בתשובה להאייל האחר, 19/01/25 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב. הגרלה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשיטת הסניוריטי אתה יודע שנים מראש קרוב לוודאות מי יהיה הנשיא הבא. יש לזה יתרונות לעומת הגרלה- המועמד יכול להתכונן לתפקיד במשך שנים והוא לא נופל עליו בהפתעה. אין מתח מי ייבחר. חיסרון שאני יכול לחשוב עליו- עמיתיו ייחסו לדעתו חשיבות יתר הרבה לפני שייכנס לתפקיד. זה ניחוש, לא יודע אם מתכתב עם המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לערוך את ההגרלה כמה חודשים לפני הכניסה לתפקיד (אפשר לערוך הגרלה כפולה לנשיא וסגן נשיא, ככה שאם הנשיא ימות או יחלךה באופן פתאומי המחליף יהיה מוכן בזמן שהמחליף שלו לומד את התפקיד). אני מניח שזה גם יוריד מחשיבות התפקיד בצורה דראסטית ויהפוך אותו לטיקסי בעיקרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יהיה היתרון הגדול מול השיטה הנוכחית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה קצת יותר מעניין. אפשר יהיה אפילו לקיים הימורים (וקצת יותר ברצינות, אני חושב שזה מבטל חלק מהבעיות שהעלה אייל הקוטב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה- בטרם נסיון ההפיכה המשטרית האם חשבת ששיטת הסניוריטי גרועה וייצרה נשיאים גרועים לביהמ"ש העליון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי (ולמיטב זכרוני, זה מה שחשבתי מאז שהבנתי את הבעיה), בעיית בחירות השופטים במצב של חוסר אמון בין המחנות כמו שיש בישראל (ובארה''ב) היא לא בעיה פתירה (הרי, הבעיה היא לא באמת בחירת השופטים אלא חוסר האמון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירידת האמון ניכרת בסקרים בכל מערכות השלטון. האמון בכנסת ובממשלה נמוך בהרבה מהאמון בבית המשפט. המספרים של הכנסת הפכו למביכים בשנה האחרונה. בכל סקרי אמון הציבור לאורך השנים הסדר הוא פחות או יותר אותו הדבר- גופי הבטחון- צה"ל, שב"כ, מוסד, במקום הראשון בפער. נשיא המדינה במקום השני בית המשפט העליון מתחתיו הממשלה במקום הלפני אחרון הכנסת במקום האחרון. הגוף היחיד ששינה את מיקומו היחסי הוא המשטרה שהאמון בה עלה מאוד אחרי ה 7 באוקטובר והיא עקפה את בית המשפט ומתמודדת עם הנשיא על המקום השני. אז למה דווקא את שיטת הבחירות לבית המשפט צריך לשנות ולא את הבחירות לכנסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מדבר על אי אמון במוסדות ואני מדבר על אי אמון בין המחנות. זה לא אותו סוג של אי אמון. אי אמון בין המחנות הוא מה שגורם ל"שמאל" להאמין שהשופטים שלוין רוצה למנות יעשו את מה שלוין רוצה ולא לא מה מה שחוקתי ומה שגורם ל"ימין" להאמין שהשופטים שמינה מרידור עושים את מה שנוח למרידור ולא את מה שחוקתי. ב. אני לא מדבר על שיטת הבחירות לבית המשפט אלא על שיטת המינוי של נשיא בית המשפט העליון. ג. הכנסת ובית המשפט אמורים למלא שני תפקידים שונים. הכנסת אמורה לייצג את רצון הציבור, בגלל זה בעיית הבחירות לפרלמנט היא בעיה קלה יחסית (וגם היא לא פתירה באמת. אבל הכל יחסי. בחירות נותנות לך ייצוג די טוב של רצון הציבור בזמן הבחירות). בית המשפט אמור לייצג את ה(1)חוקה וה(2)צדק. לגבי (1) - אם החוקה היתה נכתבת בשפה מדוייקת שאינה ניתנת לפרשנויות שונות אז כל מה שהיה צריך זה למצוא משפטנים שיודעים להבין את השפה הזאת, זה לא המצב ולעולם לא יהיה המצב. לגבי (2), מה שלא צודק בעיני צודק בעיני אחרים וההפך. במצב בו יש אמון בין המחנות השונים, אז לא מדובר בבעיה כל כך קשה, בוחרים מישהו ש(1)מכיר את החוקה ו(2)עם חוש צדק בסיסי ו(3)מספיק צניעות להבין את התפקיד שלו ומתי עדיף לא להתערב, ומקבלים את ההחלטות שלו - לא בגלל שהן נכונות - אלא בגלל שמישהו צריך לקבל את ההחלטות והוא מי שהסכמנו עליו. היום אתה הפסדת, מחר אני אפסיד, והכל במסדרת חוקי המשחק. כמו קוון במשחק כדורגל לפני הואר, כל התפקיד שלו הוא לסיים ויכוחים. כשאין אמון בין הצדדים הפוליטיים, כששופטים שמינה בוש האב מאפשרים לבן שלו להפסיק לספור את קולות המצביעים על מנת למנות את הבן השני שלו לנשיאיות, אז מדובר במשחק אחר לגמרי. ד. גם את שיטת הבחירות לכנסת צריך לשנות (מסיבות אחרות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |