היכן אתה קונה ספרים על-פי-רוב? | 1080 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
היכן אתה קונה ספרים על-פי-רוב? | 1080 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
וסוף סוף סקר שאני יכולה להצביע לו בלי שום לבטים ושום כלום. _______ העלמה עפרונית,מחליפה ספרים בספריה. |
|
||||
|
||||
איזה כיף לך, בלי לבטים. אז ככה: ספרים ישראלים - אמא שולחת בדואר מהארץ פעם בחודשיים-שלושה. ספרים בכלל - בבניין שלי יש מיני-מיני-ספריה (ארון מדפים אחד במרתף) בה שמים דיירים את הספרים הישנים שלהם, ואחרים (כמוני) לוקחים אותם, בחינם, ובלי להצטרך להחזיר. מצאתי שם מציאות מדהימות. ספרים שבא לי עליהם במיוחד - בחנות. ספרים מקצועיים (לצערי, רוב הקריאה שלי) - בחינם, בדואר, הישר מההוצאה (היתרונות הקטנים בלהיות מרצה באוניברסיטה). מילאתי "חנויות יד שניה", כי את רוב הספרים שלי אני מוצאת בספריה בבניין. לא הייתם מאמינים מה אנשים זורקים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נתחיל בסדרת "המוסד" על ארבעת כרכיה נמשיך באנה קרנינה, מוות בוונציה (תומס מאן), שני ספרים של איאן רנד, אדיפוס רקס, הנסיך קספיאן, 1984, ועוד אחד או שניים שאני לא זוכרת. לדעתי זה לא רע בכלל בשביל "ספריית בניין". והכל בחינם! כולם מוזמנים. |
|
||||
|
||||
אחרונות על לקס בין 38 ו 39. |
|
||||
|
||||
''אני שואל מחברים ולא מחזיר'' |
|
||||
|
||||
לא שאלנו מה אתה עושה איתם אח''כ. |
|
||||
|
||||
אבל אני מכיר הרבה שיהיו אמורים לענות כך. יותר מדי. |
|
||||
|
||||
חסר לי כל התשובות נכונות. אני קונה בחנויות מוזלות ובאינטרנט, בארץ ובחו"ל. אני קונה בחנויות יד שניה, שואל מחברים ומהמשפחה וכשסטימצקי מכרו את הסדרה הקלאסית של פינגווין ב10 שקלים לספר, הספריה שלי גדלה פלאים. |
|
||||
|
||||
על-פי רוב, כתוב. איפה הכי הרבה. אגב, זה שעכשיו הם מוכרים את אותה סדרה ב-12 ש"ח לספר, זה מה שמפריע לך לקנות? אמנם הייתה נוחות מסויימת בכך שהייתי יכול לשלם ספר במטבע בודד, אבל שני השקלים האלה זה באמת מה שעושה את ההבדל? או שמיצית את הסדרה? |
|
||||
|
||||
זהו, שקשה מאוד לעשות סטטיסטיקה ולמצוא מי הרוב. לא רק שמדובר בהרבה ספרים, הם ממשיכים להתרבות ואין לי מקום קניה מועדף. לאחר הערכה נוספת הצבעתי עבור "אינטרנט ישראלי" כי זה כנראה המקור העיקרי בשנה האחרונה. כאמור, כשסטימצקי החלו במבצע הקלאסיקות ב10 ש"ח לספר, הספריה שלי גדלה פלאים, מכאן שמן הסתם קניתי אז את רוב הספרים שרציתי. לא ידעתי שסטימצקי העלו את המחיר ל12. הנחתי שהמבצע נגמר מתישהו. (למעשה לא קניתי ספרים בסטימצקי ב5 השנים האחרונות.) |
|
||||
|
||||
1. למה אין אופציה הומוריסטית? 2. מצד אחד המערכת מנסה להלחם בדיונים לגופו של אדם, ומצד שני, רשימת הסקרים האחרונים כוללת: "היכן אתה קונה ספרים על-פי-רוב?" "האם אתה חושב שאתה מצחיק?" "מהיכן אתם קוראים את "האייל הקורא" כרגע?" "האם אתה משתמש בעותק "פיראטי" של מערכת ההפעלה שלך?" "האם הייתם מוכנים לשכב עם זונה (גם ממין זכר)?" "האם הדבקתם סטיקרים על כלי הרכב בו אתם נוהגים?" "איך אתם בבישול?" "כמה ספרים קראת לראשונה מאז תחילת 2002?" "באיזה כרטיס אשראי אתם משתמשים?" "איזה סוג מוזיקה אתם הכי אוהבים?" "מה אתם מתכוונים לעשות בזמן המונדיאל?" |
|
||||
|
||||
1. יש, אחת לפני האחרונה. 2. על מה אתה רוצה שנשאל? פעם, לפני שהיה מדור חדשות, ניצלנו סקרים כדי להעלות נושאים על סדר היום הלאומי לדיון באייל. כיום, כבר אין טעם, אז אנחנו מנצלים אותם לכל מיני דברים פחות קריטיים. למה זה מוביל לדיונים לגופו של אדם? הסקר הוא אנונימי. כמוך. |
|
||||
|
||||
הסקר באמת אנונימי אבל הוא מוביל את האנשים להכרות בענינים לא פילוסופיים תיאורטיים אלא של חיי היום יום שלהם. למשל עכשיו אני יודע שאמא של נוגה שולחת לה ספרים מדי פעם וזה אומר שאני מכיר את נוגה קצת מבחינה משפחתית, מה שמגביר את תחושת הקהילה בה אתה מנסה להלחם |
|
||||
|
||||
1. קראתי שוב, ועדיין לא הבנתי את הבדיחה. 2. האם אתה תומך בXXX, כאשר XXX הוא כל נושא שחוזר ועולה בדיונים באייל במקומות שונים, ואתם מוצאים לנכון לרכז אותו כאן (למשל, האם אתה תומך בהפיכת האייל לקהילה או האם אתה מאמין שיש אלוהים). אפשר גם לפתוח דיונים בנושאים חדשים (למשל, האם אתה מתנגד לעונש מוות או מי לדעתך ינצח בבחירות הקרובות). זה פותח פתח לדיונים "קהילתיים" (ראה, למשל, את הדיונים כאן), בניגוד להצהרת הכוונות של העורך הראשי. |
|
||||
|
||||
1. או שהבעיה אצלנו או שהבעיה אצלך, או שאין בעיה ואנחנו סתם נתפסים לקטנות בצורת סטנד אפ קומדי. אף אחד עוד לא מת מחוסר או מעודף חוש הומור. 2. מה בעצם הנקודה שלך? יש לך רעיונות טובים לסקר? אתה מוזמן להציע. אין לך? זכותך לקטר אבל גם את זה רצוי בטעם. העורך הראשי הצהיר בנוגע לכוונותיו ורצונותיו ועם זאת, לא מנע מאף אחד ליצור קשרים קהילתיים ברמה מסוימת אז כל ההתבכיינויות לא ראויות. |
|
||||
|
||||
1. האופציה ההומוריסטית אמורה להוות אפשרות למי שלא רוצה לבחור באפשרות אחרת, ועדיין לא רוצה שההודעה שהוא לא הצביע תופיעה לו על המסך. בכל סקר יש אפשרות שאומרת "אין תגובה", בסקר הנוכחי, שכחתם. 2. הנקודה שלי היא שאנחנו מקבלים מסרים סותרים מהמערכת, מצד אחד העורכים כותבים תגובות קהילתיות ואישיות, ומפרסמים סקרים שמעודדים תגובות שכאלה, ומצד שני, העורכים תוקפים את מי שכותב תגובות שכאלה, ומצהירים שתגובות כאלה מבריחות אותם מהאתר. תחליטו, או שמדובר באתר דיונים, כזה שמתנהלים בו דיונים על נושאים, או שמדובר באתר קהילתי, כזה שמתנהלים בו דיונים אישיים. או שאולי הסקרים אמורים להיות "הבמה האחורית", בהם מתנהלים הדיונים אותם אתם לא רוצים לנהל במאמרים ובחדשות. כשנבין את המדיניות שלכם, נוכל לפעול בהתאם, בינתיים אנחנו הולכים על ביצים, גם פוגעים בכם, וגם לא כותבים את מה שנרצה. |
|
||||
|
||||
2. לא יודעת, אני לא מרגישה שאני מקבלת מסרים סותרים מהמערכת. האייל לא מורכב מכמה מוחות בתוך צנצנות זכוכית שגורמות למילים להופיע על המסך.1 מדובר באנשים. מבחינתי, כן מעניין אותי לדעת מה הדעות שלהם גם בנושאים שהם לא בהכרח אובייקטיבים. (מממ... בתוך הראש שלי זה הגיוני להפליא. תאמינו לי.) האתר הזה הוא אחד המקורות הכי מוצלחים שלי בתקופה האחרונה להעשרה. והעשרה, זה לא רק ידע איך מחשבים תאריכי יום הולדת של X אנשים בY ימים תוך כדי נסיעה ברכבת שנוסעת במהירות 159 קמ"ש. העשרה זה גם לדעת איפה אני יכולה להשיג ספרים בדרך הנוחה ביותר, איזה סופרים כותבים בצורה מוצלחת על נושאים כאלו ואחרים, איך אני יכולה לבשל לחם כשאין כלום בבית וכן, אפילו איך קוראים לשיר של פורטיסחרוף שאני נורא אוהבת והאם גברת פלפלת דו מינית. אני לא מוצאת בזה שום פסול. לעומת זאת, שיחות של "אתה אידיוט" "לא נכון, אני מכיר אותך עוד מגן שושנה, ואתה אידיוט" 2 זה משהו אחר לגמרי. כשאני יודעת שאייל מסויים היה פעם אסטרונאוט והגיע בגיל 21 לירח, אני אקבל ביותר אמון את הדעות שלו לגבי יכולתם של מסטיקי בזוקה לנבא עתידות. 1אלא אם כן שוב לא מספרים לי כלום. 2 ולא חשוב מהי המעטפת האינטלקטואלית שתעטפו את זה בה. _________ העלמה עפרונית, והופעה של תזמורת המשטרה. |
|
||||
|
||||
2. אין ספק שמדובר באנשים, אבל גם בעין הדג המושמץ מדובר באנשים. אולי מעניין אותך מה דעתם בנושאים שונים ומשונים, אבל זה מנוגד, כן, מנוגד, למדיניות המערכת כמו שניסח אותה העורך הראשי. אולי את לא מוצאת בה שום פסול, אבל את לא עורך ראשי, ואת לא קובעת את המדיניות באתר. |
|
||||
|
||||
גם בעין הדג (מושמץ? מי משמיץ אותו? דיר באלאק!) אין שום בעיה להתייחס לאנשים. אבל מה? כשמדובר בנושאים רלוונטים.1 עין הדג מכריז על עצמו כאתר בנושא סרטים. מי שמגיע אליו, מצפה למצוא רשמים על קולנוע, שחקנים, פסקולי-סרטים, בקיצור- כל מה שקשור לעולם הזה. פתילים מרובים בנושאי פיצות וחתונות, פשוט יגרמו למבקר האקראי לחשוב שמדובר באתר לא רציני, וללכת לחפש ת'חברים שלו במקום אחר. כללי המשחק ברורים, אף אחד לא מתלונן כשנמחקת הודעה שלו.2 האייל לעומת זאת מכריז על עצמו כעל מעין "במה פתוחה". כל נושא כאן יכול לקבל מאמר או התייחסות. מהתעללות בילדים ועד דביבונים. נכון, אני לא עורכת ראשית. (כבר שלוש ומשהו שנים. פעם דווקא הייתי)3 אבל אחרי שנתיים (פלוס מינוס. אין לי כוח לחשב) של שהייה באתר, אני חושבת שיש לי את היכולת לדעת פחות או יותר מה הגיוני ומה לא- לפי מדיניות האתר. סה טו. 1אפילו פתילי "יום הולדת שמח" הם לגיטימים לחלוטין. ההתמודדות איתם היא פשוטה- מחכים כמה חודשים ומוחקים אותו 2למרות שהיא ממש הייתה מושקעת! 3 כאב לך לקרוא את ההערה הזו? בעיני היא דווקא נותנת טעם מסויים לתגובות. לא הכל מספרים. (וגם לא הכל אנשים, בניגוד למה שמודי בר-און אולי טוען) _________ העלמה עפרונית, מקווה בשביל האלמוני מהודעה 106533 שהוא לא יפגוש אותה באיזו סמטה חשוכה, כי הוא ממש מרגיז. |
|
||||
|
||||
העורך הראשי משמיץ אותו, ומבהיר, וחוזר ומבהיר שהוא לא מעוניין להיות כמוהו. האייל לא מכריז על עצמו כעל מעין במה פתוחה, ראי הודעתו של העורך הראשי "דיונים על נושאים, ולא דיונים על כלום" תגובה 106543 3 בכלל לא כאב לי, כשהיית עורכת ראשית קבעת את המדיניות, וכשתהי עורכת ראשית תקבעי את המדיניות, כרגע, העורך הראשי, שהוא לא את, וחבל, קובע את המדיניות. |
|
||||
|
||||
מי שמשמיץ זה אתה. אני אוהב את עין הדג, ואני קורא את הביקורות בו בקביעות. רק אמרתי שאני רוצה אופי שונה ממנו. אין רע בכך, ואין בכך ביקורת על עין הדג. |
|
||||
|
||||
לא רואה אותו כדוגמה. |
|
||||
|
||||
אני גם לא רואה את וודי אלן כדוגמא. זה לא אומר שאני משמיץ אותו. |
|
||||
|
||||
יש לך הגדרה מאוד..הממ...חדשנית למילה ''משמיץ''. |
|
||||
|
||||
עלמתי, את במיטבך היום! (הערה אישית לחלוטין, שלא כ"כ קשורה לתוכן אבל קשורה מאד לאופן הכתיבה של העלמה עפרונית). |
|
||||
|
||||
במקרה שלך את באמת לא מקבלת מסרים סותרים כי ההודעות שלך כתובות בחינניות מסוימת שמפצה על התוכן שהוא לא תמיד איילי, וגם גילך הצעיר משחק לטובתך כי כולם סלחניים לבת החמודה של השכן גם עם היא משמיעה מוזיקה קצת חזק מדי --------------------------- האייל האלמוני, מוכן אפילו להציע חתיכת שוקולד |
|
||||
|
||||
סלח לי, אבל, אם לצטט את שר התרבות הבריטי - בולשיט1. העורכים מפרסמים סקרים שמעודדים תגובות שעוסקות (גאספ!) בטעמם של הקוראים בנושאים שונים. המערכת אינה פוסלת, שוללת או סולדת מתגובות שכוללות החשפות אישית ברמה זו או אחרת. ב"שיחות אישיות" התכוונתי בדיוק לזה - שיחות שבין שני אנשים שלא מעניינות, לא אמורות לעניין ולא יכולות לעניין אדם שלישי. הדוגמא הסטדנרטית2 - הצהרות האהבה ההדדיות והמתמשכות של שכ"ג וברקת. מה שאנחנו לא רוצים זה למלא דיונים בנושאים מסויימים בהודעות שלא רק שהן אוף-טופיק לנושא המקורי, הן פשוט נון-טופיק. אם דיון התגלגל מאינוס לפורנוגרפיה ומשם לפוריטניות של הוליווד - ניחא. אם דיון התגלגל מפוסטמודרניזם ל"איך את יכולה לסרב לחיזורי, ברקת"3 - זה מעצבן, בעיקר אם רוב התגובות באותו דיון הן דווקא הנון-טופיק הזה... באתר הזה מתנהלים דיונים כאוות ליבם של הקוראים. אנחנו, כמערכת בעלת אינטרסים מסוימים להמשך קיומו של האתר ולעניין שלנו בו, מבקשים מכם להפעיל צנזורה עצמית ולהיות מודעים לאתר שבו אתם נמצאים ולסוג הדיונים המקובל בו (איי.אי. דיונים על נושאים, ולא דיונים על כלום). אין מדיניות, כי אין הסרה של תגובות. כל מה שאתה עושה כאן הוא קנטרנות. להגיד עוד פעם שנמאס לכולנו מקנטרנים אלמוניים יותר או פחות? אז הנה, אמרתי. (דובי, שפספס את הגשם שירד פה לשתי דקות בגלל שהוא כתב תגובה להודעה המעצבנת לעיל) 1 שר התרבות הבריטי כינה את היצירות המועמדות לזכייה בפרס של 20,000 פאונד מטעם מוזיאון טייט בכינוי המקסים "בולשיט קונספטואלי" ואמר שאף אחת מהן אינה ראויה לפרס. זה לא קשור, אני סתם מנצל אותו כדי לתת לגיטימציה מתורבתת לשימוש בביטוי הזה. 2 וסליחה מראש למעורבים. 3 ציטוט בדוי. |
|
||||
|
||||
2 לא מתקבלת - ההצהרות היו הדדיות, אבל לא התמשכו לאחר שהתקבלו ההערות לגביהן. נמאס לי להיות הילד שמצביעים עליו ליד הלוח, דובי. זה לא נעים. זה מעליב. זה לא עושה חשק לכלום. תגובה 106520 |
|
||||
|
||||
האם ההבדל בין "נושאים" לבין "כלום" הוא כמות המתעניינים? משום שיש לי תחושה שהיו יותר מתעניינים במשלוש האהבה שבין פופק, ברקת ושכ"ג, מאשר לדיון על בין עוזי ו. לסמיילי על פינוי המאחז בשבת. |
|
||||
|
||||
סליחה, מי זה שכ"ג? עשיתי חיפוש באתר ולא מצאתי שום מחבר כזה. ואם כבר אני שואל, קראתי די הרבה סיפורים ישנים ולא הבנתי מה זה אלע"ד? אאל"ט? עפמ"ז? תטל"א? ולמה לפעמים אנשים שמים "ץ" באמצע המילה? ולמה מישהו שענה לשירי מירי כתב לה "שתוק, ליאור"? נורא מסובך האתר שלכם, אני חושב שאעבור למקומות פחות קהילתיים כמו עין הדג. |
|
||||
|
||||
ואת המספרים עם הסוגריים המרובעות הבנת? ואת ההערה בסוגריים בסוף של תגובה 106543 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יעני שמעתי מחבר שלי, אבל אם השב"כ ישאל, זה פורסם במקומון של Anytown-California שנסגר מאז ולא שמרתי את העותק. |
|
||||
|
||||
אתה מבין ה''טירון'' הוא לא באמת טירון, ההערות שלו רחוקות מלהיות מקריות או תמימות, ומן הסתם הוא גם יודע את פירושן של כל אותן ר''ת שלגביהן ''התעניין''. למעשה הוא שולט כל-כך טוב בחומר עד שהוא היה צריך לעשות תהליך חשיבה הפוך ולנסות להיזכר איך הולכות רה''ת האלה שפירושן ''עפ''י פירסומים זרים''. כאן הוא כבר קצת התבלבל ויצא לו עפמ''ז במקום עפ''ז. |
|
||||
|
||||
בכל פעם שמישהו (אני לצורך זה) שאל בנוגע למילה או תופעה שלא ברורים לו, מיד זכה לתגובה עניינית ובד''כ בצירוף לינקים להוכחת הדברים. פרט לכך, ראשי התיבות הנ''ל מעולם לא פגעו, לדעתי, בהודעות ואני תמיד הצלחתי להבין את הכוונה למרות שהשמטתי את כולן מההודעה. |
|
||||
|
||||
לא, עזוב את עין הדג. מקום נחמד, חבל ללכלך אותו. אולי סתם תלך? (דובי, שאין לו כוח) |
|
||||
|
||||
אני מצטערת מראש אם השאלה קצת טיפשית ואני באמת לא שואלת בכוונה לגרור אחרי תגובות זועמות כמו הטירון, רק מתעניינת בראשי תיבות האלה שלא נתקלתי בהם בעצמי, אבל תוהה אם יש להם בסיס בכלל בילי, מקווה שלא יסלקו אותה בבעיטות וירטואליות... |
|
||||
|
||||
הבה נראה: שכ"ג - שוטה הכפר הגלובלי אלע"ד - אני לא עורך-דין עפמ"ז - עיוות של עפ"ז - על-פי מקורות זרים תטל"א - תשובה טובה לשאלה אחרת |
|
||||
|
||||
אאל''ט - אם אני לא טועה. |
|
||||
|
||||
אאל"ט, אגב, זה לא ayal-specific, זה תרגום של IIRC - If I remember correctly. טוב, לא בדיוק תרגום, אבל בערך, בים-בם-בום. |
|
||||
|
||||
ארמע''ד- אני רחוק מלהיות עורך-דין. כל הזכויות שמורות, וכו'. |
|
||||
|
||||
1. חנויות חדשות. זה כאילו משחק על "חנויות ספרים חדשים". לא סיינפלד, אבל זה שזו לא אופציה רצינית די קל לראות (אלא אם אתה מקפיד לקנות ספרים בחנויות שקיימות פחות מ-X חודשים...). 2. אנחנו לא אוהבים דואליות. אנחנו מעדיפים להעלות נושאים חדשים לדיון, או לעורר נושאים שהדיון בהם הפסיק (יוצא דופן: הסקר על השפעת הדיונים על ניסויים בבע"ח). האם אתה מתנגד לעונש מוות זה רעיון טוב, אבל הוא קצת מנותק מהקשר. לעומת זאת, סקרים שעוסקים בחיים הרגילים של אנשים אף פעם לא מנותקים מהקשר. לדעתי סקרים כאלו לא רק שלא יוצרים קהילה סגורה, אלא להפך - הם פותחים את הקהילה לקוראים חדשים. הרבה יותר קל להשתלב בדיונים כאלו ולהכיר את הנפשות הפועלות (והרי ברור שיש נפשות פועלות). אתה לא צריך לדעת שום דבר על נוגה כדי להבין את זה שאמא שלה שולחת לה ספרים מישראל - אתה בקלות מבין שהיא גרה בחו"ל. לעומת זאת, בדיון אחר, נגיד, על תחבורה ציבורית, אם נוגה תגיד "אצלנו האוטובוסים תמיד נקיים", זה לא יהיה כל-כך ברור. אני חושש שלא הבנת מה הבעיה שלי עם קהילתיות (בהקשר של האייל. במה חדשה בלי קהילתיות לא שווה הרבה, לטעמי. אייל עם קהילתיות הדוקה, לטעמי, הוא דבר בעייתי). קצת מצחיק, אגב, שאלמוני מתלונן על חוסר החיבה שלי לקהילתיות. |
|
||||
|
||||
1. בשנים האחרונות קמו חנויות חדשות שמנסות להלחם במונופול של סטימנסקי, ויכול להיות שיש מי מבין קוראי האייל שמעדיף, תוך כדי קניית הספרים, להלחם במונופולים. 2. בדיון לסקר שעוסק בחיים הרגילים של הקורא, בנושאים שאין להם חשיבות עקרונית (להבדיל, למשל, מהאם אתה מקפיד שלא לנסוע בשבת או האם אתה מקפיד שלא להשתמש בדיאודורנט ספרי) עלול להתפתח דיון בנושאים חסרי חשיבות, או במילים אחרות, דיונים על "כלום". אני כאן למלא את החלק ההומוריסטי, שנראה היה שחסר. לדעתי, אתה יכול למחוק את כל הפתיל, כמו פתילים מיותרים רבים נוספים. |
|
||||
|
||||
זו תשובה הומוריסטית? אני, היחידי שבחר בה, ובין הבודדים שבחרו את האפשרות האחרונה בסקר הקודם.... |
|
||||
|
||||
למי שקונה ספרים ודיסקים באינטרנט כדאי להתחיל לבדוק את האופציה של קניית משומשים באמזון. הם לרוב חדשים כמעט לגמרי. עליתי על זה כשנאלצתי לקנות ספר שמהדורתו האחרונה אזלה. למרות שהספר תואר באתר כמשומש במצב טוב, קיבלתי ספר חדש ומצוחצח לגמרי! לאחרונה עשיתי ניסיון ורכשתי 9 דיסקים מדילרים של מוכרי דיסקים "משומשים" באמזון. אמנם הם הגיעו בלי הצלופן האופייני, אך 7 היו ממש חדשים ללא מתום, וב-2 האחרים היה בסך הכול סדק קל במארז הפלסטיק. כל התחיבים (האינסרטים) היו חדשים לגמרי. ואין משתלם מזה: כל דיסק עלה בין 7 ל-9 דולר. |
|
||||
|
||||
אותו דבר, אבל בעולם האמיתי. וגם: החלפות של ישן תמורת חדש (כמובן, רק בחנויות יד שנייה שבהן המוכר לא שוחט אתכם, ויש כאלה). |
|
||||
|
||||
זה כלל עלות משלוח? כי זו הבעיה העקרית. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא כולל עלות משלוח. עם זאת, בחשבון אחרון זה יוצא זול יותר באופן משמעותי בתנאי שאין קונים דיסקים בודדים אלא מרכזים את הקנייה. |
|
||||
|
||||
דמי המשלוח זה אכן בעיה של קנייה באינטרנט: מצד אחד - יש צורך לסבסד את המשלוח בדואר. מצד שני - בקניית פריטים בסכומים נמוכים, דמי המשלוח גבוהים מערך הקנייה עצמה, מה שעושה אותה ללא כדאית. מי שימצא פתרון לבעייה זו, יזכה בכבוד ותהילה, ומי יודע, אולי גם בפרס נובל בכלכלה.(אמוטיקון קריצה) |
|
||||
|
||||
הפתרון הוא, כמו ששמעון כבר אמר, קנייה מרוכזת במקום טיפין טיפין.. להכין במשך כמה זמן רשימה של ספרים או דיסקים שאתה רוצה, ולהזמין בהזמנה אחת. ואפשר גם לאחד כוחות (ורשימות קניה) עם חברים. |
|
||||
|
||||
ופתרון זה כולל בתוכו פתרון גבוי: חלק ניכר מהחנויות המקוונות מעניקות משלוח "חינם" (כלומר, כלול במחיר), עבור קניה מעל סף מסוים, ואם לא, הרי העמסת את מחיר המשלוח על כמות גדולה יחסית של פריטים, כך שהתוספת השולית עבור המשלוח - זניחה. (מותנה כמובן שאין דמי משלוח עבור כל פריט בנפרד, יש גם מקומות מגונים כאלה). |
|
||||
|
||||
פורמלית, חבילות שערכן אינו עולה על 50 ד"ח פטורות ממכס (עד לא מזמן, הסף עמד על 35). מעבר לסכום זה, החבילה חייבת במכס, כאשר הנבלות מחשיבים גם את דמי האריזה והמשלוח לצורך החישוב (מצדי, שישמרו את הקרטונים אצלם אם הם רוצים, וגם את הבולים, אם יש). על חבילות המכילות ספרים או דיסקים, המס בגובה המע"מ (18%, וזו לא בהכרח המלה האחרונה). כנראה שהחיוב הוא מידגמי, כי הם לא מתעקשים על כל חריגה, אבל חברות כמו אמזון (ארה"ב) שעושות יד אחת עם רשויות המס כנגד לקוחותיהן ומצהירות בדפוס ובבר-קוד על כל פרטי העיסקה, מועדות יותר לחיוב. חבילות "גדולות", כאלו שנראות כאילו הן מכילות הרבה ספרים, גם הן מועדות יותר לפתיחה בהעדר הצהרה חיצונית, אפילו אם ערכן בפועל נמוך. כך אנו מוצאים עצמנו במילכוד: מצד אחד, הרצון לרכז הזמנות כדי לצמצם עלויות משלוח, ומצד שני הסתכנות בחיוב דמי המכס. מחיר אחד מהספרים שרכשתי השנה היה קרוב ל- 100 ד"ח, וזה מאד כאב (דוקא לא ספר גדול במיוחד, וגם נשלח בגפו). |
|
||||
|
||||
אפשרות: באילת, עד כמה שידוע לי, יש פטור ממע"מ. יש לך מישהו/הי באילת? [אם לא, תתחנף לכליל נאורי..] |
|
||||
|
||||
הבנתי. האילתי העבריין יסדר לך קומבינות. ואנשים שואלים אם יש דעות קדומות נגד אנשי הפריפריה. |
|
||||
|
||||
למה עבריין? מצידי תפתח עסק "כליל החורש ספרים לאיילים", אנחנו נזמין דרכך ספרים, ונשלם לך על המשלוח מאילת למרכז, פלוס 5 אחוז עמלה. שווה לכולם, לדעתי. (דובי, ששילם 95 ש"ח מע"מ על 5 דוידים שהזמין מאמאזון, ושמח מאוד שאמאזון פיצלו את ההזמנה לשתי חבילות, ועל השניה הוא לא ישלם מע"מ, נה לכן, רשויות המס האכזריות!) |
|
||||
|
||||
אני יודע שזה לא מקובל לשאול שאלות כאלה בארצנו פורעת החוק, אבל האם זה יהיה חוקי להקים עסק כזה? מצד שני, אם למישהו יש "דיונים" פרטניים, שהוא רוצה "לשוחח" עליהם איתי, הדואל גלוי לכולם. |
|
||||
|
||||
אם תעשה את זה באופן חוקי (רשם החברות, תיק מע''מ), תאלץ לשלם מע''מ (שתגלגל, כמובן, אלי). אם תעשה את זה שחור, זה כנראה לא יהיה חוקי. מצד שני, אני די בטוח שכל עוד זה עניין של כמה חברים, הם לא יכולים לעשות יותר מדי נגד זה. אבל לא הייתי סומך על חוות הדעת המשפטית שלי. |
|
||||
|
||||
אנחנו עושים את אותו הדבר עם סיגריות, וזה בינתיים חוקי. (אם כי רשויות ניו-יורק כבר מתחילות להתעצבן. נו מה, חשבתם שתעלו את המחיר ל-$8 לקופסא ונמשיך לקנות? נה!) |
|
||||
|
||||
הסבר: רשויות ניו-יורק לא מתעצבנות *עליי*, אלא על כך שמאז העלאת המחיר האחרונה, נפלו מכירות הסיגריות בבתי עסק מקומיים, ועלו פלאים מכירות הסיגריות דרך האינטרנט (אני מזמינה מקנטקי, יש כאלה שמזמינים משווייץ). עכשיו הם שוקלים לנסות להפוך את זה לבלתי-חוקי. |
|
||||
|
||||
זאת לא עבירה, זה מרד של רוח האדם נגד הברבריות של השלטונות! מס על ספרים?!1 זה פשע נגד האנושות! נגד האביונים הצמאים אלי ידע, המנושלים העורגים אלי השכלה, המקופחים הכמהים אלי דיסקים דיוטי פרי! הלאה העריצות! על החתום: העם נגד מע"מ. נזמין לך את עו"ד ליבוביץ' שיגן עליך במשפט, המ? [ו..אל תדאג, נדבר איתו לפני-כן שלא ינשק אותך]. 1 באנגליה אין. והמס על אריזה וביול... לצחוק או לבכות? |
|
||||
|
||||
אאל"ט (ויתקנני הגולה שם, אם כן) יפן הפרימיטיבית-יחסית של המאה ה-19, שהייתה סגורה עד כדי כך שאסרה על כל יבוא שהוא לתחומיה כדי שלא להיות תלויה באימפריאליזם המערבי, קבעה יוצא-דופן: ספרים מחו"ל מכל סוג שהוא אפשר, כדאי ואפילו מומלץ לייבא. זה גם עבד, כידוע. אבל אצלנו... |
|
||||
|
||||
פגיעה בחברה על ידי אגואיסטים ברבריים עוכרי ישראל (וישמעאל), מרד של רוח האדם נגד הברבריות של השלטונות.. הכל תלוי בנקודת המבט. באנגליה אין מס על ייבוא ספרים? בכלל? חפשו אותי בלונדון. (טוב, לא. אבל נחמד לחשוב כך.) |
|
||||
|
||||
בבריטניה ובאירלנד אין מע''מ על ספרים. |
|
||||
|
||||
עד כה התייחסתי לקנייה בחו"ל. בארץ אין ספק שכדאי לקנות ספרים באינטרנט. המחיר זול מבחנויות סטמצקי ב-30% לפחות. ובאשר לדמי המשלוח, זה עדיין משתלם אפילו בקניית ספר אחד. זאת ועוד, יש כל העת מבצעים שונים שמבטלים את דמי המשלוח, כך למשל באתר "בוקנט" כל קניה מעל 50 ש"ח מזכה במשלוח חינם, ואם אתה גר באיזור המרכז זה מגיע אליך הביתה עם שליח חינם! (המשלוח עם שליח חינם כבר השתנה פעם והוחזר - איני מתחייב שזה כך גם כרגע). |
|
||||
|
||||
צריך לשלם מע"מ גם על ספרים משומשים? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. לא יודע. בינתיים משום מה לא גבו ממני כלום. |
|
||||
|
||||
האמת היא, שמאז שהגעתי לארץ אני לוקה במובטלות כרונית ולכן אני לא ממש מוציאה כסף על ספרים. לפני כן הייתי מזמינה מישראל באינטרנט וספרות מקצועית היתי קונה בסטראנד בוקסטור. עכשיו אני עושה חינדלעך לאמא שלי והיא קונה לי ספרים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 5560 ועכשיו ברצינות. זה היה *כל-כך* חשוב? אי אפשר היה לשלוח דואל לצחי? |
|
||||
|
||||
מהחינוך מהבית אני לא יכול לשלוח דואל סתם ככה למישהו שאני לא מכיר בלי שהציגו אותנו רשמית |
|
||||
|
||||
זה צחי שהשתמש במחשב שלי.נו, ליתר דיוק, שנינו השתמשנו באותו המחשב, שאינו שייך לאיש מאיתנו, והתבלבלו לנו הניקים. אני לא שמתי לב. זה הכל אני. תהרגו אותי וזהו. ואנחנו לא אותו בן אדם. אנחנו סתם גרים זמנית באותו הבית. ___________________ ל.ב.פ, נוטשת את ראשי התיבות לקראת פציחתה בחיים חדשים, וחוזרת בהדרגה להיות לידור ברזיק-פרידלנד. |
|
||||
|
||||
השאלה המתבקשת היא, מיהו מר פרידלנד. לא, אל תעני, אצלנו בשב''כ יודעים הכל. |
|
||||
|
||||
קוים לאישיותו של מר פרידלנד:תגובה 7748 תגובה 79455 תגובה 92943. |
|
||||
|
||||
דיי הרסו לי את הקריאה עם השנים. פעם הייתי בולעת ספרים בארגזים,ועכשיו אחרי כמה וכמה סמסטרים בפתוחה,אני מתרחקת מספרים כמעט כמו מאש. קראתי רק מספר ספרים מצומצם ביותר לאחרונה,ורובם היו מחברים ולא מחנויות. זה יכו להעיד על הרחיפות הספרותית שלי כשזה נוגע לספרות הפופולרית בשנים האחרונות. יש למישי פתרונים? |
|
||||
|
||||
את יכולה לפרט קצת על התופעה הזו? סימפטומים, זמן דגירה ממוצע, סיבוכים אפשריים, טיפול וכו'? _____________ אבישי, מסיים את הקורס הראשון שלו בפתוחה וחרד לבריאותו. |
|
||||
|
||||
אני יכולה,אבל לא בטוח שזה יהיה מייצג. העניין שלי בפתוחה הלך ופחת ככל שעברו הקורסים. אני התמקדתי בספרות,כך שקריאת ספרים הפכה מתחביב ואהבה גדולה,למשו שמתחייב מעצם היותי תלמידה,וזה הפך מצורך להכרח. על זמו הדגירה קשה להגיד,זה הולכ אחרת אצל כל אחת ואחת. אני אפפם לא ממש חרשתי,אלא אם אתה קורא לקריאה באוטובוס לעבודה וממנה כדגירה. בבית תמיד היו לי דברים טובים יותר לעשות. מה שבטוח זה שכשיש לך קורסים מעט שונים,זה מגוון את העניין בלימודים-אבל זה כבר לא קשור לפתוחה אלא ללימודים בכלל. האמת שמאז שראיתי שאני קוראת פחות בגלל הלימודים,מצאתי שאת העניין וההתמדה בקריאת ספר צריך לקשר לעניין המיוחד שיש לי בספר. לא קראתי מאז ספרי מתח או בלש,אלא יותר בנושא האנטי גלובליזציה מחד,וספר-שניים של סטיפן קינג חדשים שיצאו מאידכ. רק לשם השוואה,לפני הלימודים הייתי מורידה שני ספרים בכל שבוע וחצי,לא משנה מאיזה נושא ומי הכותב. אבל אני חייבת להודות שרמת הקריאה,מבחינת קאנוניות ספרותית,עלתה אצלי לנוכח הלימודים בנושא הסיפרות. על הנאה אני לא מדברת,זה כבר לא נחשב ממד אצלי,כי אצל כל אחת זה בא אחרת. |
|
||||
|
||||
בגלל העובדה שבעבר נהגתי לקרוא כחמישה או שישה ספרים בחודש, ובלימודי בטכניון אין לי זמן לעסוק בזה, הגעתי למצב בו אם אני חס וחלילה שם את ידי על ספר קריאה, אני חייב בכך למנוע מעצמי לשבת כל הלילה עד שאני מסיים לקרוא אותו. ולכן אני לא נוהג יותר להשיג ספרי קריאה, בדרך כלל. (אבל לפעמים אני פשוט לא יכול לעצור בעצמי.) |
|
||||
|
||||
חבר'ה, אני מתחנן, זה בשבילכם. נסו להימנע מקניה בסטימצקי (מוזר שכתבו "רשתות ספרים גדולות". הרי יש רק אחת). כשאתה קונה ספר בסטימצקי, 55% מהסכום ששילמת (מינוס מע"מ) הולך לסטימצקי ועוד 5-10% למפיץ. זה משאיר רק כ- 40% ממחיר הספר (שוב,אחרי הורדת מע"מ) לכיסוי עלות ההדפסה, הכריכה, וכד', לרווחי ההוצאה, וכמובן לתשלום לסופר. התוצאה היא שברוב המקרים מי שכתב את הספר מקבל בין 2 ש"ח ל- 10 ש"ח מה- 70+ ש"ח ששילמתם (עבור ספר קריאה רגיל). פער התיווך הוא אדיר. במקומות אחרים (בחנויות קטנות כמו 'פרוזה' בדיזנגוף, או באינטרנט) ניתן למצוא את הספרים הרבה יותר בזול, בלי שהסופר יפסיד מזה (לפעמים הוא רק מרוויח). סטימצקי מנפחים את המחיר על חשבונכם. אז אם אתם רוצים לתמוך בסופר האהוב עליכם, קנו את ספריו ברשת, או בחנויות קטנות, או ישירות מההוצאה. רק לא בסטימצקי. |
|
||||
|
||||
מצד שני, דווקא באתר של סטימצקי ברשת, המחירים יותר נמוכים לא רק מהחנות אלא גם מאתרים אחרים כמו מיתוס ודיבוק. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מחכה שמר סטימצקי יעבור-אורח צמא ליד ביתי במדבר. |
|
||||
|
||||
כי שם אפשר למצוא אוצרות ממש, ובמחיר שגם לא-מיליונר יכול להרשות לעצמו... באנגלית בעיקר, אם-כי לא רק. ולדוגמא: פעם מצאתי, באיזו חנות אחת בת"א (שנסגרה בינתיים) תנ"ך דו-לשוני (עברי וארמי), עם פירושי רש"י, ענק - בעשרה שקלים בלבד... |
|
||||
|
||||
דוד שלי מנוי לשלוש הוצאות ספרים, כלומר הוא קונה כל מה שההוצאה מוצאיה, וגם קורא *הכל*. (כמו שדוד שלי אומר 'איך אפשר לדעת אם ספר טוב אם לא קראת אותו?') מיותר לציין שאני מנוייה לארון הספרים של דוד שלי. היום הוא בפנסייה, אבל פעם הוא היה קורא את הספרים הללו במכונית, בפקקים, בדרך לעבודה כמנכ"ל של מפעל תעשייה גדול. הוא תמיד היה עומד בקצב של ההוצאות. |
|
||||
|
||||
לצערי המקום היחידי שאני יכול להחליף בו ספרים זאת הסיפריה לעיוורים בנתניה והבעיה הגדולה שלוקח המון זמן עד שספר מוקלט או ו מטורגם לברייל ושלא נדבר על זה שהמבחר גדול אבל מוגבל כי הרוב המכריעה מישחרי המון רם עורן ודניאל סטיל וכאלה עד שהם מקליטים גון ארבינג או מדע בדיוני הנשמע יוצאת ולצערי אני לא יכול לכנות את הספרים המוקלטים אלה רק להשאיל או להקליט באופן לא חוכי אבל למי יש כוח לשבת בבית ולשכפל 20 קלטות של ספר של סטפן קינג או של יעל הדיה הסיפריה בתהליך הפיכת החומר ל אמ פי 3 בטח הם יגמרו אם התהתיך ב2356 ובטח עד אז לא ההיו עיוורים אבל האייל הקורא ישאר וואולי אז אני יוכל לצרוב לי את הספרים שאני אוהב ישנה את הסידרה של הספרים המוקלטים שמוכרים ברשטות אבל הם מחורבנים כי כול ספר הוא רק 2 קלטות וזה תקציר ואיכות ההקלטה של החברה הזאת מלאה ברעשי איס מה שניקרע רעשי רקע מחורבנים שבוטלגים שיש לי משנות ה70 נשמעים יותר טוב בכול אופן כשאתם הולכים ווקונים ספר ואומרים ואו זה יקר תדעו שזה תענוג אדירא גב יש כרינים של הספריה שנרדמים משהוא במשמרת ואז אני שומעה באחת הקלטות את המישפט הבא לקורא העיברי הספר מוגש בפעם הראשונה בתרגום מלא כולל תמונות ועיורים מתאימים והם גם מקראים את השם של צלם העטיפה נו באמת |
|
||||
|
||||
טוב, זה הכי מתאים שמצאתי. מדי פעם אני קונה לי ספרים ברשת (הנה הקשר לסקר), אז טיילתי לי בדיבוק (ג. שמעון, בקשתך לא נפלה על אזניים ערלות!) וגיליתי ברשימת רבי המכר דבר שזעזע אותי לגמרי: לילדים! אתם מבינים את זה!? כאילו המקור לא התאים למי שסיים את שנתו הראשונה ביסודי. כאילו אפשר היה לפשט עוד יותר את המסר, או לפשט עוד יותר את השפה. הטחתי את ראשי האליטיסטי בקיר, וחלקתי עם האייל. עכשיו אני רגוע. |
|
||||
|
||||
מזועזע? או. קיי. חכה עוד כמה חודשים לדבר הבא: ספר הילדים של מדונה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאני מנצחת בתחרות "האייל האליטיסט" - לא קראתי את הספר המקורי. (ד"א, אם כבר אנחנו כאן, ומדברים על ספרים, אני קוראת כרגע את immortality של קונדרה ונהנית מכל שניה. מומלץ) |
|
||||
|
||||
אני, לא רק שלא קראתי את "מי הזיז", אני גם לא קראתי את "נשים מנגה, גברים ממאדים". בכלל, כל רבי המכר האלה של פילוסופיה בגרוש, ופסיכולוגיה בגרושיים? לא קראתי. [פורשת לפינה תוך צחצוח המדליות שעל חזי]. |
|
||||
|
||||
זוכרת ששיחקנו כאן פעם את משחק ההשפלות? אפשר לשחק עכשיו את הגרסה ההפוכה. כן, גם אני לא קראתי את "נשים מנגה, גברים ממאדים". אבל נדמה לי שרוב המבקרים באתר לא קראו אותו. |
|
||||
|
||||
רגע, אם לא קראתי את כל אלה, וגם לא את "גברים מנגה, נשים ממאדים", ואפילו לא את קואלו, ניצן או הנסיך הקטן, זה אומר שאני מנצח? |
|
||||
|
||||
אם לא קראת את הנסיך הקטן, פשוט תלך לקרוא אותו. הוא כבר השתרש כקלאסיקה, ולדעתי יושב על מדף אחר משאר ספרי הפילוסופיה-להמונים. מה זה קואלו? |
|
||||
|
||||
אני מודה שקראתי את האלכימאי של קואלו. אבל הייתי אורחת בבית של אנשים אחרים, ואני שונאת טלוויזיה, וירד גשם בחוץ, והיה חמסין נורא, וזה היה על המדף, והייתי בדכאון.. טוב אז לא. כלומר זה באמת היה ספר בבית של אחרים כמו שאמרתי כאן, אבל קראתי אותו בהנאה רבה. מה שאומר שאתה מנצח, כנראה. אלא אם לנגה יש השגות בנושא. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את האלכימאי, אבל כן קראתי את "באדולינה" (חברה שיכנעה אותי... היא אמרה שזה ספר טוב... קשרו אותי... עינו אותי... הייתי חייבת) וגם קראתי את הנסיך הקטן. אמנם ליאור מנצח בסיבוב הזה, אם כי - אסתי - אני חושבת שזהו אחד מסוגי הספורט הללו בהם נשים וגברים צריכים להתחרות בנפרד. אחרי הכל, יהיה הרבה יותר קשה למצוא אישה שלא קראה את "מאדים/נגה" מאשר גבר. לדעתי בלי שום קשר לליאור מגיע לי להפסיד, כי "מרכבות האלים" יושב לי על המדף בתור הספר הבא שאני קוראת אחרי קונדרה. אוי לבושה. |
|
||||
|
||||
באדולינה? נו, ואיך זה? כי אני כאמור אהבתי את האלכימאי. וגם קראתי את הנסיך הקטן, אבל ממש מזמן, בגיל 14 בערך. ובכלל, אם את שואלת אותי, ליאור כנראה עלה מחו"ל, או גדל אצל החרדים בבני ברק, כי אין לי הסבר אחר איך ילד ישראלי חילוני לא קרא את הנסיך הקטן. אבל האלכימאי, והנסיך, זו קטגוריה אחרת - ספרות-משלים, נקרא לזה? ואלה ספרים שיכולים להיות טובים או רעים, לפי המקרה הספציפי. אין לי בעיה עם הקטגוריה כולה. לעומת זאת, בספרי האיך-לחיות-את-חייך למיניהם הבעיה היא בסוג כולו. הרעיון שאנשים יקראו ספר ויתחילו לפעול לפיו וזה ישפר להם את החיים מופרך מעיקרו, בעיניי לפחות. |
|
||||
|
||||
מסכימה עם עפרונית בנוגע לבאדולינה. הספר חמוד מאוד ואפילו היה מרענן ומקורי כשקראתי אותו. הוא לא "שינה את חיי" ולא שום בלה-בלה אחר, אבל עצם זה שלא הנחתי אותו מהיד אחרי 20 עמודים אומר דרשני. בינתיים נדמה לי שאיילת מובילה, במיוחד אחרי הווידוי של ליאור שחשף לפנינו את האמת (!) המרעישה (!)*. * פרקים מספרים תופסים. התחרות צמודה, ויש לקחת בחשבון כל בדל מילה או משפט מספר זה או אחר שהשתרבב לאינטלקט של המתחרה. לכו תדעו, אולי יום אחד אותו בדל משפט עוד יישלף בטעות. |
|
||||
|
||||
תראי... אני לא זוכר שפתחתי אי פעם את האלכימאי... הוא פשוט היה שם על איזו ספה אצל ידידה לפני קרוב לעשור... מצלמות ערוץ 33 עוד יוכיחו שזה לא אני. |
|
||||
|
||||
מה אתם בוכים אומנם בדולינה זה לא משהוא וגם האלכימאי ניראה לי מופלץ משהוא. העניין הוא שלפני שנה או שנתיים נתקעתי בלי ספרים והסיפריה לעיוורים התבלבלה בייני לביין משהוא אחר והם שלחו לי את לגעת באושר הספר אף פעם לא הרגשתי איך ספר מעליב לי את האינטליגנציה הגעתי לעמוד 50 והעדפתי לעשות כל דבר אחר רק כדי לא לחזור ליקרוא את ההוא. אגב לא הבנתי עד היום את מכור ההצלחה של ספרים כמו האלכימאי ובדולינה |
|
||||
|
||||
בעצם, אני קצת מבינה. אבל בעיקר מאוכזבת. את קורותיו של מלך באדולינה גיליתי עוד כשהוא סתם פורסם בתרבות מעריב. יום אחד, כשחזרתי מהים ועברתי בסביבה, גיליתי את הספר בסטימצקי מקומי. כמובן שהתלהבותי חסרת הגבולות ובת השש עשרה מיהרה לאמץ אל חיקה את הספר. יומ'חד, גיליתי לשמחתי שהוא הגיע אל רשימת הבסטסלרים. לרגע קל הרגשתי מגניבה למדי.הבעיה היא, שכמעט שנתיים הוא לא זז משם, מה שגרם לזה שכל זב חוטם החליט לאמץ אותו בתור המרענן הרשמי של הפילוסופיות בגרוש. אחרי שהעבירו לי במשך טיול שלם מסרים מעצבנים באמצעות הספר, לא נגעתי בו יותר. וחבל. כי כשמתעלמים מהפלצנות, הוא חמוד. חמוד מאד. נו, לפחות את "פרא" עדיין אף אחד לא טרח להרוס לי. גם משהו. _________ העלמה עפרונית, שממש לא סבלה את האלכימאי, ולא נגעה במאדים ונגה. גם לא בגבינות. והיום עוד שבועות! |
|
||||
|
||||
קראת מה שהיה לגדי טאוב להגיד על הספר במוסף הארץ של שבוע שעבר? |
|
||||
|
||||
לינק? (וחוצמזה, כמו עם הרבה דברים אחרים, הבעיה שלי עם באדולינה, התחילה כשכל העולם התחיל להגיד מה דעתו בעניין, והפסיקו לתת לי להנות בשקט כמו שבא לי) |
|
||||
|
||||
דווקא כאן אני לא מבינה אותך. האם את מפסיקה לחבב ספר כשהוא הופך לפופולרי? האם זה הופך את הספר לפחות מהנה, או פחות משמעותי עבורך? |
|
||||
|
||||
תראי, נניח שאני אוהבת פסטה ברוטב עגבניות. ממש אוהבת! ובדיוק בגלל זה אני אוכלת את זה כל יום בצהרים. כי זה טעים לאללה! רק מה? סביר להניח שאחרי שבועיים וחצי, אולי ארבעה, קצת ימאס לי. את מבינה? זה לא שהטעם שלי השתנה, או שפסטה ברוטב עגבניות לא טעימה יותר. פשוט בא לי משהו אחר. ויקח הרבה זמן עד ש_יתחשק_ לי שהטעם של הפסטה והרוטב יתגלגלו לי על הלשון. את "פילוסופית החיים העמוקה" של מלך באדולינה, לא לקחתי ברצינות בשום שלב שהוא. ניצן הצליח לכתוב כמו אגדה דברים שדי מתאימים לדרך שבה החיים שלי מתנהלים, ולא הרגשתי שמדובר באיזה נסיון ליצור מסר פילוסופי עמוק במיוחד או תורת חיים מסעירה. אבל כשהתגובות האובר-מתלהבות התחילו להציף, וכשהתחלתי לשמוע על כל כך הרבה "עומק" וכל שאר הבולשיט, זה נהיה קצת יותר מדי. את מבינה? זה עדיין מותק של ספר. פשוט יקח זמן עד שיתחשק לי שוב. |
|
||||
|
||||
לפני 8 שנים כש MY FIRST SONY של בני בראבש יצא וקראתי אותו שוב ושוב ושוב ממש התלהבתי כניתי אותו לכל מי שיכולתי. ואפילו התקשרתי למר בראבש ואמרתי לו שאני ממש אוהב את הספר מר בראבש הזמין אותי לפרמירה של הצגה שהוא עשה על פי הספר. לאת לאת יותר ויותר אנשים התחילו ליקרוא את הספר דבר שהעציב אותי מאד וכשהספר הפך לההיות עוד בזיון תוצאת הארוץ השני בכלל קבלתי בחילה. לא טרחתי ליראות אף אחד מהפרקים של הביזיון ההוא. היום אני לא מסוגל לחשוב על הספר בגלל כל המישחור שהוא עבר. אותו דבר קרה לי עם nick drake זצל. לפני 10 שנים כשפגשת משהוא ברחוב שידע מי זה ניק דריי החלפתם טלפונים כידעתם שההיה לכם עניין משוטף בטעם המוסיקאלי שלכם. היום כשניק דריק מוכר כמעט כמו מדונה אני לא מסוגל לשמוע אותו למרות שעדיין יש לי בטיק דיסק אמ פי שכולל את כל האלבומים של האיש המדהים הנל. |
|
||||
|
||||
הפתיח: "מה משותף לתוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו, פרויקט "מהות החיים" של שרי אריסון והספר "סאדולינה" של גבי ניצן? שלושתם מקדמים אותה השקפת עולם אמריקאית המטיפה לאינדיווידואליזם ולהגשמה עצמית אבל מובילה לבדידות, לניכור ולחברה שמפריטה את עצמה לדעת". |
|
||||
|
||||
וזאת בדיוק הסיבה שבגללה יש לי בעיה מסויימת עם הספר הזה עכשיו.זהו שבשום שלב לא לקחתי אותו יותר מדי ברצינות. ראיתי בו אגדה מתוקה, שמדברת על לקחת אחריות על החיים שלך, וכמובן, כמו כל אגדה מקצינה על מנת לחדד את המסר. אינדוודואלזים קיצוני? שרי אריסון לעניים? (מי בכלל הכיר אותה בגיל 16 הלא תמיד מתוק?) לא מבחינתי. לא לפני שכל העולם החליט להסביר לי שזה מה שיש שםץ.ז'תומרת, קצת פורפורציות אנשים! _________ העלמה עפרונית, בדרך לארוחת חג. |
|
||||
|
||||
האמת היא שלאורך כל קריאת ''באדולינה'' (ועד עכשיו, בעצם) אני לא בטוח אם היה זה נסיון ליצור גרסה ישראלית ל''ג'ונתן ליווינגסטון'', או לחלופין פרודיה פרועה על הז'אנר. קצת מכל דבר, אני חושב. |
|
||||
|
||||
למען האמת, אחרי קריאת "פרא" של אותו ניצן עצמו, אני חושבת שאפשר לפסול את הגדרת הפרודיה הפרועה. מצד שני, יכול להיות שהוא פשוט הולך על "סדרת-פרודיות-פרועות". מרוב הפוך על הפוך על הפוך, אני עצמי כבר לא לגמרי בטוחה מה קורה שם. __________ העלמה עפרונית, בדרך לים. |
|
||||
|
||||
לא קראתי לא את "באדולינה" ולא את "פרא", אבל קראתי בהנאה רבה את כתבותיו של ניצן ב"העיר", מהתקופה של באדלוינה בערך. (גם?) שם הוא מציג אי-אלו אמונות שציניקנים וספקנים יסווגו כתמימות. כשקראתי אותו אז, תהיתי את תהייתך: הוא מאמין בזה, או לא? התשובה המשוערת שלי היא: לא לגמרי כן, ולא לגמרי לא. ברור שהוא מודע לחלוטין לנקודת המבט הספקנית, והוא לא מתריס נגדה. הייתי אומר שהוא משתעשע באמונות התמימות, מבלי להתחייב. האם יש לכך רלוונטיות ל"באדולינה"? אמרו לי אתם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תפסיקו להעתיק תגובה 151407 אנחנו היינו קודם |
|
||||
|
||||
אופס תמיד ידעתי שזה מסוכן לדלג על דיונים שלמים באייל. |
|
||||
|
||||
סיקרנתני. מה הוא כתב? |
|
||||
|
||||
תוסיפי לי לרשימה את האלכימאי שלא קראתי אבל בעוונותי כי רבים קראתי כל מיני ספרים שקוראים רק כשאת אשה הרה הנתונה למניפולציות כמו למשל: "הריון, העולם הפנימי" שמנתח את תחושות העובר וההריונית ובן הזוג של ההריונית, מבחינה פסיכואנליטית. או, הוצאתי את זה. אני מרגישה כל כך הרבה יותר טוב. |
|
||||
|
||||
רק באייל אתה יכול לקבל חיזוק לאגו בזכות אי קריאת ספרים.1 בקשר להכללת הנסיך הקטן בעסק,יש לי מחלוקת אתך 1 תודה שעזרתם לי למחוק את גברים ממאדים2 מהרשימה של הספרים שצריך לקרוא ועוד להרגיש חכם יותר. 2 לא התבלבלת? מארס כוכב של בנות? |
|
||||
|
||||
זה אמנם "גברים ממאדים ונשים מנגה", אך בלהט הרגע חשבתי שכשנגה תפסה את אסתי בתגובה 150329, היא התכוונה להיפוך סדר הפלנטות. הכללתי את הנסיך הקטן כי היה נדמה לי שמאיר שלו הכפיש אותו בהרצאתו האחרונה בטכניון, אך אני מוכן להתחייב רק על כך שהוא הכפיש את 'הלב'. בכל אופן, הגילוי הנאות הוא שקראתי כמה פרקים בנסיך הקטן, בבאדולינה, ואפילו כמדומני באלכימאי. את פון דניקן קראתי בביצפר יסודי, אבל הייתי קטן ותתרן. מי שליבו גס בתתרנים קטנים ורוצה לשלול ממני את התואר, אני לא אתווכח איתו. |
|
||||
|
||||
מאיר שלו גם הכפיש (1) את "זהבה ושלושת הדובים". גם אותו לא קראת? ____ (1) אולי לא בטכניון, אבל יש לו ספר שמרכז סידרת הרצאות (ושאת שמו שכחתי, על העקרון של בעיקר על אהבה), ושם הוא מביא כדוגמא לאנשים מסודרים ומתויגים את שלושת הדובים: יש צלחת של אבא דב וצלחת של אמא דובה, יש כסא של אבא דב וכסא של אמא דובה, יש דיסה של אבא דב, ודיסה של אמא דובה, יש מיטה של אבא דב, ומיטה של אמא דובה (ובגלל זה יש להם רק דובון אחד). |
|
||||
|
||||
פעם החלתטי ליקרוא את מילחמה ושלום 56 קלטות הדור שהביא את 56 הקלטות לפתח בייתי אמר לי שהוא מקווה שאני יההנה מהספר. אבל כשהתחלתי זה היה ממש קשה לקריאה גם הטרגום הארכאי של לאה גולדברג גם קמוט הדמויות לאחר 6 קלטות התיאשתי משהוא כמו 5 ימים לאחר שהתחלתי הדור היה צריך להחזיר את הקלטות הוא עד היום שונא אותי אולי אני אנה לו ליוהולדת את הספר גכתב רגיל אולי הוא יצליח ליגמור אותו משהוא כאן הצליח ליקרוא את מלחמה ושלום מההתחלה עד הסוף? |
|
||||
|
||||
גם אני לא קראתי את ''מי הזיז...'', את ''גברים ממאדים, נשים מנגה'' וגם לא את באדולינה. (מורטת לאסתי את המדליות שבפינה). |
|
||||
|
||||
כי בשלושה שאמרת אנחנו שוות. מה שאין כן נגה, שקראה את באדולינה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא קראתי את "גברים ממאדים [דה!], נשים מנגה", לא את באדולינה, לא את הנסיך הקטן, לא את קואלו, ולא את האלכימאי. אבל קראתי את "מי הזיז...". חמוד, אבל לא מלהיב. |
|
||||
|
||||
לעומת זאת, אני צפיתי ב"מי הפליל את רוג'ר רביט." זה נחשב? |
|
||||
|
||||
אם מותר לי לקחת את התחרות צעד אחד הלאה: האם עוד מישהו כאן שונא את ריצ'רד באך (ג'ונתן ליוינגסטון השחף וכיו"ב)? ואת "זן ואמנות"? אם כבר אליטיזם, אז עד הסוף. |
|
||||
|
||||
אני דווקא נהניתי מן השחף, לא יצא לי לקרוא ספרים אחרים שלו. "זן ואמנות אחזקת האופנוע?" מעולם לא היה לי הרצון להיות בעלים של אופנוע, שלא לומר לתחזק אותו, אז לא ראיתי לנכון לקרוא את הספר הזה. ;-) |
|
||||
|
||||
לא אהבתי את ריצרד באך אבל מאד אהבתי את יוהן סבסטיאן |
|
||||
|
||||
טוב, אתה משוחד לכיוון הקולי, מה לעשות. אני אהבתי את גדל, אשר, באך, אגב, אבל זה היה של הופסטדטר, בכלל. |
|
||||
|
||||
אסור לציין שמות של ספרים כגון ''גדל-אשר-באך'' בדיון כמו הדיון הזה. אתה מבלבל את האוייב. |
|
||||
|
||||
מה?! יש אוייב? איפה! אני מבולבל, למה שהוא לא יהיה? |
|
||||
|
||||
לא קראתי אף אחד מהם. עכשיו אני מתחילה להרגיש ממש רע עם עצמי. תודה, עשיתם לי את החג. |
|
||||
|
||||
אל תרגישי רע. גם אני לא קראתי אף אחד מאלו, חוץ מעיון קל ב''מי הזיז...'' שקיבלתי כמתנת ראש השנה (אא''ט) כשעבדתי בחברת הייטק שבשמה לא ננקוב, כדי שלא יפסיקו לקנות מחשבים עם המעבדים שלה. |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא. בתחרות אליטיזם, ככל שקראת פחות מהספרים המוזכרים, כך עלייך להרגיש יותר טוב עם עצמך. |
|
||||
|
||||
אולי מלבד באדולינה בתקופה שזה פורסם בהמשכים במעריב. וגם אני מוחה על הכללת הנסיך הקטן ברשימה זו. |
|
||||
|
||||
הצלחתי להימנע מריצ'רד באך, להוציא קטע מן 'השחף' המופיע במקראה הסטנדרטית של ביצפר. קראתי את 'זן ואומנות אחזקת האופנוע', כמו גם את 'איש הקוביה' של לוק ריינהרט. בזמנו זה היה פק''ל ב'נוער לנוער'. |
|
||||
|
||||
בנערותי קראתי כמה דברים של באך, ואפילו, אוי לבושה, חשבתי שהוא נורא חכם (אפילו ניסיתי פעם לזמן נוצה, אבל זה לא עבד). זה עבר לי. את איש הקוביה, אחד הספרים האהובים עלי עד ימינו אנו, אני זה שהביא לנל''נ. כלומר, מצאתי אותו בספריה של התיכון (מפתיע למדי, לגבי ספר מלא תיאורי סקס בוטים כמו זה), קראתי והפכתי במהרה לאיש קוביה (לתקופה קצרה), ואחרי קראו אותו גם מאיר והדר, ומשם הדרך הייתה קצרה לתהילת נל''נ. |
|
||||
|
||||
בכל זאת. (טוב, אני נשבר: קראתי אותו לפני חודשיים שלושה ונהניתי). |
|
||||
|
||||
אפשר עם ספוילרים. |
|
||||
|
||||
מספר 8 ב"10 ספרי הפולחן הגדולים" של נועה מנהיים מynet http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1092809,00.h... |
|
||||
|
||||
מה הסילמרליון ופו הדב עושים ברשימה האיומה הזו? |
|
||||
|
||||
"התפסן בשדה השיפון" זה ספר איום?! |
|
||||
|
||||
לא, אבל הוא גם לא יצירת מופת. |
|
||||
|
||||
זה לא רשימה איכותית, של ספרים אובים או של ספרים רעים, המשותף היחיד לכל הספרים הוא היותם "ספרי פולחן" לפי דעתה של נועה מנהיים (שכנראה, לא שמעה על סנט-אכזופרי או וונגוט). ואם כבר מדברים על זה, לקרוא ל"מילכוד 22" ספר איום, ועוד ביחס לפו הדוב והסילמרליון זאת גסות רוח ועצלנות אינטלקטואלית. |
|
||||
|
||||
ואני הייתי אומר בדיוק את ההיפך. |
|
||||
|
||||
איש הקוביה הוא, כאמור, ספרו של לוק ריינהרט (אין לי מושג אם כתב ספרים אחרים, אבל בטח אפשר לבדוק באמאזון). אפשר למצוא אותו כמעט בכל חנות ספרים בימינו, אחרי שתקופה ארוכה הוא לא היה בדפוס כלל. קל לזהות אותו - הוא ספר שחור עם נקודה צהובה במרכז (כמו פאה של קוביה). הסיפור, באופן כללי, וממיטב זכרוני הידוע לשמצה, הוא על פסיכולוג שמתחיל בשלב כלשהו של חייו להגיע להחלטות ע''י הטלת קוביה. הוא מפתח תרבות-קוביה שלמה עם כללים לקביעת האופציות שיוצגו לאלקובים והחובה לכבד את החלטת הקוביה. הוא גם מקים מרכזי-קוביה ועוד בלאגנים רבים. כל זה מתובל בכמויות אדירות של סצינות מין גראפיות. להגנתי יצויין שעד שקראתי את הספר מחדש לפני מספר שנים, לא זכרתי כלל את קיומן של סצינות המין, ולא זה מה שגרם לי לאהוב את הספר כנער. (דובי, במגננה) |
|
||||
|
||||
תודה. אין צורך להתנצל. זה כנראה ספר לעתודאים, שכן ''סצינות מין גראפיות'' נשמע לי כמו משהו שמצריך מחוגה. |
|
||||
|
||||
אינגלוז יתר מצידי, אני מניח. graphic descriptions. איך מתרגמים את זה כראוי לעברית? |
|
||||
|
||||
תיאורים מפורטים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אבל באנגלית אומרים גם ''גראפיק פיקצ'רז''. ''צילומים מוחשיים'' לא נשמע הגיוני. אז אולי צילומים מפורשים. ותיאורים מפורשים. |
|
||||
|
||||
בספר יש לא מעט תיאורים ציוריים ממושכים של חוויות מיניות בהן מתנסה הגיבור הראשי. משום מה הדימוי הראשון שקפץ לי לראש כשנברתי בזכרוני היה תיאור התחת של נוצרייה צעירה וחסודה אחת בתור מאורת דרקון. |
|
||||
|
||||
יישלח גולגר לשווייץ בדחיפות! |
|
||||
|
||||
עברה דקה עד שהבנתי על מה את מדברת. הייתי מאושר אם הפתיל הזה היה נעצר כאן, אם לא שני מלבנים קודם. להגנת העלמה אבהיר שאם אי פעם הייתי בתחת של מישהי, זה היה רק באופן ציורי. |
|
||||
|
||||
מה, גולגר בתול?! |
|
||||
|
||||
תגובה 145744 מסתבר שיש. |
|
||||
|
||||
קוריוז- פעם תארתי לחבר בדוא"ל ספר המכיל Gratuitous sex scenes מכיוון שלא הכיר את המילה, הוא שאל:What are *gratuitous* sex scenes? ועל כך עניתיYou are right, there is no such thing as a *gratuitous* sex scene
|
|
||||
|
||||
זה בכל אופן הביטוי ששמעתי היום בגל''ץ כשהם דיברו על שידורי הטלוויזיה הערביים של החיסול שהיה היום בעזה. |
|
||||
|
||||
אני עונה לקריטריון בקשר לבאך, אם כי את זן וגו' אפילו לא התחלתי. אני שמח להסתכל אחורה ולהזכר שעוד כשהייתי בן 16 או אולי טיפה פחות שנאתי את השחף. בנסיבות קשות - על יאכטה, כשהחוף מרוחק שעה או שעתיים, ללא חומר קריאה אחר - נאלצתי לקרוא את ספר אחר שלו עם מטוס ומלאך, או משהו כזה, ורק בגלל שבעליו החוקיים של הספר היה בעליה החוקיים של היאכטה ובשל תפישתי את חוקי יורדי הים כקשוחים וחסרי רחמים הצלחתי לעמוד בפיתוי ולא השלכתי את הזבל המגעיל הזה הימה. |
|
||||
|
||||
"תעתועים" (Illusions). |
|
||||
|
||||
יש גם ספר שלישי, "אחד", שבו הגיבור פוגש גיבורה המתאימה לו. כמו שני קודמיו, גם הוא פשטני, רדוד ונמתח כמו מסטיק. כמו שני קודמיו, קראתי אותו פעמיים לפני שהגעתי למסקנה הזאת (אבל זה היה בגיל 14, כבוד השופט. אז קראתי גם ורד מוסנזון ורון אדלר). |
|
||||
|
||||
לא קראתי את הגבינה, לא את המאדים, לא את באדולינה, לא את קואלו, לא את השחף, ולא את האופנוע. אבוי, את הנסיך הקטן קראתי בנסיבות מוזרות של חוסר ברירה. מה שכן, זה היה בשפת המקור והרבה לא הבנתי, כך שזה הקל. עכשיו תגידו, "כשניטשה בכה" יכול להיחשב לזכותי (שלא קראתי), או שזה דווקא ספר שנחשב טוב? |
|
||||
|
||||
האם אפשר לקבל עוד שמות של ספרים שאת שונאת? נדמה לי שאת הנגטיב שלי מבחינה זאת, ואשמח לגלות עוד ספרים שאוהב. |
|
||||
|
||||
מוזר ומעניין. הממ את ''כשניטשה בכה'' לא קראתי, ואת ''הטאו של פו'' קראתי חלקית ולא אהבתי. חוץ מזה לא עולה לי כלום כרגע בראש וגם צריך לרוץ לעבודה, אבל אם תציע שמות של ספרים, אגלה לך אם חיבבתי אותם או לא. |
|
||||
|
||||
גם הראש שלי ריק כרגע. "כשניטשה בכה" הוא ספר בינוני בעיני, ואין לי מושג על מה זכה לתהילתו. את "הטאו" גם אני לא גמרתי, וכך גם את ספר ההמשך ל"זן ואומנות" שנקרא "Lila". |
|
||||
|
||||
''הטאו של פו'' הוא מסחריזציה של יצירת המופת ''פו הדב'' המנסה להראות כאילו יש קשר בינה לבין טרנדים אופנתיים כפילוסופיה מזרחית בגרוש. למרבה הצער ראינו גל גדול כזה בעשור הקודם במקום גל של חזרה ליצירות המקור. |
|
||||
|
||||
מה, זה לא ברור? זוועות קיומיות לא טובות לכלום. בצבא שכנעו אותי לקנות ספר שירים של סוזן פוליס שוץ. מהסוג הזה שמתאים למדריכות בצופים לכתוב על פתקי יום הולדת לחניכים. אני חושבת שאיבדתי אותו בכוונה במעבר דירה כזה או אחר. ועכשיו אני לא יכולה שלא להיזכר בציפור הנפש. למרות שאני לא יכולה לחשוב שיש מישהו שלא קרא אותו (הוא היה חובה בבית הספר או משהו כזה). הרי לכן וורסיה מוצלחת במיוחד מאתר שכולו מוצלח לא פחות ששווה להכיר בלי קשר. |
|
||||
|
||||
לא אהבתי את הציפור,ולא את אחיה בנפש-העץ הנדיב של של של של סילברסטיין. |
|
||||
|
||||
אבוי. את העץ הנדיב חיבבתי, אבל עם הרגשת חוסר נוחות דידקטית. (למרות שיצא לי כבר להעביר שיעור עליו לקראת ט"ו בשבט. יאמר להגנתי, שזה היה שיעור מטודתי לחלוטין, ולילדי כיתה א') את החתיכה החסרה לעומת זאת, אימצתי באהבה רבה,1 עד לרגע בו אימצתי באהבה גדולה עוד יותר את ספרי השירים שלו. 1אפרופו מדריכים בצופים, את סוזן פ"ש שקיבלתי לבת מצווה, מעולם לא טרחתי לצטט. את סילברסטיין הגאון, ציטטתי, והרבה, עד כדי המרה לקומיקס של הספר המדובר. (החתיכה, לא האחרים, כמובן) |
|
||||
|
||||
לא סבלתי לא את הציפור ולא את העץ, וחשבתי שגם לא סבלתי את סילברסטיין, עד שקיבלתי במתנה את where the sidewalk ends ו- a light in the attick, וגיליתי שני ספרים נפלאים של שירים ואיורים המשלימים אחד את השני עם הומור ומידה של ציניות. קשה להאמין שגם את הזוועות וגם את הספרים הנפלאים כתב אותו אדם. |
|
||||
|
||||
האם זה אותו אחד שכתב שירים למריאן פייתפול? |
|
||||
|
||||
ואני, לבושתי, קראתי את ''גברים ממאדים'' ואפילו מצאתי בו כמה וכמה תובנות לא טריוויאליות (לא שאני זוכר אותן כרגע). שכ''ג, מסמיק מבושה |
|
||||
|
||||
גיליתי (לתדהמתי) שלקרוא ספרים באייפוד (טאץ'. נו, כמו אייפון רק בלי הפלאפון) זה ממש נוח לי. לא קורא אלקטרוני ולא ספר מנייר ולא אייפד ולא כלום - אייפוד זה כמעט אופטימלי עבורי. רק דבר אחד מעיב על האושר - לא ברור איפה אפשר לקנות ספרים אלקטרוניים לאייפוד *בעברית*. יש אתר קטן אחד שמציע כמעט כלום, וזהו. אכזבה קשה. |
|
||||
|
||||
אייפוד תומך בPDF? |
|
||||
|
||||
זו לא שאלה של חומרה אלא של תוכנה. יש באייפוד לא מעט קוראי PDF, אבל זה לא הכי נוח לקרוא בו PDF לדעתי. הספרים שאני קורא מומרים בדרך זו או אחרת לפורמט ePub שבו יש יותר גמישות של הקורא (לגבי אופן הצגת הטקסט, גודל הפונט וכדומה). גם לתוכנת הקריאה עצמה יש חשיבות - אני משתמש ב-Stanza. |
|
||||
|
||||
תודה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |