בתשובה לברקת, 11/05/04 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את מתייחסת למאמר "חניכותו של מעשן המריחואנה" של בקר? המאמר הזה בוחן את תופעת עישון המריחואנה לפי פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית של גופמן, ומתאר בעצם "חיברות לסטייה". בקר טוען שהפרט מפתח "קריירה של סטייה", תוך מעבר דרך כמה שלבים הכרחיים. ראשית, צריכה להיות לך נכונות לנסות לעשן גראס. כלומר, אתה יודע על התופעה וסקרן לגביה. שנית, עליך ללמוד את טכניקת העישון הנכונה בדרך של חיקוי או הסבר ממעשנים ותיקים. שלישית, עליך להבין שיש קשר בין התחושות שמתעוררות בך לבין העובדה שעישנת. רביעית, עליך ללמוד לפרש את אותן תחושות כמשהו מהנה. רק אחרי מעבר דרך ארבעת השלבים האלה, הפרט הופך למעשן "מקצועי", שמעשן לשם ההנאה. הטענה היא שהתנאים הבסיסיים לפיתוח "קריירה" כזו הם זמינות חברתית והלמידה להנות מהעישון. מי שלא עבר "בהצלחה" דרך כל השלבים הללו ולא למד להנות מהחוויה, לא ימשיך לעשן (הדגש הוא על הפרקטיקה של הלמידה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני קראתי אותו בתוך ספר שנקרא "היחיד והסדר החברתי", שהוא מין אסופה של מאמרים. בכל אופן, זה מאמר משנות ה- 40' אם אני לא טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ללמוד לפרש את אותן תחושות כמשהו מהנה" - אפילו הנאה היא משהו נלמד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו שנקרא "טעם נרכש". נוהגים1 לתת את הדוגמה של שתיית בירה. 1 הופשטטר אאלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קול קורא לאיילים שאינם מסתפקים באכילת העשב: האם ה"כיף" הוא באמת טעם נרכש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו שויין. מריחואנה בשאיפה ראשונה, כמו בירה ראשונה לא ממש מהנה. די קשה להבין למה עושים מזה סיפור כזה גדול. אבל אז, נגמר הג'וינט, אוכלים קצת גלידה כדי להעביר את הטעם של העשן, ופתאום, יש את התחושה הקלילה הזאת, משהו בין אופוריה לאפאתיות. בפעם השניה כבר מחכים לתחושה הזאת ובפעם השלישית בודקים מה קורה עם הג'וינט הבא, איך הוא משפיע על התחושה שנוצרה אחרי הראשון. ההבדל המרכזי בין מריחואנה ובירה, זה שאחרי תקופה קצרה שהטעם של הבירה מהווה מחיר לרצון להשתכר, מתרגלים ומפתחים העדפה אישית לסוג מסויים. (או כמה סוגים) מעולם לא התרגלתי לטעם ולריח של המריחואנה ואולי בגלל זה אני נקי כבר כמה שנים טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. הריח 1 די מבחיל בעיני, והאפקט על הגוף תמיד חזק מדי. בפעמים הספורות שבהן חטאתי2 מצאתי את עצמי בעיקר חושבת "מתי תיגמר כבר ההרגשה המעיקה הזאת", ומצטערת שנסחפתי. אם להתייחס למאמר שהוזכר, מעולם לא הצלחתי לעבור את השלב הרביעי. 1 שמשום מה קוראים לו "מתקתק". מה מתקתק פה? ריח של סוכריות דבש הוא מתקתק. אולי התכוונו "מתקתק" כמו שעון, מי יודע. 2 רק השבוע שמעתי הרצאה של חוקר שעשה אאוטינג לחשוד באיומים באינטרנט, ומצא את כל הפרטים שלו דרך מקורות גלויים בפורומים. אז אל תספרו לאף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מכירה אנשים שעישנו, לא פירשו את התחושות האלה כמהנות, והחליטו שזה פשוט לא בשבילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה משהו אחר. אני מתעניין אם יש כאלה שתחילה לא נהנו, ורק אחרי עישון חוזר *למדו* לחבב את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל מקרה של מעשן טבק הוא כזה, מה הפלא שגם לגבי גראס זה כך? רבים הסיפורים של "בפעמים הראשונות זה עשה לי רק סחרחורת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד בן 10 או משהו, השתוקקתי להבין מה יש בהן בסיגריות שמבוגרים רבים כל-כך מעשנים אותן למרות הסרחון. הורי לא עישנו, אבל סבא שלי כן, ובפורים קיבלתי רשות לטעום סיגריה, ובתנאי שאשאף את העשן פנימה עמוק וביסודיות. הרעיון היה של אבא שלי, שעבר סדרת חינוך כזאת בצעירותו והיה מרוצה מהתוצאות. כצפוי, השתעלתי כדבעי, ואף אחזתני סחרחורת קלה, כך שלאחר שאכטה אחת מיהרתי לכבות את הסיגריה ולהצהיר שזה איכס. כל המבוגרים בסביבה נהנו לראות שהתרגיל הדידקטי הקטן שלהם עלה יפה, וכולם - כולל אני - הופתעו עד מאד לראות שלא עוברות אלא דקות ספורות ואני מבקש לחזור על הנסיון. מאז, בכל פורים הייתי גונב סיגריה או שתיים, ולקראת סיום התיכון כבר לא חיכיתי לפורים. באסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק הענין, שנושא הסמים לוט בערפל כבד של בורות ושל דעות קדומות, ומשום שכך, כך גם יישאר, כנראה. אני עישנתי את שלי לבד ומתוך סקרנות, שהתעוררה רק אחרי הרבה מאוד שנים של שטיפת מוח ש''סמים זה נורא ואיום''. הגעתי מוכנה ובשלה לחוויה, כך שידעתי שסביר מאוד להניח שהג'וינט הראשון לא ישפיע (יש לזה איזה הסבר פופולרי שאין לי מושג אם הוא נכון, שטוען שבמפגש הראשון של הגוף עם החומר, הוא לא יודע איך להגיב), ובשני היתה חוויה אינטנסיבית מאוד, שאם לא הייתי מוכנה לה, יכול להיות שאף היתה מפחידה, כי היו רגעים בהם לא יכולתי בכלל לזוז. אוחר כך היה מדהים. לעשן בחברה התחלתי הרבה מאוחר יותר. יותר מדי אנשים מתחילים לעשן מבלי שהם יודעים למה לצפות מהחומר, ומתוך פחדים מודחקים, והחומר משחרר את הפחדים האלו, מה שעלול ליצור חוויית משתמש לא נעימה. מאלכוהוליזם נפגעים ומתים הרבה יותר אנשים, אבל מריחואנה מקבלת יחסי ציבור הרבה יותר גרועים. ככל חומר פסיכואקטיבי, היא לא תמימה לגמרי. אבל היא גם לא גרועה מאחרים. אלכוהול היה זמין לי יותר כשהייתי נערה, ופעם איבדתי את ההכרה כתוצאה משימוש יתר, וזו החוויה הכי גרועה (ומסוכנת) שהיתה לי אי פעם כתוצאה משימוש בסמים. ואני חושבת שזה מדהים עד כמה אנשים נאורים עדיין קונים את המידע הלא מהימן שמוסרים להם גורמים אינטרסנטיים, כאילו מריחואנה היא השטן בעצמו. (אגב ''ריח מתקתק'' מן הסתם מתייחס לחשיש, לא לגראס, למי שהזכיר את זה למעלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לחשיש אין ריח מתקתק, עד כמה שאני יכולה לסמוך על בלוטות הניקוטין שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשעון החול יש ריח מתקתק. ___ גילוי נאות: אני תתרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י מקורות זרים ומוזרים, כאשר החשיש מעושן באמצעות נרגילה מוסיפים לו מיני קטורת כמו דבלים וכיו''ב, וריחה של התערובת כולה מתקתק להחליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות מבחינה אטימולוגית חשיש (ערבית) וגראס (אנגלית) הם בדיוק אותו דבר: ר"ל עשב (עברית). בערבית ידוע הפתגם "חכה יא סוס, עד שיעלה החשיש (העשב)" שמשמעותו בעברית עממית "סבלנות, יא חמור!". נראה שההבדל ביניהם אנלוגי להבדל שבין מנגל לברביקיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו הטענה. במאמר בקר מצטט ראיונות שערך עם משתמשים, וחלק מהם סיפרו שבפעם הראשונה שעישנו, התחושות שהיו להם מאוד הלחיצו אותם. אחד מהם סיפר שהוא ממש חשב שהוא משתגע, ואפילו הלך למחרת לרופא כדי לשלול התמוטטות עצבים. אח''כ הוא לא עישן הרבה זמן, ואז שוב יצא לו להיות בחברה של מעשנים, שהסבירו לו מה הוא אמור להרגיש. הוא מספר שאחרי שנרגע והבין שהתחושות האלה אמורות להופיע, הוא גם למד להנות מהן. כמו שאחרים כתבו כבר, אלכוהול וטבק הן דוגמאות מצויינות לכך שאפילו הנאה היא משהו נלמד. זה נכון גם בנוגע למאכלים לא מוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהלה הזו של משתמשים ראשונים שכיחה עוד יותר כשמדובר לא בג'וינט אלא בספייס-קוקיז (עוגיות שמכילות חשיש). ופה באמת, בלי צחוק, אני מזהירה את הבלתי מנוסים - תתרחקו מהעוגיות האלה. אין דרך לדעת מה המינון בתוך העוגיות (בדרך כלל הוא גבוה מאוד כי הוא מותאם למשתמשים ותיקים), ההשפעה ניכרת רק שעה אחרי שמחסלים חצי עוגה כי ''לא מרגישים כלום'', ואז זה כבר אבוד ומרגישים רע מאוד. אפשר להשוות את זה למי שמעולם לא שתה ומחסל בקבוק ויסקי שלם בבת אחת. התוצאות של מינון גבוה כזה עלולות להיות טריפ רע בכל מובן המילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בעיני הדרך הבריאה ביותר לצרוך מריחואנה. אבל כמובן רצוי להכין אותם בעצמך ולפי מתכון טוב. היתרון הוא שלא צריך לעשן, מה שהופך את זה לפחות מסריח והרבה יותר בריא. מה שכן, אסור להפריז: אני בד"כ אוכל חצי עוגיה, ורק אחרי שעתיים מרשה לעצמי לאכול עוד (אם יש צורך). עוד יתרון הוא שה"היי" מחזיק מעמד הרבה יותר זמן (עד שש ושבע שעות, אפילו) לעומת עישון שמתפוגג מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לכן הן לא מומלצות למשתמשים חדשים (וזה כולל גם את אלה שעישנו בחייהם שניים-שלושה ג'וינטים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אם כבר יש המלצות למצוות עשה/לא תעשה בנושא, אז אולי אפשר להרחיב קצת? 1. מה ההבדל בין גראס וחשיש מבחינת תחושת המעשן? 2. האם עדיף למעשן המצוי לעשן ג'וינט, לשאוב מבאנג, או לרוקן סיגריה רגילה ולמלאה בכל-טוב? 3. בהנחה שמדובר בחומר ממוצע - מה היחס בינו לבין הטבק? (וכמה חשיש מפוררים, לחילופין, בהתאם לתשובות לשאלה מס' 1) 4. האם יש חשיבות לנשיפת העשן דרך האף? 5. למה מגלגלים פילטר מקרטון, ולא משתמשים בפילטרים הקיימים בסיגריות רגילות? 6. האם נכון (מבחינת הסטלה) גם לעשן וגם לשתות? 7. ניתן להגיע לרמת מיסטול גבוהה יותר בעישון רב יותר (כמו בשימוש באלכוהול)? 8. האם זרעי פרחי הקנבאס מכילים חומר פעיל כמו עלי התפרחת? תודות מראש (מוריד איזה ראש...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא יודע, לא שתיתי חשיש אף פעם. 2. באנג הכי טוב - 0 אחוז טבק, אין פילטר, אין כוויות כשהוא נגמר. ג'ויינט גם טוב בתנאי שהוא מכיל בעיקר עשב ומעט טבק. סיגריה (עם פילטר) חוסכת עבודה, אבל אין לה שום אפקט - הפילטר יעיל מידי. סיגריה בלי פילטר - ג'ויינט לעצלנים. 3. לפי הטעם האישי, אני אהבתי לפחות שני שליש עשב. יש שמעדיפים חצי חצי. 4. לא, אבל יש אפקט לבליעת העשן אחרי השאיפה. 5. פילטר רגיל חוסם יותר מדי חומר פעיל. הפילטר מהקרטון מיועד למנוע את נפילת החומר, את הרטבת החומר וכוויות בשפתיים כשהג'ויינט נגמר. 6. אני לא אוהב את השילוב. יש כאלו שכן. בגדול, האלכוהול מדכא את ה"היי". 7. כן, רק שלא שמעתי על מישהו שקיבל הרעלת THC ובכל זאת, עדיף לאט לאט ולא להתחיל את הקריירה בהפלת ראשים מאסיבית. 8. כן, אבל צריך להפיק אותו מהם ע"י טחינה וטיגון בשמן. (THC לא נמס במים) הולך טוב בחביתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מסתבר שדווקא אפשר לשתות את זה - היכרתי מישהי1 שהיתה מכינה לה חליטת מריחואנה בתוך התה. האפקט, כך אמרה, היה דומה לאכילה, אבל חלש יותר. לגבי חשיש, הוא מרוכז הרבה יותר, וגם הארומה שלו שונה בהתאם. 1 זה היה באמסטרדם, שם היכרתי גם כמה פעילים בארגון תמהוני בשם CIA - Cannabis in Amsteram.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עד כמה שידוע לי לחליטת מריחואנה כמעט שאין אפקט כי THC לא נמס במים. (אלא אם כן, עם התה גם מכרסמים את התפרחות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הופתעתי קצת שמישהו ענה על צרור השאלות, ועוד בשם משתמש מזוהה (כלומר, לא כ"אייל אלמוני"). זה אמנם כינוי, אבל מאחר שיש עמו אימייל אני מניח שמיש שרוצה יכול בקלות לזהות שזה אתה. ונשאלת השאלה: האם למשטרה (למשל) יש זכות להשיג צו חיפוש בביתו של אדם (נניח) בגלל שהוא הודה באתר אינטרנט שעישן מריחואנה? או שזה סתם הפרנויה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אמר מתי ואיפה. יתכן שהוא עשה את זה באמסטרדם, שם זה חוקי. כנראה הוא הפסיק עם זה לפני מספיק זמן כדי שתחול על זה התישנות. למשטרה יש זכות להשיג צו חיפוש בביתו של אדם אם יש לה חשד סביר שמתקיים שם פשע, או שהיא תוכל לאתר שם ראיות לפשע שהתחולל בעבר (אבל לא ע''מ לחפש את הפטיש שבאמצעותו נעצו את המסמרים בגופו של הנרצח בן האלוהים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי יישמע לך מוזר אבל החוק לא אוסר עישון חשיש אלא החזקתו. אפילו אם אני מודה בפה מלא שאני מעשן, הם לא יכולים לעצור אותי על סמך ההודא ה הזו. הם צריכים קודם לתפוס את החומר בחזקתי, כלומר על גופי, בגדיי, תיקי, או ביתי. כך שגם אם אתה מזדהה עכשיו באייל בשמך המלא, ומודיע שאתה מעשן כל יום, אין להם הרבה מה לעשות עם זה. אבל אם נורא משעמם להם, הם יכולים להתחיל לפקוח עליך עין, ולנסות לתפוס את הסם עליך או אצלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע''ד אבל נדמה לי שבאופן כללי אי-אפשר להרשיע אדם על סמך הודאתו בלבד. צריך ''דבר-מה נוסף''. ייתכן שאפשר לעצור על סמך הודאה, אינני יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אלע''ד, אבל לפי מה ששמעתי, החוק לא אוסר שימוש, החוק אוסר החזקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שכתוב כאן: http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/mniat_pshia_u... גם שימוש הוא עבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שימוש בסם בעייתי יותר להוכחה אם הוא ערטילאי, כלומר לא תפסו ברשותך חומר. אפילו אם מאה עדים יעידו שראו אותך מעשן, איך אפשר להוכיח שזה היה חשיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מי שסיפק לך חשיש מעיד שראה אותך מעשן אותו, הרי שסביר שהראיה תתקבל. כנ''ל אם מישהו השתמש יחד איתך. אני יודע שבצה''ל יש לא מעט הרשעות על שימוש, והן מסתמכות על עדויות והודאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשיש ניתן לגילוי בשתן עד שלושה שבועות אחרי השימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי פעם "שופט צד" במשפט צבאי על שימוש בסמים, אז אני במקרה יודע משהו על איך שזה עובד. אם המשתמש עושה זאת סולו, אין בהכרח עדים נוספים, ייתכן שעבר זמן רב מדי בשביל בדיקות כימיות, והודאה לבד כאמור אינה מספיקה. מסתבר שאחד המנגנונים המקובלים ל"דבר מה נוסף" במצבים כאלה הוא זה: במהלך החקירה, החוקר מבקש מהנאשם לא רק להודות אלא גם לתאר בפרוטרוט את אופן השימוש, לצייר לו איך נראה באנג, איך מכינים, מה עושים וכו'. אח"כ במשפט מביאים עד שמתמצא בשימוש (במשפט בו נכחתי היה זה סוכן משטרתי סמוי) המעיד שהתיאור מדוייק. כיוון שמניחים שדיוק שכזה אינו common knowledge, מסיקים מכאן עדות נוספת לכך שהנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר להודאתו גרידא. אין לי דעה כללית לגבי הסבירות של התהליך הזה. במשפט הספציפי בו השתתפתי ניסה הנאשם לכפור בהודאתו, והעדויות הנוספות הללו עזרו בהחלט להשתכנע שהוא משקר. אגב אורחא אציין שהסניגור שמונה לו מטעם הצבא הגן עליו כמו לביאה שלוקחים לה את הגור, לא ראיתי דבר כזה בחיים חוץ מבסדרות טלוויזיה דרמטיות במיוחד. אח"כ בשיחה פרטית הסתבר לי שהוא ידע היטב שהבחור אשם לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאדם עדיין מעשן, הרי שאם יושג צו חיפוש בביתו ימצאו שם את הסם. כמובן, אם האיש עישן בעבר (באמסטרדם או לא) ולא מעשן יותר, זה לא ישנה לו - אבל לאדם שעדיין צורך את הסם באופן קבוע, נראה בעיני מסוכן להיחשף ברשת, אלא אם יש איזה סייג המונע משוטרים להתנכל לו על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ''נקי'' כבר כמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב צו חיפוש, כבר שמעתי על חבר'ה שהמשטרה החרימה להם עציץ ענק עם צמח, שבעיני השוטרים נראה דומה למריחואנה. שלושה ימים שכב הצמח המסכן בתחנת המשטרה, ללא השקיה(!), עד שמצאו אותו במגדיר :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השוטרים רצו לייבש את העציץ כדי להכין חומר לגלגול? ובקשר לנאמר כמה תגובות מעלי, אני מכיר מעשנים ויודע מידע כללי- איך מכינים ג'וינטים באנגים ונרגילות וזה אפילו שלא לקחתי שאכטה בחיים, במשפט צבאי יכלו להרשיע אותי גם אם לא עישנתי, אם הייתי משתף פעולה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק, אבל אני מכיר מישהו שהשוטרים עשו אצלו חיפוש ומצאו גראס, אבל דיווחו על כמות הרבה יותר קטנה ממה שהיתה שם. למעשה זה די הגיוני ששוטרים יעשנו גראס - מהיכרות עם השטח הם יודעים שרוב ההזהרות וההפחדות הן שטויות,(במיוחד למי שממילא מעשן סיגריות) ואין להם מה לפחד מהמשטרה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם באיחור, אבל עדיף...וגו' אכן טקטסט מאלף, מחנך ומפוקח. ותודה על היסודיות ועומק היריעה (מקנבאס, כמובן. אין צמח כזה בעולם). ונשארה תמיהה אחת פעוטה: כמה כיף יפורר המשתמש הסביר לתוך טבק המורכב מתכולת שתי סיגריות - אחת רגילה, אחת ארוכה. מה הגודל? גרעין אבטיח? אפונת גינה ירוקה? גרעין חמניה? בוטן ממוצע? פיסטוק חלבי? (הסוג הגדול) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
8. לא. זרעי הקנביס אינם מכילים THC. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |