|
||||
|
||||
לגבי "מהר מאוד בעברית". יש שני סוגי אנשים בקריאה - כאלה שמרפרפים במהירות, במעין קצרנות של קריאה, וכאלה שקוראים מילה-מילה ביסודיות ובאיטיות. הסוג הראשון 1 בולע ספרים, הסוג השני מבין מה הוא קרא (ושניהם מקנאים קצת אחד בשני). 1 אני שם. |
|
||||
|
||||
אני מהסוג השלישי. אני מתחיל כמו הסוג השני - קורא נורא לאט. אבל עד שאני גומר ספר, אני לא זוכר מה היה בהתחלה, אז אני לא ממש מבין מה אני קורא. אהבל, בקיצור. |
|
||||
|
||||
אני כנראה סוג רביעי, קורא במהירות מאוד גבוהה (600 מילים בדקה ללא מאמץ ועם קרוב ל100 אחוז הבנה, יכול להגיע במאמץ ל1000 אם הטקסט קצר מספיק) ומבין היטב מה קראתי. |
|
||||
|
||||
מצטרפת לאיזי - יש סוג רביעי: גם קוראת מהר, וגם מבינה ונהנית מכל מילה, ואם יש משפט יפה במיוחד, אני אתעכב ואקרא אותו שוב. ועדיין בולעת ספרים. מאיפה הבאת את הגדרות השחור/לבן האלה? |
|
||||
|
||||
אלה לא הגדרות שחור/לבן! אלה תיאורים של שני "טיפוסים אידיאלים"! |
|
||||
|
||||
אני צריכה להזכיר לעצמי שלא צריך לזכור את הטקסט בעל פה בסוף, ואפשר להנות ממנו. מחלה של רופאים, אני חושבת. כשיש רשימה, המוח שלי ישר עובר למצב ''זכור בעל פה''. |
|
||||
|
||||
ואני סוג חמישי, או שילוב של כמה סוגים קודמים. באופן כללי עברית אני קורא בקצב של 600 מילים בדקה, בלי דילוגים או פספוסים. אבל לפעמים כשאני קורא ספר להנאתי, אני מתחיל בקריאת כמה שורות בקצב שנקבע באופן מודע, יותר איטי, ככה לפי המנגינה של הספר, ואז אני עוזב את ההגה ונשאר על המהירות ההיא, פחות או יותר*. --------------------- * זה עובד. יצא לי לבדוק את זה על פי מספרי עמודים, אז אני לא יודע בדיוק כמה מילים בדקה זה לכל ספר. |
|
||||
|
||||
600 מילים בדקה?! כלומר, באופן תיאורטי ואם לא היו מגבלות טכניות (סקרולינג), היית יכול לקרוא מאמר עם מספר המילים המינימלי באייל בדקה אחת?! זה נורא מדכא. אותי, לפחות. |
|
||||
|
||||
כן, נו. מה, לא כולם יכולים? ------------------------------- ל.ב.פ, מעמידה פני תם ושמחה לגלות שהיא לא המופרעת היחידה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |