|
||||
|
||||
האמת היא שלאורך כל קריאת ''באדולינה'' (ועד עכשיו, בעצם) אני לא בטוח אם היה זה נסיון ליצור גרסה ישראלית ל''ג'ונתן ליווינגסטון'', או לחלופין פרודיה פרועה על הז'אנר. קצת מכל דבר, אני חושב. |
|
||||
|
||||
למען האמת, אחרי קריאת "פרא" של אותו ניצן עצמו, אני חושבת שאפשר לפסול את הגדרת הפרודיה הפרועה. מצד שני, יכול להיות שהוא פשוט הולך על "סדרת-פרודיות-פרועות". מרוב הפוך על הפוך על הפוך, אני עצמי כבר לא לגמרי בטוחה מה קורה שם. __________ העלמה עפרונית, בדרך לים. |
|
||||
|
||||
לא קראתי לא את "באדולינה" ולא את "פרא", אבל קראתי בהנאה רבה את כתבותיו של ניצן ב"העיר", מהתקופה של באדלוינה בערך. (גם?) שם הוא מציג אי-אלו אמונות שציניקנים וספקנים יסווגו כתמימות. כשקראתי אותו אז, תהיתי את תהייתך: הוא מאמין בזה, או לא? התשובה המשוערת שלי היא: לא לגמרי כן, ולא לגמרי לא. ברור שהוא מודע לחלוטין לנקודת המבט הספקנית, והוא לא מתריס נגדה. הייתי אומר שהוא משתעשע באמונות התמימות, מבלי להתחייב. האם יש לכך רלוונטיות ל"באדולינה"? אמרו לי אתם. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |