בתשובה לאסתי, 23/07/03 16:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אסתי, אני מסכים איתך במאה אחוז. אני גם לא הייתי מצפה שבחלק הבא תהיה התייחסות לזה, שכן ע"פ הבנתי מדובר במאמר אפולוגטי שנועד לטהר את שמו של כהנא ולהציגו באור חיובי בלבד. כמו כן, אם איני טועה, ניצה כהנא מחברת המאמר, היא קרובת משפחתו של כהנא. ועוד יש לציין שאידיאולוגיה הגזענית של כהנא הובילה בהמשך להקמת תנועה המוגדרת כארגון טרור הן ע"י הממשל האמריקני והן ע"י ממשלת ישראל. ראו הקישורית הבאה (ושימו לב בחברת אלו אירגונים טרוריסטיים נמצאת "כך", מס' 12 ברשימה): "כך" הוכנסה לרשימה זו בעקבות הטבח במערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין, שהחזיק באידיאולוגיה הזו שאכן מצחינה משנאת זרים ואין תמה שהיא הובילה אותו לטרור ורצח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם גולדשטיין היה חבר בתנועת "כך"? האם נשלח למעשהו בידי מנהיגי התנועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ד"ר ברוך גולדשטיין היה מגדולי תלמידיו של הרב מאיר כהנא הי"ד, ברוך הכיר את הרב כהנא עוד בארה"ב והצטרף לפעילות של הליגה להגנה יהודית בארה"ב". אחרי הרצח של כהנא גולדשטיין הספיד אותו וכתב "יהי רצון ונראה בקרוב בקיום הכתובים - יודע בכתובים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך". אבל כנראה שגולדשטיין לא כל כך סמך על אלוהים שהוא ימהר לנקום, ודאג לעשות את זה בעצמו. עוד כמה דברים על הקשר בין כהנא והרוצח גולדשטיין באתר כהניסטי http://www.geocities.com/dr_b_goldstein/kahane_heb.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית בחיוב על השאלה הראשונה. השאלה השניה נשארה פתוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פסוק חדש? (כשבדקתי הוא עוד לא היה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר כהנא עיצב כנראה את השקפת עולמו המיליטריסטית בהשפעת תנועת בית"ר בה היה חבר בצעירותו, כותבת יהודית תידור באומל מאונ' בר-אילן. ללח"י, או "כנופית שטרן", היתה השפעה על עיצובה של תנועת כך. כששאלו את יצחק שמיר אם כהנא הוא טרוריסט הוא ענה "כהנא, טרוריסט? כמי שהיה מעורב שנים רבות בטרור אני יכול לומר שהוא טרוריסט מדרג ב', כולו סמליות רעשנית ורטורית בלי שופ פעילות אמיתית...כהנא לא הבין מהי משמעות "צבא", לא היה לו שום [קוד של] כבוד". הלהט הרטורי של כהנא ותנועת כך הגיע לשיא כשהם שמו פצצה במשרד ששייך לארגון סובייטי במנהטן, והרגו מזכירה באחד המשרדים. "אמצנו את שיטת האלימות "Hit And Run" העידו פעילי התנועה, ופולחן האישיות של כהנא הגעי לשיא "הוא היה הדבר הכי קרוב לאלוהים" לפע דבריו של הכהניסט יוסי טמפלמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מעניין לציין שכהנא מעולם לא זכה להצלחה גדולה בקרב המתנחלים. עיקר התמיכה בו הייתה דווקא בעיירות פיתוח, עקב ההצהרות שלו לגבי "הערבים לוקחים לכם את מקומות העבודה"1. 1 הציטוט לא היה מכהנא, בהכרח, אלא מבן דמותו באופרת הרוק "מאמי": "הם פה הם שם בכל מקום וכבר קשה לכם לחיות, הם מסריחים, הם מתרבים כמו שפנים, הם מזריעים לכם ולנו את הילדות, את כל האחיות, את האמהות!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להעיד שהייתה לכהנא הצלחה יפה אצל חלק מבני עיירות הפיתוח. עם זאת, אותם לובשי החולצות הצהובות שאגרוף מעטר אותן, ואשר הסתובבו בשכונתי, לא היו מן השמנא וסלתא של העיירה. היו אלה נרקומנים ומובטלים כרוניים, שעבורם הגעתו של כהנא לעצרת הייתה אקשן אמיתי, שנערכים אליו ימים לפני ומדברים עליו ימים אחרי. כמי ששיחק עם החבר'ה האלה מדי פעם כדורגל, אני יכול להעיד שבעקבות השתתפותם בעצרת שלו הם היו נטענים תחושת משמעות ושליחות שאותה, כמי שחיו בשוליה הזנוחים של החברה, לא הכירו. דומני שהיה זה פנחס שדה שאמר כי הקבצן צריך כלב, כדי שגם לו יהיה במי לבעוט. כהנא ב"יום השנאה" שערך להם נתן להם במתנה כלב ערבי. כהנא ידע להצית את דמיונם במילים, אך גם במעשי גבורה כגון זה: ב-1984 התאספו 30 אלף תושבי אום אל פאחם והאיזור, כדי לחסום את דרכו של ח"כ כהנא שהתכוון להפגין בתוך כפרם. כהנא הודיע כי מאחר ובבחירות האחרונות הסתבר כי כמה מתושבי הכפר הצביעו עבורו, הוא בא להציע לערבים לעזוב את המדינה. אלף שוטרים נדרשו לאירוע, עימות אלים, יידויי אבנים על תומכי כהנא, עשרות מתושבי אום אל פאחם נפצעו. כהנא נעצר ופונה משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי איך שאתה מתאר את זה נראה שכהנא גם סיפק לערביי אום אל פאחם כלב1 לבעוט בו - הוא עצמו. 1 להבדיל מסיפור העכברושים, אינני משווה את כהנא לכלב, אלא את ההתיחסות של תושבי אום אל פאחם אליו להתיחסות של קבצן לכלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן עמוק דבריך נכונים. אין הרבה אנשים שיכולים בקלות לאסוף עשרות אלפים מתושבי אום אל פאחם ולהכניס אותם לאקסטזה של התלהמות. כהנא והשייח ראאד סאלח הם אולי היחידים. צירוף של כריזמה לוהטת ורטוריקה הפונה אל הצד הקמאי שבנפש, רטוריקה שמושגיה הבסיסיים הם שבט ודם, דת בשירות הפוליטיקה, פחד ושנאה. כן, הימין הקיצוני ספג מהלומה קשה עם מותו. לכהנא הייתה הכריזמה שנעדרה אצל יורשיו (קליינר?:) אגב, דומני שחבירת הליכוד לעבודה, כדי להוציא את תנועתו מחוץ למשחק הפוליטי, נעשתה בהתלהבות גדולה על רקע התיקו "הנצחי" שהיה בשנות שמיר בין הגושים. תיקו שבו כל מנדט היה קריטי, ועם הרב כהנא כאאוטסיידר מקצועי, גוש הימין לא ידע אף פעם איפה הוא עומד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עצמאות בעיר הקודש -------------------- אחרי שכל השאר הלכו למסיבות שלא היה לנו מה לחפש בהן ירדנו העירה, היית כל-כך יפה, זרקת אבן על חתול. אנשים רמי קול צהובי חולצה שחורי אגרוף שרו אהבה לעמם ולארצם, אנחנו נלווינו אליהם. בחצות הסירו השוטרים את המחסומים מהכביש הראשי, עיר של סינדרלות, אמרת. הסוף היה כפי שרק יכול היה להיות: אני לגמתי אייריש קרים, אתה לעסת פרוסות ש/ל חזיר וגבינה ואני אומרת יכולתי אז לתת לך למרות הכל ולמרות החתול. (לאה פילובסקי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לדעתך העובדה ש''ניצה כהנא מחברת המאמר, היא קרובת משפחתו של כהנא'' לא מאפשרת לה לכתוב מאמר אובייקטיבי, אני מצפה שתתלונן על מדיניות העריכה של האייל באחד הבלוגים הנפוצים. וברצינות, זאת הערה מתחת לחגורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שמתפרסמים פה רק מאמרים אובייקטיביים? אם כי אם אכן מדובר בקרובת משפחה הייתי מצפה לדיסקליימר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אמרתי שמתפרסמים כאן רק מאמרים אובייקטיבים. אבל הטענה שנובעת מדבריו של מר גלבץ היא ש*לא יכולה* להיות התייחסות אובייקטיבית מצד קרובי-משפחה, או שלא רלוונטי לצפות לאחת כזאת. למה דיסקליימר? ואיזו דרגת קירבה מחייבת לדעתך דיסקליימר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד רמת אחיינית בודאי. מעבר לכך מדובר בתחום אפור, לשיקול העורך. לטעמי כדאי בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי לא. וזה נוגע ישירות לנושא המאמר. בחברה המודרנית מודדים את האדם ואת דבריו ללא קשר למוצאו. אדם עומד בזכות עצמו, ונמדד לפי מעשיו. לכן, אם הכותבת נושאת-תפקיד בתנועה פוליטית שקשורה לכהנא, הייתי מצפה לאזכור של העובדה. במקרה אחר, של ''קשר דם'' מסוג כלשהו, זה לא רלוונטי לנושא המאמר. אחרת, כולנו מידרדרים לבחינת טיעונים ודעות על רקע מוצא, ולפני שנשים-לב נמצא את עצמנו חוברים לכהנא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היא, לשם הדוגמא בלבד, "סתם" יורשת את התמלוגים ממכירת ספריו? אם כבר גם בכיוון השני, למה חברות אפשרית בתנועה כהניסטית משפיעה על תקפות הדברים? הרי אנחנו לא באים לשפוט את הכותב אלא לבחון את המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי שחברות בתנועה כהניסטית רלוונטית? התייחסתי לנשיאה בתפקיד. אני מניח שבד"כ השיקול בציון תפקידו של הכותב הוא אפשרות להשתמש במאמר לניסיון קידום של אינטרסים זרים שנובעים מהתפקיד - ואז זאת חובתה של המערכת לציין זאת. ב"אינטרסים זרים" אני לא מתכוון לכל סוג של הבעת דעה כשלעצמה (זה חל גם על חבר בתנועה), אלא לניסיון קידום של אינטרסים שלא יכולים להיות ידועים לנו אם לא נדע פרטים על התפקיד שאותו ממלא הכותב. ההורים שלי היו עוד בסבסטיה, וכיום יש לי דוד שהוא ראש ראשות מקומית בשטחים. כשאכתוב מאמר פוליטי, האם אני צריך לציין עובדות אלו? אם לא, מה ההבדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז מה זה משנה בעצם מה מטרת המאמר? נגיד שהכותב התכוון לקדם אינטרסים זרים (זרים למי?), אז מה? או שהכתוב נכון/תקף/משכנע או שאינו כזה. או שאתה רוצה לקבל את המאמר בהקשר רחב ככל הניתן או שההקשר אינו רלוונטי לבחינת המאמר. הגישה שלך היא איפושהו באמצע ואני לא בטוח שאני מבין אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. הגישה שלי לא לגמרי ברורה. אני יכול להעלות טיעון ארכני שיסביר ויצדיק אותה, אבל לא נראה לי שאני מסוגל באמת לעמוד מאחוריו, אז אוותר. לעניין שפתחנו בו - רלוונטיות הקשר המשפחתי בפני עצמו – אני ממשיך לחשוב שאין צורך להצהיר על קרבת משפחה. ההסתכלות שלי היא נורמטיבית בעיקרה. אדם זכאי לפרסם מאמר גם בלי שהוא יבחן על רקע של "מי היה אבא שלך". דבר זה לא פוסל דיון ע"י המגיבים בנושא מידת ההשפעה של הקרבה 1, אבל אין זה נאות להניח מראש השפעה כזאת. 1 למשל, אפשר לטעון שאדם בוחר להקים משפחה עם אנשים שנטיותיהם תואמים את נטיותיו, ולא בהכרח שנטיות המשפחה יוצרות את נטיות האדם. כל האמור מתייחס כמובן לכולנו, ולא דווקא לניצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מוציא לאור של ספר כותב עליו ביקורת לעיתון, אני מצפה שיציינו בפני את זה שהוא המו"ל. אם מנכ"ל משרד הבריאות כותב טור נגד הקיצוץ במשרד הבריאות, אני מצפה שיגידו לי מי הוא, כדי שאוכל לשקול את האינטרסים שלו בעניין כחלק מקריאה ביקורתית של הטקסט. קרבת משפחה, לעומת זאת, אינה מהווה שיקול, לדעתי. אין פה עניין של אינטרסים, וניצה, עד כמה שאני הבחנתי, לא כוללת כאן התייחסויות אישיות לאדם שמצריכות הסבר לגבי הקשר שלה אליו. את המאמר הזה, תיאורטית, יכול לכתוב כל מי שקרא את ספריו של כהנא ותומך בדרכו1. 1 כלומר, אני, למשל, לא הייתי יכול לכתוב אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הגילוי הנאות המתחייב, אם מתחייב1, אינו בשל "קשר דם" אלא בשל מהות היחסים בין הכותב לבין מושא הכתיבה. 1 ואינני יודע אם הוא מתחייב כאן, אבל אני חושב שבכל אופן האחריות בנושא זה היא על הכותב ולא על העורך. אין זה מתפקידו או מחובתו של עורך לפשפש בקשרים, בעבר ובייחוס של הכותב. חובת הגילוי הנאות של האחרון היא כלפי העורך וכלפי הקוראים כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן ואין מתפקידו של העורך לפשפש בעברו של הכותב, אך נניח והעורך מודע לקשר בין הכותב למושא הכתיבה והכותב נמנע מלציין אותו, האם אין מתפקיד העורך לודא שהמידע הזה יובא לידיעת הקוראים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בידי העורך יש מידע שנראה לו ראוי לציון, הוא צריך להביאו לידיעת הקוראים. המשפט הקודם הוא טרואיזם, כמובן, אז אני אנסה שוב: אם העורך והכותב חלוקים ביניהם בשאלת היותו של מידע ראוי לציון, העורך יכול להתנות את פרסום המאמר בפרסום המידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הגילוי הנאות מתחייב ממהות היחסים, למה לציין את קשר הדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מבחינת האספקט העובדתי, קוראי האייל הקבועים - וביניהם בוודאי גם כמה מן העורכים, אם כי בשל מגבלותיו הידועות לא בטוח שהעורך הראשי נכלל בהם - יודעים כי ניצה נשואה לברוך כהנא, בנו של מאיר כהנא: תגובה 110507 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב מ''כך'', ניצה הצהירה בעבר שהיא גם תומכת בדעותיו של הרב כהנא, בנוסף להיותה כלתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמבטיחים לי את "הסיפור האמיתי" מאחורי אחת הדמויות היותר שנויות במחלוקת בחברה הישראלית, אזי הפרספיקטיבה של השכר הישר אומרת לי שזהות הכותב יכולה להיות רלוונטית למאמר. האם מדובר בעיתונאי חוקר? איש אקדמיה? חסיד נלהב? קרוב משפחה שראה את מושא הכתבה גם כשהיה יוצא מהשירותים? צי'לבה ידועה? וכו'. הפרספקטיבה של השכר הישר כמעט תמיד עוזרת לי. אני יודע שאני כמעט תמיד יכול לסמוך עליה. לכן אני משתדל להמנע מקביעת נוסחאות עתידיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: האם הפרספקטיבה שלך על המאמר השתנתה אחרי שאתה יודע על קרבת המשפחה? כי לי זה נראה מאמר אוהד במופגן, שלא מנסה להסתיר זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונן בי החשד שמא מדובר בקרובת משפחה. ממש ניסיתי לחפש את זה בין השורות, בהתחלה או בסוף או כאיזכור במהלך הטקסט. כשקראתי את התגובות והבנתי שמדובר בכלתו של הרב כהנא חשבתי שהיה חשוב לאזכר את העניין הזה. לא בגלל שעכשיו המאמר מוכתם כלא אובייקטיבי. אני לא מפחד מסובייטיביות. היא בכל מקום. כנראה שרק היא קיימת. חשבתי שחשוב לאזכר את קירבת המשפחה כיוון שזה מוסיף נופך לאופי ה''גילויי'' שבמאמר. כל זאת, כאמור, מבלי להיכנס לתהיות עתידיות, ניסוחים משפטיים או פילפולים אתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבקשך לחזור בך מ''צ'ילבה ידועה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שיש צורך לציין את עובדת היותי קרובת משפחתו של הרב כהנא, ואמנם עשיתי זאת בהערה בקורות החיים, (בעיקר כדי להבהיר שהנתונים שיש לי, הם ממקור ראשון...) אולם היא נשמטה /הושמטה. מכל מקום המאמר נכתב על ידי, על דעת שהקוראים מודעים להיותי נשואה לבנו של הרב כהנא. למען האמת, בחלק השני הוספתי פסקה המתארת את הרב כהנא מנקודת מבטי האישית כאדם, אולם גם היא הושמטה בתהליך העריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לשים לב ל"Legal Criteria for Designation". לדידנו, כיהודים ישראלים, אין אלה קריטריונים נכונים כלל וכלל. תוכל לבסס את טענתך, לפיה האידאולוגיה של "כך" "מצחינה משנאת זרים"? או שמא זו סתם השמצה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |