בתשובה לאח של אייל, 06/12/24 13:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וזה מחזיר אותי לשאלה שלי ממעלה הפתיל: אחרי מיליוני שנות קיום חור שחור וספיחה של חומרים מסביבו, עבור צופים חיצוניים רוב המסה של החור השחור נמצאת בפנקייק האירועים שבמעטפת, ולא במרכז החור השחור. סביר מאד להניח שלפיזור המסה הזה יש השפעה מדידה על הדינמיקה של גופים בקרבת החור השחור - למשל כוכב נייטרונים שמתאחד איתו. והדינמיקה צריכה להיות שונה מזו של גוף שכל המסה במרכזו. האם דינמיקה כזו ניתנת למדידה בליגו ודומיו ואכן נצפתה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
==> סביר מאד שלפיזור המסה הזו יש השפעה מדידה.. בדיוק ההיפך.. ע"ע shell theorem. מסה ספרית סימטרית שקולה בדיוק למסה נקודתית. נ.ב קיוויתי שזה לא תקף ביחסות כללית, אבל טעיתי. זה כן. נ.ב.2. כאשר 2 חורים שחורים מתמזגים ואחד יותר גדול, יש איזשהו פרק זמן (?) של חוסר סימטריה. אבל אני בספק אם זה אפשרי למדוד את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זכרתי את זה ממכניקה 1, אבל הנחתי שביחסות כללית זה יישבר. ב. יש לי הרגשה שיש מקומות שבהם זה נשבר - בייחוד כשגוף אחר חודר לרדיוס קטן מהמטעפת. למשל, פגיעה של אסטרואיד תהיה אחרת בגוף עם מעטפת דקה מאשר בגוף עם מסה אחידה. מאחר ואיחוד של חורים שחורים או חור וכוכב ניטרונים נשמע לי כמו מגה-פגיעה של מגה-אסטרואיד, חשבתי שבאירוע כזה כן יהיה הבדל בין התפלגויות המסה הללו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |