 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני שנים מספר הגה אדם חכם רעיון מהפכני - "הבה ונקים משטרת תנועה אשר תלחם בתאונות הדרכים, תקרקע נהגים מסוכנים ותשליט סדר בדרכים". הוחלט על הקמת אותו גוף במסגרת ניסוי. לאחר שנה של 'ניסוי' התברר שאחוז התאונות וההרוגים נסק לגבהים חדשים. הוחלט (כנראה ע"י אותם חכמים שאישרו את תנאי הפרישה של רענן כהן) להאריך את הניסוי בשנה וראה זה פלא, אחוז התאונות הקשות שוב עלה. ברוב קולות הוחלט שמשטרת התנועה הוכיחה את עצמה ומאז הפכה אותה זרוע משטרתית למפלצת שמנה ששואבת את הפלח הגדול ביותר מתקציב המשטרה. נו טוב. עכשיו הם בטוחים שהשינוי במספר ימי השלילה ממש ירתיע את הפסיכי התורן. הפסיכים שנוהגים ב-160 קמ"ש בכביש החוף, נצמדים באותה מהירות לפגוש האחורי של מי שמפריע להם להגיע למסיבה ואף מסנוורים אותו על מנת להבהיר לו שהם אלו ששולטים בדרכים, לא בדיוק יודעים לספור עד 30 שלא נדבר על 90. מאחר ואנחנו תמיד בסדר פיתחנו את התיאוריה המדהימה - 'זה הכל בגלל הכבישים'. במחוז שלי מתגוררים כחמישה מליון אזרחים בשטח קטן הרבה יותר ממדינת ישראל. מי שמכיר את האזור הכפרי ביפן יודע שרוב הזמן הנהיגה מתבצעת כאשר גלגל אחד לפחות מציץ לכיוון התהום. המבנה ההררי כאן גורם לסלילת כבישים שהם חלום של נוף אבל בטח לא פשוטים לנהיגה. מה לעשות, אין כאן תאונות, לא בעיר ולא מחוץ לה. הסטטיסטיקה מספרת על חמישה הרוגים בשנה וגם זה קורה בדרך כלל תוך כדי טייפון. אז אולי נשקיע עוד קצת בנידות משטרה שיבלו חצי מהמשמרת בבחירת מקום לאכול ואת החצי השני בארוחה עצמה. אולי נשקיע עוד בהרחבת הכבישים עד שנממש את חזון ארץ ישראל הגדולה ומע"ץ יבקשו מהעירקים לזוז קצת מזרחה. ואולי בסוף נגלה שהסטירה של לימור לבנת, הפיצויים של רענן כהן, השביתה במשרד התעסוקה ושאר הירקות שהופכים את מדינתנו למדינת עולם שלישי הם אלו הגורמים המשפיעים על הנהיגה ולא מספר כזה או אחר של ימי שלילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנצל את התגובה שלך ולפתוח כאן דיון על ענישה והרתעה? <אזהרה - יכול להיות שאני מעוות כאן דברים שאני לא מספיק מבין בהם, אז נא לקחת בערבון מוגבל> שמעתי לפני שבוע-שבועיים הרצאה במסגרת סדרת הרצאות על קרימינולוגיה באוניברסיטה המשודרת בנושא מודלים של ענישה והרתעה. המודל שעליו דיבר המרצה היה המודל של דירקהיים. דירקהיים לא רואה בענישה אמצעי להרתעת הפושעים. הפושעים יפשעו ממילא, ועובדה שהענישה אינה מרתיעה אותם (המספר שאני מכיר הוא שכ- 60% משוכני בתי-הכלא בישראל נמצאים בכלא בפעם השנייה לפחות). לכן, ההרתעה נועדה נגד האזרחים הרגילים, שאינם פושעים. לפי הגישה הזו, העלאת מספר ימי השלילה אינה מיועדת כנגד "המטורפים שנוהגים 160 קמ"ש" - אלו ימשיכו לנסוע מהר. ההרתעה מיועדת לנהג המזדמן שבדרך כלל נוהג במהירות המותרת אבל שוקל, כיוון שהוא ממהר, לנסוע יותר מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אותם נהגים מטורפים של 160 קמ"ש יהיו פחות זמן על הכביש. זה לא קשור להרתעה, אבל זה יכול להעלות את רמת הבטיחות בכבישים. גם זה משהו, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהם באמת נתפסים? לפי דעתי ההבדל הוא זניח ולא משמעותי. כלומר, "כן, זה משהו, אבל לא משהו-משהו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר פשוט לירות בהם ואז הם לא יהיו יותר על הכביש בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז מה תעשה למי שנוסע ב- 165 קמ"ש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אירה גם בבני המשפחה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסות הריסת בתים וגירוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
..ושלילת אזרחות..ו..ו..צפיה כפויה ב"קטנטנות" ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יתנו להם לנסוע בשקט את ה-160 קמ"ש להם, ולא יאטו אותם למהירויות נורמליות, הם באמת יבלו פחות זמן על הכביש, אז אולי זה לטובה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם נהגים שנוהגים ב160 קמ"ש נמצאים על הכביש ממילא רק מחצית מהזמן בו נמצאים על הכביש אלו הנוהגים 80 קמ"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דירקהיים מתייחס לסטיה כאל הכרחית לחברה (בדיוק כמו שמפורט בדיון על הזנות), אך מבחין בין אגואיזם לאלטרואיזם. הוא מחלק את הפרטים בחברה לשתי קבוצות עיקריות - אלה שיתאבדו התאבדות אגואיסטית (בשל משבר אישי כלשהו) ואלה שיתאבדו התאבדות אלטרואיסטית (חרקירי למשל). על מנת שהחברה תמשיך לפעול בצורה טובה ויצרנית, חייבים להתקיים יחסי גומלין בין הדברים ובין השאר גם ההכרה בנחיצות הפשיעה. אכן, דירקהיים תומך בתפיסה שמטרת הענישה היא הרתעה נטו והוכחה לכך ש''הפשע לא משתלם''. הסיכוי ליצור הרתעה כזו בקרב הקבוצה שמרטון מכנה ''חדשנים'' (אלה שמבקשים להגיע למטרותיהם בכל דרך אפשרית ללא קשר לנורמות החברתיות) הוא קלוש, משום שרבים מהם הם אכן רצידיביסטים (מועדים לפשיעה חוזרת) והנסיונות להשפיע על קבוצה זו יעלו בתוהו ויביאו לבזבוז משאבים מיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעניין. רוצה להרחיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה את ''התיאוריה החברתית והמבנה החברתי'' של מרטון. זה באמת מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - מי שמצהיר בפרקליטות על היותו "חדשן" צריך להיות פטור מעונשו של החוק (שהומצא רק בשבילנו, ההולכים בתלם)? עם כל המאמצים, אני מתקשה להפנים את "נחיצות הפשיעה" לקיומה הטוב והיצרני של החברה. למה הכוונה בנחיצות הזאת? האם זה אומר שצריך לוותר על נסיונות האכיפה (שממילא "יעלו בתוהו")? או אולי שהאכיפה לא משתלמת, שכן אם רמת הפשיעה תרד יגרם מכך נזק לחברה? אנא הסבירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל של דירקהיים מוכיח את עצמו ככל שמשקל העבירה גדל. רוב העבריינים הכבדים בהם טיפלתי רואים בעונש חלק מחוקי המשחק. הרבה מהם לפני ביצוע העבירה אף מקדישים זמן להתיעצות (לפעמים עם עו''ד) ולימוד החוק על מנת לצמצם את העונש במידה ויתפסו. על פי המודל הענישה אכן אינה הרתעה במקרים של עבריינים מועדים אלא פשוט נקמה מצד החברה. אבל לא לכך התכוונתי. מדינה שלא מתייחסת ברצינות לאזרחיה גורמת לכך שאותם אזרחים יגיבו באותה צורה כלפי מוסדותיה. במקרה של חוקי התנועה זה באמת קצת צורם כי אנחנו בעצם הורגים את עצמינו כאשר אנחנו מזלזלים באותם חוקים אך אותה התייחסות קיימת כלפי תשלום האגרה, הגיוס למילואים, בתי הספר וכל גוף ממסדי אחר. ההצעות של שר התחבורה דומים לרעיונות של השרה המכובדת לימור אותה אני שומע כרגע ברדיו. אני מתחיל לצאת מפוקוס ונשמע כמו מישהו מפופוליטיקה, מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ששורש הבעייה הוא במאפייני העולם השלישי שהולכים ומתפשטים כאן. עדיין, חקיקה נוקשה יכולה לעשות סדר בבלאגן כשאין את הבסיס המנטלי הנחוץ להשלטת מאפייני עולם ראשון. שמעתי שבסינגפור יש חוקים דרקוניים של ממש על עבירות פעוטות. קנסות של אלפי דולרים על יריקה על מדרכה, או השתנה בתוך מעלית (שני אלה היו כנראה מנהגים נפוצים...) ואתה יודע מה? זה עבד, לפחות לפי מה שאני שמעתי. סינגפור הפכה למקום מה-זה נקי ומנומס... אולי הגיע הזמן לחוקק חוקים דרקוניים כנ"ל בתחום התחבורה [שהוא בסופו של דבר, ושלא כמו יריקות והשתנות, עניין של חיים ומוות ממש]. קנסות-מחץ, ושלילות רשיון מיידיות לתקופות ממושכות, ולפי הצורך גם לצמיתות- זה מה שצריך כאן. על החתום: אסתי-הזועמת-בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך למלחמה בתופעות פסולות היא הגברת האכיפה של החוקים הקיימים ולא החמרת החוקים. במקום להעניש בעונש חמור מספר קטן של מסכנים שאיתרע מזלם לעלות בגורל, מוטב שהעבריין הפוטנציאלי יידע שסיכוייו להיתפס אינם זניחים. זה יהיה יותר אפקטיבי מבחינת ההרתעה, יותר צודק מבחינת ''חלוקת הנטל'', ופחות נוטה לפתיחת פתח לשחיתות במשטרה (משהו שעדיין מבדיל בינינו לבין העולם השלישי). אם שוטר יכול להחרים לי את הרכב לצמיתות, יש פיתוי ממשי להציע לו שוחד גדול, וכשהשוחד גדול מספיק יש לו פיתוי ממשי לקבל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע להפחתת תאונות ע''י הרתעה (וכאמור, זה לדעתי רק חלק קטן ממה שאפשר לעשות), הרתעה היא הסיכוי אותו מעריך האזרח שיפגע ע''י עונש. הסכנה לעונש בידי החוק, קרי ההרתעה, מורכבת הן מהסיכוי להתפס ולהענש, והן מחומרת העונש. צריך לשלב את שניהם, חקיקה ואכיפה, על מנת לקבל הרתעה טובה. הגזמה בחקיקה מחמירה אינה יעילה, ובשילוב עם אכיפה גרועה היעד מתרחק עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו בדיוק העניין, שמרבית חוקי התעבורה אינם נאכפים כלל, אלא אם העבריין מעורב בתאונה. הדבר היחיד שאוכפים הוא זה שיש לו חלק זניח בלבד בתאונות הדרכים (ולא בזכות האכיפה, כפי שאפשר לראות בכבישי ארצנו) - כלומר מהירות מופרזת. זו לא אכיפה גרועה, זו אכיפה בלתי קיימת. לכן, כל מה שהשלשת הענישה תשיג היא שנהגים מהירים אולי יאטו, אבל כל עבירה אחרת תמשיך להתקיים, וכמות התאונות לא תרד כלל. מכיר את הפרוייקט של ה"כבישים האדומים"? הוא לא השיג את מטרתו, שמראש הייתה מגוחכת (דיברו על הפחתה של 10% במספר התאונות הקטלניות. בכביש אחד כזה, למשל, היו לפני תחילת המבצע 9 תאונות קטלניות. הורדה של עשרה אחוז, אם כן, היא לחלוטין בתחומי תנועה סטטיטיסטית מקרית וחסרת משמעות (תאונה אחת בלבד!)). במקרים מסויימים, מספר התאונות גם עלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אלפי דולרים, רק מאות. העונש על ונדליזם (כולל גרפיטי) הוא מלקות על הישבן עם מקל. זה מרתיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנסות ומלקות? רק בליעת צפרדעים חסרה כאן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינגפור זו דוגמא קצת בעייתית היות והרקע התרבותי שונה. דוגמא קלאסית היא העיר ניו-יורק. ג'וליאני לא הוסיף יותר מידי תקנות על אלו הקיימות אלא רק החליט שצריך לפעול על פי אלו הקיימות. בהחלטה לא פופוליסטית שהקימה עליו בתחילה את רוב קהילות המיעוטים בעיר הוא דאג לשפר את תנאי השוטרים ובכך הזרים כח אדם איכותי יותר. הוא דאג לתת גב לכח המשטרה ובמקביל לדרוש מהם וממערכת המשפט התיעלות מקצועית. יש הרבה טענות נגד מהלך זה והמצב רחוק מלהיות מושלם אך השינוי בעיר מדהים גם בעיני תייר שזכה לראות את העיר בתקופת החושך שלה. גם בארץ יש מספיק חוקים (תורכים, בריטים וסתם ישראלים) ולא צריך להוסיף. שינוי יכול להעשות גם במדינה עקשנית כמו שלנו אך לשם כך צריך פוליטיקאים שיעזבו לרגע את המאבקים במרכז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי אוסטרלי שטען שבאוסטרליה היה שיעור דומה (=גבוה) של תאונות לזה שבישראל, ושבעזרת החמרה דרסטית של האכיפה הצליחו להוריד את מספר התאונות בצורה משמעותית. החוקים המדויקים שדיבר עליהם לא זכורים לי עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי (עפ''ז) שצה''ל הפחית משמעותית את שיעור תאונות הדרכים ''שלו'' ע''י כך שהפחית את מספר בעלי רשיונות-הנהיגה הצבאיים, החמיר את התנאים לקבלתם ולחידושם, הנהיג ''השבתה'' של כלי רכב צבאיים שהיו מעורבים בתאונות, והעלה את הנושא בסדר-העדיפויות של מפקדים ע''י הפיכתו למרכיב בהערכת מפקדים ובתגמול יחידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עשוי לעבוד. (ככה זה כיש פחות פוליטיקה ויותר ביצועיסטיות) עפ"ז?! אוף איתכם, מה זה כל הר"ת האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מתאים. אולי עפ''י פרסומים זרים. בכל מקרה זה משהו באזור. נראה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי זכרוני, למיטב ידיעתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את כפל-המשמעות שגילית. הכוונה המקורית הייתה על-פי פרסומים זרים, כמו שההמ''ה כתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמ"ה, עוד חדוש של מפ"ט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפ"ט = מיכאלה פיטוסי-טננבאום? תגובה 76114 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם מדובר בתקופה עליה סיפר אותו אוסטרלי אך בשנת 1995 כאשר גרתי בסידני נערך קמפיין די אגרסיווי בתקשורת כנגד נהיגה בשכרות, במקביל בכל ערב לאורך כל הכבישים בעיר ובמיוחד ביציאות ממנה התייצבו שוטרים וערכו בדיקות די מציקות אך מרתיעות. כנראה שזה עבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בארץ יש תעמולה אינטנסיבית נגד נהיגה בשכרות, לא? אבל מבחינת בדיקות של רמת האלכוהול בדם, למיטב ידיעתי החוק הוא, שמותר *לבדוק* את זה כאשר מגיע הנהג לבית החולים, אבל הדבר לא משמש כראייה משפטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כן תעמולה. קצת גלגל"צ וזהו. ויופי שמותר לבדוק *אחרי* שהנהג מגיע לבי"ח, חבל שלא קודם, בביקורת רגילה בנוסף לבדיקת רשיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטענתי הוא, שאפילו הבדיקה הזו לא שווה כלום פרט לנתון סטטיסטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, שווה לבדוק את חוק התעבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם תעשה שמיניות באויר, ואת הטריק הזה שמעביר אנשים ממקום למקום במלחמת הכוכבים, אני לא אאמין למספר הזה. אאל''ט ביפן גובה הקנס גדל ככל ששווי הרכב גדל, אולי זה מרתיע יותר מהשיטה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי נתונים מספריים די בקלות, אבל אינני בטוח אם הם מצטברים (ואז זה יותר סביר, גם אם גבוה למדי) או שמא מייצגים כל שנה בנפרד (ואז זה ממש לא יאומן). שנת 1996 - 950 אלף נפגעים בתאונות דרכים (הרוגים+פצועים). שנת 2000 - 1.16 מיליון. שנת 2002 - 1.19 מיליון. הנתונים הגיעו מפה - http://www.catss.ucf.edu/aitfia/main_pages/crash-tes... ומכאן - http://www.osa.go.jp/anzen/html2002e/as101.html כמו כן, מצאתי גרף שמצביע על כך שבשנת 1997 נהרגו בתאונות דרכים ביפן בין 8 ל-9 מכל 10,000 איש. הגרף נמצא בתוך קובץ ה-PDF הזה: הערה: האוכלוסייה של יפן היא כ-126 מיליון בני-אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה יוצא בסוף, הם יותר טובים מאיתנו או לא? (ומה בעצם נעשה עם המידע הזה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המספרים של גלעד, ביפן נהרגים פי *עשרה* (יחסית לגודל האוכלוסיה) מאשר בישראל. ומה נעשה עם המידע הזה: אם מתברר שמצבנו אכן טוב יחסית לכל מדינה מערבית אחרת, אולי צריך להרים ידיים (דהיינו, להבין שלא נצליח להוריד את מספר ההרוגים בתאונות באופן משמעותי) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם הגענו למנוחה ולנחלה (או אפילו לנחלה ממנה ניתן להשקיף על הנחלה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי הרוגים לק"מ נסיעה (או שמא הרוגים לק"מ דרך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, טעיתי בהעתקת הנתון מהגרף. מדובר על בין 8 ל-9 מכל *100,000* איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין את הגרף אני לא מצליח לקרוא אך בכל זאת אחפש תשובה רשמית לגבי הנתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה, על אוכלוסיית ישראל, בין 480-540 הרוגים בשנה. קצת יותר טוב מאיתנו, אבל לא בצורה משמעותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אגיד שוב: הנתון המשמעותי (לדעתי) הוא הרוגים לק"מ נסיעה (או לק"מ דרך או אפילו לכלי-רכב. כולם יותר משמעותיים מהרוגים לנפש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כל הסבר שלך יתחיל מנקודה נחותה במקצת, אגב, כי הנפשות מתות, ולא הקילומטרים ולא כלי הרכב. -------------------- אם הייתה אפשרות לבדוק את היחס בין מספר ההרוגים למספר האנשים *שמשתמשים* במכוניות, זה היה מדד עדיף, אם היינו רוצים להשוות בין מדינה מתפתחת למפותחת, למשל. המדדים האלה הם כלים שיכולים לספק סקרנות, או לעזור למישהו להחליט מה משפיע על תאונות דרכים, ולכל אחד מהם משמעויות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית בעצמך – המדדים שמתייחסים לק"מ נסיעה הם למעשה ביחס לאנשים *שמשתמשים* במכוניות, אלא שהם משוקללים כדי להבחין בין אנשים שמשתמשים הרבה במכונית לבין כאלה שכמעט לא. מובן שהייתי צריך להגיד משמעותי ל*מה*, בהודעתי הקודמת. הכוונה היא למשמעותי להערכת הבטיחות בדרכים. אני מקווה שעכשיו זה יותר ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הרוגים לנפש לק"מ דרך? נראה לי הכי רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? אין לזה אפילו את המימד הנכון. כל מדד סביר צריך להשאר יציב תחת שכפול של המדינה אותה מודדים, והמדד שלך יחולק ב-2 במקרה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה אמרת הרגע, אז אני אניח שאתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתאר לעצמנו מדינה A שבה המדד שלך יוצא 14. כעת נתאר לעצמנו מדינה B, שהיא כפולה בשטחה, במספר הכבישים שלה, במספר תושביה, ובמספר התאונות לשנה. דוגמא למדינה כזו: שני עותקים של A, מחוברים בסרט ורוד. מספר התאונות לנפש ב- A ו- B הוא זהה; אבל אם מחלקים באורך הכבישים, המדד של B יצא 7, ולא 14 - בניגוד למה שהיינו רוצים לראות. (ועכשיו אני צריך ללכת ללמד, שעור ראשון השנה. מי יתן וכל הסטודנטים שלי יתנו בי כזה אמון עיוור). (בעצם, אני מקוה שהם לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג למה, אבל החיפושים האלו משעשעים אותי. בחודש מרץ של שנת 2001 היו ביפן 7,843 קילומטרים סלולים של כבישים מהירים, וכ-10,000 הרוגים בתאונות דרכים. בסוף שנת 1996 היו ביפן 72.03 מיליון כלי רכב רשומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הטריק הזה כבר מיציתי, עכשיו אני עובד על שיגור דאג וטוני לרגע הלידה של רענן כהן (יש להם הוראות מפורטות איך לנתק את המכשירים). הנתונים נמסרו באדיבות קצין ממשטרת המחוז, חוץ מזה שהוא בחור טוב אני נוטה להאמין לו. אין לי מושג מה קורה בשאר החלקים היותר עירוניים של יפן. יכול להיות שלא תאמין שכבר שנה לא שמעתי צפירה של מכונית וגם עקיפות נחשבות כאן למשהו שרק שדים לבנים עגולי עיניים עושים בסרטים האמריקאים אך זוהי המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי ולכן אסיים. בדיקה עם מחלקת התנועה במחוז העלתה כי בכל שנת 2001 נהרגו 52 בני אדם בכבישים. כמעט שלושים נהרגו כתוצאה מפגעי טבע (ניסית פעם לנהוג במהלך טייפון?). אם תתעלם ממספר הנהגים שנהרגו בגלל שצלע הר החליטה להתפורר בדיוק כאשר הם עברו שם תוכל לראות את ההבדל בין הנתונים הישראלים, בעצם גם אם לא תתעלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרפת. למנטליות הישראלית, לדעתי, חלק גדול מאוד באחוז הגבוה של תאונות הדרכים בארץ. כולם נהנים לדבר על הנהג הישראלי המופרע, וגם אני לא ידעתי כמה באמת מופרע הוא הנהג הישראלי עד שלא עברתי לגור מחוץ לארץ. זכור לי ביקור בארץ מלפני שנתיים, כשבמשך שלושה ימים פחדתי לעבור נתיבים - פחד אמיתי וממשי (יש לציין שכשגרתי בארץ מעולם לא התקשיתי לעבור נתיבים). באף מדינה אחרת לא נתקלתי בנהגים שמרגישים פראיירים אם הם יתנו לך לעבור נתיב. קולגה אמריקאית שלי התגוררה בארץ במשך חמש שנים, ועד יומה האחרון לא הסתגלה לנהיגה הישראלית. היא מקשרת את ההתנהגות הישראלית בכבישים לתרבות הישראלית בכללה, ומספקת שלל דוגמאות לזלזול וגסות-הרוח הפושים בחברה הישראלית (ואני לא אלאה אתכם). אני לא חושבת שישראל היא מדינת עולם שלישי, אך משהו במנטליות הישראלית מאוד מרתיע ומטריד אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 87871 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיטר מאייל מספר באחד הספרים שלו(*) שהנהג הצרפתי מתייחס לכביש כאל המקום בו הוא מחזק את אישיותו. לתת למישהו לעבור זאת פגיעה אנושה בכבוד והמלחמה על הנתיב יכולה להמשך לאורך קילומטרים, גם אם מדובר בכביש כפרי צר וברנו 5. (*)באחד הספרים האלה (אין לי כוח לחפש בספר עצמו) A Year in Provence
http://images.amazon.com/images/P/0679731148.01.LZZZ... Toujours Provence http://images.amazon.com/images/P/0679736042.01.LZZZ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה להזכיר שוב איזה חלק מזערי מתאונות הדרכים נגרם ע"י מהירות מופרזת, ואיזה חלק גדול מדו"חות התנועה שניתנים ניתנים על סעיף זה? תודה. עבירות תנועה רבות נגרמות לא על ידי "נהיגה מטורפת" אלא על-ידי חקיקה מטופשת. קח את כביש החוף, למשל, שבקלות יכול להיות כביש של 100, אבל הוא כביש של 80. למה? לא ידוע. למה איילון, שהוא המשך ישיר של כביש 1 הוא 90, בעוד שכביש אחד הוא 100? הכביש שמוביל מצומת כבר-שמריהו לכיוון רעננה דרך הרצליה הוא כביש של 50, למרות שאין שום סיבה שבעולם שהוא לא יהיה לפחות 70. למה? סתם, כי ככה קל יותר להגדיל את הקופה הציבורית על חשבון הנהגים. ב. מיכאל הזכיר פעם שהמקום היחיד שבו מכמונות המהירות עובדות הם כבישים ישרים עם יחסית מעט מכוניות עם רווח גדול ביניהן - כלומר, בדיוק התנאים בהם מהירות גבוהה אינה מסוכנת כלל. המטורפים באמת הם אלו שחותכים בפראות, אלו ש(כאמור)נצמדים לנהגים שלפניהם, נהגי משאיות שלא מתייחסים למכוניות סביבם, נהגים עייפים, נהגים שנוסעים במהירות המותרת גם אם תנאי הכביש לא מאפשרים נהיגה במהירות כה גבוהה, נהגים שמאבדים שליטה על הרכב שלהם, נהגים שסוטים מהנתיב שלהם בלי לשים לב, נהגים שנוסעים באמצע הכביש, בין שני נתיבים, נהגים שנוסעים לאט בנתיב השמאלי, וכן, גם תנאי הכביש המזעזעים ברבים מכבישי ישראל. אני לא אומר שאני לא נמנה על חלק (או אפילו רוב) הקטגוריות לעיל, אבל על אף אחת מהעבירות הללו לא עצרו אותי מעודי. כן עצרו אותי על מהירות מופרזת באותו כביש הרצלייני דלעיל, ורשיוני נשלל ל-30 יום ע"י קצין אדיוט, מדושן עונג ועם נימוסים של ברקודה. רק לאחרונה נגמרה לי תקופת על-תנאי של שנתיים(!) שבמהלכה, כמובן, עשיתי עשרות עבירות *אחרות*, אבל על זה לא טורחים לעצור נהגים. זה בסדר. העיקר שלא יסעו במהירות סבירה לתנאי הכביש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |