בתשובה לנגה, 05/06/03 16:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באדולינה? נו, ואיך זה? כי אני כאמור אהבתי את האלכימאי. וגם קראתי את הנסיך הקטן, אבל ממש מזמן, בגיל 14 בערך. ובכלל, אם את שואלת אותי, ליאור כנראה עלה מחו"ל, או גדל אצל החרדים בבני ברק, כי אין לי הסבר אחר איך ילד ישראלי חילוני לא קרא את הנסיך הקטן. אבל האלכימאי, והנסיך, זו קטגוריה אחרת - ספרות-משלים, נקרא לזה? ואלה ספרים שיכולים להיות טובים או רעים, לפי המקרה הספציפי. אין לי בעיה עם הקטגוריה כולה. לעומת זאת, בספרי האיך-לחיות-את-חייך למיניהם הבעיה היא בסוג כולו. הרעיון שאנשים יקראו ספר ויתחילו לפעול לפיו וזה ישפר להם את החיים מופרך מעיקרו, בעיניי לפחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה עם עפרונית בנוגע לבאדולינה. הספר חמוד מאוד ואפילו היה מרענן ומקורי כשקראתי אותו. הוא לא "שינה את חיי" ולא שום בלה-בלה אחר, אבל עצם זה שלא הנחתי אותו מהיד אחרי 20 עמודים אומר דרשני. בינתיים נדמה לי שאיילת מובילה, במיוחד אחרי הווידוי של ליאור שחשף לפנינו את האמת (!) המרעישה (!)*. * פרקים מספרים תופסים. התחרות צמודה, ויש לקחת בחשבון כל בדל מילה או משפט מספר זה או אחר שהשתרבב לאינטלקט של המתחרה. לכו תדעו, אולי יום אחד אותו בדל משפט עוד יישלף בטעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי... אני לא זוכר שפתחתי אי פעם את האלכימאי... הוא פשוט היה שם על איזו ספה אצל ידידה לפני קרוב לעשור... מצלמות ערוץ 33 עוד יוכיחו שזה לא אני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |