בתשובה להאייל האחר, 07/10/24 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רעיון יפה. זה אולי מסייע בהכרעת הסוגיה וגם מזכיר לי עוד שתי תופעות בנות השוואה, שבניגוד לחורים שחורים מתקיימות גם במ"ז שטוח: 1. אפקט אנרו, שנדמה לי שיש לי עד היום את השקפים שהכנתי כדי להציג אותו. 2. אופק האירועים הקוסמי. דורש מחשבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לגבי (1) - ראיתי בכמה מקומות (בעיקר בQuora) כאלה שטוענים בעוז שזה ההסבר האמיתי לקרינת הוקינג, ולא ההסבר הפופולארי על שני חלקיקים וירטואליים שנוצרים ליד אופק האירועים ואחד מהם בורח החוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת. כפי שגם מצויין בויקיפדיה: Hawking radiation is dependent on the Unruh effect and the equivalence principle applied to black-hole horizons. זה קורה כאשר את הכבידה של סביבת האופק של החור השחור מחליפה התאוצה של הצופה ואת אופק האירועים הגרביטציוני עצמו מחליף זה הקינמטי1. אפילו הטמפרטורה מתאימה! זה מזכיר לנו שכבר בתורת היחסות הפרטית מוגדר אופק אירועים. הוא נוצר בכל פעם שאתה מאיץ, וכל עוד אתה ממשיך להאיץ אתה למעשה מנותק מחלק של היקום שכבר לא יכול לתקשר איתך (כי האותות שהוא שולח לא ישיגו אותך). הבעייה היא שזה לא תמיד החלק ממנו היית שמח להתנתק, מה עוד שכולנו רקמה אנושית אחת חיה. 1 שם זמני שאני מעניק ל-apparent even horizon |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון לשני הכיוונים, כלומר כל עוד אני מאיץ אני גם יוצא מאופק האירועים של חלק מהיקום? (שואל בגלל משטרת התנועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן המצב. אבל אל תיתן לכך להעכיר את רוחך, שכן גם אם תשב בחיבוק ידיים מבלי שתדע תאוצה מהי, אתה עדיין מנותק מ-99% מן היקום בשל סופיות מהירות האור וההתפשטות הקוסמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת תוהה לגבי ה'פרדוקסיות' שמטרידה אותך. כמו שהתגובות האחרונות מראות, יש אזורים עצומים ביקום שלעולם לא נקבל מהם שום סיגנל. ובשביל זה לא צריך חורים שחורים. אבל זה שאני לא מקבל סיגנל לא יוצר שום סתירה לגבי אירוע מסוים. רק חוסר ידיעה שלי לגבי מה קורה שם. מבחינה זו, פרקטית, אין הבדל עצום בין מקום שאראה את הסיגנל שלו בעוד אלף מיליארד שנה למקום שלא אראה לעולם. מכל בחינה פרקטית, שניהם מחוץ לשדה המידע שלי. אז מה. אין חוקים בפיזיקה שמחייבים שכל המידע יעבור דרך כל נקודה היקום מתישהו. ולכן גם אני לא בטוח לגבי פרדוקס אופק האירועים שלך. כמו שיכול להיות אסטרונאוט איפשהו ביקום שיחצה את הנקודה שבה כבר לא אראה אותו לעולם בגלל התרחבות היקום, יש אסטרונאוט בדרך לחצות את האופק בכניסה לחור שחור, אבל האירוע הזה נמצא מעבר ליכולת הראייה שלי. למה זה סתירה בעינייך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כבר מדברים על האסטרונאוט ליד האופק, יש לי תהייה חדשה: כל עוד הוא לא חצה את האופק, הוא יכול להסתכל אחורה ולראות מידע שמגיע מהיקום. אבל מידע זה גם קרינה. ומאחר והזמן שלו מואט מאד, הוא רואה מאות ואלפי שנים בשנייה. אלא מאי - זה גם אומר שבשנייה אחת הוא סופג קרינה מצטברת של מאות ואלפי שנים. ואם זה לא מספיק - הקרינה מוסטת לכחול בפקטורים עצומים, ז"א שהוא חשוף לקרינת גמא מטורפת בכמויות אדירות שאמורות לפרק אותו לאטומים לפני שהוא יספיק לומר שמע ישראל. אפילו אם כל הקרינה שהוא רואה זה רק קרינת הרקע הקוסמית, זה לא יעזור לו. הטיגון מובטח. מה אני מפספס כאן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |