|
||||
|
||||
יצא לי להכיר מעשנים די כבדים(שמעשנים כמעט כל יום, באנגים, ולא בהפסקות של יותר משבוע..) אני יכולה לומר בביטחון די מלא שכולם התמכרו לזה, לא רק "נפשית". 1. הפסקה אחרי שימוש ממושך גרמה לעלייה של אלימות, היסטריה, דיכאון, רוגזנות וכו 2. *ישנו* פיתוח סיבולת לקנבינואידים, למרות שתקופה ארוכה ללא שימוש מורידה את סף הסיבולת, שעולה מהר יותר עם החזרה לשימוש. קנבינואידים ברמות גבוהות יכולים לגרום להתעוררות פסיכוזות רדומות(אצל אנשים שיש להם נטייה רדומה). אדם יכול לעבור חיים שלמים תקינים עם נטייה רדומה, או לעשן במשך זמן רב ושום דבר לא יקרה, ואז פתאום... הכימיה במוח שלנו לא נשארת זהה כל הזמן, קשה לצפות את ההשפעות. (מבוסס) אבל, לפי לאינג, גם איבוד של אותנטיות אצל אנשים מסויימים רגישים,מרדנים, חושבים, חיברות קיצוני עד כדי ניכור עצמי וצביעות יכולים להוביל להתעוררות פסיכוזות\\נוירוזות קשות. הוא בעצמו היה די פסיכי(וחביב). יחי הנורמליות(או לא). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |