בתשובה לאפופידס, 23/07/03 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש גם במאמר עצמו עדות מובהקת לאהבת ישראל. מדובר שם על יהדות ארה"ב בזמן השואה "דוגמה לכשלון ופחדנות שהעידה על אנוכיות וחוסר-לויאליות כלפי האחים הנשרפים". יהודי ארה"ב פעלו נגד היטלר מן הרגע הראשון. הם אכן מיתנו את פעולותיהם כדי לא לגרום לנקמת הנאצים ביהודי גרמניה (מן סוג של שנאת ישראל שכזאת). לעומת זאת הרמז הזדוני של הגברת כי יהודי ארה"ב ידעו מה מתחולל באושויץ, אבל שתקו כדי לא להרגיז את הגויים, גם הוא סוג של אהבת ישראל. ב-1944 התאבד אחד מהיהודים בממשלת פולין הגולה במחאה על השמדת היהודים. אני מציב אתגר בפני המגיבים: מה שמו של יהודי זה? אני חושב שזה מעיד כאלף עדים על ההשפעה שיכלה להיות לפעולות של יהודי ארה"ב בזמן המלחמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני ששם המתאבד היה זיגלבוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן The well-known Bundist activist Shmuel הוא עשה זאת בפתח הפרלמנט הבריטי!Mordechai Zigelboim committed suicide on May 1, 1943, on the threshold of the British Parliament building in London. It was a protest against the disinterest the free world was showing about the murder of a whole nation. איזכור אחד(!) באינטרנט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני מבקש להביע במותי את מחאתי העמוקה ביותר כנגד חוסר המעש שבו העולם משקיף ומרשה להשמיד את העם היהודי.'' ואולי כדאי לציין ששמואל זיגלבוים היה חבר הוועד הלאומי הפולני שישב בלונדון מטעם ''הבונד'', ארגון יהודי לא ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שאתה לא כולל כל ביקורת על הממסד היהודי תחת ההגדרה "אהבת ישראל".... ואגב, זה שהממסדים היהודים לא הרגיזו את הגרמנים באמת מנע מהנאצים מלנקום ביהודי גרמניה.... המטרה של הבקורת של הרב כהנא על התנהגות הממסד בארה"ב לא היתה רק ביקורת לשמה. הוא לא רק ביקר אותם, אלא למד מבקורת זו את הדרך בה באמת צריך לפעול, והוא נהג אחרת. ואמנם, בפעולותיו, שהממסד היהודי מאוד לא אהב (וגם מדינת ישראל לא כל כך), אולם יהודי רוסיה מאוד מאוד אהבו, הוא הצליח ליצור תאחיזה בין ההתקדמות ביחסים בין ארה"ב וברית המועצות, ובין שחרור חלק מהיהודים ויחס יותר ליברלי אליהם. הוא הצליח במקום שאיש לפניו לא הצליח- גם ממסדים גדולים, וגם מדינה עצמאית. מי שרוצה לדעת את כל הפרטים והשיקולים שעמדו מאחורי כל פעילות, מוזמן לקרוא את ספרו: "סיפורה של הליגה להגנה יהודית". צריך להיות מעבר לגיל מסויים כדי לזכור את חוסר התקווה שהיה בדיבורים על היהודים שנמצאים מעבר למסך הברזל, לפני שלושים שנה. את התחלת המהפך בעניין עשה איש אחד, עם חבורה קטנה של אנשים עם מסירות גדולה לעניין, שהיה מוכן לותר על ה"מקובלות" שלו בחברה. לא אכפת היה לו להיות הכבשה השחורה של כל הממסדים, ובלבד שיצליח לחלץ את אחיו מאחרי מסך הברזל. הממסדים ומדינת ישראל התחילו לפעול בכיוון, כאשר הנושא היה בתודעה הציבורית בזכות הרב כהנא. אז, לא היתה להם ברירה, אלא לצאת מהאדישות וההשלמה עם אבדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי, אותן הם תרצו ב: "פעילות משמעותית בנושא יכולה להרגיז את הרוסים, והם ינקמו ביהודים", אלא מה... מי שלא קונה את מה שאני אומרת כאן, שישאל כל עולה מרוסיה שעלה לארץ במהלך שנות השבעים, מי היה הרב כהנא עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אותי לדעת האם יש משהו במעשיו או ברעיונותיו של הרב כהנא שאינך מסכימה איתו? (ברמת האיסטרטגיה, לא ברמת הטקטיקה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל ספציפית ואני אענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ספציפית. אני פשוט סקרן לדעת אם את יכולה לחשוב על משהו ברמת העקרון בו אינך מסכימה עם חותנך? אין זו שאלה קנטרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, היו בזמנו כמה דברים שלא הסכמתי אתם. דברתי אתו על כך. (הוא בדרך כלל לא קבל את דעתי....). לא יודעת מהן ההגדרות שלך לאסטרטגיה וטקטיקה, אני הייתי מגדירה אותן כאי הסכמות טקטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אשמח לדעת, אם יש משהו במעשיו או בדעותיו של הרב כהנא זצ''ל הי''ד שאתה מסכים איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא כן. יש לא מעט דברים. אני מסכים עם רוב הדברים שניצה בחרה להביא במאמר מתוך דבריו. אני מסכים שאהבת ישראל היא דבר חשוב. אני מסכים שמצבנו היה לא טוב אם גורלנו היה תלוי בידי הפלשתינאים. דרך אגב, לא צנזורה ולא חרם. המאמר יכול להתפרסם בכל מקום, אבל אני למשל לא רוצה לתלות אותו בחדרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, כי יש לך בעייה של מקום בחדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה מבין את המושג "אהבת ישראל"? מסקרן אותי לדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיי, בנאדם נעדר לכמה ימים וכבר שמו נגנב? (: מעתה אמור שוקי + שם משפחה למען הקל על המשתתפים הקבועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעתה אמור שוקי שמאל (ר"ת: שם משפחה אין לא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האשרות והמסמכים קיבלנו לבסוף בשנת 1979, במאמץ ובהתמדה, כמו כל האחרים. לא על ידי מלאך, לא על ידי שרף ולא על ידי שליח של אף אחד. למיטב ידיעתי, המדיניות של הוצאת אשרות (במסגרת של "איחוד משפחות" בלבד) לא השתנתה במשך כל אותה התקופה. אז אם תשאלי את אבא שלי, הוא לא יוכל לספר לך כלום על הרב כהנא. אגב, תוכלי להרחיב בקשר ל"אובדנם של יהודי רוסיה לעם היהודי"? בתור אחד שעוד זוכר משהו משם, מעניין אותי לדעת למה את מתכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה אינה שהיו שרפים שחלקו אשרות, אלא שהשלטונות הסכימו לאשר מספרים של עשרות אלפים בשנה בשנות השבעים לאחר ההתעוררות הבינלאומית, שבאה בעקבות העלאת הנושא לכותרות על ידי הרב כהנא, לעומת מאות בודדות בשנות השישים. האובדן של יהודי רוסיה לעם היהודי היה מתרחש חס וחלילה, אם הם היו ממשיכים להיות מנותקים מיהודי שאר העולם, תוך שאין מי שילמד יהדות, ותוך שהשלטונות מקשים מאוד על קיום המצוות. עוד כמה עשרות שנים, וההתבוללות והבורות היו מגיעים לרמות שלא היתה מהן חזרה. אני זוכרת את השיחות והעצרות שהיו לנו כהזדהות עם ''יהדות הדממה'', בבית הספר היסודי. התחושה היתה אז שאנו מדברים על יהדות אבודה כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל - ההישג היחיד שהיה יכול להיות לברית המועצות גם הוא נלקח מהם... אבל מה שרציתי להגיד הוא שגם הנצרות שרדה תחת המשטר הקומוניסטי, ולכן אין סיבה לחשוב שהיהדות הייתה נמחצת תחתיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין היהדות לנצרות ברוסיה גדול כמו ההבדל בין רוב גדול לעומת מיעוט... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |