 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש משהו שנקרא "טעם נרכש". נוהגים1 לתת את הדוגמה של שתיית בירה. 1 הופשטטר אאלט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קול קורא לאיילים שאינם מסתפקים באכילת העשב: האם ה"כיף" הוא באמת טעם נרכש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו שויין. מריחואנה בשאיפה ראשונה, כמו בירה ראשונה לא ממש מהנה. די קשה להבין למה עושים מזה סיפור כזה גדול. אבל אז, נגמר הג'וינט, אוכלים קצת גלידה כדי להעביר את הטעם של העשן, ופתאום, יש את התחושה הקלילה הזאת, משהו בין אופוריה לאפאתיות. בפעם השניה כבר מחכים לתחושה הזאת ובפעם השלישית בודקים מה קורה עם הג'וינט הבא, איך הוא משפיע על התחושה שנוצרה אחרי הראשון. ההבדל המרכזי בין מריחואנה ובירה, זה שאחרי תקופה קצרה שהטעם של הבירה מהווה מחיר לרצון להשתכר, מתרגלים ומפתחים העדפה אישית לסוג מסויים. (או כמה סוגים) מעולם לא התרגלתי לטעם ולריח של המריחואנה ואולי בגלל זה אני נקי כבר כמה שנים טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. הריח 1 די מבחיל בעיני, והאפקט על הגוף תמיד חזק מדי. בפעמים הספורות שבהן חטאתי2 מצאתי את עצמי בעיקר חושבת "מתי תיגמר כבר ההרגשה המעיקה הזאת", ומצטערת שנסחפתי. אם להתייחס למאמר שהוזכר, מעולם לא הצלחתי לעבור את השלב הרביעי. 1 שמשום מה קוראים לו "מתקתק". מה מתקתק פה? ריח של סוכריות דבש הוא מתקתק. אולי התכוונו "מתקתק" כמו שעון, מי יודע. 2 רק השבוע שמעתי הרצאה של חוקר שעשה אאוטינג לחשוד באיומים באינטרנט, ומצא את כל הפרטים שלו דרך מקורות גלויים בפורומים. אז אל תספרו לאף אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |