 |
מזל שמאט אודווד לא קורא פה, תודה על התיקון לזלזול שלי, ועל הקישור להרצאה,שצלחתי למרות הקושי שלי עם וידאו.
אם אני מבין נכון, אנחנו חלוקים רק בענייני טעם. בעיניי אסטרונאוטים נקודתיים ומירוצים שלוקחים מיליארדי שנים ומתקדמים מרחקים קטנטנים הם מעניינים, וה''לצורך העניין הושמד'' בנוגע למרחקים קטנים (מילימטר או אפילו אורך פלאנק שסוסקינד מזכיר) או אורכי גל אדומים כל כך שלא סביר שנמדוד מהם פוטון הם הסחות דעת של העולם האמיתי מהאידאליזציה המתמטית.
לדעתי גם זנון (שבמותו לא יכול להתנגד שאני מגייס אותו למחנה שלי) היה מתעניין בכך שלעבור חצי המרחק הנותר לאופק הנראה לוקח יותר ויותר זמן בכל שלב, ובכל זאת האסטרונאוט מגיע למרכז החור מבחינת הצופה. או כמו שכתבת, שאחרי שעתיים המרחק בין האסטרונאוט לאופק הנראה הוא פחות ממילימטר, ועל המילימטר הנ''ל (שלא לדבר על שלושת הק''מ שגם אותם יגמא בסוף) הוא יצטרך לעבוד הרבה זמן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש