|
||||
|
||||
אני יודע שהם שונאים מישהו" (יוסי שריד, על אני לא זוכר מי) האם לא עלה כהנא לדוכן הכנסת, או שמא זה היה בהפגנה כלשהי, עם חבל ועם הסיסמה "חבל לבוגדים"? זה בעניין אהבת ישראל. אני מצטער ניצה, אך אני מניח שאת התכוננת לתגובות מסוג זה ואולי אף יש בפיך תגובות ראויות שיאירו את עיננו. _____________ אני נזכר בימים אחרים בהם הגנתי בגופי, בכיכר פריז שבירושלים על "נשים בשחור" מפני זעם ההמונים. פעם אחת הסתננתי לפני תחילת העימות אל בין אנשי כהנא, לא זוכר בדיוק למה. אף אחד לא חשד בכלום, עד שאחד מהם ניסה לפגוע באבן גדולה וחדה בשוטר (או בסוסו) שעמד צמוד אלינו. לפני שהוא הספיק זינקתי עליו. מייד התחילו להקיף אותי אנשי הקבוצה. ניסיתי להסביר להם שזה לא בסדר לפגוע בשוטר, אך לא הספקתי הרבה ושוטר אחר ריסס את כולנו בגז מדמיע, ישר לפנים! יתכן שאלו מן הקוראים העוסקים מעת לעת בהפגנות אלימות או בתקיפות מיניות, חוו זוועה זו. למי שלא, אומר רק שזו הייתה הרגשה של סוף. לפחות באירוע הגז המדמיע השני שלי, כבר הבנתי שלמרות גודל הסבל, צריך רק להחזיק מעמד עד שזה יעבור. |
|
||||
|
||||
מתי הוקם "נשים בשחור"? כהנא נרצח בסוף 1990, קצת לפני מלחמת המפרץ אאלט. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מתי הן קמו. נדמה לי שהאירוע המתואר קרה לאחר שכהנא נרצח. יתכן שזה היה נוער כהנא, או אנשי כהנא חי, או אנשי תנועת כך. |
|
||||
|
||||
>>>>>>>> מתי הוקם "נשים בשחור"? כהנא נרצח בסוף 1990, קצת לפני מלחמת המפרץ אאלט.<<<<<<<< בשלהי האנתיפאדה הראשונה מתי שהוא בין 87-91 , אם זכרוני אינו מטעה אותי.
|
|
||||
|
||||
אל תתנצל על הבוטות. תכף תראה שאני מחזירה... אני ממש לא מסכימה שאהבת ישראל בהכרח גוררת שנאה לאחרים, כפי שאהבה לילדיך אינה גוררת שינאה לילדים אחרים. זה כן גורר פעילות שמטרתה להגן/ להיטיב עם האהובים עליך. זה הרי מגוחך לטעון שהרב כהנא שנא רוסים, ולכן פעל למען שחרור היהודים מאחורי מסך הברזל. לדעתי זה מגוחך באותה מידה לחשוב שהרב כהנא שונא ערבים ולכן ממציא את הסכסוך בינינו ובין האומה הערבית. היחס שלו לערבים, כמו היחס שלו לרוסים נובע מהסכנה/ הרע שהם עושים לבני העם שלו, אותו הוא אהב באמת ובתמים. אני חוששת שיש אנשים רבים שאצלם המצב הפוך: ההזדהות שהם מגלים כלפי הסבל של הערבים נובע מיחס בעייתי (בלשון עדינה) שיש להם כלפי חלקים מעמם (למשל אל המתנחלים). עובדה היא שסבלם של שותפינו (המשתפ"ים) מבין הערבים, אינו נוגע להם, אלא רק סבלם של אלו שבהתנגדותם לקיומנו בחבל ארץ זה, יכולים לקדם את מטרותיהם כלפי אחיהם (ה"מתנחלים"), קרי, עקירתם מאדמתם ובתיהם. |
|
||||
|
||||
זה לא לגמרי קשור אבל קצת בכל זאת: אני גר ליד כיכר רבין, ופעם היתה הפגנה של כל המתנחלים שהגיעו בהמוניהם מהשטחים. אני די ימני בדעותי, מצידי שלא יחזירו כלום וכו', אבל מוכרח להגיד לך שפחדתי. כלומר אני לא בטוח שהרגשתי שהחברה האלה, הלבושים בצורה נורא שונה משלי, עם כל מיני ציציות, לבושים מוזרים, זקנים, האנשים האלה הם *העם* שלי! פשוט פחדתי מהחברותא בקרב אנשים אלה. הם לא נראים לי כמו העם שלי, הם נראים לי כמו עוף משונה מוזר. לא אכפת לי שימשיכו להגן על השטחים, למען האמת אשמח, אבל יש לי בעיה. מקווה שהיא הובנה. אולי יש לך איזה פתרון ? |
|
||||
|
||||
ברצינות. (אני יודע כמו מה זה נשמע; אבל עם בעיות כאלה, גם הפתרונות כאלה.) |
|
||||
|
||||
רעיון טוב, במיוחד אם הוא ייסע במכונית לא ממוגנת ויטעה בדרך. יש סיכוי טוב שזה יפתור לו את הבעיה יחד עם עוד הרבה בעיות אחרות. |
|
||||
|
||||
בשטחי יהודה ושומרון גרים כמאתיים אלף אזרחי ישראל. בניגוד לאגדות, רבים מהם נוסעים למקום עבודתם בתחומי הקו הירוק, ובחזרה, מדי יום. |
|
||||
|
||||
עוזי הרעיון משעשע, באמת. אבל אני מדבר איתך שכתושב ת"א פחדתי להיות בקירבתם במרכז ת"א, כלומר אם זכור לכם תמונה של אותו מתנחל ממוסף הארץ שמגרש את כל הערבים מהכפרים השכנים (ברח לי השם), אז הוא נראה כמו פודל לידם, מבחינת הקשיחות, מידת המפחידות. לא ברור לי אם אתם תוקפים אותי בגלל הדעות שלי, אז בואו נמחק אותם, אני אדיש פוליטית. בכל זאת פתרון מישהו? ובעיקר מהצד של המתנחלים בינינו? המשמעות של מה שאני אומר שיש פה 2 עמים יהודיים, ולא אחד. |
|
||||
|
||||
יש גם במאמר עצמו עדות מובהקת לאהבת ישראל. מדובר שם על יהדות ארה"ב בזמן השואה "דוגמה לכשלון ופחדנות שהעידה על אנוכיות וחוסר-לויאליות כלפי האחים הנשרפים". יהודי ארה"ב פעלו נגד היטלר מן הרגע הראשון. הם אכן מיתנו את פעולותיהם כדי לא לגרום לנקמת הנאצים ביהודי גרמניה (מן סוג של שנאת ישראל שכזאת). לעומת זאת הרמז הזדוני של הגברת כי יהודי ארה"ב ידעו מה מתחולל באושויץ, אבל שתקו כדי לא להרגיז את הגויים, גם הוא סוג של אהבת ישראל. ב-1944 התאבד אחד מהיהודים בממשלת פולין הגולה במחאה על השמדת היהודים. אני מציב אתגר בפני המגיבים: מה שמו של יהודי זה? אני חושב שזה מעיד כאלף עדים על ההשפעה שיכלה להיות לפעולות של יהודי ארה"ב בזמן המלחמה. |
|
||||
|
||||
כמדומני ששם המתאבד היה זיגלבוים. |
|
||||
|
||||
אכן כן The well-known Bundist activist Shmuel הוא עשה זאת בפתח הפרלמנט הבריטי!Mordechai Zigelboim committed suicide on May 1, 1943, on the threshold of the British Parliament building in London. It was a protest against the disinterest the free world was showing about the murder of a whole nation. איזכור אחד(!) באינטרנט: |
|
||||
|
||||
''אני מבקש להביע במותי את מחאתי העמוקה ביותר כנגד חוסר המעש שבו העולם משקיף ומרשה להשמיד את העם היהודי.'' ואולי כדאי לציין ששמואל זיגלבוים היה חבר הוועד הלאומי הפולני שישב בלונדון מטעם ''הבונד'', ארגון יהודי לא ציוני. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שאתה לא כולל כל ביקורת על הממסד היהודי תחת ההגדרה "אהבת ישראל".... ואגב, זה שהממסדים היהודים לא הרגיזו את הגרמנים באמת מנע מהנאצים מלנקום ביהודי גרמניה.... המטרה של הבקורת של הרב כהנא על התנהגות הממסד בארה"ב לא היתה רק ביקורת לשמה. הוא לא רק ביקר אותם, אלא למד מבקורת זו את הדרך בה באמת צריך לפעול, והוא נהג אחרת. ואמנם, בפעולותיו, שהממסד היהודי מאוד לא אהב (וגם מדינת ישראל לא כל כך), אולם יהודי רוסיה מאוד מאוד אהבו, הוא הצליח ליצור תאחיזה בין ההתקדמות ביחסים בין ארה"ב וברית המועצות, ובין שחרור חלק מהיהודים ויחס יותר ליברלי אליהם. הוא הצליח במקום שאיש לפניו לא הצליח- גם ממסדים גדולים, וגם מדינה עצמאית. מי שרוצה לדעת את כל הפרטים והשיקולים שעמדו מאחורי כל פעילות, מוזמן לקרוא את ספרו: "סיפורה של הליגה להגנה יהודית". צריך להיות מעבר לגיל מסויים כדי לזכור את חוסר התקווה שהיה בדיבורים על היהודים שנמצאים מעבר למסך הברזל, לפני שלושים שנה. את התחלת המהפך בעניין עשה איש אחד, עם חבורה קטנה של אנשים עם מסירות גדולה לעניין, שהיה מוכן לותר על ה"מקובלות" שלו בחברה. לא אכפת היה לו להיות הכבשה השחורה של כל הממסדים, ובלבד שיצליח לחלץ את אחיו מאחרי מסך הברזל. הממסדים ומדינת ישראל התחילו לפעול בכיוון, כאשר הנושא היה בתודעה הציבורית בזכות הרב כהנא. אז, לא היתה להם ברירה, אלא לצאת מהאדישות וההשלמה עם אבדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי, אותן הם תרצו ב: "פעילות משמעותית בנושא יכולה להרגיז את הרוסים, והם ינקמו ביהודים", אלא מה... מי שלא קונה את מה שאני אומרת כאן, שישאל כל עולה מרוסיה שעלה לארץ במהלך שנות השבעים, מי היה הרב כהנא עבורם. |
|
||||
|
||||
מעניין אותי לדעת האם יש משהו במעשיו או ברעיונותיו של הרב כהנא שאינך מסכימה איתו? (ברמת האיסטרטגיה, לא ברמת הטקטיקה) |
|
||||
|
||||
תשאל ספציפית ואני אענה. |
|
||||
|
||||
לא ספציפית. אני פשוט סקרן לדעת אם את יכולה לחשוב על משהו ברמת העקרון בו אינך מסכימה עם חותנך? אין זו שאלה קנטרנית. |
|
||||
|
||||
תראה, היו בזמנו כמה דברים שלא הסכמתי אתם. דברתי אתו על כך. (הוא בדרך כלל לא קבל את דעתי....). לא יודעת מהן ההגדרות שלך לאסטרטגיה וטקטיקה, אני הייתי מגדירה אותן כאי הסכמות טקטיות. |
|
||||
|
||||
ואני אשמח לדעת, אם יש משהו במעשיו או בדעותיו של הרב כהנא זצ''ל הי''ד שאתה מסכים איתו. |
|
||||
|
||||
התשובה היא כן. יש לא מעט דברים. אני מסכים עם רוב הדברים שניצה בחרה להביא במאמר מתוך דבריו. אני מסכים שאהבת ישראל היא דבר חשוב. אני מסכים שמצבנו היה לא טוב אם גורלנו היה תלוי בידי הפלשתינאים. דרך אגב, לא צנזורה ולא חרם. המאמר יכול להתפרסם בכל מקום, אבל אני למשל לא רוצה לתלות אותו בחדרי. |
|
||||
|
||||
מה, כי יש לך בעייה של מקום בחדר? |
|
||||
|
||||
איך אתה מבין את המושג "אהבת ישראל"? מסקרן אותי לדעת. |
|
||||
|
||||
בחיי, בנאדם נעדר לכמה ימים וכבר שמו נגנב? (: מעתה אמור שוקי + שם משפחה למען הקל על המשתתפים הקבועים. |
|
||||
|
||||
מעתה אמור שוקי שמאל (ר"ת: שם משפחה אין לא) |
|
||||
|
||||
את האשרות והמסמכים קיבלנו לבסוף בשנת 1979, במאמץ ובהתמדה, כמו כל האחרים. לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף ולא על ידי שליח של אף אחד. למיטב ידיעתי, המדיניות של הוצאת אשרות (במסגרת של "איחוד משפחות" בלבד) לא השתנתה במשך כל אותה התקופה. אז אם תשאלי את אבא שלי, הוא לא יוכל לספר לך כלום על הרב כהנא. אגב, תוכלי להרחיב בקשר ל"אובדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי"? בתור אחד שעוד זוכר משהו משם, מעניין אותי לדעת למה את מתכוונת. |
|
||||
|
||||
הטענה אינה שהיו שרפים שחלקו אשרות, אלא שהשלטונות הסכימו לאשר מספרים של עשרות אלפים בשנה בשנות השבעים לאחר ההתעוררות הבינלאומית, שבאה בעקבות העלאת הנושא לכותרות על ידי הרב כהנא, לעומת מאות בודדות בשנות השישים. האובדן של יהודי רוסיה לעם היהודי היה מתרחש חס וחלילה, אם הם היו ממשיכים להיות מנותקים מיהודי שאר העולם, תוך שאין מי שילמד יהדות, ותוך שהשלטונות מקשים מאוד על קיום המצוות. עוד כמה עשרות שנים, וההתבוללות והבורות היו מגיעים לרמות שלא היתה מהן חזרה. אני זוכרת את השיחות והעצרות שהיו לנו כהזדהות עם ''יהדות הדממה'', בבית הספר היסודי. התחושה היתה אז שאנו מדברים על יהדות אבודה כמעט. |
|
||||
|
||||
חבל - ההישג היחיד שהיה יכול להיות לברית המועצות גם הוא נלקח מהם... אבל מה שרציתי להגיד הוא שגם הנצרות שרדה תחת המשטר הקומוניסטי, ולכן אין סיבה לחשוב שהיהדות הייתה נמחצת תחתיו. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין היהדות לנצרות ברוסיה גדול כמו ההבדל בין רוב גדול לעומת מיעוט... |
|
||||
|
||||
עברת "אוהל אב"כ" בטירונות? זה אמור להיות מאותו סדר גודל, לא? |
|
||||
|
||||
לא עברתי את זה בטירונות והסבל היה גדול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |