בתשובה לראובן, 06/02/07 12:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות "normal human difference " ומתחילה להיות בעיה שיש לנסות לרפא?" יהיה מעניין לנסח הפוך: מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות בעיה שיש לנסות לרפא, ומצטמצמת ל "normal human difference" בלבד? והתשובה היא, ככל הנראה - ברגע שהקבוצה המסויימת קמה ומתקוממת כנגד ההגדרה, ודורשת שיתייחסו אליה כאל קבוצה "נורמלית". במובן זה, ההפניה שהבאת היא מאוד נכונה - גם (חלק מ-)החירשים דורשים שיכירו בהם כבקבוצה מובחנת תרבותית ולא כבעלי מום (אם כי חירשים מלידה אינם יכולים לדעת "מה הם מפסידים", בניגוד לחברי הקשת האוטיסטית שהאינטליגנטים שבהם כן יכולים להעריך את ההבדלים שבינם לבין שאר האוכלוסיה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכך, יש טענות "קונספירטיביות" שההגדרה של מצבים מסויימים כמחלות שיש לטפל בהם הם תוצאה של מתקפות שיווק של חברות התרופות. אם אי עמידה בדיאטה תוגדר כבעיה רפואית, הממסד הרפואי ירשום תרופות לחיזוק כוח הרצון (או הקטנת התאבון), לשמחת יצרני תרופות אלו, ואולי למגנת ליבן של חברות הביטוח הרפואי. הבעיה עם החרשים היא שהם גם דורשים למנוע מילדיהם טיפול רפואי כדי להנציח את התרבות של הקהילה. האם זאת דוגמה למם תרבותי שמנציח את עצמו "על חשבון" בריאות הפונדקאי1? אבל אני לא בטוח שאינטלגנציה גבוהה היא מספיקה כדי להעריך את ההבדלים בין קצה הקשת האוטיסטית ל"שאר האוכלוסיה". מכיוון שעד כמה שידוע לי, אין דרך "לרפא" אוטיסטים, ממילא אנו מחוייבים להתייחס אליהם כחלק מהשונות האנושית הרגילה, אם נרצה או לא נרצה. אפשר גם להזכיר את הנסיוניות לרפא הומסקסואליות ואת הוצאת ההומוסקסואליות מה DSM. 1 כמובן שהמונח פונדקאי הוא מטאפורה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |