בתשובה לערן בילינסקי, 21/05/04 21:21
שאלה לאיזי 220632
הייתי פעם "שופט צד" במשפט צבאי על שימוש בסמים, אז אני במקרה יודע משהו על איך שזה עובד. אם המשתמש עושה זאת סולו, אין בהכרח עדים נוספים, ייתכן שעבר זמן רב מדי בשביל בדיקות כימיות, והודאה לבד כאמור אינה מספיקה. מסתבר שאחד המנגנונים המקובלים ל"דבר מה נוסף" במצבים כאלה הוא זה: במהלך החקירה, החוקר מבקש מהנאשם לא רק להודות אלא גם לתאר בפרוטרוט את אופן השימוש, לצייר לו איך נראה באנג, איך מכינים, מה עושים וכו'. אח"כ במשפט מביאים עד שמתמצא בשימוש (במשפט בו נכחתי היה זה סוכן משטרתי סמוי) המעיד שהתיאור מדוייק. כיוון שמניחים שדיוק שכזה אינו common knowledge, מסיקים מכאן עדות נוספת לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר להודאתו גרידא.

אין לי דעה כללית לגבי הסבירות של התהליך הזה. במשפט הספציפי בו השתתפתי ניסה הנאשם לכפור בהודאתו, והעדויות הנוספות הללו עזרו בהחלט להשתכנע שהוא משקר.

אגב אורחא אציין שהסניגור שמונה לו מטעם הצבא הגן עליו כמו לביאה שלוקחים לה את הגור, לא ראיתי דבר כזה בחיים חוץ מבסדרות טלוויזיה דרמטיות במיוחד. אח"כ בשיחה פרטית הסתבר לי שהוא ידע היטב שהבחור אשם לחלוטין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים