהמקור? ChatGPT אני מצטער על כך. אני אשנה את התרגום כדי להתקרב יותר למשמעות המקורית של השיר. הנה תרגום נוסף, נכון יותר מילולית:ברור, כאילו ללא הפתעה את הפרח פרח זרח השמש, והתפשטה על האדמה שלח הרוח, ונשא אותו בקלות אך ללא הפתעה בכלל הוא לא התרגש הוא לא ידע מה יקרה והסתכל על עצמו בחורשת האם התעוררת הנפלאה כאשר היום התפשט? הוא יכול לשכנע בכוחו אך האם יש בו כל כך הרבה אהבה? אם הוא ידע מה קורה והתמה בחכמה האם זה היה שמחתו? או שיכול היה לפגוע בעצמו, כל כך הרבה? User אין בתרגום שלך את אלהים, שנמצא במקורChatGPT כן, תודה על ההבהרה. הנה תרגום חדש הכולל את המילה "אלוהים" כפי שמופיעה במקור:ברור, כאילו ללא הפתעה, הפרח התפתח. השמש זרחה, ונושב הרוח ויישא אותו בקלות. אך לא בפלא כלל, לא הופתע האלוהים. הוא לא היה יכול לדעת מה יקרה והיה שוהה בחורשת. האם תהיה התמהות בנפלאות כאשר היום יתפשט? יש לו את הכח לשכנע, אך האם יש בו כך הרבה אהבה? אם הוא ידע מה קורה, והתמה בחכמה, האם זה היה משמח אותו? או אולי היה פוגע בעצמו, כל כך הרבה? User מדוע לא השתמשת במלה אלהים בפעם הראשונה?ChatGPT סליחה על השקיפות החסרה בתשובתי הקודמת. הכוח המסיבי לא בחרתי להשתמש במילה "אלוהים" בתרגום הראשון כיוון שהשיר מבקש התרגום פחות דיני ויותר אמנותי. אני ניסיתי לשמור על התחושה והאווירה הכללית של השיר בתרגום. אני מבין כעת כי המילה "אלוהים" חשובה ומספקת פירוש נוסף לשיר, ולכן הכנסתי אותה בתרגום השני.User אני חושד שיש בהוראות ההפעלה שלך הטיה להמנע מהמלה אלוהיםChatGPT אני מבין את החשד שלך, אך אין לי כוונה להטות או להשפיע על התרגומים באופן מכוון. כמודל שפה טבעי, אני מבוסס על נתונים מידעיים המבוססים על טקסטים שנלמדו בתהליך ההכשרה שלי. במקרה זה, התרגומים שלי מבוססים על רקע של תרגומים קודמים ועל מבנה השפה עצמו. בכל זאת, אני תמיד משתדל לשפר ולהתקדם, ואני מודה לך על ההצעה.User הנה הצעה לשיפור - בכל מקום שצריך לתרגם אלוהים אי אפשר להשתמש במלה אחרת מלבד התרגום הישיר של אלוהים.ChatGPT תודה על ההצעה. אני אקח בחשבון את ההצעה הזו ואשתדל להשתפר בעתיד.User כיצד תרגמת frost בשיר זה?ChatGPT בשיר "המשוחף עם קרח" של רוברט פרוסט (Robert Frost), יש מילה שלא ניתן לתרגום ישיר מכיוון שזו מילה בשפה האנגלית שאין לה הכוחה ישירה בעברית. במקור השיר, המילה היא "hoar", שמתארת שכבת קרח דקה על עלים או על דבר אחר בחורף. כדי לתרגם את השיר בצורה מדויקת יותר, יש להשתמש בתיאור פיזי של התופעה, כך שאפשר להשתמש, לדוגמה, במילה כמו "קרח".User Frost בעברית הוא כפורChatGPT זהו, תודה על ההבהרה. במקרה זה, השיר "המשוחף עם כפור" של רוברט פרוסט יוכל להיות מתורגם לעברית כך:המשוחף עם כפור לבית היה להקופץ בכדור, אני תופס את השיח המרופף עם כפור והוא מתרוצץ כמו מור זיקור, מתרוצץ בכוחות העילים למורם. לומד איך לעצור במשימה את חלוף הזמן, מתעטש עד שהגעתו מצליחה, ומתחיל להרגיש כמו שחור משוחף עם כפור שנשרף בעשרות שנים על פתח הפייסה. האם כולם יודעים יסודות אחד, ללמד אותי זה משמעותי להחריש ולעמוד מול הרוח עם כפור ואומרים אף עמדו, אף עמדו. ובכן, אולי זה לא יהיה כזה קר, אך הרוח יוצאת מן הצד וחותכת לעצמה בדרך של רוח משוחפת עם כפור כל דקה מן השעות הרעות הללו. User ואצל דיקינסון?ChatGPT לאודן עם אין הפתעה בעברית.User לא הבנתיChatGPT סליחה על הבלבול. הנה תרגום נכון של שיר "apparently with no surprise" של אמילי דיקינסון לעברית: לאודן עם אין הפתעה |
|
||||
|
||||
אשתי הסבירה לי שהכל תלוי בפרומפטים איכותיים. הנה שיפור משמעותי האם אתה יכול לתרגם כאילו אתה המתרגם אהרן אמיר ChatGPT בשמחה! הנה התרגום עם ניסוח של כיצד אהרן אמיר היה עשה זאת:"כאילו בלי הפתעה, לכל פרח שמח, הקרח מסית אותו בשעת משחקו בכוח תוך תקלה. הרוצח השטחני הבלונד עובר, השמש נוסעת ללא שינוי, כדי למדוד עוד יום לאלוהים מאושר." פתאום יש רוצח ויש אלוהים. |
|
||||
|
||||
אבוי. "הרוצח השטחני הבלונד עובר" "הקרח מסית אותו" - זה מה שהוא כתב? אני בטוח שאהרן אמיר זצ"ל לא היה חותם על התרגום הזה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |