בתשובה לניצה כהנא, 24/07/03 21:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את האשרות והמסמכים קיבלנו לבסוף בשנת 1979, במאמץ ובהתמדה, כמו כל האחרים. לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף ולא על ידי שליח של אף אחד. למיטב ידיעתי, המדיניות של הוצאת אשרות (במסגרת של "איחוד משפחות" בלבד) לא השתנתה במשך כל אותה התקופה. אז אם תשאלי את אבא שלי, הוא לא יוכל לספר לך כלום על הרב כהנא. אגב, תוכלי להרחיב בקשר ל"אובדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי"? בתור אחד שעוד זוכר משהו משם, מעניין אותי לדעת למה את מתכוונת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה אינה שהיו שרפים שחלקו אשרות, אלא שהשלטונות הסכימו לאשר מספרים של עשרות אלפים בשנה בשנות השבעים לאחר ההתעוררות הבינלאומית, שבאה בעקבות העלאת הנושא לכותרות על ידי הרב כהנא, לעומת מאות בודדות בשנות השישים. האובדן של יהודי רוסיה לעם היהודי היה מתרחש חס וחלילה, אם הם היו ממשיכים להיות מנותקים מיהודי שאר העולם, תוך שאין מי שילמד יהדות, ותוך שהשלטונות מקשים מאוד על קיום המצוות. עוד כמה עשרות שנים, וההתבוללות והבורות היו מגיעים לרמות שלא היתה מהן חזרה. אני זוכרת את השיחות והעצרות שהיו לנו כהזדהות עם ''יהדות הדממה'', בבית הספר היסודי. התחושה היתה אז שאנו מדברים על יהדות אבודה כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל - ההישג היחיד שהיה יכול להיות לברית המועצות גם הוא נלקח מהם... אבל מה שרציתי להגיד הוא שגם הנצרות שרדה תחת המשטר הקומוניסטי, ולכן אין סיבה לחשוב שהיהדות הייתה נמחצת תחתיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין היהדות לנצרות ברוסיה גדול כמו ההבדל בין רוב גדול לעומת מיעוט... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |