 |
אולי משוגע, אבל לא טיפש | 2752 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
עוד לא קראתי את המאמר לעומק, אבל כבר אני רוצה להגיד כל הכבוד על בחירת הנושא. כבר זמן מה אני מקווה שיהיה כאן מאמר בסגנון. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, תמוה שלא קישרתם לביקורת על ספרו של וולפרם באתר הזה: דיון 1814. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
("עצמיון חורצני"? קצת הגזמתם, לא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי תגובות עצמיות חורצניות? לא הגזמת? (זו מחווה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש שהשאלה שהציב המאמר, של "האומנם כדי להיות גאון צריך נטייה לשיגעון?", לא ממש נענתה, ובמקום זה המאמר בעיקר מפרט כמה מקרים של "משוגעים", כשאצל חלק מהמשוגעים האשמה העיקרית היא בהתעניינות שלהם בתחום שהוא "לא עסקם". אני מודה שלא צלחתי את הספר של פנרוז, ואת הספר של וולפרם לא קראתי, ובכל זאת - נראה לי שהשיגעון העיקרי שהם לוקים בו, אם כבר, הוא שיגעון גדלות. אבל גם בלי זה, המאמר בעיקר עונה על השאלה "האומנם אצל גאונים תתפתח נטייה לשיגעון?" במקום על השאלה המקורית. כנראה שיותר מהנה לענות על השאלה הזו, כי היא מאפשרת להביא הרבה דוגמאות משעשעות למדענים מבריקים שהשתגעו (מה עם ניוטון, באמת?) כשנסיון לענות על השאלה הראשונה יצריך בעיקר בדיקה משעממת של כל מני גאונים שלא מגלים את האקסצנטריות המבוקשת. אגב, באיזו קטגוריה נופל איינשטיין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצריך למחוק את אחד מה''לא לא'' שמופיעים אחרי תמונתו של פאולינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שהכי הפריעו לי במאמר - הפסקה ''ש גאונים שכמו הסטריאוטיפ, היו משונים מלכתחילה.'' קריצה קטנה למה שנדמה היה בהתחלה כנושא המאמר, אמנם דוגמה אחת טובה (פאול ארדוש), אבל אז מיד אחת ממש גרועה (קורט גדל לא נהג להרעיב את עצמו למוות עוד מצעירותו, אני חושד), וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, שמעתי פה ושם טענות שארדש פשוט לקה בתסמונת אספרגר, כלומר - אני: גאון לא מובן שהקדים את זמנו. אתה: אוטיסט שהצליח כנגד כל הסיכויים. הוא: מטורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אספרגר או בגלל כל דבר אחר, הוא היה ''מוזר'', ועל כך דובר. דרך אגב, אני לא חסיד של איבחונים שלאחר המוות, במיוחד של תסמונות שמוגדרות כך שכמעט כל אחד יכול להיות מאובחן כסובל מהן, וממש אף אחד לא יכול להפסל. איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה לא היה ברור מההודעה, גם אני לא חסיד של אבחונים שכאלה. (אגב, לא כל כך הבנתי מה ''מוזר'' במנהג של ארדש לשוטט בעולם ולגור אצל ידידו - לא ברור לי למה עדיף היה לו להישאר כל הזמן באותו מקום, מה שמשאיר את הסנדביץ' (ושמעתי שגם בקורנפלקס הוא התקשה)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה עם הסנדוויץ'? בכוונה שמתי את "מוזר" בין גרשיים, אבל אם אתה רוצה, סבבה, הבה נתווכחה - מוזרה יכולה להיות גם התנהגות הגיונית למהדרין, כמו למשל להשתדל לשכוח מקרוב ברגע שנפטר, לא ללכת להלוויה שלו ולא להתאבל עליו. ברגשותיו של הבר-מינן כבר לא נפגע, אז למה לבזבז זמן? עדיין, מי שבאמת מסוגל לחיות ככה הוא מוזר לדעתי. ולדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המתמטיקאי פאול ארדוש לא הכין סנדביץ' בעצמו עד גיל עשרים" (!) (בד"כ כשרוצים לציין חריגות של מישהו על ידי "עשה כך וכך בגיל מאוחר מהרגיל" אומרים שהוא איבד את הבתולים רק בגיל 21. כאן מטעמי צניעות הסתפקו בסנדביץ'). הברנש הלא מתאבל שלך נשמע לי כמו אחד משניים: ציניקן גמור, או מישהו שספג טראומה רגשית לא קטנה. אני לא חושב שאף אחד משניהם מוזר. כנראה שזה ויכוח טרמינולוגי לא מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאין גורם מוכר ומובן שכזה להתנהגות, התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ברור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה אבחנת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי באינטרנט בכל מיני מקומות, אלא מה? אתה מעדיף "איבחנתי"? או שאתה שואל מה היו התסמינים שהרבתי למצוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהתבחינים המעניינים של תסמונת אספרגר מתואר ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת-לילה", וידידתי הפסיכיאטרית אישרה שזו באמת בדיקה פופולרית. מראים לילד (נניח שזה ילד) קופסה של בוטנים, ושואלים אותו מה הוא חושב שיש בפנים. "בוטנים", הוא עונה. אומרים לו לפתוח, הוא פותח ומוצא בפנים עפרונות. מבקשים ממנו לסגור את הקופסה, וליתר בטחון שואלים אותו שוב מה יש בפנים - "עפרונות". בסדר. עכשיו מכניסים את אמא לחדר, ומציגים לילד את השאלה הבאה: אם נשאל את אמא מה יש בקופסה, מה היא תענה? ילד-אספרגר עונה, ללא היסוס, "עפרונות". ילד רגיל בגיל הזה מבין שאמא לא יודעת את מה שהוא כבר יודע, אבל בעלי תסמונת אספרגר מתקשים ככל הנראה להבין את אי-התלות בין תודעות שונות. אולי תנסה את זה עם ידידיך, נראה מה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ידידים בגיל הזה (דרך אגב, שכחת לציין את הגיל המדובר [אתה לא צריך]). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי נכשל במבחן הזה גם היום. למזלי, אין סיכוי שאמא שלי תסכים לשתף פעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע מוזר מאוד. האם לא ייתכן שילד רגיל (אגב, באיזה גיל באמת?), שמבחין בהחלט באי-תלות בין תודעות, יגיד גם הוא "עפרונות" - משום שהוא מאמין שעל אמא שלו אי אפשר לעבוד? או שהיא אשפה בידיעה מה יש בקופסאות בלי קשר למה שכתוב/מצויר עליהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. אז? זה לא מבחן מבודד האמור לתת תוצאה חד-משמעית, ואני מניח שגם אפשר לשוחח עם הילד ולהבין מדוע בחר לענות כפי שענה. אני לא יודע באילו גילאים המבחן הזה מקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים כאלו נעשו במסגרת של התפחות מה שאכנה אותו ''תודעה חברתית'' אצל ילדים. האם לילד יש יכולת לחשוב שלאחרים יש ''פסיכולוגיה'' וגם אם ה''פסיכולוגיה'' של הילד התפתחה. ז''א, היכולת שלך לשים את עצמך במצבו של האחר, לראות את העולם מזוית הראיה של מישנו אחר, ולהעניק לו כוונות, ידע, תפיסות, מחשבות וכו', קרי תכנים מנטליים שונה משלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן שהצגת הוא חלק מתאורייה שנקראת -Theory of mind - TOM. חוקר בשם סקוט אטרן עשה גם ניסוי המשך ושאל את הילדים " מה אלוהים היה אומר שיש בקופסה" ,ילדים בגיל 5-6 ידעו להגיד "עפרונות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעניינתי בתסמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי מחר (היום) בבוקר (נזכר באותה הזדמנות בחוב לעדי סתיו מלפני כמה שבועות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להראות הוא בדיוק ההפך- שהחבר'ה הללו הם לא יותר משוגעים ממני או ממך, רק שיש להם הזדמנות לממש מאווים שאני ואתה פוחדים להתעסק איתם מפאת "מה יאמרו", או "מה נאכל מחר". כמובן שניוטון היה אצלי על הכוונת (אלכימיה?) אבל החלטתי להתעסק עם דוגמאות יותר מודרניות כדי להזהר ממחלת הנדושות שטל תאר בדיון 2734. גם ההבדלים בנורמות בין ימינו לבין תקופתו של ניוטון מקשות על ההשוואה. כמובן שקל יותר להשמיץ את ניוטון מלהסתכן בתביעת דיבה מנובליסט חי ( מערכת, עכשיו זה זמן טוב לפדות את הצ'ק של שכ"ג תגובה 300679). איינשטיין הוא גם עניין מעניין. מצד אחד, כולם מסכימים היום שהוא שרף עשרים שנה בחיפוש עקר אחרי תורת שדה מאוחדת, מצד שני, יש הטוענים שזה בדיוק מה שהפיזיקה עשתה בעשרים השנים האחרונות1. מה שנראה לי די ברור הוא שהוא חש מחוייבות לפרוייקט משום שהוא היה *ה*איינשטיין. 1 קדימון למאמר שהייתי יום אחד רוצה לכתוב, אם רק אתפנה והאגו שלי יתאושש משלל המכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני לא חושב שזה שהם לא יותר משוגעים ממך או ממני הופך אותם לפחות משוגעים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגו? מכות? קוראים לזה ביקורת. מה רצית- רק מחיאות כפים? כל הביקורות שקראתי (טוב, רובן) היו ביקורת בונה, עניינית, מכובדת. כמו שכל מדען יודע שיום אחד יפריכו אותו, כך גם אתה ככותב צריך לדעת שיהיה מי שיעיר. חלק מההערות, התגובה עליהן צריכה להיות "וואלה... במאמר הבא אדע לנסח יותר טוב". אבל "האגו שלי יתאושש משלל המכות"? עד כאן: חכה עד שתתחתן ואז תראה מה זה מכות לאגו :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יאמן, לא רק שאני מקבל ביקורת, אני גם מקבל ביקורת על איך שאני מתייחס לביקורת. כל כך קשה להיות פאסיב אגרסיב בימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה בסוף לא במקום. (סתם. הייתי חייב שתקבל ביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איכפת לך מהביקורת? העיקר שקיבלת את הצ'ק מהמערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין, הם עכשיו משלמים רק לפי מספר התגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין? למה אתה חושב שהתפתלתי עם האלמונית על פני עשרות (מאות?) תגובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהא! אלמונית עאלק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסמונת מאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהייתי ממציא מישהי קצת יותר מפרגנת. למזלי אני לא מוכשר מספיק כדי שמישהו יחשוב ברצינות שהמצאתי את החשמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען ש*אני* לא מפרגנת? moi? אחרי שאפשרתי לך את כל ההתפתלות הזאת רק בשביל תמלוגיך הגואים וללא שום רווח עצמי??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלמה עפרונית, מופתעת שזוכרת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, תודה, איזה דברים מוזרים. לא נראה לי הסוג שמתאים לשוטה הכפר אבל אחרי האתר הזה אפשר כבר להאמין הכל על כל אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר אמרתי, אין לי מספיק כשרון (וגם המוטיבציה שלי לא משהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה המוטיבציה שלך לא משהו? המחיר לתגובה לא שווה את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משלמים לי אותו דבר עבור תגובות בשמי הרגיל. אצלך זה לא ככה, mao? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדו עלי. אמרו לי שאני עובד באותם תנאים כמוך (כלומר, משלמים לי גלובלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''אותם תנאים'' הכוונה היא ''כפרי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגעי השיא של האייל כקהילה. _________ העלמה עפרונית, מיודעת פעם אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרגעי השיא של כותבי האייל בכלל (בימינו אף אחד לא טורח להמציא אפילו זהות אחת, לעצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי הגיע הזמן ש-MTH יצא מהארון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהתברר שהוא הכותב שהיה ידוע כ"האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)". לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה לא אתה? נשארו רק ארבעה מועמדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגעתי הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן, ולא היטבתי להכירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עאלק. חזרת לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) לגמרי לא מעליב אותי להיחשב ליוצר האתר ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא מבין באתר ההוא, זה מה זה כל גושי הטקסט הענקיים האלה, ואיך בכלל מישהו הצליח לקרוא אותם בזמנו. מישהו צריך להיכנס לשם דחוף, ולדפוק שני אנטרים כל 4-5 משפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שעדיין מוביל את הרשימה, אני הייתי שותק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "מי שעדיין מוביל את הרשימה"? ההמ"ה לא הכחיש שהוא בנה את האתר - תגובה 271805 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכחיש אבל גם לא הודה גלויות, לכן רק מוביל. תגובה 271906 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח... היו ימים. מחמם את הלב גם לראות שבינתיים התרומם הפרויקט של שמי זרחין, והסרט ''אביבה אהובתי'', שאומרים שהוא לא רע, יצא לאקרנים (לא, לא קיבלתי גרוש בתמלוגים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם לא אני, אם לזה אתה מנסה לרמז פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה חוזרת באתר ההוא גילתה לי שהעלמה עפרונית נקראת שם בטעות "העלמה העפרונית". לכאורה, שגיאה חסרת חשיבות, אבל בהתייחס ל תגובה 88608 אני חושב שהשאלה מיהו מאן דהוא נפתרה. כרגיל, מיד צצה שאלה חדשה: מיהו האלמוני המקורי? ברור שהוא קורא את האייל, ודי ברור שהוא גם מגיב בניק כלשהו. הק, מה ה- BMI שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיפוש הזה הוא שהעלה אצלי את ההשערה שמדובר במפצח האגוזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני חשבתי דווקא על חליל הקסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשה המקשה? הקיצור? מה זה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את זה. בהתחלה אתה שואל אותי על ה-BMI, אחר כך על ה-BMW, ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הגעת הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן? הכיצד? לא היית כאן מהתחלה? איך עבדו עלינו ככה? ועוד שאלה - אם כך, איך הגעת בכלל לאייל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברי העגום הייתי פעיל למדי ב"בננות". מי שלא חטא מעולם מוזמן לידות בי את הפיקסל הראשון. מישהו (הי? לא זוכר) הזכיר שם את האייל, באתי, קראתי, לא השתכנעתי. החלק הנשי שבי לא אהב את הרוח המנוכרת שריחפה על פני הריבועים הכחולים. אחר-כך באתי שוב, והשאר היסטוריה. (למי שלא יודע, בתחילת דרכי נקראתי "דנידין". ההודעה הראשונה ששיגרתי היא תגובה 39814 .) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, לא זכרתי שהתחלת את הקריירה שלך באייל כבלגניסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האמת, יש שם עוד איזכורים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש צירוף מקרים. והוא עוד טורח להכחיש באמצעות הרואה ואינו נראה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכר נכון, האתר הזה הביא אותי לאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאסיב-אגרסיב זה באמת כבר פאסה. אבל באמת קשה להמליץ על משהו אחר: בכל מקרה, אולי תיקח ריטאלין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורות היו ענייניות, והוא התייחס אליהן ככאלה. כבדרך אגב הזכיר את אכזבתו, המובנת, על כך שספג כל כך הרבה ביקורת - אבל הוא לא דחה את הביקורת. "מה רצית- רק מחיאות כפים?" הייתה התקפה לא מוצדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את עניין היכולת וההזדמנות לממש מאווים אפשר לראות מעוד נקודת מבט, שאפשר לקרוא לה תסמונת הדוגמנית הטפשה. נראה שלכל בני האדם יש את הנטייה לפליטות פה, דברי הבל, מוזריות ורעיונות סרק. מה שלרובנו אין, זה את תשומת הלב וההקשבה של הזולת. ה''נפילות'' והשטויות שלנו מתפזרות ומתנדפות בחלל הריק של האנונימיות. כאשר איש מדע מפורסם (או לעניין זה, כל ידוען אחר) נכשל בדברי שטות או יורד מן הפסים לחלוטין הדבר מקבל הד, הרבה פעמים ללא פרופורציה עם עצם העניין. נקודת מבט נוספת היא שלעתים, תנאי גידול (ילדות ובחרות) לא שגרתיים יוצרים אישיות לא שגרתית בהצטיינותה אך גם בדברים אחרים (וניוטון הוא בכ''ז דוגמה מתבקשת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החוקר הצעיר מרגיש שגם הוא יוכל להמם את ביולוגיםהכלכלנים/מדעני המחשב ברגע שרק יתחשק לו להציץ לאחת המעבדות שלהם" פיינמן משוויץ באחד מספריו, על כמה קשה אפילו לשאול שאלות בפיזיקה. כדוגמה, הוא מספר שהוא הציץ במיקרוסקופ של ידיד ביולוג, ושאל: מה מניע את הכלורופלסטים בתא צמח? ונענה שזו שאלה פתוחה בביולוגיה. ולמערכת: אנא הוסיפו רווח בין ביולוגיםהכלכלנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשפינמן פנה ללמוד ביולוגיה, הוא חיפש מפה של חתול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מעניין ואינפורמטיבי להפליא אולי יותר מיד. הוא מציג שאלה אמיתית ונכונה שצריכה להישאל, אבל הוא שם יתר דגש על דוגמאות ביוגרפייות ופחות על התהליך שגורם לשיגעון הזה. אולי אפשר למצוא את הסיבות מתוך הפסקאות הביוגרפיות אבל חסרות לי פסקאות מהות על שורש הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ראוי להזכיר שהיו גם מדענים צנועים, כגון פול דיראק פול דיראק [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מעניין, אם כי לדעתי הוא איננו מוכיח שום דבר שהוא. ומה שמפריע לי בעיקר הוא ההנחה הסמויה (או לא לגמרי סמויה) של הכותב שכל עניין איזוטרי או מיסטי במידה מסוימת שמגלה מדען גדול מצביע בהכרח על טירוף, או לפחות על הפרעת אישיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מרתק. אבל גם לי השאלה הזו הציקה לאורך כל המאמר: למה כשמדען פונה לעיסוק בבעיית התודעה (או אפילו "איחוד השכל והחומר") הוא נחשב פסיכי? הרי אם לימודו את הנושא יתרום ולו מעט להבנתנו, זו תהיה תרומה כבירה לא פחות מגילוי מדעי אחר. סטטיסטית, ברור שהעיסוק המדעי הטהור מתאים יותר באופיו לאנשים צעירים יחסית, ולענ"ד זה מבורך וטבעי שמדענים מנוסים עוברים לתחומים יותר מהותיים-פילוסופיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעיקר קצפו של הכותב אינו יוצא על עצם העיסוק של מדען בבעיית התודעה. הבעיה היא שפֵרות העיסוק הזה פשוט אינם מדע טוב (ואם יותר לי לשפוט, גם לא פילוסופיה טובה). ורק בזכות המוניטין מהתחום המדעי, עבודתו בחקר התודעה[*] זוכה לתהודה. [*] צמרמורת שדמי עוברת בגווי. ברר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שהנימוק היחיד במאמר לכך שהפרות אינם מדע טוב הוא (בתרגום חופשי של ההתרשמות שלי) ''קראתי את הספרים, היה משעמם פחד ולא הבנתי מה הנקודה שלהם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו במה שאתה אומר (רק שלא היה משעמם), אבל המטרה שלי לא היתה לבקר את משנתם המדעית של וולפרם או פנרוז (מה שאגב נעשה לא מעט, ונדמה לי שבמאמרך רמזת שאתה שותף לביקורת). זה דווקא נשמע לי כמו אחלה רעיונות מעניינים. מה שרציתי לבקר זה את ה*צורה*. אם יש לך משהו ספציפי להגיד על אינטראקציות של "גרביטונים" עם חלבונים, דבר לעניין ויתכננו כבר ניסוי. הרושם שהתקבל אצלי הוא שלא נאה לפנרוז או וולפרם להתפלש בפרקטיקות כאשר הם מחזיקים את המפתח לכל הבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרושם שהתקבל אצלי הוא שלא נאה לפנרוז או וולפרם להתפלש בפרקטיקות כאשר הם מחזיקים את המפתח לכל הבעיות". או.קיי. זה כבר סיפור אחר. אבל מה הקשר בינו לבין שגעון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגעון גדלות? סתאאם. אני חושב שההתנהגות של פנרוז ו-וולפרם היא כמו 8000 עורכי דין בתחתית הים - צעד בכיוון הנכון1. כמו שכתבתי על ג'וזפסון: "יש כאן דוגמא קיצונית לאיש מדע מבריק, שבשלב מסוים מחליט לעסוק בתחום רחוק מאוד מהשכלתו המקורית. התוצאות, במקרה זה לפחות, שנויות מאוד במחלוקת." 1 חברי הטובים ביותר וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בתחתית הים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכינרת, יחד עם שאר האנושות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשל בעיה טכנית אצל המערכת, לא יצא לי לראות את הגרסה הערוכה לפני הפרסום. מכיוון שהסוסים כבר ברחו אסתפק בכמה הערות כלליות לגבי מבנה המאמר כפי שהוא עכשיו וכפי שהתכוונתי שיהיה: בעניין הטיזר המערכתי, למרות כותרת המאמר, לא התכוונתי לדבר על "שגעון" במובן הקליני, למעשה התכוונתי לדבר ההפוך- שמה שנראה הרבה פעמים כמשהו קליני הוא בסך הכל המשך של מגמה. אולי בחירת המשפט הזה מתוך המאמר מעורר מדי מדנים. אבל אם זה עושה את העבודה- ניחא. בגרסא המקורית התחלתי מהדוגמאות היותר מופרעות כביכול מתוך תקווה שלאורן הטענה של ה"שגעון" כשפיץ של התנהגות מקובלת תראה יותר שערוריתית. רק אחר כך הסברתי את הכיוון ( הפרק הראשון שמתחיל ב"מקובל לחשוב...") ואז להביא את הדוגמאות הפחות שנויות במחלקות כדי להוכיח את כיוון המגמה. זאת גם הסיבה שבפרק הראשון מדברים על "נטיה לתורת הנסתר"- הפסקה הזאת היתה אמור להופיע לאחר הפסקה על ג'וזפסון.) חוץ מזה, בגרסה המקורית לא דיברתי על אי-קיו ולא על תמהונות (לפחות לא בהקשר של רעייה). ואחרי האפולוגטיקה, מעט עידכונים: ה"ניו סיינטיסט" כנראה מחזיק מרגלים במערכת האייל (או אצלי בבית) כי לפני מספר שבועות הם הקדישו את הגליון לנושא דומה1. אפשר למצוא שם גם ראיון עם בריאן ג'וזפסון שדווקא מסביר בצורה סבירה את עמדתו. הוא אומר בפירוש שלמרות שפרס הנובל מנע מעט מאנשים להתנגד לכווני המחקר שלו, הוא מתקשה למצוא תקציבים. הוא גם חושב שיש הרבה מדענים שמאמינים בטלפטיה, רק פוחדים להודות בכך, וגם שלולא הלעג בו נתקל המחקר על היתוך קר היינו יכולים להנות מאנרגיה שייוצרה כך. חוץ מזה, התברר לי שפיליפ אנדרסון לא מנע ידו מהתעסקות באקונופיזיקה, פחות לא בשנות ה802 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל ארכיטקטים נהוג לומר "תן לבניין לדבר": בניין שצריך חוברת הסבר על מנת שיובן ע"י הציבור הוא לא בניין טוב. (אני דווקא נהניתי מרוח המאמר שלך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלא קראת את ''כמעיין המתגבר''. (תודה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''כמעיין המתגבר'' זה ''ציבור שצריך חוברת הסבר על מנת להבין בניין הוא לא ציבור טוב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה ראובן מתכוון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את זה כ''חוברת הסבר איך ארכיטקט שלא מרוצה מהקבלן צריך להתנהג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא קראתי, ולכן(?) אינני מבין את ההומור שלעיל. הסבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 427468. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שקראתי את ההערה שלך, ואת שאר האזכורים כאן, ועדיין לא הבנתי מה הקשר בין ''תן לבניין לדבר'' לבין ''המעיין המתגבר'' - חוץ מכך שבשניהם מדובר על אדריכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהאדריכל ב''כמעיין המתגבר'' (לכאורה) לא נוקט בגישה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://he.shvoong.com/books/391551-%D7%9B%D7%9E%D7%A... (חבל לבזבז את זמנך היקר) / | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. את קיטינג וטוהי מזכירים, אבל את דומיניק ואת ווינאנד לא. זה נראה כאילו מישהו סיכם סיכום קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9... עדיין מחכה לך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, הכוונה לכמעיין המתגבר [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזכיר לי (לערוך את הערך פירושו לקרוא שוב את הספר - וכרגע אני לא בשלב שבו אני קורא שוב ספרים שכבר קראתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שרק אתה תקרא מאשר שכולנו נצטרך לקרוא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאגליין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, תגובה 427355: "אין זה סוד שצדק הוא נדבך חשוב מאד של מערכת המשפט בכלל." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט שידוע לי, היתוך קר 1 כבר לא נחשב לכזה עניין cranky. יש 2 טכניקות שונות של 2 קבוצות רציניות (אחת מה-Navy והשניה מ-UCLA) שלמיטב ידיעתי קיבלו confirmation מסודר. אפשר להתחיל ב- http://en.wikipedia.org/wiki/Cold_fusion#_note-1. איחלתי לחוקרים בהצלחה. 1 במובן של יצור תגובת היתוך בטמפרטורות נמוכות יחסית - לא במובן של יצור אנרגיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון אז בעצם המאמר אומר שכח משחית. ואם נישאר כמותיים, אז יותר כח יותר הרס. בהרחבה, בן אדם עם קרדיט רב ויכולת מוכחת יכול לבצע (אפילו ברמה הטכנית) דברים עם ביקורת חלשה יותר ולכן פתאום יצצו כל מיני תופעות מוזרות, שבכל מצב אחר היו מסוננות בשלבים מוקדמים הרבה יותר. לי זה דווקה נשמע הגיוני מאוד, חוץ מזה מאמר מהנה. תודה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של מאמר. אהבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא לא מתלהב מהמאמר הנ"ל בלשון המעטה. כמעט כל משפט או תובנה בו מקוממים. רק כמה דוגמאות: 1) שרדינגר כתב ספרון "מה הם החיים". אוי ואבוי הוא לא מומחה בתחום, אתה מכיר משהו מומחה בתחום? יש איזה ביולוג בעולם שמתיימר לתת תשובה מוסמכת של "מומחה בתחום" מהם החיים? אם כן אז הייתי מקטלג דוקא אותו כמוזר. זכותו של אדם כמו שרדינגר שבוודאי היה בעל השכלה וידע נרחבים מעבר לפיזיקה להביע את דעתו ותובנותיו בתחום כללי כמו מהם החיים בלי שזה יהפוך אותו למוזר. 2) "פנרוז פרסם ספר על מקור התודעה האנושית. אילו תובנות יכול קוסמולוג ומומחה לגרביטציה קוואנטית לספק על התודעה?" שוב אני שואל מי יכול לתת תובנות על תודעה? פסיכולוג? ביולוג? לאף אחד אין מושג איך עובד המנגנון שמביא לתודעה. בא כאן אדם מדיסציפלינה שונה ומציע קישור בין תופעות מתחום מכניקת החלקיקים לתודעה. יכול להיות שזה קשקוש אבל מצד שני יכול להיות שתבוא מחיבור בינדיסציפלינארי זה פריצת הדרך. להזכירך רוב פריצות הדרך הראשונות בביולוגיה מולקולרית נעשו ע"י פיזיקאים כולל פרנסיס קריק עצמו שהיה מוסמך בפיזיקה. ההתנשאות הזו - מה פיזיקאי כבר מבין בתודעה או כלכלה מביאה לעצירה של ההתקדמות המדעית. אני יכול למנות כאן בקלות רשימה של אנשים שפרצו דרך בתחומים שלא היו כביכול בתחום התמחותם.אתה היית מונה אותם כמשוגעים או מוזרים אך לא כך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק שקשה לפעמים לדעת מראש אם מישהו אומר דברים משוגעים או שמדובר בדברים עמוקים. אנו צריכים לשפוט דברים באופן ענייני ולא על פי עניינים טפלים כמו התנהלות חיצונית. עם זאת, אני חושב שמעניין לראות שהקו העדין הזה, בין פורצי הדרך לבין קישקוש הוא לא תלוי בכישרון באופן פשוט. אני חושב שהסיפורים שהבאתי מבליטים זאת. אני רואה את המאמר שלי כמאמר משלים למאמר על הטרחנים שהתפרסם כאן דיון 1571. במאמר ההוא, אנשים שלא מבינים במתמטיקה מתעקשים שכל העולם טועה ורק הם צודקים, למגנת ליבם של אנשי מדע לגיטימיים שלפעמים צריכים להתמודד איתם. כאן יש עניין יותר מרתק- מדענים מוכשרים, מהקונסנזוס המדעי הכי עמוק, יוצאים בהכרזות יוצאות מהכלל על נושאים שאינם מתמחים בהם, למגנת ליבם של העוסקים בתחום. אני מסכים שהגישה הסופר-שמרנית שאני מייצג במאמר איננו בדיוק שם אותי בצד של "הטובים" במיתוס הרומנטי של המדען מביא המהפיכה שנלחם בממסד האטום. הבאתי דוגמאות לכמה אנשים שהמהפיכה שהם מנסים להוביל לא נראית כל כך מוצלחת, למרות שהאנשים עצמם הם מהמוכשרים ביותר החיים היום. מה שאני מנסה לנתח זה לא האם המהפיכה בסוף תצליח, אלא מה גרם לביירונים הללו לעזוב את התחום בו הם התמחו ולבחור להצטרף למהפיכה כל כך רחוקה מביתם. באשר להערותיך הספציפיות, שרדינגר אמנם כתב ספר בשם "מהם החיים" אבל *תוכן* הספר היה (ברובו) על כימיה סטנדרטית. לא טענתי שזה הפך אותו למוזר, אלא שהספר אולי לא היה נעשה כל כך משפיע לולא כתב אותו בעל פרס נובל, וששרדינגר לא היה מתיימר לכתוב אותו לולא זכה בפרס. באשר לפנרוז, כתבתי גם "כמובן שאין שום טעם לפגם בקבלת תובנות לגבי התודעה כאפקט קוונטי־גרביטציוני, ממומחה לתורת הכבידה הקוונטית". מבחינתי פנרוז מייצג תופעה של מדענים שמתמחים בתחום מסויים ובבואם לעבור לתחום אחר (תופעה שאני מברך עליה באופן כללי) מנסים "לאלץ" את התחום החדש להראות כמו הישן. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא, אבל התופעה היא כללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רוב דבריך. בכל זאת אני סבור שלקרוא מה שרדינגר חושב על החיים יכול להיות מעניין ולו רק בגלל שהוא קיבל פרס נובל דבר המעלה את הסבירות שנקבל תובנות חדשות. מי שקצת צופה בטלויזיה בימנו יודע את ההשקפות של כל פוליטיקאי, דוגמנית, זמר, כדורגלן, שחקן תאטרון או כל אחד שמחשיב את עצמו ''אמן'' על החיים ובעצם על כל דבר אחר ולא שמתי לב שימשהו הגדיר אותם כמשוגעים. אז אם להם מותר להביע דעות בכל נושא אני מעדיף לשמוע את הוקינג, פנרוז, שרדינגר ז'קוב ואחרים גם אם הם מתבטאים בתחומים שחורגים מהתחום בו קיבלו את פרס הנובל שלהם. יותר מזה אני מעדיף מדענים פתוחים שמחוברים למציאות מאשר מדענים מנותקים היושבים במגדל השן של תחומי המחקר שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר יש קישור לסיפרו של שרדינגר, אתה מוזמן לקרוא ואשמח לשמוע את דעתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי והתאכזבתי, אבל הינחתי שלקורא בזמן העתיק המידע היה פחות שגרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שאולי אני , כקורא מודרני, סובל מתסמונת "שייקספיר זה סתם רצף של קלישאות" אבל גם קוראים בני הזמן התאכזבו מעט: On the other hand, a few eminent scientists, such as Linus Pauling and Max Perutz, were critical of the contribution of What Is Life? PAULING 1987 wrote, "When I first read this book, over 40 years ago, I was disappointed. It was, and still is, my opinion that Schrödinger made no contribution to our understanding of life." PERUTZ 1987 wrote, "Sadly, however, a close study of his book and of the related literature has shown me that what was true in his book was not original, and most of what was original was known not to be true even when the book was written ... the apparent contradictions between life and the statistical laws of physics can be resolved by invoking a science largely ignored by Schrödinger. That science is chemistry." ( לקוח מ http://www.genetics.org/cgi/reprint/153/3/1071)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אין לי בעיה שהספר של שרדינגר משעמם או שטותי. אני מסכים שזה שהוא שרדינגר עוד לא הופך אותו למאור בכל תחום. מה שהפריע לי היה ההכללה הגורפת שמדענים מתחום אחד לא יכולים לתרום ואני אגביל עצמי ל-במקרים מסוימים, לתחום אחר. בנוסף קראתי בעניין את המאמר והדיון על הטרחנים של עמית. אז שוב אני חושב שבמקרים רבים עמית צודק וזה די מטריד להתמודד עם כל טענה מופרכת אבל מצד שני כאשר מקצינים את הגישה זה מביא לסתימת פיות התנשאות עצירת המדע והתעלמות מקונספציות חדשות שלכאורה נראות כמופרכות אולם יכולות להביא לפריצת דרך. כי מי זה הרשם פטנטים הטרחן הזה שאומר שהכל יחסי וניוטון טעה? דרך אגב טרחנים קיימים לדעתי ברוב התחומים הייתי מכתיר את הניו אייג' והרפואה האלטרנטיבית על טענותיהם שהממסד אטום כבין גדולי הטרחנים. אבל תמיד יתכן שבין כל השטויות זה גם איזה גרעין אמת. כשחושבים על זה, האמת היא שקשה מאד להגדיר מתי זה טרחן ומתי התרומה אמיתית. אולי במתמטיקה זה יותר קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת בעניין את כל דיון 1571? כמה זמן זה לקח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצי שעה, למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתכוונת שקראת גם את התגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובות? הוא אמר שהוא קרא את הדיון. זה מכסה חלק קטן יחסית מהתגובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון אינו דיון אם לא מתדיינים בו. כותב המאמר מביא את דברו, ועד שלא נכתבה התגובה הראשונה לא מתחיל דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רמזתי שרוב מה שהלך שם - לא הכל, חלילה, היו הרבה דברים מעניינים - לא ראוי להיקרא ''דיון'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נו, דיונים דה לא הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. זה עניין של טרמינולוגיה. הרי כל ההבדל בין דברים שונים הוא אופי ההסתכלות עליהם. הגדרה מוצלחת היא כזו שתוחמת מונח באופן מדויק. תחימת מונח באופן מדויק פירושה פירוט תכונותיו המהותיות ורק אותן, תוך שימוש במושגים מוגדרים היטב, באופן שמכלול התכונות שבהגדרה יתקיים רק במונח המוגדר. לדוגמה, נניח כי אנו מתבוננים במטוס ומעוניינים להגדירו. ההגדרה: "עצם שעף" אינה טובה שכן נכללים בה עצמים שאינם מטוס כגון ציפור או אבן שנזרקה לאוויר. כלומר, "עצם שעף" היא הגדרה שיש בה תכונה מהותית של המטוס, אולם לא כל התכונות המהותיות שלו. ההגדרה "עצם שעף ועשוי מתכת" אף היא אינה טובה, כיוון שייתכן שמטוס יהיה עשוי מחומר אחר. לפיכך, "עשוי מתכת" אינה תכונה מהותית למטוס. לעומת זאת ההגדרה: "מכונה שטסה באוויר בכוח המנוע אשר בה" הינה מוצלחת יותר שכן היא כוללת תכונות מהותיות של מטוס, שכולן יחד מאפיינות רק אותו: 1. מכונה 2. טס באוויר 3. יכולת הטיסה נובעת מהמנוע שבתוכה ההגדרה אינה כוללת תכונות לא מהותיות של מטוס כגון, החומר שממנו הוא עשוי, המקום שבו הוא מיוצר, השימוש שנעשה בו (לצרכים אזרחיים, צבאיים וכד') וכיוצא באלה. עם זאת, ההגדרה תיחשב טובה רק אם יש הגדרה טובה למונחים: מכונה, טיסה באוויר, מנוע. אם למשל אין אפשרות להגדיר מהי מכונה או מהו מנוע, ההגדרה תיחשב פגומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה נכתבת תחת רשיון GFDL, המתיר להעתיק ממנה, אך מחייב ציון המקור בכל העתקה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שב"שגעון" התכוונת יותר לעובדה שגאוניותם היא תוצר של איזה חיווטים לא סטנדרטיים (ושאר הדברים שקשורים בהם), שמובילים אותם לתובנות חדשות אבל גם גורמים להם להנהגות לא סטנדרטית (השאלה עד כמה זה מעניין מעבר לרמת האנקדוטה נשארת פתוחה, ולטעמי זה כן מעניין). שאלה נוספת היא אם במקרה סיפרת רק על גאונים מתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה, או שמא ה"מחלה" הזו פוסחת על אנשי רוח ממדעי החברה וכדומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדעי הרוח אין את האוביקטיביות (לפחות בקירוב ראשון) של המדעים המדוייקים בקביעת ''מיהו גאון'', למרות שמשוגעים לא חסר שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי על מדעי החברה, ואני לא יודע מה זאת אובייקטיביות בקירוב ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנ''ל. אף פיזיקאי לא יחלוק על גאונותו של אנשטיין, ניוטון או אפילו פיינמן. אף אחד לא יכחיש שהתאוריות שלהם הם הקירוב הטוב ביותר של התחום בזמנם (בלי להעיד בעיקר על החולק, ע''ע מאה מדענים נגד אנשטיין). במדעי החברה אפשר לחלוק על גדולי התחום ולהגיד שהם טועים לחלוטין, על פרויד להגיד שהוא סוטה קטן ומימלא מרוב טענותיו לא נשאר דבר, על מרקס להגיד שהוא סוטה קטן ומימלא מרוב טענותיו לא נשאר דבר, על המילטון שהוא עתיד לכרוע לפני אנגלס ולהכיר בצדקת דרכו (מסתבר שישנם סוציאליסטים באקדמיה) וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אני לא כל כך בקי בסוציולוגיה של מדעי החברה (יש שיטענו שחלקים נרחבים של הפוסט מודרניזם הם מניפסטציה של המחלה). אם אתה יודע משהו, ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה לא כל כך נעימה מה cheap shuts (תרגום?) הפופוליסטי שבאות לידי ביטוי בתגובה שלך ביחס לפו"מו וגם מה שקהלת כתב על פרויד או מרקס (הקיצוניות של "סוטים"). לא שאני מומחה גדול באיזה מהנושאים הנ"ל, וגם נשאלת השאלה אם היחס הזה יכול להיות חלק מ"הסוציולוגיה של מדעני הטבע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם מדובר בקליעות זולות אבל הסוציולוגיה של מדעני הטבע היא בדרך כלל אנטי פ"מ. אם מישהו כותב ספר ביקורת על חלק מה פ"מ וקורא לו http://en.wikipedia.org/wiki/Fashionable_Nonsense אז כנראה שיש אנטגוניזם. אחת הסיבות לאנטגוניזם הזה מאוד מזכירה את העניינים שדיברתי עליהם במאמר- חלק מאנשי הפ"מ "התערבו" באופן יומרני בעניינים מדעיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה cheap shots. אני מניח שלא צריך כבר תרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, כבר תקנו אותך, וגם התכוונת לשאול על מקבילה טובה בעברית, לא על מקור הביטוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל על התגובה הלא קשורה משהו, אך כל פעם שאני רואה הערה מהסוג של "ביל גייטס גאון" דמי רותח. האיש לא גאון בשום קנה מידה. הוא לא המציא את המחשב האישי (הקרדיט פה הולך לסטיבן ווזניאק וסטיב ג'ובס), ואף לא את מערכות ההפעלה דוס ו-וינדוס, אלא רק ארגן את החברה שלקחה רעיונות טובים שהיו בשוק ושכללה (ויש שיאמרו גנבה, ע"ע אפל נגד מיקרוסופט) אותם. הוא בסה"כ איש עסקים ממולח. כ"כ ממולח, שאף הרגיש שאין טעם לסיים אוניברסיטה, כי הרי מי צריך להיות משכיל כשאפשר לרמות חברות טכנולוגיה בשביל רווחים קלים. נכון, פיתוח BASIC בשביל המחשב האישי היה קפיצה אדירה קדימה. על כך ניתן לומר כל הכבוד לסטיבן באלמר. אם אתה מרגיש צורך להשתמש במילה הנ"ל (שאהובה ע"י כותבי פשקווילים ואנשי תקשורת כאחד, שעושים בה שימוש יתר בשני המקרים) בהקשר של פיתוח המחשב וטכנולוגיית המידע, ניתן לציין שמות כמו צ'רלס קאבאג' או קבוצת האנשים שהיו אחראים לפיתוח ה-ENIAC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש גאון. איש עסקים גאוני. כמו שיש גאונות במדעים כך יש גם גאונות בעסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאבאג'? (באבאג') ואפשר גם לציין את טיורינג... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הגאונות השיווקית בחברה באה בעיקר מבאלמר למיטב הבנתי. נאמר עליו שהוא מתכנת מוכשר מאוד, בנוסף יש לו את היכולת לזהות באיחור של שנתיים טעויות גורליות שהחברה שלו עשתה (בעיקר באשמתו, בתור איש החזון) ולרתום את יכולת השיווק האדירה שלו לסיבוב פרסה במקום והסתערות ללא מורא. אף אחד לא חולק על כך שמעולם מיקרוסופט לא החזיקה במוצר הטוב בשוק, אבל בכל זאת הוא מצליח להחזיק נתח שוק פנומנלי בשעה שגדולים וטובים ממנו יורדים מדומיננטיות מוחלטת (IBM כמשל). לא היתי קורא לו גאון, אבל הוא ללא ספק מאנשי העסקים המוכשרים של העת האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש מי שיחלוק. לדעתי, כבר קרה לא פעם ולא פעמיים שמייקרוסופט החזיקה את המוצר הטוב ביותר בשוק (מוצר טוב = מוצר לעונה לצרכי הלקוחות בצורה הטובה ביותר. צרכי הלקוחות = מה שהלקוחות צריכים, כולל הממשק והמחיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בתחום מערכות ההפעלה דווקא? בכל מקרה, חלונות (או ווינדוס) היה לפחות פעמיים הטוב ביותר בשוק (3.11 וXP). גם דוס היה הטוב ביותר בזמנו. אם זה מערכת הפעלה או לא, לא יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה MS-DOS היה טוב יותר מDR-DOS ? חלונות 3.11 מול המקים של זמנו ? מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון, לעומת המעטפת הגרפית של 3.11 ? כשמגיעים לXP השוק כבר בשל, לכן אתה צריך להגדיר את צרכי הלקוח. עבור מישהו ללא הבנה מעמיקה במחשבים, מקינטוש מהווה אופציה קלה ונוחה, עבור משתמשים עם צרכים מתקדמים יותר, או תקציב צנוע יותר, הפצות רבות של לינוקס נותנות תשובה נאה. נדמה לי שתאימות, כמו גם שיווק אגרסיבי, היו המפתח לשימור הלקוחות של MS. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
MS-DOS יצא לשוק ב-1982, DR-DOS יצא ב-1988. ללקוח פוטנציאלי שהיה צריך מערכת הפעלה ב-1983, שיכל לחכות חמש שנים ולקנות את DR-DOS, או לקנות את MS-DOS כרגע, MS-DOS היה האופציה הטובה יותר. חולנות 3.11 עבד על תואמי פי סי. ללקוח פוטנציאלי שמחזיק כבר בהרבה מחשבי פי סי, והרבה מאד תוכנות שעובדות כבר על דוס, והרבה עובדים שרגילים לפי סי שלהם ולתוכנות שעובדות על המחשב שלהם, המחיר של להעביר את הכל למק (שגם עלה יותר מפי סי, וגם היה פחות גמיש מפי. סי.) בשביל לקבל "מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון" זה פשוט החלטה לא סבירה. ללקוח כזה, ווינדוז 3.11 היה המוצר הטוב יותר. השוק תמיד היה "בשל", ותמיד צריך להגדיר את צרכי הלקוח. זאת אחת הנקודות שהמתחרים של מייקרוסופט נכשלות בהן בדרך כלל. כשXP יצא, הבחירה בינו לבין מאק היתה בחירה בין מוצר יקר יותר (ולמחיר יש חשיבות רבה), גמיש פחות, נח פחות ומוכר פחות, לבין המוצר הזול יותר , הנח יותר והמוכר יותר. לא פלא שרוב הלקוחות בחרו בפי סי. באותו זמן ההפצות השונות של הלינוקסים היו רחוקות מבשלות עבור רוב הלקוחות. ואכן, באופן לא ממש מפתיע, שלושת המוצרים האלה היו הצלחות אדירות בשוק. נראה לי שכשאתה מנסה להגדיר את המוצר הטוב יותר, אתה מתעלם מגורמים כמו תאימות, מחיר ונוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לדבר על המתחרים של MSDOS לפני 88, מה לגבי PC-DOS ? כמו כן החל מ84 היתה מערכת גרפית של אפל בשוק. אני אכן מתעלם מתאימות, כפי שכתבתי. לגבי נוחות, אני חולק עליך, המערכות המתחרות היו נוחות לא פחות, מה שכן, הן היו מוכרות פחות ואנשים בד"כ עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש. אני לא יודע למה החלטת שמקינטוש הוא גמיש פחות, כמו כן לאורך חלק ניכר מהדרך היו חלופות שלו בערך באותו מחיר כמו PC עם חלונות, שלא לדבר על לינוקס כחלופה. אני לא בא לחלוק על הרציונליות שבקניית חלונות, רק לטעון שבבחינת המוצר בלבד, בלי להתיחס להעדפות אישיות, דרישות חומרה ותאימות של שאר העולם למוצר, מיקרוסופט לא החזיקה במוצר הטוב בשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת הגראפית של מק עבדה רק על מחשבים של אפל. PC-DOS שווק למחשבי IBM בהתחלה. יש למייקרוסופט תדמית של חברה בעלת מערכת שיווק חזקה. זה נכון, אבל לא מדוייק. מערך הפרסום של אפל תמיד היה חזק מאד. מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-1984, הוא זניח. פשוט, בכל מה שנוגע היום, או נגע בעבר, לצרכים של 95% מהלקוחות הפוטנציאלים, מדובר על מוצר טוב פחות, הרבה פחות. למעשה, אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים. למה החלטתי שמקינטוש הוא מוצר גמיש פחות? תבדוק, כמה חומרה תואמת למקינטוש, וכמה לווינטל, כמה תוכנה מותאמת למקינטוש וכמה לווינטל. אם אני, כלקוח, קונה מוצר שאחר כך אני לא אוכל לקנות חצי מהמדפסות בשוק, אני מוגבל, והמוצר גמיש פחות. אם כשאני, כלקוח, לא יכול לקנות שמונים אחוז ממוצרי התוכנה בשוק, אז אני מוגבל. זה לא החלטה שלי, זאת החלטה של קברניטי אפל. תשאל אותם למה. אנשים לא "עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש". תחשוב שאתה בעל עסק, ואתה מעסיק 1,000 פקידות שכבר יודעות לעבוד במוצרים של מייקרוסופט. נגיד שהחלטת לעבור למוצרי אפל, אתה צריך לשלוח את כולן לשבועיים הדרכה, ואחר כך, עקומת הלמידה שלהן תעלה לך בעוד שבוע עבודה. ז"א, העלות הכוללת של המעבר יכולה להיות השבתה של שלושה שבועות או יותר. זאת עלות לא סבירה אם אין לך כסף אמיתי בצד השני, ובכל מה שנוגע למוצרי אפל, לא רק שאין לך (אלא אם כן אתה עוסק בתחומי הנישה שלהם), אלא שאתה תשלם עוד כסף על החומרה, ובסוף גם מה שעשית לא יהיה תואם למה שעשתי בעבר או ללקוחות שלך. הפקידות, אגב, ישמחו מאד ללכת לקורס כזה. דרישות חומרה, תאימות, העדפות אישיות, תאימות מול שאר העולם, נוחות ומחיר. זה חלק מהמוצר עצמו, וזה מה שחברות תוכנה מוכרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-1984, הוא זניח." חשבתי דבר דומה לגבי סוני והפלייסטיישן, ובשבוע האחרון התברר לי שטעיתי. נכנסתי לשתי חנויות צעצועים ליד הבית, בגבעת שמואל (זה רלוונטי, כי המוכר נראה לי חרדי-לייט, אולי מבני-ברק הסמוכה, אולי לא), חיפשתי שלט של PS2. באחת מהן, המוכר שאל אותי "זה המשחק הזה שמתחבר לטלוויזיה?" עניתי שכן. שלח אותי לאמצע של המעבר השני. חיפשתי שם, ובכל שאר החנות (שלושה מעברים בסה"כ), במשך כמה דקות. בסוף לקחתי מהאיזור שאליו הוא שלח אותי שלט כמו זה http://www.thinkgeek.com/geektoys/games/80fc/ שאלתי אותו, "חשבת שאני מתכוון לזה?" ענה לי, בטון של מי שמדבר אל מוגבל-שכלית, "כן..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיזוי עתידות זה לא מקצוע לרכי הלבב. ''אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים.'' נכתב יומיים לפני שסטיב הכריז על האייפון. אני חושב שהתשובה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הזדמנות טובה להסביר לי אחת ולתמיד את ההבדל בין מערכת גרפית ''אמיתית'' למעטפת גרפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עד גרסה 3.11, מערכת זו לא הייתה מערכת הפעלה "אמיתית", במובן זה שלא הייתה האחראית הבלעדית על תפעול המחשב, אלא נסמכה על קיומו של DOS. למעשה, זו הייתה סביבת עבודה שהסתירה את DOS. במידה מסוימת ניתן לומר זאת גם על גרסאות 95 ו־98 המאוחרות יותר." ויקיפדיה חלונות. ההבדל לטעמי הוא שאם המשתמש מנסה לבצע פעולה בממשק גרפי, מערכת גרפית אמיתית תבצע זאת ישירות, בזמן שמעטפת תריץ סקריפט שיבצע זאת מאחורי הקלעים במערכת ההפעלה האמיתית, אחת שנגישה גם למשתמש. למה הדבר דומה ? פעם בצעירותי החלטתי שעדיף לתכנת בעברית, לכן כתבתי מעטפת (פרמיטיבית מאוד) שממירה פקודות מעברית לאנגלית (פלוס כמה תוספות שוליות מבחינת סינטקס). אפשר לטעון שגם שפה אמיתית ממירה את הפקודות לשפת מכונה, אבל נדמה לי שיש הבדל מהותי בין השפה שלי לC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שההבדלה נראית לי מלאכותית למדי, ולא ברור למה "מערכת ההפעלה הגרפית" עדיפה. אם איני טועה, בלינוקס פועלים על פי הגישה הראשונה, וזה מאפשר מודולריות גדולה הרבה יותר (למשל, יש שני ממשקים גרפיים *עיקריים*, ושניהם משתמשים באותה ליבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עדיפה עבור עבודה בסביבה גרפית בגלל שהמערכת נבנתה סביב מה שמשתמש יכול ועושה בסביבה גרפית, בלי חוסרים, עודפים וחוסר יעילות. באופן כללי אם אתה בונה מטוס מאפס זה טוב יותר מלבנות מטוס רק מחלקים של אוטו. לינוקס היא דוגמא טובה לסביבה שהיא לא גרפית, אלא עם מעטפת גרפית, זה לא בהכרח רע, במקרה של לינוקס זו סיבת קיומה (בסופו של דבר אף אחד לא עובר ללינוקס כי האייקונים שם יפים יותר). אני מסכים שההבדל הוא מלאכותי, אני מניח שגם אפשר לתכנן עבור זה בעיית ערימה, אבל אם תיקח למשל את נורטון-קומנדר כסביבה גרפית ראשונית, ההבדל האיכותי שהיה בראשית הדרך יבלוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני באמת רוצה הוא להבין איפה צצים כאן *בהכרח* ה"חוסרים, עודפים וחוסר יעילות". טוב, "עודפים" אני מוכן להסכים שיש. זה לא נראה לי כמו בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חוסר יעילות ודאי גם תסכים, הרי אם אתה נדרש לבצע פעולה X מאפס, אתה תתכנן אותה באופן המיטבי ותממש. מצד שני אם אתה פועל בתוך מעטפת, אתה תמצא דרך לישם את X בעזרת המעטפת בלי להיכנס יותר מדי לשיקולי יעילות. לגבי חוסרים, אם אתה נדרש למשהו שלא קיים במסגרת המעטפת, אם יש לך גישה מלאה לכל משאבי המערכת ושום התניה בביצוע, מה טוב. אבל אם הליבה נכתבה ע"י אנשים אחרים והמעטפת שלך לא בהכרח מזוהה כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה, יכולים להיות לך קשיים במימוש חלק המרצונות שלך. מעבר לכך המערכת שלך צריכה מראש להתאים להמון מערכות שבנויות לסביבה טקסטואלית (שהרי הן רצות בתוך המעטפת). למשל בלינוקס, מנסיוני הצנוע, לעיתים קרובות יש צורך לערוך קבצי טקסט בשביל כל מני תוכניות, להתאים פרמטרים והגדרות כדי שהעסק יעבוד. אני מניח שבסביבה שמעדיפה פתרונות גרפיים כל אותן תוכניות היו באות מראש עם ממשק GUI לקביעת התצורה, אבל עצם הקיום של מערכת טקסטואלית גורמת לכך שעכשיו יש תחת המעטפת הגרפית שלי אובייקטים שאני לא יכול לעשות להם מניפולציה בשיטות גרפיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל. כמובן שאני מחשיב חלק מהחסרונות כאן כיתרונות (תודה לאל שלא צריך להתעסק עם הליבה כשכותבים אפליקציות) אבל הגיוני שהדבר יתבטא ביעילות נמוכה יותר. ("עריכת קבצי טקסט" ו"התאמת פרמטרים והגדרות" לתוכניות בלינוקס מעידה על כך שהתוכניות לא בשלות עדיין. מצד שני, אם לינוקס הייתה סביבה גרפית "טהורה", התוכניות הללו לא היו קיימות בה בכלל והיינו רק מפסידים. ממשקי GUI ללינוקס כבר קיימים, אבל לא כולם רוצים להשתמש בהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המערכת ה"טקסטואלית" וגם המערכת ה"גרפית" הן ממשקי משתמש. מבחינתי הרעיון שאפשר לשנות ערך רק דרך ממשק גרפי (ולא, לדוגמה, בצורה אוטומטית מסקריפט) הוא גרוע באותה מידה. בעיה אחרת היא כאשר אפשר לשנות ערכים רק כאשר כבר המערכת מתפקדת (מכיוון שכל השינויים צריכים לעבור דרך ממשק תצורה). (אני כרגע מחובר למחשב של לקוח ב־ssh כדי לפתור כמה בעיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WMP10 יותר נוח לי מכל האחרים שניסיתי, בגלל שיש לו on top while playing שלא עושה בעיות שתיים מכל שלוש פעמים שאני ממזער (VLC), שמאפשר לי לגרור מאמצע החלון, שעובר בין מסך מלא לחלון קטן בלחיצה כפולה בלי לעצור בדרך את הסרט לשניה (Media Player Classic), וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
0. תודה על המאמר! 1. ג'וזפסון מתרכז בענייני מוח וחומר במחקרו, אבל הנישה האנטי-ממסדית שנכנס אליה מביאה אותו לתמוך גם בקראנקים מקטגוריות אחרות לגמרי: באתרו אפשר למצוא הרצאות ודיונים בנושא היתוך קר ומאמר תמיכה בהומיאופתיה. זו תופעה המוכרת לי מהטרחנים מדיון 1571; חלק מהקוראים זוכר אולי את התעקשותו של מר קליין מהדיון ההוא לבשר בתרועות ניצחון על כל מאמר תמהוני המוכיח משפטים מתמטיים חשובים בשני עמודים, למרות שאין להם כל קשר לאג'נדה הספציפית שהוא ומורו מנסים לקדם. כלומר, אם זה "אתה" נגד "הממסד", נסה לזכות בנקודות בכל דרך שהיא ובעקיפין תחזק את תורתך-שלך. זה, אני חושש, כבר מצב קיצוני למדי של קפצנות דילטנטית, שבו הסיכוי שעוד נשמע משהו ממש מעניין מהקפצן הוא אפס מוחלט (וחבל: ברור שג'וזפסון הוא, או היה, בחור מבריק ומקורי). כדאי לקרוא את המאמר על מוסיקה וגנים באתרו של ג'וזפסון: כרגיל, עצוב לראות את הפער בין הבטחות והצהרות לתוכן האמיתי שהוא שטחי להחריד. אני מעז לנחש שג'וזפסון הצעיר היה מתבייש לפרסם מאמר כזה, לא בגלל נושאו המשונה אלא בגלל שהוא לא אומר כלום. 2. בתחום הכלכלי, כדאי לציין גם את הפרקטיקה (קרנות-גידור שעושות, או מפסידות, המון כסף) ולא רק את התיאוריה האקונופיסית. הקרנות הללו מושכות בשנים האחרונות לא מעט אנשי אקדמיה עם רקע לא-כלכלי לגמרי. כדאי להזכיר את LTCM שנוהלה בין היתר ע"י שולס עצמו, ואחרי שנים של רווחים אדירים קרסה ברעש כאשר הפסידה 4.6 מיליארד דולר תוך ארבעה חודשים (הזכרת היבריס?), ומנגד את ג'ים סיימונס (ההוא מ-Chern-Simons Theory) המוביל כבר 25 שנים את רנסנס טכנולוגיות, חברה של בערך מאתיים איש המנהלת 12 מיליארד דולר, פועלת בסודיות כמעט מוחלטת (http://www.rentec.com/) ומרוויחה הון עתק בעקביות. 3. לפחות במקרים הפחות דרמטיים, אני חושב שלאנשים שקצרו הצלחה בתחום מסויים יש פשוט תחושה כנה שהכלים הכבדים אותם למדו לעומק יכולים לפתור בעיות בתחומים שונים למדי. כמו שציינת, זה לא תמיד עובד, אבל לפחות זה לא תמיד מוליך להתנהגות תמהונית של ממש. בין המתמטיקאים בני-זמננו הייתי מזכיר את דיוויד ממפורד שזכה במדליית פילדס על עבודתו בגיאומטריה אלגברית ועוסק היום ב-pattern recognition, ואת מייקל פרידמן שהוכיח את השערת פואנקרה במימד 4, גם זכה בפילדס, ועובד היום על תיאוריה חישובית במיקרוסופט. 4. סליחה על התגובה הארוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
0. גם ממני. 4. כן ירבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרתי את הנושא עם קרנות הגידור, אבל שולס הוא כלכלן, אז מה נלין על כך שהוא מתעסק איתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את שולס הזכרתי רק בגלל שהזכרת אותו מאמר, אבל אתה צודק, זו לא דוגמה טובה. אני מבקש להחליף אותה בקרן FatKat של ריי קורצווייל, שהוא בכלל דילטנט קפצני סדרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת על כך שפיסיקאים נוטים יותר לעסוק במקצועות לא להם, יותר מאשר ביולוגים נניח. הבאת מספר השערות ללמה זה כך - בין השאר אמונה כי הפיסיקה היא ''בסיסית'' יותר, אמונה כי הם חכמים יותר וההכשרה שלהם עדיפה. אני רוצה להביא, אולי, סיבה נוספת - נגמר לפיסיקאים מה לחקור. שלא תבינו אותי לא נכון - יש עוד המון דברים לא מובנים בפיסיקה והמון מיסתורין. אבל חוד החנית של הפיסיקה התרחק מעוד מהחיים כפי שאנו מכירים אותם - ועבר להתעסק בגלקסיות רחוקות או במתמטיקה מסובכת להחריד של חלקיקים תת-אטומיים. לפיסיקאי התיאורטי (דגש על תיאורטי - לפיסיקאי ניסיוני האופציות גדולות יותר) שרוצה להתעסק במשהו טיפה יותר מוחשי, לא תמיד נשאר לאן ללכת. במיוחד אם הוא רוצה להתעסק במשהו שהוא מאמין שהוא חשוב, ולא בזוטות כמו מה הדרך הטובה ביותר לחמם פופקורן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה מאוד מעניינת. הפיסיקה הבסיסית היא באמת במשבר מאז סוף שנות השבעים. אני לא מסכים שהגורם למשבר הוא ש"חוד החנית של הפיסיקה התרחק מעוד מהחיים כפי שאנו מכירים אותם". זה כבר יש לנו מתחילת המאה הקודמת, ועוד לפני כן. נהפוך הוא, החלק היותר פעיל בפיסיקה היום הוא דווקא בתחום המצב המעובה - לכאורה כל החוקים הרלוונטיים ידועים לנו, ובכל זאת הפתעות כמו על מוליכות בטמפרטורה גבוהה, אפקט הול הקוונטי, ו"נקודות קוונטיות" ממשיכות להופיע. המשבר הוא דווקא ב"גלקסיות רחוקות או במתמטיקה מסובכת להחריד של חלקיקים תת-אטומיים". המחסור החמור בתוצאות נסיוניות ( לפחות עד שה LHP ייפתח) גורם להרבה תיסכול ומריבות פנימיות (רמזתי בתגובה קודמת שאני חושב לכתוב משהו על "מלחמת המיתרים"), לא אתפלא אם חלק מהמנוסה לשדות זרים נובע משאט הנפש ממה שקורה היום בפיסיקה הבסיסית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LHC. עירבבתי בראש את LEP ואת LHC ויצא LHP. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהלן, תגובה ראשונה שלי באתר! האמת שאחלה אתר... אולי יום אחד אפילו יהיה לי כינוי! קודם כל רציתי לומר שהמאמר היה מעניין מאד (כן, כן, למרות הכותרת המטעה). ו... אני נאלץ להודות שאין לי מושג מה זה דיליטנט. ניסיתי לכתוב את זה בכל מיני צורות באנגלית ולא ממש הגעתי לתשובה (אלא אם התכוונתם שחלק נכבד מזוכי הנובל הם נוזלים א-ניוטוניים או משהו שכזה) אשמח לתשובה, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
dilettante סוג של חובבן.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
dilettante - חובבני שיהיה בכייף :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שמאמר כה חשוב מתעלם מהקשר שבין כשרון מדעי לבין מצבי הקשת האוטיסטית (autistic spectrum conditions). המאמר מציין את איינשטיין, ביל גייטס ופאול ארדש, שלשלושתם מאפיינים אוטיסטיים ניכרים. הינה מספר קישורים בנושא: 1) "האם אלברט איינשטיין היה איש הקשת האוטיסטית?" http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=89... (מתוך הבלוג שלי, "תרבות אוטיסטית בישראל" http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=...) 2) "האם לפאול ארדש הייתה תסמונת אספרגר?" http://www.ingentaconnect.com/content/tandf/spsc/199... (מתוך הירחון הנורדי לפסיכיאטריה). 3) "אנשים מפורסמים בעלי תסמונת אספרגר" http://www.aspiesforfreedom.com/showthread.php?tid=3...(מתוך אתר "אספים למען החירות", של הקהילה האוטיסטית העולמית). חן גרשוני, חבר קהילת אנשי הקשת האוטיסטית בישראל ( http://aci.selfip.org ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "מאמר כה חשוב"? 2. את כמה מהסובבים אותך היית מאבחן כבעלי תסמונת אספרגר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה היה מתבקש) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי, כן. 2. הסטטיסטיקות בארה"ב ובבריטניה מצביעות על כך שאחד מכל 250 אנשים הוא איש הקשת האוטיסטית. חשוב לציין שלא כל אנשי הקשת האוטיסטית הם בהכרח אנשי תסמונת אספרגר - חלקינו בתפקוד יותר "נמוך" מתסמונת אספרגר ורבים מאיתנו בתפקוד יותר "גבוה" מתסמונת אספרגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. התפוצה הנמוכה לא משחקת שום תפקיד בהגדרת המאמר כחשוב? 2. לא ענית לשאלה. ביקשתי מספר. אבקש שוב (מנסיוני, זה עוזר) - כמה מהסובבים אותך היית מגדיר כלוקים (נמאס לי לרקוד סביב "סובלים" לוריאציותיה) בתסמונת אספרגר? ספור בבקשה גם אוטיסטים-למהדרין כאספרגים לצורך הדיון הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שקראת למאמר "חשוב" אני כמובן מחוייב להגיב :) ראשית, אני מודה לך שאתה חושב שהמאמר חשוב, ואני מצטער שלא התייחסתי ספציפית לנושאים שמעניינים אותך. להגנתי אומר שנושא המאמר לא היה האם מדענים מבריקים גם סובלים מבעיות אורגניות ( אני מקווה שמקובל עליך שתסמונת אספרגר היא בעיה אורגנית). אינני רופא ואין לי שום רצון "לאבחן" מדענים על בסיס הקריירה שלהם. נכון שקראתי לארדוש (באופן אגבי) "מוזר", אבל לא ניסיתי לאבחן את מוזרותו ( זה נעשה על ידי מגיב). אם אני חוטא ב"איבחון על בסיס קריירה" הרי שזה לכיוון ההפוך- כבחירת מחדל אני "מאבחן" את נושאי המאמר כ"בריאים" שנקלעו למצבים בלתי רגילים (אולי גם נקלעו צריך להופיע במרכאות אבל יש גבול להסתייגויות). לא נראה לי שבחירות נושאי המחקר שנתתי כאן קשורות באופן ישיר לתסמונת אספרגר, אבל אני מקבל שזה נושא מעניין לכשעצמו. אישית אני נוטה להאמין שתיסמונת אספרגר לא משחקת תפקיד מאוד חשוב למרות העדויות האנקדוטליות שאתה מציג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקובל עלי שתסמונת אספרגר היא בעייה אורגנית. תסמונת אספרגר היא "שונות עצבית" (neurodiversity). לצד הליקויים האופייניים לתסמונת, יש לה גם יתרונות אופייניים. לדוגמא: חשיבה לוגית מפותחת, כושר ריכוז עילאי, זיכרון טוב לפרטים ועוד. לא בכדי הפסיקו חוקרי האוטיזם להשתמש במושג "הפרעות הקשת האוטיסטית" ועברו להשתמש במושג "מצבי הקשת האוטיסטית". מומלץ לקרוא את הערך בנושא "שונות עצבית" (neurodiversity) בויקיפדיה האנגלית:http://en.wikipedia.org/wiki/Neurodiversity |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לא היכרתי את המונח. האם הוא לא פשוט דרך "תקינה פוליטית" להגיד "בעיה אורגנית"? מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות "normal human difference " ומתחילה להיות בעיה שיש לנסות לרפא? אני מקבל את הבעיתיות ב"ריפוי" שפירושו שינוי תכונות אישיות, אבל נדמה לי שהרבה אוטיסטים סובלים סבל אמיתי, לאו דווקא בשל חוסר התחשבות מצד החברה. אולי הקריטריון צריך להיות - אם אינך מרגיש שזה בעיה, אינך חולה. אגב, מה דעתך על המחלוקת הבאה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות "normal human difference " ומתחילה להיות בעיה שיש לנסות לרפא?" יהיה מעניין לנסח הפוך: מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות בעיה שיש לנסות לרפא, ומצטמצמת ל "normal human difference" בלבד? והתשובה היא, ככל הנראה - ברגע שהקבוצה המסויימת קמה ומתקוממת כנגד ההגדרה, ודורשת שיתייחסו אליה כאל קבוצה "נורמלית". במובן זה, ההפניה שהבאת היא מאוד נכונה - גם (חלק מ-)החירשים דורשים שיכירו בהם כבקבוצה מובחנת תרבותית ולא כבעלי מום (אם כי חירשים מלידה אינם יכולים לדעת "מה הם מפסידים", בניגוד לחברי הקשת האוטיסטית שהאינטליגנטים שבהם כן יכולים להעריך את ההבדלים שבינם לבין שאר האוכלוסיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכך, יש טענות "קונספירטיביות" שההגדרה של מצבים מסויימים כמחלות שיש לטפל בהם הם תוצאה של מתקפות שיווק של חברות התרופות. אם אי עמידה בדיאטה תוגדר כבעיה רפואית, הממסד הרפואי ירשום תרופות לחיזוק כוח הרצון (או הקטנת התאבון), לשמחת יצרני תרופות אלו, ואולי למגנת ליבן של חברות הביטוח הרפואי. הבעיה עם החרשים היא שהם גם דורשים למנוע מילדיהם טיפול רפואי כדי להנציח את התרבות של הקהילה. האם זאת דוגמה למם תרבותי שמנציח את עצמו "על חשבון" בריאות הפונדקאי1? אבל אני לא בטוח שאינטלגנציה גבוהה היא מספיקה כדי להעריך את ההבדלים בין קצה הקשת האוטיסטית ל"שאר האוכלוסיה". מכיוון שעד כמה שידוע לי, אין דרך "לרפא" אוטיסטים, ממילא אנו מחוייבים להתייחס אליהם כחלק מהשונות האנושית הרגילה, אם נרצה או לא נרצה. אפשר גם להזכיר את הנסיוניות לרפא הומסקסואליות ואת הוצאת ההומוסקסואליות מה DSM. 1 כמובן שהמונח פונדקאי הוא מטאפורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא התכוונתי להגיד שמאמרך חשוב פחות ממאמרים אחרים באייל. פשוט יש לי תמונה של האייל כמקום די קטן, ו"חשוב" לא מתחבר לי לתמונה הזאת. אין קשר לאיכות המאמר [האמת שלא אהבתי {מצטער}, אבל זה לא היה קשור].) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הרגישות הזאת פתאום? זכותך לא לאהוב את המאמר ואם הבנת שיש לי בעיה עם זה, אתה טועה. אני כמובן חולק עליך, אבל אינני "נעלב". להפך - קיוויתי לעורר דיון, הצג את דעתך ואנסה להתמודד. כמו כן ברור שאתה טועה בהערכתך השלילית לגבי האיכות, אבל אגן בכל מאודי על זכותך לטעות הזאת. אני גם לא חושב שהמאמר שלי הוא "חשוב" (הייתי מסתפק ב"קליל") אבל אם גרשוני חושב כך, אני לא מתכוון לשכנע אותו אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות, קרונית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מענינת ומרגשת על דניאל טאמת ובן זוגו ניל מיטשל. טאמת בן ה-28 פירסם את זכרונותיו בספר "נולדתי ביום כחול: בתוככי הנפש המיוחדת של אוטיסט מלומד." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם מוזר לאוטומטים סלולריים - אם זה מה שהתכוונת לו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עצמיון חורצני'' אמור להיות תרגום של ''אוטומט דטרמיניסטי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנק טיפלר, פיסיקאי מאוניברסיטת טולאן בניו אוליאנס, (ומחבר המאמר בן האלמוות Rotating Cylinders and the Possibility of Global Causality Violation) מתעניין מאוד באסכתולוגיה (כלומר חישובי קיצין ותאורי סוף הימים). טיפלר פרסם לאחרונה ספר בשם "הפיסיקה של הנצרות". טרם הספיקותי, אבל אם לשפוט על פי מאמר יותר מוקדם של המחבר http://home.tiscali.nl/~sttdc/tipler.htm (ומי שמתעצל, יכול לקרוא סיכום לא רע, מתואר בהומור יבש דק מן הדקים כאן ) מדובר בחומר שמתאים למאמר של אלי אשד: ישו הנוצרי, שנולד באופן פארתוגני ממרים, היה התגלמותה של הסינגולריות המקשרת את סוף היקום עם תחילתו(הבן). מבחינה גנטית הוא ואימו היו חסרי הגן של החטא הקדמון. הוא נשלח לארץ על ידי הסינגולריות של סוף היקום (האב) כדי לספק רמזים לבני האדם על מינהור קוונטי של השדה האלקטרו-חלש. טכנולוגיה כזאת תאפשר לבני האדם(או צאצאיהם המכונות) להתפשט ביקום, לשלוט על תהליך ההתפשטות שלו ולגרום ליקום להתכווץ (אל עבר הסיגולריות האב). אגב כך, לשחזר את הנפשות של כל בני האדם שחיו אי פעם בתוך סימולציה אינסופית, שתמשך לנצח מבחינה סוביקטיבית. כדי לפתח טכנולוגיה זאת, ממליץ טיפלר לחקור את הגלימה מטורין ושרידים מקודשים אחרים, לצורך שחזור הגנטיקה של הצלוב. כמעט שכחתי להזכיר שהוא מסביר את כל הניסים שישו ביצע כתופעת לוואי של המינהור הנ"ל (כולל העלמותו מהקבר בפרץ ניוטרינואים ואנטי ניוטרינואים שחרכו את הגלימה של טורין, והקמתו לתחיה כמצב קוונטי-קוהירנטי לא לוקאלי). משפט מפתח מהמאמר: the law of physics responsible for Jesus' resurrection was first discovered in 1976 61 by Gerard 't Hooft, who was award[ed] the Nobel Prize in physics in 1999 כאמור, מדובר בפרופסור לפיסיקה ומומחה בעל שם ליחסות כללית.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חסרים פרופסורים דתיים לפיזיקה, ותחומים ריאלים אחרים, באונ' בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שזה יותר דומה לעיסוק של ניוטון במיסטיקה ואלכימיה. הפרופסורים הדתיים בארץ אינם נוטים לערב את הפיסיקה בדת (רובם, בכל אופן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהם בדיוק פגשת או שמעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי מדברים/מרצים על תחומי העיסוק שלהם? [רבים] שמעתי מדברים על נושאים תאולוגיים? [אף לא אחד, בעצם כן – אחד – אבל מכיוון שהוא מתמטיקאי לא יהיה זה הוגן לכלול אותו, למרות שהוא דווקא מגייס, טוב לא חשוב ...] אני מנחש שרובם המוחלט לא ירחיקו לכת בנסותם להכיל את עולמם האמוני על העולם הפיזיקלי (וגם לא להיפך), ובכל זאת נראה שישנן לפחות נקודות השקה *כלשהן* בין האמונה למציאות. לא לגמרי ברור לי איך פיזיקאים מיישבים אותן, אפילו לעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כיצד אתה מסביר את תגובה 445737 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם לא פוסקים הלכה בכוח הדיסציפלינה שלהם. אני מאוד ממליץ לך לקרוא את הקישורים שהבאתי ( במיוחד את המאמר של טיפלר) ורק אז לנסות להצביע על מקרים דומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר של טיפלר יש מאמר מדעי המהווה את הציר הטכני עליו נסוב הספר: "Theory of Everything based on Feynman-Weinberg Quantum Gravity and the Extended Standard Model", (original title; published title is "The Structure of the World from Pure Numbers), published in Reports on Progress in Physics, volume 68 (2005), pages 897-964. מעניין לשים לב לשם המקורי היומרני-משהו, ולשם המרוכך בגרסה שהתפרסמה לבסוף.***The above article outlines the physics on which The Physics of Christianity is based.*** אינני מכיר את Reports on Progress in Physics ואיני יכול להעריך את הרמה המקצועית של רוב המאמר; למעשה לא ציפיתי להיות מסוגל להעריך אותו כלל עד שנתקלתי, החל בעמוד 9, בחומר שאני דווקא מכיר קצת. למי שמתעצל לקרוא ומתקשה לנחש, טיפלר מגייס את משפטי גדל. על החלק הזה של המאמר אני יכול לומר שהוא נע בין הסביר לתמוה, מבולבל או סתם שגוי. נראה לי שעוד לפני שטיפלר פונה להסביר את הנצרות, נסיונותיו להבין את היקום (כפיסיקאי מומחה, ע"פ עדותך הנאמנה עלי) מתבססים בחלקם על חוסר הבנה מתמטי. אני לא סבור שמוכרחים להבין את גדל כדי לתאר את היקום הפיסיקלי; העניין הוא שטיפלר דווקא כן חושב כך, ואז מכשיל את עצמו בחוסר הבנה של הכלים בהם הוא בוחר להשתמש. לא אכנס לניתוח מפורט של המשגים; כדי להבין את רוח הדברים, הנה פסקה מרכזית: On the other hand, the G¨odel theorems do not prove that no proof of consistency of Peano
Arithmetic is possible. The theorems merely show that a valid proof cannot be mapped into arithmetic in which sentences must be of finite length. It might be the case, for example, that a valid proof of consistency can be obtained if we allow proof of infinite length. To this possibility we now turn. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד, אתה חי. מה עם תגובה לתגובה 433069? חוץ מזה, החלק הזה של המאמר דווקא די נחמד, רק שלא ברור לאן הוא חותר. חוץ חוץ מזה, מה הבעיה עם הקטע המצוטט? הוכחות באורך אינסופי? זה לא מופרך לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(המשכת לקרוא? הוא חושב שההוכחה של Gentzen לעקביות של PA היא כזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, והיא לא? היא רק משתמשת בהנחות שלא ב-PA. אם כבר, הבעיה היא עם: A computer cannot mechanically go through
the series of steps, but a human can ‘see’ the validity of the steps, provided the human accepts the necessary generalization of logic. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
can, לא cannot (אחרת זה טפשי ממש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על ''הוכחות'' באורך אינסופי לגביהן מחשב באמת לא יכול לעבור במלואן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היא לא (למה כוונתך? גנצן חי זמן סופי). נראה לי שיש עניין מוגבל מאוד בקעקוע המתמטיקה של טיפלר, אבל אותי פשוט הפתיעה העובדה שמאמר כזה הצליח להתפרסם. אם היו שולחים אותו אליך כדי שתשפוט רק את החלקים המתמטיים, היית מעביר אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוכחה של גנצן משתמשת באינדוקציה טרנספיניטית (עד אפסילון אפס), לא? זה לא יכיח בPA. החלקים המתמטיים הם רק סקירה, לא תוצאות חדשות. זו סקירה די נחמדה, גם אם היא מבולבלת ולא מובילה לשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אם זה לא יכיח ב-PA? משפטי גדל אינם חלים רק על PA. טיפלר מנסה לטעון שהם חלים רק על "הוכחות סופיות", ומביא את משפט גנצן כדוגמה למשהו שהוא לא כזה. הוא לא. ברור שזו רק סקירה, אבל היא יותר ממבולבלת. ההצעה לבסס את הפיזיקה על אריתמטיקת פרסבורגר היא מופרכת לגמרי. אני עדיין לא מבין מדוע עיתון רציני1 מפרסם מאמר תמהוני שכזה. 1 עפ"י המקור הבא, יש לו Impact Factor יותר גבוה מ-Phys Rev Lett: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, פירשתי את ה"לא, היא לא." כמכוון ל-"משתמשת בהנחות שלא ב-PA". עדיין, זה נכון שכשמשתמשים במשפט גדל על PA הוא לא פוסל את הוכחת גנצן לעקביות PA, ולו רק משום שהיא משתמשת בעוד אקסיומות, או מנקודת המבט שלו היא "באורך אינסופי". בכל אופן, אין ספק שלו אני הייתי שולח את המאמר הזה, הוא היה נדחה בהליך מהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, המאמר מעניין! שנית, עם הסכמתי לקביעה, שקפיצה מתחום לתחום מזמינה דילטנטיות, וכי זהו מוקש אמיתי כשמדובר במומחים בתחום אחד עם אגו מנופח - רצוני להעיר כי לפי דעתי גילויים אמיתיים נובעים מאסוציאציה בין-תחומית, "יציאה מהקופסה". אם חפירה בתחום אחד מייצרת "שיפורי ידע", רק אסוציאציה בין-תחומית מאפשרת "קפיצה קדימה". אמנם בקפיצה אפשר לנפול, אבל זו הדרך היחידה לעבור את השלולית. כמובן שאפשר להזכיר כאן מושגים כמו "סיעור מוחות", או את בונו ו"החשיבה במקביל" שלו, וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להסביר את זה? מה זה הדטהבייס שהוא משתמש בו, למה זה טוב, ולמה זה מתחרה בגוגל ולא משתף פעולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה כל הדיווחים על המנוע הזה מזכירים את הספר של וולפרם (ומזום מה זוקפים את זה לזכותו של וולפרם) וגם טוענים שתוכנת מתמטיקה של וולפרם היא חלק חשוב ממה שעומד מאחורי המנוע (למרות שהקשר כלל לא ברור לי) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |