בתשובה לקהלת, 07/01/07 11:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה בתחום מערכות ההפעלה דווקא? בכל מקרה, חלונות (או ווינדוס) היה לפחות פעמיים הטוב ביותר בשוק (3.11 וXP). גם דוס היה הטוב ביותר בזמנו. אם זה מערכת הפעלה או לא, לא יודע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה MS-DOS היה טוב יותר מDR-DOS ? חלונות 3.11 מול המקים של זמנו ? מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון, לעומת המעטפת הגרפית של 3.11 ? כשמגיעים לXP השוק כבר בשל, לכן אתה צריך להגדיר את צרכי הלקוח. עבור מישהו ללא הבנה מעמיקה במחשבים, מקינטוש מהווה אופציה קלה ונוחה, עבור משתמשים עם צרכים מתקדמים יותר, או תקציב צנוע יותר, הפצות רבות של לינוקס נותנות תשובה נאה. נדמה לי שתאימות, כמו גם שיווק אגרסיבי, היו המפתח לשימור הלקוחות של MS. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
MS-DOS יצא לשוק ב-1982, DR-DOS יצא ב-1988. ללקוח פוטנציאלי שהיה צריך מערכת הפעלה ב-1983, שיכל לחכות חמש שנים ולקנות את DR-DOS, או לקנות את MS-DOS כרגע, MS-DOS היה האופציה הטובה יותר. חולנות 3.11 עבד על תואמי פי סי. ללקוח פוטנציאלי שמחזיק כבר בהרבה מחשבי פי סי, והרבה מאד תוכנות שעובדות כבר על דוס, והרבה עובדים שרגילים לפי סי שלהם ולתוכנות שעובדות על המחשב שלהם, המחיר של להעביר את הכל למק (שגם עלה יותר מפי סי, וגם היה פחות גמיש מפי. סי.) בשביל לקבל "מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון" זה פשוט החלטה לא סבירה. ללקוח כזה, ווינדוז 3.11 היה המוצר הטוב יותר. השוק תמיד היה "בשל", ותמיד צריך להגדיר את צרכי הלקוח. זאת אחת הנקודות שהמתחרים של מייקרוסופט נכשלות בהן בדרך כלל. כשXP יצא, הבחירה בינו לבין מאק היתה בחירה בין מוצר יקר יותר (ולמחיר יש חשיבות רבה), גמיש פחות, נח פחות ומוכר פחות, לבין המוצר הזול יותר , הנח יותר והמוכר יותר. לא פלא שרוב הלקוחות בחרו בפי סי. באותו זמן ההפצות השונות של הלינוקסים היו רחוקות מבשלות עבור רוב הלקוחות. ואכן, באופן לא ממש מפתיע, שלושת המוצרים האלה היו הצלחות אדירות בשוק. נראה לי שכשאתה מנסה להגדיר את המוצר הטוב יותר, אתה מתעלם מגורמים כמו תאימות, מחיר ונוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לדבר על המתחרים של MSDOS לפני 88, מה לגבי PC-DOS ? כמו כן החל מ84 היתה מערכת גרפית של אפל בשוק. אני אכן מתעלם מתאימות, כפי שכתבתי. לגבי נוחות, אני חולק עליך, המערכות המתחרות היו נוחות לא פחות, מה שכן, הן היו מוכרות פחות ואנשים בד"כ עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש. אני לא יודע למה החלטת שמקינטוש הוא גמיש פחות, כמו כן לאורך חלק ניכר מהדרך היו חלופות שלו בערך באותו מחיר כמו PC עם חלונות, שלא לדבר על לינוקס כחלופה. אני לא בא לחלוק על הרציונליות שבקניית חלונות, רק לטעון שבבחינת המוצר בלבד, בלי להתיחס להעדפות אישיות, דרישות חומרה ותאימות של שאר העולם למוצר, מיקרוסופט לא החזיקה במוצר הטוב בשוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת הגראפית של מק עבדה רק על מחשבים של אפל. PC-DOS שווק למחשבי IBM בהתחלה. יש למייקרוסופט תדמית של חברה בעלת מערכת שיווק חזקה. זה נכון, אבל לא מדוייק. מערך הפרסום של אפל תמיד היה חזק מאד. מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-1984, הוא זניח. פשוט, בכל מה שנוגע היום, או נגע בעבר, לצרכים של 95% מהלקוחות הפוטנציאלים, מדובר על מוצר טוב פחות, הרבה פחות. למעשה, אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים. למה החלטתי שמקינטוש הוא מוצר גמיש פחות? תבדוק, כמה חומרה תואמת למקינטוש, וכמה לווינטל, כמה תוכנה מותאמת למקינטוש וכמה לווינטל. אם אני, כלקוח, קונה מוצר שאחר כך אני לא אוכל לקנות חצי מהמדפסות בשוק, אני מוגבל, והמוצר גמיש פחות. אם כשאני, כלקוח, לא יכול לקנות שמונים אחוז ממוצרי התוכנה בשוק, אז אני מוגבל. זה לא החלטה שלי, זאת החלטה של קברניטי אפל. תשאל אותם למה. אנשים לא "עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש". תחשוב שאתה בעל עסק, ואתה מעסיק 1,000 פקידות שכבר יודעות לעבוד במוצרים של מייקרוסופט. נגיד שהחלטת לעבור למוצרי אפל, אתה צריך לשלוח את כולן לשבועיים הדרכה, ואחר כך, עקומת הלמידה שלהן תעלה לך בעוד שבוע עבודה. ז"א, העלות הכוללת של המעבר יכולה להיות השבתה של שלושה שבועות או יותר. זאת עלות לא סבירה אם אין לך כסף אמיתי בצד השני, ובכל מה שנוגע למוצרי אפל, לא רק שאין לך (אלא אם כן אתה עוסק בתחומי הנישה שלהם), אלא שאתה תשלם עוד כסף על החומרה, ובסוף גם מה שעשית לא יהיה תואם למה שעשתי בעבר או ללקוחות שלך. הפקידות, אגב, ישמחו מאד ללכת לקורס כזה. דרישות חומרה, תאימות, העדפות אישיות, תאימות מול שאר העולם, נוחות ומחיר. זה חלק מהמוצר עצמו, וזה מה שחברות תוכנה מוכרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-1984, הוא זניח." חשבתי דבר דומה לגבי סוני והפלייסטיישן, ובשבוע האחרון התברר לי שטעיתי. נכנסתי לשתי חנויות צעצועים ליד הבית, בגבעת שמואל (זה רלוונטי, כי המוכר נראה לי חרדי-לייט, אולי מבני-ברק הסמוכה, אולי לא), חיפשתי שלט של PS2. באחת מהן, המוכר שאל אותי "זה המשחק הזה שמתחבר לטלוויזיה?" עניתי שכן. שלח אותי לאמצע של המעבר השני. חיפשתי שם, ובכל שאר החנות (שלושה מעברים בסה"כ), במשך כמה דקות. בסוף לקחתי מהאיזור שאליו הוא שלח אותי שלט כמו זה http://www.thinkgeek.com/geektoys/games/80fc/ שאלתי אותו, "חשבת שאני מתכוון לזה?" ענה לי, בטון של מי שמדבר אל מוגבל-שכלית, "כן..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיזוי עתידות זה לא מקצוע לרכי הלבב. ''אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים.'' נכתב יומיים לפני שסטיב הכריז על האייפון. אני חושב שהתשובה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הזדמנות טובה להסביר לי אחת ולתמיד את ההבדל בין מערכת גרפית ''אמיתית'' למעטפת גרפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עד גרסה 3.11, מערכת זו לא הייתה מערכת הפעלה "אמיתית", במובן זה שלא הייתה האחראית הבלעדית על תפעול המחשב, אלא נסמכה על קיומו של DOS. למעשה, זו הייתה סביבת עבודה שהסתירה את DOS. במידה מסוימת ניתן לומר זאת גם על גרסאות 95 ו־98 המאוחרות יותר." ויקיפדיה חלונות. ההבדל לטעמי הוא שאם המשתמש מנסה לבצע פעולה בממשק גרפי, מערכת גרפית אמיתית תבצע זאת ישירות, בזמן שמעטפת תריץ סקריפט שיבצע זאת מאחורי הקלעים במערכת ההפעלה האמיתית, אחת שנגישה גם למשתמש. למה הדבר דומה ? פעם בצעירותי החלטתי שעדיף לתכנת בעברית, לכן כתבתי מעטפת (פרמיטיבית מאוד) שממירה פקודות מעברית לאנגלית (פלוס כמה תוספות שוליות מבחינת סינטקס). אפשר לטעון שגם שפה אמיתית ממירה את הפקודות לשפת מכונה, אבל נדמה לי שיש הבדל מהותי בין השפה שלי לC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שההבדלה נראית לי מלאכותית למדי, ולא ברור למה "מערכת ההפעלה הגרפית" עדיפה. אם איני טועה, בלינוקס פועלים על פי הגישה הראשונה, וזה מאפשר מודולריות גדולה הרבה יותר (למשל, יש שני ממשקים גרפיים *עיקריים*, ושניהם משתמשים באותה ליבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עדיפה עבור עבודה בסביבה גרפית בגלל שהמערכת נבנתה סביב מה שמשתמש יכול ועושה בסביבה גרפית, בלי חוסרים, עודפים וחוסר יעילות. באופן כללי אם אתה בונה מטוס מאפס זה טוב יותר מלבנות מטוס רק מחלקים של אוטו. לינוקס היא דוגמא טובה לסביבה שהיא לא גרפית, אלא עם מעטפת גרפית, זה לא בהכרח רע, במקרה של לינוקס זו סיבת קיומה (בסופו של דבר אף אחד לא עובר ללינוקס כי האייקונים שם יפים יותר). אני מסכים שההבדל הוא מלאכותי, אני מניח שגם אפשר לתכנן עבור זה בעיית ערימה, אבל אם תיקח למשל את נורטון-קומנדר כסביבה גרפית ראשונית, ההבדל האיכותי שהיה בראשית הדרך יבלוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני באמת רוצה הוא להבין איפה צצים כאן *בהכרח* ה"חוסרים, עודפים וחוסר יעילות". טוב, "עודפים" אני מוכן להסכים שיש. זה לא נראה לי כמו בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חוסר יעילות ודאי גם תסכים, הרי אם אתה נדרש לבצע פעולה X מאפס, אתה תתכנן אותה באופן המיטבי ותממש. מצד שני אם אתה פועל בתוך מעטפת, אתה תמצא דרך לישם את X בעזרת המעטפת בלי להיכנס יותר מדי לשיקולי יעילות. לגבי חוסרים, אם אתה נדרש למשהו שלא קיים במסגרת המעטפת, אם יש לך גישה מלאה לכל משאבי המערכת ושום התניה בביצוע, מה טוב. אבל אם הליבה נכתבה ע"י אנשים אחרים והמעטפת שלך לא בהכרח מזוהה כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה, יכולים להיות לך קשיים במימוש חלק המרצונות שלך. מעבר לכך המערכת שלך צריכה מראש להתאים להמון מערכות שבנויות לסביבה טקסטואלית (שהרי הן רצות בתוך המעטפת). למשל בלינוקס, מנסיוני הצנוע, לעיתים קרובות יש צורך לערוך קבצי טקסט בשביל כל מני תוכניות, להתאים פרמטרים והגדרות כדי שהעסק יעבוד. אני מניח שבסביבה שמעדיפה פתרונות גרפיים כל אותן תוכניות היו באות מראש עם ממשק GUI לקביעת התצורה, אבל עצם הקיום של מערכת טקסטואלית גורמת לכך שעכשיו יש תחת המעטפת הגרפית שלי אובייקטים שאני לא יכול לעשות להם מניפולציה בשיטות גרפיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל. כמובן שאני מחשיב חלק מהחסרונות כאן כיתרונות (תודה לאל שלא צריך להתעסק עם הליבה כשכותבים אפליקציות) אבל הגיוני שהדבר יתבטא ביעילות נמוכה יותר. ("עריכת קבצי טקסט" ו"התאמת פרמטרים והגדרות" לתוכניות בלינוקס מעידה על כך שהתוכניות לא בשלות עדיין. מצד שני, אם לינוקס הייתה סביבה גרפית "טהורה", התוכניות הללו לא היו קיימות בה בכלל והיינו רק מפסידים. ממשקי GUI ללינוקס כבר קיימים, אבל לא כולם רוצים להשתמש בהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם המערכת ה"טקסטואלית" וגם המערכת ה"גרפית" הן ממשקי משתמש. מבחינתי הרעיון שאפשר לשנות ערך רק דרך ממשק גרפי (ולא, לדוגמה, בצורה אוטומטית מסקריפט) הוא גרוע באותה מידה. בעיה אחרת היא כאשר אפשר לשנות ערכים רק כאשר כבר המערכת מתפקדת (מכיוון שכל השינויים צריכים לעבור דרך ממשק תצורה). (אני כרגע מחובר למחשב של לקוח ב־ssh כדי לפתור כמה בעיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
WMP10 יותר נוח לי מכל האחרים שניסיתי, בגלל שיש לו on top while playing שלא עושה בעיות שתיים מכל שלוש פעמים שאני ממזער (VLC), שמאפשר לי לגרור מאמצע החלון, שעובר בין מסך מלא לחלון קטן בלחיצה כפולה בלי לעצור בדרך את הסרט לשניה (Media Player Classic), וכו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |