|
||||
|
||||
הבעיה כמובן היא לא אהבתו של כהנא לעם ישראל, אלא מה שנראה כמו שנאתו הגזענית לעמים אחרים. אולי בחלק הבא תהיה התייחסות לזה? |
|
||||
|
||||
אסתי, אני מסכים איתך במאה אחוז. אני גם לא הייתי מצפה שבחלק הבא תהיה התייחסות לזה, שכן ע"פ הבנתי מדובר במאמר אפולוגטי שנועד לטהר את שמו של כהנא ולהציגו באור חיובי בלבד. כמו כן, אם איני טועה, ניצה כהנא מחברת המאמר, היא קרובת משפחתו של כהנא. ועוד יש לציין שאידיאולוגיה הגזענית של כהנא הובילה בהמשך להקמת תנועה המוגדרת כארגון טרור הן ע"י הממשל האמריקני והן ע"י ממשלת ישראל. ראו הקישורית הבאה (ושימו לב בחברת אלו אירגונים טרוריסטיים נמצאת "כך", מס' 12 ברשימה): "כך" הוכנסה לרשימה זו בעקבות הטבח במערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין, שהחזיק באידיאולוגיה הזו שאכן מצחינה משנאת זרים ואין תמה שהיא הובילה אותו לטרור ורצח. |
|
||||
|
||||
האם גולדשטיין היה חבר בתנועת "כך"? האם נשלח למעשהו בידי מנהיגי התנועה? |
|
||||
|
||||
"ד"ר ברוך גולדשטיין היה מגדולי תלמידיו של הרב מאיר כהנא הי"ד, ברוך הכיר את הרב כהנא עוד בארה"ב והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארה"ב". אחרי הרצח של כהנא גולדשטיין הספיד אותו וכתב "יהי רצון ונראה בקרוב בקיום הכתובים - יודע בכתובים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך". אבל כנראה שגולדשטיין לא כל כך סמך על אלוהים שהוא ימהר לנקום, ודאג לעשות את זה בעצמו. עוד כמה דברים על הקשר בין כהנא והרוצח גולדשטיין באתר כהניסטי http://www.geocities.com/dr_b_goldstein/kahane_heb.h... |
|
||||
|
||||
ענית בחיוב על השאלה הראשונה. השאלה השניה נשארה פתוחה. |
|
||||
|
||||
זה פסוק חדש? (כשבדקתי הוא עוד לא היה). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מאיר כהנא עיצב כנראה את השקפת עולמו המיליטריסטית בהשפעת תנועת בית"ר בה היה חבר בצעירותו, כותבת יהודית תידור באומל מאונ' בר-אילן. ללח"י, או "כנופית שטרן", היתה השפעה על עיצובה של תנועת כך. כששאלו את יצחק שמיר אם כהנא הוא טרוריסט הוא ענה "כהנא, טרוריסט? כמי שהיה מעורב שנים רבות בטרור אני יכול לומר שהוא טרוריסט מדרג ב', כולו סמליות רעשנית ורטורית בלי שופ פעילות אמיתית...כהנא לא הבין מהי משמעות "צבא", לא היה לו שום [קוד של] כבוד". הלהט הרטורי של כהנא ותנועת כך הגיע לשיא כשהם שמו פצצה במשרד ששייך לארגון סובייטי במנהטן, והרגו מזכירה באחד המשרדים. "אמצנו את שיטת האלימות "Hit And Run" העידו פעילי התנועה, ופולחן האישיות של כהנא הגעי לשיא "הוא היה הדבר הכי קרוב לאלוהים" לפע דבריו של הכהניסט יוסי טמפלמן. |
|
||||
|
||||
אגב, מעניין לציין שכהנא מעולם לא זכה להצלחה גדולה בקרב המתנחלים. עיקר התמיכה בו הייתה דווקא בעיירות פיתוח, עקב ההצהרות שלו לגבי "הערבים לוקחים לכם את מקומות העבודה"1. 1 הציטוט לא היה מכהנא, בהכרח, אלא מבן דמותו באופרת הרוק "מאמי": "הם פה הם שם בכל מקום וכבר קשה לכם לחיות, הם מסריחים, הם מתרבים כמו שפנים, הם מזריעים לכם ולנו את הילדות, את כל האחיות, את האמהות!" |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שהייתה לכהנא הצלחה יפה אצל חלק מבני עיירות הפיתוח. עם זאת, אותם לובשי החולצות הצהובות שאגרוף מעטר אותן, ואשר הסתובבו בשכונתי, לא היו מן השמנא וסלתא של העיירה. היו אלה נרקומנים ומובטלים כרוניים, שעבורם הגעתו של כהנא לעצרת הייתה אקשן אמיתי, שנערכים אליו ימים לפני ומדברים עליו ימים אחרי. כמי ששיחק עם החבר'ה האלה מדי פעם כדורגל, אני יכול להעיד שבעקבות השתתפותם בעצרת שלו הם היו נטענים תחושת משמעות ושליחות שאותה, כמי שחיו בשוליה הזנוחים של החברה, לא הכירו. דומני שהיה זה פנחס שדה שאמר כי הקבצן צריך כלב, כדי שגם לו יהיה במי לבעוט. כהנא ב"יום השנאה" שערך להם נתן להם במתנה כלב ערבי. כהנא ידע להצית את דמיונם במילים, אך גם במעשי גבורה כגון זה: ב-1984 התאספו 30 אלף תושבי אום אל פאחם והאיזור, כדי לחסום את דרכו של ח"כ כהנא שהתכוון להפגין בתוך כפרם. כהנא הודיע כי מאחר ובבחירות האחרונות הסתבר כי כמה מתושבי הכפר הצביעו עבורו, הוא בא להציע לערבים לעזוב את המדינה. אלף שוטרים נדרשו לאירוע, עימות אלים, יידויי אבנים על תומכי כהנא, עשרות מתושבי אום אל פאחם נפצעו. כהנא נעצר ופונה משם. |
|
||||
|
||||
לפי איך שאתה מתאר את זה נראה שכהנא גם סיפק לערביי אום אל פאחם כלב1 לבעוט בו - הוא עצמו. 1 להבדיל מסיפור העכברושים, אינני משווה את כהנא לכלב, אלא את ההתיחסות של תושבי אום אל פאחם אליו להתיחסות של קבצן לכלב. |
|
||||
|
||||
במובן עמוק דבריך נכונים. אין הרבה אנשים שיכולים בקלות לאסוף עשרות אלפים מתושבי אום אל פאחם ולהכניס אותם לאקסטזה של התלהמות. כהנא והשייח ראאד סאלח הם אולי היחידים. צירוף של כריזמה לוהטת ורטוריקה הפונה אל הצד הקמאי שבנפש, רטוריקה שמושגיה הבסיסיים הם שבט ודם, דת בשירות הפוליטיקה, פחד ושנאה. כן, הימין הקיצוני ספג מהלומה קשה עם מותו. לכהנא הייתה הכריזמה שנעדרה אצל יורשיו (קליינר?:) אגב, דומני שחבירת הליכוד לעבודה, כדי להוציא את תנועתו מחוץ למשחק הפוליטי, נעשתה בהתלהבות גדולה על רקע התיקו "הנצחי" שהיה בשנות שמיר בין הגושים. תיקו שבו כל מנדט היה קריטי, ועם הרב כהנא כאאוטסיידר מקצועי, גוש הימין לא ידע אף פעם איפה הוא עומד. |
|
||||
|
||||
יום עצמאות בעיר הקודש -------------------- אחרי שכל השאר הלכו למסיבות שלא היה לנו מה לחפש בהן ירדנו העירה, היית כל-כך יפה, זרקת אבן על חתול. אנשים רמי קול צהובי חולצה שחורי אגרוף שרו אהבה לעמם ולארצם, אנחנו נלווינו אליהם. בחצות הסירו השוטרים את המחסומים מהכביש הראשי, עיר של סינדרלות, אמרת. הסוף היה כפי שרק יכול היה להיות: אני לגמתי אייריש קרים, אתה לעסת פרוסות ש/ל חזיר וגבינה ואני אומרת יכולתי אז לתת לך למרות הכל ולמרות החתול. (לאה פילובסקי) |
|
||||
|
||||
אם לדעתך העובדה ש''ניצה כהנא מחברת המאמר, היא קרובת משפחתו של כהנא'' לא מאפשרת לה לכתוב מאמר אובייקטיבי, אני מצפה שתתלונן על מדיניות העריכה של האייל באחד הבלוגים הנפוצים. וברצינות, זאת הערה מתחת לחגורה. |
|
||||
|
||||
מי אמר שמתפרסמים פה רק מאמרים אובייקטיביים? אם כי אם אכן מדובר בקרובת משפחה הייתי מצפה לדיסקליימר. |
|
||||
|
||||
אני לא אמרתי שמתפרסמים כאן רק מאמרים אובייקטיבים. אבל הטענה שנובעת מדבריו של מר גלבץ היא ש*לא יכולה* להיות התייחסות אובייקטיבית מצד קרובי-משפחה, או שלא רלוונטי לצפות לאחת כזאת. למה דיסקליימר? ואיזו דרגת קירבה מחייבת לדעתך דיסקליימר? |
|
||||
|
||||
עד רמת אחיינית בודאי. מעבר לכך מדובר בתחום אפור, לשיקול העורך. לטעמי כדאי בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
לטעמי לא. וזה נוגע ישירות לנושא המאמר. בחברה המודרנית מודדים את האדם ואת דבריו ללא קשר למוצאו. אדם עומד בזכות עצמו, ונמדד לפי מעשיו. לכן, אם הכותבת נושאת-תפקיד בתנועה פוליטית שקשורה לכהנא, הייתי מצפה לאזכור של העובדה. במקרה אחר, של ''קשר דם'' מסוג כלשהו, זה לא רלוונטי לנושא המאמר. אחרת, כולנו מידרדרים לבחינת טיעונים ודעות על רקע מוצא, ולפני שנשים-לב נמצא את עצמנו חוברים לכהנא. |
|
||||
|
||||
ואם היא, לשם הדוגמא בלבד, "סתם" יורשת את התמלוגים ממכירת ספריו? אם כבר גם בכיוון השני, למה חברות אפשרית בתנועה כהניסטית משפיעה על תקפות הדברים? הרי אנחנו לא באים לשפוט את הכותב אלא לבחון את המאמר. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי שחברות בתנועה כהניסטית רלוונטית? התייחסתי לנשיאה בתפקיד. אני מניח שבד"כ השיקול בציון תפקידו של הכותב הוא אפשרות להשתמש במאמר לניסיון קידום של אינטרסים זרים שנובעים מהתפקיד - ואז זאת חובתה של המערכת לציין זאת. ב"אינטרסים זרים" אני לא מתכוון לכל סוג של הבעת דעה כשלעצמה (זה חל גם על חבר בתנועה), אלא לניסיון קידום של אינטרסים שלא יכולים להיות ידועים לנו אם לא נדע פרטים על התפקיד שאותו ממלא הכותב. ההורים שלי היו עוד בסבסטיה, וכיום יש לי דוד שהוא ראש ראשות מקומית בשטחים. כשאכתוב מאמר פוליטי, האם אני צריך לציין עובדות אלו? אם לא, מה ההבדל? |
|
||||
|
||||
רגע, אז מה זה משנה בעצם מה מטרת המאמר? נגיד שהכותב התכוון לקדם אינטרסים זרים (זרים למי?), אז מה? או שהכתוב נכון/תקף/משכנע או שאינו כזה. או שאתה רוצה לקבל את המאמר בהקשר רחב ככל הניתן או שההקשר אינו רלוונטי לבחינת המאמר. הגישה שלך היא איפושהו באמצע ואני לא בטוח שאני מבין אותה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. הגישה שלי לא לגמרי ברורה. אני יכול להעלות טיעון ארכני שיסביר ויצדיק אותה, אבל לא נראה לי שאני מסוגל באמת לעמוד מאחוריו, אז אוותר. לעניין שפתחנו בו - רלוונטיות הקשר המשפחתי בפני עצמו – אני ממשיך לחשוב שאין צורך להצהיר על קרבת משפחה. ההסתכלות שלי היא נורמטיבית בעיקרה. אדם זכאי לפרסם מאמר גם בלי שהוא יבחן על רקע של "מי היה אבא שלך". דבר זה לא פוסל דיון ע"י המגיבים בנושא מידת ההשפעה של הקרבה 1, אבל אין זה נאות להניח מראש השפעה כזאת. 1 למשל, אפשר לטעון שאדם בוחר להקים משפחה עם אנשים שנטיותיהם תואמים את נטיותיו, ולא בהכרח שנטיות המשפחה יוצרות את נטיות האדם. כל האמור מתייחס כמובן לכולנו, ולא דווקא לניצה. |
|
||||
|
||||
אם מוציא לאור של ספר כותב עליו ביקורת לעיתון, אני מצפה שיציינו בפני את זה שהוא המו"ל. אם מנכ"ל משרד הבריאות כותב טור נגד הקיצוץ במשרד הבריאות, אני מצפה שיגידו לי מי הוא, כדי שאוכל לשקול את האינטרסים שלו בעניין כחלק מקריאה ביקורתית של הטקסט. קרבת משפחה, לעומת זאת, אינה מהווה שיקול, לדעתי. אין פה עניין של אינטרסים, וניצה, עד כמה שאני הבחנתי, לא כוללת כאן התייחסויות אישיות לאדם שמצריכות הסבר לגבי הקשר שלה אליו. את המאמר הזה, תיאורטית, יכול לכתוב כל מי שקרא את ספריו של כהנא ותומך בדרכו1. 1 כלומר, אני, למשל, לא הייתי יכול לכתוב אותו. |
|
||||
|
||||
אבל הגילוי הנאות המתחייב, אם מתחייב1, אינו בשל "קשר דם" אלא בשל מהות היחסים בין הכותב לבין מושא הכתיבה. 1 ואינני יודע אם הוא מתחייב כאן, אבל אני חושב שבכל אופן האחריות בנושא זה היא על הכותב ולא על העורך. אין זה מתפקידו או מחובתו של עורך לפשפש בקשרים, בעבר ובייחוס של הכותב. חובת הגילוי הנאות של האחרון היא כלפי העורך וכלפי הקוראים כאחד. |
|
||||
|
||||
ייתכן ואין מתפקידו של העורך לפשפש בעברו של הכותב, אך נניח והעורך מודע לקשר בין הכותב למושא הכתיבה והכותב נמנע מלציין אותו, האם אין מתפקיד העורך לודא שהמידע הזה יובא לידיעת הקוראים? |
|
||||
|
||||
אם בידי העורך יש מידע שנראה לו ראוי לציון, הוא צריך להביאו לידיעת הקוראים. המשפט הקודם הוא טרואיזם, כמובן, אז אני אנסה שוב: אם העורך והכותב חלוקים ביניהם בשאלת היותו של מידע ראוי לציון, העורך יכול להתנות את פרסום המאמר בפרסום המידע. |
|
||||
|
||||
אם הגילוי הנאות מתחייב ממהות היחסים, למה לציין את קשר הדם? |
|
||||
|
||||
רק מבחינת האספקט העובדתי, קוראי האייל הקבועים - וביניהם בוודאי גם כמה מן העורכים, אם כי בשל מגבלותיו הידועות לא בטוח שהעורך הראשי נכלל בהם - יודעים כי ניצה נשואה לברוך כהנא, בנו של מאיר כהנא: תגובה 110507 . |
|
||||
|
||||
חשוב מ''כך'', ניצה הצהירה בעבר שהיא גם תומכת בדעותיו של הרב כהנא, בנוסף להיותה כלתו. |
|
||||
|
||||
כשמבטיחים לי את "הסיפור האמיתי" מאחורי אחת הדמויות היותר שנויות במחלוקת בחברה הישראלית, אזי הפרספיקטיבה של השכר הישר אומרת לי שזהות הכותב יכולה להיות רלוונטית למאמר. האם מדובר בעיתונאי חוקר? איש אקדמיה? חסיד נלהב? קרוב משפחה שראה את מושא הכתבה גם כשהיה יוצא מהשירותים? צי'לבה ידועה? וכו'. הפרספקטיבה של השכר הישר כמעט תמיד עוזרת לי. אני יודע שאני כמעט תמיד יכול לסמוך עליה. לכן אני משתדל להמנע מקביעת נוסחאות עתידיות. |
|
||||
|
||||
שאלה: האם הפרספקטיבה שלך על המאמר השתנתה אחרי שאתה יודע על קרבת המשפחה? כי לי זה נראה מאמר אוהד במופגן, שלא מנסה להסתיר זאת. |
|
||||
|
||||
קונן בי החשד שמא מדובר בקרובת משפחה. ממש ניסיתי לחפש את זה בין השורות, בהתחלה או בסוף או כאיזכור במהלך הטקסט. כשקראתי את התגובות והבנתי שמדובר בכלתו של הרב כהנא חשבתי שהיה חשוב לאזכר את העניין הזה. לא בגלל שעכשיו המאמר מוכתם כלא אובייקטיבי. אני לא מפחד מסובייטיביות. היא בכל מקום. כנראה שרק היא קיימת. חשבתי שחשוב לאזכר את קירבת המשפחה כיוון שזה מוסיף נופך לאופי ה''גילויי'' שבמאמר. כל זאת, כאמור, מבלי להיכנס לתהיות עתידיות, ניסוחים משפטיים או פילפולים אתיים. |
|
||||
|
||||
אבקשך לחזור בך מ''צ'ילבה ידועה''. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שיש צורך לציין את עובדת היותי קרובת משפחתו של הרב כהנא, ואמנם עשיתי זאת בהערה בקורות החיים, (בעיקר כדי להבהיר שהנתונים שיש לי, הם ממקור ראשון...) אולם היא נשמטה /הושמטה. מכל מקום המאמר נכתב על ידי, על דעת שהקוראים מודעים להיותי נשואה לבנו של הרב כהנא. למען האמת, בחלק השני הוספתי פסקה המתארת את הרב כהנא מנקודת מבטי האישית כאדם, אולם גם היא הושמטה בתהליך העריכה. |
|
||||
|
||||
כדאי לשים לב ל"Legal Criteria for Designation". לדידנו, כיהודים ישראלים, אין אלה קריטריונים נכונים כלל וכלל. תוכל לבסס את טענתך, לפיה האידאולוגיה של "כך" "מצחינה משנאת זרים"? או שמא זו סתם השמצה? |
|
||||
|
||||
סליחה, עכש"י גם אהבתו ל"עם ישראל" היתה מעט מוטלת בספק. אני זוכר במעורפל כתבת טלוויזיה1 בו הוא מתייחס בזלזול ושנאה על "שולי2" אלוני. 1 או שמא פגשתי את האדם פנים אל פנים? הייתכן? 2 כך במקור. |
|
||||
|
||||
אני יודע שהם שונאים מישהו" (יוסי שריד, על אני לא זוכר מי) האם לא עלה כהנא לדוכן הכנסת, או שמא זה היה בהפגנה כלשהי, עם חבל ועם הסיסמה "חבל לבוגדים"? זה בעניין אהבת ישראל. אני מצטער ניצה, אך אני מניח שאת התכוננת לתגובות מסוג זה ואולי אף יש בפיך תגובות ראויות שיאירו את עיננו. _____________ אני נזכר בימים אחרים בהם הגנתי בגופי, בכיכר פריז שבירושלים על "נשים בשחור" מפני זעם ההמונים. פעם אחת הסתננתי לפני תחילת העימות אל בין אנשי כהנא, לא זוכר בדיוק למה. אף אחד לא חשד בכלום, עד שאחד מהם ניסה לפגוע באבן גדולה וחדה בשוטר (או בסוסו) שעמד צמוד אלינו. לפני שהוא הספיק זינקתי עליו. מייד התחילו להקיף אותי אנשי הקבוצה. ניסיתי להסביר להם שזה לא בסדר לפגוע בשוטר, אך לא הספקתי הרבה ושוטר אחר ריסס את כולנו בגז מדמיע, ישר לפנים! יתכן שאלו מן הקוראים העוסקים מעת לעת בהפגנות אלימות או בתקיפות מיניות, חוו זוועה זו. למי שלא, אומר רק שזו הייתה הרגשה של סוף. לפחות באירוע הגז המדמיע השני שלי, כבר הבנתי שלמרות גודל הסבל, צריך רק להחזיק מעמד עד שזה יעבור. |
|
||||
|
||||
מתי הוקם "נשים בשחור"? כהנא נרצח בסוף 1990, קצת לפני מלחמת המפרץ אאלט. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מתי הן קמו. נדמה לי שהאירוע המתואר קרה לאחר שכהנא נרצח. יתכן שזה היה נוער כהנא, או אנשי כהנא חי, או אנשי תנועת כך. |
|
||||
|
||||
>>>>>>>> מתי הוקם "נשים בשחור"? כהנא נרצח בסוף 1990, קצת לפני מלחמת המפרץ אאלט.<<<<<<<< בשלהי האנתיפאדה הראשונה מתי שהוא בין 87-91 , אם זכרוני אינו מטעה אותי.
|
|
||||
|
||||
אל תתנצל על הבוטות. תכף תראה שאני מחזירה... אני ממש לא מסכימה שאהבת ישראל בהכרח גוררת שנאה לאחרים, כפי שאהבה לילדיך אינה גוררת שינאה לילדים אחרים. זה כן גורר פעילות שמטרתה להגן/ להיטיב עם האהובים עליך. זה הרי מגוחך לטעון שהרב כהנא שנא רוסים, ולכן פעל למען שחרור היהודים מאחורי מסך הברזל. לדעתי זה מגוחך באותה מידה לחשוב שהרב כהנא שונא ערבים ולכן ממציא את הסכסוך בינינו ובין האומה הערבית. היחס שלו לערבים, כמו היחס שלו לרוסים נובע מהסכנה/ הרע שהם עושים לבני העם שלו, אותו הוא אהב באמת ובתמים. אני חוששת שיש אנשים רבים שאצלם המצב הפוך: ההזדהות שהם מגלים כלפי הסבל של הערבים נובע מיחס בעייתי (בלשון עדינה) שיש להם כלפי חלקים מעמם (למשל אל המתנחלים). עובדה היא שסבלם של שותפינו (המשתפ"ים) מבין הערבים, אינו נוגע להם, אלא רק סבלם של אלו שבהתנגדותם לקיומנו בחבל ארץ זה, יכולים לקדם את מטרותיהם כלפי אחיהם (ה"מתנחלים"), קרי, עקירתם מאדמתם ובתיהם. |
|
||||
|
||||
זה לא לגמרי קשור אבל קצת בכל זאת: אני גר ליד כיכר רבין, ופעם היתה הפגנה של כל המתנחלים שהגיעו בהמוניהם מהשטחים. אני די ימני בדעותי, מצידי שלא יחזירו כלום וכו', אבל מוכרח להגיד לך שפחדתי. כלומר אני לא בטוח שהרגשתי שהחברה האלה, הלבושים בצורה נורא שונה משלי, עם כל מיני ציציות, לבושים מוזרים, זקנים, האנשים האלה הם *העם* שלי! פשוט פחדתי מהחברותא בקרב אנשים אלה. הם לא נראים לי כמו העם שלי, הם נראים לי כמו עוף משונה מוזר. לא אכפת לי שימשיכו להגן על השטחים, למען האמת אשמח, אבל יש לי בעיה. מקווה שהיא הובנה. אולי יש לך איזה פתרון ? |
|
||||
|
||||
ברצינות. (אני יודע כמו מה זה נשמע; אבל עם בעיות כאלה, גם הפתרונות כאלה.) |
|
||||
|
||||
רעיון טוב, במיוחד אם הוא ייסע במכונית לא ממוגנת ויטעה בדרך. יש סיכוי טוב שזה יפתור לו את הבעיה יחד עם עוד הרבה בעיות אחרות. |
|
||||
|
||||
בשטחי יהודה ושומרון גרים כמאתיים אלף אזרחי ישראל. בניגוד לאגדות, רבים מהם נוסעים למקום עבודתם בתחומי הקו הירוק, ובחזרה, מדי יום. |
|
||||
|
||||
עוזי הרעיון משעשע, באמת. אבל אני מדבר איתך שכתושב ת"א פחדתי להיות בקירבתם במרכז ת"א, כלומר אם זכור לכם תמונה של אותו מתנחל ממוסף הארץ שמגרש את כל הערבים מהכפרים השכנים (ברח לי השם), אז הוא נראה כמו פודל לידם, מבחינת הקשיחות, מידת המפחידות. לא ברור לי אם אתם תוקפים אותי בגלל הדעות שלי, אז בואו נמחק אותם, אני אדיש פוליטית. בכל זאת פתרון מישהו? ובעיקר מהצד של המתנחלים בינינו? המשמעות של מה שאני אומר שיש פה 2 עמים יהודיים, ולא אחד. |
|
||||
|
||||
יש גם במאמר עצמו עדות מובהקת לאהבת ישראל. מדובר שם על יהדות ארה"ב בזמן השואה "דוגמה לכשלון ופחדנות שהעידה על אנוכיות וחוסר-לויאליות כלפי האחים הנשרפים". יהודי ארה"ב פעלו נגד היטלר מן הרגע הראשון. הם אכן מיתנו את פעולותיהם כדי לא לגרום לנקמת הנאצים ביהודי גרמניה (מן סוג של שנאת ישראל שכזאת). לעומת זאת הרמז הזדוני של הגברת כי יהודי ארה"ב ידעו מה מתחולל באושויץ, אבל שתקו כדי לא להרגיז את הגויים, גם הוא סוג של אהבת ישראל. ב-1944 התאבד אחד מהיהודים בממשלת פולין הגולה במחאה על השמדת היהודים. אני מציב אתגר בפני המגיבים: מה שמו של יהודי זה? אני חושב שזה מעיד כאלף עדים על ההשפעה שיכלה להיות לפעולות של יהודי ארה"ב בזמן המלחמה. |
|
||||
|
||||
כמדומני ששם המתאבד היה זיגלבוים. |
|
||||
|
||||
אכן כן The well-known Bundist activist Shmuel הוא עשה זאת בפתח הפרלמנט הבריטי!Mordechai Zigelboim committed suicide on May 1, 1943, on the threshold of the British Parliament building in London. It was a protest against the disinterest the free world was showing about the murder of a whole nation. איזכור אחד(!) באינטרנט: |
|
||||
|
||||
''אני מבקש להביע במותי את מחאתי העמוקה ביותר כנגד חוסר המעש שבו העולם משקיף ומרשה להשמיד את העם היהודי.'' ואולי כדאי לציין ששמואל זיגלבוים היה חבר הוועד הלאומי הפולני שישב בלונדון מטעם ''הבונד'', ארגון יהודי לא ציוני. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שאתה לא כולל כל ביקורת על הממסד היהודי תחת ההגדרה "אהבת ישראל".... ואגב, זה שהממסדים היהודים לא הרגיזו את הגרמנים באמת מנע מהנאצים מלנקום ביהודי גרמניה.... המטרה של הבקורת של הרב כהנא על התנהגות הממסד בארה"ב לא היתה רק ביקורת לשמה. הוא לא רק ביקר אותם, אלא למד מבקורת זו את הדרך בה באמת צריך לפעול, והוא נהג אחרת. ואמנם, בפעולותיו, שהממסד היהודי מאוד לא אהב (וגם מדינת ישראל לא כל כך), אולם יהודי רוסיה מאוד מאוד אהבו, הוא הצליח ליצור תאחיזה בין ההתקדמות ביחסים בין ארה"ב וברית המועצות, ובין שחרור חלק מהיהודים ויחס יותר ליברלי אליהם. הוא הצליח במקום שאיש לפניו לא הצליח- גם ממסדים גדולים, וגם מדינה עצמאית. מי שרוצה לדעת את כל הפרטים והשיקולים שעמדו מאחורי כל פעילות, מוזמן לקרוא את ספרו: "סיפורה של הליגה להגנה יהודית". צריך להיות מעבר לגיל מסויים כדי לזכור את חוסר התקווה שהיה בדיבורים על היהודים שנמצאים מעבר למסך הברזל, לפני שלושים שנה. את התחלת המהפך בעניין עשה איש אחד, עם חבורה קטנה של אנשים עם מסירות גדולה לעניין, שהיה מוכן לותר על ה"מקובלות" שלו בחברה. לא אכפת היה לו להיות הכבשה השחורה של כל הממסדים, ובלבד שיצליח לחלץ את אחיו מאחרי מסך הברזל. הממסדים ומדינת ישראל התחילו לפעול בכיוון, כאשר הנושא היה בתודעה הציבורית בזכות הרב כהנא. אז, לא היתה להם ברירה, אלא לצאת מהאדישות וההשלמה עם אבדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי, אותן הם תרצו ב: "פעילות משמעותית בנושא יכולה להרגיז את הרוסים, והם ינקמו ביהודים", אלא מה... מי שלא קונה את מה שאני אומרת כאן, שישאל כל עולה מרוסיה שעלה לארץ במהלך שנות השבעים, מי היה הרב כהנא עבורם. |
|
||||
|
||||
מעניין אותי לדעת האם יש משהו במעשיו או ברעיונותיו של הרב כהנא שאינך מסכימה איתו? (ברמת האיסטרטגיה, לא ברמת הטקטיקה) |
|
||||
|
||||
תשאל ספציפית ואני אענה. |
|
||||
|
||||
לא ספציפית. אני פשוט סקרן לדעת אם את יכולה לחשוב על משהו ברמת העקרון בו אינך מסכימה עם חותנך? אין זו שאלה קנטרנית. |
|
||||
|
||||
תראה, היו בזמנו כמה דברים שלא הסכמתי אתם. דברתי אתו על כך. (הוא בדרך כלל לא קבל את דעתי....). לא יודעת מהן ההגדרות שלך לאסטרטגיה וטקטיקה, אני הייתי מגדירה אותן כאי הסכמות טקטיות. |
|
||||
|
||||
ואני אשמח לדעת, אם יש משהו במעשיו או בדעותיו של הרב כהנא זצ''ל הי''ד שאתה מסכים איתו. |
|
||||
|
||||
התשובה היא כן. יש לא מעט דברים. אני מסכים עם רוב הדברים שניצה בחרה להביא במאמר מתוך דבריו. אני מסכים שאהבת ישראל היא דבר חשוב. אני מסכים שמצבנו היה לא טוב אם גורלנו היה תלוי בידי הפלשתינאים. דרך אגב, לא צנזורה ולא חרם. המאמר יכול להתפרסם בכל מקום, אבל אני למשל לא רוצה לתלות אותו בחדרי. |
|
||||
|
||||
מה, כי יש לך בעייה של מקום בחדר? |
|
||||
|
||||
איך אתה מבין את המושג "אהבת ישראל"? מסקרן אותי לדעת. |
|
||||
|
||||
בחיי, בנאדם נעדר לכמה ימים וכבר שמו נגנב? (: מעתה אמור שוקי + שם משפחה למען הקל על המשתתפים הקבועים. |
|
||||
|
||||
מעתה אמור שוקי שמאל (ר"ת: שם משפחה אין לא) |
|
||||
|
||||
את האשרות והמסמכים קיבלנו לבסוף בשנת 1979, במאמץ ובהתמדה, כמו כל האחרים. לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף ולא על ידי שליח של אף אחד. למיטב ידיעתי, המדיניות של הוצאת אשרות (במסגרת של "איחוד משפחות" בלבד) לא השתנתה במשך כל אותה התקופה. אז אם תשאלי את אבא שלי, הוא לא יוכל לספר לך כלום על הרב כהנא. אגב, תוכלי להרחיב בקשר ל"אובדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי"? בתור אחד שעוד זוכר משהו משם, מעניין אותי לדעת למה את מתכוונת. |
|
||||
|
||||
הטענה אינה שהיו שרפים שחלקו אשרות, אלא שהשלטונות הסכימו לאשר מספרים של עשרות אלפים בשנה בשנות השבעים לאחר ההתעוררות הבינלאומית, שבאה בעקבות העלאת הנושא לכותרות על ידי הרב כהנא, לעומת מאות בודדות בשנות השישים. האובדן של יהודי רוסיה לעם היהודי היה מתרחש חס וחלילה, אם הם היו ממשיכים להיות מנותקים מיהודי שאר העולם, תוך שאין מי שילמד יהדות, ותוך שהשלטונות מקשים מאוד על קיום המצוות. עוד כמה עשרות שנים, וההתבוללות והבורות היו מגיעים לרמות שלא היתה מהן חזרה. אני זוכרת את השיחות והעצרות שהיו לנו כהזדהות עם ''יהדות הדממה'', בבית הספר היסודי. התחושה היתה אז שאנו מדברים על יהדות אבודה כמעט. |
|
||||
|
||||
חבל - ההישג היחיד שהיה יכול להיות לברית המועצות גם הוא נלקח מהם... אבל מה שרציתי להגיד הוא שגם הנצרות שרדה תחת המשטר הקומוניסטי, ולכן אין סיבה לחשוב שהיהדות הייתה נמחצת תחתיו. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין היהדות לנצרות ברוסיה גדול כמו ההבדל בין רוב גדול לעומת מיעוט... |
|
||||
|
||||
עברת "אוהל אב"כ" בטירונות? זה אמור להיות מאותו סדר גודל, לא? |
|
||||
|
||||
לא עברתי את זה בטירונות והסבל היה גדול. |
|
||||
|
||||
צודקת בהחלט. מישהו יכול לתרום מידע בעניין "שנאתו הגזענית לעמים אחרים"? |
|
||||
|
||||
אנשים עם דעות כמו שלך לא מגיעים לאתר הזה כל יום. אז אם לא איכפת לך, בואי נעזוב לרגע את הרב, כי אני רוצה לשמוע ממך מה דעתך על יהודיה שמתחתנת עם גוי? מה דעתך על יהודי שמתחתן עם גויה? מה דעתך בכלל על גויים? |
|
||||
|
||||
בלי הסבר רקע - אי אפשר. אז ככה. לדעתי, קיומה של מדינת ישראל בכלל, וכמדינה יהודית בפרט, נתון בסכנה מצד הערבים. על כן, האיזון הנכון, לדעתי, בין הרצון להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ובין הרצון לקיים משטר ליבראלי/דמוקרטי מחייב את התשובות שלהלן: א. אין לעודד נישואין בין יהודי/ה לשאינם כאלה (ובמיוחד עם ערבים), אך אין לאסור נישואין כאלה, הנערכים בחו"ל. ב. בהתאם לכך, אין לקיים *בישראל* מנגנון, המאפשר נישואין כאלה, אך יש להכיר בנישואין כאלה הנערכים בכל מדינה אחרת בעולם שאינה אוייבת (קפריסין ופרגוואי, למשל). ג. אין להעניק אזרחות לבן הזוג הלא-יהודי/ה ולילדיהם באופן אוטומאטי, רק מכוח נשואיו/ה ליהודי/ה או הולדתם בישראל או היותם צאצאים לאזרח ישראלי, אך יש לאפשר להם לגור בישראל במעמד של "תושב ארעי". ד. אין להעניק לזוג מעורב כאמור, ולילדיהם, חלק מהזכויות הסוציאליות (קצבת ילדים וסיוע בדיור, למשל). ומה דעתי על גויים? למרות שהשאלה מעליבה, אשיב לה. ה"גויים" הינם בני אדם, בדיוק כמונו. ההבחנה צריכה להיות בין אוייבים ובין אוהבים, והיחס לאוייב, מעצם הגדרתו ובדרך הטבע, צריך להיות שונה מהיחס למי שאינו אוייב. סתם עניין של שכל ישר. תוכלי להשיב את על אותן שאלות ששאלת? |
|
||||
|
||||
ממה שאמרת אני מבינה שמה שחשוב לך זה לא השתייכות לאומית/דתית טכנית, אלא שאלת ה"בעד/נגד" ישראל. לפי זה, דרוזי, צ'רקסי, בדואי, או רוסי נוצרי, שמשרתים בצבא צריכים להיות עדיפים בעינייך על יהודים חרדים שלא מכירים במדינה הציונית. ולכן לבני הקבוצה הראשונה מגיעות כל הזכויות האזרחיות והסוציאליות, ולחרדים האנטי ציונים- לא. האם אכן? [אני?לי אין דעה על "גויים". שנאמר: כמה מידידיי הטובים הם- בני אדם :)]. |
|
||||
|
||||
משום ששאלת *מספר שאלות* והשבת רק על *אחת מהן*. ואף על זו שהשבת - השבת בצורה מתחמקת. השירות בצבא הינו ביטוי אחד בלבד להזדהות עם ישראל. הוא הכרחי לשם קבלת זכויות סוציאליות אך אינו מספיק. אפשר להעלות על הדעת שונא ישראל שמשרת בצבא משיקולים שונים. אבל בעיקרון, מי שמשרת בצבא ואינו שונא ישראל - בודאי שהוא זכאי לזכויות סוציאליות רבות מאלה של חרדי לא ציוני שמתנגד לעצם קיומה של המדינה. מכל מקום, לשניהם לא ראוי להעניק *אזרחות*. |
|
||||
|
||||
לא מתחמקת, אבל הנה- לא מפריע לי שיהודים נשואים לגויים. עכשיו ברור? למה לא להעניק אזרחות ללא-יהודי שמשרת בצבא? |
|
||||
|
||||
עכשיו קצת יותר ברור.תודה. האם את תומכת בהענקת אזרחות ישראלית לכל אדם שנישא לישראלי/ת, באופן אוטומאטי, רק מעצם נישואיו לישראלי/ת? ואותה שאלה לגבי ילדיהם. ואותה שאלה גם כשהלא-ישראלי הינו ערבי. ובכלל - יש הבדל בעינייך בין ערבים/מוסלמים ובין אחרים שאינם יהודים בהקשר של הענקת מעמד כלשהו בישראל (מעמד של תושב או של אזרח, בעיקר) עקב נישואים לאזרח ישראלי? |
|
||||
|
||||
אין סיבה להעניק אזרחות אוטומטית למהגרים. במדינות אחרות, מקובל להעניק למהגר/ת שהגיעו למדינה בעקבות נישואים לבן הארץ, מעמד זמני כלשהו, ואחרי כמה שנים המהגר יכול לבקש להתאזרח. בקשת ההתאזרחות לא מאושרת באופו אוטומטי, וצריך להוכיח עמידה בדרישות מסוימות- ידיעת שפה והיסטוריה, למשל. צריך להוכיח שבזמן שחלף עבדת או למדת, ולא ביקשת סעד מהמדינה1. צריך להראות שלא הסתבכת בפלילים. ואולי עוד כמה דברים. בסוף כל ההוכחות, יש מקומות שבהם המתאזרח נדרש להישבע אמונים למדינתו החדשה. סידור דומה נראה לי סביר גם בארץ. לגבי יהודים ולא יהודים כאחד. 1 אי בקשת סעד אומר- שאת זכאית לשירותי בריאות וחינוך, ואם עבדת ופוטרת את תקבלי את כמה חודשי דמי האבטלה שמגיעים לכל מי ששילם ביטוח לאומי. אבל אם ביקשת קצבת סעד, וכל מיני הטבות שנלוות אליה- לא תקבלי אזרחות. |
|
||||
|
||||
אבל רק לרגע. אם אני אחליט להתחתן עם ערביה1, ואת תסרבי לתת לה ולילדי זכויות אזרח, אני אעשה כל שביכולתי לשלול ממך את זכויות האזרח שלך. איך? מקנדה הרחוקה אלחם בישות הגזענית שלך בכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותי, בתקווה שתתפורר ואת תהפכי לגר תושב ששייך יאסין יחליט אילו זכויות לתת לו. ________________ 1- ערביות מעוניינות מוזמנות לפנות בכתב. |
|
||||
|
||||
אומר הרב כהנא בספרו "אור הרעיון", פרק כ', בדברו על ה"מתייוונים" ועל אלה "שנטמעו והושפעו ע"י התרבות הזרה": "לא מחשבותינו מחשבותיהם, והשאלה אם גברה אצלם ההתבוללות על הבלבול או להיפך, נשארה בגדר תיקו". מה דעתך? |
|
||||
|
||||
דעתי היא שאני רואה את זה ככבוד רב להיחשב מתיוון על ידיך, ואם את רואה אותי כמבולבל, מתבולל, בולבול או מיץ לבלב1 ממש לא מעניין אותי. כל מה שמעניין אותי הוא שהאידיאולוגיה שלך מסוכנת לי. עבורי את אויב. לא אחות, לא תינוקת שנשבתה, לא ימנית - פשוט אויב. (ניחוש פרוע אומר גם שאת בת של ניצה, אבל זה לא שייך לכלום). ____________ 1- רק לא מיץ פטל, בבקשה. |
|
||||
|
||||
וכיצד, לדעתך, ראוי ונכון לנהוג באוייבים בכלל, ובאויביך בפרט? ועוד שאלה אחת קטנה, ברשותך: את מי אתה מגדיר כאחיך/אחותך (לבד מאלה הביולוגים)? את מי אתה מגדיר תינוק/ת שנשבא/תה? את מי אתה מגדיר סתם ימני/ת? |
|
||||
|
||||
כל עוד את אויבי האידיאולוגי, אלחם בך אידיאולוגית. כשתתחילי לתלות אנשים כמוני בכיכרות, אשתדל לתלות אותך קודם או לברוח (היי, גם מתיוון וגם פחדן!) בהתאם לאיך שאעריך את סיכויי. אחי הם אלה שאינם מנסים לפגוע בחופש האישי שלי בשם האידיאולוגיה שלהם. תינוק שנשבה הוא מה שקוראים לי מדי פעם, לא מונח שאני מרבה להשתמש בו. סתם ימני הוא מי שאוחז בסתם דעות ימניות. אני מקווה שהייתי לעזר. |
|
||||
|
||||
"כשתתחילי לתלות אנשים כמוני בכיכרות, אשתדל לתלות אותך קודם או לברוח". - אל חשש. אתה, לפי השקפתי, אחי (גם אם תינוק שנשבה). ואין תולים אחים או מענישים אותם על *טעותם*. יש להוכיח אותם ("הוכח תוכיח את עמיתך") ולקוות שהתוכחה תועיל. "אחי הם אלה שאינם מנסים לפגוע בחופש האישי שלי בשם האידיאולוגיה שלהם". - אז יש לך מלאנת'לפים אחים בעולם. אפילו האסקימואים אחיך !! "תינוק שנשבה הוא מה שקוראים לי מדי פעם, לא מונח שאני מרבה להשתמש בו". - גם לי נראה מתאים לכנותך תינוק שנשבה. אל תיפגע. "סתם ימני הוא מי שאוחז בסתם דעות ימניות". - ומהו הגבול בין "מי שאוחז בסתם דעות ימניות" ובין ימני *פסול*? המתנחלים, למשל (וסליחה על ההכללה), הם סתם ימניים? ושאלה לסיום: מתי, לאחרונה, ביקרת (לא ביקור חטוף. שישבת, לפחות) אצל יהודים של ממש? ושבו בנים לגבולם, אמן. |
|
||||
|
||||
עוד לא מצאתי ''יהודי של ממש'' (חה) שיסכים לעשות איתי את העיסקה ההדדית של שבת-תמורת-שבת, וזה דווקא חבל כי אני מכין יופי של צלעות חזיר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסכן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כתבתי מעט על ההיסטוריה של החזיר, מביותו לפני כ7000 שנה, דרך עלייתו למדרגת טוטם מצרי קדום, הפיכתו לטאבו, ירידתו לסמל הרוע ולבסוף, הכנסתו לקופסה היהודו-מוסלמית שמקפיאה את העבר, אולי לטובתם של דורות עתידיים בעלי יצר חקרנות. |
|
||||
|
||||
ואם כבר בענייני חזירים עסקינן, אז הנה פיסת טריוויה קטנה. בתחילת שנות השמונים פרסמה סוכנות הידיעות AP ידיעה בדבר מין של חזיר ש"התגלה" ככשר. מקור החזיר המדובר הוא באינדונזיה, והוא נקרא בבירוסה (babirusa). כידוע, חזירים נפסלים ביהדות על סעיף אי העלאת גרה (הם כן מפריסים פרסה ושוסעים שסע), אולם הבבירוסה נחן בקיבה מרובת תאים - דבר המרמז על יכולת להעלות גירה. הדווח עורר סנסציית זוטא בעולם ובארץ, ואפילו הרב הספרדי הראשי לישראל נדרש לעניין. לאחר בדיקה מדוקדקת יותר, הסתבר כי הבבירוסה למעשה אינו מעלה גרה, וגם אילו היה, מבנה הניבים שלו היה כנראה פוסל אותו למאכל מהבחינה ההלכתית. גורל דומה עלה בחלקו של מין חזיר אחר בשם טיאסו (tayassu) הנפוץ בדרום אמריקה. תמונה של בבירוסה (ושל מספר חזירים ביזאריים אחרים) ניתן לראות ב- http://www.greenapple.com/~jorp/amzanim/ffa12.htm . |
|
||||
|
||||
חזיר הבבירוסה הוא אחד מכוכבי ספריו של הרב בא גד, בהם הוא מנסה להראות שחז''ל ידעו על הבבירוסה כבר לפני אלפי שנים. |
|
||||
|
||||
1. "ולקוות שההוכחה תועיל" - ומה יהיה אם היא לא תועיל? 2. "אפילו האסקימואים אחיך" - מה בדיוק רע בזה? |
|
||||
|
||||
אם לא תועיל - נפסיד כולנו, לפי השקפתי. אין כל רע בכך, שיהודי יגדיר את האסקימואים כ''אחיו''. רק שזה מעוות לגמרי את המושג ''אח'' ומרוקן אותו מכל תוכן. וההגדרה כל כך רחבה, עד שגם הפלשתינאים הינם אחיו... |
|
||||
|
||||
כדי להשיב לכופרים מותר לחלל את השבת? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא טענתי שאתם ''כופרים''. ברוב המקרים, לדעתי - תינוקות שנשבו בלבד. ושנית, השבת טרם נכנסה אצלנו... |
|
||||
|
||||
כבר מזמן חשדתי שארץ ישראל שלך אינה נמצאת על כדור הארץ... |
|
||||
|
||||
לא, זה לא מרוקן את המושג מתוכן, זה אפילו לא נותן לו תוכן ממש חדש. אני מניח שאני ''אחיך'' כי שנינו יהודים, כלומר יש איזו תכונה חשובה בעינייך שמשותפת לנו. היא חשובה במידה כזאת שכל מי שניחן בה הופך לך לאח, הרי לא אימצת אותי בגלל שום סיבה אחרת. את לא מתייחסת לאספקטים ביולוגיים, כי גם אם הייתי בן לקוזק פרבוסלבי וכושית עובדת אלילים משבט המאסאי הייתי אחיך לו רק התגיירתי כהלכה. לפחות כך אני מבין. ובכן, עבורי, העובדה ששנינו יהודים חשובה קצת פחות. היא לא תנאי הכרחי, וודאי שאיננה תנאי מספיק כדי שאראה אותך כבת משפחתי המורחבת בשום מובן. יש תכונות אחרות שמהוות בשבילי קריטריון הרבה יותר משמעותי, ואסקימואי בהחלט יכול להיות ניחן בתכונות אלה, בשעה שנועם פדרמן ואיתמר מרזל לא. יתר על כן, עצם היותו של מישהו ''יהודי של ממש'' דווקא מקשה, במידת מה, על ''התאחיינותו'' עימי בגלל פערים אידיאולוגיים וטכסיים שמקשים על היחברות. יתר על כן, יש אידיאולוגיות שמי שאוחז בהן נפסל אוטומטית מלהשתייך לחבורה (האמורפית למדי) של ''אחי''. למשל, רב שמתפלפל בשאלה אם מותר לחלל שבת כדי להציל גוי, בלי שהתשובה ברורה לו מיידית, לא יכול להיות אח שלי כפי שאני מבין את המושג הזה. מי שמחזיק אידיאולוגיה שמצמצמת את החופש שלי לחיות את חיי על-פי דרכי הוא לא אח, הוא צורר. מי שמאמין במה שעל פי הבנתי מסכן אותי - הוא אויב. הוא יכול, כמובן, להיות אחי הביולוגי, אבל אנחנו הרי לא מדברים על זה. |
|
||||
|
||||
את אולי לא תתלי אותי, אבל נועם פדרמן יעשה את זה בשמחה. אני לא בטוח אם כשהחמצן יפסיק להגיע למוח שלי אני ממש אבדיל ביניכם. (היה כאן פתיל על זה אי פעם, אם זה ממש חשוב לך את יכולה לחפש ''פדרמן'' או משהו כזה). |
|
||||
|
||||
אין לדעת מהי עמדתו האמיתית של פדרמן. כידוע, התשקורת אינה רואה בו קדוש, ולכן סביר להניח, שהוא מוצג בהתאם לכך. מומלץ לשוחח איתו ישירות (ואת תשכח לקחת בלוני חמצן). מכל מקום, אין כל ספק שבכל מקרה שיהיה לך מחסור בחמצן (ולא רק בסיטואציה הנ"ל) אחוש לספק לך אותו (ואפילו בלחץ גבוה, בתקווה שאצליח להחיות כמה מתאי מוחך, שנפגעו זה מכבר, כמדומני). אגב, אתה חושב שאתה יכול להבדיל בינינו *עכשיו*? אתמה... |
|
||||
|
||||
את עמדתו לגבי תליית תומכי הסכמי אוסלו בכיכר שמעתי במו אוזני (בטלוויזיה, אמנם, אבל הקלטה אותנטית), זה לא משהו שהתקשורת המציאה. עוד על דיעותיו אפשר לקרוא מפי הסוס כאן: http://www.kahanetzadak.com/hebportal/bg/hespedim.ht... ובאשר לתאי המוח שלי, עשי לי טובה, אני בקושי מסתדר עם אלה שיש, אני ממש לא צריך להחיות את אלה שכבר נפטרתי מהם. תודה. |
|
||||
|
||||
אז זהו! אתה יוסי ביילין! אז, כשנועם פדרמן הציע שפושעי אוסלו יתלו בכיכר, אחרי משפט כמובן, לקחת את זה ממש אישי, ועכשיו אני מבינה למה! בלי צחוקים- מה שאתה עושה זו הדרך הקלאסית של השחרת פנים והוצאה מהלגיטימציה של הדיון הציבורי על ידי עיוות (מודע?) של מה שנאמר. נועם פדרמן לא אמר שצריך לתלות את *תומכי* אוסלו. מזה יכול להשתמע שהוא רוצה לתלות חלק נכבד (ושוטה למדי..) מאזרחי מדינת ישראל. אלא את *מתכנני* אוסלו אשר עברו לדעתו על כמה וכמה חוקים של מדינת ישראל, שהעונש הקצוב עליהם הוא מוות, וגם זה אחרי משפט. זה דווקא מתאים שבדיון על הרב כהנא מתרחשת דוגמית in vivo של מה שעשו לו במשך כל חייו. איך אומרים - השנאה מקלקלת את השורה. |
|
||||
|
||||
כן, לקחתי את זה אישי. אני מניח שלתלות את יוסי ביילין - אחרי משפט, כמובן - זה בסדר בעינייך. למה, בעצם, צריך משפט אם גזר הדין כבר ידוע? אפשר לחסוך הוצאות ולפעול בהתאם למה שתורתנו הקדושה כבר הראתה במקרים שונים בהיסטוריה. זה החלק היפה במה שקורה כאן. תחת האיצטלא של אהבת ישראל, ערכים יהודיים ושאר המלים היפות, מתחבאים אנשים שרוצים לתלות בכיכרות. מזל שלפעמים הם מתבטאים בקצת פחות כשרון ממך, זה נותן אפשרות להציץ לאן "אהבת ישראל" הזאת רוצה להוליך את כולנו. מאותה סיבה הודיתי לך על הציטוטים שהבאת מפי הרב כהנא: כשמתרגמים את האידיאולוגיה שלו לשפת המעשה יותר קל לראות כמה היא מתועבת. את צודקת שמר פדרמן לא הציע לתלות אותי באופן אישי, טעיתי והטעיתי כשאמרתי "תומכי אוסלו", ואני מתנצל. לעומת זאת, שמעתי מפי אחד מאחייך האידיאולוגיים שאני "גרוע מערבים", ובאותה נשימה כמעט שהערבים הם כלבים, ומה הרבותא בלתלות כמה בעלי חיים ירודים כמוני לתפארת צור ישראל וגואלו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |