|
||||
|
||||
לפני חודש וקצת אחות של חבר שלי התאבדה אחרי שהיא נכנסה לדיכאון שנגרם בעקבות פסיכוזה חמורה מצריכת ג'וינט בכמות גדולה. אני הייתי מופתע כי עד אותו היום שקיבלתי את הדואל הנורא הייתי בטוח שסמים קלים לא מסוכנים. ישר רצתי ל PUBMED (http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi) והתחלתי לחפש cannabis ו psychosis. מסתבר שהסם שנקרא קל הוא הרבה פחות קל ממה שחושבים. מסתבר גם שהוא גורם להרבה יותר נזקים בלתי הפיכים למוח ממה שרוב האנשים חושבים (הרבה אנשים חושבים שהוא לא גורם שום נזק). כשסיפרתי את זה לחברים קרובים הם סיפרו לי על מיקרים דומים של פגיעות בלתי הפיכות מעישון מה שנקרא 'סמים קלים'. גם לפני כן לא הייתי מעשן כבד (אפשר לספור את כל הגו'ניטים שעישנתי על שתי ידיים), אבל המקרה של הבחורה המקסימה הזאת העיר אותי עם סטירת לחי. בקיצור, מי שרוצה לעשן שיעשן, אבל לפחות שיקבל את ההחלטה על כך בדעה צלולה. |
|
||||
|
||||
עם הזיות וחרדות קשות. הבנאדם הקיא, היה חיוור, רעד, לא תיקשר בשום צורה, כמעט ולא זיהה תנועה מול עיניו. בבית החולים אמרו לנו שאין מה לעשות, רק לשבת ולחכות. כעבור כמה שעות הוא התאושש, אבל לקח לו כשבוע לצאת מזה סופית. וזה מחצי ג'וינט. התפיסה החברתית הרווחת היא שסמים "קלים" אינם מזיקים בכלל. כל מי שניסה לשכנע אותי להשתמש חזר על המנטרה השקרית-בעליל הזו ועל עוד כמה שאופיין אף חיובי יותר - כמו הגברת החשק המיני וההנאה בזמן קיום יחסים (מנסיוני האישי ההיפך הוא הנכון), ו"פתיחה" של הריאות עד כדי הקלה על אסטמה (איך עשן עושה את זה, אין לי מושג. אני אישית נחנק מכל עישון) וגם שיפור היצירתיות, ואיך הכל נראה פתאום חד ועשיר יותר (גם זאת לא חשתי מעולם תחת ההשפעה, אלא אף ההיפך). ויש עוד כמה תכונות כאלה שהושמעו באזני במטרה אחת: לשכנע אותי לעשן. אני מאמין שבמצב של לגליזציה לקבל את ההחלטה בדעה צלולה יהפוך להיות יותר קשה. הרי מזמן כבר מדובר כאן בלחץ חברתי, לא פחות מהלחץ המופעל לצריכת סיגריות ואלכוהול. ובמקרה של גראס יש גם דיסאינפורמציה והעלמה מכוונת של הסכנות האפשריות. בקרוב גם בפרסום חוצות? ובכן, אני אישית הייתי מעדיף שלא. היות והחוק שמדבר על כך ש"מכירה או הגשה של משקאות למי שטרם מלאו לו 18 אסורה" הוא כסת"ח ואיש לא מקיים או אוכף אותו פרט להצגת השלטים - אין לדעתי שום יתרון בתשלום מס שפתיים לסם נוסף (ועוד אחד שסכנותיו לא מובאות במכוון לידיעת הציבור על ידי התומכים בשימוש בו). |
|
||||
|
||||
סכנותיו של הסם הזה מובאות לידיעת הציבור (למרבה הצער בהפרזה רבה) ע''י גופים רבים. |
|
||||
|
||||
לדעתי אם תהיה לגליזציה היא תהיה מלווה בקמפיין בלתי נפסק (כמו של מפעל הפייס) של הסכנות מהעישון והקנביס הנמכר יהיה תחת מגבלות של אחוזי החומר הפעיל- הדבר הלא בריא שנוצר בשעה שהסמים הם בלתי חוקיים היא שיש אי- אמיתות שונות לגבי הקנביס וקמפיינים קצרים מדי, ברמה הציבורית, וברמה האישית- גידול פרטי ללא ידע, חוסר מודעות כללית ושימוש בקנביס מחוזק בK300 ע"י אנשים שלא מודעים לסכנות |
|
||||
|
||||
יש מחקר אנתרופולוגי (שמלמדים במבוא לאנתרופולוגיה, שנה א') על הדרך שבה משתמשים חדשים במריחואנה לומדים ליהנות מהעישון. בתחילה כל התופעות שהסם גורם (חלק מהן מנית) נראות להן כאילו ''משהו לא בסדר'', ורק אחרי זמן מה ושיחות עם משתמשים ותיקים הם מתחילים ליהנות מהן. |
|
||||
|
||||
את מתייחסת למאמר "חניכותו של מעשן המריחואנה" של בקר? המאמר הזה בוחן את תופעת עישון המריחואנה לפי פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית של גופמן, ומתאר בעצם "חיברות לסטייה". בקר טוען שהפרט מפתח "קריירה של סטייה", תוך מעבר דרך כמה שלבים הכרחיים. ראשית, צריכה להיות לך נכונות לנסות לעשן גראס. כלומר, אתה יודע על התופעה וסקרן לגביה. שנית, עליך ללמוד את טכניקת העישון הנכונה בדרך של חיקוי או הסבר ממעשנים ותיקים. שלישית, עליך להבין שיש קשר בין התחושות שמתעוררות בך לבין העובדה שעישנת. רביעית, עליך ללמוד לפרש את אותן תחושות כמשהו מהנה. רק אחרי מעבר דרך ארבעת השלבים האלה, הפרט הופך למעשן "מקצועי", שמעשן לשם ההנאה. הטענה היא שהתנאים הבסיסיים לפיתוח "קריירה" כזו הם זמינות חברתית והלמידה להנות מהעישון. מי שלא עבר "בהצלחה" דרך כל השלבים הללו ולא למד להנות מהחוויה, לא ימשיך לעשן (הדגש הוא על הפרקטיקה של הלמידה). |
|
||||
|
||||
לא. אני קראתי אותו בתוך ספר שנקרא "היחיד והסדר החברתי", שהוא מין אסופה של מאמרים. בכל אופן, זה מאמר משנות ה- 40' אם אני לא טועה. |
|
||||
|
||||
"ללמוד לפרש את אותן תחושות כמשהו מהנה" - אפילו הנאה היא משהו נלמד? |
|
||||
|
||||
יש משהו שנקרא "טעם נרכש". נוהגים1 לתת את הדוגמה של שתיית בירה. 1 הופשטטר אאלט. |
|
||||
|
||||
קול קורא לאיילים שאינם מסתפקים באכילת העשב: האם ה"כיף" הוא באמת טעם נרכש? |
|
||||
|
||||
נו שויין. מריחואנה בשאיפה ראשונה, כמו בירה ראשונה לא ממש מהנה. די קשה להבין למה עושים מזה סיפור כזה גדול. אבל אז, נגמר הג'וינט, אוכלים קצת גלידה כדי להעביר את הטעם של העשן, ופתאום, יש את התחושה הקלילה הזאת, משהו בין אופוריה לאפאתיות. בפעם השניה כבר מחכים לתחושה הזאת ובפעם השלישית בודקים מה קורה עם הג'וינט הבא, איך הוא משפיע על התחושה שנוצרה אחרי הראשון. ההבדל המרכזי בין מריחואנה ובירה, זה שאחרי תקופה קצרה שהטעם של הבירה מהווה מחיר לרצון להשתכר, מתרגלים ומפתחים העדפה אישית לסוג מסויים. (או כמה סוגים) מעולם לא התרגלתי לטעם ולריח של המריחואנה ואולי בגלל זה אני נקי כבר כמה שנים טובות. |
|
||||
|
||||
גם אני. הריח 1 די מבחיל בעיני, והאפקט על הגוף תמיד חזק מדי. בפעמים הספורות שבהן חטאתי2 מצאתי את עצמי בעיקר חושבת "מתי תיגמר כבר ההרגשה המעיקה הזאת", ומצטערת שנסחפתי. אם להתייחס למאמר שהוזכר, מעולם לא הצלחתי לעבור את השלב הרביעי. 1 שמשום מה קוראים לו "מתקתק". מה מתקתק פה? ריח של סוכריות דבש הוא מתקתק. אולי התכוונו "מתקתק" כמו שעון, מי יודע. 2 רק השבוע שמעתי הרצאה של חוקר שעשה אאוטינג לחשוד באיומים באינטרנט, ומצא את כל הפרטים שלו דרך מקורות גלויים בפורומים. אז אל תספרו לאף אחד. |
|
||||
|
||||
כן, אני מכירה אנשים שעישנו, לא פירשו את התחושות האלה כמהנות, והחליטו שזה פשוט לא בשבילם. |
|
||||
|
||||
אבל זה משהו אחר. אני מתעניין אם יש כאלה שתחילה לא נהנו, ורק אחרי עישון חוזר *למדו* לחבב את העניין. |
|
||||
|
||||
כמעט כל מקרה של מעשן טבק הוא כזה, מה הפלא שגם לגבי גראס זה כך? רבים הסיפורים של "בפעמים הראשונות זה עשה לי רק סחרחורת". |
|
||||
|
||||
כשהייתי ילד בן 10 או משהו, השתוקקתי להבין מה יש בהן בסיגריות שמבוגרים רבים כל-כך מעשנים אותן למרות הסרחון. הורי לא עישנו, אבל סבא שלי כן, ובפורים קיבלתי רשות לטעום סיגריה, ובתנאי שאשאף את העשן פנימה עמוק וביסודיות. הרעיון היה של אבא שלי, שעבר סדרת חינוך כזאת בצעירותו והיה מרוצה מהתוצאות. כצפוי, השתעלתי כדבעי, ואף אחזתני סחרחורת קלה, כך שלאחר שאכטה אחת מיהרתי לכבות את הסיגריה ולהצהיר שזה איכס. כל המבוגרים בסביבה נהנו לראות שהתרגיל הדידקטי הקטן שלהם עלה יפה, וכולם - כולל אני - הופתעו עד מאד לראות שלא עוברות אלא דקות ספורות ואני מבקש לחזור על הנסיון. מאז, בכל פורים הייתי גונב סיגריה או שתיים, ולקראת סיום התיכון כבר לא חיכיתי לפורים. באסה. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הענין, שנושא הסמים לוט בערפל כבד של בורות ושל דעות קדומות, ומשום שכך, כך גם יישאר, כנראה. אני עישנתי את שלי לבד ומתוך סקרנות, שהתעוררה רק אחרי הרבה מאוד שנים של שטיפת מוח ש''סמים זה נורא ואיום''. הגעתי מוכנה ובשלה לחוויה, כך שידעתי שסביר מאוד להניח שהג'וינט הראשון לא ישפיע (יש לזה איזה הסבר פופולרי שאין לי מושג אם הוא נכון, שטוען שבמפגש הראשון של הגוף עם החומר, הוא לא יודע איך להגיב), ובשני היתה חוויה אינטנסיבית מאוד, שאם לא הייתי מוכנה לה, יכול להיות שאף היתה מפחידה, כי היו רגעים בהם לא יכולתי בכלל לזוז. אוחר כך היה מדהים. לעשן בחברה התחלתי הרבה מאוחר יותר. יותר מדי אנשים מתחילים לעשן מבלי שהם יודעים למה לצפות מהחומר, ומתוך פחדים מודחקים, והחומר משחרר את הפחדים האלו, מה שעלול ליצור חוויית משתמש לא נעימה. מאלכוהוליזם נפגעים ומתים הרבה יותר אנשים, אבל מריחואנה מקבלת יחסי ציבור הרבה יותר גרועים. ככל חומר פסיכואקטיבי, היא לא תמימה לגמרי. אבל היא גם לא גרועה מאחרים. אלכוהול היה זמין לי יותר כשהייתי נערה, ופעם איבדתי את ההכרה כתוצאה משימוש יתר, וזו החוויה הכי גרועה (ומסוכנת) שהיתה לי אי פעם כתוצאה משימוש בסמים. ואני חושבת שזה מדהים עד כמה אנשים נאורים עדיין קונים את המידע הלא מהימן שמוסרים להם גורמים אינטרסנטיים, כאילו מריחואנה היא השטן בעצמו. (אגב ''ריח מתקתק'' מן הסתם מתייחס לחשיש, לא לגראס, למי שהזכיר את זה למעלה) |
|
||||
|
||||
גם לחשיש אין ריח מתקתק, עד כמה שאני יכולה לסמוך על בלוטות הניקוטין שלי. |
|
||||
|
||||
לשעון החול יש ריח מתקתק. ___ גילוי נאות: אני תתרן. |
|
||||
|
||||
עפ''י מקורות זרים ומוזרים, כאשר החשיש מעושן באמצעות נרגילה מוסיפים לו מיני קטורת כמו דבלים וכיו''ב, וריחה של התערובת כולה מתקתק להחליא. |
|
||||
|
||||
לפחות מבחינה אטימולוגית חשיש (ערבית) וגראס (אנגלית) הם בדיוק אותו דבר: ר"ל עשב (עברית). בערבית ידוע הפתגם "חכה יא סוס, עד שיעלה החשיש (העשב)" שמשמעותו בעברית עממית "סבלנות, יא חמור!". נראה שההבדל ביניהם אנלוגי להבדל שבין מנגל לברביקיו. |
|
||||
|
||||
כן, זו הטענה. במאמר בקר מצטט ראיונות שערך עם משתמשים, וחלק מהם סיפרו שבפעם הראשונה שעישנו, התחושות שהיו להם מאוד הלחיצו אותם. אחד מהם סיפר שהוא ממש חשב שהוא משתגע, ואפילו הלך למחרת לרופא כדי לשלול התמוטטות עצבים. אח''כ הוא לא עישן הרבה זמן, ואז שוב יצא לו להיות בחברה של מעשנים, שהסבירו לו מה הוא אמור להרגיש. הוא מספר שאחרי שנרגע והבין שהתחושות האלה אמורות להופיע, הוא גם למד להנות מהן. כמו שאחרים כתבו כבר, אלכוהול וטבק הן דוגמאות מצויינות לכך שאפילו הנאה היא משהו נלמד. זה נכון גם בנוגע למאכלים לא מוכרים. |
|
||||
|
||||
הבהלה הזו של משתמשים ראשונים שכיחה עוד יותר כשמדובר לא בג'וינט אלא בספייס-קוקיז (עוגיות שמכילות חשיש). ופה באמת, בלי צחוק, אני מזהירה את הבלתי מנוסים - תתרחקו מהעוגיות האלה. אין דרך לדעת מה המינון בתוך העוגיות (בדרך כלל הוא גבוה מאוד כי הוא מותאם למשתמשים ותיקים), ההשפעה ניכרת רק שעה אחרי שמחסלים חצי עוגה כי ''לא מרגישים כלום'', ואז זה כבר אבוד ומרגישים רע מאוד. אפשר להשוות את זה למי שמעולם לא שתה ומחסל בקבוק ויסקי שלם בבת אחת. התוצאות של מינון גבוה כזה עלולות להיות טריפ רע בכל מובן המילה. |
|
||||
|
||||
הם בעיני הדרך הבריאה ביותר לצרוך מריחואנה. אבל כמובן רצוי להכין אותם בעצמך ולפי מתכון טוב. היתרון הוא שלא צריך לעשן, מה שהופך את זה לפחות מסריח והרבה יותר בריא. מה שכן, אסור להפריז: אני בד"כ אוכל חצי עוגיה, ורק אחרי שעתיים מרשה לעצמי לאכול עוד (אם יש צורך). עוד יתרון הוא שה"היי" מחזיק מעמד הרבה יותר זמן (עד שש ושבע שעות, אפילו) לעומת עישון שמתפוגג מהר. |
|
||||
|
||||
בדיוק לכן הן לא מומלצות למשתמשים חדשים (וזה כולל גם את אלה שעישנו בחייהם שניים-שלושה ג'וינטים). |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל אם כבר יש המלצות למצוות עשה/לא תעשה בנושא, אז אולי אפשר להרחיב קצת? 1. מה ההבדל בין גראס וחשיש מבחינת תחושת המעשן? 2. האם עדיף למעשן המצוי לעשן ג'וינט, לשאוב מבאנג, או לרוקן סיגריה רגילה ולמלאה בכל-טוב? 3. בהנחה שמדובר בחומר ממוצע - מה היחס בינו לבין הטבק? (וכמה חשיש מפוררים, לחילופין, בהתאם לתשובות לשאלה מס' 1) 4. האם יש חשיבות לנשיפת העשן דרך האף? 5. למה מגלגלים פילטר מקרטון, ולא משתמשים בפילטרים הקיימים בסיגריות רגילות? 6. האם נכון (מבחינת הסטלה) גם לעשן וגם לשתות? 7. ניתן להגיע לרמת מיסטול גבוהה יותר בעישון רב יותר (כמו בשימוש באלכוהול)? 8. האם זרעי פרחי הקנבאס מכילים חומר פעיל כמו עלי התפרחת? תודות מראש (מוריד איזה ראש...) |
|
||||
|
||||
1. לא יודע, לא שתיתי חשיש אף פעם. 2. באנג הכי טוב - 0 אחוז טבק, אין פילטר, אין כוויות כשהוא נגמר. ג'ויינט גם טוב בתנאי שהוא מכיל בעיקר עשב ומעט טבק. סיגריה (עם פילטר) חוסכת עבודה, אבל אין לה שום אפקט - הפילטר יעיל מידי. סיגריה בלי פילטר - ג'ויינט לעצלנים. 3. לפי הטעם האישי, אני אהבתי לפחות שני שליש עשב. יש שמעדיפים חצי חצי. 4. לא, אבל יש אפקט לבליעת העשן אחרי השאיפה. 5. פילטר רגיל חוסם יותר מדי חומר פעיל. הפילטר מהקרטון מיועד למנוע את נפילת החומר, את הרטבת החומר וכוויות בשפתיים כשהג'ויינט נגמר. 6. אני לא אוהב את השילוב. יש כאלו שכן. בגדול, האלכוהול מדכא את ה"היי". 7. כן, רק שלא שמעתי על מישהו שקיבל הרעלת THC ובכל זאת, עדיף לאט לאט ולא להתחיל את הקריירה בהפלת ראשים מאסיבית. 8. כן, אבל צריך להפיק אותו מהם ע"י טחינה וטיגון בשמן. (THC לא נמס במים) הולך טוב בחביתות. |
|
||||
|
||||
1. מסתבר שדווקא אפשר לשתות את זה - היכרתי מישהי1 שהיתה מכינה לה חליטת מריחואנה בתוך התה. האפקט, כך אמרה, היה דומה לאכילה, אבל חלש יותר. לגבי חשיש, הוא מרוכז הרבה יותר, וגם הארומה שלו שונה בהתאם. 1 זה היה באמסטרדם, שם היכרתי גם כמה פעילים בארגון תמהוני בשם CIA - Cannabis in Amsteram.
|
|
||||
|
||||
1. עד כמה שידוע לי לחליטת מריחואנה כמעט שאין אפקט כי THC לא נמס במים. (אלא אם כן, עם התה גם מכרסמים את התפרחות) |
|
||||
|
||||
הופתעתי קצת שמישהו ענה על צרור השאלות, ועוד בשם משתמש מזוהה (כלומר, לא כ"אייל אלמוני"). זה אמנם כינוי, אבל מאחר שיש עמו אימייל אני מניח שמיש שרוצה יכול בקלות לזהות שזה אתה. ונשאלת השאלה: האם למשטרה (למשל) יש זכות להשיג צו חיפוש בביתו של אדם (נניח) בגלל שהוא הודה באתר אינטרנט שעישן מריחואנה? או שזה סתם הפרנויה שלי? |
|
||||
|
||||
הוא לא אמר מתי ואיפה. יתכן שהוא עשה את זה באמסטרדם, שם זה חוקי. כנראה הוא הפסיק עם זה לפני מספיק זמן כדי שתחול על זה התישנות. למשטרה יש זכות להשיג צו חיפוש בביתו של אדם אם יש לה חשד סביר שמתקיים שם פשע, או שהיא תוכל לאתר שם ראיות לפשע שהתחולל בעבר (אבל לא ע''מ לחפש את הפטיש שבאמצעותו נעצו את המסמרים בגופו של הנרצח בן האלוהים). |
|
||||
|
||||
זה אולי יישמע לך מוזר אבל החוק לא אוסר עישון חשיש אלא החזקתו. אפילו אם אני מודה בפה מלא שאני מעשן, הם לא יכולים לעצור אותי על סמך ההודא ה הזו. הם צריכים קודם לתפוס את החומר בחזקתי, כלומר על גופי, בגדיי, תיקי, או ביתי. כך שגם אם אתה מזדהה עכשיו באייל בשמך המלא, ומודיע שאתה מעשן כל יום, אין להם הרבה מה לעשות עם זה. אבל אם נורא משעמם להם, הם יכולים להתחיל לפקוח עליך עין, ולנסות לתפוס את הסם עליך או אצלך. |
|
||||
|
||||
אלע''ד אבל נדמה לי שבאופן כללי אי-אפשר להרשיע אדם על סמך הודאתו בלבד. צריך ''דבר-מה נוסף''. ייתכן שאפשר לעצור על סמך הודאה, אינני יודע. |
|
||||
|
||||
גם אלע''ד, אבל לפי מה ששמעתי, החוק לא אוסר שימוש, החוק אוסר החזקה. |
|
||||
|
||||
לפי מה שכתוב כאן: http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/mniat_pshia_u... גם שימוש הוא עבירה. |
|
||||
|
||||
אולי שימוש בסם בעייתי יותר להוכחה אם הוא ערטילאי, כלומר לא תפסו ברשותך חומר. אפילו אם מאה עדים יעידו שראו אותך מעשן, איך אפשר להוכיח שזה היה חשיש? |
|
||||
|
||||
אם מי שסיפק לך חשיש מעיד שראה אותך מעשן אותו, הרי שסביר שהראיה תתקבל. כנ''ל אם מישהו השתמש יחד איתך. אני יודע שבצה''ל יש לא מעט הרשעות על שימוש, והן מסתמכות על עדויות והודאות. |
|
||||
|
||||
חשיש ניתן לגילוי בשתן עד שלושה שבועות אחרי השימוש. |
|
||||
|
||||
הייתי פעם "שופט צד" במשפט צבאי על שימוש בסמים, אז אני במקרה יודע משהו על איך שזה עובד. אם המשתמש עושה זאת סולו, אין בהכרח עדים נוספים, ייתכן שעבר זמן רב מדי בשביל בדיקות כימיות, והודאה לבד כאמור אינה מספיקה. מסתבר שאחד המנגנונים המקובלים ל"דבר מה נוסף" במצבים כאלה הוא זה: במהלך החקירה, החוקר מבקש מהנאשם לא רק להודות אלא גם לתאר בפרוטרוט את אופן השימוש, לצייר לו איך נראה באנג, איך מכינים, מה עושים וכו'. אח"כ במשפט מביאים עד שמתמצא בשימוש (במשפט בו נכחתי היה זה סוכן משטרתי סמוי) המעיד שהתיאור מדוייק. כיוון שמניחים שדיוק שכזה אינו common knowledge, מסיקים מכאן עדות נוספת לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר להודאתו גרידא. אין לי דעה כללית לגבי הסבירות של התהליך הזה. במשפט הספציפי בו השתתפתי ניסה הנאשם לכפור בהודאתו, והעדויות הנוספות הללו עזרו בהחלט להשתכנע שהוא משקר. אגב אורחא אציין שהסניגור שמונה לו מטעם הצבא הגן עליו כמו לביאה שלוקחים לה את הגור, לא ראיתי דבר כזה בחיים חוץ מבסדרות טלוויזיה דרמטיות במיוחד. אח"כ בשיחה פרטית הסתבר לי שהוא ידע היטב שהבחור אשם לחלוטין. |
|
||||
|
||||
בהנחה שאדם עדיין מעשן, הרי שאם יושג צו חיפוש בביתו ימצאו שם את הסם. כמובן, אם האיש עישן בעבר (באמסטרדם או לא) ולא מעשן יותר, זה לא ישנה לו - אבל לאדם שעדיין צורך את הסם באופן קבוע, נראה בעיני מסוכן להיחשף ברשת, אלא אם יש איזה סייג המונע משוטרים להתנכל לו על כך. |
|
||||
|
||||
אני ''נקי'' כבר כמה שנים. |
|
||||
|
||||
אגב צו חיפוש, כבר שמעתי על חבר'ה שהמשטרה החרימה להם עציץ ענק עם צמח, שבעיני השוטרים נראה דומה למריחואנה. שלושה ימים שכב הצמח המסכן בתחנת המשטרה, ללא השקיה(!), עד שמצאו אותו במגדיר :-) |
|
||||
|
||||
אולי השוטרים רצו לייבש את העציץ כדי להכין חומר לגלגול? ובקשר לנאמר כמה תגובות מעלי, אני מכיר מעשנים ויודע מידע כללי- איך מכינים ג'וינטים באנגים ונרגילות וזה אפילו שלא לקחתי שאכטה בחיים, במשפט צבאי יכלו להרשיע אותי גם אם לא עישנתי, אם הייתי משתף פעולה... |
|
||||
|
||||
אתה צוחק, אבל אני מכיר מישהו שהשוטרים עשו אצלו חיפוש ומצאו גראס, אבל דיווחו על כמות הרבה יותר קטנה ממה שהיתה שם. למעשה זה די הגיוני ששוטרים יעשנו גראס - מהיכרות עם השטח הם יודעים שרוב ההזהרות וההפחדות הן שטויות,(במיוחד למי שממילא מעשן סיגריות) ואין להם מה לפחד מהמשטרה.. |
|
||||
|
||||
אומנם באיחור, אבל עדיף...וגו' אכן טקטסט מאלף, מחנך ומפוקח. ותודה על היסודיות ועומק היריעה (מקנבאס, כמובן. אין צמח כזה בעולם). ונשארה תמיהה אחת פעוטה: כמה כיף יפורר המשתמש הסביר לתוך טבק המורכב מתכולת שתי סיגריות - אחת רגילה, אחת ארוכה. מה הגודל? גרעין אבטיח? אפונת גינה ירוקה? גרעין חמניה? בוטן ממוצע? פיסטוק חלבי? (הסוג הגדול) |
|
||||
|
||||
8. לא. זרעי הקנביס אינם מכילים THC. |
|
||||
|
||||
ניקוטין כן מקל על התקפי אסטמה. |
|
||||
|
||||
האם מישהו מכיר מחקרים שמדברים על קשר בין מריחואנה לבין התמוטטות נפשית |
|
||||
|
||||
יש לי מידע אנקדוטיאלי על אנשים שלקו בהתמוטטות נפשית כאשר התברר להם שהילדים שלהם צורכים מריחואנה. |
|
||||
|
||||
סליחה על חוסר הרגישות, אך מה המשמעות של "צריכת ג'וינט בכמות גדולה"? בנוסף, מה היה מצבה הנפשי של אותה בחורה לפני שצרכה את אותו ג'וינט איום ? מחקרים רבים הוכיחו(אם תרצה אצרף לינקים), כי לא ניתן להגיע ל-OD, מצריכת מריחואנה. לעומת זאת, צריכת מריחואנה בהחלט יכולה לשמש כטריגר להתפרצות של מחלות נפש. כנראה שזה המקרה אצל אותה בחורה מסכנה. לגבי נזקים למוח... הם אינם גדולים מאלו הנגרמים משתיית אלכוהול, לדוג'. בנוסף הידיעות והדעות על כך אינן חד-משמעיות. גילוי נאות, אני בעברי הייתי מעשן כבד (כל יום), והפסקתי לפני כמעט שלוש שנים (בעיקר משום שדרך החיים הנ"ל לא מצאה חן בעיניי). חברים אחדים הפסיקו גם הם עם הזמן, אך רבים אחרים לא מצליחים להפסיק עד היום, וצורכים את הסם בתדירות יום-יומית. חוסר ההתמכרות, או ההתמכרות ה"פסיכולוגית" אותה נוהגים למכור מצדדי הליגליזציה, היא שקרית ומסוכנת.לדעתי זאת בעיה הרבה יותר חמורה, אשר בעזרת הסברה וחינוך, במקום "מלחמה", הייתה יכולה (אולי) להיפתר. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול לענות לך תשובה יותר מדויקת מאשר צריכה יום יומית של מספר ג'וינטים ביום, שזה מה שהבנתי משיחה עם אחיה. מהכרות של שלוש שנים עם הבחורה ומשיחות עם האחים שלה היא מעולם לא סבלה ממחלת נפש ולא נזקקה לכל טיפול נפשי. כל הבעיות התחילו בעקבות העישון. טוב, לגבי מה מחקרים יכולים להוכיח אני אזכיר לך שתצפית לא מוכיחה כלום, לכל היותר היא מחזקת תאוריה. אבל בכל אופן, בוא תשלח לי רפרנס למאמר המדעי שעליו אתה מסתמך ושטוען שאין סכנה למי שאין את הנטייה המולדת לכך ואז אוכל לענות לך בצורה עניינית. כבר עכשיו אני אגיד לך שרק לאחרונה התחילו למצוא גנים שקשורים למחלות נפש, כך שאם המאמר שאתה מדבר עליו הוא מעל לשנה הטענה שלו תהייה בעייתית מאוד להוכחה כי הוא יצטרך להראות שהחולים שפיתחו את הבעיות אכן נשאו את המחלה קודם (חבויה בגנים). אם זיכרוני אינו מטעה אותי אז לא רק שסמים קלים ממכרים באופן פיזיולוגי, אלא שהמנגון שדרכו הם עושים את זה דומה מאוד למנגון של הסמים הקשים. אם יתפתח כאן דיון ששווה מאמץ אני אחפש את הרפרנס המדוייק (נדמה לי שזה היה ב SCIENCE לפני משהו כמו 4 שנים). |
|
||||
|
||||
להפתעתי, המחקר האחרון שמצאתי עליו מידע היה זה: התוצאות, אינן ברורות, כלומר לא ידוע אם העישון היה הגורם לסכיזופרניה או רק טריגר. תוצאות המחקר מראות, לעומת זאת, שמספר האנשים שסבלו מדיכאון ומסכיזופרניה גדול פי 3 בקרב המעשנים (3% לעומת 1% מהאוכלוסיה). לגבי ההתמכרות, אני יודע בוודאות כי היא איננה פיזית, בניגוד לסמים קשים או לסיגריות. מעשנים כבדים המנסים להפסיק אינם סובלים מ"קריז" וכדומה... |
|
||||
|
||||
גם אם סמים קלים היו רק מעלים את הסיכוי להופעת מחלת נפש אצל מי שיש לו כבר את הפוטנציאל למחלה, זה גם גרוע מאוד. אולי המחלה לא הייתה פורצת בלעדי הסם? אולי היא הייתה פורצת ברמה חלשה יותר? אולי בגיל מאוחר יותר? בקשר להתמכרות. זכרוני (הפעם) לא בגד בי. ב 97' התפרסמו במגזין Science שני מחקרים 1 2 שסיפקו ראיות חשובות לכך שמריחואנה פועלת על אותו סובסטרט עצבי ויש לה את אותן השפעות כמו סמים שכבר ידועים כממכרים. אם אתה עצלן ואין לך כוח לקרוא את המאמרים המקוריים (או שסתם כמוני אתה לא נוירוביולוג) אתה מוזמן לקרוא את הסקירה שהתפרסמה עליהם באותה חוברת 3. 1 Science, Vol 276, Issue 5321, 2050-2054 , 27 June 1997
2 Science, Vol 276, Issue 5321, 2048-2050 , 27 June 1997 3Science, Vol 276, Issue 5321, 1967-1968 , 27 June 1997 |
|
||||
|
||||
שמת לב לפיסקה: "Most [earlier] studies suggested that mental illness in not a result of using marijuana, but the other way around," child and adolescent psychiatrist Joseph M. Rey, MD, PhD, tells WebMD. "These [new] studies do not disprove the self-medication theory completely. But they offer strong support for the explanation that cannabis use causes both schizophrenia and depression." האם הורדת הסיכוי, עבור אחדים, מעודדת אותך באותה מידה שהגברת הסיכוי, עבור אחרים, מדאיגה אותך?האם בגלל תוצאות מחקר זה צריך להתעלם מהמחקרים שאומרים ש: "Pot May Prevent Depression, Schizophrenia" בכלל לא הבנתי את הסתירה בין:"Pot May Prevent Depression, Schizophrenia" לבין:"Pot May Cause Depression, Schizophrenia" בסטטיסטיקה כמו בסטטיסטיקה : שני הנתונים האלה יכולים להתקיים במקביל אחד לשני מבלי להגיע לשום סתירה.(יכול להתקיים משתנה נוסף אשר קובע עבור אדם מסוים אם העישון עוזר, מזיק או נייטרלי). אולי צריך היה לנסח את הכותרת כך (אם כי זה ארוך מדי ופחות מרשים ככותרת למחקר אקדמי): "Pot May Have an effect on the statistical probabilities of Depression and Schizophrenia among smokers (but alas, beat us senseless if we have a clue of what it is exactly)"
|
|
||||
|
||||
אתה מכריח אותי לקרוא את כל הסקירה שוב אם לא גם את המאמרים. נו, טוף, אני אחזור אליך עוד מעט. נ.ב לא רוצה להתקטנן, אבל אפשר להציע שיפור לכותרת שהצעת? ראיתי מכאן שעשית כן קטן עם הראש. טוב, אז אפשר לקצר את הכותרת לפחות במילה אחת. השימוש במונחים סטטיסטים כגון probability ו significance שמור בספרות מדעית למשמעויות הסטטיסטיות שלהן. |
|
||||
|
||||
טוב, לא ממש הבנתי למה התכוונת בתגובה, אבל אני מניח שזה בגלל שכנראה לא הייתי ברור מספיק בתגובה הקודמת שלי. (אני בכלל חשבתי שציטטת איזה חלק מהמאמרים מ Science שאיזכרתי למעלה ורצתי לקרוא את הסקירה מחדש). אם לא היה ברור עד עכשיו אז אני אבהיר את עמדתי: אני חושב שמריחואנה היא סם יותר מסוכן (גורמת לנזקים למוח) ויותר ממכר ממה שרוב האנשים חושבים (פועלת על אותו סובסטרט עיצבי במוח). מריחואנה יכולה להיות שימושית בכל מיני טיפולים לאנשים עם בעיות מסויימות, אבל בתור סם שאנשים בריאים לוקחים בשביל ההרגשה הטובה היא דבר רע וממכר. יותר רע מהדימוי השליו שיש לה בציבור. לכל אלו שכבר מסתערים על המקלדת עם קישורים שיוכיחו את טעותי, אני מבקש, אם אפשר לצרף מראה מקום למאמרים המדעיים המקוריים. הדיון יהיה הרבה יותר אפקטיבי. |
|
||||
|
||||
הפיסקה היא מהקישורון בתגובה 217765. אינני חושב שהדימוי הוא כה שליו, כאשר מתחשבים בסטטוס החוקי שיש לחומר. יש בו סכנות בריאותיות ונפשיות *מסוימות*, כמו שיש בהרבה דברים חוקיים אחרים, בכך אין לי שמץ של ספק (גם אם יש מי שחושב שהוא בריא כמו חמצן). השאלה היא אם יש לנו ראיות מוצקות לכך שנזקו כה חמור (וכה ודאי) כך שקיימת הצדקה של ממש לאי חוקיות החומר. הרושם שאני מקבל, הוא שאפילו המתנגדים שממש מנסים, לא מצליחים לבסס הצדקה שכזאת מעבר לקשרים מתאמיים, אשר מצביעים על קשר ש*עלול* להצביע על איזו סכנה מסוימת עבור אוכלוסיה מאוד מסוימת (אולי פשוט צריך להדביק סטיקר על המוצר כמו במקרה של "משחקי וידאו"?1). מה שנסיתי להגיד בתגובתי הוא זה: 1. אם קיים קשר סיבתי (ולא מתאמי) לגבי התפרצות מחלות נפש, לדעתי הוא לא מרשים במיוחד (1% עולה ל-3%? ועוד רק בקרב כאלה שעישנו לפחות עשרות ג'וינטים? לא מרשים). 2. לא קיים קשר סיבתי ברור (עליו אני יודע2). _____________ 1 EPILEPSY AND SEIZURES READ THIS NOTICE BEFORE YOU OR CHILD USE ANY VIDEO GAME A very small portion of the population have a condition which may cause them to experience epileptic seizures of have momentary loss of consciousness when viewing certain kinds of flashing lights or patterns that are commonly present in our daily environment. These persons may experience seizures while watching some kinds of television pictures or playing certain video games. Players who have not had any previous seizures may nonetheless have an undetected epileptic condition. 2 ולא, אני לא יודע הרבה. אשמח ללמוד משהו חדש בנושא.
|
|
||||
|
||||
אני רק מנחש, אבל אני מניח שמספר האנשים שמשתמשים במטפחות בד הוא גם גדול יותר בקרב האנשים שסבלו מדיכאון וסכיזופרניה. אבל בלי קשר לספקנות, הנקודה החשובה לדעתי היא ש-3% זה נתון מאוד לא מרשים, בין אם מדובר בסתם קשר מתאמי ובין אם מדובר בקשר סיבתי חזק ומוכח (וזה בהחלט לא המקרה עפ"י הקישורון). אפרופו קשר יענו סיבתי, סכיזופרניה וגיוס לצבא1: מלש"ב יקר - הגיוס לצה"ל מסוכן לבריאות הנפש. במקרה שבחרת להשתמש, השתדל לא לקחת את צה"ל ללב או לריאות במהלך השירות. מחקרים מראים שגיוס אינטנסיבי לתקופה של שלוש שנים, עלולה להוביל אותך או לנכות נפשית או להתמכרות ממושכת (שימוש כפייתי של כ-21 יום בשנה). בין המכורים שנדפקו פעם אחת, קיים ציבור המתקשה להגמל. קשר סיבתי משפטי (וקצת מוזר): http://www.starmed.co.il/Kalir/144 ________ 1 לא לענות על זה. זה לא ברצינות. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפיספסת כאן משהו. ההבדל הוא של 300% ולא 3%. העליה הייתה מ1% לשלושה. |
|
||||
|
||||
הבנתי שהעלייה היא ביחס של פי שלושה. זה מרשים (אולי, אם יהיה ניתן לשחזר את התוצאות) כאינדקטור שדורש זהירות של משתמשים, אך בהחלט לא כאינדקטור לאי-לגליות. רכיבה על אופנוע (למשל) מכפילה סיכונים ביותר מפי שלושה. |
|
||||
|
||||
(במילים אחרות - חלק חשוב במושג "אחוז מ" זה ה-"מ". גדילה של 300% מ-1% ל-3% זה לא מספיק רציני. או כפי שהחוקרים עצמם אומרים בקישורון: "It is important to point out that the risk is still quite small"). אני מנחש שאכילת בשר בכמויות שאני אוכל, מגבירה את סיכויי לחלות באיזו מחלה חשוכה ביותר מפי שלושה (ושאני אהיה בריא, אינשאללה <שיעול>). |
|
||||
|
||||
אם מסתובב באתר הזה אפדימיולוג הוא מתבקש להשמיע קול ולומר לנו מה המשמעות של עליה של פי שלוש (שלושה?) בסיכוי להיות מטורף לשארית חייך כבר מגיל צעיר בהשוואה למחלות אחרות. ועכשיו קצת יותר ברצינות, אחת ההגדרות של סיכון היא סיכוי להינזק כפול הנזק המדובר. במקרה של צריכת סמים הסיכוי הוא 1 ל 50 להפוך למטורף לשארית חייך. מהמעט שאני זוכר מהקורס באפדימיולוגיה אז מקובל לתרגם סיכונים לשנות חיים לבן אדם. אם האדם הופך למשוגע בגיל 25 ונשארו לו עוד כ 50 שנה בערך לחיות והסיכוי לכך הוא 1 ל 50 אז מדובר בסיכון של אובדן שנת חיים אחת (אני מחשיב חיים כמטורף כאובדן) לבן אדם, שזה המון! תחשוב על תרופה שתאריך את חיי האנושות בשנה אחת ותקבל פרופורציה לסיכון שאתה קורא לו 'מיזערי'. מבלי לזלזל במגזין שציטטת, מדע פופלרי צריך לקרוא אפילו עם עוד יותר מלח מאשר עיתונות מדעית סטנדרטית. כך שזה שכתבו שם שהסיכון הוא לא גדול לא ממש מרשים. אם אתה מוכן לוותר על שנה מחייך בשביל סמים קלים, תיסלם. אני לא. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאנשים מוותרים על הרבה יותר משנה מחייהם ע"י עישון, תזונה גרועה, נהיגה פרועה ובכלל, חיים טובים. ידוע הסיפור על זה ששאל את הרופא איך הוא יכול לחיות עד 120. השאלה אם זה שווה את זה. |
|
||||
|
||||
א. אף אחד לא ביקש ממך לוותר על שנה מחייך. בכל מקרה, העובדה היא שאנשים בוחרים באפשרויות שכאלה (חוקיות או לא) מדי יום. כל עוד לבחירות האלה אין השפעה הרסנית ומסוכנת מעבר לגבול סביר, זה פשוט הגיוני לאפשר להם בחירות כאלה (עישון סיגריות, גלגול ג'וינטים או אכילת כבד אווז, למשל). ב. על מנת לוותר על שנה מחיי, גם עפ''י הנתונים שהראו פה קודם, עליי לעשן לפחות עשרות ג'וינטים (וגם אז מדובר בסיכון מזערי). עד היום אפילו ג'וינט מסכן לא עישנתי (לא בא לי במיוחד ואני לא מחבב את השטויות האלה, אבל אשמח לדעת שיש לי את האפשרות החוקית אם בכל זאת יתחשמק לי, בלי שהמדינה תקח לעצמה את התפקיד של גננת ומחנכת של האוכלוסיה הבוגרת). לגבי המגזין - אני מסכים לגבי מדע פופולרי. אני בסה''כ התייחסתי לקישורון הספציפי שמישהו קישר אליו באחת התגובות למעלה שתומך כביכול בתזת ה''מריחואנה היא גורם סיבתי לסכיזופרניה''. אם אין להתיחס ברצינות לציטוט שהבאתי, אז אין להתיחס ברצינות לכל מה שכתוב בקישור (ובדיוק לכך כיוונתי את דברי, ראה את כותרת התגובה). |
|
||||
|
||||
אין שום בעייה אם אתה רוצה להרוס את החיים שלך בסדר גמור, אבל קודם תחסוך מספיק כסף בשביל לשלם לעצמך את הטיפולים כדי שאני, שלא רוצה להשתגע, לא אצטרך לשלם עליך. החופש שלך לעשות מה שאתה רוצה לא צריך לבוא על חשבון החופש שלי. |
|
||||
|
||||
תגובה 218072 |
|
||||
|
||||
אתה קובע עובדה בלי לבסס אותה. יהייה הרבה יותר משכנע לקרוא גם הסבר לטענה שלך. |
|
||||
|
||||
אהה. אני בטוח שמישהו עם זכרון יותר טוב משלי יידע איפה מוצאים נתונים על מה שקורה בישראל, אבל הנה משהו קטן שהעליתי אצל הדוד ג. לגבי מדינת ניו-יורק בארה"ב: As of December 31, 1998, there were over 22,000 drug offenders locked up in New York state prisons, about 33% of the entire prison population. It cost the state over $2 billion to construct prisons to house these people. The operating expense for confining them comes to over $715 million per year. Of the 19,453 commitments to the New York prison system in 1998, 9,063 (46.6%) were for drug offenses. In 1980, 886 drug offenders were sent to State prison, 11% of the total commitments for that year. מתוך האתר של עלה ירוק:"יותר מ-80 אחוז מעבירות הרכוש בישראל נובעים מכך שהמכורים לסמים קשים זקוקים לכסף בצורה נואשת, על מנת לממן את התמכרותם." (אם העדות שלהם מקובלת עליך - אין לי מושג אם הם מטים את העובדות בהתאם לאג'נדה שלהם). |
|
||||
|
||||
אם תמצא דרך חוקית שבה המסומם ישלם על הנטל הישיר שהוא מפיל על החברה אז אין לי בעייה עם לגליזציה של סמים. עד אז יכול להיות שהדרך הזולה היא להשאיר את הסמים מחוץ לחוק. החישוב שהבאת מאוד לא משכנע, לא בגלל המספרים עצמם כמו בגלל החד צדדיות שלו שלא לוקחת בחשבון את הנזק שנגרם מעישון, אפילו חוקי, כגון אובדן ימי עבודה ואישפוז, ושנופל על הלא מעשן. |
|
||||
|
||||
עשינו עסק, אבל רק בתנאי שאני לא משלם על הטיפולים שלך במקרה שהם ינבעו מאחד הדברים הבאים: 1. עברת את הכביש לא במעבר חציה. 2. עברת את הכביש יותר פעמים ממה שבאמת היית צריך. 3. בלעת יותר מדי מים במהלך רחצה לילית. 4. היה חור בסירת הפדלים שלך בזמן הנופש באילת. 5. אתה חובב ספורט אתגרי. 6. נפלת על פניך לאחר שתיה מוגזמת בפאב. 7. התפתחה אצלך בעיה קלה במערכת החיסונית בשל דיאטה לא חכמה. 8. התחתנת עם אישה לא סימפטית שמקצרת את חייך ב-20 שנה. וכו' הסיכוי להשתגע *בגלל* איזה ג'וינט הוא קטן מאוד. לא יצא לי לראות מישהו אמין שטוען אחרת. יש לך מידע רלבנטי בנושא שטוען אחרת? |
|
||||
|
||||
9. יצאת מהבית בדיוק בשעה שחובב בתולות פלסטיני החליט להסתובב ברחובך. 10. נסעת באוטובוס כנ"ל. 11. בחרת לגור באיזור נגיש לטילים עויינים כלשהם (דהיינו כל מדינת ישראל). 12. אתה ממין נקבה ובחרת להתחתן עם אחד מבני מינם של ג'ק ו/או גיל רונן. 13. התמכרת לאייל הקורא. |
|
||||
|
||||
הדרישה שלך תהיה לגיטימית ברגע שמעשנים (למשל) ישלמו מס בריאות יותר גבוה. |
|
||||
|
||||
בכל חברת ביטוח, הם משלמים דמי ביטוח (בריאות או חיים) גבוהים יותר. אבל ''מס בריאות'' הוא מס ולא דמי ביטוח. |
|
||||
|
||||
נכון, ולכן הדרישה להתנות לגליזציה של סמים בכיסוי עצמי של ההוצאות הבריאותיות שיהיו למשתמשים כתוצאה מכך היא לא לגיטימית. לחילופין אפשר למסות סמים שיעברו לגליזציה באותו האופן שממסים טבק ואלכוהול ולהפנות את הכסף שיתקבל למערכת הבריאות. (כן, בטח) |
|
||||
|
||||
אין כל משמעות לשיעור עלייה כזה |
|
||||
|
||||
התמכרות נפשית נשמע לי הרבה יותר רע מהתמכרות פיזית. אם נשווה להתמכרויות נפשיות אחרות (לאוכל, לקניות, למין, וכולי) - הרי שיותר קשה להיפטר מהן והכלים לטיפול מוגבלים יחסית. |
|
||||
|
||||
התמכרויות נפשיות הן קשות ויכולות להיות קשורות להתמכרויות פיזיות- והזכרת לי בתגובתך את השיר של החברים של נטאשה- הנה הבית הראשון: נרקומנים מי שמתמכר לסגנון, מתמכר לסמים, מתמכר לסקס, לשינה, לכסף, לדיכאון, לממתקים. מי שמתמכר לעיצוב לא יכול בלי מעצב שיער, מעצב פנים, מעצב אופנה, פסיכיאטר מנתח פלסטי, דיאטה. מי שמתמכר לטלוויזיה, לעיתונים, מתמכר לכורסא לתשדירי פרסומת, לשלט רחוק, למדריך הערוצים, לשרירים המנוונים, לדיסאינפורמציה לפחדים. בלי רשימה ארוכה של קניות אל תצא לסופרמרקט הגדול של החיים כי אי אפשר בלי. |
|
||||
|
||||
מספר ג'וינטים ביום, כל יום, זו צריכה כבדה מאוד. |
|
||||
|
||||
כן, וזה גם מה שכתבתי רק במקום צריכה כבדה קראתי לזה 'כמות גדולה'. שכחתי לשם את זה בהודעה המקורית, אבל מי שרוצה מוזמן לבקר באתר שאמא של הבחורה המקסימה הזאת, הגר, הקימה לזכר ביתה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מיטב ידיעתי הוא שאין למריחואנה שני תסמינים חשובים שנוטים לקשר אותם למושג ה"התמכרות": 1. תסמיני גמילה פיזיים (סחרחורות, הקאות וכד') 2. פיתוח סיבולת לסם (ברוב הסמים הממכרים, עם הזמן יש צורך בכמות גבוהה יותר כדי להשיג אותו אפקט. במריחואנה למיטב הבנתי זנ לא כך). |
|
||||
|
||||
יצא לי להכיר מעשנים די כבדים(שמעשנים כמעט כל יום, באנגים, ולא בהפסקות של יותר משבוע..) אני יכולה לומר בביטחון די מלא שכולם התמכרו לזה, לא רק "נפשית". 1. הפסקה אחרי שימוש ממושך גרמה לעלייה של אלימות, היסטריה, דיכאון, רוגזנות וכו 2. *ישנו* פיתוח סיבולת לקנבינואידים, למרות שתקופה ארוכה ללא שימוש מורידה את סף הסיבולת, שעולה מהר יותר עם החזרה לשימוש. קנבינואידים ברמות גבוהות יכולים לגרום להתעוררות פסיכוזות רדומות(אצל אנשים שיש להם נטייה רדומה). אדם יכול לעבור חיים שלמים תקינים עם נטייה רדומה, או לעשן במשך זמן רב ושום דבר לא יקרה, ואז פתאום... הכימיה במוח שלנו לא נשארת זהה כל הזמן, קשה לצפות את ההשפעות. (מבוסס) אבל, לפי לאינג, גם איבוד של אותנטיות אצל אנשים מסויימים רגישים,מרדנים, חושבים, חיברות קיצוני עד כדי ניכור עצמי וצביעות יכולים להוביל להתעוררות פסיכוזות\\נוירוזות קשות. הוא בעצמו היה די פסיכי(וחביב). יחי הנורמליות(או לא). |
|
||||
|
||||
ערן בילינסקי הסב את תשומת לבי לפתיל הזה וביקש שאומר את דעתי. אינני יודע מאין הרעיון שסמים קלים אינם גורמים נזקים. סמים קלים גורמים בדרך כלל לנזקים קטנים ומצטברים, ולעתים רחוקות לנזקים קשים. גרימת פסיכוזה על ידי קנביס היא תופעה מתועדת היטב, ואינה מאד נפוצה. גרימת דיכאון לא היתה מוכרת לי. מה שכבר כתבתי בעבר - לא רצוי לצרוך שום סם. עם זאת, הנזקים הקשים ביותר לטווח הארוך נגרמים מסיגריות טבק. אלה נזקים נפוצים וקשים, המאפילים על אלה של הסמים האחרים. יתרה מזו, התאוריה שלפיה מי שמתחיל לצרוך סמים רכים עלול להתדרדר לסמים קשים נכונה רק לגבי סיגריות טבק. מימי לא הכרתי מכור להרואין שאינו מעשן סיגריות. יש משתמשי הרואין רבים שמעולם לא ניסו קנביס. כמעט כל האלכוהוליסטים מעשנים סיגריות, ורובם לא נחשפו לקנביס. למרות שלא רצוי לצרוך שום סם, קביעת הדבר בחוק נראית לי אידיוטית. החוק היה צריך להתעלם מכל מה שאדם בוחר לעשות לעצמו. לא רק שזה מתבקש בחברה ליברלית, זה כנראה היה מוריד את הבעייתיות הכבדה של פשיעה הנלווית לצריכת סמים. |
|
||||
|
||||
"החוק היה צריך להתעלם מכל מה שאדם בוחר לעשות לעצמו" כולל קניית כל תרופה באשר היא ללא מרשם, זנות מסורסרת, מכירת איברים מגופו ו/או חתימה וולנטרית על חוזי עבדות? גם אם בוחרים לשים דגש רק על הפגיעה באחר (למה?), אז בצד השני של המטבע יושב לו רוקח חסר כל אחריות, סרסור, עסק לסחר באיברים, חנות למכירת גולגלות1 לממעיטים במחיר ודילר של קוקאין. כל אלה אחראים לפגיעה בזולת, לא פחות מלץ חביב שמוציא סכין קפיצית, מחזיקה בידו ומבקש מאנשים לקפוץ עליה באופן וולנטרי בעד ח"י שקלים (תמיד יש איזה דפקט שיסכים). האם גם בנושא זה (ולא רק בכלכלי) החברה צריכה להפסיק לדסקס על מידת הסבירות של חוקים וכל זאת בשל מילת הקסם "ליברליזם"2? לדעתי, אפשר ורצוי להתיר ולאסור עפ"י מידת הסבירות והנזק. הדיון צריך להיות אם סביר לאסור משהו ספציפי או לא עפ"י מידת נזקיו לפרט ולחברה(דעתי לגבי מריחואנה היא לא לאסור, אך דעתי לגבי דברים אחרים נשארת כן לאסור). ___________ 1 או בעברית: חברת כח אדם ישראלית. 2 שלא לדבר על הג'וקר האמיתי שמסיים כל דיון -> "וולנטרי". |
|
||||
|
||||
התשובה היא כן. החוק צריך להתעלם מכל אלה. לא משנה כמה מרכאות תבחר לשים מסביב למלים וולונטרי וליברליזם. אם החוק מכיר באדם כישות מחליטה עצמאית, הוא צריך לאפשר לו את כל אלה. היוצאים מכלל זה הם המוגדרים על ידי החוק כבלתי אחראים: קטינים וחולי נפש. האם לדעתך יש להוציא מחוץ לחוק סיגריות טבק? |
|
||||
|
||||
הנה דוגמה: החוק מונע מפלוני לנהוג במכוניתו ללא חגורת בטיחות, למרות שברור כי הנזק שייגרם במקרה של תאונה הינו רק פגיעה באותו פלוני. על מי החוק מגן? הוא מגן על הציבור; הציבור יאלץ לשלם (בצורת מיסים, כלומר) את הוצאות הטיפול והשיקום באותו נפגע תאונה, ועדיף לאסור על נהיגה ללא חגורת בטיחות בחוק ובכך להקטין את ה'פגיעה' בציבור (שוב, למנוע הוצאות מיותרות לקופת המדינה, שאותן הוא מממן). אני חושב שאפשר להקביל בין סם ממש מסוכן, לאותו מקרה של חגורות בטיחות. |
|
||||
|
||||
ההוצאות הנגרמות בגלל אי-חוקיותם של הסמים גדולות הרבה יותר. גם הנזק הבריאותי לנרקומנים. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח? כלומר, ההוצאות _תמיד_ יהיו גדולות יותר? אני לא מכיר את תחום הסמים הקשים והנזקים הפוטנציאלים שלהם עד-כדי-כך, אבל, מנין הבטחון מצידך? |
|
||||
|
||||
א. רוב עבירות הרכוש נעשות לצורך השגת כסף לסמים (שהם יקרים, כזכור, רק משום שהם אינם חוקיים) ב. עשרות אנשים נרצחים כל שנה על רקע של סכסוכים הקשורים לסמים בעולם התחתון ג. המשטרה נאלצת להקצות הרבה מאוד כוחות כדי ''להלחם בסמים'' - ההשפעה על הנגישות היא לא גדולה. ד. הסמים המקובלים ב''שוק'' הם מאוד מסוכנים, בעיקר משום שהם מאוד מרוכזים (תנאי להברחה). מה שגורם להרבה מקרים של מנת יתר. ה. מאחר ועצם השימוש בסמים הוא עברה קשה יותר למשתמשים המכורים לבקש עזרה בגלל הבושה והחשש להסתבך עם החוק. זה בתורו מוביל למצוקה גדולה יותר. ו. מאחר והסמים הם מאוד יקרים, המשתמש המכור נאלץ להתמודד לא רק עם ההרגל המסוכן והבעייתי אלא גם עם התדרדרות במעמדו הכלכלי שסופה, במקרים רבים עבירות רכוש. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע על _תמיד_. שמעתי וקראתי את הטענה הזאת פעמים רבות, ובלי שיש תחת ידי מספרים והוכחות היא נראית לי סבירה ביותר. נדמה לי שאתה רומז לכך שמספר הנרקומנים של הסמים הקשים יעלה במידה ניכרת אם הם יהפכו לחוקיים, ועד כמה שאני יודע זאת טענה מפוקפקת. בנוסף, רוב (דר' רבינוביץ כבר כתב על זה כאן) נזקי הסמים הקשים נגרמים בגלל שהם לא חוקיים ולכן לא בפיקוח. הרואין נקי הרבה פחות מסוכן ממה שמיחסים לו. הערת אזהרה: אין לראות בדברי משום עידוד לצריכת סמים. סמים זה פויה. |
|
||||
|
||||
אכן - המקרים הם מקבילים והחוק אינו מוצדק. הציבור יצטרך לשלם על כל מני דברים. הציבור משלם גם על פגיעות הסיגריות. התשלום העקיף הזה אינו מצדיק להכריח אדם לחגור חגורת בטיחות. ירצה - יחגור (מומלץ). לא ירצה - לא יחגור. יתכן שיש מקום לפרמיה מדורגת. חברת הביטוח תגבה פרמיה גבוהה יותר ממי שנוסע ללא חגורת בטיחות. אם הוא מצהיר שהוא חוגר חגורת בטיחות ויהיה מעורב בתאונה מבלי שחגר אותה, ההשתתפות העצמית שלו תהיה גדולה יותר. גם זו דרך לשכנע אנשים לחגור חגורת בטיחות. |
|
||||
|
||||
אפשר ללכת עם מה שהוצע בדיון על הקופסא השחורה בזמנו. אתה לא רוצה לשם חגורת בטיחות? אין בעייה, אבל תזכור שמרגע זה ואילך אתה לא מבוטח. תפגע, תאושפז כל ההוצאות יהיו על חשבונך, לא יהיה לך כסף לשלם על האישפוז יזרקו אותך מבית החולים. העניין הוא שאומדן הסיכונים שלנו מושפע מאוד מהמוחשיות של הסכנה לגבנו. סכנה שאנחנו מרגישים אותה ברמ"ח איברינו ושס"ע גידנו תקבל דרוג הרבה יותר גבוה מסכנה ערטילאית, גם אם הראשונה היא סכנה לדו"ח חניה, והשנייה אובדן מספר שנות חיים. בגלל שרוב בני האדם הם רק בני אדם ושוגים בחישוב סיכונים באה המדינה וחוקקה עבורם חוקים שחושבים מעט בשבילם. לדוגמה, המדינה מחייבת את כולם לשלם ביטוח לאומי כך שאם חס וחלילה והתרחשה תאונת עבודה, הבן אדם מוגן. וכן הלאה והלאה. במקרה של צריכת סמים/סיגריות/אלכוהול אני לא רואה סיבה שהמדינה תממן באופן ולונטרי את מי שבאופן מאוד מודע פוגע בעצמו. אנשים כאלו צריכים לשלם את עלות הטיפול בהם או דרך מיסוי גבוה של סמים/סיגריות/אלכוהול או שאוסרים עבורם את הצריכה בחוק. |
|
||||
|
||||
מוסכם, אבל אתה נותן שתי אפשרויות לא זהות: מיסוי ואיסור. אני מתנגד לאיסור ותומך במיסוי. לעניין הסרת הביטוח *לחלוטין* ממי שאינו חוגר חגורה, זה נראה לי מוגזם. הרי אפילו העבריינים האשמים בתאונות מכוסים על ידי הביטוח. אתה יכול לנהוג במהירות מופרזת כשאתה שיכור כלוט ועדיין תהיה זכאי לסעד רפואי, אז דווקא לשלול אותו ממי שלא חוגר חגורת בטיחות? במקום לנהוג תוקפנות כלפי מי שמגיע להחלטות שונות משלנו, ניתן להסתפק בכך שישלם פרמיה יחסית לסיכון שהוא נוטל על עצמו. |
|
||||
|
||||
טוב, אולי לקחתי את הרעיון קצת רחוק מדי ועשיתי איתו ועם עוד כמה רעיונות אחרים סלט, אבל הכוננה לפחות ברורה. בכל מקרה שביל הזהב כמה המדינה צריכה להחליט למען האזרח וכמה האזרח צריך להיות אחראי לעצמו הוא נושא לדיון ארוך, שאני לא בטוח שיש לי את הכלים לעשות אותו כמו שצריך (חוץ מזה שהכלים הדלים שיש לי גם רוצים לנוח). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שאיום בהשתתפות עצמית מוגדלת במקרה של תאונה לא תשכנע יותר מידי אנשים - מי שלא מתייחס להבדל התהומי בנזק בין אדם חגור ללא חגור, לא יתייחס להבדל בהשתתפות העצמית. אז נניח ונבטל את החוק. אוקי, עכשיו מרגישים יותר ליברליים, ו... יש יותר הרוגי תאונות. מה הרווחנו? |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת מה הרווחנו: הרווחנו פחות צפיפות בכבישים, ובהכללה גסה(1) פחות נהגים גרועים על הכבישים. __ (1) מי ש"חוסך" את השימוש בחגורה, שיקול הדעת שלו פגום. יתכן שזהו הפגם היחיד בשיקול דעתו, (או הפגם היחיד בשיקול דעתו הקשור לתחום הנהיגה), אבל סביר יותר להניח שיש עוד כמה כאלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |