בתשובה לאיילת בועזסון, 26/08/04 22:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עדיין חושב שהופעתה בשידור חי של כאפרית (נותנת כאפות) ידועה לצד המדליסט האולימפי, בלי שמישהו הזמין אותה לפודיום, וגם כשלא ברור על חשבון מי היא נסעה, מסוכנת יותר בהשפעתה על החינוך והתרבות בישראל מאשר איזשהו טמבל שמפליץ או משתמש בלשון ערבית מדוברת לתאר את המקום שכולנו היינו בו פעם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ח"כ שריד הגיש שאילתה (קנטרנית ומוצדקת בעת ובעונה אחת) בשאלת המימון של נסיעת השרה לאתונה (בפעם השניה בתוך שבוע). התגובה היתה ש: א. הדברים אינם ראויים לתגובה. ב. (בכל זאת מוכרחים להגיב, אז) נסיעות של שרים לחו"ל אחרי זכיה במדליות זהב אולימפיות הן דבר מקובל בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקש סליחתך אם גם אני אטפל לאינצידנט זה כדי לפרוש כמה נקודות יותר רחבות. 1) הייתי מחדד ואומר שהשאילתה קנטרנית וחשובה בעת ובעונה אחת. יש הפרזה של נסיעות לחו"ל ע"ח הציבור. הממשלה משקיעה כסף לא מבוטל בקיום מערך שגרירויות בכל רחבי תבל. השרים מתיחסים למערך זה כאל פקידים זוטרים וחסרי חשיבות ומרבים ל"קפוץ" לחו"ל בכל עניין חשוב או פעוט. לדעתי, כדאי לנסות ליישר "עקמומיות" זו ע"י תקנה מנהלתית אשר תחייב כל נסיעת שר רשמית באישור הממשלה כולה. השר יוכל להמשיך לנסוע לחו"ל בענייני משרדו לפי ראות עיניו אלא שאז יאלץ לממן מכיסו את הוצאותיו האישיות, כאשר רק הוצאות נלוות (אנשי בטחון, עובדי מדינה נלווים) יכוסו מתקציב המשרד. יתכן שתקנה זו לא תצליח לבלום את חדוות הנסיעות המיניסטריאלית, אלא שבמקרה כזה השחיתות כל כך עמוקה שלא ניתן להלחם בה ע"י תקנות (צריך להחליף את נבחרי הציבור או אפילו את שולחיהם). 2) הסיפור של השרה אשר תוקפת רשמית את "המורדים" ומשתתפת באירועים ציבוריים איתם, היא רק סממן של השחיתות והצביעות של מפלגת השלטון בישראל. הנבחרים מרבים להצהיר ולהבטיח דברים ("שלום ובטחון", "א"י הגדולה") שאינם מתכוונים לממש או אינם מאמינים בהם. (זו אולי מורשת ממפלגת השלטון הקודמת שהסתבכה בדו-פרצופיות בתחום החברתי-כלכלי, אבל נראה לי שבליכוד הצביעות הזאת יותר בסיסית). 3) פורנוגרפיה כמו זנות הן כנראה צרכים בסיסיים והם קיימים באיראן וסעודיה כמו בהולנד. רצוי גם לא להיות צבועים יתר על המידה בעניין זה. למזלה של ישראל, קואליציה של דתיים ונשים הביאה להחלטה הנכונה בתחום. בעוד שאין שום טעם לחסום שור בדישו, אין גם שום סיבה לשתף את ערוצי הטלביזיה בחגיגה הזו. תסתדר הפורנוגרפיה בלי הערוץ השני. יש כאן נקודת תורפה של תומכי השוק החופשי והאיין-ראנדיזם למיניו. ברור שלא תמיד האינטרס להרוויח של חברות פרטיות עולה בקנה אחד עם האינטרסים של החברה בכללותה. אחד המקרים הוא כאשר ל"ציבור" יש דרישה ל"סחורה" מסויימת ואינטרס שהוא יסופק ע"י גורם א' ולא ב'. 4) לטעמי תכניות כמו אקזיט ודומותיה (בערוץ הראשון), "המורדים" וכו', גרועות בהרבה מפורנוגרפיה, בגלל הצורה המתוחכמת בה הן מתחזות לריאליסטיות. צריך לא מעט תחכום כדי להבין שהקשר בין מה שמתרחש בתכניות האלו לבין המציאות הוא כמו בין מדע-בדיוני למדע. התוכניות הללו מתיישבות על הנקודה הרגישה שבה הורים משוכנעים שילדיהם לא פחות "מושלמים" מגיבורי המורדים ומגישי אקזיט ומתקשים להבין שהתכניות הללו הן פשוט גידול סרטני של תופעת מלך/מלכת הכיתה. הסכנה שיש בתכניות האלו היא שהשפעתן עשוייה לפגוע ביכולת החברתית לנצל את השונות והמגוון האנושי. יש לאנושות עוד כמה כשרונות מלבד הכשרון לשיר ולרקוד או להוולד יפים. 5) דוקא דבריו של יעקב, מביאים אותי למסקנה שהציבוריות הישראלית מקבלת יותר מדי את ההתחמקות מ"חינוך". הטלביזיה לא צריכה לחנך. בתי הספר לא צריכים לחנך. אם יש לחברה שלנו, כמו לכל חברה אחרת ערכים מסויימים, מדוע אסור לנו ל"חנך" אליהם באמצעות כלי התקשורת והמדינה. אם גם "חופש המחשבה" ו"חופש הביטוי" הם בין ערכינו, מדוע כל חינוך הופך מיד ל"אינדוקטרינציה"? את הואקום שמותיר ה"חינוך" ממלאים ה"גורמים המחנכים" בסיסמאות של הגשמה עצמית ומצויינות. כלומר מטיפים לבני אדם לרצות את מה שהם רוצים ממילא. יותר ויותר מתוצרי החינוך הזה נראים כמתאמצים להגשים ב"דרך אישית ויחודית" את אותה הדמות של ה"מצליחן" הסלבריטאי (משהו שממילא רובו קשור למזל אקראי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5) אינך יכול להשתמש בטלוויזיה כדי לחנך כי לא נלחמים ברע בעזרת רשעות, וכפייה אסורה היא רשעות. אינך יכול להשתמש בטלוויזיה כדי לחנך כי אתה יודע היטב שאין מדינה בעולם בו זה עובד - לא בישראל, לא באיראן, לא בארה"ב, לא ברוסיה ולא בצרפת. זה 50 שנה מדינות משקיעות הון עתק בחינוך בעזרת הטלוויזיה ותוצאותיהם הינם אפס מוחלט. אף על פי כן ממשיכים לספר לנו שצריך טלוויזיה ממלכתית כדי לחנך. אולי מספיק עם השטויות הללו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחמיץ לחלוטין את הנקודה. בוודאי שלא צריך טלוויזיה חינוכית או ממלכתית על מנת ללמד אלגברה, אנגלית או אזרחות. את זה אפשר ללמד בכיתות בצורה הרבה יותר יעילה. הטלוויזיה לעומת זאת מייצרת את האווירה התרבותית של אדם צעיר, את הערכים והנורמות המקובלות, את המודל לחיקוי. האווירה התרבותית הזו חשובה לחינוכם של אנשים צעירים (לפחות לחינוך באופן בו אני רואה אותו) לא פחות מאיכותו של מחנך הכיתה שלהם, ומן הסתם אף הרבה יותר. בשל כך, הטלוויזיה יכולה להיות כלי חינוכי יעיל מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר תפקיד הטלוויזיה היא לבנות אתוס משותף לאזרחי המדינה. כולנו ראינו את רחוב סומסום, את בנסון ואת הסימפסונים ולכן כולנו ערבים זה לזה. אם נפריט את הטלוויזיה, עלול חלילה להווצר מצב בו אני לא ראיתי מעולם את רחוב סומסום ואתה מעולם לא צפית ברגע עם דודלי. בעת מפגש לא יהיה לנו על מה לדבר. אני מעדיף שכולנו נתאחד סביב התורה ולא סביב הבל זה או אחר - "קרובים קרובים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקים גדולים של התורה הם נורא משעממים, ולכן שום טלויזיה שפויה בדעתה לא תקרין את תכנית ''התורה'' במקום סיינפלד, למשל, או במקום המלון של פולטי, או במקום משדרי החדשות. ולכן גם קשה לשכנע את כל עם ישראל להתאחד סביב התורה. קשה להתאחד סביב דבר שבחלקו הגדול הוא נורא משעמם, אולי אינטלקטואלים מוצהרים יתביישו להגיד את זה, אבל זאת האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניגוד כאן הוא לטלוויזיה, שאין לה חלקים משעממים בשום גודל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לך שאתה מאשש את דברי. הרעיון שנתאחד סביב הטלוויזיה גוררת את הרעיון שנתאחד סביב זבל וכפייה (מצד בעל הטלוויזיה הממלכתית). אני בכל זאת מעדיף את המודל של התורה המתאחדת סביב האחווה היהודית ומאפשרת מרחב רחב לכל אדם להיות שונה. לכל עדות ישראל יש מנהגים שונים לגמרי, ואולי הם גם בזים אלו לאלו, אולם כולם מודעים לכך שהם בני עם אחד, וכיהודים ברוסיה, באתיופיה או בהודו זקוקים לעזרה אחיהם נמצאים שם לעזור 1. לעומת זאת, אני שומע מצד אלו אשר מתאחדים סביב הטלוויזיה דיבורים על כך שאנו לא אחים ובואו ניפרד. 1 לא תמיד הם יודעים איך ולא תמיד הם עוזים מספיק. מודעותם לאחדות רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל מה שיש בטלויזיה זה זבל, יש גם דברים טובים, וכשיש מבחר גדול (לאלה שמשלמים, כמובן) - יש גם יותר דברים טובים. ברור שלא מדובר על הרעיון "להתאחד סביב הטלויזיה". גם לא מדובר על כפיה בטלויזיה, אני נדהם ממך. כשלמדנו בבית הספר (בית ספר ממלכתי רגיל, לא דתי, אבל לפי תכנית הלימודים היינו צריכים ללמוד את זה -) שיעורי תורה ותפילה - *זאת* היתה כפיה, אף אחד לא רצה את זה. גם הכריחו אותנו לחבוש כיפה בשיעורי התפילה - בבית ספר לא דתי! - וגם את זה אף אחד לא עשה בחשק רב, והיו גם מי שדיברו על כך שיארגנו איזו הפגנה נגד הכיפות, אבל בסוף לא עשו כלום, סתם מתוך עצלות וחוסר ארגון. אני חושש שאתה קצת חי על הירח בנוגע למהי כפייה ומהו כושר המשיכה של התורה. רוב האנשים, מפשוטים ועד אינטליגנטים, יעדיפו כבר את ה"זבל" שבטלויזיה על פני זה שיאביסו אותם ב"תורה" בניגוד לרצונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ועוד משהו: אני גם לא כל כך מתלהב מזה שאתה "תאחד" אותי. אני די נהנה להיות לבד ולא להיות "מאוחד". אם יש יהודים בצרה באיזה שהוא מקום בעולם אני *רץ* לעזור, וכבר הוכחתי את עצמי בעניין זה יותר מכמה דתיים "מאוחדים" שיצא לי להכיר (באוניברסיטת בר-אילן), שאצלם הכל היה בדיבורי גבוהה-גבוהה ולא בשום צעד מעשי. ככה זה, יהודי בצרה? - אני מושיט עזרה, אבל בחיי היום-יום - נא לא "לאחד" אותי. אתה ואני אזרחים של אותה מדינה וה"אחווה" הקורקטית והתקינה הזאת מספיקה לי בהחלט. הדעות הימניות שלך מזעזעות אותי ואינני מרגיש שום צורך להפוך אותך ל"אח" מלאכותי שלי, תודה, יש לי שני אחים אמיתיים שגדלו איתי באותו בית ואליהם אני באמת מרגיש כאל אחים. וסליחה אם משתמע כאן מדבריי טון תקיף, אין לי שום כוונה כזאת, אבל הדיבורים על ה"אחים" וה"אחווה" מזכירים לי את הימים שלאחר רצח רבין, וזה קצת מעלה לי את הסעיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. אתה מפרש את דברי. ברור שאדם יותר קרוב לאחים שלו, לקרובים לו בדעות, לשכנים שלו, לעם שלו, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) כלומר אנו מסכימים. אתה שולל את הרעיון שצריך טלוויזיה ממלכתית כדי לאחד את השבט. קודם שללנו את הרעיון של טלוויזיה ממלכתית כדי ללמד משהו. הטלוויזיה גם אינה מחנכת ועל כן הרעיון של טלוויזיה ממלכתית מיותרת ומזיקה. הלאה הכפייה. 2) אני בעד הפרטת מערכת החינוך. יהיה לי עצוב מאוד אם תבחר לבנך בי"ס בו לא מלמדים אותם תורה אבל על זה אנו יכולים לדבר בלי כפייה. 3) עיין בדעותי לגבי כפייה. אני מאוד עקבי. 4) לא הצעתי להאביס אף אחד בתורה בניגוד לרצונו. ההתאחדות סביב התורה מובנה מתוך בחירה, לא בכפייה. התורה מתנגדת לכפייה גורפת. אני הייתי שואל מניין בא לך הרעיון שכל דבר צריך להעשות בכפייה - אחרת הוא לא יתבצע. זו הטעות הרווחת בימינו אותה התורה שוללת בחריפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שהנסיונות שלך ליצור רושם כאילו המצב הקיים יש בו אלמנט גבוה של כפייה, הם מלאכותיים ואינם לוקחים בחשבון את המציאות האמיתית בה אנשים רבים בארץ מעדיפים דווקא את התרבות החילונית, זו השואבת השראה מתרבות המערב - ולא את התרבות הדתית. השאלה אם אותה תרבות מוגשת באמצעות טלויזיה ממלכתית או לא - תתפלא, אבל השאלה הזאת אינה מטרידה רבים מאותם אנשים, בעיניך זוהי שאלה רבת חשיבות - אבל לא בעיניהם. ובהחלט לא מדובר באנשים חסרי דעה אישית ההולכים כסומא אחר הנוהג בם, אלא באנשים מודעים היטב שהמצב הקיים בתחום זה אינו מפריע להם, ואין טעם להתאמץ ליצור אצלם תחושה מלאכותית לגמרי, כאילו משהו צריך להפריע כשאינו מפריע. כשאשלח, בבוא היום, את ילדיי לבית הספר - אני אתחשב *בדעתם שלהם*, במידה רבה מאוד, בבחירת המוסד הרצוי. אולי השקפותיי בתחום זה הן חריגות, אבל אני רואה בילדים יצורים תבוניים שיש להתייחס אליהם בכבוד ולא רק להקשיב להם אלא גם ליישם, תוך הסכמה הדדית, את דעתם או לפחות חלק משמעותי ממנה. ובהקשר זה, לשאלתך "מנין בא לי הרעיון שכל דבר צריך להיעשות בכפייה, אחרת לא יתבצע" - ובכן, אינני יודע איך זה אצלך, אבל אם כבר דיברנו על חינוך ועל ילדים - *אני* עוד לא ראיתי ילד חילוני *אחד* ש*רצה* ללמוד תורה ותפילה - הלימוד הזה נעשה בפירוש אך ורק בכפייה. אשר לטענתך כי התורה שוללת כפייה (אולי אתה יכול להביא דוגמה מן התורה לרעיון זה?) - צר לי, אבל אני שוב חוזר על אותו ביטוי קצת חצוף שכבר השתמשתי בו: אני חושש שאתה חי על הירח - בלי כפייה תהיה כאן *מעט מאוד* תורה, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הציבור חי בסדר עם הכפייה כי הוא לא שם לב לכך שהצרות עליו הוא מתלונן הם תוצאה הכרחית של הכפייה. האגרה המטורפת, הבזבוז והשחיתות, הרדידות האיכותית כמו הנמיכות המוסרית הינם תוצאה של ההתערבות של המדינה בתקשורת. בנוסף, אנשים רואים שלא רע להם אז לא אכפת להם. אבל מה אם אלו שכן נפלו קורבן, ומה אם יום אחד אתה תהיה הקורבן? אז אתה תצעק ואיש לא ישים לב כי מה אכפת לנו. המצב הזה חייב להפסק, וההתנגדות לכפייה השלטונית חייבת לבוא מעמדה מוסרית ולא אינטרסנטית. 2) שנינו יודעים, שאין כמעט 1 אדם בארץ הזאת אשר לא מעשן סמים רק בגלל שהוא מפחד להתפס. יש המוני אנשים שתורמים כסף בלי שאיש כופה זאת עליהם ויש המוני אנשים ששומרים מצוות שלא על מנת לקבל שכר ולא מפחד העונש. 3) התורה מציינת "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד" התורה מגבילה מאוד את סמכויות המלך, ראה הלכות מלכים לרמב"ם. התורה אוסרת גזל ואלימות שלא נעשות על פי חוק ואלו מוגבלים על ידי חוקים ברורים. סיירת שתחפש לאנשים בבית חזיר או חשיש הינה עבירה יותר גדולה מעישון סמים. 1 אילו הייתי מפכ"ל המשטרה והייתי מעוניין לעשן סמים הייתי נמנע מלעשן סמים בגלל הפחד להתפס. איני בטוח שכך נהגו המפכ"לים לדורותיהם 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך במילים "אלו שכן נפלו קורבן"? קורבן של מה? של מי? ואיך זה קשור עם הטלויזיה או עם כל אמצעי תרבותי אחר? אני עצמי, במלוא הצניעות ותחת האלמוניות - תורם כסף מבלי שזה נכפה עלי. אשר לכל ההמונים המקיימים מצוות - אולי יש המונים - אבל יש *הרבה יותר המונים* המעדיפים אורח חיים חפשי. כאשר הדת לא תיכפה ומערכת החינוך לא תכפה גם בבתי הספר החילוניים לימודי דת (או שתהיה מופרטת, כפי שאתה שואף) - יהיו, להערכתי, עוד הרבה פחות מקיימי מצוות. אין לי נתונים סטטיסטיים (וגם לך אין), אבל מהיכרות אישית אני יודע על דתיים שמקיימים את אורח החיים הדתי בהחלט לא מרצונם אלא רק בגלל שמשפחתם כזאת וסביבתם הקרובה כזאת, ואין להם כוח לריב עם כולם. ואם זאת לא כפייה, אינני יודע כפייה מהי. קל לדבר על הכפייה של "מלך" קדום, תיאורטי - כאשר הכפייה האמיתית היא מצד דתיים אמיתיים וקרובים הרבה יותר, וחסרי תארי מלוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלו שרצו להקים תחנת טלוויזיה או סתם רצו לעשות סרטים וגילו שהקליקה המונופוליסטית לא מעוניינת בהם, כי יש בני דודים שעומדים ראשונה בתור. ישמעו אוזניך מה שמקלדתך כותב. אתה אומר שאתה מקיים מצוות שלא לתקוות שכר ולא בגלל פחד העונש (תורם כסף) אך משום מה אתה מגיע למסקנה שאם לא יכפו עליך לעשות זאת אתה לא תעשה זאת. ולגבי כפייה מה היא: יש שני סוגי כפייה - 1) יש כפייה אלימה של המדינה - גביית מיסים, מאסר וכו' 2) יש כפייה נסיבתית הכוללת: א) כניעה ליצרים ב) כניעה לחברה ג) כניעה למגבלות הטבע. אני מדבר על הסוג הראשון אשר יש לו מקום בקיום צבא ובהשגת בטחון פנימי וחיצוני, אולם אין לו מקום בדברים אחרים. לגבי הסוג השני יש לבנות אנשים עם חוט שדרה כדי שיעמדו וילחמו נגד הכפייה ולא יתכופפו. איני יודע על דרך יותר טובה מהשתעבדות לבורא העולם. - "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". חשוב למשל על האנשים אשר מעדיפים להתחתן אך מעדיפים גם לבגוד. האם הם חופשיים? או שמא הם משועבדים ליצרים שלהם המובילים אותם למקומות בהם הם אינם רוצים להיות? "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם, אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, לא ימכרו ממכרת עבד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוחה על הדברים ששמת בפי ושבהחלט לא אמרתי אפילו מקצתם: "ישמעו אוזניך מה שמקלדתך כותב. אתה אומר שאתה מקיים מצוות שלא לתקוות שכר ולא בגלל פחד העונש (תורם כסף) אך משום מה אתה מגיע למסקנה שאם לא יכפו עליך לעשות זאת אתה לא תעשה זאת." - הבלים. את הדברים האלה בהחלט לא אמרתי ואתה מפרש אותי פרשנות מאוד מאוד שגויה. אני, בניגוד לך, מבדיל הבדלה *מוחלטת* בין תרומת כסף לבין קיום מצוות דתיות. תרומת כסף היא דבר מעשי שאת תועלתו אפשר לבדוק ולוודא, ואכן אני עושה דבר זה שלא על מנת לקבל פרס ואף לא מפחד עונש (אינני מאמין לא בזה ולא בזה), ושכרי הוא בידיעה שיש מי שחייו יהיו קלים או טובים יותר עקב תרומתי. לעומת זאת, המצוות הדתיות, שמירת שבת וכשרות וכו', הן עניין אחר לגמרי ואין *שום דמיון*, אף לא קל שבקלים, בינן לבין תרומת כסף שהיא דבר מועיל. שאלת השכר והעונש היא אולי מאוד משמעותית בשבילך, אבל אצלי אין לה שום מקום ואיננה משחקת שום תפקיד. השאלה היחידה היא שאלת ה*תועלת* - ומכאן הפער הגדול שבין תרומת כסף לבין קיום אורח חיים דתי (מיותר, מבחינתי). לגבי הסוף של דבריך, לגבי האנשים הנשואים שבוגדים - אכן, יש בינינו הסכמה על כך שאלו אנשים המשועבדים ליצריהם, אבל אתה לא ענית אפילו במילה אחת על מה שאמרתי אני בתגובתי הקודמת, על כך כי הכפייה האמיתית (והמציקה מאוד) היא הכפייה הדתית מצד האנשים הקרובים. צר לי מאוד לומר לך כי בעיני - שיעבוד הבא מאנשים אחרים, מכיון שהם דתיים ורוצים שמי שחי איתם או בשכנותם יהיה דתי - שיעבוד כזה הוא מכוער וחצוף, וזהו לדעתי עניין חמור פי כמה מאדם המשועבד ליצריו שרצונו בידו, רוצה, מחליט כך, רוצה - מחליט אחרת. ענייניו של אדם ויצריו הם ברשותו הפרטית, ולאף אחד אין זכות לכפות את דתו על אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) גם תרומת כסף היא מצווה דתית. העובדה שאתה עושה את המצווה בלי להיות מודע להיותה מצווה ואולי אף תוך הצהרה כלפי העולם שאתה עושה זאת למרות שזאת מצווה ולא בגלל - אינה משנה מבחינת נושא דיונינו. נושא דיונינו הוא, מבחינתי, האם אנשים יעשו מצוות (או אם תרצה נקרא לזה מעשים טובים) בלי שיכפו זאת עליהם ובלי שהם יקבלו שכר. 2) תצטרך להסביר לי בדיוק על איזו כפייה אתה מדבר. אם מדובר על כפייה של המדינה שבמקרה (או שלא במקרה) תואמת צוויים דתיים, הרי שאני מתנגד לכל כפייה על ידי המדינה כולל מה שאתה קורא כפייה דתית 1. אם הכוונה לשכנים שאומרים לילדים שלהם לא לשחק עם הילדים שלך, הרי זה טיבו של עולם ובחר לך האם אתה רוצה להיות אוטונומי או להתכופף בפני החברה. אם הכוונה לקרובי משפחה שימחקו אותך מהירושה - כנ"ל. 1 בתנאי שמתנגדים לכל כפייה. התנגדות רק לכפייה דתית בעוד הכפייה האחרת שולטת במלוא עוזה היא חוצפה וצביעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על יעילות של הטלוויזיה ככלי חינוכי, לא על דעותי באשר ל''רחוב סומסום''. תקשורת ההמונים היא כלי שיש לו כוח לעצב את השקפת העולם של האוכלוסיה, ואף לעצב אתוס לאומי ותרבותי. אלו דברים בעלי קשר אמיץ למה שאני מכנה חינוך של בני אדם. אין ספק שהטלוויזיה יכולה לחנך גם בצורה רעה - בישראל הטלוויזיה מחנכת אנשים בצורות רבות שאני מוצא אותן רעות. במקומות אחרים ובמשטרים אחרים הטלוויזיה יכולה אולי לחנך לגזענות או לצייתנות עיוורת. לא כל חינוך הוא חינוך לערכים ראויים, אבל אין ספק שהטלוויזיה (כמו אלמנטים אחרים של תקשורת ההמונים) היא כלי יעיל במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעיל לטובה או יעיל לרעה? לרעה לא מעניין אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מין שאלה זו? מכונית היא יעילה לטובה או לרעה? לטובה אם היא מביאה אותך לאן שאתה רוצה, לרעה אם אתה מתנגש בקיר הפרדה במהירות מאה קמ"ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שניתן להשתמש בטלוויזיה כדי לחנך דור. אני טוען שניתן להשתמש בטלוויזיה ממלכתית כדי לחנך דור להבלים אך לא לדברים טובים. איני חולק עליך שאם המטרה היא להחטיא את הרבים הטלוויזיה מאוד יעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אינהרנטי לה למדיה האלקטרונית שלא ניתן לעשות בה שימוש לטובה? איך זה שספרים יכולים לחנך למידות טובות ולמידות רעות, בעוד שהטלוויזיה מוגבלת באורח פלא רק לאפשרות אחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלוויזיה *ממלכתית*, לא טלוויזיה. לפי יעקב, אף גוף ממלכתי (להוציא אולי צבא או משטרה) לא יכול להביא לטוב, וזה לא ממש קשור לסוג הגוף או המדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אויש, הדיון הזה. אני רוצה לציין שאני לפחות השכלתי לא פעם מהספרים שיצאו בהוצאת משרד הביטחון (או שמה זו האוניברסיטה המשודרת?). אפילו גיבור נעוריו של יעקב, ישעיהו ליבוביץ' עליו השלום, כתב פעם ספר בסדרה הזו על בעיית גוף-נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם הערה- ליבוביץ כתב 5 פעמים לסדרה של האוניברסיטה המשודרת של משרד הבטחון(כולל על אמונתו של הרמב"ם,5 ספרי אמונה פילוסופיה של המדע עם אגסי, עוד ספר על תורשה וכמו שציינת ספר על הבעיה הפסיכו-פיזית) כמו כן, נכתב גם עוד ספר בסדרה על אמונתו של ליבוביץ ( הספר נכתב ע"י נעמי כשר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשאתה מעלה את זה, נזכרתי אכן גם בספר מהסדרה על אמונתו של הרמב"ם שמאוד אהבתי, ואיזה ספר שלו עם אגסי ("מחשבות על התבונה"?) שקצת פחות אהבתי, אבל אני לא בטוח שהוא מאותה סדרה בכלל. העותק של "חמישה ספרי אמונה" שיש לי בבית הוא בכלל בהוצאת "כתר", אתה אומר שזו הוצאה מחודשת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמש ספרי אמונה אינו של האוניברסיטה המשודרת. אמונתו של הרמב''ם היא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, טעות שלי. חמישה ספרי אמונה הוא לא של האוניברסיטה המושדרת. הספר החמישי שלו בסדרה הוא ''שיחות על מדע וערכים''. הספר עם אגסי הוא על הפילוסופיה של מדע, גם אני לא אהבתי אותו מי יודע מה (יחסית לשאר הספרים שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסכמנו לקיום של תפקיד מוזר כשר חינוך הרי שהסכמנו להתנהגויות המוזרות אך הכרחיות של שרים אלו. כל עוד הציבור לא יקום ויתמרד נגד ניתוב ילדיהם בכפייה לבתי ספר ונגד שליטה ממלכתית על בתי ספר, לא יעבור מן העולם תופעת השרים רודפי הפרסום. מי שרוצה דיקטטור יקבל דיקטטור. ואין דיקטטור שאינו רודף פרסום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו רוצים שר שיעסוק בשיפור ביצועי משרדו. אם זה בא בעסקת חבילה עם התנהגויות מוזרות, אנחנו מקבלים את החבילה ומבקרים את המוזרויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אנו מודעים שהדברים באים ביחד אין בעייה. אנו יודעים שלתרופה יש תופעות לוואי ובכל זאת אנו מעוניינים בתרופה. אין צורך שאחזור כאן על טענותי שלא מדובר על תרופה אלא ברעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מודעים גם לכך שדבריך בעניין החינוך באים לשרת אג'נדה פרטית שלך (סהרורית מעט, אבל מה זה משנה) ושאינה נוגעת ישירות דווקא ואך ורק לחינוך, אלא יותר להשקפתך האומרת כי חיים חילוניים חפשיים הם "כפייה", בעוד שחיים של השתוחחות בפני רבנים ו"חכמים" מלפני אלף שבע מאות שנה ושל קיום ריטואלים דתיים הם... "חופש"? כשה"כפייה" החינוכית התחילה, זה היה בזמנים שהובאו לארץ עליות המוניות, במסגרתן הגיעו ארצה אנשים רבים שלא חשבו/ידעו שזה חשוב שהילדים ירכשו השכלה ואפילו שירכשו את הידע האלמנטרי של הקריאה והכתיבה. בתרבויות מהן הגיעו אותם אנשים, מקובל היה לשלוח את הילדים לעבוד בגיל צעיר מאוד, "שיעזרו בפרנסת המשפחה" (וביתר דיוק - שיפרנסו את הוריהם העייפים, גם אם זה לא נאמר במפורש). צר לי שאולי אני נשמע גזען אך אני מדבר על דברים שחזיתי מבשרי, ועד היום יש בארץ אזרחים החושבים בסגנון זה. כיום יש לנו בעיה של רמת לימודים ירודה, אבל אילולא "חוק חינוך חובה חינם", על כל מגרעותיו הנוראות - היתה לנו בעיה חמורה של אנאלפאבתיות בממדים נרחבים ובלתי ניתנים לטיפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לא הבנתי את הקשר. נכון שהשקפתי שצריך להשאיר להורים חופש חינוכי נובעת מהתורה, אבל מעבר לזה אני לא מבין את ההקשרים הלוגיים שאתה עושה. 2) היהודים בכל ארצות גלויותיהם דאגו מאוד לחינוך של ילדיהם. ייתכן שאתה פגשת 3 משפחות ואולי 30 משפחות שלא היו כאלו אבל לא מדובר לא על פרומיל ואפילו לא רבע פרומיל ובוודאי שהם לא היו מדגם מייצג. עובדתית, וצר לי שיש אנשים שמנסים להכחיש את הידוע לכל וניתן לבדיקה, מטרת החינוך הממלכתי היתה להוציא את העולים מהעולם ה"חשוך" שלהם (יהדות, מזרחיות) אל העולם "מלא האור" של הצברים הישראליים. לשם כך מנעו מהדתיים להכנס למחנות העולים ולפתוח שם בתי ספר, לשם כך סגרו בכח "חדרים" שהעולים הקימו בכוחות עצמם, למרות מצוקתם הקשה. דבריך נוגדים את כל העובדות ההסטוריות המוכרות לנו. לפי דבריך, הייתי מצפה שבגלות לא היו דואגים לחינוך הילדים ושהיהודים היו קבוצה נכשלת בין הגויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, כבר הוכחת פה יותר מפעם פעמיים שאין לך שמץ של מושג על ההיסטוריה של המדינה הזאת ואתה מעדיף לחיות בעולם יפה משלך (דבר שאיננו רע כשלעצמו). את הידע שלך על מלחמת העצמאות לקחת מספר זכרונות של מישהו שהקים את תנועת הנוער בני עקיבא, ואת הידע שלך על אחוז האנאלפאבתיות בקרב העולים בשנות המדינה המוקדמות ועל המגמות החברתיות של אותה תקופה לקחת... מנין, אם מותר לי לשאול? אולי מספר זכרונות של מישהי שהקימה תנועת נשים נחמדות ומאמינות שמנהלות מטבחים ציבוריים כשרים? ומנין ה"פרומיל" הנחמד הזה? לא, אני מבטיח לך שאין מדובר בשלוש משפחות וגם לא בשלושים ואין מדובר בכלל בשאלה אם אני אישית פגשתי אותם או לא, ורק כדי לא לחלץ שדים מבקבוקיהם וכיון שמדובר באנשים שחלקם עודם חיים עמנו, לא אכנס לפירוט. ולא, אין מדובר רק בלהכניס את ילדי העולים לעולם האור הצברי, אלא להכניסם לעולם האור של אל"ף, בי"ת, גימ"ל וכו'. ייתכן שאם היו מכניסים גם אותך ביתר יסודיות אל העולם המופלא הזה, היית יודע שכוונתך היא ליהודים כקבוצה *נחשלת*, ולא כקבוצה "נכשלת", וסליחה על גסותי היתרה. ובכל זאת איני בא כלל להתנגד לטיעון הנכון של דאגת היהודים לחינוך ילדיהם, במקומות שהיתה, כשהיתה. עובדתית, זה איננו טיעון גורף המקיף את כל היהודים, ושוב, אין מדובר בשלושים משפחות ולא ב"פרומיל" (זה נורא מצחיק אותי, העסק הזה עם ה"פרומיל" והמקסים ממנו - ה"רבע פרומיל". אני שואל את עצמי מהיכן זה צץ, וכנראה לא אזכה לדעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתלהב מההתנפלות של האלמוני ההוא עליך, אבל אתה באמת חושב שבאוכלוסית הגירה שמנתה כמליון איש היו פחות ממאתיים וחמישים אנאלפאבתים? זאת אופטימיות מאוד מוגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ראשית, חבל שנפלתי לפח של האלמוני שהסיט את הנושא. 2) שנית, ההתייחסות שלו לא היתה למספרי אנאלפבתים אלא למשפחות של אנשים שחושבים שצריך לשלוח את הילדים שלהם בגילאי 8-9 לעבוד ואין צורך בחינוך. כלומר, גם אם תפנה אל האנשים האלו ותסביר להם על הבדלי השכר האדירים בין בעלי השכלה לחסרי השכלה (שיש הכופרים במוסריותו), גם אם תסביר להם את נחיצות החינוך וכו' לא יעזור כלום, יש צורך בכפייה. התוצאות מראות שמחשבה זאת היתה מוטעית. נכון היו כמה ילדים שלמדו בכח קרוא וכתוב, אבל חינוך לא יצא מתוך הכפייה הזאת. אני על כן חוזר בנחרצות על עמדתי, דווקא מתוך היותי אדם דתי (ואני מודע לכך שלא כל הדתיים הם כאלו) אני מאמין בחופש ונמנע מהפעלת כפייה. כי אני יודע ששינויים נעשים בסבלנות ובעבודה קשה ולא באבחת גרזן. האלמוני הוא כנראה ממשיכי דרכו של אלכסנדר מוקדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים אנלפאבתים ואנשים שחושבים שלא צריך שהילדים ילמדו אלא שיילכו לעבוד בגיל מוקדם - בדרך כלל זה די הולך ביחד, לכן מספרי האנלפאבתים הם מאוד רלונטיים לנושא (אני חושב שהאלמוני הכועס לא דיבר על גיל מסויים, גם לא 8-9, אלא על העיקרון). הילדים לא למדו קרוא וכתוב "בכוח", יותר מילדים אחרים (*רוב* הילדים לא ממש אוהבים ללמוד ושונאים ולהכין שיעורים). אם היה איזשהו כוח הוא היה כנגד כוונתם של ההורים. ואולי "חינוך לא יצא מזה" - אבל לפחות יצאו ילדים שיש להם מסוגלות קריאה מינימלית, ואתה לא יכול לטעון שזה לא היה שווה את המאמץ ואת מה שנראה לך ככפייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות מדוע אנשים נשארים אנאלפבתים. ישנם אנשים שלא היה להם כסף לשלם עבור חינוך, ישנם כאלו ששלחו את ילדיהם לבי''ס ולא זכו לראות פירות מההשקעה. ישנו הבדל מסויים בין כפייה כלפי ילדים לצורך חינוכם, לבין כפייה על מבוגרים. אני טוען שלגבי חלק נכבד מהילדים, הנזק של מערכת החינוך עלה על התועלת. אני מקווה שאתה מסכים אתי בעניין זה. וזאת יש לאמר, בעולם האמיתי לא ניתן להפריד בין התועלות לנזקים ולא ניתן להתעלם מן האלטרנטיבות. אבל העיקר הוא שאין שום קשר בין מערכת ממלכתית לכפייה על הורים לחנך את ילדיהם. אפשר לדרוש מכל הורה לדאוג לחינוך ילדיו בלי שיהיה אפילו בי''ס אחד בניהול המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסביר או לתת דוגמה, במה הנזק עלה על התועלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שוב אני, שכחתי עוד שאלה) אני מבין שכשאתה אומר "אפשר לדרוש", אתה מתכוון שהמדינה היא שתדרוש (אחרת מי? מישהו פרטי?), ואם המדינה היא שדורשת מהורים לתת חינוך לילדיהם, יש בזה הגיון מינימלי וגם צדק מינימלי - שהיא גם תציע בתי ספר בניהולה לצורך החינוך הזה. שאם לא כן - באיזה זכות היא דורשת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה דורשת מאנשים לעשות ביטוח חובה לרכב והיא לא מספקת שירות זה. המדינה דורשת מאנשים לבדוק את הרכב בדיקה שנתית ולא נותנת את השירות הזה. המדינה מבקשת מאנשים שתי תמונות פספורט ולא מספקת שירותי צילום. המדינה יכולה לספק שוברים לבתי ספר. כפי שאין בארץ מחסור באורז, קמח, מכוניות, מחשבים, מצלמות ובגדים גם לא יהיה מחסור בבתי ספר. בעזרת 20 פקידים ומחשב אחד ניתן לדאוג לאותם ילדים שמשום מה לא מצאו בית ספר ולשדח אותם עם בי"ס שישמח לקחת את כספם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים לומדים בבי"ס שהם טפשים ואינם מסוגלים לכלום. זהו דבר שמחלחל עמוק מאוד אצל חלק נכבד מהילדים. תחשוב על ילד שיושב שנים בתוך שיעורי חשבון כשהוא אינו מבין שום דבר או שסתם הוא מקבל ציוני 5-6 במשך שנים. מה הוא אמור לחשוב על עצמו בסוף? הילדים שונאים את בי"ס ומכיוון שבמוחם בי"ס = לימודים, הם חושבים שהם שונאים ללמוד. אני ממליץ על שני ספרים חשובים: ביטול ביה"ס של איליץ כיצד נכשלים ילדים (שכחתי את המחבר) אבל זה הוצאת מסדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר גמור שאתה לא מתלהב מההתנפלות שלי, אין לי שום בעיה עם זה. כשאדם דוחף בכל פינה אג'נדה דתית תמהונית תחת יפיופים מטעים של "חופש מכפיה" - אני מגיב בחריפות. וזאת לא משום שרצוני להכנס אתו לדיון ממושך - הדיון בעיני אינו מטרת חיים בפני עצמה, ובוודאי לא עם המגיב המדובר - אלא משום שזה *חשוב להגיב*, כדי שהתגובה תופיע כאן. כדי שכאשר הוא עושה נסיונות השפעה דתיים עקיפים ומוהל אותם דרך קבע בנושאים אחרים - שלא ישארו נסיונותיו בלא תגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שתעשה את המתקפות שלך יותר ברורות, כדי שאנשים יבינו על מה אתה מדבר. בנוסף, כדאי גם שתתמוך את דבריך בסימוכין כלשהם מעבר להוכחות בסגנון - אני יודע להעליב יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימוכין אולי עוד אביא, כשעיתותי יהיו בידי. כרגע אין לי זמן ואף לא אפשרות טכנית להיכנס לגיגול ממושך, והאסמכתות הנמצאות ברשותי הן מן הסוג הכתוב והמודפס (דו"חות, מעקבים וכו'), ועוד יותר מכך - מן הסוג שעדיין לא מומלץ לשחרר, מחרדת השד העדתי המפורסם. אני מקווה שהערתו של האלמוני בדבר המאתיים וחמישים אנאלפאבתים הבהירה לך את הגיחוך שבהערתך הקטנה בעניין ה"אפילו לא רבע פרומיל". אשר לזה שאתה יודע להעליב טוב ממני - אין לי ספק בזה. תתפלא, אבל להוציא את אותו פרץ רגשות מסויים שבאותה תגובה מסויימת, אני מעליבן גרוע מאוד ובד"כ אפילו אינני משתדל להכניס שיפורים בקוצר ידי זה. אני מבין שהערתי בעניין ה"נכשלת" וה"נחשלת" היא שהעליבה אותך. צר לי, ועכשיו אולי תיעלב ממני עוד יותר, אבל אולי גם תפיק תועלת כלשהי מדבריי: הנכשלת והנחשלת הן טיפה בים. ברחבי תגובותיך כאן פזורות שגיאות רבות. חלקן הגדול, ככל הנראה, מתוך חוסר ריכוז ואי תשומת לב - וחלקן, להערכתי - מחוסר ידע. אילו היו מפעילים עליך (אינני יודע בדיוק *מיהו* שהיה צריך להפעיל) קורטוב של "כפיה" בנושא רכישת בסיס טוב בכתיב, בדקדוק ובתחביר - ייתכן ששנים ארוכות מאוחר יותר ומתוך מודעות לבעיה - היית *מודה* לכופים עליך בעניין זה, על כפייתם (ואולי לא, מה אני כבר יכול לדעת). כל טוב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא נעלבתי. אני לא הבנתי. כלומר הבנתי שאתה יוצא בשצף קצף נגד הטענה שלי שמי שמקבל עליו עול תורה ומצוות משחרר את עצמו מהעול של החברה ושל יצריו ובכך עושה את עצמו לאדם חופשי. אולם מעבר למתקפה בלתי מנומקת לא הסברת דבר. 1) האם אתה שולל את הגדרתי לחופש? 2) מה הגדרתך אתה לחופש? 3) האם ג'ודוקא אשר במשך ארבע שנים מטיל על עצמו משימות כבדות ושומר מכל משמר על משקלו הוא אדם חופשי? לגבי הטעויות. אתה צודק. אבל אין לי את הזמן לעבור ולנפות אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהודים שבאו לארץ מארצות המזרח היו דווקא השכבות הנחשלות מבין האוכלוסיה היהודית שם. רוב היהודים האמידים העדיפו להגר למדינות עשירות יותר - אירופה ואמריקה. לפיכך, אחוז האנלפבתים ביניהם היה גבוה למדי, ותרבות של חינוך לא תמיד הייתה בנמצא. העובדה המצערת היא שגם כיום, למרות שיתרונות רכישת ההשכלה ברורים לכל, אנשים רבים מאמינים עדיין שהרבה יותר טוב ורווחי לפתוח באסטה בשוק, או להיות פועל זבל (כך טען בפני בחור אחד ששירת איתי בבסיס. מיותר לציין שהוא הנשיר את עצמו מבי''ס בתיכון). אז אם זה מה שהם למדו בבית, נראה לי הגיוני שהמינימום שהמדינה צריכה לעשות זה לדאוג שאנשים כמותו ידעו לפחות קרוא וכתוב וחשבון בסיסי. אחרת, גם את זה הם לא ידעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא ברורות יתרונות רכישת ההשכלה על פני פתיחת באסטה בשוק (יש לי חברים אקדמאים מובטלים. אני לא מכיר בעלי באסטות, אבל השמועה אומרת שאפשר להוציא כך פרנסה בכבוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(היתרונות נעוצים בכך שרווח כספי הוא לא הכל בחיים) (השמועה גם מספרת שחלק לא קטן מ''הוצאת הפרנסה בכבוד'' מבעלות על באסטות קשורה בפשיעה, אבל זאת רק שמועה, כאמור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנכדו של בעל בסטה, אני מוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואיך הייתה הפרנסה? כי אם להאמין לחלק מהאנשים שאני דיברתי איתם, הדרך הטובה ביותר להתעשר היא ע"י בעלות על באסטה. איך זה נעשה בלי להסתבך בפלילים, אני לא יודע. מצד שני, כמובן שיתכן שיש בעלי באסטה שהרוויחו פרנסה מכובדת באופן הגון. עשירים גדולים, אני לא חושב שהם נהיו מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנסה סבירה מינוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ראשית, כשציינתי שנכנסתי לדיון בטעות התכוונתי שאין לי מחלוקת לגבי הצורך בכפייה בחינוך. אני גם בעד להכריח אנשים ללמד את ילדיהם. אני רק חושב: א) שאסור להכריח אותם איפה ואיך לעשות זאת. ובעניין זה אפילו בית המשפט העליון הביע את דעתו בנחרצות שהזכות לבחור את דרך חינוך הילדים מוכרת בחוק הישראלי והבינלאומי גם יחד. ב) שצריך קודם כל לנסות לשכנע, אחר כך לעבור לכפייה רכה (שוברים) ורק בסוף להשתמש בפטיש חצי טון שהוא מאוד מסוכן ונזקו, גם כשמוצדק להשתמש בו, גדול ורב. 2) לגבי הבחור (שאר דבריך נראים לי נכונים) אני חושב שאתה מבלבל בין סיבה למסובב. הבחור הנ"ל חושב שאין צורך בחינוך כתוצאה מהכפייה בחינוך ולא בגלל שאין כפייה. הוא עשה תצפית מדעית הגיונית מאוד ולאחר 5-10 שנים בבי"ס הגיע למסקנה הנכונה שזה בזבוז זמן 2. הבה נזכור שכשליש מבוגרי מערכת החינוך מסיימים עם יכולת קריאה על סף האנאלפביתיות (התחמקות בכל מחיר מקריאת יותר מכמה שורות, חוסר בסיסי בהבנת הנקרא). המינימום הזה שאתה מדבר עליו הוא כמעט חסר ערך לבחור אשר ממילא לא יקרא הרבה. אולם מחירו הוא הרסני. בזבוז 12 שנים מהחיים, דימוי עצמי נמוך, הרס הרצון ללמוד והאמונה ביכולת ללמוד וכו'. אילו היתה תחרות, בתי הספר היו מגיעים לרמה הרבה יותר גבוהה. אותו בחור היה מוצא בי"ס שמתאים לו ולא היה חושב שזה בזבוז זמן ללמוד. אבל, ואני אומר זאת שוב, צריך הרבה אמונה כדי לקבל שלא עושים דברים בחוזק יד, לא משנה כמה כח יש לך. הרצון לכפות הינו אוניברסלי ומצוי גם בתוכי. ויש בו כמובן הרבה טוב 1 כמו כל היצרים של האדם. אולם יש תורה אשר צריך לעדן את העניין וללמד את בן האדם את מגבלות הכח. יש הרבה דתיים שפספסו את השיעור הזה בתורה, אבל יותר מכך יש חילונים שלא קבלו את השיעור הזה כלל והם חושבים שניתן וצריך להפעיל כח היכן שבא לך. 1 וירא אלוקים את כל אשר עשה והינה טוב מאוד - אמרו חז"ל - זה יצר הרע. 2 אילולא הורי שהכניסו לי מגיל אפס שאני מוכשר ומסוגל והטמיעו בי את האהבה ללימוד, גם אני הייתי כמוהו כי מבי"ס אני מעשית פרשתי באמצע כיתה י'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, אני מכיר קבוצה של אנשים שחולקים בגישה שלך כלפי כפיה בחברה. קוראים להם אנרכיסטים. רוב האנרכיסטים האלה באים דווקא מרקע נוצרי (כמו לב טולסטוי) או אתאיסטי (כמו בקונין), ולא מרקע יהודי (כמו, נגיד, נועם חומסקי). אני לא חושב שיש הרבה יהודים אורתודוקסיים שהם אנרכיסטים, ואני חייב לציין שזה מאד משמח אותי להכיר דוגמה שכזו. כן ירבו. על כל פנים, הנקודה שלי היא, שאיני מסכים כי התורה בלבד מביאה לשחרור האדם. יש הרבה דרכים להשתחרר מעול הכפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני כמובן לא אנרכיסט. אני תומך בהפעלת כוח היכן שזה נדרש, למשל למען שמירת בטחון פנימי וחיצוני. אתה כמובן תסכים שיש מרווח בין אנרכיזים לטוטליטריזים. 2) נכון שלא רק התורה מביאה לשחרור האדם יש דרכים אחרות. אולם התורה הינה כלי מוצלח מאוד ורוב אלו שנטשו את התורה מצאו את עצמם עבדים לאדון אחר (המדינה הסוציאליסטית שלנו, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זה תלוי למה אתה מתכוון בהפעלת כוח. כל אנרכיסט מכיר בזכותו של אדם להגן על עצמו ועל קהילתו בכוח, אם מיצה את האפשרויות האחרות. מצד שני, הוא לא מכיר בזכותו של אדם לכפות על אחר לפעול בכוח כנגד אדם שלישי, גם אם השלישי הוא "אוייב לאומי." כן, יש מרווח בין אנרכיזם לטוטליטריזם, אבל חושב שאתה הרבה יותר קרוב לאנרכיזם מאשר לכל אידיאולוגית אמצע. 2) אני לא חושב שזה נכון. הרבה אנשים מאמינים בתורה, והם עדיין עבדים לאדון אחר, בין אם יכירו בכך ובין אם לא. מצד שני, הרבה אנשים מעולם לא הכירו את התורה, ובכל זאת סיימו את חייהם כאנרכיסטים ולוחמי חופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) התורה מכירה בזכותו של המלך לקיים גיוס חובה. עם זאת התנ"ך נמצא איפשהו בין אנרכיזים לשלטון מוגבל. 2) דיברתי על היותה של התורה כלי להגיע לכיוון החופש. לא דיברתי על אחוזי משתמשים בכלי. לגבי העם היהודי, אני חושב שהוא הכלי הכי חשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא כל כך מבין. לאחרונה באייל אי אפשר להתעלם מהליברליזם: תפקיד המדינה לאכוף חוזים, בטחון חוץ ופנים, וזהו. זו גישה ברורה ומובחנת בין אנרכיזם לבין המצב הנוכחי (והלאה בסקאלה, טוטליטאריות, ויסלחו לי אלו שמפוזיציית הליברליזם שני האחרונים נראים להם אותו דבר). יעקב, נראה לי די בבירור, שייך לליברליסטים ולא לאנרכיסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. Withdrawn. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דעתך, אגב, על זה שהפליץ בשידור חי (וגם חשף את ישבנו)? האם נכון היה להוריד את תכניתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמסכים לשידור ממלכתי ימשיך לסבול מאיכות ירודה וחוסר חינוך. שידור פרטי (שלא נהנה מהגנה קרטליסטית של המדינה) היה מוריד את התכנית הזאת לפני שהיא עלתה בכלל. אין תחנת טלוויזיה שיכולה להרשות לעצמה חרם מצד כמחצית מבתי האב בארץ. על הציבור לדרוש מחברות הכבלים והלווין שליטה מלאה (ערוץ ערוץ) על מה נכנס אליהם הביתה. היום, מכיוון שהשלטון שולט בכל, ההורים אינם לוקחים אחריות. אי אפשר לדרוש מההורים אחריות על ילדיהם ובאותה נשימה להגיד להם שהם אפסים ואסור להם להחליט בענייני חינוך ילדיהם. התוצאה היא חוסר חינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרם של חצי בתי האב בישראל משאיר את החצי השני, ועוד בתי רווקים ורווקות. אפשר להרוויח על זה לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שמתחרים על פלח שוק ייעודי, ויש שמתחרים על שוק גלובלי. מי שמתחרה על שוק ייעודי יוכל להרוויח יפה מאוד בשוק שלו אבל לא תהיה לו השפעה על השיג והשיח הציבורי. הוא ימכור זבל לאלו שרוצים לקנות זבל מתוך כוונה ברורה. לעומת זאת, ערוץ 2 וערוץ 10 וכל ערוץ ארצי אחר לא יכול להרשות לעצמו שחצי מהציבור בהתחברו לכבלים דורש שלא יספקו אותם כי יש להם סיווג XXX. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים, למרות שיש לא מעט כפתורים בשלט, אנשים בולעים בשמחה זבל (לא מי-יודע-מה פורנוגרפי, נגיד) מערוץ 2, בין אם זה "המרוץ לסוף הנולד" או "איפה אתה משחק מכור." ולא נראה לי שערוץ כמו ערוץ 2, רק ללא פיקוח ממשלתי מרושע, שהיה מוסיף גם תוכניות פורנו רך בשעות הלילה המאוחרות, היה מאבד כל-כך הרבה בתי אב בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לא מזמן פרסומת לרצועת שידורי אירוטקה בערוץ 10 בשעות הלילה המאוחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר, היא בוטלה לפי דרישת מועצת הרשות השנייה (שאחראית גם על ערוץ 10). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה יש לך נגד משחק מכור המשעשעת להפליא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו נכנסים שוב לעניין ההומור, שבו כבר ידוע שאנו חלוקים (ע"ע "הבורגנים"). ובכל זאת, אני לא חושב שהשיחה הסאלונית המשודרגת הזו עושה כבוד למעורבים בה. כן, יש דאחקות טובות, אבל על זה תוכנית שלמה? גורי צריך לחזור לאסי, כי איכשהו נוצרה ביניהן סינרגיה, ועם הזמן נעשה ברור יותר ויותר עד כמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יסווג אותם כ XXX? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אבל אתה תצליח למצוא פתרון. אם תרצו אין זו אגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הכשלים העיקריים בשוק החופשי. כשאין לך גוף נטול אינטרסים שיוכל לקבוע מה ראוי ומה לא לא תהיה לך אינדיקציה למה ראוי ומה לא. אתה יכול לנסות בעצמך אבל. א. אי אפשר לנסות הכל תמיד לאורך זמן. ב. לא תמיד יש לך את הכלים לדעת בעצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גם לא יכול לתקן בעצמך את המכונית שלך, ללמד לבד את ילדך לנגן בפסנתר, לתפור לעצמך בגדים ולסרוג לעצמך כיפה. אני מציע על כן שתשלם למישהו לעשות זאת בשבילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלא היית רוצה לחיות במדינה שבה רמת החינוך שהיא הרמה של הכיפות הסרוגות שלי, ולא היית מאחל לשונאים הגדולים ביותר שלך שירותי בריאות ברמה של תחזוקת הרכב שהיה לי (כשהיה לי רכב בבעלותי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבדתי אותך לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיעקב רומז למודל של מתן ההכשרית. קם גוף כלשהו, ומדרג את הערוצים או התוכניות בדרוג משלו. אם הגוף הזה מקובל עליך, כי הדרוג שלו מתאים לדעותיך, אתה תסתמך עליו. אם עלי מקובל גוף אחר, אני אלך בעקבות הפסיקות שלו. ומי ישלם לגופים האלה? אלמנטרי, ווטסון: הערוצים. מאחר ואני לא אשלם לערוץ שלא יקבל את חותמת הבד"ץ ואתה תימנע מלשלם על ערוץ שלא קיבל את אישורו של הרב לנדא, הערוצים ייאלצו לקבל דרוג ולשלם למדרגים. צריך להודות שזה מודל יפה, אלמלא המציאות האכזרית שאומרת שאני אקלוט כל ערוץ שמוכן לשדר לי בלי יותר מדי שאלות אבל אצפה בפועל רק במה שמעניין אותי ועומד בסטנדרטים שלי, יעקב ודומיו ממילא יקלטו רק את שידורי האגודה, ורוב הציבור פשוט יחיה בלי צנזורה ובלי דרוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי היא לא שהערוצים ישלמו למדרגים האלו אלא שבעלי הערוצים יהיו בסופו של דבר גם בעלי המדרגים. בצורה כזו הדירוג יהיה בעצם פירסום עצמי מוסווה היטב. בעצם זה מה שקורה היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקם את חברת "די!" (דורון יערי) שתיתן דרוג עצמאי ובלתי תלוי, והערוצים ייאלצו לשלם לך כדי שתדרג אותם, אחרת אף אחד לא יהיה מנוי עליהם שכן אף אדם שפוי לא יכניס הביתה משהו שלא הומלץ ע"י י. פופק זצ"ל. ככה העניינים מתנהלים בעולם האידיאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אבל י. פופק זצ"ל הוא זונת רייטינג ידועה. כדי למכור (מה למכור, הוא יחלק חינם) עוד שני עותקים של טבלת הדירוג שלו הוא יהיה מוכן לכתוב בה מה שרק יבקשו ממנו. חוץ מזה את היוזמה הפרועה שלי אני מפנה לאפיקים אחרים. רק היום שלחתי דואל לכל זכיני השידור של ערוץ 2 וערוץ 10 והצעתי להם רעיון לשעשועון/תחרות/ראיליטי חדשה. קוראים לזה מי רוצה להיות מתכנת. זו סדרת ראיונות עבודה מצולמים, מבחני אישיות במכונים שונים, ובשלבים המאוחרים, יאתגרו את המתמודדים בשאלות מתחום התאוריה והפרקטיקה של מדעי המחשב, יבחנו את היכולת שלהם להגות פתרונות הזויים ולא פרקטיים אך מגניבים לבעיות בנאליות מחיי היוםיום. המנצח יזכה בפורד פוקוס עם לוגו של חברה נחשבת. (טוב אני סתם צוחק, שעשוען הריאליטי שיש לי להציע הרבה יותר מעניין, דרמה, דם, יזע, דמעות וחסויות לרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמדוקס זה לא כזה מציאה. אין תלושים למסעדות שוות, הבניין שלהם ירוק ומיקרוסופט חוסמת להם את הבריזה. הרבה יותר שוה לעבוד בהרצליה או ברמת החיל. במתחם שלי פתחו פאב אירי ומועדון הופעות שמתהדר בשם זאפא. אתה יודע איזה סיפוק זה לעבוד על המחשב ב 11 בלילה בקומה השישית ולדעת שערן צור ורביעיית מיתרים דופקים הופעה בקומת הקרקע? אתה יודע איזה באגים משובחים יוצאים לך אחרי הפסקת אחר צהריים קצרה בפאב? (מה ששוט פאדי עם חצי גיניס בצד יכולים לעשות שעות של דיבוג לא יוכלו לתקן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם להיות מתכנת זה לא גליק גדול( לא שאני יודע מנסיון חלילה) ובכל זאת יש המציעים תוכניות כאלה. בכל אופן, באיזור שאני עובד בו יש בעיקר מוסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בעניין גודלו של הגליק (אצלי זה כן נובע מנסיון), הרעיון של תוכנית ריאליטי הוא לא מי מנצח בגמר הגדול וזוכה בפרס, לא מי מפגין אתהקישורים הכי גבוהים במה שזה לא יהיה אלא האמפתיה שהן מעוררות, מלחמות המעריצים, המוצרים שאפשר לשלב בתוכנית (בכל האמצעים) וכמובן הSMSים. זה לא משנה אם תכריח אותם לשיר, לרקוד, להצחיק, לתכנת, לנצח בחפשו את המטמון או ב 1 2 3 דג מלוח, יש תוכנית ריאליטי מצליחה שכל מה שהיא דורשת מהמתמודדים שלה לעשות זה להסתלבט באיזו וילה עם בריכה וחדר כושר ולא לצאת ממנה. העיקר זה שתהיה אינטראקציה בין אנשים, שהאנשים יעוררו רגשות חיוביים או שליליים אצל הצופים אם אפשר לסדר גם פאדיחות לספישל פיספוסים וסיפור אנושי נוגע ללב אז בכלל שיחקת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מין מונופול כזה? כמה עולה שם מלון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, או שלא הבנתי את הקשר, או שלא שמת לב שזוהי תשובה לתגובה 244016 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב, פשוט הצחיק אותי שאתה זורק כתובת פחות או יותר מוגדרת היטב, מאיפיון כללי ביותר של מקום העבודה שלי. הכתובת עצמה הזכירה לי את השמות ממונופול. אם בא לך לבקר אותי בעבודה, תשלח לי דוא''ל ונקבע, אבל לעבור על כל המקומות בארץ עם מוסכים, זה טיפה מייגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע, מספיק ביקור חטוף ברחוב העצמאות ביהוד על מנת להבין מדוע זרקתי את הניחוש הנ''ל (שנזרק בהומור כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפלייבוי וכל הערוצים הארוטיים והמיניים למיניהם הם שוק פרטי משגשג. אינני חושב שברוסיה הסובייטית או בסין הקומוניסטית היית מוצא ערוצי תועבה ממשלתיים. ביום שבו יהיו בארץ שידורים פרטיים בצורה שאתה מתאר ובלי שום "שליטה של השלטון", בטח יהיה כאן קרנבל של מתירנות, אורגיה של גועל נפש מכל הסוגים, ואתה *תתגעגע* לנפיחות ולחשיפת הישבן התמימות, יחסית. ואם אתה חושב שההורים יוכלו לפקח על המשדרים שהילדים יראו - אני מקווה שלא תתבדה, אבל לדעתי זאת תמימות. הילדים מכירים את הטכנטלוגיה יותר טוב מהדור הקודם ושום דבר לא יעצור אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) האם אתה תרצה שבבית שלך יהיו ערוצי תועבה אלו? 2) האם המצב בארה"ב יותר גרוע או יותר טוב? 3) הילדים החביבים יכולים למצוא הכל באירנטרנט. אני בספק אם בכלל ימצאו עניין בזבל טלוויזיוני. 4) אני חוזר לעמדתי. לא ניתן בכפייה מלמעלה למנוע חדירת זבל. כדי למנוע אותו צריך להטיל את המשימה על האזרחים. כדי להטיל את המשימה על האזרחים צריך לתת בהם אמון ולקחת בחשבון שהם יפרו את האמון. 5) האדם הינו יצור מיוחד אשר יודע טוב ורע - כלומר ביכולתו להטות את עצמו אל הטוב או אל הרע. בריאתו של האדם הוא על כן התכנסות של הבורא על מנת לתת את האוטונומיה לאדם. בריאה כזאת נובעת מתוך אופטימיות לגבי האדם והעולם, ואולי גם סבלנות והבנה שתיקון עולם לא בא ביום אחד ובחוזק יד. צר לי על אלו אשר ברחו מהיהדות חזרה אל הפסימיות, אל ראיית האדם כפקעת יצרים בלתי ניתנת לשליטה אשר יש להכות בו בחוזק יד. כשלונם, כפי שההסטוריה מעידה, מובטח. שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך. כמו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אי אפשר לומר שאתה לא עקבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שמעתי את המונח ואני מניח שהוא בא מן הקבלה (?), ואשמח עכשיו אם תסביר בקצרה למה הכוונה ב"התכנסות של הבורא". אני אישית אינני מרגיש כי עובדת היותי חילוני היא "בריחה מהיהדות חזרה אל הפסימיות". נתנסיתי קצת באורח חיים דתי כשהייתי בן עשרה, וכשהתבגרתי מצאתי שאורח החיים החילוני וגם ה*מחשבה* החילונית מתאימים לי יותר. אני גם לא מבין בדיוק לאיזה "כשלון, כפי שההיסטוריה מעידה", אתה מתכוון. למיטב ראייתי, ודווקא כשמדובר ביהדות - ההיסטוריה מעידה על כשלון הדת, ולא על כשלון הנאורות. אני משער שלא תנסה לטעון שהאהבה לתרבות הפורנו היא עניין *חילוני* דווקא. אם תטען כך - פשוט אזמין אותך ללכת איתי לספריות וידאו ודי.וי.די שאני מכיר, ולראות שם את הלקוחות, על איזה מגזרים הם נמנים ומה החומר שהם לוקחים, באמת אין פשוט מזה. לשאלותיך בקצרה: 1) למרות שכתבתי "אתה תקנא" - אני מעדיף, אם זה בסדר מצידך, לא להפוך את חילופי הדעות האלה לחילופי טעם אישי. 2) אני באמת לא יודע. 3) הכפיה מלמעלה - קראתי כאן קצת וראיתי את דעותיך המיוחדות בנושאים אלה. ראיתי גם ויכוח נרגש בעניין "המדינה הנורמלית", גיוס לצבא, חינוך ומיהו המחנך, מיהו היוצר אתוס לאומי וכולי. למרות שזה איננו הנושא כאן, ברצוני לשאול אותך: מנין צריך להתחיל החינוך, כשהוא לטעמך עניין אישי-משפחתי ואיננו צריך להיות קשור עם השלטון (אל תביא לי, בבקשה, את הדוגמה של עם ישראל בגלות. אין טעם בדוגמה הזאת. בגלות עם ישראל היה תחת לחץ של הסגר, של היותו עם לבדד ולעיתים קרובות היה תחת הצקה של השלטון הזר). מדוע לדעתך קרה שהאזרחים בישראל אינם מה שאתה קורא "נורמליים" (בעניינים בטחוניים לאומיים) ואיך אתה חושב שזה יוכל להשתנות (או שאתה ברצינות חושב שהמדינה בדרך לחורבן?) ועדיין אני מבקש, אם אפשר, שתענה לי על השאלה שבפתח תגובתי. וסליחה על התגובה הארוכה ועל ההטרדה בשאלות. זה הכל מחוסר נסיון... וגם אתה שלום וביתך וכל אשר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי בתגובה 243458 בשורה הרביעית "אתה תתגעגע", ולא "אתה תקנא", והכוונה היתה כמובן לא אליך אישית אלא לעקרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם אחת בכל החיים שלי ראיתי סרט פורנו בוידיאו הביתי. זה היה באיזה יום עצמאות. הביא לי אותו שכן, שבא במיוחד כדי לראות אותו, כי נבצר ממנו לראותו בביתו. השכן, אם לא ניחשתם, היה ח ר ד י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) קנינו לבן שלי מונופול צעיר. ההבדל בינו לבין מונופול אמיתי, חוץ מזה שהכסף נא בין 1-5 ולא מגיע למאות, הוא שאין בחירה. האדם נע באופן דטרמיניסטי לאורך הלוח ולא צריך לעשות שום בחירה מתחילת המשחק ועד סופו. זה נהדר לילדים עד גיל 6. אחר כך זה נהייה משעמם. להבדיל אלף אלפי הבדלות, עולם בו כולנו היינו מלאכים אשר פוצחים כל יום בשיר בשעה היעודה הוא עולם משעמם. עולם בו אין מה לתקן. רק בזכות זה שלבן אדם יש יכולת לבחור יש יכולת לתקן ולהתעלות. במקום לבנות אנשים מושלמים, הקב"ה בנו אותם מסובכים כדי שיוכלו לתקן את עצמם ואת העולם ובכך להתעלות ולהעלות את כל העולם כולו. 2) לא כל חילוני מגיע אל הפסימיות ואל חיפוש הרודנות. דווקא חלק מהלחץ למימוש הרעיון היהודי של חופש, מגיע דווקא מאלו אשר פרקו מעליהם עול תורה ומצוות. אולם ישנו זרם די חזק וגדול של אנשים אשר בזים לבני האדם ורוצים לתקן את העולם בחוזק יד. פעם אחת הם מחליטים לחסל את השכרות (ארה"ב), פעם אחרת הם יבטלו את העוני והאבטלה (קומוניסטים), פעם הם יעשו מערכת חינוך מושלמת ופעם הם יבערו את הזנות וההפקרות. כל אלו כולם נכשלו באופן טוטאלי והמיטו על העולם רק צרות. 3) לגבי הדתיים. גם הם בני אדם עם יצרים וגם הם נופלים. השאלה היא האם הם מנסים אחר כך לקום והאם הם מחוייבים למערכת ערכים של קימה. שמירה על חוקי התורה מצמצמת את מספר הנופלים ברשת החטא, אך לא זה העיקר. העיקר הוא שאדם יודע שמדובר בחטא ולא מגדיר מחדש את ערכיו כדי לספק את רצונותיו. 4) השאלה האישית היתה האם אתה תרצה להיות שותף למרד צרכנים נגד ערוץ זבל. אני מקווה שכן. אבל גם אם לא, מספיק שיהיו 25% מרדנים ואולי הרבה פחות, כדי לנקות את המסך במידה מסויימת. 5) אנשים נורמליים יש להם שורשים והם שייכים למשפחה, קהילה, עם. ממנו ומעקרונותיהם באים הרצון לחנך ולהעניק השכלה. איני מבין מה שייכת המדינה לכאן. מדינה נועדה לשרת את העם. רק אצל הפאשיסטים האדם משרת את המדינה. 6) מדוע האזרחים אינם נורמליים בענייני בטחון? א) חלק נכבד מהאזרחים למדו בבתי"ס ממלכתיים, ממלכתיים דתיים או בבתי"ס חרדיים שלא היה להם תחרות אמיתית, והם חסרי כלי ניתוח של המציאות. לא כולם. יש כאלו שספגו בבית או בחוגים או שבמקרה היו להם מורים טובים. ב) הבחירות בישראל נסובות סביב מגוון רחב מאוד של נושאים. החשובים שבהם הם נושאי בטחון וחלוקת השלל של הכספים שהמדינה שודדת מהאזרחים. בעוד בענייני חלוקת השלל יש לרבים מאתנו אינטרסים מובהקים, הרי שבענייני בטחון מדובר על עניין קצת אמורפי ורחוק. ג) על מנת להבחר ולקחת חלק בשלל, צריך להבטיח לאזרחים שיהיה טוב. כך נהגו נביאי השקר בימי ירמיהו, כך נוהג השמאל וכך נוהג הימין. כולם משקרים כדי לקבל קולות. אני מקווה שעניתי לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה: 3) מן הסתם, מי ששומר על חוקי תורה (כלומר, על חוקי פרשני פרשני פרשני פרשני.. פרשני התורה), ירחק מרשת החטא, כפי שמוגדר זה לפי התורה (כלומר, וגו'). טאוטולוגי מה, הלא-כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איננו מדברים על מי ששומר על חוקי התורה אלא על מי ששייך לקבוצה הסוציולוגית הנקראת ''דתיים''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |