בתשובה להאייל האלמוני, 09/11/11 12:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה כתבת. אני טוען את זה כבר מזמן. היום להעלות את הפתרון הזה הוא כפירה שדינה שריפה. עוד לא נולד איש האוצר שלא ילחם בזה עד חורמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, בסדר גמור! אני חותמת על ההצעה בשתי ידיים. ועכשיו אספר על ע. קולגה שלי מכאן, מהארץ - מחנכת לכתות ה-ו, מנוסה מאד, אינטיליגנטית ומושחזת, מזיגה נפלאה של עקביות ונחרצות (יודעת להחזיק כיתה) וחום ואכפתיות מצד שני. מדברת לתלמידיה בגובה העיניים ובהומור. בקיצור אחלה מורה. ובכן - נמאס לה מללמד. קורה. כדי לצאת לפנסיה מעט מוקדמת היתה צריכה להילחם, להמציא ולהגזים כמה דברים, לשכנע, להודיע שאם יכריחו אותה ללמד "תעשה צרות"... אני הייתי משחררת אותה בלי מאמץ - ואומרת לה תודה על כל השנים שהשקיעה במערכת. היא הרי תקבל רק מה שמגיע לה לפי השנים שצברה, לא יותר. ולגבי שחיקה - מי שלא עמד מול כיתה יום יום שנה שנתיים - לא יודע מהי. אל תתנשאו מעלינו לפני שתתנסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אם היא למדה טוב, אז צריך לעשות מה שהיא רוצה. לתת לה את הזכויות של פנסיה תקציבית, עם הגמישות של פנסיה צוברת. ואם לא - היא צריכה לעשות צרות (רגע, אבל היא אחלה מורה, אז איך היא תעשה צרות. אה לא, זה לטובת המערכת הצרות שהיא עושה). חוצפה. איך לא הציעו לה לפרוש מוקדם, עוד לפני שדברה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לה פנסיה תקציבית או צוברת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |