|
||||
|
||||
המודל של דירקהיים מוכיח את עצמו ככל שמשקל העבירה גדל. רוב העבריינים הכבדים בהם טיפלתי רואים בעונש חלק מחוקי המשחק. הרבה מהם לפני ביצוע העבירה אף מקדישים זמן להתיעצות (לפעמים עם עו''ד) ולימוד החוק על מנת לצמצם את העונש במידה ויתפסו. על פי המודל הענישה אכן אינה הרתעה במקרים של עבריינים מועדים אלא פשוט נקמה מצד החברה. אבל לא לכך התכוונתי. מדינה שלא מתייחסת ברצינות לאזרחיה גורמת לכך שאותם אזרחים יגיבו באותה צורה כלפי מוסדותיה. במקרה של חוקי התנועה זה באמת קצת צורם כי אנחנו בעצם הורגים את עצמינו כאשר אנחנו מזלזלים באותם חוקים אך אותה התייחסות קיימת כלפי תשלום האגרה, הגיוס למילואים, בתי הספר וכל גוף ממסדי אחר. ההצעות של שר התחבורה דומים לרעיונות של השרה המכובדת לימור אותה אני שומע כרגע ברדיו. אני מתחיל לצאת מפוקוס ונשמע כמו מישהו מפופוליטיקה, מצטער. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |