 |
אה, ועוד משהו: אני גם לא כל כך מתלהב מזה שאתה "תאחד" אותי. אני די נהנה להיות לבד ולא להיות "מאוחד". אם יש יהודים בצרה באיזה שהוא מקום בעולם אני *רץ* לעזור, וכבר הוכחתי את עצמי בעניין זה יותר מכמה דתיים "מאוחדים" שיצא לי להכיר (באוניברסיטת בר-אילן), שאצלם הכל היה בדיבורי גבוהה-גבוהה ולא בשום צעד מעשי.
ככה זה, יהודי בצרה? - אני מושיט עזרה, אבל בחיי היום-יום - נא לא "לאחד" אותי. אתה ואני אזרחים של אותה מדינה וה"אחווה" הקורקטית והתקינה הזאת מספיקה לי בהחלט. הדעות הימניות שלך מזעזעות אותי ואינני מרגיש שום צורך להפוך אותך ל"אח" מלאכותי שלי, תודה, יש לי שני אחים אמיתיים שגדלו איתי באותו בית ואליהם אני באמת מרגיש כאל אחים.
וסליחה אם משתמע כאן מדבריי טון תקיף, אין לי שום כוונה כזאת, אבל הדיבורים על ה"אחים" וה"אחווה" מזכירים לי את הימים שלאחר רצח רבין, וזה קצת מעלה לי את הסעיף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש