 |
לכבוד יום הספרים הבינלאומי: האם אתם קוראים ספרות מקור עברית? | 1372 |  |
||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אלו שענו "אני בכלל לא קורא ספרות מקור עברית" קוראים ספרות אחרת, או שמא ניתן היה לצמצם את האפשרות ל"אני בכלל לא קורא ספרות" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קורא בעיקר/רק נון-פיקשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני בעיקר קורא ספרות אחרת. רק מן הסיבה שיש פשוט יותר ממנה (זה גם יותר זול, דרך אגב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי קצת משונה. 1. בהנחה שאתה חי וקורא בישראל, ספרות זרה יותר זמינה מספרות מקור (בצורה מובהקת עד שתענה "אני בכלל לא קורא ספרות מקור עברית")? 2. אתה קורא ספרים לפי תוית המחיר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של לקרוא לפי תוית מחיר, אבל אם אני רוצה לקנות ספר, יש שני ספרים שאני רוצה, אחד ב-50 ש"ח ואחד ב-90, יש סיכוי לא קטן שאני אעדיף לקנות את הראשון. כך, למשל, יש לי כמות מכובדה של ספרים מסדרת "פינגווין קלאסיקס", פשוט משום שהם עלו גרושים ולא היה אכפת לי לקנות אותם גם אם יש סיכוי שאני לא אוהב חלק מהם. כך, כשיש לי אופציה לקנות ספר עברי ב-90 ש"ח או (כמה אבסורדי) ספר מיובא בחצי מזה, אני אעדיף פעמים רבות את השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קונה את כל הספרים שאתה קורא? אתה כנראה באמת איש עשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובם המוחלט, וכשזה מגיע לספרות (יעני פיקשן), הכל. אני לא חסיד גדול של ספריות. אני אוהב לקנות ספר, לתת לו להבשיל על המדף שלי, ולקרוא אותו כשיבוא לי ובקצב שלי, בלי שישבו על הגב וידחקו בי לגמור אותו מהר מהר. זה מה שטוב בספריה האוניברסיטאית - אפשר לחדש השאלות עד אינסוף. יש לי שני ספרים על המדף ששאלתי בשנה א' וטרם פתחתי, אבל אין שום לחץ. אם כי סביר שכדאי שאקרא אותם לפני שאני מסיים את התואר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספריות הן רק מקור אחד. המקור העיקרי שלי הוא ה''פול'' - משפחה, חברים וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשפחה שלי אין ממש קוראי ספרים. כלומר, אמא שלי קוראת, אבל רק רומן רומנטי (בלאכס). מחברים אני שואל ספרים רק לעיתים רחוקות, אם כי אני מאמין שיש שניים-שלושה ספרים של חברים על המדף אצלי, וכמה ספרים שלי על מדפים זרים. אבל זה רחוק מלהיות מקור עיקרי או חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) מה שדובי אמר ב) פיתרון לשאלתך: גם אני נוטה להשאיל ספרים והם מהווים כמעט 100% מהספרים הכתובים בעברית אותם אני קורה ג) טוב, אני מודה, לפעמים אני מעדיף את הקריאה באנגלית משום שהיא יותר זורמת לי (מוזר, אבל נכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי זה יוצא? יש הנחות בחנויות המקוונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, לא יודע, אבל היה כתוב בעיתון, וכבר היה לנו סקר על ספרים, והיינו צריכים משהו להחליף את הסקר של האחד באפריל, אז השתלב לנו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנו לי להתאושש שניה. זהו. רוב מה שאני קורא הוא, מבחירה, באנגלית. למה? וואלה לא יודע. עברית לא ממש נקראת לי משכנעת, משום מה. במהלך החטיבה והתיכון לאט לאט גלשתי לאנגלית, ומאז לא ראיתי הרבה ספרות מקור מעניינת בעברית. הספר האחרון שקראתי היה זה של גב' טוכטרמן, שהיה בכלל אוסף סיפורים קצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברית לא נקראת משכנעת?! מוזר. אותי אף שפה מלבד עברית לא משכנעת באפן כללי. נו מילא. אה, ואני קורא תרגומים ללא בושה ונהנה מזה. (קצת רוסית בשביל גוגול בולגקוב ודוסטויבסקי וקצת צרפתית בשביל יונסקו ודאי לא היו מזיקים לי, אבל אם היה בי קמצוץ זמנוכח ללמד שפות הייתי לומד ערבית ואמהרית.) אבל לגבי שירה, כמבן, רק עברית. רצוי מקראית. ולא, אני לא מתכון לזבל הכימי שכל מיני חיות אקזוטיות גמדיות מנסות להאכיל אותנו מדי חדש, ולא לנפיחות הפרו-אמריקאיות שכל מיני בעלי סנפיר וקשקשת אלמוניים נסו להפריח משך שנתים עד שעשו מהם גפילטע-פיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום דבר נגד עברית, אבל אם מישהו ילכלך עוד פעם על השפה העשירה שהיא השפה האנגלית, אני אכריח אותו לשתות 20 ליטר מיץ גפילטע-פיש סחוטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WOW! גם אני ברוב.משום מה אני מוצא את הסופרים הישראלים מאוד כבדים. כל מלה - סלע. כל משפט נמשך חצי עמוד. בהשווה לסופרים זרים שם הקריאה שוטפת. ס"הכ טעם אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו ספרים זולים ויקרים (בתגובה קודמת), אחת הבעיה עם ספרות המקור בישראל היא שהכל מוגדר ''ספרות יפה''. אין ספרות המונית. זאת אומרת, עכשיו יש, רם אורן, אבל זה ממש לא זה. אין לנו טרי פראטצ'טים ודאגלס אדאמסים, ואפילו לא צ'אק פאלניוקים או טום קלאנסיים. אני לא יודע אם זה בגלל שספרים כאלו לא נכתבו בעברית, כי אין שוק להם, או כי הוצאות ספרים לא חושבות שיש להם שוק. שאלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק רם אורן. מאיר שלו די ''המוני'' (אני מקווה שהוא לא יקרא את זה) ועירית לינור עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי וייל, אתגר קרת ולימור נחמיאס הם כבדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לימור נחמיאס אני לא קורא. אתגר קרת הוא בעייתי להגדרה. כן, הסיפורים שלו נקראים בקלילות יתרה, אבל א. זרמים חתרניים מייחסים לכתיבה שלו מסרים פוסט-מודרניים עמוקים (שזה באמת לא אשמתו), ב. הוא לא כותב רומנים, אלא קצרצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את אורי אדלמן: דיון 60 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וד''ל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לשפוט לפי ''שמונה דקות ביום,'' לא הייתי נוגע בספר של מר וייל עם מקל באורך חמישה מטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שלושה ספרים של ע. וייל: "היום שירו בראש הממשלה" הוא נהדר, אחד מהספרים הטובים שקראתי. "לאן הולך הזכרון אחרי שאנחנו מתים" הוא נחמד, אבל לא יותר מזה. "הגבול הדק" היה מספיק משעשע כדי שגם אקנה אותו. לגבי "8 דקות ביום", איכשהו המעבר מהשער האחורי למדיום ויזואלי לא עובד. אני ממש אהבתי את העמוד האחורי וכמובן שזה היה הדבר הראשון שקראתי בעיתון, אבל איכשהו זה לא כמו שדמיינתי לעצמי. (ואולי עדיף שע. ו. יתמקד בכתיבה ויוותר על הבימוי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת גם את "אושר": תגובה 78610 . (ובמבט לאחור, בהתחשב בעובדה שאתה כבר אפילו לא זוכר שקראת אותו, האם עדיין מדובר לטעמך בספר "מעולה, מבריק וכל מה [ש]אניהו לא"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני קראתי את כל מה שעוזי וויל כתב (חוץ ממתי שהורידו את ''העיר'' מהרשת, בלי שום התחשבות באנשים שגרים בניו יורק. חולרות.). ההשואה בינו לבין אתגר קרת היא מתבקשת, ובסופה צריך אתגר קרת לשבת באיזושהי פינה אפלולית וליבב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה שכחתי ש''אושר'' הוא של עוזי וייל, (אני מתבייש להגיד למי יחסתי אותו) למרות שלא שכחתי שקראתי אותו ואני עומד מאחורי הביקורת שלי עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה חשבתי כמוך על שמונה דקות, אבל אחרי קצת התרגלות התחלתי להתמכר. וגם החברה שלי, שלא ידעה את יוסף. בעצם, היא התמכרה לפני. אולי עדיף לשכוח את הדמויות מהעיתון, ולקבל את אלו מהטלוויזיה כמשהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה בהחלט. במיוחד על הפיספוס של הגבול הדק. אגב יש גם בנענע אם אני לא טועה ----------------------------------------------------- p-files.org
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה בנענע ונגמר. בעסה. חזרתי משבועיים באירלנד. בעסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סליחה על השימוש הנלוז באתר, אבל האם אתה דובי קננגיסר מסניף נוער לנוער הרצליה? ב. ולעניין. ספרות המונים חיה ונושמת בישראל. הבעייה היא לא בספרות אלא בהמונים. ספר של יאיר לפיד (אני מכיר שלושה9, או של קובי אוז, או לימור נחמיאס, או אפילו (ישמור השם) עמוס עוז, הוא ספר המונים. אף אחד לא אמר שספר חייב להיות בינוני (ע"ע רם אורן, שבמחשבה שנייה הוא פחות מבינוני) בשביל להיות המונים. ג'ון גרישם מוגדר המונים, והוא טוב. שלא לדבר על סטיבן קינג. אבל עמוס עוז מוכר המון, ומשום מה הוא מוגדר ספרות יפה (ומה זה יפה? כל מה שהוא לא מדעי או דוקומנטרי זה ספרות יפה, לא?). האחרים מוכרים פחות, כי אנשים לא קוראים כ"כ הרבה (עם הספר?!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הספר האחרון של לימור נחמיאס הוא הספר ההמוני הכי משובב נפש שיצא לי לקרוא בשנה האחרונה. (ועכשיו אני באמצע אהרן אפלפלד מדכא להפליא, אבל אני מתה על אפלפלד, אז אין תלונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שאנחנו שונים. נדמה לי שאת ההנאה של קריאה בעברית לא תוכל להחליף בשבילי האנגלית לעולם; ואני לא מתכוונת לעירית לינור או רם אורן, אלא לעגנון, קניוק או עמוס עוז. יכול להיות שזה נובע מהאהבה הגדולה שלי לשפה העברית. רוב הקריאה שלי היא באנגלית, כמובן, הרבה מאוד ספרות מקצועית ובערך מחצית מספרות הפנאי שאני קוראת, ועדיין לא מצאתי את הסופר-הכותב-באנגלית שיגרום לי להנאה מהשפה הכתובה כמו שגורמת לי קריאה בעברית. בנוגע לתרגומים - גם כליל וגם מגיבים אחרים כמעט ולא התייחסו לתרגומים מול ספרות מקור. אם הכותב כתב במקור באנגלית, אני אקרא אותו באנגלית, כמובן. ספרות זרה אחרת יצא לי לקרוא גם בעברית וגם באנגלית, ואני מודה שזה לא משנה לי במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התייחסתי לתרגומים, כי לטעמי הם לא שווים התייחסות, ברוב ההקשרים. אני לא קורא תרגומים משפה שאני מכיר, ולרוב מוותר על תרגומים משפות שאינני מכיר. מכאן רצוני, בסופו של דבר, ללמוד שפות רבות. אם בכל זאת רוצים לקרוא ספר משפה שאיננו מכירים, אז כדאי לדאוג למצוא תרגום טוב. התרגומים של סטניסלב לם (פולנית?) לעברית ידועים באיכותם בהשוואה לתרגומים האיומים לאנגלית, ספר ערבי אעדיף לקרוא בעברית מאשר באנגלית (בגלל הקרבה המשפחתית של השפות), וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לרוב מוותר על תרגומים משפות שאינני מכיר" שאני אתחיל למנות את יצירות המופת הספרותיות עליהן אתה מוותר? (ובנוגע לסטניסלב לם - מסכימה. אם כי התרגומים לעברית של הרבה מד"ב אמריקאי הם איומים ונוראים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נמנע מקריאה של ספרים מתורגמים מאנגלית, אבל כאן נגמר הדמיון. לגבי סטניסלב לם, קראתי רק ספר אחד שלו - הקיבריאדה בשני התרגומים, (את כל השאר בעברית Xאו באנגלית) ולעניות דעתי התרגום האנגלי הרבה יותר מוצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדע בדיוני ופנטסיה, אשר, למרבה הצער, כוללת כיום רק מעט ספרות מקור (אבל ההיצע הולך וגובר. הידד! דיון 1265 ) אבל את ספרות המקור שיוצאת, אני קורא (אם הספרים מעניינים, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו רם אורן, ידיד שלי קורא לו ''מר נורא'' (שינוי קל של סדר האותיות), כציון לגנאי של רמת כתיבתו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק שיהיה בעברית. מתורגם, מקור, ספר טלפונים, אני לא ממש בררנית. יש שם מילים? הם מתחברות בצורה כלשהי? אני בעד.1 אבל בבקשה, בבקשה אל תתנו לי שפות זרות. כנראה שזה בעיקר בגלל שבעברית אני קוראת במהירות. ומאז שאני ממש פצפונת. אנגלית, טוב, אני משקיעה כל כך הרבה זמן בלפענח מה לעזאזל קורה שם, שאני מפספסת את כל הניואנסים2 כל דחקה אפשרית וחלקים נרחבים מהעלילה. 1 ברגעים אלו ממש אני בעיצומו של "דו"ח הפרקליטות הצבאית לשנת 2002". 2 והרי לקרוא את המקור, זה בשביל לא לפספס את הניואנסים, לא? _________ העלמה עפרונית אחרי שמונה שעות בתחבורה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהקשר זה, יאיר גרבוז כתב על אשתו (הציטוט הוא מהזכרון, אבל רוח הדברים ברורה): "אשתי קוראת הכל. הכי היא מעדיפה ספרים. אם אין ספר היא קוראת עיתון, אם אין עיתון היא קוראת 'מעריב'. אם אין 'מעריב' היא קוראת מה שיש: נירות עטיפה, שלטי רחוב..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לאבחן נטיה משפחתית למחלה כאשר בארוחת צהרים ביתית מתפתחת מריבה על הכיוון האופטימלי בו יעמוד בקבוק כלשהו על השולחן (בדרך כלל רק צד אחד של התוית מספק חומר קריאה, ולו אפילו רשימת הכימיקלים בבקבוק של קטשופ...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ואחותי (כשעוד גרתי בבית) היינו נחלמים כל בקר מי יקרא את טבלת הערך הקלורי של הקורנפלקס. (שיר יפה למד בעל-פה תוך 8 דקות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רשימת התכולה של בקבוק שמפו הוא פזמון קליט. - בתרגום חופשי ( לפי המנגינה של אני מנגן-מה אתה מנגן?): מתיל פאראבן! פרופיל פאראבן? קוקאמיד די - אי - איי סאנסט ילו וכולי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שמור לביקורת. סדרה מ0004 ס. 20. כרטיס נהג. מע"מ מס. 557268778". מהצד השני: "מפת תל-אביב וגוש דן עם כל קווי דן עכשיו אצל הנהג, ב-5 ש" בלבד" (ואותו דבר ברוסית). וחבל שאני לא משתמשת יותר בכרטיסיות, כי שם יש בצד האחורי חוזה שלם לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לא. היום בצד האחורי של כרטיסיות יש פרסומת (בד''כ בליהרבה מלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. מכל מקום, אני מסתפקת בקריאת תוויות של בגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרים היחידים שקראתי באנגלית בשנים האחרונות (לא כולל ספרות מקצועית, כמובן) הם אלה מסדרת הארי פוטר, והסיבה פרוזאית למדי: הם יוצאים לפני התרגום בעברית, ואני קוראת אותם מרוב סקרנות. היו שמועות שהתרגום החדש יצא בו זמנית עם הספר החמישי, ואני מקווה שהן נכונות, כי אין לי כוח לקרוא את הספרים העבים האלה באנגלית. כמו העלמה עפרונית, אני קוראת מהר מאוד בעברית, ולאט מאוד באנגלית. לכן, כל הספרים שאני קוראת הם בעברית, אבל עם שיטה: בספריה אני לוקחת ספר אחד מקור (האחרון - "אניהו" המצוין של אתגר קרת), ספר אחד לועזי (האחרון - "יער נורווגי" של מוראקאמי) וספר אחד זבל (רומן רומנטי או מתח טראשי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה מאד שאני לא היחידה שיש לה חוקי ספריה (אצלי זה: ספר אחד בשביל הכיף, ספר אחד שישפר אותי וספר אחד שכבר קראתי פעם ואני רוצה לקרוא שוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "ספר שישפר אותי"? אני לא הולכת לספריה, אבל תמיד חייב להיות לי ספר לקרוא, ותמיד חייב להיות לי הספר הבא בהישג-יד. אם אין ספר, אני אקרא שוב ספרים שכבר קראתי; כרגע, למשל, אני קוראת - שוב - את Fahrenheit 451, שלדעתי עונה על כל הדרישות שאת מנית (כיף, שיפור עצמי וספר שקראתי פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, בעקרון, קורא רק ספרים שמקלקלים אותי. איך אני יודע? כי אחר כך אני יכול לספר שהם שיפרו אותי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל זה ספר ''חשוב'' או של סופר שאני מרגישה בורות לגביו (למשל, לקחתי עכשיו את ''אורלנדו'' של וירג'יניה וולף.). לפעמים זה ספר עיון, בדרך כלל של ההוגות הפמיניסטיות החשובות, או ביוגרפיה של דמות הסטורית או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "מהר מאוד בעברית". יש שני סוגי אנשים בקריאה - כאלה שמרפרפים במהירות, במעין קצרנות של קריאה, וכאלה שקוראים מילה-מילה ביסודיות ובאיטיות. הסוג הראשון 1 בולע ספרים, הסוג השני מבין מה הוא קרא (ושניהם מקנאים קצת אחד בשני). 1 אני שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהסוג השלישי. אני מתחיל כמו הסוג השני - קורא נורא לאט. אבל עד שאני גומר ספר, אני לא זוכר מה היה בהתחלה, אז אני לא ממש מבין מה אני קורא. אהבל, בקיצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה סוג רביעי, קורא במהירות מאוד גבוהה (600 מילים בדקה ללא מאמץ ועם קרוב ל100 אחוז הבנה, יכול להגיע במאמץ ל1000 אם הטקסט קצר מספיק) ומבין היטב מה קראתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרפת לאיזי - יש סוג רביעי: גם קוראת מהר, וגם מבינה ונהנית מכל מילה, ואם יש משפט יפה במיוחד, אני אתעכב ואקרא אותו שוב. ועדיין בולעת ספרים. מאיפה הבאת את הגדרות השחור/לבן האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה לא הגדרות שחור/לבן! אלה תיאורים של שני "טיפוסים אידיאלים"! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריכה להזכיר לעצמי שלא צריך לזכור את הטקסט בעל פה בסוף, ואפשר להנות ממנו. מחלה של רופאים, אני חושבת. כשיש רשימה, המוח שלי ישר עובר למצב ''זכור בעל פה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני סוג חמישי, או שילוב של כמה סוגים קודמים. באופן כללי עברית אני קורא בקצב של 600 מילים בדקה, בלי דילוגים או פספוסים. אבל לפעמים כשאני קורא ספר להנאתי, אני מתחיל בקריאת כמה שורות בקצב שנקבע באופן מודע, יותר איטי, ככה לפי המנגינה של הספר, ואז אני עוזב את ההגה ונשאר על המהירות ההיא, פחות או יותר*. --------------------- * זה עובד. יצא לי לבדוק את זה על פי מספרי עמודים, אז אני לא יודע בדיוק כמה מילים בדקה זה לכל ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
600 מילים בדקה?! כלומר, באופן תיאורטי ואם לא היו מגבלות טכניות (סקרולינג), היית יכול לקרוא מאמר עם מספר המילים המינימלי באייל בדקה אחת?! זה נורא מדכא. אותי, לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו. מה, לא כולם יכולים? ------------------------------- ל.ב.פ, מעמידה פני תם ושמחה לגלות שהיא לא המופרעת היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) את מה שיש לי לומר בנושא תרגום ומקור, כבר אמרתי בתגובה המושקעת הראשונה שלי באייל: תגובה 42700 וזקני האייל יכולים להתרברב זה באזני זה: "כבר אז לא הסכמתי עם אפופידס על כלום". 2) מפרי הדואל שלי מאתמול, בנושא השפה האנגלית: English: 3) נכון להיום, לא שמתי לב שיש לי העדפה לכיוון זה או אחר, אלא רק שכשאני קורא ספרות עברית - למשל, האחרון שאני זוכר: חמסין וציפורים משוגעות, מאת גבריאלה אביגור רותם, איני מבין איך אוכל עוד לקרוא ספרות זרה, שנראית לי לפתע כה זרה ולא רלבנטית לי ואף מעוטת רבדים, עבורי ואולי בכלל.A Jewish guy in a London hotel calls the operator and asks, in broken English with a heavy Lithuanian-Yiddish accent, for number 266419 . Shortly, someone knocks, and when he opens the door he sees 2 beautiful and sexy girls who asked him: - Have you ordered 2 shikses for one night? אך איני עבד לרגשותי, אז לאחר זמן אני קורא משהו מתורגם, או באנגלית - למשל, כרגע סיימתי את "לב כלב" של בולגקוב, ואז אני מרגיש שלא אוכל עוד להסתגר ולהצטמצם למקומי והחולף - ולקרוא ספרות עברית. ככה זה אצלי, ואני לא טוען כאן כלום. בכל אופן, בשנים האחרונות, יש אצלי מגמה ברורה לכיוון המקור, כנראה גם עקב תחושת השייכות שחוזקה אצלי בשנתיים האחרונות, בעזרתן האדיבה של "אומות העולם" וגם בגלל שכשאני מגיע סוף סוף לקרוא, אני כה עייף בד"כ שאין לי את מעט הכוחות הנוספים הנדרשים לפיענוח משפטים באנגלית. מה לעשות, שפה שאינה שפת אם מאוחסנת במוח אחורנית יותר ולא תמיד יש לי כח למסע קדימה. ולחשוב שרק לפני כמה שנים הייתי תולעת של ספרים באנגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שרוב הספרות שהוא קורא (כל הכתוב בזכר הכוונה גם לנקבה וכו') היא ספרות תורנית (כוונתי לספרות קודש לא מודרנית) זה נחשב לצורך הסקר ספרות מקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שלצרכי הספר זה לא נחשב ספרות. אנחנו מדברים, דומני, על קריאת פנאי. אני, למשל, לא כללתי את הספרים שאני קורא לקורסים שלי בחישוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לכתוב שלצרכי הספר זה לא נחשב סקרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף לקרוא אנגלית, אפילו אם המקור הוא בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Can someone translate what the laddie just said?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Nae, for 'e speaks a language I donna ken! 'Tis sad, when ye find'em wreched souls, incomprehensible tha' way.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עלולה לעצבן את אלי אשד. ראי הוזהרת. __________ תגובה 102949 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שאני קורא בעיקר ספרות מקצועית וגם היא ברובה מורדת מהרשת, כך שהיא בשפה האנגלית. גם ספרות יפה יצא לי (אוי לה לאותה בושה) לקרוא באופן שכזה שהוא הרבה יותר נוח וגם אפשר להגניב עמוד או שניים בעבודה. את הארי פוטר השני קראתי ככה וגם את כל סיפוריו של שרלוק הולמס. עוד קטגוריה שחסרה לי היא ספרים מוקראים. היום בעידן נגני ה-MP3 זה בפירוש אפשרי לשמוע ספר במהלך הליכה/ריצה או נהיגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Book on tape? אלו היו קיימים הרבה לפני עידן נגני ה-MP3.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת ויציב, אבל רוב הספרים הוקראו בגירסה מקוצרת abridged וכמו כן היה צורך לסחוב שתיים או שלוש קסטות בכל פעם. עכשיו אני מעריך שספר שלם ייכנס בכ- 75 מ"ב עבור איכות האזנה מצויינת. ולכן בתקליטור ניתן לדחוס בין 8 ל 9 ספרים. ממש ספרייה קטנה וניידת שתופסת פחות מקום מ 2 ספרים רגילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לדעת :) אישית אני עדיין מעדיפה לקרוא את הספרים שלי ולא לשמוע אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דם אני חשבתי כך עד שגיליתי שבכל מה שקשור לחומר טכני אני מספיק לעבור על הרבה יותר חומר שאני מקשיב למישהו אחר קורא, בפרט למחשב שהקול הלא אנושי שלו מנותק מכל רגש. בדבר ספרות יפה טרם ניסיתי כך שאינני יכול להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה משהו אחר. למען האמת, אני לא בטוחה שלא הייתי מעדיפה לפעמים לשמוע ספרי לימוד במקום לקרוא אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אצלי הדרך הטובה ביותר ללמוד חומר זה לכתוב אותו. אני יכול לשמוע הסברים או לקרוא מנואלים, אבל הדרך היעילה ביותר לצריבה בזכרון (עבורי) היא כתיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אצלי. אבל להעתיק ספרי לימוד שלמים זה יותר מדי. אבל לפני מבחנים אני באמת משתדלת לכתוב נקודות חשובות. ההערה שלי הייתה יותר קשורה למהירות - גם אני קוראת באנגלית יותר לאט מאשר בעברית והרבה פעמים זה מתסכל (ולכן מאט את הקריאה שלי עוד יותר). בספרי קריאה זה עוד איכשהו פחות מורגש כי הם בד"כ יותר מעניינים :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף! היה קשה שם בחוץ. הייתי נטולת מחשב (סיפור ארוך ועצוב) עד אתמול. איזה כיף לחזור לאייל, ועוד לדיון על ספרים! ועל ספרי מקור מול עובדי עכו"ם ואפילו על תרגומים! אז ככה: אני קוראת גם וגם. בחנויות ספרים משומשים לרוב נוח יותר למצוא ספרים מענינים וזולים מאוד באנגלית. עם זאת, אהבתי את הכלה המשחררת (אני יודעת שרבים לא וכרגע לא בא לי להכנס לויכוח, אולי מאוחר יותר), והספר חמסין וציפורים משוגעות שינה את חיי. לטובה. במאה שמונים מעלות. תרגום: כליל, עם אנשים כמוך הייתי נותרת חסרת פרנסה. זה מה שאני עושה למחייתי ב10 החודשים האחרונים. אתמול סיימתי את התקן הקליפורני להגנה מפני הרעלות עקב חשיפה לעופרת, וכעת אני מתרגמת תכנית רשת תקשורת אינטראקטיבית איטלקית לאנגלית. ככה רוכשים מלאן ידע שאין, פשוט אין, מה לעשות בו. נכון שעדיף לקרוא במקור, מאבדים דקויות ואפילו גסויות. עם זאת, לא חראם לוותר על "נשיקה דרך מטפחת" (לא אני המצאתי) ובכל זאת לדעת מהו מגע כלשהו בשפתיים? טוב, אני חוזרת לתרגם. תתחילו לתקוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, ברוכה השבה. חוץ מזה, מה לעשות, שמתרגמים, כמו נגרים, מכונאי רכב, ומורים למתמטיקה, עושים את כספם מבורות הציבור. בין אם בשפות, בין אם במבנהו המכני של הרכב, ובין אם באריתמטיקה. לא הייתה לי ביקורת נגד עניין התרגום בכלל (אם כי, בקונטקסטים טלויזיוניים במיוחד, איכותו, לרוב, מחפירה, מסיבות שונות), רק את נטיותי שלי הבעתי. אין מן הנמנע שגם אני אמצא עצמי עוסק בתרגום כעבודה זמנית, בשלב כלשהו בחיי, אם כי התפקיד של קלדנית נראה יותר סביר. (גם הוא מבוסס על בורות או חוסר יכולת של אנשים מסויימים --- אם כולם היו יודעים הקלדה עיוורת וגו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כליל ואביב י., chapeau! מזמן לא צחקתי כל כך. encore! encore!
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |