כיצד לצמצם את תופעת עובדי הקבלן | 3402 | ||||||||
|
כיצד לצמצם את תופעת עובדי הקבלן | 3402 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
3 + 8 מסכם את הנושא הלא מסובך הזה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה טוב ב-8. מתעסקים כאן הרבה ב"יתרון" של פיטורים קלים ואיך מפחיתים אותו, כאשר עבור חברות הקבלן פיטורים קלים הם לא מטרה בפני עצמה, אלא דרך להפחית שורה ארוכה של זכויות עובד כולל פיצויי פיטורים. אנשים שמפוטרים מעובדי קבלן לא לוקחים את זה אישית אחרי שהם מדברים עם מפוטרים אחרים. עובדים מעולים מפוטרים כדי שלא יגיעו לרף שממנו יצטרכו להעניק להם זכויות של עובדים רגלים. הרבה חברות קבלן לא עובדות כפי שיש מדמיינים, בצורה מסודרת. הרבה מנוהלות על ידי הבן דוד של האח של החבר של, ולפעמים אנשים מפוטרים כי מישהו צריך עבודה זמנית ואפילו לא נעלבים (מה יעזור להם להעלב. הם או יחזרו כשיקראו להם שוב או לא יחזרו) בתור בנאדם שגר בשכונה שרבים מתושביה עובדי קבלן, גיליתי גם טריק נפוץ כלפי אלו שמתקשים לקרוא את התלוש. נשים אתיופיות מבוגרות, עולים חדשים מבוגרים - קורבן קל, שתדיר נעלמות להם שעות, ושעות נוספות נעלמות חודשים ברציפות. מנהלי העבודה בחברות כאלו עשויים להיות מזן מיוחד - זה שהמעסיק מסכים להחזיק, זה ששותק כשדופקים את העובדים. מה דעתכם על איסוף זבל, בחורף או בקיץ, בלי כפפות? או עם כפפות מתפוררות? מנהל עבודה שדואג שיהיה לעובדים שלו כל מה שצריך בשביל לעבוד, מחזיק חצי שנה לפני שזורקים אותו. כזה שיודע לעשות קומבינות טובות ולחסוך לבעל הבית, יכול הרבה פעמים לעשות קומבינות רווחיות, למשל לרשום לבן שלו שעות נוספות בסך של 6000 ש"ח כל חודש (כאשר אלו בהתאם נעלמות מהתלושים של אלו שלא עולים על זה). המערב הפרוע. |
|
||||
|
||||
סעיף 8 הוא סעיף בעייתי מאוד, זה מדרון חלקלק לעבר הגדלת אחוזי האבטלה, האימתניים ממילא. מה הוא בכלל הפירוש של "הגדלת היכולת... לפטר"? האם מעכשיו יוכלו מעסיקים לפטר את עובדיהם על סמך "עבירות" צנועות יותר מבעבר? והאם מטרת הקבלנות לא הייתה מלכתחילה פיקוח צמוד יותר על העובדים? מה שצריך לעשות הוא להגדיל את הפיקוח על הסטנדרטים של תנאי ההעסקה באופן משמעותי: בכל צורות ההעסקה ובכל התחומים. ברגע שהתנאי הזה מתקיים מה בכלל עוד צריך? |
|
||||
|
||||
'מטרת' הקבלנות, או לפחות אחת ממטרותיה, הייתה לעקוף את הבעיה, מבחינת המעביד, שבכך שעובדים מסויימים אין סיכוי לפטר בין אם הם עושים את עבודתם ובין אם לא(וכמובן, שעובדים מסויימים - מחלקת התה של ההסתדרות כמשל, אין לי מושג מתי היה תפקיד כזה - ממלאים עבודות-שכר-נמוך עם תנאים טובים, כי הם עובדי המוסד, והמעסיק כנראה לא מעוניין, כדרכם של מעסיקים, לשלם יותר ממה שהוא ממש חייב). זה לא עניין של פיקוח דווקא: זה עניין של גמישות. |
|
||||
|
||||
אלו הן הצדקות ותירוצים. מטרת הקבלנות היתה להוריד את עלויות העבודה. ענייני הגמישות וחוסר היכולת לפטר: אפשר היה לתקן את ה"קשיחויות " הללו. עבודת קבלן- מושג הכולל קניית שירותים-לא צמחה רק בארגונים ששם "קשה עד בלתי אפשרי לפטר" וגם אינני בטוח ששם היא התחילה. |
|
||||
|
||||
לעיתים קרובות, שכירת קבלן אינה זולה יותר. רק מספקת שירות יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
שכירת עובדי קבלן תמיד זולה יותר כתהליך וכמכלול. לא נכון לעשות את החשבון של אדם מול אדם. במקרו, שימוש מאסיבי בעובדי קבלן דוחף את השכר הכללי- לפחות של דרגות השכר הנמוכות, כלפי מטה. שיטת עובדי הקבלן איפשרה גם לצמצם את הנוהג של שיפור השכר לשכירים כתוצאה מותק וכד'. |
|
||||
|
||||
עלות שכרם של העובדים - נמוכה יותר. אבל עלות השירות כמכלול - אינה נמוכה יותר. כמדומני, גם במקרה הפרטת שירותי האחיות וגם במקרה הפרטת מנגנון קביעת ההנחה למעונות היום - השירות עולה יותר, וטוב פחות. יש לך קבלן שצריך להרוויח, ככלות הכל. |
|
||||
|
||||
עבודת קבלן כמו העובדים הזרים לוחצים את שוק השכר כלפי מטה -לפחות את שוק המקצועות בהם מועסקים עובדי הקבלן. . אם נקח את תחום ההוראה והעבודה הסוציאלית: מוכרי השירותים וחברות כ"א הם פקטור נוסף שמפעיל לחץ כבד על הממשלה להתנגד לתביעות שכר של העובדים הסוציאלים והמורים. |
|
||||
|
||||
כשמפריטים שירות ציבורי יש לפחות 7 צדדים משרד האוצר כנציג הקופה הציבורית ועד העובדים של המשרד שמספק את השרות ושמייצג את האינטרסים של העובדים שתפקידיהם לא הופרטו העובדים שעבודתם הופרטה עובדי הקבלן הקבלן עצמו הציבור שמשתמש בשרות הציבור שלא משתמש בשרות . כשאת אומרת שהשרות עולה יותר למי את מתכוונת? |
|
||||
|
||||
''קופת המדינה'' איננה משהו שיש לו חשיבות בפני עצמו, כלומר מטרה למלא את קופת המדינה וזהו היא מטרה מופרכת. היא מביאה את מי שמנהל את קופת המדינה להתייחס למדינה כארגון שמטרתו רווח. קיימת המדינה שאמורה לתת שירות לאזרחיה והם אמורים לשלם מיסים. כשמפריטים שירות, הוא עולה בסופו של דבר יותר לאזרחים. הנימוק שזה מעשיר את קופת המדינה הוא נימוק מופרך. השאלה היא מה השימוש שהמדינה עושה בכסף שנחסך ע''ח האזרחים. החשיבות של קופת המדינה היא השימוש בכסף שנמצא בה. |
|
||||
|
||||
קופת המדינה ברוב המדינות (אם לא כולן), ודאי וודאי במדינת ישראל, היא בגרעון, לא בעודף. המטרה אינה "למלא את קופת המדינה" אלא לשמור את החוב הלאומי (=החובות שאנו מורישים לילדינו ונכדינו) תחת שליטה, כך שהטענה כאילו מישהו רוצה "להעשיר את קופת המדינה" היא המופרכת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מה מעמידים המגינים על קופת המדינה כמשהו שמסכן אותה. קרא פוסט של קרוגמן בבלוג שלו. כפי שהספקתי להכיר אותך, אתה ודאי מיחס את הסכנה לקופת המדינה במה שקרוי "סוציאליזם" או מדינת רווחה. אם אינני טועה החוב בשוודיה הוא 40+% מהתוצר. |
|
||||
|
||||
אני מייחס את הסכנה לקופת המדינה להתנהגות מופקרת וחסרת אחריות כלכלית (שנובעת בד''כ מפופוליזם של פוליטיקאים). סוציאליזם הוא רק אחת הדוגמאות לכך. |
|
||||
|
||||
מה שאני מתכוונת הוא, שלא פעם שירות מופרט עולה למדינה יותר ממה שעלה אותו שירות, בתקופה שסופק ע"י הממשלה. אם הנימוק להעסקת עובדי קבלן הוא עלות - לעיתים מתברר שאין כל חיסכון בזה, ונתתי שתי דוגמאות. יוצא מזה, שהעובדים נעשקים, הציבור מקבל שירות גרוע, ולמדינה זה עולה יותר. |
|
||||
|
||||
ניחוש שלי בלי לבדוק כנראה ששכחת איזה פריט החשבון העלות למדינה (אולי חישבת לפי משכורת בסיס במקום לפי עלות עובד או משהו כזה) כי עד כמה שאני יודע משרדי ממשלה לא יכולים לחרוג מהתקציב בלי אישור ואני לא חושב שיאשרו הפרטה שלא חוסכת כסף אלא אם כן מביאים איזה הסבר משכנע למה כדאי להפריט למרות העלות הנוספת או שמדובר בשחיתות לשמה (גיסו של הקבלן נשוי לבת של בייניש או משהו כזה) |
|
||||
|
||||
מביאים תחשיב שתוך שלוש שנים תהיה ירידה בעלויות התפעול. |
|
||||
|
||||
א. אאל"ט יש לא מעט מקרים של שחיתות לשמה. ב. יש את נושא האידיאולוגיה - מדינה לא יכולה לנהל / מדינה לא יכולה לתפעל / השוק הפרטי עושה הכל הכי טוב ולכן צריך לתת לקבלן לעשות את זה / מדינה בכלל לא צריכה להתעסק עם זה. ואז, שווה להפריט גם אם זה עולה אותו דבר / עולה יותר. ג. מחליפים קבלנים כל כמה זמן, נכון? כשמפריטים לראשונה, לוקחים את זה שנתן את ההצעה הכי זולה. הוא נותן שירות מחורבן, או שהוא בא לבכות שהמחיר לא תואם את העלויות בפועל וצריך להגדיל את התקציב, או שניהם כאחד1. מחליפים את הקבלן. הפעם בוחרים את זה שלא נתן את ההצעה הכי זולה, בכוונה תחילה. כאן, כבר נעלם החיסכון, ומתחילה עלות זהה או גבוהה יותר. הקבלן נכנס לתקופת הרצה, בה הוא נותן שירות מחורבן כי הוא עוד לא למד את העבודה. אחרי שהוא ילמד, הוא יתן שירות מחורבן כי הוא צריך להרוויח2. ד. ברגע שהפריטו, הורידו תקנים. להחזיר את הגלגל אחורה - מסובך. כי אז צריך להוסיף תקנים. אמנם בחישוב הכולל, קבלן עולה אותו דבר או יותר, לתקציב המשרד. אבל עובדים ישירים באים מסעיף משכורות, ועובדי קבלן - מסעיף ציוד (נניח). משרד האוצר, כמדומני, נכון להוסיף תקציב לסעיף ציוד, אם זה לצורך הפרטה. עיין סעיף ב'. 1 מקרה הפרטת שירותי אחיות בתי הספר - קבלן א': האגודה לבריאות הציבור. 2 מקרה הפרטת שירותי אחיות בתי הספר - קבלן ב': נטל"י. |
|
||||
|
||||
תוכל להרחיב מעט בנושא, כיוון שעמדתך איננה מובנת לי? המדינה נותנת שירות לאזרחיה: בונה בתי ספר, מעסיקה מורים, מפנה אשפה, תופסת גנבים, שומרת על הגבולות, וקונה מכונית משוריינת לראש הממשלה. כל זה עולה למדינה X שקלים מדי שנה. המדינה גובה מסים: אגרות, מס חברות, מס רווחי הון, מס הכנסה, מס ערך מוסף, מכס, ובלו. כל זה מכניס למדינה Y שקלים בשנה. האם יש קשר בין X ל־Y? האם אמור להיות קשר שכזה? מהי מטרת המע"מ אם לא מילוי קופת המדינה? |
|
||||
|
||||
בודאי שיש קשר בין X ל-Y .בגלל זה אם הקשבת לדברי יוסי זעירא ואביה ספיבק-http://cafe.themarker.com/post/2361733/ -היית רואה שהם מתמקדים בגרעון ולא במסגרת התקציב. הם גם טוענים שצריך לגלגל חזרה את הרפורמה במס של ביבי נתניהו 2003. האידאולוגיה של הרפורמה היתה בנויה על הנחה שהורדת המס תביא להשקעת הכספים במשק והגדלת הצמיחה. זה לא קרה.הכסף שהתפנה, הושקע בחו"ל -יצא יותר כסף מישראל מאשר נכנס אליה. הכסף הושקע ברכישת חברות והגדלת העוצמה והריכוזיות ולא בהשקעה בייצור. לכן לדבר על קופת המדינה ולעשות את הדברים הללו, הוא אקט ציני. המטרה האמיתית היא הקטנת תפקידיה של הממשלה במשק הישראלי. קח את ההסבר ששמעתי אתמול מסגן הממונה על התקציבים באוצר לגבי המשבר במערכת הבריאות: הוא ציין שההסכם שנחתם היה ההסכם היקר ביותר שנחתם. הוא כמובן לא הזכיר את העובדות שבמשך 15 שנה מייבש האוצר את מערכת הבריאות. במדינת ישראל לא חודשו התקנים משנות ה-70. במדינת ישראל יש ירידה מתמדת של מספר מיטות ל-1000 נפש. במדינת ישראל, למעלה מ-40% מההוצאה לבריאות היא הוצאה פרטית. אלו נקודות על קו תהליכי. העניין הוא של חלוקת העוגה הלאומית שכוללת גם הפחתות מיסים לשכבות העשירות. הזכרת הקופה היא במילים אחרות אמירה שהקופה קיימת לצרכים אחרים ולא הצרכים שלך. בדו"ח טרכטנברג כמדומני כתב את סעיף הבריאות מי שהיום ממונה על התקציבים-גל הרשקוביץ-והיה הרפרנט של הבריאות. התייחסות:http://www.themarker.com/consumer/health/1.1484185 הקופה הציבורית. |
|
||||
|
||||
איציק, אתה פורש אג'נדה רחבה במקום להסביר לי מהו הקשר בין X לבין Y, לשיטתך. אינני מכירה את העמדה של זעירא וספיבק בעניין זה, ואם אתה מסכים איתם, אודה אם תפרט אותה. האם הזכרת הקופה (Y-X) היא עבירה מוסרית כלשהי? |
|
||||
|
||||
קראתי את שני הקישורים, ולא הצלחתי למצוא שם שום דבר רלוונטי לשאלה שלי: האם לשיטתך גביית המסים צריכה (לכסות/להתקרב/לעמוד באותו סדר גודל) עם הוצאות הממשלה. האם יש חשיבות למספר השקלים שבידי האוצר בסוף השנה? מהי? |
|
||||
|
||||
גביית המיסים צריכה לכסות את תקציב הממשלה. ישנו גרעון קטן שהוא מובנה ומקובל. בזה מסכימים גם טרכטנברג וגם הכלכלנים שייעצו למחאה-אביה ספיבק, יוסי זעירא, לאה אחדות. תפיסת האוצר מתמקדת בשמירה על גודל ההוצאה-גודל התקציב, כבסיס למסגרת שתשמור על הכלכלה הישראלית ותמנע ממנה להגיע למצבם של מדינות ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, ספרד ויוון). הצוות המייעץ למחאה מתייחס לאי חריגה מהגרעון -אותו הגרעון שעליו מדברים גם טרכטנברג ופישר- כמה שישמור על הכלכלה הישראלית. הדרך לעשות את זה היא הגדלת מסגרת התקציב על ידי גלגול חזרה של רפורמת המיסים של נתניהו מ-2003. אם אני זוכר נכון, יוסי זעירא מציע גם לבצע חלק מהשינויים על ידי הגדלה זמנית של אחוז או שנים של החוב. מה לא ברור כאן? הויכוח הוא על "גודל הממשלה"-אין הכוונה למספר השרים אלא להקף אחריות הממשלה, הקף ההפרטות והעברה לכוחות השוק. |
|
||||
|
||||
תודה על תשובתך. האם אפשר לסכם את דבריך בכך שהפער בין Y-X צריך להיות קטן? עד כמה קטן, אם יותר לי לשאול? 1.7% כהצעת האוצר? 10%? |
|
||||
|
||||
1.7% הוא העליה המותרת במסגרת התקציב שאמורה לבטא את הריבוי הטבעי. אין לזה כל קשר לרמת הגרעון. יכול להיות גידול במסגרת התקציב ב-10% אם במקביל הוגדל מס החברות, הוגדלו המיסים על העשירים וכד'. הנתון שגם כלכלני האוצר וגם הצוות המייעץ למחאה מסכימים עליו הוא גודל הגרעון. |
|
||||
|
||||
אופס, התבלבלתי לגבי ה-1.7. סליחה. אבל מהו אותו גודל גירעון מוסכם? וכמה מן התקציב ראוי לממן באמצעות הלוואות? |
|
||||
|
||||
אינני זוכר מהו אותו הגודל אך מספיק שיש הסכמה בין יוסי זעירא וספיבק לבין טרכטנברג. כמה מן התקציב ראוי לממן באמצעות הלוואות? כדי לתקן את קלקולי הכלכלה הישראלית הציע יוסי זעירא לממן חלק מהתיקונים ע"י העלאת החוב-נדמה לי שבחצי אחוז תוצר אבל אולי אני טועה. את החוב הזה אפשר ואולי צריך יהיה להוריד אחר כך. אם הקשבת לירון זליכה, שיפור הכנסתם של אנשי המעמד הבינוני והנמוך והעלאת אחוז ההשתתפות בשוק העבודה, יגדיל את הצמיחה, גביית המיסים ומכאן גם את הקופה הציבורית הקדושה. אמרתי קיינס? כמובן שזהו רק חלק מהתמונה; חלק חשוב אחר הוא טיפול בבעיית הריכוזיות ופירוק פירמידות השליטה במשק. |
|
||||
|
||||
אתה מציג עמדה סבירה והגיונית, שמתייחסת בכבוד לאיזון תקציבי, אבל מקלקל את השורה במילות גנאי ל''קופה הציבורית''. |
|
||||
|
||||
זה מפני שהמילה ''הקופה הציבורית'' היא למעשה חסרת תוכן . בערך כמו האיש שנקרא ''משלם המיסים''. |
|
||||
|
||||
למה אתה מכנה את "הקופה הציבורית" כ"חסרת תוכן" אחרי שטענת שגם אתה חושב שיש לדאוג שבסוף השנה היא לא תתרוקן (יותר מדי)?! אני באמת לא מצליחה להבין אותך. |
|
||||
|
||||
מפני שהמילה הזאת זוכה בד"כ לשימוש דמגוגי, בדיוק כמו המילה משלם המיסים. למשל הקשיבי לאילן לוין: הוא תמיד יאמר שההסכם עם הר"י היה הסכם מאד יקר ויש לו אחריות לכלכלת ישראל, כלומר לקופה הציבורית. כך היה עם העובדות הצוציאליות. הצגה של גורם אחד שעליו תקום או תיפול הקופה הציבורית היא הצגה דמגוגית. דוגמא על מה עומדת הקופה הציבורית? על כך שעובדות סוציאליות שהאוצר הפריט את מקום עבודתן יקבלו 4000 ש"ח לחודש. צ'יץ' כשהיה ראש עיריית ת"א, היה מוציא לרחוב את החלשים ביותר כשהיה לו ויכוח עם האוצר. הקופה הציבורית היא גם הורדות המיסים לעשירים במתווה הורדות המיסים, השקעות בהתנחלויות שברור שירדו בהסדר, תכנוני מס אגרסיביים וכד'. |
|
||||
|
||||
גם אם יש אנשים שמשתמשים במושג באופן דמגוגי, אמירת דבר והיפוכו אינה מועילה לטיעון שלך. או שיש לשמור על ה''קופה הציבורית'' או שאין למושג הזה תוכן. השאלה כיצד נשמור על הקופה, אם באמצעות קיצוץ תקציב הביטחון או העלאת מס הבולים, היא שאלה אחרת. קודם צריך להסכים אם יש למאזן התקציבי משמעות. |
|
||||
|
||||
זאת הסיבה שהשתמשתי במושג ''גרעון'' ולא הקופה הציבורית. |
|
||||
|
||||
אבל מה ההבדל בין המושגים (חוץ מכך שלפי דעתך אנשים לא נחמדים משתמשים במושג "קופה ציבורית")? |
|
||||
|
||||
גרעון הוא ההפרש בין ההכנסות להוצאות כשההוצאות גדולות מההכנסות. הקופה הציבורית היא למעשה התקציב. בגרעון נתון יכולים להיות גדלים שונים של תקציב-קופה ציבורית- תלוי באופי ורמת המיסוי. אם תגרום להקטנת הפערים בחברה, כנראה שגם תגדיל את תקבולי המיסים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה טועה. מי שדורש לשמור על הקופה הציבורית איננו דורש להגדיל את התקציב. הוא דורש שלתקציב יהיו מקורות אמינים. אבל כיוון שגם אתה שואף לתקציב מאוזן (כמעט) אין לנו ויכוח מעניין כאן. |
|
||||
|
||||
אינני טועה. אחת הטענות נגד המדיניות הניאו ליבראלית של ממשלות ישראל היא הירידה באחוז התקציב האזרחי מהתל''ג. האחוז הזה ירד יחד עם התקדמות הרפורמה במס- הקטנת מס החברות ומדרגות המס הגבוהות. העלאת מס החברות ומדרגות המס הגבוהות, היתה יכולה להשאיר עודפי גביה גדולים יותר. אפשר היה בכסף הזה להקטין את החוב, להקטין את הגרעון או להגדיל את התקציב. האוצר השתמש בעודפי הגביה להקטנת החוב. הנה לך מקור להגדלת התקציב ללא הגדלת הגרעון. בדו''ח טרכטנברג יש המלצה גם להקטין את המיסים העקיפים במקביל להעלאת המיסים הישירים. לכאורה זה לא יאפשר להגדיל את התקציב (אצל טרכטנברג יש העברה מתקציב הבטחון לתקציבים האזרחיים). מה שיכול לקרות אם יורידו את המע''מ וגם ירדו עלויות החינוך וכד'- הציבור יוציא יותר והירידה בגביית המע''מ יכולה להיות קטנה יותר אם בכלל. את יכולה לקרוא את כל התכנית של צוות המומחים של המחאה החברתית. |
|
||||
|
||||
אולי המאמר הבא יאיר את עינייך: http://www.project-syndicate.org/commentary/skidelsk... |
|
||||
|
||||
יפה, תן עוד לינקים לאתרים ''מאירי עיניים'' הממומנים ע''י קרנות של ג'ורג' סורוס... |
|
||||
|
||||
אני מבין ש''מאירי עינים'' אצלך הם אתרים הממומנים על ידי אוונגליסטים אנטישמיים וכד'. |
|
||||
|
||||
את הדעות הללו אתה יכול למצוא אצל כלכלנים נוספים כולל פול קרוגמן בבלוג שלו ובניו יורק טיימס. סליחה , האם הניו יורק טיימס ממומן על ידי סורוס? האם הבלוג של קרוגמן ממומן על ידי סורוס? חוץ מזה את מי זה מעניין מי מממן את הלינק? התייחס לתוכן. אם אני עובד במפעל שהבעלים שלו הוא שמאלן אז תאמר שאני ממומן על ידי שמאלן? משהו השתבש במצפן שלך. |
|
||||
|
||||
האמת שאחרי שהבאת ''הוכחות'' מאתר של סוכנות הידיעות של איראן, סורוס זה כבר שיפור. |
|
||||
|
||||
סע לשלום אדוני מהפריפריה; אפילו סבלנותי פקעה לדיוני גנון כאלה. |
|
||||
|
||||
העלאת החוב משמעה גלגול הצרות שלנו על כתפי ילדינו ונכדינו. בולשביקים כזעירא וספיבק1 פסולים לעדות מלכתחילה --- |
|
||||
|
||||
ואתה אחד מאלו שזועק על שאנשים בשמאל משתמשים במילה "פשיסטים"? |
|
||||
|
||||
זליכה מדבר על הטיית השוק ממוטה-יצוא קצת יותר לכיוון מוטה-צריכה ע"י עידוד ענף "מסחר ושירותים", ונדמה לי שהוא מכוון לעידוד עסקים קטנים. זה עשוי להיות המפתח העיקרי לצמצום פערים בר-קיימא. מדוע? כי "קטר הצמיחה של המשק", הלוא הוא בליל התעשיות המתקרא "הייטק", מצד אחד מהווה כמחצית מהיצוא. מצד שני אין בו ייצוג מספק ללא-אקדמאים, ערבים, חרדים, תושבי פריפריה, יוצאי אתיופיה ושאר קבוצות עניות ו"לא מקושרות". כל הקבוצות הללו משתרכות הרחק מאחור, כך שיש לנו למעשה "שתי מדינות", די חופף ל- חמישון העליון וכל היתר. למשל ד"ר מומי דהאן חקר את תופעת הצעירים הערבים המובטלים, מהזווית הכלכלית: http://www.youtube.com/watch?v=8nDf2SjYRRI ההטיה המוגזמת ליצוא מועצמת גם ע"י חוק עידוד השקעות הון, שבפועל מסבסד רק מפעלים מייצאים (יש איזו יוזמת חקיקה לכלול גם מפעלים אחרים כדוגמת פרי הגליל שנמצא כיום בכותרות). בנוסף על הציר הון-מול-עבודה המשק הוא מוטה-הון וכדי לאזן אותו יש לצמצם את ההעסקה דרך חברות קבלן ולחזק את העבודה המאורגנת. יחד עם זאת קיימת הבעייה שארגון העובדים המשמעותי היחיד, ההסתדרות, נשען על כוחם של ועדים חזקים של מונופולים ממשלתיים (חברת החשמל, הנמלים) ואוליגופולים (הבנקים) - שהם תרמו את חלקם לעיוות הזה מלכתחילה. הממשלה והשוק הפרטי לקו במחלת עובדי הקבלן בין היתר כדי להימנע מ"התעסקות" עם ועדים חזקים כאלו. בהקשר זה נראה שיש התגברות מבורכת של תופעת התאגדות של עובדים, כגון טכנאי חברת הכבלים. ועם כל הכבוד לזליכה - הוא מציג את עצמו בספרו כאדריכל התכנית הכלכלית של נתניהו מ-2003, מבלי לציין את התרומה המשמעותית (והשלילית!) של תכנית זו למה שזליכה עצמו מכנה "אנורקסיה" של השירותים הציבוריים. |
|
||||
|
||||
זליכה איננו סובל מאגו נמוך. הוא היה צריך לדעת שפוליטיקאים ישתמשו בחלק מהצעותיו אבל שימוש מבחינת חצי אמת גרועה משקר. היה כלכלן אמריקאי שהיה יועץ לרופורמות של פוטין- ג'פרי זקס. השתמשו ביקרה שלו ולא יותר. טענתו העקרית של זליכה היא טענה קיינסיינית: צריך להשאיר יותר כסף אצל האזרחים הפשוטים כדי שיוציאו אותו, מה שיגביר את הצריכה וביתר שוויוניות. |
|
||||
|
||||
אילולא שהמנגנון שאתה מציע לתיקון ה'קשיחויות' האלה הוא קשוח כמעט כמוהן, ולא פעם ראשונה, אפשר היה להאמין לך. ומלבד זאת, למרות הויכוח - מי שמכיר את הנתונים של ארגונים ממשלתיים אכן רואה שלפעמים עובדי קבלן יקרים יותר דווקא (שלא לדבר על 'עובדי קבלן' במשכורת גבוהה, שהם סיפור אחר לגמרי אבל גם שם צילה של הקביעות מהלך אימים מעל לארגונים מסויימים, כפי שהוכיחה תביעתו של הקבלן החיצוני מחיל-הים נגד צה''ל והשינויים בחוזה שבאו בעקבותיה). |
|
||||
|
||||
פלוני שעבד בתור קבלן (פרילאנסר) בחיל הים, תבע את חיל הים אחרי כמה שנות עבודה בדרישה להכיר בו כמועסק (ולא פרילאנסר), ועל כן לתת לו רטרואקטיבית את הפנסיה והקרנות והזכויות של עובד קבוע. דרישה הגיונית אילולא שמלכתחילה היה ברור גם לו וגם לחיל הים שהוא מקבל יותר שכר מעובד קבוע כי הוא עצמאי ולא שכיר (ככה זה, שכר עובד צה''ל הוא לרוב ממש לא גבוה, אבל קביעות וזכויות יש לו). לא יודע אם המשפט הסתיים ומה עלה בגורלו, אבל מאז צה''ל מחתים כל קבלן-משנה או חברה שמספקת לצה''ל שירותי כ''א - ממרצים למזרחנות ועד לעובדי נקיון - על אוסף שלם ומכובד של טפסים שנועדו למנוע בדיוק את התביעות הרטרואקטיביות והכניסה לעבודה, ובנוסף מטיל מגבלות על פרק הזמן שבו אפשר לעבוד בתור קבלן חיצוני עבור צה''ל, ועוד כהנה. |
|
||||
|
||||
עם מי בדיוק אתה מנהל כאן שיח? היכן ראית שהצעתי מנגנון כלשהו? אני משוכנע שתוכל למצוא פה ושם עובדי קבלן שיקרים יותר לממשלה. הלוז של השיטה אמור להביא מספר דברים: 1. לבטל את הקידום וזחילת שכר על פי הותק. אתה יכול להביא שני עובדים שהחלו לעבוד ביום מסויים ולהראות שעובד קבלן יותר יקר. קח תהליך של 10 שנים ותשווה את השכר. 2. ללחוץ את כל שוק השכר - לא ברמות הניהול -כלפי מטה -גם עובדים זרים מקדמים את המטרה הזאת. המילים "גמישות שוק העבודה" כוללות גם הורדת עלויות. |
|
||||
|
||||
זה לא היום הראשון שלך באתר, וגם שלי לא. 1. יש מחקרים שהראו שבמקרים רבים עובדי קבלן, לאורך שנים, יקרים יותר. כמובן, פנסיה תקציבית משנה את זה. 2. יש הבדל תהומי בין זחילת שכר לפי הוותק במגזר הפרטי לציבורי. על איזו מהזחילות אתה מדבר? 3. 'כל שוק השכר'? תמהני. גמישות היא היכולת של מעסיק להעסיק כשהוא צריך ולא כשהוא לא צריך. מן הסתם זה מצמצם עלויות, אבל לא בגלל עלות העבודה דווקא אלא בגלל שאתה לא צריך להעסיק עובד ל-12 חודש אם אתה צריך אותו למעשה לחודש בשנה. וכדי למנוע פגיעה מיותרת בעובדים, צריך להקפיד על הזכויות הסוציאליות שלהם; אבל זה לא אומר להפוך כל עובד לעציץ. |
|
||||
|
||||
לצערנו, הכל יקר יותר מעובדים זרים+ קבלן עובד זר שמעסיק אותם. כנראה שהשאלה מלכתחילה לא עמדה על כסף אלא אולי: "קבלנות או סבלנות" |
|
||||
|
||||
עצם העובדה שהשימוש בעובדי קבלן בשירות הציבורי גבוה פי 5 מאשר בחברות פרטיות מעידה על כך שזו תופעה מלאכותית הנובעת בעיקר בגלל מוסד הקביעות. במגזר הפרטי, מנהלים יכולים לפטר עובד לא מתאים או מיותר. בשירות הציבורי כל עובד שקיבל קביעות מהווה מסמר ללא ראש שלא ניתן להוציא מהמערכת, ולכן קיימת רתיעה מגיוס עובדים חדשים "לתוך המערכת". ביטול מוסד הקביעות יבטל מאליו את הצורך בשימוש בעובדי קבלן (מלבד במשרות בהן באמת צריך עובדים זמניים בהגדרתם, כמו למשל טיפול בעומס עונתי, החלפת עובדות בחופשת לידה וכו'). |
|
||||
|
||||
שוחחתי אתמול עם אחראי על מכרזים במשרד ממשלתי (השם לא באמת חשוב) לטענתו, יש להם תחשיב מה העלות למעביד בגין העסקת עובד בשכר מינימום. כאשר מציע במכרז נוקב בסכום נמוך יותר הצעתו נפסלת. אבל מה כאשר הוא נוקב במחיר שעה על פי התחשיב שלהם? "יותר מפעם אחת הזמנו מציעים ושאלנו אותם כיצד יתפרנסו אם זה התעריף שהם דורשים. הם נתנו לנו כל מני תשובות וברור לנו שהם מורחים אותנו. אבל אני לא יכול לפסול הצעה במכרז על בסיס של 'ברור לנו' כי הם ישר יגשו לבית המשפט שיצדיק אותם". כך קורה שלכולם ברור שעובדי הקבלן נעשקים והקבלן מקבל את הרווח שלו על ידי ניצול וגניבה מעובדיו. ולכולם זה משתלם: לקבלן, ללקוח (הרבה פעמים- המדינה) ורק לעובדים לא. אבל למי אכפת מאבק האדם הזה? ======================================= הסיבה המרכזית לקיומה של תופעת עובדי הקבלן היא הגישה במדינה הרואה במעביד נצלן אכזרי וחובת ההוכחה שהוא לא כזה מנוול חלה עליו. כך, למשל, יש החמרות חוזרות ונשנות בחקיקה המטילות עוד ועוד חובות על המעביד. כך, למשל, בתי הדין לעבודה נראים לפעמים כמו בתי דין שדה לעבודה ועוד. כאשר המעביד יודע כמה יעלה לו עובד שיועסק על ידיו ישירות, הוא ישמח לכל פתרון שיקל עליו את הנטל ולו במידה חלקית. כאשר המדינה מתנהלת על ידי נערי האוצר שרואים את כל העולם דרך החור שבגרוש, היא מתעלמת מחובותיה החברתיות והמוסריות כלפי אזרחיה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את ההגיון שלך, אם המדינה רואה במעביד נצלן אכזרי, מדוע היא מעסיקה "אבק אדם" דרך "נצלן אכזרי" במקום להעסיקם ישירות שלא כניצול אכזרי? |
|
||||
|
||||
זה לא ההגיון שלי למדינה לא אכפת באמת מ''אבק אדם'' ולכן, כאשר מי שמקבל את ההחלטות הם נערי האוצר (ולמרבה הצער, כוחם רב עד מאוד) כל החלטה עוברת דרך השקל... פשוט, מערכות שונות מתפקדות בדרכים שונות, עם מטרות יעדים וכלים שונים. |
|
||||
|
||||
חבר שלך מורח אותך. אין שום סעיף בחוק המכרזים המחייב לקחת את מגיש ההצעה הנמוכה ביותר. |
|
||||
|
||||
ההסתדרות יצאה פתאום למאבק אך היא איננה הפתרון אלא חלק מהבעיה. אם היתה רוצה, היתה יכולה למנוע את התהליך במגזר הציבורי (יש בו עבודה מאורגנת) עוד בתחילתו. היתה מכריזה סכסוך עבודה בכל מוסד שהיה מנסה להכניס עבודת קבלן או לקנות שירותים. לחלופין היתה יכולה לעשות מה שעשו האיגודים בנורווגיה כשחברות כ"א ניסו ליבא עובדים מלטויה: הסכימנו מיד בתנאי שהעובדים יהיו כפופים להסכמים הקיבוציים ויקבלו את אותו השכר שמקבלים הנורווגים -מובן שחברות כ"א ויתרו על הרעיון. גם עכשיו היא יכולה לפעול אם תלך בתהליך ארוך טווח ולא בשביתה כללית שתגמר מהר מאד בפשרה לא מספקת. ההסתדרות צריכה להחליט שסכסוך העבודה יהיה בכל מוסד מהמגזר הציבורי ויטפלו בכל פעם בשני מוסדות לכל היותר. המטרה בסופו של דבר היא אכן שהמדינה תצא מעבודת קבלן ומקניית שירותים שהם תחליף לעבודה קבועה ולא מפרוייקטים מיוחדים וזמניים. הדרך היא הכפפת כל העובדים בארגון להסכם הקיבוצי. אם המדינה תתעקש שהיא זקוקה לעובדים "גמישים", צריך להיות לה ברור שגמישות שווה כסף. שכרו של עובד "גמיש" יהיה גבוה יותר מעובד רגיל והוא יזכה לפיצויי פיטורין על כל יום עבודה. אני מניח שבתנאים כאלה תרד עבודת הקבלן וקניית שירותים לרמה אירופאית. |
|
||||
|
||||
כל עוד מוסד הקביעות לא ייעלם מהעולם, יהיו עובדי קבלן. על האוצר לנצל את המשבר כדי להכחיד את המוסד האנכרוניסטי והמזיק הזה. |
|
||||
|
||||
למה התפתח מוסד הקביעות? |
|
||||
|
||||
כדי להגן מהקיצוניות השניה, של פיטורים שרירותיים. אבל כמו רעיונות אחרים שנשמעו טוב בתיאוריה, העניין התחרבש, והקביעות הפכה לעצם בגרון של המשק. צריך למצוא את המקום הנכון באמצע. |
|
||||
|
||||
באמת מעניין מתי וכיצד זה קרה. הייתי מנחש שהיותה של המדינה מונופול ברבים מן השירותים שהיא נותנת, מעניקה לעובדיה כוח מיקוח רב במיוחד, כח שהביא לכינון או לפחות להתמשכות מוסד הקביעות1. אבל אני לא מכיר מספיק את הנושא. אנקדוטה: לפני כמה שנים אושפז אבי לכשבועיים בעקבות ניתוח. לאחר שהתיידד עם האחיות ונודע להן על כמה מתפקידיו קודם שפרש, פנתה אליו יום אחד אחת מהן בפנים מלאי צער: "בטח קשה למישהו חשוב כמוך לשכב ולא לעשות כלום". למרות שהוא היה באותם ימים חלש מאוד ואף התקשה בדיבור, הוא הצליח לנחם אותה בקול חנוק: "זה לא קשה, הייתי עובד מדינה". ---------------------------------------------------------------- 1 שאגב אינו כולל איסור על פיטורי עובדים אלא רק דרישה להסכמת הוועד לשם כך (וכנראה גם לצורך ניודם). |
|
||||
|
||||
אתה ממחזר דמגוגיות. קרא מה שאפופידס כתב בצדק על מוסד הקביעות:"שאגב אינו כולל איסור על פיטורי עובדים אלא רק דרישה להסכמת הוועד לשם כך (וכנראה גם לצורך ניודם)". רק כדי להאיר את עיניך: אחד מעמודי שלטון מפא"י, שלא היה סוציאל דמוקרטיה, היה ההסתדרות כארגון שליטה על העובדים. הקביעות בגילוייה הלא אחראיים- היו לה הרבה מאד גילויים אחראיים- היו קשורים לאופי הלא דמוקרטי של ההסתדרות וההשחתה שלה. היתה לי שיחה עם סגן ראש מועצה מסויים לגבי עובדי קבלן. הוא נתן דוגמא ממורים שאי אפשר לפטר. אמרתי לו שאפשר גם אפשר רק צריך לרצות, להתאמץ ושתהיה הצדקה לפיטורין. באופן כללי, אסור שפיטורין יהיה הליך קל; לגבי עובדי קבלן הפיטורין אינם תהליך קל, הוא תהליך קליל. לגבי שאיפתך להכחדת המוסד האנכרוניסטי: היית צריך להוסיף המשך למשפט: עשה אותנו עובדי קבלן. אז הנה איש פריפריה, אנחנו מסכימים לגבי חלק מהביקורת על ההסתדרות. אני מניח שאם היית עולה מחבר המדינות ואביך היה עובד קבלן, אולי היית מדבר אחרת ואולי לא. אינני מבין איך הצליחו8 לשטוף את המוח לכל כך הרבה אנשים. |
|
||||
|
||||
פיטורים של עובדי קבלן הם בכלל תהליך? |
|
||||
|
||||
גם תהליך של דקה הוא תהליך. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שגם אם הוא היה מורה או עובד סוציאלי, מאלה שמועסקים דרך עמותות. |
|
||||
|
||||
קראתי וקראתי, ולא הבנתי מה אתה רוצה לומר. שאלה אחת יש לי אליך: איך אתה מסביר את העובדה ששיעור עובדי הקבלן במגזר הציבורי גבוה פי 5 משיעורם במגזר הפרטי? |
|
||||
|
||||
מאיפה הנתון הזה "פי 5"? |
|
||||
|
||||
שהדג מסריח מהראש?1 שפקידי האוצר מונחי אידיאולוגיה מאוד מסויימת? 1 ממש כפי שהממשלה היא ראשונת מליני השכר, מה שמכונה שוטף +++ (+90, +120 +180, +365...). ועל כך, אגב, כולנו משלמים, כי כשקבלנים וספקים עובדים עם הממשלה, הם מראש מנפחים מחיר משום שהם יודעים שישלמו להם בשוטף +++, וצריך איזה שהוא פיצוי על זה. |
|
||||
|
||||
עזוב, יש לי בעיות בהבנת הנכתב. לגבי העובדה ששעור עובדי הקבלן במגזר הציבורי גדול פי 5 משעורם במגזר הפרטי: הנתון איננו נכון. המגזר הציבורי הוא באמת המעסיק הגדול ביותר, אך גם תלוי למה אתה קורא עובדי קבלן. יש הערכות לגבי מספר עובדי הקבלן הנעות בין פחות מ-200.000 למיליון-תלוי בהגדרה. תסכים איתי שאלו שמעריכים פחות מ-200.000 מתעלמים מהתופעה במגזר העיסקי-הפרטי. |
|
||||
|
||||
אולי אתה יכול לכתוב כמה מילים על התהליך הקשור בפיטורי מורים? יש לי חבר שהוא מורה בעל "קביעות" והוא אומר לי תמיד שהוא לא מבין את הדיבורים האלה על הקושי לפטר מורים. לדבריו, מורים נעלמים בהינף יד אם רק המנהל רוצה בכך. איך? גם אם לא מפטרים אותם רשמית, פשוט לא מקצים להם שעות הוראה במערכת של השנה הבאה. הם פשוט לא מופיעים במערכת השעות ואילו מורה חדש כן מופיע. בזה נגמר העניין. אולי עושים להם טובה ומשבצים אותם בשמונה בבוקר ואז בשתיים אחר הצהריים "בשל אילוצי מערכת", מה שמכריח אותם להתפטר. ואם המורה מתלונן - אצל מי יתלונן? בעירייה? באיגוד המורים? עד שאלה זזים השנה כבר באמצע ולא ניתן לשנות מערכת באמצע ובינתיים המורה לא מקבל שכר, לא כי פיטרו אותו אלא פשוט כי לא לימד. בל נשכח עוד כי התיכונים הם בשליטת העירייה, לא משרד החינוך. זה מקשה על ההשבתה וההתנגדות, ולעירייה יש פחות עכבות מוסריות מלמשרד ממשלתי. |
|
||||
|
||||
מדובר כאן על מורים עם קביעות? אם מדובר על מורים עם קביעות והמערכת לא סיפקה להם משרה, מישהו צריך לשלם להם משכורת ללא תמורה. או שיש כאן פירוש יצירתי למילה "קביעות". ניסוח אחר: האם המורה יכול להסתמך על משכורתו לשם קבלת משכנתא? |
|
||||
|
||||
מי זה "מישהו" שחייב לשלם להם משכורת? אני פשוט לא יודע. נניח לא שיבצו אותך למערכת. אתה פשוט לא מופיע שם. למי תלך? מי ישלם לך? מי יכריח מנהל לשבץ אותך? ונניח, לשם הדיון, שמישהו במשרד החינוך כן משלם לך - אתה עדיין לא עובד. |
|
||||
|
||||
אם אני מקבל כסף ולא חייב לבוא לעבודה: נהדר. אני יכול לעבוד בדברים אחרים באותו הזמן. שמעתי שיש כסף לא רע בספסור במשוואות דיפרנציאליות. אם פתאום יכולים להחליט שאני לא אקבל יותר כסף: מדובר על הגדרה גמישה של קביעות. |
|
||||
|
||||
אם אתה לא עובד, קצרה הדרך לפיטורין או לכל מיני פתרונות אחרים כמו "יש עבודה עבורך אבל רק באילת." לא נראה לי שקביעות היא גאוגרפית. שמעתי פעם, מאותו חבר מורה, שישנו מספר גדול של מורים שהם "נפגעי חיטוב." היינו כאלה שמשרתם אבדה כאשר פתחו את חטיבות הביניים. ועליהם מתווספים רבים שהתחום שהורו בוטל: כלכלת בית, שרטוט, חרטות וכאלה. לפטר אותם אי אפשר אז מצאו להם פתרונות כמו סיוע בשיעורי בית ועוד המצאות חסרות תוחלת. חלקם פשוט לא עובדים. באים לבית הספר, עושים משהו כאילו, והולכים הבייתה. אבל הם מוגנים כי הם ציבור גדול של מורים עם בעיה מערכתית, לא בודדים. |
|
||||
|
||||
אחת מלקוחותי היא מורה. היא לימדה 20 שנה מתמטיקה בתיכון, ובנוסף - שיעורים פרטיים. אתה מניח שעם 20 שנה ותק - יש לה קביעות, אמת? ובכן, השנה לא שיבצו אותה ללמד. |
|
||||
|
||||
לא שיבצו ללמד, לא נורא. גם לא משלמים לה? |
|
||||
|
||||
כמובן שלא משלמים לה! |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מהיכן מגיע הכמובן הזה. ממתי מורים מרוויחים לפי שעה1? בחודשי הקיץ היא גם לא קיבלה משכורת? בחודשים עם חגים היא הייתה מרוויחה פחות? 1 אולי זה נהוג ואני לא הייתי מודע לזה. |
|
||||
|
||||
בחודשי הקיץ, בתקופה שעבדה - כן. כנ"ל בחגים. אבל המשכורת כידוע נגזרת מכמות השעות שעובדים + שלל תוספות כגון ותק והשכלה וחינוך כיתה / ריכוז תחום / ריכוז שכבה. ומטבע הדברים, אם לא שובצת, אתה לא עובד. ואם אתה לא עובד, אתה לא מקבל משכורת. ____________________ אני לא יודעת אם אי-השיבוץ לווה בפיצויי פיטורין או שמא, הואיל וכמדומני היא לא יצאה מהמערכת, יכול להיות שתשובץ בשנה הבאה... |
|
||||
|
||||
"המשכורת כידוע נגזרת מכמות השעות שעובדים". זה לא מדוייק, נניח שאת פקידה בעירייה עבדת במחלקת "אישור כרכובים גותיים" שנסגרה, טרם נמצאה לך מחלקה חדשה, אבל לא פוטרת, תבואי, תחתימי שעון ותקבלי כסף, גם אם ישבת במזנון כל היום. אני לא ידוע אם מורים מחתימים שעון או מעבירים דו"ח נוכחות, אבל החתימה\דו"ח לא צריכים (לדעתי) להיות תלויים בשיבוץ, המורים הם לא פרילנסרים, הם עובדים של המערכת שתפקידה לשבץ אותם. לא הגיוני בעיניי שהמערכת יכולה לא לשלם לאדם אם לא פיטרה אותו באופן רשמי. אם המורה באה לבית הספר ויושבת בחדר המורים למשך 6 שעות ביום 4 ימים בשבוע היא צריכה לקבל את השכר המקובל (לא כולל תוספות של ריכוז שכבה וכיו"ב אבל כן כולל תוספות של ותק וכו'). |
|
||||
|
||||
ובכן, הואיל ולא שובצה ללמד באף בית ספר, באיזה בית ספר בדיוק תשב ותרבוץ בחדר המורים? |
|
||||
|
||||
שוב: לא ייתכן מצב בו מישהו נחשב עובד ולא משלמים לו. רוצים לפטר - דבר אחר. אבל להודיע למישהו, 'אתה עובד, אתה במצבת, ולא מקבל כסף' - זה לא ייתכן. ואם *כך* הוא המצב לגבי אותה מורה, איפה ארגון והסתדרות המורים? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מספיק במערכת החינוך, ולכן כל תשובה שלי תהיה לא מספקת כי אין לי מושג איך נהוג שמורים מדווחים על שעות, למי, ולמי פונים כשיש בעייה עם התלוש. אבל במערכת כל כך ותיקה מאורגנת והסתדרותית בטוח היה נוהג הוגן בעניין, אלא אם השתנה משהו לאחרונה בעקבות הרפורמות, הרי החברה שלך היא לא המורה הראשונה שלא שובצה כלל\לא קיבלה שיבוץ מלא בהיסטוריה של מערכת החינוך. |
|
||||
|
||||
היא לא חברה. היא לקוחה. ולכן לא חפרתי בעניין. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, מורים אינם מדווחים על שעות. המערכת שלהם היא דיווח השעות+שעות אחרות שנדרשות מהם: ישיבות וכן הלאה. הכול מוזן למחשב ולמורה אין נגיעה בזה. זה גם מקשה מאוד על תלונה. אבל מה שקרה למורה הנדונה פה אינו עניין של בעיית תלוש: התלוש שלה בסדר גמור והיא קיבלה כל שקל שמגיע לה. פשוט לא שובצה. |
|
||||
|
||||
היום צריך אישור ממפקח משרד החינוך כדי לפטר מורה. אם המנהל משוכנע שהמורה גורם נזק בעבודתו, יש אצלו בעיות משמעת קשות וכד', הוא יכול לשכנע את המפקח. שיטות אחרות-טובות יותר-הן לשכנע את המורה שעדיף לו להחליף מקצוע. אני מכיר מקרים שזה עבד. באופן כללי טוב שפיטורים אינם תהליך קל. אלו הדורשים לתת למנהל סמכויות לפטר מורים, רוצים שתהליך הפיטורים יהיה קל ומהיר ( YOU ARE FIRED ). אם אתה מורה לא קונפורמי, מבקר את שר החינוך או המנכ"ל, מבקר את צה"ל, אולי תפוטר בהליך בזק. |
|
||||
|
||||
4.בני פפרמן ממשרד התמ"ת אכן צודק בטענתו שהדבר רק פוגע בעובדים. פפרמן גם צודק באמצעי שיש לנקוט - שנוי החוק הקיים. רק שהכוון אליו הוא מציע ללכת הוא של עוד מאותו הדבר. במקום לפטר את עובדי הקבלן כל 9 חודשים יפטרו אותם כל 18, ובלצ"ג. הפתרון הנכון הוא לשנות את החוק כך שהתקופה הקובעת להפיכת עובדי הקבלן לעובדים מן המניין לא תתייחס לאדם ספציפי, אלא למשרה ספציפית. יש צורך במגיש תה לחדרים הזוגיים בקומות האי זוגיות של המשרד לעניינים מיותרים? שיתכבד המשרד ויעסיק עובד מן המניין בתפקיד. |
|
||||
|
||||
העסקת עובדי קבלן בתנאים לא חוקיים היא לא משהו שנכפה על עובדי המדינה אלא נוהג שצמח באופן עצמאי ובתמיכה מלאה של הסתדרות הפקידים גם בגלל שזה מאפשר העברת יותר תקציב לשיפור תנאי ההעסקה של העובדים ה''אמיתיים'' וגם בגלל שזה מאפשר חלוקה מעמדית ברורה בין עובדי צווארון לבן לבין עובדים שחורים שינוי החוק לא ישנה את שני התמריצים האלו . . . לגבי ההצעה הספציפית שלך או שיתעלמו מהחוק (כפי שעושים עכשיו) הוא שיכריזו על משרת מחלק התה כמשרה זמנית לחצי שנה או ש''ישכירו'' את החדרים הזוגיים לחברת הסעדה וישכרו אותם מחדש מאותה חברה או ש ... (המשך כיד הקומבינה הטובה עליך) |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על העסקת עובדי קבלן בתנאים לא חוקיים, ואני אומר בואו קודם כל ניפטר מהנבלה בחסות החוק, אח"כ נטפל בעבריינים. יכריזו על משרת מחלק התה כמשרה זמנית לחצי שנה? בדיוק בשביל זה יש ועד. אתה חושב שאחרי חצי שנה הועד יסכים לוותר על התה? |
|
||||
|
||||
אתה מחמיץ את הפואנטה אלה היו עובדי המדינה והוועדים שלהם שיזמו את הכנסת עובדי הקבלן ושדאגו לשמור על מצבם הנחות הם עשו את זה מכיוון שזה משרת את האינטרסים שלהם כפי שהם רואים אותם (יותר תקציב לעובדים הרשמיים והבדלה מעמדית בין צווארון לבן לעבודה שחורה) שינוי החוק שאתה מציע (או שאר השינויים שמציעים בדהמרקר) לא משפיע על זה ולכן גם לא ישנה את מה שיקרה בשטח (חוקי או לא חוקי) . . וזו תעודת עניות לחינוך בארץ שאתה לא מסוגל לקלוט קומבינה פשוטה כל חצי שנה מבטלים ומייד יוצרים מחדש את משרת מחלק התה (ואם מתזמנים את הביטול נכון אפשר אפילו להציג אותו כהתייעלות) |
|
||||
|
||||
במקום בו אני עובד, הוחלט שעובד חברת כ"א שעובד יותר מ-3 חדשים ומרוצים ממנו-יתקבל כעובד הארגון. הדבר הוסכם עם חברת כ"א. הכל תלוי במסגרות המוסריות של הנהלת הארגון. |
|
||||
|
||||
אתה עובד ציבור או שמדובר בגוף פרטי? ואם זה גוף פרטי אז מסחרי או מלכ"ר ? |
|
||||
|
||||
אינני עובד ציבור. הארגון הוא למטרות רווח ואינני מאושר ממדיניות השכר שלו שהיא חלק משוק העבודה הישראלי. |
|
||||
|
||||
סעיפים 4 ו-5 לא ברורים לי. 4. איך הארכת התקופה אמורה לעזור? מה הוא מקווה שיקרה בזמן הזה? 5. איך אפשר להעלות את השכר של עובדי הקבלן? על מי תוטל החובה, על הקבלן? על מקום העבודה? המנגנון המוצע לא ברור לי בכלל. מישהו יכול לשפוך אור? |
|
||||
|
||||
(אפשר למחוק את התגובה הזו אחרי שמי מאנשי המערכת רואה אותה) |
|
||||
|
||||
את מנסה לסבך אותי עם שאר המערכת? אין לעילת מחיקה זו תקדים (מלבד אולי הלכה מ-2004 שנפסלה בעירעור אצל טל). מאחר ודיני מחיקת התגובות באייל סבוכים מאין כמוהם ואף סותרים זה את זה (מה שלא מנע את הרחקתם של חברי מערכת שהפרו איזשהו כלל או את היפוכו), תצטרכי להמתין לפתיחת הדיונים בעניינה של תגובתך באמצע מאי 2012. אני יכול לנסות לייצג שם את הצד שלך, אבל אני לא מבטיח כלום. |
|
||||
|
||||
אפשר לשבץ בתגובה דברי נאצה או הסתה, ואז תושג בדיוק המטרה: התגובה תימחק לאחר שחבר מערכת יראה אותה. |
|
||||
|
||||
מה קורה כאשר עובדי הקבלן מתארגנים ומגיעים עמו להסכם קיבוצי? האוניברסיטה "מפטרת" את הקבלן - כתבה של רועי צ'יקי ארד. |
|
||||
|
||||
גועל נפש, למה הסטודנטים לא משביתים את האוניברסיטה? |
|
||||
|
||||
נקווה שהם קוראים את הדברים וידרשו להחזיר את הקבלן הקודם או לפחות לחזור על המכרז, הפעם עם דרישה שהעובדים יהיו מאוגדים, או דבר מה שקול. |
|
||||
|
||||
כבר העלו באייל את ההצעה להחיל את מלוא הזכויות הסוציאליות מהיום הראשון, על מנת למנוע מצב של פיטורים לאחר תשעה חודשים. הדבר היחיד שחשוב בעיני המדינה (וגם לדעתי), זה למנוע מעבר אוטומטית של עובדים שאינם תחומי הליבה של ניהול המדינה לסטטוס עובדי מדינה. דמיינו מצב בו עשרות אלפי עובדי נקיון הופכים מחר לעובדי מדינה, שאי אפשר לפטר אותם למעשה. נסגר הבניין אותו הם ניקו ? לא משנה. בתור עובדי חברה פרטית, הם היו עוברים לנקות בניין אחר בסמיכות, אבל היות וזה לא של המדינה (או אפילו של אותו אגף בו הם מועסקים) זה לא יקרה. תפוקה ירודה ? בעיות בריאותיות המונעות המשך עבודה במקצוע ? בעיה של המדינה. עבודה מאורגנת בארץ באה על חשבון גמישות תעסוקתית מינימלית, זה מה שדחף לפתרון הלא מוצלח של עובדי קבלן. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "נסגר הבניין"? נגיד, סגרו את המחלקה שישבה שם? אז שיוסיפו לרשימת העובדים שצריך למצוא להם פתרון גם עוד חמש מנקות. העבירו את המחלקה שישבה שם למקום אחר? אז שהמנקות יעברו לנקות את הבניין החדש. בקביעות יש הרבה בעיות, אבל אני לא רואה איך הבעיות האלה מיוחדות דווקא לעובדי השכר הנמוך. להפך - מי שיודע לנקות את בניין משרד האוצר יידע לנקות גם את בניין משרד הבריאות. מי שיודע לנהל עתירות בבג"צ, מה יעשה מחוץ לפרקליטות?1 1 ושאר היחידות המשפטיות, בסדר. |
|
||||
|
||||
הבעיה הזו לא ספציפית לעובדי הנקיון, אבל הוספת העובדים הללו מחמירה את המצב. "אז שהמנקות יעברו לנקות את הבניין החדש." - כבר היו בארץ שביתות בגלל עובדים שלא רצו לעבור לבניין אחר, אני כבר לא מדבר על האפשרות שצריך לנייד עובדים לעיר אחרת. המדינה פשוט לא מצליחה לעשות את זה. חוץ מזה, בעבודות כמו שמירה ונקיון, בד"כ לא עובדים עד גיל הפרישה כי הדבר נעשה קשה פיזית. ושוב המדינה נתקעת עם עובדים שלא עובדים במשרה לשמה הועסקו, שצריך למצא להם תעסוקה על חשבון עובדים שמוכשרים למה שהם עתידים לעשות, עובדים שצוברים וותק ומוסיפים עלויות על המערכת. "להפך - מי שיודע לנקות את בניין משרד האוצר יידע לנקות גם את בניין משרד הבריאות." - ועד כמה ההסתדרות מכירה בזכותה של המדינה כמעביד לנייד עובדים בין מוסדות כרצונה ? כל מה שאת אומרת נכון, אבל במדינה מתוקנת בה יש יחסים הגיוניים בין עובד למעביד, להבדיל מהמצב כאן, כשכל הצדדים מנסים בכל כוחם לעשות שריר או לקבל כותרת. |
|
||||
|
||||
אוקי, הדיונים על עובדי קבלן תמיד מגיעים בסופו של דבר למנקות ומאבטחים, וזה נותן תמונה קצת שגויה. איך ההסבר הזה נכון לגבי מורים או עו"ס, למשל, שרבים מהם מועסקים כעובדי קבלן לכל דבר? |
|
||||
|
||||
דוגמאות בבקשה |
|
||||
|
||||
קרן קרב, פרויקט היל''ה, יובל לחינוך. אלפי מורים מועסקים כעובדי קבלן. ובתחום העו''ס - רוב אלו שמועסקות דרך עמותות. כנ''ל סייעות, כנ''ל המטפלות בניצולי השואה. בעיתונים בימים האחרונים מופיעות דוגמאות קונקרטיות. |
|
||||
|
||||
והנה דוגמא. הראשון - מורה. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון בתחום החינוך מדובר על תפקידים ברמה של עוזרת גננת עד מורה פרטי בסגנון פר"ח ובתחום הסיעוד מדובר על מטפלות ללא הכשרה זה נראה לי פחות או יותר באותה רמה מקצועית/השכלתית/חברתית כמו עובדי נקיון ולכן אנשים משתמשים בעובדי נקיון בתור הדוגמא לעובדי קבלן |
|
||||
|
||||
אני חושבת שאתה מבין לא נכון (אבל אין לי כרגע רפרנסים). בכל מקרה, אני לא חושבת שמורה בחינוך מיוחד הוא בעל אותו רמה מקצועית/השכלתית/חברתית כמו עובדות נקיון (וזה מבלי להתייחס בכלל להנחה לפיה אם אתה עובד קשה אך ללא השכלה או ממעמד חברתי נמוך זה לגיטימי לפגוע בזכויותייך). |
|
||||
|
||||
זה לא לגיטימי לפגוע בזכויות של אף אחד אבל זה לא קשור שאלת למה כשמדברים על הפגיעה בעובדי קבלן מתרכזים בעובדות נקיון ולא מזכירים מורות ועובדים סיעודיים |
|
||||
|
||||
בכל מקרה, אני לא חושבת שזו הסיבה בגללה אנשים מתייחסים לעובדות נקיון ולמאבטחים כשהם מדברים על עובדי קבלן. לדעתי הסיבה בגללה מדברים על מנקות ומאבטחים היא כי הרבה אנשים לא מבינים עד כמה התופעה נפוצה. |
|
||||
|
||||
עוד בעניין מורי קבלן. דו"ח שמשרד החינוך ביקש לגנוז, שמגלה עד כמה התופעה רחבה. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אם צריך עובד במקום מסויים, אין שום סיבה להעסיק אותו בתנאים מקפחים. או שצריך אותו - או שלא. שנית, אתה מבין לא נכון. יש לי חברה1. היא מורה. מבריקה. ואפילו מלמדת תחום נדרש ואמיתי, היינו - לא העשרה: אנגלית. הובהר לה שאם היא מעוניינת להיות מורה, היא יכולה להיות מועסקת רק ע"י קרן, היינו - קבלן, היינו, ללא שמץ של בטחון תעסוקתי, ללא תשלום בחופשים, ולהיות מובטלת בקיץ. היא אמרה לא. כיום היא מלמדת בבית ספר דמוקרטי, שמעסיק אותה ישירות2. מערכת החינוך הציבורית, מנגד, הפסידה מורה מעולה. יש לי חברה נוספת. היא אקדמאית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, והיא עובדת דרך עמותה כלשהי, היינו - קבלן, בתמיכה / סיוע / השגחה / מה שלא יהיה, על פגועי נפש. היא משתכרת מינימום, פר שעה. על שעות הכוננות (=הפציינטים ישנים, והיא צריכה להיות במקום), משלמים חצי שכר. היא עובדת הרבה יותר שעות מהסך החודשי. השעות היתרות לא נחשבות. משחקים לה עם התלוש. אם היא נעדרה שעה, או אחרה שעה, על זה כמובן לא משלמים. אבל אם היא עבדה יותר - ודורשים ממנה לעבוד יותר, לא משלמים על זה. למה היא עושה את זה? כי בלי זה אין לה סיכוי להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ. אם היא לא תתקבל השנה היא תסע ללמוד בחו"ל, ולא בטוח שתחזור. הנה לך בריחת מוחות. 1 כן, הפעם זו חברה, לא לקוחה. 2 והואיל והיא לא מועסקת דרך משרד החינוך - לשבתון, למשל, היא לא יכולה לצאת. אבל גם מזה אפשר לשכוח כשמועסקים ע"י קבלן. |
|
||||
|
||||
"למה היא עושה את זה? כי בלי זה אין לה סיכוי להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ." לא מסתדר עם העובדות הידועות לי. ידידה שלי התחילה לימודי תואר שני פסיכולוגיה השנה, כאשר בין התואר הראשון לשני היא עבדה בעבודות זמניות שהקשר ביניהן לבין פסיכולוגיה הוא מקרי לחלוטין. בזמן הלימודים היא התנדבה בכמה מוסדות, אבל אני מניח שהיא לא שונה משאר הסטודנטים. בכל מקרה, היא מעולם לא עבדה או התנדבה בתחום מחוץ לאוניברסיטה. אם יש לך ממוצע וציון מתא"ם גבוהים, יקבלו אותך לכל (או לפחות לרוב) המקומות (כמובן שגם צריך להרשים במבחני המיון). (יש לציין שהידע שלי בנושא מגיע מאותה ידידה בלבד, אבל בעובדות הנ"ל אני בטוח מעל לכל ספק). |
|
||||
|
||||
אחד מהדברים שהעסקה קבלנית נועדה להשיג היא פגיעה ביכולת של העובדים להתאגד. ברגע שהם עובדי קבלן ולא חלק ממקום העבודה, הם כבר לא שייכים לועד העובדים המקומי ולא זוכים להגנתו. לכאורה, העובדים היו יכולים להקים ועד עובדים של עובדי הקבלן, אלא שכאן הסיפור מסתבך: ע"פ החוק, כדי להקים ועד עובדים נדרשת הסכמה של שליש מהעובדים במקום העבודה. הבעיה היא שההגדרה של "מקום העבודה" היא עמומה. כדי להבין את הבעיה, כדאי להסתכל על הדוגמא הבאה: משרד ממשלתי שוכר "שירותי ניקיון" של 30 עובדי ניקיון מחברת קבלן. מלבד 30 העובדים האלה, עובדים בחברת הקבלן עוד 1000 עובדי ניקיון שמושכרים למקומות שונים ברחבי הארץ. כעת, נשאלת השאלה, האם כדי להקים ועד עובדים ל 30 עובדי הניקיון במשרד הממשלתי מספיקה הסכמה של 10 מתוכם, או שאולי צריך הסכמה של שליש מכלל 1000 עובדי הניקיון בחברת הקבלן? החוק עמום בנקודה הזו, וחברות קבלן נוהגות לטעון שמדובר שהמקרה השני הוא הפרשנות הנכונה - מה שהופכת את הקמת ועד העובדים בתוכן לבלתי אפשרית דה פקטו. ומה קורה כשעובדי הניקיון בכל זאת מצליחים להתגבר על הבעיה? ראו את הסיפור של עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון בתגובות למעלה. |
|
||||
|
||||
אני מורה שעובדת שנים בביה"ס יסודי דרך משרד החינוך. בנוסף שהיתי עם המשפחה שנתיים בארה"ב ולימדתי שם בביה"ס יהודי פרטי וראיתי את ההבדל. אל תמהרו להיפטר מעיקרון הקביעות. בארה"ב פיטרו מורים, גם מורים וותיקים מהיום למחר, בלי יותר מדי סנטימנטים. זה היה מקומם לראות מהצד. זרקו מורה מבוגרת ונאמנה שהתעייפה. תחילה נתנו לה להעביר שיעורים פרטיים בביה"ס ואז צימצמו גם את זה. נעלבתי בשבילה. חרב הפיטורים שם מאיימת. הצוות שותק, ללא ערבות הדדית. איש לא התקומם. אותי זה מקומם. כן, יש מקרים מעצבנים - הם לא רבים. קביעות היא לא רק רעה חולה - היא צדק! |
|
||||
|
||||
האמת היא שקביעות אינה רעה חולה ואינה צדק. קביעות ביחד עם הסכמי שכר קיבוציים ועדכוני שכר אוטומטיים ללא תלות בביצועים היא רעה חולה, ובקרוב יתכן ונראה מדינות שהיו אימפריות מפוארות מתמוטטות בגלל הרעה הזו. (הייתי שמח להסביר גם מה זה צדק, אבל באמת שאין לי מושג). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שיש המון דמגוגיה סביב העניין של הקביעות. ברור שמורה שהתעייפה צריכה לעזוב את ההוראה. השאלה איך. היעילות הכלכלית והגמישות הניהולית רוצים שלמנהל תהיה סמכות להעיף אותה אם יראה שהיא "התעייפה". אז נניח שהיא אשה בת 52 והיא מפוטרת מהארגון. הי5 אמנם התעייפה מלעמוד מול כתה אבל זה אינו אומר שהיא אינה יכולה לתרום המון למערכת-בהנחה שהיא היתה פעם מורה טובה. בתנאים שאתה רוצה ליצור-כדי לשמור על האמפריות המפוארות שלא יתמוטטו-היא אמורה להזרק לשוק העבודה בגיל 52. האם תחשוב להוציא אותה לפנסיה מוקדמת כדי שתוכל להתפרנס בכבוד גם מעבודות שמשולם בהן שכר נמוך? מה פתאום; זה עלול למוטט את האימפריה. |
|
||||
|
||||
היית מוכנה לבזבז שנה מהחיים של הילדים שלך כדי שמורה עייף לא יאלץ לצאת לשוק העבודה? ומה בנוגע לשלושים שנות לימוד מבוזבזות שהן כיתה שלמה? ומה יקרה בשנה שלאחר מכן? |
|
||||
|
||||
כמו שאמרו מעלי: מורה ש"התעייף" לא בהכרח חייב להמשיך ללמד כדי להישאר במערכת. אפשר להוציא אותו לשנת שבתון, או לתת לו למלא תפקיד שונה- נניח מורה מתגבר שאחראי רק על עזרה לתלמידים חלשים באופן פרטני. יש פתרונות אפשריים שהם לא "תמשיך לעבוד בדיוק באותה מתכונת" או "אתה מפוטר!", ואתה די מתעלם מהם. |
|
||||
|
||||
נראה שזה מה שעשו, לא? נתנו לה להעביר שיעורים פרטיים. אולי הסתבר שגם זה לא עובד. דרך אגב, מה תעשה עם מהנדס ש"התעייף"? |
|
||||
|
||||
אתה צודק. צריך לפטר את כל מי שעבר את גיל 50 מכל עבודה שהיא. אולי נקים להם מחנות כליאה בדרום? |
|
||||
|
||||
בשמחה! אבל קודם כל נשלח לשם את הדמגוגים ומגלגלי העיניים בלי קשר לגילם. |
|
||||
|
||||
עצבנת אותי. כזה אני, עצבני. אנא, הסבר לי, אישי היקר, מה לעשות בכל אותם זקנים שמעל גיל 50? לזרוק אותם לפח משום שמנהל העבודה שלהם הוא טומטום צעיר שלא מסוגל להעריך נסיון? כל מי שמעל גיל 50 צריך למות? מה יהיה עליך כשתגיע לגיל המופלג הזה? |
|
||||
|
||||
מירב סיפרה לנו על מורה שהתעייפה (למיטב הבנתי - שאינה מתפקדת כפי שראוי למורה טובה). אני התייחסתי לתפקודה כמורה, ובשום פנים ואופן לא לגיל שלה (כפי שהשתמע מתגובתך הקודמת). האידיאולוגיה שלי גורסת שמנהל בית ספר צריך לדאוג שהתלמידים שלו יקבלו את החינוך וההשכלה הכי טובים שאפשר, אז בבקשה לא ליחס לי אפליה על בסיס גיל, מין, גזע, דת, צבע עור, העדפה מינית, או כל קריטריון זר אחר. |
|
||||
|
||||
המממ... בוא ננסה להתעצבן פחות, נכון שכדאי? :), כי לא מדובר בדיוק בכל אותם זקנים. הערה לא רק לך אלא כללית, למתדיינים: מישהי במעלה הדיון כתבה על "התעייפות" ("מורה שהתעייפה"), ובעקבותיה ממשיכים להשתמש כאן במונח זה, בין אם בתגובות רציניות או לעגניות. "התעייפות" מזכירה דברים רבים - להורים טריים, למשל, היא מזכירה לילות ללא שינה. לאתלטים - תקופת אימונים אינטנסיבית לקראת תחרות. לא מדובר במילה "התעייפות", על כל המשמעויות הסטנדרטיות שהיא מייצגת. המונח הנכון לפתילון הנוכחי הוא "שחיקה" - "שחיקת המורים". עקב חומרת העניין, מופיע נושא זה (ומונח זה) במחקרים העוסקים במורים הרבה יותר מבמקצועות אחרים. שחיקת המורים היא, עפ"י המחקרים, שונה מן ההתעייפות אצל מהנדסים, מנהלי חשבונות או קונדיטורים ערב חג השבועות. הפתרון יבוא, יש לקוות, בכך שיפותחו דרכים לאיתור הסימפטומים ולהקטנת/מניעת השחיקה עוד בשלביה המוקדמים, בניגוד להידרדרות הממושכת והקיצונית המתרחשת אצל מורים כיום ("יפותחו דרכים" - הכונה לדרכים מקצועיות, בעזרת פסיכולוגים, קבוצות תמיכה, מאמצים לשינוי מעמדם החברתי וכו'). כך אפשר יהיה להשיג את שתי המטרות הכרוכות זו בזו: גם השגי מערכת החינוך ישופרו וגם יוקטנו החיכוכים בנושא קביעות למורים. |
|
||||
|
||||
כמעט קיבלתי. יש לנו מקצוע X, חיוני למדי, שבו יש שחיקה רבה. הפתרון המוצע: להבטיח שלא יהיה שום סוג של בטחון תעסוקתי למי שעוסקים במקצוע זה. נדמה לי שהפתרון המוצע יכול רק לדרדר את המצב, והוא נובע מאידאולוגיה אנטי הומניסטית. |
|
||||
|
||||
הפתרון המתבקש הוא פנסיה מוקדמת וקריירה שניה (כמו בצבא). |
|
||||
|
||||
יפה כתבת. אני טוען את זה כבר מזמן. היום להעלות את הפתרון הזה הוא כפירה שדינה שריפה. עוד לא נולד איש האוצר שלא ילחם בזה עד חורמה. |
|
||||
|
||||
אוקיי, בסדר גמור! אני חותמת על ההצעה בשתי ידיים. ועכשיו אספר על ע. קולגה שלי מכאן, מהארץ - מחנכת לכתות ה-ו, מנוסה מאד, אינטיליגנטית ומושחזת, מזיגה נפלאה של עקביות ונחרצות (יודעת להחזיק כיתה) וחום ואכפתיות מצד שני. מדברת לתלמידיה בגובה העיניים ובהומור. בקיצור אחלה מורה. ובכן - נמאס לה מללמד. קורה. כדי לצאת לפנסיה מעט מוקדמת היתה צריכה להילחם, להמציא ולהגזים כמה דברים, לשכנע, להודיע שאם יכריחו אותה ללמד "תעשה צרות"... אני הייתי משחררת אותה בלי מאמץ - ואומרת לה תודה על כל השנים שהשקיעה במערכת. היא הרי תקבל רק מה שמגיע לה לפי השנים שצברה, לא יותר. ולגבי שחיקה - מי שלא עמד מול כיתה יום יום שנה שנתיים - לא יודע מהי. אל תתנשאו מעלינו לפני שתתנסו. |
|
||||
|
||||
ברור. אם היא למדה טוב, אז צריך לעשות מה שהיא רוצה. לתת לה את הזכויות של פנסיה תקציבית, עם הגמישות של פנסיה צוברת. ואם לא - היא צריכה לעשות צרות (רגע, אבל היא אחלה מורה, אז איך היא תעשה צרות. אה לא, זה לטובת המערכת הצרות שהיא עושה). חוצפה. איך לא הציעו לה לפרוש מוקדם, עוד לפני שדברה?! |
|
||||
|
||||
יש לה פנסיה תקציבית או צוברת? |
|
||||
|
||||
מה פתאום בדרום? איפה תמצא קרח בדרום? |
|
||||
|
||||
מצפה? |
|
||||
|
||||
בטורו הקבוע במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" שיצא ביום שישי מספר סבר פלוצקר על עמותת POGO האמריקאית, ששמה לה למטרה לפקח על הוצאות ממשלת ארה"ב. האגודה היא ללא כוונת רווח וממומנת מתרומות של גורמים רבים ובעלי עמדות שונות באשר הוצאות הממשלה, שמאחד אותם רק העניין בשקיפות המידע בנושא זה. מבירור שערכה העמותה מתברר כי בשירות הממשלה מועסקים בארה"ב 2.1 מיליון עובדי קבלן, ונחתמו הסכמים לעוד 7.6 מיליון כאלו. מאז תחילת המאה הנוכחית נשמר מספר עובדי המדינה, אך מספר עובדי הקבלן הוכפל, מה שמזכה את חברות כוח האדם המעסיקות אותם ב-320 מיליארד דולר מדי שנה. כלכלני העמודה בדקו בנפרד כ-500 מקצועות ועיסוקים בהם מועסקים עבור המדינה גם עובדי קבלן וגם עובדי מדינה, תוך הקפדה גם על השוואת בעלי אותה רמת המיומנות. מתברר שהתשלום עבור עובד קבלן הוא כפול מן התשלום עבור עובד מדינה באותו המקצוע ובאותה רמת מיומנות. מה שניסו ולא הצליחו חוקרי האירגון לחלץ, הוא כמה בממוצע משתכרים עובדי הקבלן עצמם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |