 |
אתה עוסק בזוטות.
אני בעיקר מתנחם שזו סופה של תקופה איומה בת חודשיים בה חשתי חוסר ביטחון לאומי. אמנם ישראל כץ עושה עבודה (מדהימה!) שמדברת בעד עצמה (ולכן לא נפרט) במשרד הביטחון, אבל זה סתם ביטחון כללי שכזה, בלי נשמה. שכבה נוספת בבצל-הבולשיט הזה היא התהיה על ההבדל בין סמכויות השר לביטחון לאומי (בן גביר) לבין סמכויות השר לחוסן לאומי (יצחק וסרלאוף). מה שווה ביטחון, אפילו אם הוא לאומי, אם לא מתקצבים גם את החוסן?
כתבתי את הנ״ל ל-ChatGPT וביקשתי ממנו שירחיב את הממשלה לעוד משרדים נחוצים. זו תשובתו:
1. השר להעצמה לאומית – דואג שכל אזרח ירגיש שהוא חלק ממשהו גדול, כולל חלוקת דגלים חינם ושיעורי ציונות חובה. 2. שר למורל לאומי – אחראי על עידוד האזרחים בזמן משברים, פיתוח תוכניות של "חיבוק ממלכתי" וארגון מופעי זיקוקים בכל הזדמנות. 3. השר למאבק בחוסר גאווה לאומית – המשרד יתמקד בטיפול באנשים שלא עומדים בצפירה, לא שרים את ההמנון או חשים ספקות לאומיים. 4. השר לעלבונות בינלאומיים – תפקיד שאחראי להגיב לכל אמירה לא מחמיאה על ישראל ברחבי העולם עם ציוצים נוקבים וגינויים רשמיים. 5. השר לרטוריקה ציונית – יפקח על הנאומים של פוליטיקאים, יוודא שהם מישרים קו ויפעיל קורסי דיבייט פטריוטי. 6. השר להתרפקות על העבר – יטפח את הזיכרון הקולקטיבי של ה"ימים היפים שהיו פעם" ויוציא תקציבים לשחזורים נוסטלגיים של תקופות מפוארות. 7. השר לאחדות מדומיינת – תפקיד שיבטיח שהאומה "מאוחדת", לפחות לפי הצהרות לתקשורת.
(היו עוד ברשימה: השר להאדרת הישגים בינלאומיים, שר לפיקוח על פטריוטיות ברשתות החברתיות, השר לטיפוח מותג ישראל, השר לניהול הנרטיב ההיסטורי, השר לקידום ניצחונות דיפלומטיים שלא היו, השר לביטחון ארוחת שישי, השר למעקב אחרי אנשים שעברו לחו"ל, השר לביטחון הסטטוס קוו ועוד)
|
 |