בתשובה לאפופידס, 02/12/24 9:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שלגבי "חציית האופק" שמטרידה אותך, אתה מתעלם ממה שבאמת רואה הצופה החיצוני. בוא נדבר על האסטרונאוט כ"נקודת אור" - אז הוא רואה את הנקודה הזו מתקרבת ומתקרבת לאופק, אבל גם נעשית יותר ויותר כהה ובאורכי גל גדלים והולכים, ככה שגם הרבה (מילימטרים? מטרים? מה זה משנה) לפני האופק התיאורטי הנקודה כבר "השחירה" ונעלמה מהעין. לכל צורך שהוא היא כבר התמזגה עם החור השחור1. אז למה ההתאיידות זה מה שמטריד אותך? כל האינפורמציה שהיתה מגולמת בנקודה הזו מתווספת לחור השחור, אמנם לכאורה על המעטפת שלו3, אבל מה זה משנה? 1 ומה זה משנה אם היא בסוף נמצאת לנצח ננו-מטר מעל לאופק? זה נשמע לי חסר יכולת להפריד בין מצב כזה לבין האופק2 2 רק לאחרונה גיליתי שהרבה מעל לאופק יש אזורים שאור לא יוצא מהם, אבל גם לא נכנס לתוך אופק האירועים - הוא מסתובב שם לנצח. מה שזה אומר שבעצם האופק עצמו הוא מקום פיזיקלי הרבה פחות מוגדר מהמקום המתימטי. 3 זה לא מה שהמודל ההולוגרפי אומר ממילא? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |