בתשובה ליעקב, 02/09/04 16:33
גם אקזיט מופסקת 244819
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב שבת, 4/9/2004, 10:03
אני מוחה על הדברים ששמת בפי ושבהחלט לא אמרתי אפילו מקצתם:

"ישמעו אוזניך מה שמקלדתך כותב. אתה אומר שאתה מקיים מצוות שלא לתקוות שכר ולא בגלל פחד העונש (תורם כסף) אך משום מה אתה מגיע למסקנה שאם לא יכפו עליך לעשות זאת אתה לא תעשה זאת." -

הבלים. את הדברים האלה בהחלט לא אמרתי ואתה מפרש אותי פרשנות מאוד מאוד שגויה.

אני, בניגוד לך, מבדיל הבדלה *מוחלטת* בין תרומת כסף לבין קיום מצוות דתיות. תרומת כסף היא דבר מעשי שאת תועלתו אפשר לבדוק ולוודא, ואכן אני עושה דבר זה שלא על מנת לקבל פרס ואף לא מפחד עונש (אינני מאמין לא בזה ולא בזה), ושכרי הוא בידיעה שיש מי שחייו יהיו קלים או טובים יותר עקב תרומתי.

לעומת זאת, המצוות הדתיות, שמירת שבת וכשרות וכו', הן עניין אחר לגמרי ואין *שום דמיון*, אף לא קל שבקלים, בינן לבין תרומת כסף שהיא דבר מועיל. שאלת השכר והעונש היא אולי מאוד משמעותית בשבילך, אבל אצלי אין לה שום מקום ואיננה משחקת שום תפקיד. השאלה היחידה היא שאלת ה*תועלת* - ומכאן הפער הגדול שבין תרומת כסף לבין קיום אורח חיים דתי (מיותר, מבחינתי).

לגבי הסוף של דבריך, לגבי האנשים הנשואים שבוגדים - אכן, יש בינינו הסכמה על כך שאלו אנשים המשועבדים ליצריהם, אבל אתה לא ענית אפילו במילה אחת על מה שאמרתי אני בתגובתי הקודמת, על כך כי הכפייה האמיתית (והמציקה מאוד) היא הכפייה הדתית מצד האנשים הקרובים. צר לי מאוד לומר לך כי בעיני - שיעבוד הבא מאנשים אחרים, מכיון שהם דתיים ורוצים שמי שחי איתם או בשכנותם יהיה דתי - שיעבוד כזה הוא מכוער וחצוף, וזהו לדעתי עניין חמור פי כמה מאדם המשועבד ליצריו שרצונו בידו, רוצה, מחליט כך, רוצה - מחליט אחרת. ענייניו של אדם ויצריו הם ברשותו הפרטית, ולאף אחד אין זכות לכפות את דתו על אחרים.
גם אקזיט מופסקת 244873
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 4/9/2004, 22:17
1) גם תרומת כסף היא מצווה דתית. העובדה שאתה עושה את המצווה בלי להיות מודע להיותה מצווה ואולי אף תוך הצהרה כלפי העולם שאתה עושה זאת למרות שזאת מצווה ולא בגלל - אינה משנה מבחינת נושא דיונינו. נושא דיונינו הוא, מבחינתי, האם אנשים יעשו מצוות (או אם תרצה נקרא לזה מעשים טובים) בלי שיכפו זאת עליהם ובלי שהם יקבלו שכר.

2) תצטרך להסביר לי בדיוק על איזו כפייה אתה מדבר. אם מדובר על כפייה של המדינה שבמקרה (או שלא במקרה) תואמת צוויים דתיים, הרי שאני מתנגד לכל כפייה על ידי המדינה כולל מה שאתה קורא כפייה דתית ‏1.
אם הכוונה לשכנים שאומרים לילדים שלהם לא לשחק עם הילדים שלך, הרי זה טיבו של עולם ובחר לך האם אתה רוצה להיות אוטונומי או להתכופף בפני החברה.
אם הכוונה לקרובי משפחה שימחקו אותך מהירושה - כנ"ל.

‏1 בתנאי שמתנגדים לכל כפייה. התנגדות רק לכפייה דתית בעוד הכפייה האחרת שולטת במלוא עוזה היא חוצפה וצביעות.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות